חלון אחוריאחת הסצנות שהותירה חותם על התרבות המערבית הייתה ללא ספק הסצנה איתה חתם מיכאלנג'לו אנטוניוני את יצירתו צומת זבריצקי מ-1970 (הנה קישור לחלק האחרון של הסצנה). זה הסרט שמסכם את המרידה של דור הפרחים בממשל, בצבא ובדת – שלושת המרכיבים המייצגים את השמרנות המוכרת לנו. בשיחה שקיימתי לפני כמה שבועות עם אדריכל ישראל גודוביץ שתכנן בפעם הראשונה את אנדרטת אוגדת הפלדה לא הרבה לאחר מלחמת יום כיפור, הודה גודוביץ שזבריצקי היה נקודת השראה..
.
אנדרטת עוצבת הפלדה
סרטון שצילמתי במקום ומסביר יותר טוב את מה שרואים כאן: לצפיה לחץ כאן
שמח על גדר כרם שלום (אחרי הביקור בחדר האוכל של הקיבוץ הייתי בhigh)
בהמשך לרשימה על חדר האוכל בכרם שלום, הסתובבתי עם טל בחלקים אחרים בקיבוץ. כרם שלום שהוקמה על "משולש גבולות" עם מצרים ורצועת עזה (גבולות שלא היו עוד בסוף שנות ה-60 לאחר מלחמת ששת הימים), זכתה בעת הקמתה לתקציבים מפליגים על פי עדותו של מתכננה – האדר' ישראל גודוביץ, שהיה אדריכל ראשי של משרד השיכון באותה העת.
ביום העצמאות האחרון בחרתי לרדת לדרום ולראות שתי עבודות שתכנן האדריכל ישראל גודוביץ ועליהן שמעתי פה ושם אך טרם ביקרתי בהן. הסיבוב ביום העצמאות כלל גם ביקור ב"יצירה" ארכיטקטונית מבישה ודוחה שלא תופיע כאן, שאני חושב שגדר ההפרדה או בניין תיאטרון הבימה הן יצירות מופת לידה (כל שכן כשמסתבר שמורה שלי בבצלאל תכנן אותה, למרות שמהיכרות אתו לא נראה לי שהוא מסוגל לתכנן משהו).
בעקבות הביקור הראשון באזור בחרתי לעשות שלושה דברים: 1. להביא את גודוביץ של שתי העבודות להרצאה בחללית בירקון שבעים וללמוד על דרכו, 2. לכתוב ערך על האדריכל ו-3. לשוב ולבקר בהן. הרשימה הזו מורכבת משילוב תמונות משני הביקורים. אני ממליץ לכם, אם אתם חובבי תרבות ואוכל – להדרים לאזור המועצה האזורית אשכול ולראות את מה שיש שם ובמיוחד את הפרויקטים שתכנן גודוביץ: חדר האוכל של קיבוץ כרם שלום ואנדרטת אוגדת הפלדה.
.
חזית חדר האוכל מכיוון הרמפה המובילה למטבח
כבר בפניה ימינה בצומת שער הנגב דרכו נכנסים לכביש 232 היורד דרומה ליישובים המצויים ברצועה המשיקה לרצועת עזה, ניתקלים במבנה החדש והמוזר הזה. מבנה זה, תוכנן במקור כתחנת הסעה ממוגנת ובפועל משמש כבית שימוש ציבורי לעוברי אורח לחוצים. לעומתו, התחנה בכרם שלום נותרה נקיה ויפה כביום השקתה.
חלון אחורי 