Category Archives: אוניברסיטת תל אביב

סיבוב באוספי הטבע לקראת פתיחת מוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב

הביקור במוזיאון הותיר אותי אופטימי: התצוגה הולכת להיות מרתקת (וגם חינוכית) וככל שיתנו לקהל להיחשף לעבודת החוקרים כך המוזיאון יהיה יותר אטרקטיבי, כי לדעתי עידן התצוגה המיושן של מוצגים בויטרינה הוא כבר לא רלוונטי (לא מאמינים? תקפצו לביקור במוזיאון הארץ הסמוך). המוזיאון ממוקם בשוליים של קמפוס אוניברסיטת תל אביב, מול "בית התפוצות" ולא רחוק ממוזיאונים נוספים ובראשם בית הפלמ"ח, מוזיאון הארץ והמוזיאון הישראלי במרכז יצחק רבין, ולפני הכל הוא צמוד לגנים הבוטניים של האוניברסיטה שהם אתר מיוחד ונסתר.

ברשימה זו אני לא בא לכתוב על בניין המוזיאון עצמו שיפתח להצצה ראשונית כבר עכשיו לכמה ימים בגלל יריד "צבע טרי" (המוזיאון עצמו יפתח בקיץ). על הביקור במוזיאון אוספי הטבע  כתבתי מאמר בתחילת השבוע באתר xnet. שנה שעברה ביקרתי בבניין פעמיים וכתבתי עליו כאן: ביקור ראשוןביקור שני. לכן, הפעם אני רוצה להביא את החלק בביקור שערכתי עם הצלם גדעון לוין לקראת הכתבה, ובו ביקרנו במרתף של האוניברסיטה בו שמורים כמה מאוספי הטבע, חלק מתוך 5.5 מיליון הפריטים המרכיבים את האוספים.

ועל כך ברשימה זו.

.

אני סתם בחור ששר לך

. להמשיך לקרוא

סיבוב עדכני במוזיאון אוספי הטבע באוניברסיטת תל אביב

הכוכב החדש של אוניברסיטת תל אביב הוא בניין מוזיאון אוספי הטבע שבנייתו הולכת ומתקדמת. הוא ניצב לאורך רחוב קלאוזנר עליו משקיפה חזיתו הראשית והמונומנטלית. בצידו השני הוא משקיף על הגן הבוטני ועל מזרח המטרופולין עד להרי השומרון. קשה לפספס אותו כשעוברים ליד האוניברסיטה, לא מדובר בבניין אקדמי רגיל אלא במבנה ראשון מסוגו בישראל שנועד לאכלס את אוספי הטבע לקיים תערוכות ואירועים  ולכן אופיו ובמיוחד אופיו הייצוגי שונה.

משרד האדריכלים קימל אשכולות שבראשו עומדים בני הזוג האדריכלים מיכל קימל-אשכולות ואיתן קימל, תכנן את הבניין בעקבות זכייה בתחרות סגורה. 

ועל כך ברשימה זו.

.

12976771_1264727173556862_7619226363994218698_o

מביט לפה מציץ לשם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון אוספי הטבע בבנייה באוניברסיטת תל אביב

גוש הבטון הענק שצומח ברחוב קלאוזנר עתיד להיות מוזיאון אוספי הטבע של אוניברסיטת תל אביב. את הבניין תכנן משרד האדריכלים קימל-אשכולות, מהמשרדים הוותיקים והמוערכים שפועלים היום בזירת האדריכלות המקומית.

בניין המוזיאון ההולך ונבנה, ישלים את השטחים הפתוחים ושורת המבנים הייצוגיים המהווים יחד את הדופן המזרחית החדשה של הקמפוס. בינתיים, הבניין שנמצא בשלבי בנייה, בולט הודות למשטחי הבטון החשוף הגדולים. אך זה רק בינתיים, כי בהמשך יחופה הבניין בלוחות עץ או דמוי עץ ומגוש נוקשה הוא יתרכך.

הביקור בבניין בעת ההקמה הוא חוויה שלא ניתן לחזור עליה ברגע שהבניין מושלם ומאוכלס. כרגע, הבניין הוא שלד בלבד, נקי מכל התוספות. אפשר ללכת במסלול שקבעו האדריכלים למבקרי המוזיאון העתידי וליהנות מעיצוב האולמות, ממשחקי האור והצל, משחקי המבט, הפתיחות והאטימות, ולא להתייחס לרמת הגימור או פרטי התצוגה שעדיין לא הותקנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

10407977_995981073764808_3419722822932880820_n

קטע מחזית מזרחית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתערוכת בוגרי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב

הבחירה בלוקיישן המיוחד היא לא גימיק, אלא ניצול פשוט והגיוני של המשאב העירוני. רק חבל שהמבנים עצמם לגמרי דפוקים ואי אפשר לנשום בהם וגם אור יש בקושי. מארגני התערוכה שמו לב לבעיה, והניחו בכל פינה במתחם ערימות של חתיכות קרטון מרובעות (ומעוצבות עם לוגו התערוכה), כדי שהמבקרים והסטודנטים יוכלו לנפנף ולנסות לסלק את החום והלחות. הם לא עזרו. אז שמו מאווררים, אבל גם הם לא עזרו אלא בעיקר עשו רעש. אבל לא בשביל זה באתי ולכן לא כל כך מפריע כשחושב על זה עכשיו.

כמו בסיבוב הקודם בתערוכת הבוגרים, גם הפעם התערוכה דורשת לא רק התייחסות לעבודות הסטודנטים אלא גם לאוצרות ולאתר. לכן אחלק את הרשימה לשני היבטים מרכזיים ששמתי אליהם לב במהלך הסיבוב:

(1) ההיבט הנחושתני – שזה לא רק המקום של מפעל נחושתן ששופץ ומשמש כעת לכמה ימים לתערוכת הבוגרים, אלא גם לאופן בו נאצרה התערוכה.

(2) ההיבט החדשותי – לא היה פרויקט שהיה יוצא דופן באיכותו הרעיונית או הביצועית. היתה בעיקר צניעות.

ועל כך ברשימה זו.

.

10385289_883055185057398_670763200470898893_n

חלק ממודל המטפל בבניין בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, שיצרה רויטל מיכאלי במסגרת הפרויקט "דרך האמנות"

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב

קל להתלהב ממתחם מעונות הסטודנטים החדש: הוא נקי, מצטלם יפה ויש זוויות מבט נאות, אבל מה שחסר פה זה הרעיון הבסיסי של אקדמיה. חסר כאן הרעיון שמבדיל אקדמיה מבית חרושת לציונים, והופך אותה למנגנון שמקדם ומפתח את המקום שבו אנו חיים. במצב הנוכחי המעונות הם מתחם מגורים וזהו. המקום מעוצב באופן עדכני, אבל רק העיצוב עדכני, כי כל התוכן הוא הכי בסיסי ומיושן שיכול להיות. חזרו כאן לרעיונות של המודרניזם מתחילת המאה שעברה ושם נתקעו.

המתחם החדש בתכנון משרד האדריכלים קייזר-לקנר ממשיך את האופי של הקמפוס: סגור ומנותק מסביבתו. אין פה אמנם גדר, אבל זו רק אשליה. המסחר נמצא במפלס התחתון שפתוח לכולם, המעונות עצמם נמצאים במפלס העליון וכדי להיכנס אליהם יש גרם מדרגות אחד, עם מחסום ושומר. הייתי מצפה בתחילת המאה ה-21 לחבר בין האוניברסיטה ובין חברות וארגונים שונים, אבל אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להיות מנותקת מכל תעשייה או תעסוקה ומרוחקת מהמציאות. מבחינה תפקודית קבלנו כאן את המבנים והסביבה הכי צפויים וחבל. אולי זו הסיבה שפנו לאדריכלים שתכננו את אחד הנתחים הגדולים בעיר מודיעין – עוד עיר בארץ שאין בה שום דבר עירוני.

הדיון על המעונות ועל הקמפוס לא יכול להסתכם בעיסוק במקומות חנייה, מחירי שכירות או רעש לשכנים – ברור שההיבטים האלה קיימים אך אלה ההיבטים הכי פשטניים שיכול המקום הזה להניב. כבר כתבתי את זה בעקבות הסיבוב בבניין לימודי הסביבה שהושלם עכשיו, אלא שכאן במעונות היכולת לממש את החיבור והפיתוח יכול היה להתקיים באופן רחב יותר. חסרה פה העזה ויצירתיות – בעיקר מצד האוניברסיטה. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140321_104811

החצר המרכזית של הפרויקט עם קומה מסחרית

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לשני סיבובים בתל אביב ולספר חדש

קוראות וקוראים יקרים!

בתים מבפנים הוא לדעתי האירוע האדריכלי החשוב ביותר בתחום בארץ. השנה אעביר שני סיורים חופשיים לציבור (אין צורך בהרשמה), שיתקיימו במסגרת האירוע ובאחד מהם אשיק ספר חדש שערכתי: "האדריכל שתכנן את העירייה".

הסיור הראשון יתקיים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, ביום חמישי 22.5 בשעה 17:00. הסיור יציג סדרה של מבנים בקמפוס. לפני שנתיים קיימתי סיור שהציג סדרה ראשונה של מבנים והפעם אמשיך ואתעכב על אחרים. יש מספיק מבנים כך שאוכל לערוך גם עוד חמישה סיורים כדי לבקר בכל המבנים בקמפוס. נקודת המפגש בכניסה לספריית רפואה (סמוך לבניין רפואה).

הסיור השני הוא גם השקה של ספר חדש שערכתי על בניין עיריית תל אביב-יפו, שאוטוטו סוגר 50 אביבים. הסיור יתקיים ביום שישי 23.5 בשעה 09:30 ויכלול כניסה לכל מיני מקומות בבניין העירייה כולל לשכת ראש העירייה. האדריכל שתכנן אותו – מנחם כהן, זכה בגיל 26 בתחרות תכנון ובנה אותו. בגיל 80 הוא פנה אלי שאסייע לו לאגד את עבודותיו לספר. למרות שכהן תכנן כ-60 פרויקטים, בניין העירייה תופס כמעט את כל הספר (202 עמ'). הגרפיקה הופקדה בידיים של אביב גרוס-אלון, שעמה שיתפתי פעולה בספר "אומרים ישנה ארץ" והיא שהפכה את הספר ליצירת אמנות של ממש. הספר אגב יוצא במהדורה מוגבלת של 250 עותקים כך שמשער שהוא יאזל במהירות. לדף האירוע בפייסבוק לחצו כאן. את הספר ניתן להשיג בחנות מרכז באוהאוס ברחוב דיזינגוף 99.

ועל כך ברשימה זו.

.

MC_Invite

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר ללימודי סביבה פורטר באוניברסיטת תל אביב

האם בניין בית הספר ללימודי סביבה הוא באמת מקום שיהיה נעים לעבוד וללמוד בו? האם ההשקעה בכל המערכות "הידידותיות לסביבה" אכן יחסכו משאבים בעתיד או שמא מדובר בבניין שעלות התחזוקה שלו לאוניברסיטה תהיה הגבוהה ביותר למ"ר? מביקור בבניין נראה שהאוניברסיטה הכניסה את עצמה לבוץ ומשיחות עם אנשי מינהלה נראה שהיא מתעוררת רק עכשיו. מאוחר מידי. הבניין קיים ושבוע הבא יגיע השר להגנת הסביבה לקבוע מזוזה בכניסה.

הגברת שירלי פורטר שתרמה את הפרויקט ועל שמה קרוי הבניין היא למעשה טיפוס מפוקפק. פורטר שהיתה ראש מועצת העיר ווסטמינסטר (מישרה ממנה סולקה כמו טיל) היא מהיהודיות העשירות באירופה ועל מעלליה יש שפע של כתבות, אך בעברית מצאתי רק את זו. היא הואשמה בקניית קולות תמורת דירות ונקנסה על כך באחד הקנסות הגבוהים ששולמו בממלכה המאוחדת. הגארדיאן אף טען שמדובר באחת מהשערוריות הגדולות ביותר בבריטניה ויש הטוענים שבמעשיה, היתה פורטר אחראית להפסדה בבחירות של המפלגה השמרנית ולעלייתו של טוני בלייר לשלטון. לפרשה הזו שכונתה "דירות תמורת קולות" יש ערך בויקיפדיה וה-BBC אפילו שידר ב-2009 תסכית רדיו קומי על הפרשה שנקרא Shirleymander. ב-2006 פרסם העיתונאי אנדרו הוסקין את ספרו Nothing Like a Dame: The Scandals of Shirley Porter, בו תיאר וניתח את השערורייה ואת מקומה של פורטר בכל הסיפור. משום מה, כל אלה שסקרו עד היום את הבניין הזה, שכחו לבדוק מהיכן מגיע הכסף.

האם אוניברסיטת תל אביב היא כמו זונה שמוכנה לפסק את רגליה בתמורה לכסף? פורטר הפכה למוקצה ולאישיות בלתי רצויה, אך פה באוניברסיטת תל אביב חיבקו אותה. פה נתנו לה דריסת רגל אגרסיבית שאת התוצאה שלה אתם יכולים לראות היטב כאן בתמונות, או בנסיעה הבאה שלכם בנתיבי איילון בין מחלף רוקח למחלף קק"ל.

הרס ובנייה. שאול רצה לראות את נתניה, אבל נראה היה לי יותר מעניין לגלות מה חדש באוניברסיטת תל אביב. מה עשינו ומה ראינו? על כך ברשימה זו.

.

IMG_20140321_111827

מישהו תקע ביצה של דינוזאור באמצע הבניין!

.

להמשיך לקרוא

סיבוב מול הריסת חזיתות בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב

ביום ששי עברתי עם שאול למרגלות בנייני מדעי החיים באוניברסיטת תל אביב וראינו כיצד הורסים את מערכת ההצללה שהיתה המאפיין העיקרי שלהם. כתבתי עליהם באריכות כאן. שני אנשים עמדו ועברו מתריס בטון לתריס בטון, ניתקו אותם מהחזית. התריסים צנחו למטה, תוך שהם פוגעים בקיר ולבסוף נוחתים על הצמחייה והורסים גם אותה. צמד ההורסים עבדו לבד והופתענו לגלות שאף אחד לא מפקח על מלאכת ההרס.

מה הרסו? בחזית המבנים שהוקמו ב-1973 ומייצגים את הברוטליזם הישראלי (שימוש בחומרים חשופים, לרוב בטון) הוקמה מערכת הצללה בצורת תריסים, שנוצקו מבטון והיו קבועים בחזיתות המזרחיות והמערביות בכדי להגן מפני קרני שמש ישירות. התריסים עמדו בזוית לבניין, כך שכל תריס עמד בזוית שונה בהתאם לכיוון השמש. הבניינים עוצבו באופן סולידי ורק התריסים הם אלה שהפכו אותם מסתם בניינים לכאלה בעלי נוכחות בשדרה הראשית שחוצה את הקמפוס. התריסים נוצקו באיכות גבוהה ובמהלך השנים גם נצבעו כדי להגן עליהם מפני התפוררות. מדובר כאן בבניין ירוק, שבלי הרבה מאמץ ובעלויות נמוכות הפכו אותו לבניין שמתייחס לאקלים המקומי.

אלה אינם סתם בניינים, אלא שניים שעליהם אחראים היו האדריכלים ורנר יוסף ויטקובר בשיתוף ישראל שטיין, שתכננו בין השאר את בניין גילמן ואת קריית הספורט באוניברסיטה. חוץ מהם ויטקובר תכנן את תכנית האב הראשונה של הקמפוס. ויטקובר ושטיין התמחו במערכות הצללה לבניינים שבנו, ונכתבו על כך כבר מספר מאמרים. שני בנייני הפקולטה שהושטחו כעת הופיעו בכתבי עת רבים ובכל ספר שעסק באדריכלות ישראלית. בנוסף, בתכנון הבניינים השתתף משרד המהנדסים הטוב בישראל – מילר-שנבל-צחר (שעדיין פעיל) והבניין היה נראה מתוחזק היטב.

אז למה הם נהרסו? על כך ברשימה זו.

.

1508614_804988656197385_1330461798_n

הריסות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין בית הספר למדעי היהדות ע"ש רוזנברג באוניברסיטת תל אביב

בניין בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג יושב לצד השדרה המרכזית שחוצה את הקמפוס מצפון לדרום. שדרה רחבה שבקצה הצפוני שלה נמצא בניין רפואה ומשני צידיה מבנים שתכננו בכירי האדריכלים: אריה וארד שרון, שולמית ומיכאל נדלר, ורנר יוסף ויטקובר, וגם אדריכלים פחות טובים שהתאמצו ויצרו יצירות ראויות (או שלא).

מדובר במבנה לא גדול ולא בולט, יחסית לשאר המבנים לאורך השדרה. תכנן אותו האדריכל יצחק ישר (2011-1920), הידוע בעיקר הודות לקבוצה קטנה של מבנים שתכנן בשנות ה-60 במשותף עם האדריכל דן איתן: מוזיאון תל אביב (עליו הם זכו בפרס רכטר), בית תרבות בקיבוץ גבעת חיים, מבנים בקרייה למחקר גרעיני בדימונה, וכאן בקמפוס את בניין מקסיקו (עליו זכו בפרס רוקח). ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131224_104311

פינות המבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב ובוועידת אדריכלים

באודיטוריום סמולרש שהוקם ב-2002 בדרום קמפוס אוניברסיטת תל אביב לא בקרתי עד היום. ליאורה הציעה לי לבוא לוועידת האדריכלים ובגלל שלוש סיבות החלטתי לבוא: (1) הזדמנות לבקר באודיטוריום (2) הרצאה של האדריכל משה צור (3) ליאורה לחצה.

לא הייתי בכל היום אלא רק בשעה שצור הרצה, כך שאני לא יכול לתת דיווח על הכנס כולו, אלא רק להצביע על נקודות שראיתי. כמו למשל, שהקהל מילא את האולם כולו וגם היציע היה חצי מלא. היות ויש כאן 1,161 מושבים, אני משער שהגיעו לכאן כ-800 איש (המארגנים דיווח על 1,000 איש). לשם השוואה, בכנס "אדריכלות נשים" שהתקיים באולם הגדול במדיטק, ושלדעתי היה מרתק, הגיעו בקושי 80 איש והואלם היה ריק ומביך.

יש מרצים מבתי הספר לאדריכלות שלוקחים סטודנטים כדי להראות להם איך לא לתכנן, כך כבר שמעתי יותר מפעם אחת (ובאחד הסיורים הייתי כסטודנט). ואכן, מאודיטוריום שנמצא בקמפוס אקדמי ופעיל בשעות הבוקר, הצהריים והערב, הייתי מצפה שיהיה מתוכנן לתפקד כל היום. אך האדריכלים בחרו לעטוף את הבניין בקירות מסך זכוכית שהופכים חלק גדול מהאולם למקום לא שמיש כי קרני השמש מסנוורות את כל מי שעומד בדרכן. היום היה יום חורפי, אך בקיץ בטח עלויות מיזוג האוויר כאן מטורפות. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131224_193830

בלילה אין בעיה של שמש אבל זה רק עיבוד תמונה של פינת המבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנה המרכזית עם פתיחת תערוכת בוגרי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב

הצגת תערוכת 61 בוגרי בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב בתחנה המרכזית, נשמע היה לי גימיק מעניין. שלושה היבטים סיקרנו אותי:

(1) בהיבט התחנתי (מלשון תחנה): כיצד התמודדו הסטודנטים עם החנויות.

(2) בהיבט הכרמיי (מלשון רם כרמי): מה וכיצד מוצגת התחנה בתערוכה הנוספת שעוסקת בתכניות של רם כרמי לתחנה המרכזית החדשה.

(3) בהיבט החדשותי (מלשון חדש): מה יש לדור הבוגרים הטרי לחדש בתחום האדריכלות ומחשבת התכנון.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_3361

עבודה יפה בתערוכה

.

להמשיך לקרוא

הטעם הרע של הפקולטה למדעי האמנויות באוניברסיטת תל אביב

דווקא הפקולטה לאמנויות היא זו שבחרה להשחית את אחת מהיצירות החשובות באדריכלות הישראלית עליה היא מופקדת. לפקולטה לאמנויות ולחנה נוה העומדת בראשה יש רק בניין אחד שהם מופקדים עליו בקמפוס והבוקר ראיתי, כמו כל שאר הסטודנטים, כיצד מתייחסים שם לנכס שברשותם. בחזית הצפונית והראשית של בניין מקסיקו שזיכה את מתכנניו בפרס רוקח לאדריכלות, בחרה הנהלת הפקולטה לתלות שלט כחול ענק שלא רק שאינו משתלב בחומריות הבניין האפור, אלא גם תלוי ברישול. שלט דומה משתלשל גם על חזית הבניין הצפונית. בישראל רגילים לחשוב שכל מקום הוא הסטריפ של לאס וגאס, וניתן לכסות את הכל בשלטים ותמרורים, עכשיו זה גם מגיע לחזית הפקולטה לאמנויות.

לפני שנתיים פרסמתי כאן רשימה על בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב. המטרה בפרסום היתה בעיקר מכוונת לאלה שמשתמשים בבניין או חולפים על פניו, שיכירו אותו ויבינו את ההקשר הרחב בו נבנה. כנראה שלא התלמידים, לא המרצים, לא ההנהלה ולא העומדת בראש הפקולטה הבינו שלבניין שהם משתכנים בו יש ערך. אבל מעבר לערך, אם הפקולטה לאמנויות באוניברסיטה הגדולה בישראל מתייחסת ככה ליצירת אמנות, איזו אמנות תצמח כאן.

אני לא מתפלא. מי שיושב בבניין ששוכן על אדמה ממנה גורשו אזרחים ואת בתיו הרס ונפשו שקטה, יבוא היום וישחית את נכסיו שלו. אז כמו שאריק שרון בנה התנחלויות ואחר כך גרש את התושבים והרס הכל, כך יהיה גם סופה של תרבות שמתנהלת כך.

אסור לעבור לסדר היום על כזו פעולה וחובה להגיב.

.

IMG_6558

השלט בחזית הצפונית הראשית של בניין מקסיקו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במנהרות התת קרקעיות באוניברסיטת תל אביב

אם מחר יפגיזו את אוניברסיטת תל אביב לאן כדאי לברוח בקמפוס? נראה כי כבר חשבו על זה קודם. יש לאן לברוח ולכן כדאי לקרוא את הרשימה עד הסוף. 

אולי בהנהלת האוניברסיטה יעדיפו שלא לפרסם, אבל מתחת לאדמה חוצה מנהרה באורך של כקילומטר את הקמפוס מצפון לדרום. כשדוד רגב, איש אגף הנדסה באוניברסיטת תל אביב לשעבר סיפר לי על המנהרה, דרשתי ממנו מיד לרדת איתי למטה. הרמתי טלפון ליואב ולטל שהם חולים על מנהרות עירוניות, ויחד ירדנו אל העולם התת-קרקעי של אוניברסיטת תל אביב.

המנהרה בתל אביב היא לא מנהרת התשתית היחידה הקיימת בישראל, אך היא בהחלט אחת מהראשונות שנבנו במגזר האזרחי. בישראל כבר ישנן מספר מנהרות תשתית: כמה מהן בתל אביב (המפורסמת שבהן עוברת מתחת לרחוב הרכבת) ויש גם אחת שנחנכה לאחרונה בחיפה וישנן תכניות להאריך אותה לאורך של 50 ק"מ.

.

המנהרה שיוצאת מבניין רפואה

. להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים / אוניברסיטת תל אביב

צמד בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה הם לא חלק ממסלול ההליכה שלי בקמפוס וגם אני לא מכיר אף אחד שלומד שם. לכן, הדבר היחיד שעניין אותי בהם היה העניין שהם תאומים כמעט זהים. מדוע תכננו אותם כמעט זהים? הרי תכנית האב של הקמפוס הציגה אנסמבל של מבנים שלכל אחד מהם עיצוב ומידות שונים. אבל  חוץ מהנושא האדריכלי: ביקרתי בבניינים, הסתובבתי פה ושם ובאחת ממעבדות ההוראה מצאתי בויטרינה הגדולה לצד נחשים ושאר חיות, גם עובר של תינוק בתוך צנצנת. איך אנשים לומדים בכזה מקום?

את תאומי מדעי החיים שבנייתם הושלמה ב-1973, תכננו האדריכל ורנר יוסף ויטקובר וישראל שטיין (אותו צמד שתכנן קודם לכן את בניין גילמן), ועל כך ברשימה שלפניכם.

.

בניין בריטניה וברקע משמאלו בניין שרמן

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר לאדריכלות בניין דה בוטון / אוניברסיטת תל אביב

לא למדתי בבניין דה-בוטון וכדי ללמוד על החוויה במקום פניתי אל א' סטודנטית בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב שהגיבה מייד: "הוא נורא! לחלק מהכיתות אין חלונות. אין אור טבעי כמעט בכלל. החלל המרכזי שלנו הוא כמו צוללת, בלי חלונות ומוקף בסטודיואים כך שאי אפשר לעשות ישיבות בלי שיעברו שם כל הזמן. שנה ה' לומדים במרתף, או כמו שמכנים אותו – הדאנג'ן. מה שטוב זה הפטיואים החמודים, רק חבל שהם לא יותר מטופחים".

את בניין דה-בוטון תכנן האדריכל נחום זולוטוב שהיה לאחד מהמבנים הראשונים (1966) שנבנו בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. במקור תוכנן הבניין כקפיטריה ולייעוד הזה הוא שימש במשך שנים רבות. אחר כך הפך לבית הספר לאדריכלות ואולם חדר האוכל הענק והמטבח הדו-מפלסי חולקו לחדרים קטנים לשימוש בית הספר. בימים אלה מקודמת תכנית לשינוי הבניין והוספת 3 קומות חדשות בתכנון ובתרומת "מלך הקניונים" דוד עזריאלי (בסיוע משה צור).

החזית הצפונית: במקור קפיטריה גדולה שהיתה פתוחה למדשאה, סגורה, היום חדרי סטודיו ומשרדים ממוזגים וסגורים

.

שרפרף

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין גילמן / אוניברסיטת תל אביב

ניסן אלמוג הוא סטודנט לתואר שני בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ולוקח כמה קורסים בבניין גילמן: "החלק האהוב עלי בבניין הוא ציר ההליכה שחוצה אותו לכל אורכו. אתה עובר בו ורואה כל הזמן אנשים. זה מקום שמאפשר הרבה מאד מפגשים".

הוא ממשיך: "בין כל המסדרונות, החדרים והכיתות שאפשר ללכת בהם לאיבוד, בתוך כל הגנריות יש לך פתאום את התיאטרון, שנראה מרגיש וחי כמו תיאטרון. זו מעין הפתעה שאתה לא יכול לצפות לה… אבל לפני גילמן יש את 'הדשא של גילמן' עם הפעילות החברתית והפוליטית שמתרחשת בו".

אחרי שכתבתי בעבר על חלק מהמבנים הותיקים בקמפוס, אני כותב הפעם על בניין הפקולטה למדעי הרוח, המוכר גם כבניין גילמן.

.

דוקא באגף הדרומי נמצאת הכניסה הראשית והמרשימה לבניין גילמן

.

הכניסה הראשית ב-1965 רגע לפני שהושלם הבניין וללא הקומה העליונה שנוספה בשנות ה-70 (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין שרת למדעי החינוך / אוניברסיטת תל אביב

באוניברסיטת תל אביב קיים שפע של ארכיטקטורה מצוינת. סיקרתי כאן כבר לא מעט מהמבנים הקיימים בקמפוס, והפעם בחרתי להתמקד בבניין שרת למדעי החינוך שתוכנן על ידי צמד האדריכלים החשוב והנשכח איליה בלזיצמן ואנדרי לייטרסדורף.את בניין שרת אני אוהב מכמה סיבות:

(1) יש שם סניף מקדונלדס ואני אוהב פעם בחודש לאכול שם המבורגר עם צ'יפס.

(2) החזית הצפונית של הבניין היא כמו יצירת אמנות מופשטת ואין פעם שאני לא נעצר לדקה או שתיים כדי להתבונן בה.

בהמשך יש סרטון קצר שמביא את המבט הזה, לו אני רגיל. נראה כמו בניין הסתדרותי שכולם כבר למדו לשנוא: אפור, מדכא, משעמם. את אותו דבר אפשר לומר על מונדריאן, פולוק או רותקו. האפור של לייטרסדורף-בלזיצמן עטוף בירוק ששתלו כאן צמד אדריכלי הנוף יהלום-צור, הסדר והארגון הולמים היטב את החינוך הנוקשה לו הטיפו בעבר ולכן בניין שרת הוא לא בניין חינוך אלא הוא מייצג תקופה. ואת זה אני אוהב..

.

חזית צפונית

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין בית הספר למוסיקה באוניברסיטת תל אביב

תכנית קמפוס אוניברסיטת תל אביב בנויה כך שציר הכניסה המרכזי חוצה שרשרת כיכרות שסביבן ניצבים מבני הרוח והאמנות: זה מתחיל עם הגלריה האוניברסיטאית שפתוחה לכיכר ציבורית, אחריה בניין ארכיטקטורה, אחריו מקסיקו עם אמנות והספרייה המרכזית – בקצה מוזיאון בית התפוצות לתולדות העם היהודי, דרומית לו אנדרטה לנופלים ובית הכנסת, בניין גילמן עם מדעי הרוח ולפני שמסיימים עם בניין מוסיקה – שוכן לו בניין מינהל עסקים וכלכלה – כאילו מרמזים לנו כאן שבלי קמח אין תורה.

בניין מוסיקה היה אמור להיות דווקא הבניין הראשון שתראו בקמפוס מצד ימין – היות וחוץ מהגלריה שמשמאל הרי שבניין מוסיקה נמצא מייד מימין לנכנס. אבל פיתוח צמחיה לא מושכל הביא להסתרת הבניין – אחד מהמוערכים לא רק עלי. בדיוק כפי שהגיבו לתמונות חברים בפייסבוק. נועם: זה אחד מהבניינים החביבים עליי בישראל ובעולם בכלל. יפה גם שהביצוע לא פחות מבריק מהסקיצה. ואני מטורף על התריסים הלבנים שהתקינו שם. איתי: כמי שבילה שם שלוש שנים מהחיים, מצטרף למחמאות. מי האדריכל? אגב, הוא השתנה מאוד מאז, שווה להשוות בין המקור לפורמט הנוכחי… שרון: איזו סקיצה נהדרת, של פעם, עם רפידוגרף… והבניין נראה יפה ונעים. דורית: פעם היה בניין יוצא מהכלל יפה.. ופרט לעניין הפתחים במערב שכנראה הוא לא הצליח להתאפק בשל הנוף אבל לא ממש התאימו למקום שבחללי הפנים ניצבו פסנתרים ושמש ישירה חייבה כיוון כול כמה שעות… עכשיו דחפו שם אודיטוריום עם מגדל במה מגושם. הדס: מדהים! שאול (מתייחס לתמונת הבניין לפני השינויים): כמה השקעה לגרום למבנה לרחף, וואו-היום לא עושים כבר כזה דבר!

 .

חזית מערבית (מבט מכיוון צפון-מערב)

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: