ארכיון קטגוריה: גליל

סיבוב במבננים שתכנן יצחק ישר בצפת

שכונת המגורים הגדולה שתכנן האדריכל יצחק ישר ב-1975, הוסיפה אמנם עוד מאות רבות של משפחות לעיר, אך לא הצליחה לעצור את שקיעתה. ההתמודדות הלא מוצלחת עם הטופוגרפיה חיסלה את האפשרות ליצירת דופן רחוב עירונית, ומה שנוצר אלה כבישים מהירים המדופנים בקירות תומכים ובמרחק מהם משכנות עוני.

התקוות שתלו בצפת כ"בירת הגליל", עם דגש על המטרה לייהד את הגליל, היו מהלך פוליטי מלאכותי שלא היה לו כל קשר להתפתחות אורגנית ולכן גם אין פלא שנכשל. במקביל פעלה המדינה להקמת ישובים קהילתיים זעירים שמשכו אליהם אוכלוסייה במעמד בינוני וגבוה, ובנוסף הצטמצמה התעשייה ואיתה אפשרויות התעסוקה. כיום דומה צפת ליישובים ערבים, בדואים וחרדים וממוקמת באשכול החברתי-כלכלי 2 מתוך 10.

סיבוב בצפת הוא אמנם עצוב, אך העיר נקייה והנוף היפה העוטף אותה משכיחים במשהו את המציאות העגומה שאליה היא שקעה. מזל שבינתיים יש את אלה בתל אביב שימשיכו לממן מקומות כאלה.

ועל כך ברשימה זו.

.

182685815_4483351511694396_5102031425683906351_n

למטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנה המרכזית של צפת

אחרי הביקור במתחמי המגורים שתכננו יצחק ישר ואמריו-מאיוס, המשכתי לסיבוב בתחנה המרכזית של צפת. כמוקד תחבורתי מרכזי באזור, הוקמה התחנה ב-1966 בכניסה לעיר העתיקה וגם היום, יותר מיובל שנים לאחר שהוקמה, היא שומרת על מעמדה כמוקד של תנועת אוטובוסים ונוסעים.

את התחנה תכננו האדריכלים שמואל וארי רוזוב, שבאותן השנים תכננו סדרה של תחנות מרכזיות עבור "אגד". התחנות שתכננו היו שונות זו מזו באופיין ובלט בהן שיתוף הפעולה עם הצייר והפסל גרשון קניספל, שיצר בהן קירות אמנות שהתייחסו לתולדות העיר. התחנה בצפת התייחדה בקווים הרכים שהעניקו לה האדריכלים, בתקרה שנצבעה בשחור ובשילוב של בטון חשוף ואבן בעיבוד פראי. תחנה קטנה יחסית ששולבה במדרון ההר שלמרגלותיו הוקמה העיר העתיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

180534347_4468684156494465_808256113854973340_n

חכו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל חב"ד בצפת

כשמשרד השיכון ביקש להקים לחסידי חב"ד בצפת מתחם מגורים שייוחד רק למשפחות הקהילה, תחילה לא הצליחו למצוא אתר מישורי מספיק רחב כדי להקים בו בנייני מגורים לכמה מאות משפחות. האדריכלים משה אמריו ואלי מאיוס זכו זמן לא רב קודם לכן בתחרות לתכנון המרכז האזרחי של העיר ואף הספיקו לבנות בו כמה מבנים. למרות שמשרדם היה צעיר וחדש יחסית, במשרד השיכון הכירו בניסיונם של השניים, פנו אליהם שיאתרו את השטח המתאים והם נענו לאתגר.

מחצבה נטושה בכתף הר כנען שהפעילה חברת "סולל בונה" בתקופת המנדט, הותירה בהר מצוק שהתנשא לגובה של 22 מטרים. אמריו ומאיוס זיהו ומצאו בה את המיקום המתאים לפרויקט. הפתרון האדריכלי שהם הגו היה יוצא דופן לעיר ולקהילה, אך התקבל ב-1974 והושלם ב-1978.

ועל כך ברשימה זו.

.

173472115_4415030765193138_113822871541872502_n

השמיים הכחולים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואולם הספורט בקיבוץ שער העמקים

85 שנים נמשכת מסורת חדר האוכל בקיבוץ שער העמקים. מה שהתחיל כאוהל, הוחלף בצריף עץ והפך למבנה שהלך וטפח לאורך כמה עשרות שנים בידי כמה אדריכלים שונים, ממשיך ומתפקד גם היום. את בסיסו תכנן המהנדס יוסף אידלמן. 20 שנה מאוחר יותר הורחב הבניין בידי האדריכל מנחם באר ולאחר 20 שנה נוספות היה זה האדריכל דן פלג, חבר שער העמקים, שהרחיב אותו בפעם האחרונה.

חדר האוכל אמנם כבר לא מהווה את הלב של הקיבוץ, אבל נוכחותו החזותית בקיבוץ משמעותית ויותר מתמיד הוא פתוח לציבור. בדומה לחדרי אוכל אחרים בקיבוצים (משמר השרון, גליל ים) גם כאן מידי יום שישי ניתן לבקר בו, ולקנות הביתה מנות אוכל מגוונות.

מבנים מרשימים נוספים שסוגרים על שורת מבני הציבור שבמרכז הקיבוץ הם הסטודיו-גלריה של אברהם עמרי שעליו כתבתי כאן לאחרונה, אולם הספורט וגם מבנה הלול הדו-קומתי שמשויך כבר לאזור המשק. בשונה מחדר האוכל שבו נגעו רק אדריכלים בני קיבוצים, לתכנון אולם הספורט שתוכנן ב-1968 נבחרו האדריכלים החיפאים אבנר קנר וישראל קומט והמהנדס מנחם ראט.

ועל כך ברשימה זו.

.

טעמי הבית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ כפר מסריק

בדרך לקיבוץ בית העמק שם קבעתי עם האדריכל פרדי כהנא לשוחח על חוויותיו ממלחמת העולם השנייה, עצרתי בקיבוץ כפר מסריק הסמוך לעכו. המטרה בעצירה היתה לבקר בחדר האוכל שאותו תכנן האדריכל מוניו גיתאי-וינרויב ונחנך ב-1965. במבנה תמצאו אלמנטים דומים שהופיעו בעבודות אחרות של האדריכלים – כמו החצרות הפנימיות שמהן ניתן להציץ אל החוץ, מסכי זכוכית רחבים וגבוהים ותשומת לב לפרטים ולחומרים. לפני שנים אחדות הוסב שטח המועדון שבתחום הבניין לגלריה לאמנות על שמו של גיתאי-וינרויב.

חדר האוכל הגדול והמטופח ממשיך לשמש את החברים ושומר על מסורת הסעדה של יותר משמונים שנה. הקורונה אמנם פגעה בתפקודו, אך בתום המגפה הוא צפוי לשוב ולתפקד.

ועל כך ברשימה זו.

.

אולי כבר איננה?

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובמצבת ההתגברות בקיבוץ חוקוק

הבוקר עלה על יום הבחירות וכך גם אני עליתי בכביש המתפתל אל מרומי השלוחה של הר חבקוק שבראשו שוכן קיבוץ חוקוק. אמנם חלפו מאז רק שבועיים, אבל ההרגשה היא כמו נצח ומציאות אחרת. זה היה יום של אופטימיות בסך הכל. יום בו ניתנה לעם הסגולה ההזדמנות להחליף את השלטון. אז לא רק שלא החלפנו, גם קבלנו גרסה מעוררת פאניקה עם הופעה מידי ערב של "נאום לאומה" והתעלמות ממערכת בריאות שקרסה אחרי שהוזנחה במשך שנים.

אפילו לא 25 שנה פעל חדר האוכל של הקיבוץ במתכונתו המקורית. זמן קצר מעת שהקיבוץ הופרט, הפסיק המטבח לפעול ולהגיש ארוחות לחברים. לאחר שעמד נטוש כמה זמן, הושכר הבניין לבית הארחה ובחדר האוכל מוגשות בעיקר ארוחות בוקר לאורחים. הבניין הוא מהמרשימים והשמורים שתכננה האדריכלית רחל ניסים שעבדה כאדריכלית שכירה במחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד ותכננה שורה ארוכה של חדרי אוכל בתנועה.

שני מבנים נוספים שהתעכבתי בהם בחוקוק אלה הם בניין הספרייה שתכננה האדריכלית נעמי יודקובסקי חברת קיבוץ לוחמי הגטאות ובניין המצודה שתכנן האדריכל יעקב מטריקין. בכניסה לקיבוץ ניצב פסל יוצא דופן שיצר יחיאל שמי בתחילת דרכו כאמן והוא ממוקם באחד המקומות היפים שמהם נשקף נוף הכנרת. שתי הדמויות צופות אל לב הארץ במבט אטום, מתבוננות כיצד ישראל שוקעת.

ועל כך ברשימה זו.

.

צימאון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר הישן של קיבוץ בית העמק

ב-1963 נחנך בקיבוץ בית העמק בית ספר ייחודי שהתאים לסביבה שבה הוא הוקם. האדריכל פרדי כהנא שתכנן את רוב המבנים בקיבוץ שאליו הצטרף ב-1954, תכנן גם את בית הספר. לאחר שהמוסד נסגר, הוא הסב אותו לשימושים אחרים כדי שהמבנים ימשיכו ויתפקדו.

קפצתי לשם עם שאול כדי לראות את האולם הרב-תכליתי שנותר כמעט כמו שהיה ואפילו ילדי הקיבוץ שיחקו בו כדורגל. רק הבמה שהיתה באולם ובריכת הנוי בכניסה חוסלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

שקט

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר לילדי הכפר כוויכאת בקיבוץ בית העמק

רגע לפני שנפרדתי מהאדריכל פרדי כהנא (הסתובבתי אתו בתערוכה שמציגה את עבודותיו), הוא הציע לי עוד משהו: לעלות על הקלנועית ולנסוע לקצה הקיבוץ כדי לראות מבנה מרשים ששימש במקור בית ספר לילדי הכפר כוויכאת שחוסל ב-1948. כשהגענו למבנה גיליתי שכהנא צדק, המבנה מרשים ושווה את הביקור.

מדובר בבית אבן עם גג בטון וסדרה של פתחים אנכיים. הוא ניצב כיום לצד בריכת השחייה ומגרשי הספורט של קיבוץ בית העמק, אותם הקימו החברים שהחליפו את תושבי הכפר שסולקו מרכושם ומנכסיהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

כל החבר'ה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת בתי ה-ח' בנצרת עילית

יצא שהיו לי כמה פגישות בנצרת עילית, אז בכל פעם קפצתי לראות באותה הזדמנות מבנה אחד בעיר. כתבתי על מתחם הקסבה, המדורגים, תחנת האוטובוס, המפעל הנטוש, מתחם הספורט, והפעם אכתוב על המבנה האחרון שהסתובבתי בו בינתיים. הוא מורכב מ-9 בלוקי מגורים הפרוסים על מורדות הגבעה הדרומית של נצרת עילית, המכונה גם "השכונה דרומית" בגלל מיקומה הגאוגרפי בעיר.

המבנים דומים אחד לשני והשוני והגיוון מתקבל בעיקר הודות לתנוחה שלהם על המדרון היחסית חד. ועדיין, הדימיון ביניהם גדול ומי שלא מכיר היטב את הסביבה ילך בקלות לאיבוד. השילוב של הנוף הוא החלק המרשים במתחם. את זהותם של האדריכל ואדריכל הנוף לא הצלחתי לגלות.

ועל כך ברשימה זו.

.

לרוץ מהר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במסגד הנטוש בעמקה

רגע לפני הסיבוב באתרי הזיכרון ובתערוכה של האדריכל פרדי כהנא בקיבוץ בית העמק ביום שישי האחרון, עצרתי במושב עמקה השוכן מול בית העמק שבגליל המערבי. מושב עמקה תוכנן באופן טיפוסי למושבים החקלאיים שהוקמו בשנות ה-50, אלא שהוא נבנה במקומו של הכפר הפלסטיני עמקא שחוסל ב-1948 ושרידיו עדיין בולטים בשטח. בתי האבן הקטנים ששימשו את תושבי עמקא, משמשים כיום את תושבי עמקה. בית הקברות המוסלמי מבודד, נטוש ומוקף בחלקו בגדר עלובה. מרבית המצבות התפוררו מזמן, ורק לבודדות נותרה צורת מצבה.

המסגד הוא החלק המרשים מבין השרידים. מבנה אבן גדול ויפה. בחזיתו יש מבואה הפתוחה לכיוון צפון ושלוש קשתות מקבלות את פני הבאים. אולם גדול המקורה בכיפה נותר כמעט שלם. מחראב (גומחה המציינת את כיוון התפילה) קטן פונה לדרום וקיר המזרח הרוס כמעט לגמרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

כאן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפינות הזיכרון בקיבוץ בית העמק ובתערוכה לאדריכל פרדי כהנא

ביום שישי קפצתי לקיבוץ בית העמק הסמוך לנהריה, כדי לבקר בתערוכה צנועה על פועלו של האדריכל פרדי כהנא. בדומה לאדריכלים נוספים שחיו בקיבוצים, גם כהנא תכנן את בית העמק ובין השאר בנה בקיבוץ את כל המבנים לאורך השנים. הצטרפתי לכהנא בן ה-92 לסיבוב בתערוכה ולאחר מכן הלכנו לראות מקומות בקיבוץ שלא הכרתי.

שלוש פינות זיכרון עיצב כהנא בבית העמק. הראשונה היא משנות ה-50 והוקמה לכבוד יהודים בריטים שתרמו לקיבוץ. השנייה היא מ-1975 והוקמה בדשא המרכזי לזכרם של שלושה מבני הקיבוץ שנפלו במלחמת יום הכיפורים. השלישית היא מ-1985 והוקמה בבית הקברות לזכרם של קרובי החברים שנספו בשואה, ובהם הוריו של כהנא.

ועל כך ברשימה זו.

.

פרדי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במפעל נטוש לסכיני גילוח בנצרת עילית

תקוות גדולות תלו בנצרת עילית. הפוליטיקאים חשבו שבאמצעותה ניתן יהיה לשלוט ביישובים הערבים בסביבה ולמנוע את התפתחותם. התושבים שיישבה כאן המדינה שרדו רק דור אחד או שניים. קשה להכות שורשים כשמתבססים על פוליטיקה גזענית ושטחית. החיכוך עם הסביבה גדל, המפעלים נסגרו זה אחר זה ונצרת עילית החלה להתרוקן מתוכן ומתושבים. העלייה הגדולה מרוסיה הכניסה אוכלוסייה חדשה, אך לא לזמן רב. הצעירים נמלטו כשהם מותירים מאחור את הוריהם הקשישים. הדירות שהתפנו נרכשו בידי השכנים מנצרת. אין פלא שראש עיריית נצרת עילית חיפש לאחרונה שם אחר לעיר, כדי לנסות ולנתק אותה מהשכנה שבלעה אותה.

אחד מהמקומות שממחיש יותר מכל את מצבה של נצרת עילית הוא מתחם מפעל פרמה שרפ לסכיני גילוח מפלדת אל-חלד, שהוקם באזור תעשייה במרכז העיר. הבניין שאותו תכננו האדריכלים אברהם אקסלרוד וליאו גולדנר, נטוש כיום לאחר שהמפעל החליף ידיים ועזב את נצרת עילית לטובת אזור התעשייה ציפורית שמצפון לעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

זוג

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם המגורים המדורג בנצרת עילית

שתי זירות עיקריות לניסויים באדריכלות עמדו לרשות אדריכלי ישראל באמצע המאה הקודמת. האחת בבאר שבע והשנייה בנצרת עילית. שתיהן היו מספיק מרוחקות מהמרכז אך לא יותר מידי. משרד השיכון התיר וכנראה גם עודד כאן אדריכלים לאמץ גישות תכנון חלופיות לאלה שהיו מקובלות בשעתו, וטובי האדריכלים נענו להזדמנות. ניתן גם היום להתרשם מההעזה של המתכננים ושל מקבלי ההחלטות, ובעיקר להצטער שכיום התכנון הוא כל כך צפוי ומקובע.

במתחם המגורים בשכונה הדרומית של נצרת עילית תכנן האדריכל קרול קרישן מבנה מגורים מיוחד לזמנו ולמקומו שבנייתו הושלמה ב-1972. הוא תכנן מבנה קופסתי שנראה מכיוון הרחוב טיפוסי לשיכונים, גם אם במבט שני מתברר שהוא לא סטנדרטי. כשפונים לשבילים הצרים שבין בניין לבניין, מתגלה כי כל בניין ממשיך ומתפתח לאגף מדורג הפונה אל הנוף ומנצל את המדרון הטבעי והחד.

ועל כך ברשימה זו.

.

מדרגות לגן עדן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסככת בטון בנצרת עילית

לאן הגעתי? בוויז ובשילוט זו עדיין נצרת עילית. אבל אתמול פורסם שהעירייה תבחר שם חדש לעיר מבין חמש הצעות. השמות הם: נוף עילית, נוף הגליל, נופי עילית, נווה עילית וקריית הגליל. האווירה היא של כוכב הקופים כי הנוף שרואים באזור הזה מורכב מאוסף של בניינים מוזנחים שרחוקים שנות אור מאווירה פסטורלית של גליל המיושב בעם סגולה. אולי עדיף כבר לתת שם עם צליל ערבי, כי המגמה בנצרת עילית היא עזיבת האוכלוסיה הישראלית והפיכתה לפרבר שינה של נצרת. כדי לא לתת לערבים תחושה של ניצחון מתוק, אז המדינה דאגה שבסופו של דבר הם יתקעו בעיר עם חרדים.

הגעתי לפגישה במשרד השיכון והיו לי עשר דקות לראות איזה מתחם מגורים בעיר. בחרתי במתחם  של בניינים מדורגים שנמצא ממש מול מתחם הקסבה שתכנן האדריכל אברהם ונטורה. אבל הפעם אתעכב על תחנת אוטובוס בלבד שנמצאת ממש מול המתחם בו בחרתי לבקר.

ועל כך ברשימה זו.

.

נופי בטון

 

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה העירונית ובמרכז המוסיקה בכרמיאל

בהמשך למרכז העירוני של כרמיאל שתוכנן בשנות ה-60, תכננו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן חלקים ממתחם הפנאי והספורט של העיר החדשה. המתחם כלל את בניין הספרייה העירונית ואת מרכז המוסיקה (קונסרבטוריון) ולצידם תוכננו המתנ"ס, מרכז אמנויות, בריכת שחייה עם מגרשי טניס, אצטדיון כדורגל ואמפיתאטרון.

כמתכנני ספריית בית אריאלה (1977), שהיתה הספרייה העירונית הגדולה עד אותה עת (נראה לי שהמדיטק בחולון שנחנך ב-2004 הוא עדיין קטן ממנה), הוזמנו לופנפלד וגמרמן לתכנן ספריות עירוניות בערים אחרות כמו קרית גת, קצרין. ב-1986 נחנכה הספרייה בכרמיאל. את בניין הקוסרבטוריון הסמוך תכנן האדריכל חנוך שפירא שגם משפץ אותו עכשיו.

האוכלוסייה הערבית בכרמיאל הולכת וגדלה, אך לא מצאתי בספרייה ספרים בשפה הערבית. בעיר גם גדלה האוכלוסייה החרדית אבל לא מצאתי בספרייה ספרי קודש. יתכן והם נמצאים אך פספסתי אותם. באולם העיון ישבו בעיקר אנשים מבוגרים בעלי חזות רוסית שהיו שקועים בקריאה. זה נחמד לראות שיש עוד חיים לספריות כמו של פעם. במרכז המוסיקה לעומת זאת היו רק ערבים. הוא עובר עכשיו שיפוץ והפועלים היו עסוקים במלאכתם.

ועל כך ברשימה זו.

.

צל ומזגן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ מעיין ברוך

קול שירה נעים של נערות עלה מחדר האוכל בשעת צהריים מוקדמת של יום ששי. הבניין מסתתר מאחורי צמרות העצים ובקושי נצפה ממגרש החנייה. השירה מתערבבת עם ציוצי הציפורים מבין העצים הוותיקים ומזכירה במשהו את ציור שירת המלאכים בגן עדן. טיפסתי אל חדר האוכל שכבר שנים אינו מתפקד לייעודו המקורי ושם מצאתי את האולם הגדול והריק שטוף קרני שמש, ובמרכזו קבוצת נערות, יחפות ורכונות בריכוז על גיליונות נייר רחבים, עסוקות ביצירת תפאורה לקראת טקס יום העצמאות הקרב ובא.

זהו אחד משני חדרי האוכל שתכנונו נמסר לאדריכל ארטור גולדרייך (2011-1929) (השני הוא במעלה החמישה), ואת תכנונו המפורט ערכה האדריכלית רחל ניסים (2012-1937). בנייתו הושלמה ב-1975 בליבו של קיבוץ מעיין ברוך השוכן 400 מטרים מגדר הגבול המפרידה בין ישראל ובין לבנון, בעמק שבין הרי הגליל והרי הגולן. היות וסיפורו של חדר האוכל במעיין ברוך נשזר בסיפור חייו האישי של גולדרייך ברשימה זו אביא את סיפורם של השניים. הסיפור המלא של גולדרייך וגם של רעייתו המעצבת תמר דה שליט, יפורסם בספר שיצא בהמשך השנה, אותו עורך ד"ר צבי אלחייני וילווה תערוכה גדולה שהוא אצר במוזיאון הרצליה.

ועל כך ברשימה זו.

.

ארץ נוי אביונה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים גדות, שמרת ואדמית

בשלושת הקיבוצים שבגליל ומופיעים כאן יש חדרי אוכל שתכננו אדריכלים שונים. שניים מחדרי האוכל פעלים ואחד כבר לא. המשותף לשלושתם הוא העובדה שכולם כוללים אולם אכילה מלבני וגדול, אך כל אחד מייצג גישה שונה. חדר האוכל שתכנן חנן הברון עם מיכאל קראוס בקיבוץ גדות הוא תיבה חסרת ייחוד לכאורה אך מתבססת על מודול המודגש בחזית. חדר האוכל שתכנן מנחם באר בשמרת ייחודי הודות למסת הגג המשמעותית בחזית ולגגון הבטון המשופע. וחדר האוכל שתכנן שמואל מסטצ'קין באדמית מתייחד בקשתות המופיעות בחזיתו. הברון ובאר למדו בטכניון בחיפה, ולעומתם מסטצ'קין היה אחד האדריכלים הפוריים מבין בוגרי הבאוהאוס בגרמניה.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ גדות נמצא מרחק נסיעה קצר משכונת המגורים שתכנן האדריכל דוד רזניק לקהילה חסידית בחצר הגלילית. אם פונים לכיוון השני, לגולן, אז מגיעים לבריכת המשושים. חוץ מאלה בכל קיבוץ שתכנסו אליו בדרך תמצאו חדר אוכל ויש פה עבודות של שלמה גלעד, דוד בסט וכן את האנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 עליה כתבתי כאן.

(2) קיבוץ שמרת שוכן ממש צמוד לעכו שם יש את בית המשפט שתכנן האדריכל יעקב רכטר ובקיבוץ לוחמי הגטאות הסמוך תמצאו עבודות של האדריכלים רם כרמי, שמואל ביקלס ונעמי יודקובסקי, כמו גם גלריה של הצייר משה קופפרמן.

(3) בקיבוץ אדמית תוכלו לעצור בדרך במערת הקשת לה יש נגישות מלאה.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

ואולי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין המרכז ללימודי סביבה במכללה האקדמית גליל מערבי

צורת העיגול בה עשה האדריכל מנחם באר שימוש עוצמתי בשנות ה-80 בבניין חדר האוכל של קיבוץ געתון ובמרכז האמנויות במכללת עמק יזרעאל, חוזרת ומופיעה כמרכיב משמעותי במרכז ללימודי הסביבה, במכללה האקדמית גליל מערבי, הממוקמת בכניסה הצפונית לעכו. אך יותר מבניינים אחרים, זהו אחד המבנים הייחודיים ביותר מבחינה סגנונית שתכנן באר לאורך דרכו המקצועית, ויש בו גם דגש צורני בפרטים הקטנים כמו גם במסות עצמן.

מבחינה סגנונית שילב כאן באר בין ברוטליזם ובין פוסט-מודרניזם. הדגש הצורני בא לידי ביטוי בכל מרכיב: במרצפות המרובעות, העמודים המעוגלים, קוביות הבטון הנושאות ספסלי עץ, קירוי הזכוכית הפירמידלי, המדרגות הלולייניות והקשתות המשוכפלות בחזיתות האגפים הצדדיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

זרוע מניפה מטפחת

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: