סיבוב בבניין ההיסטורי של ישיבת כפר הרא"ה

ב-1939 הושלמה במהירות יחסית בנייתו של אחד המבנים האיקונים ביותר בתולדות אדריכלות ישראל: בניין ישיבת כפר הרא"ה, אותו תכנן האדריכל מאיר בן אורי. שנה לאחר סיום הבנייה, הוסיף האדריכל את הציור בחלק הפנימי של כיפת בית המדרש, ראש הישיבה נטע שני עצי וושינגטוניה משני צידי הבניין והמוסד הפך תוך זמן קצר ל"אם ישיבות בני עקיבא".

סיבוב בבניין 78 שנה לאחר השלמתו, עם כל התוספות והשינויים שלא הוסיפו כבוד למקום ופגעו בו, מלמדים שלמרות כל אלה – הבניין שומר על מעמדו הסמלי. האדריכל הצליח ליצור את הסמל באמצעות פריסת הגושים ותנוחת הבניין בראש הגבעה. הוא שילב שפה אדריכלית מודרנית עם כזו מקומית, וגם אם לא כל תכניתו מומשה – היצירה הפכה לאחד המבנים הייחודים בנוף הארץ בכלל ובנוף עמק חפר בפרט.

ועל כך ברשימה זו.

.

כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים

.

סיבוב בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה

במשך שנה אחת בהיותו נער, למד האדריכל דוד נופר בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ועשרים שנה מאוחר יותר, בתחילת שנות ה-80, הפעם כאדריכל עצמאי, זכה בתחרות לתכנון בניין בית המדרש החדש של הישיבה. לציונות הדתית היו אלה שנים של שגשוג אידאולוגי, טריטוריאלי ובעיקר כלכלי. ביטוי לכך ניתן בבנייה אינטנסיבית בין השאר במוסדות החינוך מירוחם שבדרום ועד קרית שמונה שבצפון, וכמובן שגם ב"אם הישיבות" – בכפר הרא"ה (היישוב נקרא כך על שמו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק). אם במחזור הראשון למדו כאן 13 תלמידים בלבד, הרי שבשנות ה-80 למדו כאן יותר מ-700 תלמידים והמוסד היה מבוקש ובשיא הצלחתו.

בבניין החדש שתכנן נופר, הוא בחר להתייחס למבנה האיקוני ביותר שהיה עד אותה עת לציונות הדתית וניצב היה מטרים ספורים ממנו בראש הגבעה. אך למרות המחוות הארכיטקטוניות, הבניין שתכנן הוא יצירה מובהקת של נופר שחיפש באותן שנים את דרכו בשכלול השפה העיצובית של מבני דת ובתוך כך ביקש להוסיף רובד חדש במסורת הבנייה.

ועל כך ברשימה זו.

.

כל בוקר חלון נפתח לבד

.