Category Archives: אצבע הגליל

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון לחבר בקיבוץ שניר

בירידה מהגולן החלטתי לעצור בלי תכנון לראות מה יש בקיבוץ שניר. רק כשנכנסתי למועדון לחבר שנימצא במרכז הקיבוץ ובדיוק התקיים בו "כנס משתכנים" של בני קיבוץ, נזכרתי שזה בעצם מבנה שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון, כמו גם חדר האוכל הניצב בסמוך. לאחרונה פורסם הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי על יצירתו של באר. בעקבות הספר, בעוד כחודש תפתח מחדש התערוכה שאצרתי לבאר' והפעם בגלריה בבית האדריכל ביפו (11.7). את התערוכה ילווה קטלוג חדש שיצטרף וישלים את הספר.

בשתי העבודות האלה שתכנן ובנה באר בשנים 1976-1975 הוא שילב אמנות באדריכלות באמצעות שיתוף פעולה עם האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. סעידי, יצר תבליט בטון בחזית הכניסה לחדר האוכל ושני קירות קרמיקה בחזית הקדמית והאחורית של המועדון. אריחי קרמיקה מתועשים נוספים מעטרים את שני המבנים מבפנים ומבחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12891507_1255557444473835_8782225366053791654_o

ציור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בעמק החולה: כפר סאלד, עמיר ושדה נחמיה

לא נעים לראות חדר אוכל נטוש, וזה המצב בשלושת הקיבוצים שמוצגים כאן. שלושתם שוכנים בסמיכות בעמק החולה: עמיר ושדה נחמיה גובלים זה בזה, כפר סאלד שוכן במרחק נסיעה של שלוש דקות משניהם. חדרי האוכל סגורים כבר עשור ואף יותר, והם עומדים דומים במרכז הקיבוץ.

לא רק "אוכל" היה המוקד באותם מבנים. אלה היו מקומות בהם התאספו החברים בשעות שמחה ובשעות קשות, בהם התקיימו אספות ודיונים גורליים, בהם נחגגו מסיבות ובהם הספידו חברים. מרכז החיים של היישוב כולו. נטישתם היא עדות לחברה שנטשה חזון אוטופי אותו ביקשה לממש ואף הצליחה למשך כמה עשרות שנים. נטישתם היא עדות לאדריכלות שהתרוקנה מתפקידה.

שלושה אדריכלים שונים תכננו את כל אחד מחדרי האוכל. בכפר סאלד תכנן את חדר האוכל האדריכל עירא אפרתי, בעמיר תכנן האדריכל מנחם באר, ובשדה נחמיה תכנן האדריכל אהוד שחורי שביצע את העבודה במסגרת עבודתו בחברת התכנון והבנייה אפשטיין ובניו.

ועל כך ברשימה זו.

.

11062076_1057727830923465_6396201442347484441_n

הקיבוץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בגבול הצפון: מנרה, הגושרים ודן

צפיפות הקיבוצים הקיימת בצפון עמק החולה מציגה ככל הנראה את מקבץ הקיבוצים הגדול על משבצת קרקע נתונה. הקרבה הגאוגרפית לא מנעה גיוון וההבדלים והפערים בין הקיבוצים גדול, בין השאר גם בעיצוב חדרי האוכל ובמצבם. את חדר האוכל במנרה תכננה האדריכלית רחל ניסים, את חדר האוכל בהגושרים תכננה האדריכלית נעמי יודקובסקי ואת חדר האוכל בדן תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין. כל השלושה הם אדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית, אלא שבשונה מיודקובסקי שהיתה חברת קיבוץ לוחמי הגטאות, ניסים ומסטצ'קין גרו בעיר.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) במנרה יש אטרקציות כמו האומגה, המגלשה והרכבל. בתחומי הקיבוץ יש בריכת שחייה נטושה ובכלל כל הבינוי ביחס לטופוגרפיה בשילוב הנוי והנוף שווים רשימה בפני עצמה. הפעם אתעכב גם על בית התרבות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס ועומד היום אטום ועגום.

(2) בהגושרים יש את אחת משמורות הטבע "הפרטיות" היפות ביותר שנתקלתי בהן בארץ. מסלול של קילומטר בתוך נחל זורם של מים, שהשביל שלצידו "נחצב" ועוצב על ידי אורי דימנט וקבוצת מתנדבים, בתוך צמחית נחל סבוכה שעוטפת את המטייל מכל כיוון. את מרכז הספורט בקיבוץ תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. יש גם תחנת קמח עם אמת מים מחוץ לקיבוץ ואחת נוספת בתוך הקיבוץ שהפכה לפינת זיכרון.

(3) בדן יש את "בית אוסישקין" שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר. אחת מיצירות האדריכלות המקוריות שנבנו בישראל ולפני ארבע שנים פרסם תומר גרדי את הספר "אבן, נייר" (הקיבוץ המאוחד) שהתמקד בסיפורו של המבנה מנקודת מבטו.

ובלי כל קשר: לכל הקוראים והחברים, חשוב, שוב, שתקראו את הכתבה על ההתנהלות בבצלאל.

ועל כך ברשימה זו.

.

123123

אין בו מים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכפר בלום ובחדר האוכל שתכנן פרדי כהנא

כפר בלום זה לא רק קיאקים, כפר בלום זה גם קיבוץ בצפון עמק החולה באצבע הגליל. משם הגיע שחורי פארן המורה להתעמלות, אבל שם גם תמצאו את אחד מחדרי האוכל שתוכננו בשנים שבהן הקיבוצים עוד היו צנועים ולא בנו לעצמם מבנים שנראו כמבצרי בטון וגרנוליט.

בניין חדר האוכל נותר כמו שתוכנן ב-1958. לא נערכו בו שינויים משמעותיים מאז חנוכתו. תכנן אותו האדריכל פרדי כהנא מקיבוץ בית העמק, שחזר שנים ספורות קודם לכן מלימודי אדריכלות בפוליטכניק בלונדון (היום – The University of North London) והביא לישראל השפעות שהובילו את היצירה שלו בתוך האדריכלות הישראלית ליישר קו עם הנעשה בעולם. את התכנון ביצע כהנא במסגרת עבודתו במחלקה הטכנית של הקבוצות והקיבוצים, שתכננה עד פירוקה והפרטתה אלפי מבנים בקיבוצים. בגלל שכהנא וחבריו האדריכלים בקיבוץ היו עסוקים בבנייה ולא היו מודעים וגם לא זקוקים לפרסום, עבודותיהם לא זכו לתהודה לא בארץ ולא בשאר העולם.

למרות שהרשימה עוסקת בבניין חדר האוכל, דווקא תמונת חזית בית התרבות בקיבוץ מצאה חן בעיניי ואיתה פתחתי את הרשימה – מבנה שמייצג בדיוק את ההפך הגמור מחדר האוכל של כהנא: מנותק מסביבתו, אטום, מידותיו גדולות פי כמה ממידות המבנים המאפיינים את היישוב והוא גם מעוצב באופן סימטרי (ההרמוניה של הטיפשים, לעומת למשל חתך הזהב).

.

IMG_20131018_090102

חזית הכניסה לאולם המופעים

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: