Category Archives: גליל

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ בית העמק

קיבוץ בית העמק הוא קיבוץ מיוחד: הוא הוקם בכפר הפלסטיני כויכאת ועד היום חלק מבתי הקיבוץ הם בתי אותו כפר או שאבניהם משמשות לבתים מאוחרים. בנוסף, יש בבית העמק בית כנסת שנחנך במאי 1975. את בית הכנסת כמו את מרבית בתי הקיבוץ שנבנו עד לאחרונה תכנן האדריכל פרדי כהנא, חבר הקיבוץ, מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית שמציין החודש יום הולדת 90 שנה. ביום שישי עשיתי אתו ועם שאול סיבוב בקיבוץ ומבית הכנסת התרשמנו במיוחד.

סיפורו של בית הכנסת מתחיל בחוות הכשרה של תנועת "בלאו-וייס" באזור נידח בדרום גרמניה. החווה חוסלה עד מהרה, אך שרידי ארון הקודש של בית הכנסת של ההכשרה שרדו בעליית גג, התגלו במקרה על ידי בן הקיבוץ והתגלגלו לכאן יחד עם תרומה להקמת המבנה.

ועל כך ברשימה זו. וגם רציתי להזכיר שביום שישי הקרוב אעביר סיור בקמפוס גבעת רם בירושלים אליו ניתן להירשם כאן.

.

קודש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במסגד של טורעאן בגליל התחתון

המסגד הגדול של טורעאן הוא אחד הגדולים שנבנו בגליל. אין לי מושג מי תכנן אותו היות וגם במועצה לא ידעו. לא ברור בכלל אם הבניין קיבל היתר ואי פעם הוגשו תכניות לוועדת התכנון, אבל מה שבטוח שהוא קיים ופעיל. ומהווה את אחד ממוקדי הפעילות המרכזיים ביישוב.

הוא בולט למרחקים אבל בתכלס כשמסתובבים בכפר קשה להגיע אליו היות והוא שוכן בין סמטה צרה ובין רחבה שנמצאת בעמק שגם הגישה אליו היא לא ברורה. ביקור אקראי באמצע היום גילה קבוצת גברים שישבה ושוחחה בחלקו האחורי של אולם התפילה המרכזי. הם שמחו לארח ולהסביר על המקום, מהלך שרק הדגיש לי את העובדה עד כמה מעט אני יודע על השכנים שלי, מה שמשקף את הנתק הלא בריא הקיים בישראל בין קבוצות האוכלוסייה השונות.

ועל כך ברשימה זו.

.

13483206_1310582108971368_6012277025146217551_o

אביא לה חול ממקומות קדושים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי חיטין שחוסל ב-1948

לא פשוט למצוא את שרידי חיטין המסתתרים הרחק מדרך עפר בבקעת ארבל, כמה ק"מ מערבית לטבריה. מאז התרוקן הכפר ובתיו נהרסו, הוקם קיבוץ לביא מעליו, מושב כפר זיתים לידו ומתחם ענק התפתח סביב לקבר נבי שועייב, הוא קבר יתרו המקודש למסורת הדרוזית. כל מה שנותר מהכפר הוא מסגד עם צריח וכמה עצים ותיקים.

הייתי כאן בפעם הראשונה באמצע העשור הקודם, במסגרת סיור שנתן הזדמנות למי שלא יודע ולא מכיר, לגלות מקומות מאד קרובים. מתברר שחלק מצאצאי חיטין חיים כיום ביישובי הגליל, אך באתר עצמו מבוצעות עבודות תחזוקה מסתוריות ולא ברורות. חלק מהאתר מוקף גדר מתכת קטנה עליה קבועים שלטים של רשות העתיקות. השלטים מציינים שכאן מבצעים עבודות שימור. יש פיגומים ותומכות אבל נראה כאילו הפסיקו את העבודה באמצע, או שכך זו השיטה להגיד: אנחנו עוד עובדים כאן, אז אסור לאף אחד חוץ מרשות העתיקות להסתובב פה. סיבה מספיק טובה לבוא ולהסתובב.

