ארכיון קטגוריה: אצבע הגליל

סיבוב על הצעה לחידוש אולם הספורט הנטוש בקרית שמונה

מוקד חדש של אמנות ותרבות לתושבי קרית שמונה והצפון, בבניין ותיק ומיוחד שניצב נטוש – הרעיון הזה עלה אצל האדריכלית טולה עמיר ובן זוגה ד"ר רון פונדק לפני כעשור. במשך תקופה הם השקיעו מזמנם ומרצם, בעיקר הם ניצלו את כישוריהם כדי לקבל את תמיכתם והסכמתם של עיריית קרית שמונה ושל מוזיאון ישראל למיזם שלו הם העניקו את השם K8+. עמיר אף דאגה לערוך תכניות והדמיות הממחישות את הרעיון.

בשבוע שעבר חשפתי כאן את סיפורו של אותו אולם ספורט נטוש שתכנן במקור האדריכל מתי שילון ונחנך ב-1960. לפני עשר שנים אולם זה משך את תשומת ליבם של עמיר ופונדק. כעת בעקבות הפרסום, נזכרה עמיר באותו חלום ושלפה את התכניות בתקווה שאולי יתממשו.

ועל כך ברשימה זו.

.

304682370_5991049570924575_6506777357487726156_n

??20

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל

כבר קרוב ל-20 שנה שחדר האוכל בקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל אינו משמש לייעודו המקורי. אחרי שעמד ללא שימוש תקופה, הגיעו השיפוצניקים, פרקו את העיצוב המקורי, וחדר האוכל הוסב לאולם אירועים לעת-מצוא. כיום החברים אינם פוקדים כמעט בכלל את אותו אולם רחב-ידיים, אך בקומת הקרקע האולם ששימש במקור כספרייה וכיום ממוקם בו הכל-בו, מצליח למשוך את הציבור המקומי שמגיע כדי להשלים את חומרי הגלם למה שבעבר סיפק להם חדר האוכל.

את הבניין שנחנך ב-1975 תכנן האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ואדריכל בכיר במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, שהתמחה בתכנון חדרי אוכל. את המבנה הוא תכנן כמבנה ביטחוני. איומי הירי מכיוון לבנון שאף מומשו מעת לעת, הובילו להחלטה לעצב את חזיתות המבנה ללא פתחים גדולים ובטח לא כאלה שפונים ישירות אל החוץ. בבניין שולבה גם אמנות – במדרגות יצר משה סעידי מקיבוץ כפר מנחם קיר קרמיקה, ובאולם האוכל יצר יוחנן בן-יעקב מקיבוץ הזורע תבליט עץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

301670524_5971167772912755_4870710535900297500_n

1975

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט והתרבות הנטוש בקרית שמונה

מצבו העגום של "האיגלו", כך כינו בקרית שמונה את אולם הספורט והתרבות שנחנך ב-1960, מייצג במשהו את מצבה של העיירה הצפונית. את המבנה בעל הצורה המיוחדת שברחוב הירדן, סמוך לאצטדיון העירוני, תכנן האדריכל מתי שילון והוא כיום נטוש, עזוב ופרוץ. במהלך השנים נערכו בו שינויים פנימיים וחיצוניים, וכעת גם הצמחייה מכסה עליו, כמו מצבת קבורה נשכחת.

בשונה מקיבוצים ומושבים וערים, אך בדומה לערי פיתוח אחרות, לא קיים בקרית שמונה ארכיון או דמויות כאלה שעוסקות במורשת המקומית. העניין המועט אם בכלל במורשת המקומית מצביע על אדישות, של אנשים למקום שבו הם חיים בהווה או בעבר.

ועל כך ברשימה זו.

.

301409587_5965977073431825_2949545979532430679_n

1960

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ציפורי הנטוש בקיבוץ כפר גלעדי – אולם הספורט הראשון בגליל

מרכז הספורט והתרבות של קיבוץ כפר גלעדי ששכן בקצה הצפוני של ההתיישבות העברית, היה גם למרכז של הגליל המזרחי כולו. "בית ציפורי" שנקרא על שמו של חיים ציפורי (1938-1903), ממייסדי ארגון "הפועל", חבר הקיבוץ וממגיניו שנפל בעת מילוי תפקידו, תוכנן בשנות ה-40 בידי המהנדס יוסף אידלמן והאדריכל שמואל ביקלס, מבכירי "הלשכה הטכנית" של תנועת הקיבוץ המאוחד שפעלה בקיבוץ עין חרוד.

ימי תהילתו של בית ציפורי חלפו ועברו. כבר יותר מעשרים שנה שהוא ניצב נטוש ומוזנח. סיבוב בבניין מגלה שהבמה מכוסה בחפצים שונים ומשונים, אך עדיין תמצאו בו מתקני התעמלות שנבנו במיוחד לאולם. הפרגוד האדום דהה ונקרע. מאות המושבים מכוסים באבק וחלק מהתקרה האקוסטית קרס על המושבים והמעברים.

כעת עולה איום הריסה. במועצה אזורית הגליל העליון מבקשים למחוק את המבנה ההיסטורי ולפנות את השטח לטובת מבנה כיתות חדש. חברי הקיבוץ זועמים על ההחלטה ויוצאים למאבק. יחד עם "המועצה לשימור אתרים" הם מבקשים לבטל את ההחלטה וקוראים לשמור על המקום שממנו צמחה התרבות העברית הגלילית המתחדשת.

ועל כך ברשימה זו.

.

298828395_5926084870754379_8814757512730481950_n

1951

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון לחבר בקיבוץ שניר

בירידה מהגולן החלטתי לעצור בלי תכנון לראות מה יש בקיבוץ שניר. רק כשנכנסתי למועדון לחבר שנימצא במרכז הקיבוץ ובדיוק התקיים בו "כנס משתכנים" של בני קיבוץ, נזכרתי שזה בעצם מבנה שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון, כמו גם חדר האוכל הניצב בסמוך. לאחרונה פורסם הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי על יצירתו של באר. בעקבות הספר, בעוד כחודש תפתח מחדש התערוכה שאצרתי לבאר' והפעם בגלריה בבית האדריכל ביפו (11.7). את התערוכה ילווה קטלוג חדש שיצטרף וישלים את הספר.

בשתי העבודות האלה שתכנן ובנה באר בשנים 1976-1975 הוא שילב אמנות באדריכלות באמצעות שיתוף פעולה עם האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. סעידי, יצר תבליט בטון בחזית הכניסה לחדר האוכל ושני קירות קרמיקה בחזית הקדמית והאחורית של המועדון. אריחי קרמיקה מתועשים נוספים מעטרים את שני המבנים מבפנים ומבחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12891507_1255557444473835_8782225366053791654_o

ציור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בעמק החולה: כפר סאלד, עמיר ושדה נחמיה

לא נעים לראות חדר אוכל נטוש, וזה המצב בשלושת הקיבוצים שמוצגים כאן. שלושתם שוכנים בסמיכות בעמק החולה: עמיר ושדה נחמיה גובלים זה בזה, כפר סאלד שוכן במרחק נסיעה של שלוש דקות משניהם. חדרי האוכל סגורים כבר עשור ואף יותר, והם עומדים דומים במרכז הקיבוץ.

לא רק "אוכל" היה המוקד באותם מבנים. אלה היו מקומות בהם התאספו החברים בשעות שמחה ובשעות קשות, בהם התקיימו אספות ודיונים גורליים, בהם נחגגו מסיבות ובהם הספידו חברים. מרכז החיים של היישוב כולו. נטישתם היא עדות לחברה שנטשה חזון אוטופי אותו ביקשה לממש ואף הצליחה למשך כמה עשרות שנים. נטישתם היא עדות לאדריכלות שהתרוקנה מתפקידה.

שלושה אדריכלים שונים תכננו את כל אחד מחדרי האוכל. בכפר סאלד תכנן את חדר האוכל האדריכל עירא אפרתי, בעמיר תכנן האדריכל מנחם באר, ובשדה נחמיה תכנן האדריכל אהוד שחורי שביצע את העבודה במסגרת עבודתו בחברת התכנון והבנייה אפשטיין ובניו.

ועל כך ברשימה זו.

.

11062076_1057727830923465_6396201442347484441_n

הקיבוץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בגבול הצפון: מנרה, הגושרים ודן

צפיפות הקיבוצים הקיימת בצפון עמק החולה מציגה ככל הנראה את מקבץ הקיבוצים הגדול על משבצת קרקע נתונה. הקרבה הגאוגרפית לא מנעה גיוון וההבדלים והפערים בין הקיבוצים גדול, בין השאר גם בעיצוב חדרי האוכל ובמצבם. את חדר האוכל במנרה תכננה האדריכלית רחל ניסים, את חדר האוכל בהגושרים תכננה האדריכלית נעמי יודקובסקי ואת חדר האוכל בדן תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין. כל השלושה הם אדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית, אלא שבשונה מיודקובסקי שהיתה חברת קיבוץ לוחמי הגטאות, ניסים ומסטצ'קין גרו בעיר.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) במנרה יש אטרקציות כמו האומגה, המגלשה והרכבל. בתחומי הקיבוץ יש בריכת שחייה נטושה ובכלל כל הבינוי ביחס לטופוגרפיה בשילוב הנוי והנוף שווים רשימה בפני עצמה. הפעם אתעכב גם על בית התרבות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס ועומד היום אטום ועגום.

(2) בהגושרים יש את אחת משמורות הטבע "הפרטיות" היפות ביותר שנתקלתי בהן בארץ. מסלול של קילומטר בתוך נחל זורם של מים, שהשביל שלצידו "נחצב" ועוצב על ידי אורי דימנט וקבוצת מתנדבים, בתוך צמחית נחל סבוכה שעוטפת את המטייל מכל כיוון. את מרכז הספורט בקיבוץ תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. יש גם תחנת קמח עם אמת מים מחוץ לקיבוץ ואחת נוספת בתוך הקיבוץ שהפכה לפינת זיכרון.

(3) בדן יש את "בית אוסישקין" שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר. אחת מיצירות האדריכלות המקוריות שנבנו בישראל ולפני ארבע שנים פרסם תומר גרדי את הספר "אבן, נייר" (הקיבוץ המאוחד) שהתמקד בסיפורו של המבנה מנקודת מבטו.

ובלי כל קשר: לכל הקוראים והחברים, חשוב, שוב, שתקראו את הכתבה על ההתנהלות בבצלאל.

ועל כך ברשימה זו.

.

123123

אין בו מים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי האוכל בשלושה קיבוצים בצפון: ברעם, כפר גלעדי ומצובה

שלושה חדרי אוכל שונים מאד זה מזה: אחד צנוע והשנה מציין 50 שנות קיום בקיבוץ ברעם בן ה-65. שני ענק יחגוג שנה הבאה 30 לבנייתו בלב קיבוץ כפר גלעדי שיחגוג 100 שנה להקמתו. ושלישי לא יחגוג כלום כי הוא נטוש ופרוץ כבר כמה שנים בלב קיבוץ מצובה. כל אחד מהם נבנה על ידי אדריכל אחר: את חדר האוכל בברעם תכנן אהרון אלבוים. שני בכפר גלעדי תכננה ארנונה אקסלרוד ושלישי במצובה תכנן גם אדריכל, אחר שלא הצלחתי לגלות את זהותו.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) בברעם חשוב לבקר בגן הלאומי ברעם ושם לראות את בית הכנסת העתיק אבל בעיקר את שרידי הכפר בירעם והכנסייה שניצבת סמוך לבית הכנסת בין שרידי הכפר. רצוי להמשיך ולבקר גם בשרידי הכפר איקרית, הנמצאים כמה דקות נסיעה מערבה. על שניהם כתבתי כאן.

(2) בכפר גלעדי יש כמה וכמה דברים לראות כמו מוזיאון בית השומר. מחוץ לקיבוץ יש את חצר תל חי ואת בית הקברות עם פסל האריה שיצר אברהם מלניקוב, שגם טמון כאן מתחת לאחת המצבות. חמש דקות נסיעה ואפשר גם להגיע למפל התנור.

(3) מצובה נמצאת חצי קילומטר משלומי – אחת מעיירות הפיתוח הבודדות שלא התפתחו באופן משמעותי ונותרו קטנות. כדאי לבקר באזור התעשייה, שם אפשר למצוא ממש בין המפעלים בית קברות מתפורר – שריד לכפר אל-באסה שהיה כאן עד תש"ח. ביקור באל-באסה הוא סיומת ראויה לביקור בחדר האוכל הנטוש והחרב. ואולי לא.

.

IMG_20131018_082255

קטע מחדר האוכל הישן בכפר גלעדי בתכנון האדריכלים דב קוצ'ינסקי ורודוף טרוסטלר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכפר בלום ובחדר האוכל שתכנן פרדי כהנא

כפר בלום זה לא רק קיאקים, כפר בלום זה גם קיבוץ בצפון עמק החולה באצבע הגליל. משם הגיע שחורי פארן המורה להתעמלות, אבל שם גם תמצאו את אחד מחדרי האוכל שתוכננו בשנים שבהן הקיבוצים עוד היו צנועים ולא בנו לעצמם מבנים שנראו כמבצרי בטון וגרנוליט.

בניין חדר האוכל נותר כמו שתוכנן ב-1958. לא נערכו בו שינויים משמעותיים מאז חנוכתו. תכנן אותו האדריכל פרדי כהנא מקיבוץ בית העמק, שחזר שנים ספורות קודם לכן מלימודי אדריכלות בפוליטכניק בלונדון (היום – The University of North London) והביא לישראל השפעות שהובילו את היצירה שלו בתוך האדריכלות הישראלית ליישר קו עם הנעשה בעולם. את התכנון ביצע כהנא במסגרת עבודתו במחלקה הטכנית של הקבוצות והקיבוצים, שתכננה עד פירוקה והפרטתה אלפי מבנים בקיבוצים. בגלל שכהנא וחבריו האדריכלים בקיבוץ היו עסוקים בבנייה ולא היו מודעים וגם לא זקוקים לפרסום, עבודותיהם לא זכו לתהודה לא בארץ ולא בשאר העולם.

למרות שהרשימה עוסקת בבניין חדר האוכל, דווקא תמונת חזית בית התרבות בקיבוץ מצאה חן בעיניי ואיתה פתחתי את הרשימה – מבנה שמייצג בדיוק את ההפך הגמור מחדר האוכל של כהנא: מנותק מסביבתו, אטום, מידותיו גדולות פי כמה ממידות המבנים המאפיינים את היישוב והוא גם מעוצב באופן סימטרי (ההרמוניה של הטיפשים, לעומת למשל חתך הזהב).

.

IMG_20131018_090102

חזית הכניסה לאולם המופעים

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: