סיבוב בתחנת האוטובוס בקמפוס גבעת רם שתכננו יסקי ואלכסנדרוני לצד קיר אמנות של יצחק דנציגר

באוניברסיטה העברית של שנות ה-50 התלבטו איזו יצירת אמנות תקבל את פני הבאים אל הקמפוס. כיום באוניברסיטת תל אביב כבר החליטו שאת פני הבאים יקבל מרכז מסחרי, אולי כדי לחלוב ככל הניתן את הסטודנטים. אלא שכנראה יש פער בין אוניברסיטה שמצויה בצמיחה ובין כזו ששוקעת. האמן יצחק דנציגר הוא זה שנבחר לשלב את יצירתו על הקיר שסגר על רחבת ההיסעים שבכניסה לקמפוס.

את סככת האוטובוסים שנחשבה בשעתו ליצירה מקורית בסגנון הברוטליסטי תכננו במשותף האדריכלים אברהם יסקי בן ה-30 ואמנון אלכסנדרוני בן ה-28, שזו היתה להם העבודה הראשונה שהשלימו כשותפים טריים (בשעתו מעורבים היו גם בתכנון הספרייה הלאומית).

בדרך לסיור בספרייה הלאומית ורגע לפני הסיבוב בבניין פלדמן, התעכבתי בכניסה עם התחנה וקיר האמנות.

ועל כך ברשימה זו.

.

1957

.

סיבוב בבניין פלדמן בקמפוס גבעת רם בירושלים

במרכז קמפוס גבעת רם שלטו בעבר האדריכלים הצעירים. אך בכניסה היו אלה דווקא המתכננים בעלי הניסיון והוותק שתכננו את הבניינים הראשונים בשורת מבני הקמפוס, אם לא מכלילים את תחנת האוטובוסים שמקדימה את פני הבאים. אחד מאלה הוא בניין פלדמן (במקור: מכון מייזר ללימודי היהדות), המאכלס כיום את המכון הישראלי ללימודים מתקדמים ואת מרכז פדרמן לחקר הרציונליות. האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד תכננו את המבנה שמתייחד בצורתו ובתוכנו ושבנייתו הושלמה ב-1957. זה גם היה הפרויקט המשמעותי המשותף לשניים, וחתם דרך משותפת ופורייה שארכה 22 שנים.

הסתובבתי בבניין בשבוע שעבר ורגע לפני שהעברתי סיור בספרייה הלאומית הסמוכה. השעה כבר היתה קרובה לשש, והבניין היה ריק כמעט לגמרי. בקומת המרתף עבדו פועלים בשיפוץ וקולותיהם הדהדו אל-על, חדרי החוקרים היו סגורים ורק בקומה העליונה ישב במשרדו אחד מחברי הסגל של המרכז – פרופ' ישראל אומן.

ועל כך ברשימה זו.

.

1957

.

מוזמנים לסיור בירושלים והרצאה בקיבוץ הזורע

בזמן שהתרבות שוקעת אין פלא שנזכרים בפנינים מן העבר וגם ביוצרים שנשכחו. בשבוע הבא יתקיימו שני אירועים שאקח בהם חלק – האחד הוא סיור בספרייה הלאומית, השני הוא הרצאה בקיבוץ הזורע לכבוד ספר חדש על האמן רודא ריילינגר.

ביום  רביעי 18.8 תהיה זו הזדמנות לבקר במשכנה של הספרייה הלאומית, רגע לפני הסתלקותה לבניין חדש בצמוד לקריית הממשלה. יומיים קודם מכן, ביום שני 16.8, תהיה זו הזדמנות לבקר באחד הקיבוצים העשירים באדריכלות ובאמנות, וגם לשבת בתיאטרון הפתוח שבחזית מוזיאון וילפריד ישראל (פנינת אדריכלות בפני עצמה) וללמוד על אחד האמנים המרתקים שפעלו כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

שני ורביעי

.

סיבוב נוסף בבית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם

ב-1965 הוחלט להעניק את פרס רכטר לאדריכלים היינץ ראו (1965-1898) ודוד רזניק (2012-1924). תשע שנים לאחר חנוכת בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, ראו כבר לא חי בישראל ושבועות ספורים לאחר ההחלטה הוא ניפטר. הוא עזב לגרמניה לאחר שתכנן בארץ שורה ארוכה של מבני מופת לאורך שלושה עשורים, ואת מותו הוא מצא בעיירה נידחת ביער השחור. רזניק שהיה צעיר ממנו בחצי יובל שנים, המשיך ותכנן בישראל והפך לאחד מהאדריכלים הבכירים ואף זכה לימים בפרס ישראל.

