סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ נווה איתן

קיבוץ נווה איתן הוקם במסגרת פרויקט "חומה ומגדל" ב-1938, אך רק שלושים שנה מאוחר יותר נבנה בו חדר אוכל שהחליף צריף ישן. חדר האוכל נחנך ב-1967, רגע לפני שהבנייה באמת הושלמה, מהסיבה שחדר האוכל שפעל בצריף עץ נשרף והחברים נותרו ללא קורת גג לארוחות. למרות המאמצים לא הצלחתי לגלות את זהות אדריכל חדר האוכל.

לעומת המבנה האופקי של חדר האוכל, בולט בקצה השני של נווה איתן "בית קולין" – בית התרבות אותו תכנן האדריכל שמואל ביקלס. גם המבנה הזה כבר לא מתפקד, אלא שבשונה מחדר האוכל, זהו אחד מבתי התרבות המרשימים ביותר שתוכננו בתנועה ועל אף שעבר שינויים לא מוצלחים, צורתו המקורית והייחודית עדיין אופנתית ורלוונטית. הוכחה לכך ניתן למצוא במספר מבנים שנבנו ממש לאחרונה וגם אליהם אתייחס כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

מתייפה מיום ליום

סיבוב בחדר אוכל בקיבוץ גלגל, בעין סוכות ובתערוכה במוזיאון

הנוף הפורח של קיבוץ גלגל עומד בניגוד לנוף המדברי והצחיח של בקעת הירדן. בתחילת שנות ה-70 קמה לתחייה קצרה התנועה הקיבוצית, והמשיכה בדרך בה עצרה עם קום המדינה. התנועה חזרה ויצרה קיבוצים חדשים, שקמו בשטחים פנויים כמו הערבה, או כבושים כמו יהודה, שומרון והגולן. כבר ב-1974 הכריזה התנועה כי לא פחות מ-20 קיבוצים יוקמו תוך שלוש שנים ורובם בשטחים. זאב צור, מבכירי התק"מ, ציין שבועות ספורים לאחר הקמת קיבוץ גלגל בבקעת הירדן, כי "הקיבוץ המאוחד רואה זהות בין גבולות התיישבותיים, מדיניים וביטחוניים והוא יפעל לחיזוק מגמה זו".

הדילמה הפוליטית כנראה לא העסיקה את התנועה או החברים עד עלייתו של בגין לשלטון ותחילת הדיבורים על נסיגה. ביקור קצר בקיבוץ גלגל חושף נוה מדבר מטופח ויפיפה, מוקף גדר עם שער חשמלי ושומר, ובמרכז חדר אוכל בתכנון האדריכלית נעמי יודקובסקי. אני חוזר עכשיו משם, ברחתי מ-41 מעלות.

על סיבוב בשלוש תחנות לאורך כביש 90 ברשימה זו.

.

יושב שומר ובפיו חליל

.

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בעמק הירדן: בית זרע, שער הגולן וטירת צבי

שלושת חדרי האוכל המוצגים כאן הם כולם חדרי אוכל פעילים המגישים לחברים ארוחות מידי יום. זה לא דבר מובן מאליו בעידן בו מדינת ישראל מפריטה את עצמה כמעט ללא הבחנה, מפוררת את החברה האזרחית ומחלישה את הקהילה. עמק הירדן עשיר בחדרי אוכל הודות לריבוי הקיבוצים שבו. על אפיקים, אשדות יעקב איחוד וחמדיה כבר כתבתי וכעת המקום לשלושה נוספים.

מדובר במבנים עם איפיון דומה, כמו בכל תופעת חדרי האוכל: אולם אכילה, מטבח עם חצר תפעולית, אולם מבואה עם דואר, לוח מודעות ושטיפת ידיים. השינויים באיפיון הם משניים, אבל ההבדל הבולט בא לידי ביטוי בפרשנות שהעניק האדריכל לבניין.

את חדר האוכל בבית זרע עיצב האדריכל מנחם באר עם קווים ישרים ונקיים ודגש על אופקיות המבנה. את חדר האוכל בשער הגולן תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין עם חזית מודגשת במיוחד באמצעות שבעה מסכי זכוכית גבוהים המסתיימים בקמרונות הממשיכים ומלווים את תקרת אולם האכילה. את חדר האוכל בטירת צבי תכנן האדריכל ליאון שרמן כמבנה בעל חזות צורנית מגובבת הודות לעובדה שהבניין נבנה בשלבים ובזמנים שונים.

ועל כך ברשימה זו.

.

מרכז חזית חדר האוכל בשער הגולן, אדריכל: שמואל מסטצ'קין

.

סיבוב בבית הכנסת בשדמות מחולה ועוד כמה מקומות

בדרך משם לפה עצרתי בכמה מקומות בבקעת הירדן ששווה להתעכב עליהם:

(1) בית הכנסת בהתנחלות שדמות מחולה שתכנן האדריכל טוביה קץ,

(2) מחנה ירדני נטוש שבצמוד אליו כפר אמנים ו/או ישיבת הסדר,

(3) סופרמרקט ב"מפגש הבקעה",

(4) בניין המתנ"ס בהתנחלות מעלה אפרים שבחזיתו עיצבה האדריכלית עדינה גלרטר עבודת זכוכית גדולה.

ועל כך ברשימה זו.

.

ארון קודש

.