סיבוב בבתים הדו-קומתיים שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד

אחד הקיבוצים הראשונים שכבר בתחילת שנות ה-50 החל לבנות לגובה היה קיבוץ אשדות יעקב מאוחד. זה גם היה הקיבוץ הראשון שהתפלג. אך הפילוג לא התרחש מהיום למחר, אלא היה תהליך שנמשך כמה שנים ודרש מהחברים את הקמתן של תשתיות חדשות בצמוד לקיבוץ הותיק שממנו באו. בעקבות מחסור בשטח פנוי לבנייה, הקימו החברים את בתי הדירות החדשים לגובה של שתי קומות – מהלך חריג באותן שנים בקיבוצים. המבנה שתוכנן ושוכפל 12 פעמים היה שונה מהשיכונים המודרנים שפוזרו לרוב בארץ באותן שנים, ועוצב באופן כפרי – עם גגות רעפים ומרפסות רחבות בחזית.

כיום ממשיכים המבנים לשמש לייעודם המקורי. חלק מהחדרים הבודדים אוחדו לדירות גדולות יותר וחלק נותרו במתכונתם המקורית והן כולן מושכרות למי שמעוניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

נוף

.

מוזמנים לאירוע על אדריכלות, צילום וקיבוץ

קוראות וקוראים יקרים,

מוזמנות לאירוע חד פעמי שיתקיים במסגרת התערוכה "באר בקיבוץ" שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. באירוע ישתתפו לבד מאדריכל מנחם באר בן ה-90 שממשיך לתכנן, גם מוטי הורוביץ שליווה את באר בתפקיד רכז הבניין בקיבוץ בית אלפא במשך יותר מ-30 שנה, מוקי צור ויובל דניאלי שפרסמו את הספר המקיף על יצירתו של באר (צור חבר עין גב היה בעבר מזכיר התנועה הקיבוצית ודניאלי חבר המעפיל הוא אמן בפני עצמו). שרה פילר מהחוג לצילום במכללת הדסה בירושלים תתייחס ליצירתו של עמרי טלמור על רקע תולדות הצילום.

בית אורי ורמי נחושתן הוא פנינה של תרבות בעמק הירדן שכעת נתונה בסכנת סגירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

הזמנה – לחצו להגדלה

.

שנה טובה ומוזמנים לתערוכה

קוראות וקוראים יקרים, שנה טובה!

שמח להזמין אתכם לתערוכה "באר בקיבוץ" שאצרתי לאדריכל מנחם באר, ותפתח ב-26.9.15 בשעה 11:30 במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. זו תערוכה שלישית שאצרתי במוזיאון והפעם התערוכה מתמקדת ביצירתו של אחד מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית. באירוע הפתיחה ישתתף האדריכל (שממשיך כיום לתכנן גם אחרי גיל 90), הצלם והאוצר.

ועל כך ברשימה זו.

.

באר בקיבוץ

.

מוזמנים לתערוכה שאצרתי לעדי סנד

מדוע עד היום לא נערכה בישראל אף תערוכת יחיד לאמן גרפיטי? לא נראה לי שהתשובה טמונה בריקבון הממסד וגם לא בניגודיות הקיימת בין אמני הגרפיטי ובין המוזיאון. בכל מקרה, ביום שישי הבא, למחרת יום העצמאות, תפתח תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה בישראל לאמן גרפיטי – עדי סנד. מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן באשדות יעקב יארח את התערוכה, ויהפוך למשך כמה חודשים למקום עם מקבץ הקופסונים הגדול ביותר ביקום!

הקופסונים שסנד יוצר מאז סוף שנות התשעים נולדו במהלך לימודיו במחלקה לאדריכלות בבצלאל, וכבר הפכו לחלק בלתי נפרד מנוף הרחוב בתל אביב. חוץ מקופסונים סנד גם יוצר עבודות מופשטות ועבודות פיסול. ויש גם ספר-קטלוג.

ועל כך ברשימה זו.

.

מפליגים

.

הזמנה

.

מוזמנים לסיבוב בקיבוצים אשדות יעקב איחוד ומאוחד

ביום שישי 27.3 יתקיים אירוע נעילה לתערוכה "עבודת צוות – העבודות של משרד נדלר נדלר ביקסון גיל עם אלקון 2010-1946", במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. הכניסה לאירוע חופשית, ובסיומו אערוך סיבוב בקיבוצים אשדות יעקב מאוחד ואיחוד הצמודים זה לזה. לגרפיקה של ההזמנה אני לא אחראי.

.

לחצו להגדלה (תמונת חדר האוכל בגעתון באדיבות ארכיון יד יערי)

.

סיבוב בפינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד

פינת הזיכרון שעיצב משה הדרי בחצר בניין הספרייה בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד שבעמק הירדן, פשוטה ומכאן עוצמתה. ב-1977 הוא יצר כאן רחבה מרובעת, נמוכה ממפלס הקרקע אך עם שוליים הגבוהים מהסביבה, תחומה משני עבריה בחומה ומשני עבריה הנותרים בדשא. היא מורכבת כולה מלוחות אבן כהה המבליטה אותה היטב על רקע השמיים הכחולים (או האפורים, תלוי במזג האויר), על רקע הדשא הירוק ובשעת טקס גם על רקע האנשים.

הפינה הזו מצטרפת לגן הזיכרון שעיצב האדריכל ויטוריו קורינלדי כמה מאות מטרים מכאן, בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (עליה כתבתי כאן) ולעוד אלפי פינות זיכרון הפזורות בכל הארץ ומרכיבות את הבסיס התרבותי עליו צמחנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

החומה

.