ועל כך ברשימה זו.

.

13123261_1276764129019833_7983703072861009923_o

היום אולי נדחה את קץ דרכנו

. להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ געתון שהפך לאולם מחול

סיפורו של חדר האוכל בקיבוץ געתון שונה מכל שאר חדרי האוכל. התמזל מזלו ולאחר הפרטת ענף המזון וסגירתו של חדר האוכל ניתנה לו הזדמנות שנייה כשרמי באר, הכוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, החליט להמשיך ולפתח את כפר המחול שפועל בקיבוץ מאז 1970. באר החליט להסב את חדר האוכל והמטבח לאולמות מחול. לביצוע העבודה לא הוזמן קצב או סתם שרלטן, אלא המתכנן המקורי של חדר האוכל – האדריכל מנחם באר, כשתחת ידיו קיבל הבניין פרשנות חדשה. בעוד שבקיבוצים אחרים חדר האוכל הסגור נותר מצבה לאורח חיים שחלף והפך לפצע פתוח בלב הקהילה, כאן ניתנה לבאר ההזדמנות לשמור על יצירתו וגם לשתף פעולה עם בנו.

כיום הבניין כל כך שוקק חיים, עד שמוקי צור, שערך לאחרונה את הספר המסכם את פועלו של באר, כינה אותו "חדר האוכל המרקד". בזמן הביקור הראשון שלי בגעתון באולם המועדון שבקומת הקרקע עמדה קלפי והחברים הצביעו לכנופיית הנבלות בכנסת, למעלה התאמנו כמה רקדניות. בביקור השני כבר הייתי עסוק עם באר בצילומי סרט קצר והמוסיקה שליוותה את התרגילים רק הפריעה לנו בהקלטה.

שילוב בין מימוש החזון החברתי ששקע ובין עולם המחול, תוך שמירה על צביונו המקורי של הבניין הכולל בתוכו שפע של עבודות אמנות שיצר שמואל כ"ץ, הופכים את הבניין לאחד מחדרי האוכל הייחודיים בין כל 240 הקיבוצים שהוקמו בארץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12994529_1267692379927008_7154836175409628446_n

מוטב לרקוד חצי דקה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון לחבר בקיבוץ שניר

בירידה מהגולן החלטתי לעצור בלי תכנון לראות מה יש בקיבוץ שניר. רק כשנכנסתי למועדון לחבר שנימצא במרכז הקיבוץ ובדיוק התקיים בו "כנס משתכנים" של בני קיבוץ, נזכרתי שזה בעצם מבנה שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון, כמו גם חדר האוכל הניצב בסמוך. לאחרונה פורסם הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי על יצירתו של באר. בעקבות הספר, בעוד כחודש תפתח מחדש התערוכה שאצרתי לבאר' והפעם בגלריה בבית האדריכל ביפו (11.7). את התערוכה ילווה קטלוג חדש שיצטרף וישלים את הספר.

בשתי העבודות האלה שתכנן ובנה באר בשנים 1976-1975 הוא שילב אמנות באדריכלות באמצעות שיתוף פעולה עם האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. סעידי, יצר תבליט בטון בחזית הכניסה לחדר האוכל ושני קירות קרמיקה בחזית הקדמית והאחורית של המועדון. אריחי קרמיקה מתועשים נוספים מעטרים את שני המבנים מבפנים ומבחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12891507_1255557444473835_8782225366053791654_o

ציור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי אל-באסה ובמערת קשת

שלומי היא אחת מעיירות הפיתוח שקמו בגליל העליון. כמוה בגליל קמו קריית שמונה, חצור הגלילית, מגדל העמק, מעלות. על האכסניה בשלומי כתבתי כאן, אבל בשלומי מה שמעניין זה דווקא אזור התעשייה, שם מסתתרים שרידיה של אל-באסה.

חלפו 68 שנים מאז חוסלה אל-באסה ומיישוב ערבי הפך היישוב לעיירת מהגרים יהודים התלויים בתמיכה ממשלתית. 40 שנה חלפו מאז הוחל בהריסת הבתים שאכלסו כ-3,500 תושבים שכבר מזמן לא גרים בהם ובהקמת אזור התעשייה של שלומי. משום מה בחרו המהרסים לשמור על כמה בתים המציצים פה ושם וכן על בית הקברות ההולך ומתפורר. לאחרונה ובאופן מוזר דווקא את המסגד בחרו הרשויות הישראליות לשמור ולחדש. עבודות החידוש הסתיימו לפני שנה והוא עומד ריק ופרוץ באמצע אזור התעשייה. לא נראה שהמדינה תתן למתפללים מוסלמים לחזור ולהתפלל פה. מה מתכוננים לעשות אתו? ניסיתי לגלות דרך רשות העתיקות ודרך עיריית שלומי – אבל היו כאלה שהתחמקו והיו כאלה שענו שהם לא יודעים. נראה שרובם פשוט באמת לא יודעים מה לעשות עם המסגד ועם השאלה המטרידה שהעליתי. ברשות מקרקעי ישראל פשוט לא התייחסו.

ועל כך ברשימה זו.

.

23

אל נא תעקור נטוע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי אוכל בקיבוצים: יזרעאל וכפר החורש

בכפר החורש האדריכל פרדי כהנא, ביזרעאל האדריכל אדם איל. המשותף לשני הקיבוצים הם העצים היפים שעוטפים את כל אחד מחדרי האוכל ובכלל הבנייה על טופוגרפיה. שניהם שוכנים על מורדות הרים: כפר החורש ברכס הרי נצרת ויזרעאל במורדות הגלבוע. את הנוף עיצבו ביזרעאל אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, בכפר החורש אין לי מושג אבל עד היום עצי האורן הגבוהים מרשימים.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ כפר החורש: בסמוך שוכנים בלב יער קק"ל שרידי הכפר מעלול. על שתי הכנסיות והמסגד שנותרו בו כתבתי כאן (אל תפספסו את הוידאו בכתבה).

(2) קיבוץ יזרעאל: קרוב לאטרקציה שהרסה אמנם את הנוף אך שווה ביקור חוויתי – "סקי בגלבוע". אם ממשיכים במורד אל העמק, מומלץ לבקר במשכן לאמנות בעין חרוד שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. כדאי גם בקיבוץ – תל יוסף בו ניצב דומם חדר האוכל שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר, עליו כתבתי כאן וגם כאן.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

10011745_1182888105074103_6040263778032607116_o

חדר אוכל ביער אורנים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגאליס וסיבוב זבל בחוף אכזיב

רשימה מס' 500

רק כשהאיר היום גיליתי שהמקום שבילינו בו את הלילה הוא למעשה הסט של סדרת הטלוויזיה "גאליס". הגענו לכאן רגע לפני שקיעה, עצרנו על שפת הים למרגלות פסל הברזל של יחיאל שמי ובין הסלעים ירדנו לים. אחרי שעה חצינו את הכביש לבקתה ב"כפר הנופש אכזיב" המורכב מחורשה גדולה וצפופה של עצי איקליפטוס עם בקתות קטנות וצבעוניות. "גאליס" היא מהסדרות הוותיקות (חמש עונות עד היום) שעכשיו מצולם לה סרט קולנוע שני.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140502_085559

כאן גרה אליאנה תדהר!

.

11823007_1104828859546695_8211111013050841573_o

יש כאן שרידים גם לתרבות הישנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באכסניית שלומי

רק אל תזמינו חדר באתר Booking. יצא ששילמתי יותר ממחיר המחירון. ב-Booking דואגים להצניע את המידע כי המחיר באתר אינו כולל מע"מ, ורק כשמגיעים מגלים שמשלמים יותר. אבל אם נשים בצד את ההפסד של כמה עשרות שקלים, זו האכסניה הרביעית שאני מבקר בה מרשת אנ"א בישראל, ומתרשם שיש כאן חלופה לשהות ברמת שלושה כוכבים בפריסה ארצית. עדיין, במחיר נמוך יותר ממחיר של לילה באכסניה בארץ, ניתן להתארח במלון חמשה כוכבים בכיכר דאם באמסטרדם שלא בעונה. אבל עדיין החלופה הישראלית היא בגדר הגיון מקומי וזה מה יש.

האדריכלים דוד גוגנהיים ואלכס בלוך תכננו את האכסניה בשלומי שבנייתה הושלמה ב-1994. בלוך נפטר שנה לאחר מכן בעקבות תאונה. גוגנהיים הוא מהמורים הוותיקים במחלקה לאדריכלות בבצלאל וזוכה פרס רכטר לשנת 2012 (במשותף עם האדריכל דניאל מינץ). הרמתי אליו טלפון לשמוע על תכנון הפרויקט שנראה קצת מנותק מאופי הבנייה בגליל בכלל ובשלומי בפרט.

ועל כך ברשימה זו.

.

11949315_1115039181858996_8492627883041355343_n

חלון למדרגות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי אל-ע'אבסיה

גם אם תיסעו לאט רוב הסיכויים שתפספסו את השרידים האחרונים של אל-ע'אבסיה (המכונה גם ג'אבסיה), השוכנים סמוך לצומת כברי שבגליל העליון. קשה לגלות היכן מתחיל שביל העפר שמוביל לכפר וגם כשסופסוף מגלים, אז הנסיעה בו לא קלה, אבל לא זה מה שיעצור אותי. לכבוד תשעה באב פרסמתי ב-xnet הצעה לסיור בעקבות חורבן בית המקדש ותקומת ישראל, כאן אני מביא צד אחר של המטבע.

בכ-400 בתים בכפר גרו יותר מ-700 איש עד 1950, ומספרם המשוער של הצאצאים כיום הוא כ-8,800 איש. עכשיו יש כאן הרבה עצי אורן, שכל מטרתם לכסות על מה שהיה, כמו לטאטא אבק מתחת לשטיח. האם אפשר להמשיך לקום כל בוקר ולהתעלם? בינתיים כן, אלא שביום שישי האחרון החלטתי לחזור ולשנות ממנהגי.

ועל כך ברשימה זו.

.

abasiye

עוד מעט ואבוא אליך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בגבול הצפון: מנרה, הגושרים ודן

צפיפות הקיבוצים הקיימת בצפון עמק החולה מציגה ככל הנראה את מקבץ הקיבוצים הגדול על משבצת קרקע נתונה. הקרבה הגאוגרפית לא מנעה גיוון וההבדלים והפערים בין הקיבוצים גדול, בין השאר גם בעיצוב חדרי האוכל ובמצבם. את חדר האוכל במנרה תכננה האדריכלית רחל ניסים, את חדר האוכל בהגושרים תכננה האדריכלית נעמי יודקובסקי ואת חדר האוכל בדן תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין. כל השלושה הם אדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית, אלא שבשונה מיודקובסקי שהיתה חברת קיבוץ לוחמי הגטאות, ניסים ומסטצ'קין גרו בעיר.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) במנרה יש אטרקציות כמו האומגה, המגלשה והרכבל. בתחומי הקיבוץ יש בריכת שחייה נטושה ובכלל כל הבינוי ביחס לטופוגרפיה בשילוב הנוי והנוף שווים רשימה בפני עצמה. הפעם אתעכב גם על בית התרבות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס ועומד היום אטום ועגום.

(2) בהגושרים יש את אחת משמורות הטבע "הפרטיות" היפות ביותר שנתקלתי בהן בארץ. מסלול של קילומטר בתוך נחל זורם של מים, שהשביל שלצידו "נחצב" ועוצב על ידי אורי דימנט וקבוצת מתנדבים, בתוך צמחית נחל סבוכה שעוטפת את המטייל מכל כיוון. את מרכז הספורט בקיבוץ תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. יש גם תחנת קמח עם אמת מים מחוץ לקיבוץ ואחת נוספת בתוך הקיבוץ שהפכה לפינת זיכרון.

(3) בדן יש את "בית אוסישקין" שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר. אחת מיצירות האדריכלות המקוריות שנבנו בישראל ולפני ארבע שנים פרסם תומר גרדי את הספר "אבן, נייר" (הקיבוץ המאוחד) שהתמקד בסיפורו של המבנה מנקודת מבטו.

ובלי כל קשר: לכל הקוראים והחברים, חשוב, שוב, שתקראו את הכתבה על ההתנהלות בבצלאל.

ועל כך ברשימה זו.

.

123123

אין בו מים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון גולדן קראון בנצרת בתכנון פייגין אדריכלים

האם הצליינים שמגיעים לנצרת חוטפים הלם כשהם מגלים שאין כאן כפר שקט ופסטורלי, עם מעיין ובתי אבן קטנים ובמרכז כנסיה עתיקה? במקום הפנטזיה התנ"כית הם מגלים עיר מכוערת שנתקעה בין הכיסאות. הכוונה לכיסאות: התכנון האורגני שהיה נהוג ביישובים המקומיים ולעומתו התכנון המודרני המערבי. הנצרתים וגם מדינת ישראל דאגו למנוע מהמודרניזציה להשתלט להם על העיר וכך נוצר הנוף העירוני הנצרתי. פרופ' ראסם חמייסי מהחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה חוקר וכותב על כך כבר שנים.

מלון גולדן קראון אותו תכנן משרד פייגין אדריכלים, הוקם בסמוך ל"הר הקפיצה", אזור חדש ובתולי בעיר. האזור משלב מגורים, תעסוקה ומלונאות שנבנו בשני העשורים האחרונים עם ניסיון ליצור שפה מודרנית חדשה. אם תנחתו כאן בלי לדעת באיזו עיר אתם ובלי להציץ בנוף העמק הנפרס למרגלות האזור, לא בטוח שתצליחו לגלות היכן אתם: ירושלים, כרמיאל, יקנעם, בית שמש. אבן ירושלמית, קירות מסך זכוכית, מעקות ברזל, אין אפילו שמות לרחובות. כל מקום ושומקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

121233

המסדרון המקשר בין אגף החדרים והאירוח ובין אגף אולמות הכנסים (המשך למעבר המקשר את שני אגפי החדרים עם הלובי וחדר האוכל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: הסוללים, עין גב וגשר הזיו

יצא לי לבקר בעוד כמה חדרי אוכל בקיבוצים. המשותף לכל חדרי האוכל האלה הוא הצניעות הקיצונית שאפיינה אותם. ההיבט העיצובי היה הדבר האחרון שעניין את הקהילה והאדריכל, וזה בא לידי ביטוי באופן מודע ולא בטעות או חוסר כשרון. לכן, בחרתי להתעכב עליהם ולרכז אותם לרשימה אחת.

אדריכל שונה יש לכל אחד מחדרי האוכל. את חדר האוכל בהסוללים תכנן מרדכי זברודסקי, בעין גב תכנן דב קוצ'ינסקי ואת חדר האוכל בגשר הזיו תכנן שלמה גלעד. בכל קיבוץ אציג כאן עוד כמה דברים שראיתי.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) הסוללים: מרחק נסיעה של עשר דקות על כביש 79 מזרחה יוביל אותך ישר לכניסה ל"מרכז המזון" באזור התעשיה של נצרת עילית (עליו כתבתי כאן),שעיצב האדריכל מיקלה סימונה – שזו גם היתה הסיבה שהגעתי לאזור קיבוץ הסוללים. שווה לבקר שם גם כדי להתרשם מהבניין והנוף.

(2) עין גב: יש את הנמל, המסעדה (שלא מומלץ לאכול בה) ועוד כמה אתרים על חוף הכנרת. לעין גב הגעתי אחרי ביקור באתר ספיר עם מנהרת המוביל הארצי (עליו כתבתי כאן). לא רחוק מכאן יש את בית תמרה הנטוש שתכנן האדריכל נחום זולוטוב (עליו כתבתי כאן).

(3) גשר הזיו: נמצא בדיוק בצד השני של הגליל, צמוד לחוף אכזיב ששם חוץ מלשבת במים (גם בחורף) למרגלות הפסל של יחיאל שמי אפשר לבקר בגן הלאומי שהיה עד 1948 הכפר אלזיב. אפשר לבקר גם בקיבוץ סער (עליו כתבתי כאן). אפשר בנחל כזיב עם המעיינות שלאורכו ובמצודת יחיעם + חנות המפעל של "מעדני יחיעם" בקיבוץ יחיעם שם יש גם חדר אוכל מרשים (עליו גם כתבתי כאן).

.

10420007_961179267244989_8002911161508377327_n

בכניסה למטבח בבניין חדר האוכל של קיבוץ הסוללים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במצודת משטרה נטושה בגליל

במבט ראשון אפשר לחשוב שמדובר במסגד עם צריח מוזר, אבל זו מצודת משטרה שהקימו הבריטים לפני שמונים שנה, במטרה להגן על גבול הצפון. המצודה שלמה ונטושה וניצבת בקצה מושב שקט ונעים, מושב שפר. היא בנויה כולה מבטון ובולטת בנוף הודות למגדל התצפית בצורת משושה המתנשא מעליה, והוא שמזכיר קצת צורה של מסגד.

החניתי את הרכב בקצה המושב, עזבתי את האספלט מאחור ונכנסתי לחורש טבעי שמוביל בדרך לא דרך (מרחק הליכה של 100 מטרים) אל מתחם המצודה. מידי פעם הצריח המיץ בין צמרות העצים הצפופים וכוון את דרכי. כמה מטרים עלייה במעלה הגבעה והגעתי לגדר פרוצה, דילגתי מעליה ועמדתי למרגלות הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

10417705_957797297583186_9112586190784047125_n

מצודה

להמשיך לקרוא

סיבוב במנהרת המוביל הארצי

היתה לי הזדמנות נדירה לבקר במנהרות המוביל הארצי, פרויקט שמציין השנה 50 שנה להפעלתו (כן, הפרויקט הזה נחנך ב-1964). מדובר באתר ספיר, הסמוך לכרי דשא שעל שפת הכנרת, בו ממוקמת מערכת שאיבת מי הכינרת המזינה את תעלות וצינורות המוביל.

מערכת השאיבה הוקמה בהשראתה ובהנחייתה של שולי, שהעמידה לרשות חברת מקורות את הידע העשיר שצברה בתחום שאיבת נוזלים ומגע עם צינורות גדולים וקשיחים. עד היום שולי ממשיכה לתרום למשק המים. בשנים האחרונות היא מעניקה לעובדי חברה מתחרה, ייעוץ שוטף בתחום שאיבת נוזלים.

ועל כך (וגם על אנדרטה של יחיאל שמי) ברשימה זו.

.

1510661_935977786431804_1227823935822740632_n

במנהרת המוביל הארצי

.

IMG_20141013_104503

הפסל-אנדרטה של יחיאל שמי בחוקוק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בראש הנקרה

מאז 1968 עולות ויורדות שתי קרוניות זעירות, משפת המצוק בראש הנקרה ועד לפתח הנקרות הממוקמות בנקודה הנמוכה והצפונית ביותר בחוף הים הישראלי. את הפרויקט יזם קיבוץ ראש הנקרה יחד עם המועצה האזורית, ואת המימון למיזם השאפתני השיגו הודות להלוואה שקיבלו ממשרד התיירות. כבר בשבועיים הראשונים לפתיחת הרכבל ביקרו כאן 20 אלף איש, עכשיו, 46 שנה מאוחר יותר נראה שזרם המבקרים לא פוחת באופן משמעותי.

מחיר הכניסה למבקר ב-68'  היה 2.5 ל"י, וכיום הוא עומד על 45 ש"ח. הרכבל קצת השתכלל, יש סרט וידאו ואפשרות להשכיר אופניים או רכב חשמלי קטן, אבל לא הרבה השתנה כאן מאז.

הביקור באתר הוא חשיפה לאחד מפלאי הטבע היפים שיש בארץ, וגם לכמה מפרויקטי הבנייה הנועזים שהתרחשו באזור במהלך המאה ה-20. זה החל עם חציבת מנהרות הרכבת הבריטית והמשיך בפרויקט הבנייה שיצר את המצפה והרכבל באתר התיירות הישראלי.

.

10685338_918153994880850_6221204782470256917_n

כמו על סיפון אוניה בלב ים – המסעדה באתר ראש הנקרה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי האוכל בשלושה קיבוצים בצפון: ברעם, כפר גלעדי ומצובה

שלושה חדרי אוכל שונים מאד זה מזה: אחד צנוע והשנה מציין 50 שנות קיום בקיבוץ ברעם בן ה-65. שני ענק יחגוג שנה הבאה 30 לבנייתו בלב קיבוץ כפר גלעדי שיחגוג 100 שנה להקמתו. ושלישי לא יחגוג כלום כי הוא נטוש ופרוץ כבר כמה שנים בלב קיבוץ מצובה. כל אחד מהם נבנה על ידי אדריכל אחר: את חדר האוכל בברעם תכנן אהרון אלבוים. שני בברעם תכננה ארנונה אקסלרוד ושלישי במצובה תכנן גם אדריכל, אחר שלא הצלחתי לגלות את זהותו.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) בברעם חשוב לבקר בגן הלאומי ברעם ושם לראות את בית הכנסת העתיק אבל בעיקר את שרידי הכפר בירעם והכנסייה שניצבת סמוך לבית הכנסת בין שרידי הכפר. רצוי להמשיך ולבקר גם בשרידי הכפר איקרית, הנמצאים כמה דקות נסיעה מערבה. על שניהם כתבתי כאן.

(2) בכפר גלעדי יש כמה וכמה דברים לראות כמו מוזיאון בית השומר. מחוץ לקיבוץ יש את חצר תל חי ואת בית הקברות עם פסל האריה שיצר אברהם מלניקוב, שגם טמון כאן מתחת לאחת המצבות. חמש דקות נסיעה ואפשר גם להגיע למפל התנור.

(3) מצובה נמצאת חצי קילומטר משלומי – אחת מעיירות הפיתוח הבודדות שלא התפתחו באופן משמעותי ונותרו קטנות. כדאי לבקר באזור התעשייה, שם אפשר למצוא ממש בין המפעלים בית קברות מתפורר – שריד לכפר אל-באסה שהיה כאן עד תש"ח. ביקור באל-באסה הוא סיומת ראויה לביקור בחדר האוכל הנטוש והחרב. ואולי לא.

.

IMG_20131018_082255

קטע מחדר האוכל הישן בכפר גלעדי בתכנון אדריכל דב קוצ'ינסקי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגשר הולכי הרגל במחלף גולני

קליל, נקי ולבן הוא גשר הולכי הרגל החדש שנחנך לפני שנה בדיוק במחלף גולני. הגשר מחבר את שתי גדות כביש 65 והוקם במסגרת הפיכת צומת גולני למחלף שניתן לטוס עליו עכשיו במהירות של מאה קמ"ש.

באופן כללי גשרי הולכי הרגל בארץ הם או סתמיים או מוטרפים, ובולט במיוחד גשר הולכי הרגל שעיצב האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטראווה בפתח תקווה (שעלותו הסופית הוסתרה מהציבור) והצטרף בשעתו לגשר הרכבת והולכי הרגל שהציב קלטראווה בכניסה לירושלים.

היות ויש מפרץ חניה נוח ממש מתחת לגשר, בחרתי לעצור לכמה דקות ולראות את הגשר מקרוב.

.

10403187_900929739936609_8606016645033463972_n

על הגשר

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: