ארכיון קטגוריה: ירושלים

מוזמנים לשני סיורים בגבעת רם

בעקבות המחקר ופרסום הספר שמעון פובזנר, אדריכל (הוצאת דביר), יערך ביום שישי (19.10) במסגרת "בתים מבפנים" סיור במבנים שתכנן פובזנר בגבעם רם. את הסיור אותו נוביל אדריכל ד"ר צבי אלחייני וגם אני, נתחיל בשעה 11:15 בתיכון ליד"ה שהיה פרויקט פורץ דרך בשעתו. נמשיך אל רחבת הכניסה של הקמפוס ונבקר בבנייני הפקולטות אותם תכנן במשותף עם האדריכל אברהם יסקי. נסיים בספרייה הלאומית בו חבר פובזנר לקבוצה של אדריכלים צעירים.

סיור נוסף אקיים באותו יום והוא יוקדש למבנים שונים בקמפוס. הסיור יפתח בשעה 09:30 בספרייה הלאומית, ימשיך אל המרכז למדעי המוח שנחנך לאחרונה בתכנונו של האדריכל נורמן פוסטר ויסתיים בביקור בבית הכנסת האוניברסיטאי שזיכה את מתכנניו, האדריכלים היינץ ראו ודוד רזניק, בפרס רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

עכשיו בחנויות: שמעון פובזנר, אדריכל (הוצאת דביר)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב עמק רפאים 32

דוגמאות לכל סגנונות הבנייה שעברו על ירושלים ב-150 השנים האחרונות ניתן למצוא ברחוב עמק רפאים. הטמפלרים היו הראשונים שבנו בו את בתיהם בסגנון אותו ייבאו מגרמניה. לאחר מכן הצטרפה בנייה בסגנון אוריינטלי שהוחלפה בסגנון בינלאומי. אחר כך הגיעו הסגנון המודרני המאוחר, הברוטליזם (נדלר-נדלר-ביקסון תכננו פה את בית תרבות העמים לנוער), הפוסט-מודרניזם ולבסוף הסגנון הירושלמי העכשווי שהצליח להתגבש בשני העשורים האחרונים. התוספת החדשה לרחוב היא מלון "אוריינט", המשלב מבנים טמפלרים שחודשו ולצידם הוקם בית מלון גדול וחדש (בתכנון פייגין ואיל זיו).

יש פה גם שילוב של ייעודים כמו מגורים, מסחר, תרבות, מלונאות, תעסוקה. יש גם בית קברות לדיירים שלא מוכנים בשום אופן להיפרד מהרחוב.

הבניין במספר 32 משך את תשומת ליבי בעיקר בגלל החלון האנכי בחדר המדרגות (אלה החלקים שלרוב מושכים אותי). זה בניין שנבנה בסגנון הבינלאומי אך יש בו אלמנטים שלא תוכלו למצוא במבני הסגנון שנבנו במקומות אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

שולי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתערוכת סוף שנה של המחלקה לאדריכלות בבצלאל

אחרי דיון במינהל התכנון המשכתי לתערוכת עבודות בוגרי המחלקה לאדריכלות בבצלאל. המעבר הוא חד: מהבוץ של הפרקטיקה אל פסגת האולימפוס של האקדמיה. העבודות בבצלאל הן מגוונות וברובן עוסקות בפתרונות של דיור במציאות ישראלית שזו הבעיה העיקרית שלה.

החידוש בתערוכה הוא הצגת קבוצת עבודות שערכו בוגרות המחזור הראשון של התכנית החרדית שבצלאל החל להפעיל לפני ארבע שנים. 70 סטודנטיות לומדות כיום בתכנית ובמסגרת התערוכה שבמרכז העיר מוצגות עבודות הגמר של הבוגרות. התוצרים הירודים מפתיעים, אך מתברר שהעבודות המוצגות הן מבחר מייצג וחלקי.

ועל כך ברשימה זו.

