בדרך לבחון מקרוב את מקורות גבינת הגרוייר בעיירה בשווייץ שעל שמה נקראת הגבינה המפורסמת, עצרתי לראות חנות גדולה של רשת Migros שנחנכה ב-2010. מבנה קופסתי אטום יחסית, המונח לצד הכביש הראשי ומוקף במגרש חנייה וברחבות תפעול. הניגוד בין נוף פסגות האלפים, השדות החקלאיים הירוקים והגבעה שבראשה מתנוססת העיירה העתיקה גרוייר, הם ניגוד גמור לבניין החדש והמפתיע.
ההשראה העיצובית לחזית הבניין באה אמנם מהברקוד, אך נראה כי בעיניים שלי יש פה גרסה עכשווית ופחות מוצלחת לבניין עיריית באר שבע. כמו בעירייה אז גם כאן הדגש הוא על בניין אופקי, מוארך ונמוך, פתחי חלונות צרים מסתתרים בעיצוב החזית. אלא שבחנות בגרוייר אין לאותם פתחים משמעות ואין בה גם את החצרות הפנימיות שיש בעירייה בבאר שבע. בבאר שבע החזית מבטון, פלסטית, תלת ממדית וחדשנית לזמנה, וכאן החזית מאלומיניום, דו-ממדית ושטוחה. אפילו כל גווני האפור הנפגשים עם קרני השמש שאפיינו את החזית בבאר שבע, נעלמים כאן לטובת שחור-לבן מונוכרומטיים שאינם משתנים. אז מה בכל זאת יש בחנות?
ועל כך ברשימה זו.
.
.