כל מי שביקר במבנה נוכח עד כמה הוא אינו יעיל. הוא מרוחק ממרכז הקמפוס, האקוסטיקה בו היא גרועה, אין פתחים ישירים אל החוץ לכן התחושה בפנים לאורך זמן היא לא נעימה. כתוצאה מכל אלה בית הכנסת בקושי פעיל. ועדיין, בית הכנסת האוניברסיטאי נחשב לאחד מהמבנים המונומנטליים הזכורים ביותר שתוכננו בישראל. כתבתי עליו רשימה מפורטת לפני שנים אחדות שאותה תוכלו לקרוא כאן. אלא שהפעם, מתוך הסגר שהוטל עלינו, בחרתי לשוב אל אותן התמונות וללוות אותן בהרצאתו של האדריכל ארטור גליקסון, אותה הוא נשא בטקס הענקת פרס רכטר שנערך ב"בית המהנדס" ברחוב דיזנגוף 200 בתל אביב.

בהרצאה שפורסמה לאחר מכן בכתב העת "הנדסה ואדריכלות" (גיליון 6, 1965), מסביר גליקסון מדוע נבחר מבנה קטן ושולי זה לזכות בפרס היוקרתי ומהי חשיבותו. לאדריכלים גם ניתן פרס כספי על סך 3,000 לירות.

ועל כך ברשימה זו.

.

אדם לתוך עצמו

.

מוזמנים לשני סיורים בגבעת רם

בעקבות המחקר ופרסום הספר שמעון פובזנר, אדריכל (הוצאת דביר), יערך ביום שישי (19.10) במסגרת "בתים מבפנים" סיור במבנים שתכנן פובזנר בגבעם רם. את הסיור אותו נוביל אדריכל ד"ר צבי אלחייני וגם אני, נתחיל בשעה 11:15 בתיכון ליד"ה שהיה פרויקט פורץ דרך בשעתו. נמשיך אל רחבת הכניסה של הקמפוס ונבקר בבנייני הפקולטות אותם תכנן במשותף עם האדריכל אברהם יסקי. נסיים בספרייה הלאומית בו חבר פובזנר לקבוצה של אדריכלים צעירים.

סיור נוסף אקיים באותו יום והוא יוקדש למבנים שונים בקמפוס. הסיור יפתח בשעה 09:30 בספרייה הלאומית, ימשיך אל המרכז למדעי המוח שנחנך לאחרונה בתכנונו של האדריכל נורמן פוסטר ויסתיים בביקור בבית הכנסת האוניברסיטאי שזיכה את מתכנניו, האדריכלים היינץ ראו ודוד רזניק, בפרס רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

עכשיו בחנויות: שמעון פובזנר, אדריכל (הוצאת דביר)

.

מוזמנים לסיור חד פעמי בגבעת רם

באופן חד-פעמי אעביר ביום שישי הבא (30.6, 09:30, נקודת התחלה: בספרייה הלאומית, באולם עם ויטראז' ארדון) סיור אדריכלות בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעם רם. נתחיל בשער הכניסה דרך עבודות של בכירי האדריכלים. בסיור נכיר מקרוב עבודות של האדריכלים דב כרמי-צבי מלצר-רם כרמי, מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד, היינץ ראו ודוד רזניק, אריה שרון ובנימין אידלסון, אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, אברהם יסקי ושמעון פובזנר וכמובן הספרייה הלאומית אותה תכננו יסקי, אלכסנדרוני, פובזנר, זיוה ארמוני, חנן הברון ושולמית ומיכאל נדלר.

סיפור האדריכלות הממלכתית של מדינת ישראל החדשה בא לידי ביטוי בקמפוס, סיפור בו בולט תפקידם של אדריכלים צעירים ובכלל ניסיונותיהם של אדריכלי ישראל לגבש שפה אדריכלית מקומית ייחודית למקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

קרוב לקופסת גפרורים

.

סיבוב במרכז הספורט ובאמפיתיאטרון האוניברסיטאי בגבעת רם

ברגע שהאדריכל שמואל מסטצ'קין קיבל את ההזדמנות לתכנן מחוץ למסגרת הקיבוצית, שם היה רגיל לתכנן, התגלה בו משהו אחר. לכאורה התגלה צד יצירתי ונועז, אך כשבוחנים את התוצאה לעומקה, אולי פשוט מדובר בשחרור. מסטצ'קין שהיה אדריכל בכיר במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי, תכנן חדרי אוכל, לולי תרנגולות, בתי ספר, בתי מגורים, בתי ילדים – התוצאה היתה מאופקת ולרוב שבלונית. אבל ברגע שהנהגת התנועה לא עקבה אחרי מעשיו, הרסן השתחרר. כך היה בבית היוצר בים המלח, כך היה גם באולם ההתעמלות בסמינר הקיבוצים וכך גם ארע במבנים שתכנן בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.

בשונה מאדריכלים אחרים בתנועה הקיבוצית, למסטצ'קין (2004-1908) היו שני פרטים ביוגרפים ייחודיים: הוא היה בוגר הבאוהאוס והיה גם תושב תל אביב. אולי שני מרכיבים אלה הם שאפשרו לו להימנע מלהתקבע.

בגבעת רם תכנן מסטצ'קין ארבעה מבנים: אמפיתיאטרון (1958), מרכז הסטודנט (1962), אולם ספורט (1966) ובריכת שחייה (1968). אלה מבנים ייחודים בנוף הקמפוס שראוי להתעכב עליהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

מקום לדאגה

.

סיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם

לא לחינם בחרו בטלויזיה הישראלית לשים שקופית עם תמונת בית הכנסת בגבעת רם. כמעט כל ערב לפני החדשות (בעברית או בערבית) נפגש עם ישראל עם אותו בית הכנסת כשברקע מתנגנת מוסיקה מטומטמת. קליפת הבטון המוזרה הזו מושכת תשומת לב, וזה בדיוק מה שרצו בטלויזיה. לכן, גם שאר השקופיות שחזרו ושידרו באותן דקות, הורכבו כולן ממבנים לא פחות מיוחדים: יד קנדי והיכל הספר.

לא מקרה הוא שאת שניים מאותם מבנים שהופיעו בשקופיות תכנן האדריכל דוד רזניק (2012-1924), אדריכל שהושפע רבות מאדריכלות הבטון הפלסטית של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר, אצלו עבד בצעירותו ובו ראה את מחנכו המובהק. רזניק תכנן את בית הכנסת במשותף עם האדריכל היינץ ראו (1965-1898) ובנייתו הושלמה ב-1957.

בערב ראש השנה נחמד לבקר בבית הכנסת הייחודי הזה. בקשתי את מפתח מאחת העובדות בקמפוס, כי רוב הזמן המבנה נעול. הביקור בו מגלה כי הוא מותיר הרחק מאחור את כל אותם בתי כנסת שנבנים בעשורים האחרונים. אלה בתי כנסת שאינם מצליחים להפתיע או לרגש, ובכלל מציבים תמונה לא מחמיאה לאדריכלים או ללקוחות.

ועל כך ברשימה זו.

.

וכפתו רעננה

.

סיבוב באולמות הרצאה מדעי הטבע בקמפוס הר הצופים / האוניברסיטה העברית

ביום שלישי עליתי לירושלים. המטרה המרכזית היתה להשתתף במסיבת העיתונאים שנערכה בבצלאל עם צמד האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה ממשרד SANNA, שהציגו יחד עם שותפם הישראלי ניר-קוץ את בניין בצלאל החדש. היו לי כמה דקות פנויות קודם לתחילת ההצגה, אז קפצתי לראות את בניין אולמות ההרצאות שתכננו בסוף שנות ה-60 צמד האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור. הצמד הזה תכנן למעשה את כל מזרח קמפוס הר הצופים אחרי מלחמת ששת הימים. בניין אולם ההרצאות תוכנן ונבנה בין 1967 ל-1975.

שני הפרויקטים האלה לא דומים אמנם בקנה המידה שלהם, במיקומם ובייעודם אך מעניין להשוות בין פרויקט אדריכלי שיצרו צמד אדריכלים ישראלים שהיו חלק מתקופה בה ניסו כאן ליצור אדריכלות ישראלית ובין פרויקט שיצרו אדריכלים יפניים שמבקשים להציג את פרשנותם האישית למקום הישראלי בכלל והירושלמי בפרט.

על בצלאל ועל אולמות ההרצאות ברשימה הזו.

.

הכניסה לבניין אולמות ההרצאות

.

אושר גדול: SANNA בבצלאל (קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה במסיבת העיתונאים)

.

סיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים

ביום ראשון נפתח בקמפוס הר הצופים בירושלים של האוניברסיטה העברית כנס אגודת הגיאוגרפים. במסגרת זו התקיים מושב משותף לשתיים ממעבדות המחקר בחוג של אוניברסיטת תל אביב, האחת בראשות פרופ' טובי פנסטר והשניה בראשות האדריכלית ד"ר טלי חתוקה. בשל כך, גם רוני וגם אני נדרשנו להציג את מחקרנו. ההצגה לא מצאה חן בעיני טלי.

היות ואני מצוי בשלב מאד מוקדם של המחקר בחרתי להציג רק רקע כללי ולהסתיר את מה שמצאתי עד עתה – דבר שמשום מה הפתיע את טלי, אבל הזמן הקצר לא איפשר לה לרדת עלי ובכך נגמר העניין (רוני חטפה הרבה יותר).

אחרי ששמעתי יותר מידי זבל בשנתיים האחרונות, העדפתי להימנע מלשמוע כאן הרצאות אז בחרתי לבוא, להשמיע ולהסתלק חזרה אל מישור החוף. את המכונית חנינו מתחת לבית הכנסת ע"ש הכט שתכנן האדריכל רם כרמי ושות' כחלק מבניין הפקולטה למדעי הרוח, אז עצרנו לבקר.

.

חזית בית הכנסת הפונה להר הבית עם חלון טריפטיך מסורתי