סיפורו של חדר האוכל בקיבוץ געתון שונה מכל שאר חדרי האוכל. התמזל מזלו ולאחר הפרטת ענף המזון וסגירתו של חדר האוכל ניתנה לו הזדמנות שנייה כשרמי באר, הכוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, החליט להמשיך ולפתח את כפר המחול שפועל בקיבוץ מאז 1970. באר החליט להסב את חדר האוכל והמטבח לאולמות מחול. לביצוע העבודה הוזמן המתכנן המקורי של חדר האוכל – האדריכל מנחם באר, כשתחת ידיו קיבל הבניין פרשנות חדשה. בעוד שבקיבוצים אחרים חדר האוכל הסגור נותר מצבה לאורח-חיים שחלף והפך לפצע פתוח בלב הקהילה, כאן ניתנה לבאר הזדמנות לשמור על יצירתו וגם לשתף פעולה עם בנו.
כיום הבניין שוקק חיים, עד שמוקי צור, שערך לאחרונה את הספר המסכם את פועלו של באר, כינה אותו "חדר האוכל המרקד". בזמן הביקור הראשון שלי בגעתון היה יום בחירות ובאולם המועדון שבקומת הקרקע עמדה קלפי והחברים הצביעו. למעלה התאמנו כמה רקדניות. בביקור השני כבר הייתי עסוק עם באר בצילומי סרט קצר והמוסיקה שליוותה את תרגילי הריקוד רק הפריעה לנו בהקלטה.
שילוב בין מימוש החזון השיתופי ששקע ובין עולם המחול, תוך שמירה על צביונו המקורי של הבניין הכולל בתוכו שפע של עבודות אמנות שיצר שמואל כץ, הופכים את הבניין לאחד מחדרי האוכל הייחודיים בין כל 270 הקיבוצים שהוקמו בארץ.
ועל כך ברשימה זו.
.
מוטב לרקוד חצי דקה
.
חלון אחורי 