.

lol

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגני קטמון

שינוי משמעותי בתכנון סביבות מגורים ביצע האדריכל זאב שיינברג כשחנך ב-1995 את פרויקט גני קטמון בירושלים. בשיחה עמו הוא מנמק ומתאר את המהלכים שהובילו לבחירת הרעיון ליצור במתחם בשטח של 21.8 דונם, טבעת של מבנים המפנים את גבם לסביבה ההיקפית ופונים אל גן פנימי. שכונות מהסוג הזה הרתיעו אדריכלים רבים שניסו להילחם בתופעה שפגעה לטענתם בסביבה העירונית ויצרה קהילות סגורות ומסתגרות.

לאחר שחודרים מבעד לחומה הגבוהה שהפרויקט מפנה לכיוון רחוב רחל אמנו, מתגלה הגן הציבורי המטופח שבמרכזו. כך גם נחשפת העובדה ששיינברג נמנע מלתכנן מבנים חוזרים, אלא כל בניין במתחם תוכנן באופן מעט שונה. כיום קשה לדמיין שבאתר הזה ממש פעל במשך עשרות שנים אצטדיון הכדורגל של קבוצת הפועל ירושלים, מקום שמשך אליו מידי שבת עשרות אלפי אוהדים. הם כולם נעלמו לטובת השקט והרוגע שמאפיין את הסביבה כיום.

ועל כך ברשימה זו.

.

לא יתחילו בלעדינו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב שביעי על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להפגש ולשוחח עם הרבה אדריכלים ואדריכלי נוף. בגלל שרציתי שבמאמרים לא רק יובאו ציטוטי המתכננים אלא גם ניתן יהיה לראות אותם, וצלמי האדריכלות לא צילמו אותם, אז לקחתי על עצמי את האחריות. יצא שצברתי תמונות אדריכלים ולפני כמה חודשים התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם אותן תמונות. 25 אדריכלים ואדריכלי נוף שצלמתי בשנים האחרונות מופיעים כאן.

זו רשימה שביעית (123456) שנפתחת עם האדריכל רנדי אפשטיין – שותף במשרד קולקר-קולקר-אפשטיין (עופר קולקר מופיע בהמשך הרשימה). את הרשימה חותם האדריכל חיים דותן, אותו צלמתי בהרצאה קצרה במוזיאון תל אביב לאמנות ובה הציג את הביתן שבנה והרס באקספו שהתקיים ב-2010 בשנגחאי.

ועל כך ברשימה זו.

.

כלים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשיכונים שתכננו הנדלרים בשכונת טלביה רגע לפני הריסתם

הקדמתי לביקור במגדל התצפית ולכן הלכתי לחפש את מתחם הבלוקים בשכונת טלביה, אותו תכננו האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון ובנייתו הושלמה ב-1962. האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר בשיתוף האדריכל שמואל ביקסון מיעטו לתכנן מגורים לאורך שנות עבודתם (2010-1946). עדיין, הם הצליחו לגעת לאורך השנים בתחום וליצור טיפוסים שונים ומגוונים של מגורים, החל מוילות קטנות, בלוקים, מעונות סטודנטים, הוסטלים לעולים חדשים, שכונה ניסיונית, מגורים למשפחות אמנה, מגורים לחרדים, מגורי יוקרה בצפון תל אביב ועד מתחם של וילות ומגדלים בגאנה שבאפריקה.

הבלוקים בטלביה כוללים 48 יח"ד בשלושה בניינים דומים בעיצובם אך שונים זה מזה במספר הקומות ובאופן פריסתם במגרש. ברשימה זו אתמקד בנושא העיצובי בו מורגשת גישתו של האדריכל שמואל ביקסון שהכניס למשרד את הסגנון הברוטליסטי, הן במישור החומרי והן בזה הצורני. בימים אלה נידונה ברשויות התכנון תכנית להריסת שניים מהבלוקים לטובת הקמת מבנים חדשים בתכנון האדריכל מתי רוזנשיין, והרמתי טלפון לשוחח אתו על הפרויקט החדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

1962

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים

במשך יותר מ-300 מאות שנים שימשו ארבעת בתי הכנסת הספרדיים הצמודים זה לזה את הקהילה המקומית ברובע היהודי בירושלים, עד שנעזבו והוחרבו במלחמת העצמאות. ב-1967 החליף האזור ידיים ופרויקט שיקום בתי הכנסת הפך לגולת הכותרת של מפעל החידוש ברובע. על הפרויקט הופקד האדריכל דן טנאי שהתמחה בשנותיו האחרונות בחידוש בתי כנסת.

טנאי היה נאמן למקור, ושמר על המבנה הייחודי ואף הוסיף לו רובד חדש ועכשווי המתייחס לתחייה הלאומית של עם ישראל בארצו. האתר חזר לפעול בחלקו לתפילה ובמקביל הפך גם לאטרקציה תיירותית מרכזית ברובע המתחדש. לאורך השנים, השתנו פני הרובע ומעמדו התיירותי של האתר שקע עם פתיחתן של אטרקציות חדשות ומלהיבות יותר וגם כבית כנסת לא הצליח לפתח סביבו קהילה מלוכדת ומשמעותית.

ועל כך ברשימה זו.

.

תחזיק חזק שם למעלה ואל תקשיב למה אומרים עליך כאן למטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לחללי הספינה ארינפורה בהר הרצל

רגע לפני הסיור באתר הזכרון החדש בכניסה להר הרצל, קפצתי לראות את האנדרטה לחללי הספינה "ארינפורה" שטבעה בים התיכון ב-1943. היא צללה למצולות עם אלף נוסעיה, לאחר שמטוסי הצבא הגרמני הפגיזו אותה. את האנדרטה כמו אנדרטאות אחרות בהר הרצל תכנן האדריכל אשר חירם, שבין השאר עיצב את מצבת הקבורה הצבאית ובכלל תכנן את תכנית הר הרצל.

האנדרטה מוזנחת: הבריכה הרדודה ריקה ממים, הקרמיקה התכולה מתפרקת והלוחות עם השמות מכוסים אבק. זה מחזה לא נעים, כי הדבר הכי קל הוא לשכוח את המתים, בעיקר את אלה שגופתם לא אותרה, אין להם קבר ואין כבר קרובים שילחמו לשמירת כבוד המקום. קל להזניח את הדבר היחיד שנותר מהם – האנדרטה.

ועל כך ברשימה זו.

.

כל יבשה היא ספינה שטובעת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבתי גן רחביה

מתחמי מגורים יוקרתיים הם כמובן לא המצאה חדשה, כמו היום גם בירושלים המנדטורית הוקמו כמה כאלה ובתי גן רחביה הוא אחד מהבולטים. המתחם מצטרף למבני המגורים המשותפים האיכותיים שנבנו בסביבתו במחצית השנייה של שנות ה-30, שעל שניים מהם כתבתי כאן לאחרונה: בית רקובר ובית המעלות. את מתחם גן רחביה, הקרוי כך על שם השכונה בה הוא ממוקם, תכננו האחים האדריכלים דן ורפאל בן דור שהתמחו בתכנון מבני מגורים ליהודי וערביי העיר.

בשונה מבתים אחרים בסביבה, מדובר כאן במתחם הכולל שלושה מבנים עם גן פנימי. חזות המתחם כמו מרבית הבתים המשותפים באזור מוזנחת, עובדה שהופכת את הביקור לקצת עצוב. בנוסף, לאחרונה החלו הדיירים לחשוש לעתידם במתחם לאחר שאחיו של דרעי רכש את זכויות החכירה לאזור שעתידים לפקוע בעוד 19 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

00

. להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המעלות

בלוק המגורים הגדול שתכננו האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין נבנה בשיאו של הסגנון הבינלאומי והושלם ב-1936 במרכז ירושלים המערבית. הבלוק מלווה את הרחובות המלך ג'ורג', המעלות ושמואל הנגיד וחזיתותיו מגיעות לקו האפס של המגרש. קצה אחד שלו לרחוב המלך ג'ורג' הסואן והקצה השני שלו סמוך לבניין בצלאל ההיסטורי.

העיצוב הקפדני שמאפיין את בית המעלות נמנע מחזרתיות שבלונית ומייצג את גישתם היצירתית של מתכנניו הבאה לידי ביטוי בטיפול הצורני המופיע בחזית הבניין, וחושף בין השאר עבודת אומנות באבן העוטפת. למרות ההזנחה והפיח שדבק באבן במהלך 81 השנים האחרונות, החזית לא דורשת תחזוקה משמעותית והיא נראית תקינה לחלוטין, למרות שעדיין שטיפה מקצועית והסרת תוספות מכוערות לא תזיק.

ועל כך ברשימה זו.

.

עיגול פינות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית (ליד"ה)

"אחד המבצרים האחרונים שנותרו לחילונים בירושלים זה תיכון ליד"ה, סוג של שמורת טבע" הסביר לי רועי, יליד העיר שכבר מזמן היגר לרמת גן. את הבניין תכנן האדריכל שמעון פובזנר, שהיה מהאדריכלים הבולטים במאה הקודמת ותכנן מבנים בעלי חשיבות בעיר כמו מכון ון ליר ואת הספרייה הלאומית.

הסתובבתי בו לפני כמה שבועות כדי לגלות את השינויים שחלו בו במהלך 52 השנים האחרונות מאז נחנך ב-1965. בעת חנוכת הבניין הוא נחשב היה לאחד מהמוסדות פורצי הדרך בתחום תכנון בתי ספר, אך שינויים והזנחה הובילו לכך שהבניין איבד מזוהרו: החזיתות הנקיות בהן שולבו אבן נסורה עם פסי בטון חשוף זוהמו לא מעט הודות לקיומה של דרך בגין הסמוכה ועליהן נתלו ברישול כבלים, צינורות ומזגנים לרוב. בתוך הבניין מסדרונות ארוכים ואפלים המזכירים דימויים של בתי חולים או בתי סוהר, חדרי שירותים דחוסים וכיתות מיושנות – כל אלה מתקשים להעיד על התפיסה החדשנית והמהפכנית שהיתה טמונה בתכנון בית הספר שזקוק כעת יותר מתמיד לרענון.

ועל כך ברשימה זו.

.

לידה

להמשיך לקרוא

סיבוב על ישיבת הכותל

גולת הכותרת ביצירתו של האדריכל אליעזר פרנקל היא ישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. בניין הישיבה הוא הגדול ביותר שנבנה בעיר העתיקה בעת החדשה' ופרנקל ראה בו את שיאו של תהליך גיבוש שפה אדריכלית מקומית בה עסק במשך קרוב לארבעה עשורים. בתכנון הישיבה הוחל מיד לאחר המלחמה ב-1967, אך חשיפת רובע מגורים הרודיאני במגרש והתנגדויות תושבים הביאו לעיכובים ורק 17 שנה מאוחר יותר, ב-1983 נחנכה הישיבה. כעת היא מציינת 50 שנה להיווסדה.

באופן חריג לא הסתובבתי בישיבה, אלא רשימה הזו היא מאמר שפורסם בכתב העת עת-מול ומבוססת על חומרים מאוסף אדריכל אליעזר פרנקל המצוי בארכיון אדריכלות ישראל. ד"ר צבי אלחייני שמנהל את הארכיון גם השתתף בכתיבת המאמר. את המאמר התכוננתי לכתוב ב-2012 ולפרסם אותו ביום ירושלים. קבעתי עם פרנקל שנדבר בחול המועד פסח. ניסיתי לתפוס אותו כמה פעמים ולבסוף התברר שהוא ניפטר לפתע. לקח לי עוד חמש שנים כדי לגשת ולכתוב את המאמר לכבוד יובל ה-50 של הישיבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

יהלום בטון (אוסף אליעזר פרנקל, ארכיון אדריכלות ישראל)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית רקובר מול בצלאל

במשך חמש שנים חלפתי יום-יום על פני בית דירות שהיה נראה לי טיפוסי לאזור – "בית רקובר", שתכננו האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין. הבניין ניצב ממש מול הבניין ההיסטורי של בצלאל, בו שוכנת מאז תחילת העשור הקודם המחלקה לאדריכלות. הוא אכן דומה לבניינים אחרים באזור כמו בית המעלות השוכן בהמשך הרחוב, וכמו כל שאר המבנים הוא בנוי על קו אפס של המגרש, חלק מבלוק עירוני עם קומה מסחרית.

מה שנראה רגיל באותו קטע בעיר, הוא למעשה אחד המקרים הבודדים בהם תוכנן בלוק עירוני, גם הטיפול בחזיתות הבניין ובחדר המדרגות הם מקומות להם העניקו האדריכלים תשומת לב משמעותית. לכן, ראוי לחזור ל"בית רקובר" שבנייתו הושלמה ב-1939 ולהתעכב בו.

ועל כך ברשימה זו.

.

הדרך מלמטה

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לסיור חד פעמי בגבעת רם

באופן חד-פעמי אעביר ביום שישי הבא (30.6, 09:30, נקודת התחלה: בספרייה הלאומית, באולם עם ויטראז' ארדון) סיור אדריכלות בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעם רם. נתחיל בשער הכניסה דרך עבודות של בכירי האדריכלים. בסיור נכיר מקרוב עבודות של האדריכלים דב כרמי-צבי מלצר-רם כרמי, מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד, היינץ ראו ודוד רזניק, אריה שרון ובנימין אידלסון, אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, אברהם יסקי ושמעון פובזנר וכמובן הספרייה הלאומית אותה תכננו יסקי, אלכסנדרוני, פובזנר, זיוה ארמוני, חנן הברון ושולמית ומיכאל נדלר.

סיפור האדריכלות הממלכתית של מדינת ישראל החדשה בא לידי ביטוי בקמפוס, סיפור בו בולט תפקידם של אדריכלים צעירים ובכלל ניסיונותיהם של אדריכלי ישראל לגבש שפה אדריכלית מקומית ייחודית למקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

קרוב לקופסת גפרורים

. להמשיך לקרוא

סיבוב בגן השושנים בירושלים

מוזר לגלות שעד שנות החמישים המאוחרות היה הגן השכונתי בטלביה שבירושלים המכונה "גן השושנים" הגן הממלכתי של מדינת ישראל. כאן נערכו טקסים וקבלות פנים בנוכחות ראשי המדינה. את הגן תכנן בסוף שנות ה-30 הגנן העירוני של ירושלים אלימלך אדמוני שתכנן כמה מהגנים המרכזיים שהוקמו בעיר באמצע המאה הקודמת. עם פתיחת גן סאקר וגנים אחרים, חזר הגן לתפקידו כגן שכונתי. הוא הוזנח במשך שלושים שנה עד שעבר ב-1992 תהליך חידוש בתכנון האדריכלים דבורה וג'ף רמז.

סיבוב בגן מגלה שהוא משרת מגוון רחב של אוכלוסייה: שני גברים ערבים ישבו בנחת על ספסל בחורשה העליונה של הגן ושוחחו. על המדשאה פרסו שתי משפחות צעירות שמיכות ונשכבו תחת השמש הנעימה כשהילדים והכלב השתעשעו סביבם. על מתקני המשחק והמעקות קפץ נער בודד והתאמן בכל מיני פעלולים אקרובטים. בין לבין צעדו בודדים בשבילים עם כלב. השומר או הגנן ישב בחדר הקטן והאזין לרדיו. רק גינת השושנים הפינתית נותרה מיותמת.

ועל כך ברשימה זו.

.

דקל ג.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון המלך דוד – 71 שנה לפיצוץ

יצירתו האחרונה של האדריכל השוויצרי אמיל פוכט, היתה מהמוצלחות והייחודיות שתכנן: מלון המלך דוד בירושלים. מיד עם פתיחתו בדצמבר 1930, הפך המלון הגדול והמפואר למוקד חברתי ופוליטי בעיר – סעודות חגיגיות, דיונים מכריעים ופגישות סודיות נערכו וממשיכות להיערך באולמות המלון, כשבחדרים בקומות העליונות התארחו מלכים, ראשי מדינות, זונות, שחקני קולנוע, עשירי תבל, כשהאחרון שבהם היה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

תכנית המלון פשוטה ונראית כמו תיבה גדולה כשחזית אחת פונה לכיוון גן המלון עם הבריכה והעיר העתיקה וחזית שנייה פונה לרחוב ולמתחם ימק"א. לובי המלון עם חדר האוכל הוא אחד משיאיו של עיצוב בתי מלון בישראל. הוא כל כך מושקע ומוצלח עד שהוא נשמר עד היום 87 לאחר שנוצר, 71 שנה אחרי שהמלון פוצץ בידי כוחות האצ"ל ו-60 שנה לאחר שנרכש על ידי האחים יקותיאל וסמו פדרמן והפך למלון השני של חברת "'דן". הזמנים חלפו, סגנונות השתנו אך העיצוב של קומת הכניסה למלון לא הוחלף. הוא על זמני וסיבוב במלון הוא סיבוב באחד מסמליה של האדריכלות והעיצוב המקומיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

לובי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית בינת בהר חוצבים בירושלים

דיון במשרד התשתיות העניק לי הזדמנות לבקר בהר חוצבים – אחד המקומות הבודדים בירושלים שבו יש אנשים שבאמת עובדים. שטחו של אזור התעסוקה מצומצם יחסית לגודל העיר, אבל זה מה שירושלים כנראה צריכה, כי נראה שמחנכים בה בעיקר לקבל כסף ולא לעבוד בשבילו.

שווה להתעכב על כמה מהמבנים בהר חוצבים, בעיקר הייתי רוצה להתעכב בבניין הענק שתכנן הרי ברנד (מרכז בק למדע), אך לא בהזדמנות זו. מספרם של אותם מבנים זעיר ולרובם קשה יהיה להחמיא, אבל הם שם. אחד המבנים המרשימים הוא "בית בינת" שתכנן האדריכל מאיר ניר. הבניין בולט בעיקר בגלל שהוא אינו מעוצב כגוש מלבני סתמי, כפי שרוב האדריכלים בחרו לתכנן פה, אלא הוא מדורג כולו. האלמנט שמדגיש את אופיו הייחודי הוא אינו הדירוג, אלא מערך המרפסות המתפרס על פני החזית כולה.

יש פה מחשבה שלצערנו נדירה אצל אדריכלי ישראל, והיא לחשוב לא רק על היזם או על העיצוב, אלא גם על סביבת העבודה של האדם שמפעיל את הבניין. עדיין, הנושא הסביבתי כאן לא מפותח מספיק, כמו גם באזור הר חוצבים כולו – יש פה רק כבישים ובניינים, ללא מחשבה מעמיקה ומורכבת יותר, כמו למשל הצורך במרחבים פתוחים משותפים וציבוריים כאלה שהם לא מדרכה או רחבה מרוצפת וסתמית שכל מטרתה להדגיש את הבניין הפונה אליה (הרחבה בנושא אפשר לקרוא בספר "עיר-תעשייה" בהוצאת רסלינג שבכתיבתו השתתפתי).

ועל כך ברשימה זו.

.

16486900_1541907305838846_6875249368012579825_o

הכוכב הזה מת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ביד קנדי

190 שנה לאחר הכרזת העצמאות של ארה"ב, נחנך ביער הסמוך למושב עמינדב, אתר ההנצחה לזכרו של ג'ון פ. קנדי שנרצח שלוש שנים קודם לכן. ב-4 ליולי 1966 הגיעו אלפי ישראלים ואורחים מחו"ל לפסגת ההר, לאתר ייחודי שהצטרף אמנם לעוד מאות אתרי הנצחה שהישראלים הזדרזו להקים בפחות מעשרים שנות קיומה של המדינה, אלא שכאן הצטרף יד קנדי לסוג של אתרים מורכבים יותר והוקמו באותן שנים: אוהל יזכור ביד ושם (בתכנון אריה שרון ואריה אל-חנני, 1957), אנדרטת ביתניה בפוריה (בתכנון חיליק ערד, 1964), אנדרטה לחללי הצוללת דקר בהר הרצל (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס, 1969), ואנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע (בתכנון דני קרוון, 1968). אתרים שהם יצירה אדריכלית מופשטת, וכאלה המעניקים למבקר חוויה ייחודית של מבט אחר על המציאות.

בתחרות מצומצמת זכתה הצעתו של האדריכל דוד רזניק (2012-1924), שהציג מבנה דמוי עץ קטוע. הרעיון המקורי קסם לשופטים והם ראו בו פוטנציאל לפיתוח. ואכן, רזניק לא ניתקע או התאהב בהצעתו המקורית, ומיד לאחר הזכייה בתחרות הוא ערך שינויים מפליגים בהצעתו.

ועל כך ברשימה זו.

.

15895438_1516040531758857_8171333968269268167_o

צלחת טחינה בצילום של ליאור דרור

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: