אאא… בדרך לפגישה סמוך לגדרה עצרתי בבית-חנן, שם ידעתי על קיומו של בית עם שתכננו שולמית ומיכאל נדלר בעשור הראשון לעבודתם כאדריכלים. מצאתי את הבניין שנחנך ב-1955, לפני 61 שנה, ניצב במקומו ללא שינויים, במצב מרשים. פיסית מצבו מצוין, תפקודית המצב ירוד.
בשעתו היה המבנה הגבוה והגדול במושב. הוא ממוקם בראש אחת הגבעות הגבוהות באזור, גן חוצץ בינו ובין הרחוב. רחבה גדולה ומרוצפת מובילה לבניין עצמו הסוגר עליה משני עבריה, מתמזג בה מבלי להתנתק מהמרחב הפתוח והציבורי. עדיין ניתן לדמיין כמה התרגשות ושמחה ליכדו את אלה שבאו בשעריו לאורך שלושים שנות הפעילות שהתקיימה בתוכו. הזמנים והאנשים השתנו וכיום האולם נעול ונטוש.
"האולם התחיל לשקוע כשהמושב התחיל להתפרק", סיפר לי כמה שעות מאוחר יותר אברהם דנון, שהיה בן 5 כשהוריו הצטרפו לגרעין שייסד את בית-חנן ועלה על הקרקע ב-1929. "זה התחיל בשכנים שגרו מסביב לבית העם שהתלוננו על הרעש, והוויכוחים אתם היו יותר ויותר קשים. בכלל, ברגע שדור המייסדים התחיל להיעלם התחילו הסכסוכים של דור הבנים. מיד אחר כך הופיעה הטלוויזיה וכולם נעלמו".
ועל כך ברשימה זו.
.
בית העם
.
חלון אחורי 