לא רק במבנים בקיבוצים שילב את יצירתו האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר-מנחם, אלא גם בערים ובעיירות בכל רחבי הארץ, בעיקר במבני ציבור. גישתו היתה שמקומה של האמנות היא בחיי היום-יום, בסביבה שבה אנו חיים, ולכן נמנע לאורך שנים ארוכות מהצגת תערוכות במוזיאונים ומיצירת אובייקטים מסחריים.
בשתי העבודת שלפנינו ושאותן יצר בכפר-סבא ודימונה, התייחס סעידי באופן מופשט לאמנויות שונות – תיאטרון ומוסיקה.
קיר הקרמיקה ששילב בחצר פנימית בהיכל התרבות בכפר-סבא ב-1972 (אדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען), תאר את הקסם שבמפגש של הקהל עם "אורות הבמה". ברבות הימים נסגרה החצר הפנימית והוסבה לאולם ספרייה, וכיום היצירה מוסתרת מאחורי ארונות ספרים ולא ניתן להתרשם ממנה.
בקונסרבטוריון העירוני בדימונה שבו שילב קיר קרמיקה ב-1985 (אדריכל דן וקסלר), השתמש סעידי בטכניקה יוצאת דופן שבה עשה שימוש בכמה עבודות בודדות, ומעוצבת כתוצאה מכך כמו מגילה. כל כולה מייצגת לתפיסתו את חדוות היצירה המוסיקלית בעיר מוקפת מדבר. כאן לעומת כפר-סבא העריכו ושמרו על היצירה יוצאת הדופן.
ועל כך ברשימה זו.
.

2023 (1985)
.
להמשיך לקרוא ←
45 שנה (10.3.76) לחנוכת התחנה המרכזית בדימונה הוא ציון שראוי לשוב אל החלק שמייחד את אותה תחנה. כשסיימנו פגישה באזור, עצרנו בדימונה לאכול משהו לצהריים וחלפנו על פניה. ירדתי לכמה דקות להסתובב בה.
שתי עבודות אמנות שילב הצייר והפסל גרשון קניספל באדריכלות שבדימונה באמצע שנות ה-70. עבודה אחת על קיר אולם המליאה של מועצת העירייה, והשנייה בקטע מחזית תחנת האוטובוסים המרכזית שאותה תכנן האדריכל נחום שני. שתי העבודות שיצר קניספל בעיר היו בעלות ממד חינוכי וכוונו ישירות אל תושבי העיירה המדברית, תושבים שהיו ברובם המוחלט מהגרים וקניספל ביקש להציג בפניהם את סיפורם ואם ציון המקום בספרי הנביאים. באולם המועצה הוא יצר תבליט אלומיניום שתיאר את תולדות יהדות מרוקו. בחזית התחנה יצר תבליט אלומיניום (שכיום מכוסה באבק המדבר אך מצבו טוב), שתיאר את כיבוש הארץ בידי יהושע בן-נון, כפי שמצוין בספר יהושע ובו מוזכרת דימונה כעיר השוכנת בסמוך לגבול שבין שבט יהודה ובין אדום.
התופעה של שילוב אמנות באדריכלות היוותה רובד נוסף באיכות התרבותית שנוצרה כאן בעשורים של שנות ה-60 וה-70, איכות שכיום לא נותר ממנה הרבה. לא מדובר רק ביכולת החיבור של אדריכלים ושל אמנים, אלא גם בהבנה שניתן להעשיר את החוויה של המשתמשים, ניתן להעביר מסר, אך גם לעורר את דמיון ומחשבה.
ועל כך ברשימה זו.
.

דרום
.
להמשיך לקרוא ←
31.067888
35.032528
רשימה מס' 558
הפגישה נקבעה כמה קילומטרים מזרחית לדימונה לשעה 10 בבוקר. אז דאגתי לצאת קצת יותר מוקדם כדי שאספיק לבקר ב"שכונת הניצחון" שבדימונה. בסופו של דבר זה היה יום ארוך, כי אחרי הפגישה והסיור המשכתי לירושלים, בדרך עצרתי בקריית ארבע ולבסוף נחתתי במושב מרופד בבנייני האומה להרצאה על בניין הספרייה הלאומית החדש והמצוחצח, רחוק רחוק ממה שקורה בנגב.
"שכונת הניצחון" בדימונה קרויה כך על שם ניצחון מלחמת ששת הימים שארע בסמוך לאכלוסה, אך בשכונה עצמה אין שום אווירת ניצחון, אולי אפילו ההפך. אבל עדיין, גם 50 שנה לאחר הקמתה ולמרות ההזנחה ארוכת השנים מצד התושבים ולמרות הניסיונות המביכים לשקם אותה יש בה עדיין ערכים איכותיים שאותם קל לזהות ולהעריך. השיכונים המוארכים שמרכיבים את השכונה מאורגנים כך שהם סוגרים על חצרות פנימיות. שבילי הולכי רגל מקורים מרשתים את השכונה, ומקשרים היטב בין כל חלקיה וכן אל כל האזור המקיף אותה.
שכונות המגורים שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, היו השתלשלות של מודל שהשניים פיתחו כבר בעבודות תכנון המגורים הראשונה שקיבלו ממשרד השיכון. שכונת הניצחון היתה חוליה מרכזית בתהליך ובה ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את הרעיון בסביבה מדברית ובקנה מידה גדול.
ועל כך ברשימה זו.
.

בפרדסים כבר בושם הפריחה
.
להמשיך לקרוא ←
31.073576
35.031781
באמצע המדבר ובשיא החום, כשהוא מוקף בפרחי עונה צבעוניים, עומד לו תיאודור הרצל בחליפה שחורה ולא זז. הוא עומד במרכז כיכר תנועה בכניסה לדימונה ומקבל את פני הבאים. המכוניות באות ועוזבות ומבעד לעיניו השחורות הוא מלווה אותן במבטו.
הגעתי לעיר עם רוני, מירב וטלי לצורך המחקר שלנו על סביבות מגורים בישראל. אבל מכל מה שראיתי הכי נדלקתי על הרצל.
כשהרצל רצה להציג את עתיד מדינת היהודים הוא חלם על חיפה: רכבות מהירות וקלות, נשים בשמלות מלמלה ומקושטות בתכשיטים, בלי מסחר זעיר ("זאת היתה אחת הבעיות שהחברה שלנו היתה חייבת לפתור" מסביר דוד ליטווק ב'אלטנוילנד') אבל עם בתי אופרה מפוארים ותיאטרון עם "מחזות יהודיים". בדימונה אין אמנם אופרה אבל בנתיים הוקם בה תיאטרון מקומי אמיתי ומקורי.

הרצל 1
להמשיך לקרוא ←