Category Archives: אילת

סיבוב במלון אגמים בתכנון פייגין אדריכלים

הכניסה למלון ישרוטל אגמים אילת היא תהליך מעבר חד, מכביש עירוני סואן ודוחה למראה אל נווה מדבר נעים ואינטימי ובמרכזו הבריכה. לא מדובר בבריכה מלבנית רגילה, אין כאן מפלים, מגלשות או מערבולות מים, אבל כן יש כאן מערכת מים עשירה שמתפצלת לאזורים שונים. השילוב של הצמחייה והבנייה היחסית נמוכה נותנים הרגשה של נווה מדבר.

כמו רבים מהמלונות בעיר, מצוי מלון אגמים בעורף אזור התיירות, ללא נוף של הים ולכן הוא מתרכז כולו סביב הבריכה. את המלון שנחנך ב-2002 תכנן משרד פייגין אדריכלים – יהודה, דב ויואל פייגין (אבא ושני בניו) המתמחים בתכנון בתי מלון.

לא ניתן להכיר היטב את אדריכלות המלונאות בישראל, מבלי להתעכב על המלונות שתכנן משרד פייגין אדריכלים. השליטה שלהם בתחום, בעיקר בעשורים האחרונים, היא כל כך משמעותית, עד שנוצר מצב שכיום אין להם מתחרים. השקעה במלון היא נושא מורכב והיזמים בוחרים שלא לקחת סיכונים בתחום התכנוני ונראה שכולם פונים לאותו משרד אדריכלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

16836321_1566311370065106_8019565160893990524_o-1

מסדרון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקניון אייס מול אילת

הכיפה הגאודזית שמקרה את הקניון/אטרקציה שתכנן משרד פייגין אדריכלים, היא הדבר הראשון ששמים אליו לב ברגע שנכנסים לבניין המתפרס על מגרש של 21 דונם. הכיפה עצומה בגודלה ומאפשרת קירוי מלא ללא עמודים או קירות תומכים החוסמים את המבט הרציף והתנועה. כיפה דומה יש גם במפעל המלט "נשר" ברמלה, עליו כתבתי לפני כמה זמן, אבל היא רק דומה.

המקום מלא אנשים שנמאס להם לשבת בחדר או בבריכה במלון. החום בחוץ הבריח אותם מהר למקום עם תקרה ומזגן, מקום בו אפשר להיפרד בשמחה מהכסף. קניתי כפכפים ואכלתי אוכל תאילנדי.

ועל כך ברשימה זו.

.

10409216_915013885194861_1817664758447973349_n

באב אלשמס

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון דן אילת

העיצוב הטוטלי במלון דן אילת נותר בדיוק כפי שהיה כשהמלון נפתח בחנוכה 1995. חלפו 21 שנה והנהלת המלון ממשיכה ומקפידה באופן חריג בנוף המלונאות הישראלי לשמור על מקוריותם של ספות, שטיחים, שלטים, וילונות, מנורות, מראות וידיות. רק הצלחות המקוריות שעוצבו במיוחד למלון או עיצוב חדר האוכל המקורי כבר לא קיימים. לאחרונה הוחל בחידוש חדרי האורחים, אך ככל הנראה צפוי העיצוב החדש לכלול פריטים מהעיצוב המקורי. מדובר במנהרת הזמן במידה מסוימת, כי היום כבר לא עושים דברים כאלה. הצבעוניות והקווים אופייניים לשנות ה-90, עשויים היטב ולכן גם הסיבוב במלון הוא כל כך מרתק. לא ברור עד כמה אכן העיצוב הזה יישאר כאן איתנו ולכן מומלץ לראות לפני שימחק חלקו או רובו תחת גלגלי ההתחדשות.

שילוב כוחות של קבוצת מתכננים הוא שהביא לתוצאה. אך אפשר למצוא בחלק נכבד ממלונות דן את החיבור בין אמנות לאדריכלות. כשלא קיימת רציפות תחזוקה הולמת ואין הערכה מספקת לעיצוב הוותיק, נוצר מצב בו חלק מהעיצובים מתמסמסים ואוירה של ערבוביה מוזרה שורה על המלון, אך בדן אילת ניתן עדיין להתרשם מהעיצוב הטוטלי המלא.