הזמנה לתערוכה

קוראות וקוראים יקרים,

בשבת הבאה (10.01.2015) ולמשך שלושה חודשים, תפתח תערוכה חדשה שאצרתי במשותף עם ערן טמיר טאוויל במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. מדובר במוזיאון קטן ויחיד שפועל בעמק הירדן, אך זה למעשה המוזיאון לאמנות השלישי שנבנה בישראל.

אשדות יעקב הוא גלריה קטנה לאדריכלות: את המוזיאון תכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון, את בית קרפ תכנן זאב רכטר, את בית דוידקה תכנן חנן הברון ואת גן הזכרון תכנן ויטוריו קורינלדי, ויש עוד.

ועל כך ברשימה זו.

.

נוף העמק בכניסה לאשדות יעקב

.

סיבוב בגן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד

אחרי שסיימתי בקיבוץ אשדות יעקב איחוד להתלהב מבית התרבות, מצאתי את גן הזיכרון. בקלות ניתן לזהות כאן יד של אדריכל מקצועי.

הגן הוקם ב-1968 לזכרם של 15 מחברי הקיבוץ שנפלו עד אותה עת במלחמות ובפיגועים. קודם לכן, הציבו חברים מרגמה לזכר אחד ההרוגים, והוחלט שהיא תישאר ותשתלב באתר המתוכנן.

הגן מורכב מחורשת עצי זית כשבין העצים מתפתל שביל, שממשיך את האופי החומרי של שאר השבילים בקיבוץ: בטון חשוף. אך בשונה מהם, הוא מוגבה מעל פני הקרקע בכ-40 ס"מ מה שיוצר חוויה שונה, כזו המבקשת להתרומם מעט מעל לחיי היום יום והשגרה. כשמגיעים ללוחות השמות הקבועים בקרקע שלמרגלות השביל המוגבה, נדרש המבקר לכרוע כדי לקרוא את שמות הנופלים ונסיבות נפילתם. בנוסף, שביל הבטון אינו משטח רציף, אלא מחורץ בקווים היוצרים קצב משתנה שמצא חן בעיני בפשטותו. אחרי בדיקה קצרה הצלחתי לאתר את זהות המתכנן: האדריכל ויטוריו קורינלדי, מבכירי המתכננים בתנועה הקיבוצית.

.

גן הזיכרון

.

סיבוב מחוץ לבית קרפ באשדות יעקב איחוד בתכנון יעקב רכטר

אחד מהמבנים הראשונים שתכנן האדריכל יעקב רכטר (2001-1924) היה "בית קרפ" – בית התרבות בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, בבקעת הירדן, שנחנך לראשונה ב-1953. לא להתבלבל: לפני שבועיים פרסמתי כאן רשימה על בית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב מאוחד אותו תכנן חנן הברון, ומצוי כמה עשרות מטרים מכאן.

יעקב רכטר – חתן פרס ישראל לאדריכלות (1972), תכנן בין השאר את מלון הילטון תל אביב, את בית הבראה מבטחים בזכרון יעקב, את ככר אתרים, בניין תאטרון הקאמרי ובית משפט השלום בתל אביב וגם בעכו. בית כהנא ברמת גן הוא העבודה הראשונה שלו וגם אחת מהטובות. בית קרפ באשדות יעקב איחוד זו עבודה לא מוכרת ברשימת עבודותיו ואת המידע עליה קבלתי ממשה אריאלי, חבר הקיבוץ שטרח להשיג לי את המידע – ועל כך תודתי לו. פניתי גם לאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר, אך הוא חזר אלי שלא מצא דבר בארכיון המשרד.

הבניין ענק באופן תמוה ביחס לקיבוץ בו הוא שוכן, ולכן אין פלא שכמו רבים מבתי התרבות (ובהם גם בית התרבות של הקיבוץ השכן – אשדות יעקב מאוחד עליו כתבתי כאן לפני שבועיים) גם הוא עומד חסר שימוש. המבנה ניצב בכניסה לקיבוץ, כך שקשה מאד לפספס אותו. למעשה, הבניין הזה מייצג את הרצון לחזק דווקא קהילות קטנות בפריפריה וביישובי הספר (וכאן היתה תקופה שכל שני וחמישי גילו מוקש או ירו על תושבים), ולכן לא חסכו בהשקעה. היום מינהל התכנון במשרד הפנים עושה הכל כדי לחנוק את הפריפריה ולקבע אותה כחצר אחורית.

למרות שהבניין הזה כבר כמעט ולא מתפקד ולכן במובן מסויים הוא כישלון, ראוי ללמוד מהערכים שעמדו בבסיסו והם: (1) חיזוק הפריפריה (2) חיזוק הקהילה המקומית (3) חיזוק ההיבט התרבותי.

.

בית קרפ

.

סיבוב בבית דוידקה בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד

בית דוידקה הוא מאולמות המופעים הגדולים בתנועה הקיבוצית בכלל ובעמק הירדן בפרט (מפת מיקום). קופסה ענקית שאינה מתפקדת כבר שנים רבות בלב יישוב קטן. צמוד לקיבוץ, אחיו התאום: אשדות יעקב איחוד. שניהם התפצלו בתחילת שנות ה-50 וחיים זה לצד זה בנפרד עד היום. שני ש.ג., שני חדרי אוכל, שתי מזכירויות, וגם שני בתי תרבות גדולים וריקים.

את הבניין תכנן האדריכל חנן הברון, שבכמה מעבודותיו כבר בקרתי והבאתי אותן כאן בבלוג, ותמיד אני שמח להיתקל בבניין נוסף שתכנן. מבנים פשוטים, נקיים שהתאימו לתקופות אחרות.

..

חזית מערבית: מגדל הבמה

.