סיבוב בבית יד לבנים באשדוד

המבנה הראשון שהוקם במרכז התרבות של אשדוד, עוד ב-1992, היה בית יד לבנים שהתייחד בפירמידה שהוצבה בראשו. היה לכך תקדים בבית יד לבנים בירושלים שם כבר הוקמו פירמידות. אלא שלעומת ירושלים הטעונה והדתית, הפירמידה בעיר חוף מודרנית ולכאורה נטולת מטען היסטורי כמו אשדוד היתה חריגה. ההנצחה של אלה שנהרגו במלחמות היתה אם כן הבסיס והתשתית שעליה הוקמו מבני התרבות האחרים – ספרייה, אולם מופעים, מרכז אמנויות ומוזיאון לאמנות. עד מהרה הוקם לצד בית יד לבנים מבנה נוסף שבראשו הוקמה פירמידת זכוכית גדולה מזו הראשונה.

האדריכל מתתיהו (מתי) שילון שתכנן את בית יד לבנים, היה אז בסוף דרכו המקצועית, אך עתיר ניסיון בתכנון של מבני ציבור מונומנטלים ובולטים בסביבתם. לעומת מבנים מוקדמים שתכנן והיו מובהקים בצורתם, בית יד לבנים הוא גיבוב של גושים במגוון נפחים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1992)

.

סיבוב במרכז רובע י' באשדוד

אחרי שסיימתי עם הסנדביץ' הטוניסאי במרכז של רובע א' וגם הספקתי להסתובב שם בבית הכנסת שתכנן יצחק פרלשטיין, קפצתי לראות את המרכז השכונתי של רובע י'. התכנון הסטנדרטי של אשדוד מנע או חסך מתושביה את הניסויים של אדריכלים כפי שארע בערים אחרות, לכן גם משעמם בה כל כך. הזוי שהעניקו לאדריכל שתכנן את הרחוב המרכזי והמנופח בעיר את פרס ישראל במקום לשלול ממנו את רישיון האדריכל. לעומת התכנון העירוני הירוד תמצאו בה גחמות אדריכליות הזויות שלא תמצאו באף אחת מהערים בישראל.

ובכל זאת אפשר למצוא עניין ברובע י' שאת המרכז שלו תכננו בתחילת שנות ה-90 האדריכלים דן ואילנה אלרוד, שמתמחים כבר ששים שנה בתכנון מגורים. יחד תכננו ב-1964 את שכונת רמת אילן בגבעת שמואל ובהמשך תכננו עוד שורה ארוכה של שכונות ברחבי הארץ, כשאת הערכים שניתן למצוא בערד, הם המשיכו והטמיעו בעשורים הבאים בשינויים אופנתיים או מקומיים בשכונות בערים אחרות. בתחילת שנות ה-90 ברובע י' שבאשדוד, למשל, הם העניקו חזות פוסט-מודרנית לסביבת המגורים המתפקדת גם כמרכז הרובע. במקום מרכז מסחרי סגור, הם בחרו לשלב את המסחר השכונתי עם המגורים ועם שדרה של הולכי רגל.

ועל כך ברשימה זו.

.

1995

.

סיבוב בבית הכנסת שתכנן יצחק פרלשטיין ברובע א' באשדוד

בדרך לסנדביץ' טוניסאי אצל מוריס, עצרתי לסיבוב בבית הכנסת שתכנן האדריכל יצחק פרלשטיין ברובע א' באשדוד. פרלשטיין היה מהאדריכלים הפעילים ביותר בשעתו ותכנן את תכנית המתאר הראשונה כמו גם חלק נכבד מהשיכונים שאליהם נקלטו משפחות המהגרים שזה מקרוב באו. בית הכנסת שתוכנן ב-1963 בולט הודות לחזית שעוצבה באופן המזכיר לאחדים לוחות ברית ולאחרים איברים מוצנעים. רשת של פסי בטון יוצרת מארג של מגני דוד ומכסה על החזית המערבית הפונה לרחבה ואחריה חורשה קטנה. סביר להניח שבאמצעותה העניק האדריכל למתפללות את הפריבילגיה להשקיף בזמן התפילה אל הים הנפרס כמה מאות מטרים ממנה, בתקופה שבה עוד לא חצצו מבנים בין בית הכנסת ובין הים התיכון.

בית הכנסת ממשיך לפעול גם היום ובעת הסיבוב אף נערך בחדר הסמוך שיעור למתפללים. בחלקו המערבי פועלים מעונות המשמשים את ילדי אשדוד (במקור תוכנן בית הכנסת בשילוב מרכז קהילתי).

המרכז המסחרי של הרובע, שהיה פעם המרכז של אשדוד, הוא עדיין אחד המרכזים היותר איכותיים שתוכננו כאן. אלא שלאורך השנים הוא איבד חלק מהשימושים שפעלו בו ומשכו בזמנו פעילות עניפה (בית הסתדרות, בית קולנוע, משביר לצרכן, עירייה ועוד). המרכז הוזנח ועדיין נעים להסתובב בו. לאחרונה שולבו על קירותיו קטעי שירה וכיום מקודמת תכנית מפורטת לחדש אותו.

ועל כך ברשימה זו.

.

1963

.

סיבוב במשכן לאמנויות הבמה באשדוד

במהלך שנות ה-90 היה האדריכל חיים דותן אחד מהכוכבים הצעירים של אדריכלות ישראל בכלל ובאשדוד בפרט. הוא הצליח לבנות בהיקף עצום בתי מגורים משותפים, כששיאה של פעילותו בעיר הגיע עם קבלת תכנון המשכן לאמנויות הבמה שיועד להיות לא רק אולם המופעים והכנסים המרכזי בעיר אלא מנוף למיתוג אשדוד כמוקד תרבותי.

הבניין יוצא הדופן בנוף העירוני של אשדוד, ובכלל בנוף הבנייה הישראלי, לא רק מייצג את שאיפותיו של האדריכל, אלא הוא ככל הנראה הדוגמה המובהקת ביותר לחדירה לזירה המקומית של אדריכלות הראווה שהיתה נפוצה באותן שנים בעולם. בעשור הבא תכנן דותן את ביתן ישראל בתערוכת אקספו שהתקיימה בשנגחאי. הוא עדיין פעיל בישראל אבל פחות, היות ובעשר השנים האחרונות משקיע דותן יותר בחינוך דור האדריכלים הבא בסין, ובשנים האחרונות התפרסם בעיקר בזכות גשר שקוף שתכנן במחוז חונאן שבמרכז סין.

בשיחה עם דותן ששוהה כעת בישראל, הוא חושף את הסיפור שמאחורי הקמת הפרויקט. תפסתי אותו לאחר שבמשך שבע שעות הוא ישב בזום עם קבוצה מתלמידי שנה שנייה במחלקה לעיצוב שהוא עומד בראשה ב-shanghai institute of visual art. הוא סיפר שמידי יום הוא יושב עם קבוצה אחרת היות ובנוסף לראשות המחלקה הוא גם מלמד את כל תלמידי המחלקה. מאז התפרצות הקורונה הסטודנטים פוזרו לבתיהם, אך הוא מספר שהאוניברסיטאות יפתחו ב-10 במאי והוא ישוב לשם קודם לכן.

ועל כך ברשימה זו.

.

2012

.

סיבוב בשרידים האחרונים של איסדוד

כשנוסעים על כביש 4 וחולפים על פני העיר אשדוד, יש כמה מבנים ישנים שניצבים לצד הדרך. אפשר לפספס אותם אם לא שמים לב, אפשר לזרוק מבט ואפשר גם לשאול מה פשר אותם מבנים. אני הגדלתי לעשות וגם עצרתי לבדוק. מדובר בשרידי העיר איסדוד שהיתה כאן עד שהצבא פינה סופית את תושביה והשטיח את הקרקע. כמה ממבני הציבור של איסדוד נותרו עדיין בשטח.

איסדוד היא אצלי נקודת ציון. עד לפני עשר שנים לא הייתי מייחס לאותן חורבות מחשבה או מעניק להן יחס. סיור קצר שהשתתפתי בו, גילה לי את הרובד שנעלם מעיניי. ועל כך ברשימה זו.

.

בקבר

.