מתכנני הפרויקט הם האדריכלים אלברט סגל ויחיאל קומט שעבד במסגרת השותפות גרטנר-גיבור-קומט. על השטחים הפתוחים הופקד אדריכל הנוף הווארד פילדס האמריקאי יחד עם אדריכל הנוף ברוס לוין הישראלי. על עיצוב הפנים הדומיננטי היה אחראי האדריכל אדם טיהני הישראלי-אמריקאי ואת השילוט כולל הלוגו יצר המעצב ספי מטיוק. את צוות המתכננים הקדים וליווה צוות חשיבה בו היו מעורבים אנשים מתחומים אחרים כמו טקסטיל, תאטרון ומוסיקה ואת כולם הוביל עמי פדרמן, מבעלי הרשת וחובב אדריכלות ועיצוב בעצמו.

ועל כך ברשימה זו.

.

12694580_1208366679192912_7860182181065171146_o

בואי לאילת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם סינג סינג באילת

כן יהרסו או לא יהרסו – זו שאלה שכבר הרבה זמן דנים בה באילת, אבל בינתיים מתחם המגורים המכונה סינג סינג (נבנה ב-1961) ניצב על תילו, מתפורר ומסריח את האזור. בזמן שכולם רואים במתחם הזה רק מדרגות שבורות, מזרנים שרופים, אשפה מפוזרת ועכברושים שבורחים מהחתולים, אפשר למצוא כאן יצירה אדריכלית פשוטה ומקורית, שהאיכות שלה היא כנראה גם אחד המרכיבים המרכזיים שדרדר אותה למצבה העגום.

שמוליק תגר עשה לי סיבוב קצר בעיר ואחת מהתחנות היתה סינג סינג. לא התעכבנו יותר מידי והמשכנו בדרכנו. שעה אחרי הביקור הראשון, כבר חזרתי לכאן שוב, הפעם בלי שמוליק שמיהר להדריך קבוצת מטיילים (שבסוף הבריזה לו).

ביקרתי כבר בהרבה שכונות שאמרו לי 'יותר גרוע מזה לא תראה'. היה מתחם "שם הגדולים" ביפו עם משפחות ערביות, ודירות מהגרים אריתראים בשכונת שפירא ובבורסה ברמת גן, והייתי במגורי פועלים סינים בנס ציונה. כל אחד מהמתחמים היה מסריח ומטונף, אבל המקרה של סינג סינג הוא כנראה המצב הכי רע שאליו יכולה להגיע שכונה. אין פלא שהמקום זכה להיקרא בשמו של בית הסוהר הידוע לשמצה שפועל בניו יורק, והתאפיין בעבר בתנאי כליאה ירודים. מבדיקה ברשת של תמונות סינג סינג המקורי, מצאתי שאין דמיון בין השניים. הכלא הרבה יותר נקי ומרווח.

.

10377525_923289434367306_4778623477081127742_n

סינג סינג ישראל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המדברי באילת

יש הרבה בניינים בדרום שנבנו עם התייחסות לאקלים המדברי, אבל יש רק בניין אחד שממש נקרא "הבית המדברי" וכך קוראים לו כל תושבי אילת. בניין בצורת פירמידה חלולה מ-1971 שתכנן האדריכל אברהם אלואיל שנפטר לפני חודשיים.

היום קל לפספס את הבניין, שלמרות מיקומו המרכזי לצד צומת בעיר הוא מסתתר מאחורי חומות ובתים אחרים. בנוסף, תוספות בנייה הפכו אותו למבנה חסר צורה ולכן במבט ראשון הוא נראה כמו עוד שיכון מוזנח. אבל כשנכנסים לתוכו מגלים עולם אחר בו כל החושים פועלים: השמיעה (הד אדיר) וטמפרטורה (נמוכה בהרבה מזו שיש בחוץ), ראייה (לוקח זמן להתרגל לאפלה ביחס לאור בחוץ) וגם מישוש (רק אם אחת הדיירות תסכים). בנוסף, המדרגות והמעברים העיליים ממסגרים מבט שמזכיר לוקיישן של סרט מדע בדיוני.

מיד אחרי הביקור, כשחזרתי לשולחני, התקשרתי לאדריכל אברהם אלואיל שתכנן אותו. ענתה לי אשתו וסיפרה ששבועיים קודם לכן הוא ניפטר. כך נותרו כמה שאלות פתוחות, אבל באמצעות רשימה זו אני מבקש להאיר את היצירה השלימה והמשמעותית ביותר שתכנן אלואיל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10308999_949070408455875_1186034603007862056_n

מדרגות ומרפסות בתוך הבית המדברי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית פיליפ מוריי באילת

ניסיוני, נועז, מהפכני, מקדים את זמנו – הם רק חלק מהביטויים המתארים את בית התרבות הראשון שהוקם באילת ונחנך ב-1956. אבל גם בלי הביטויים האלה, מצפייה בתמונות היסטוריות ניתן לראות עד כמה הבניין בלט בנוף העיירה הקטנה שצמחה לחוף ים סוף. באותה עת, גרו כאן אפילו לא אלף איש ואילת היתה כפר קטן.

כיום הוא עדיין פעיל. המיקום שלו מרכזי: סמוך למרכז האזרחי ולרחוב הראשי של העיר, הכולל בין השאר את הספרייה שתכנן האדריכל צבי תורן (שסיקרתי כאן בחודש שעבר) והמרכז המסחרי שתכנן האדריכל זאב רכטר (שאסקר בהמשך). הבניין שהיה הגבוה והגדול ביותר ביישוב, מוסתר היום מאחורי עצי האשל הוותיקים המקיפים אותו, אך קל לזהות אותו בנוף.

מבחוץ נותר הבניין שלם, כמעט כפי שנראה היה ביום חנוכתו. בפנים נעשו שינויים שפגעו בייחודו וביופיו. עדיין, ניתן לזהות את המכונה הטכנולוגית שנוצרה כאן, ומהווה עדות לניסיון של אדריכל ישראלי לפתח שפה וטכנולוגיה מקומית חדשה.

ועל כך ברשימה זו.

.

10712890_939671296062453_5700389353460846988_n

קטע מהחזית הצפונית של בית פיליפ מוריי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הספרייה העירונית באילת

בערב היו כמה אנשים שהתבדחו על זה שהדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לאילת היה לבקר בספרייה העירונית הישנה. מילא הספרייה שהיא מקום חי ותוסס, אבל אם הם היו יודעים מהו הבניין/חורבה השני שראיתי (והתלהבתי ממנו לא פחות) הם אולי היו מנדים אותי… מצד שני, כשהייתי בבוסטון לפני שנה, האתר הראשון שראש המחלקה לבינוי ערים ב-MIT לקח אותנו במסגרת סיור להכרת העיר, היה הספרייה העירונית. כך שאולי יש הגיון בדבר, למרות הפער בין בוסטון ובין אילת.

הסיבה שרציתי לראות את הספרייה היה האדריכל שתכנן אותה – צבי תורן. בשנות השישים היתה תקופה שהוא השתמש בשפה עיצובית שפיתח ובנה באמצעותה כמה מבנים ברחבי הארץ. אחד מהם הוא בניין הספרייה העירונית באילת. בניין הספרייה פורסם ב-1970 בכתב העת לאדריכלות "תוי" ומאז נשכחה. תורן אגב היה אחד מעורכי כתב העת. מה שעוד דרבן אותי לבקר בספרייה, היה ביקור אקראי שלי לפני שבוע ברמלה (בדרך לחומוס חליל), כשבמהלכו חלפתי על בית הכנסת שתכנן תורן, וגם הוא כמו הספרייה תוכנן על פי אותם עקרונות.

ועל כך ברשימה זו.

.

10632851_907927489236834_6862977947592656195_n

הפוך מהמצופה: בפנים ובחוץ לבנים ורטיקליות

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: