חלון אחורי – בעקבות החלון במצלמה ומפני שאעדיף לרוב להציג את מה שמסתתר ונשכח מאחור. הרשמים המופיעים כאן הם תוצר בעיקר של ימי סופי שבוע שאותם אני מקדיש ללימוד המרחב החדש, הישן ומה שביניהם ומקומות שעצרתי בהם על הדרך לפגישות במסגרת העבודה.
נולדתי בתל אביב, למדתי אדריכלות בבצלאל שבירושלים, ולאחר מכן השלמתי תואר שני בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. במקביל אני גם עובד במשרד אדריכלים.
ב-2014 זכיתי בפרס רכטר מטעם משרד התרבות, בין השאר על הכתיבה כאן בבלוג וב-2021 נבחרתי ליקיר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע.
.
על חלון אחורי: הכתיבה כאן החלה ב-2009 ומאז פרסמתי קרוב לאלף מאמרים. במקור תכננתי להעלות לכאן עבודות שלי שנוצרו במסגרת הלימודים. בסוף מצאתי שיש יותר ערך אם אפרסם תמונות עם תובנות, שאני ממילא מצלם בכל מיני מקומות בהם אני מסתובב. לדעתי מתכנן לא יכול להישאר קבור במשרד ולא יכול להתפתח באמצעות מגזינים או מה שסיפרו לו אחרים. לצאת לשטח, לשוחח, לחשוב וללמוד. מכל אותם סיבובים שאני עורך בסופי שבוע וגם במסגרת העבודה ושיחות עם עמיתים למקצוע, נוצר גוף ידע שחלקים ממנו מוצגים כאן.
כתבות אחרות אני מפרסם גם בבמות אחרות. במשך עשור פרסמתי אחת לשבוע (ופעמים אף יותר) בערוץ האדריכלות שבאתר Xnet, וכמעט במקביל ובמשך תקופת זמן דומה פרסמתי בקביעות גם בכתב העת "הד החינוך" שבו התמקדתי בהיבטים פיסיים של מוסדות חינוך. לצערי שתי במות אלה נסגרו.
ספרים וקטלוגים שפרסמתי: אסם הידע – אדריכלות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ביובל להקמתה, אוניברסיטת תל אביב, 2018. שמעון פובזנר, אדריכל, (בשיתוף צבי אלחייני), הוצאת דביר, 2018. ארץ-גנים (בשיתוף טלי חתוקה ואחרים), הוצאת רסלינג, 2017. Max Israeliana, הוצאת פאבליק סקול, 2017. האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 2010-1946 (בשיתוף צבי אלחייני), הוצאה עצמית, 2016. באר בקיבוץ – האדריכלות של מנחם באר, קטלוג, עמותת האדריכלים, 2016. פופ כנעני, עדי סנד – עבודות מ-1999 עד 2015, מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, 2015. עבודת צוות – האדריכלות של משרד נדלר נדלר ביקסון גיל עם אלקון, 2010-1946, קטלוג, מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, 2015. גרשון צפור – אדריכל ומתכנן ערים, הוצאה עצמית, 2014. האדריכל שתכנן את בניין העירייה, מנחם כהן – עבודות, הוצאה עצמית, 2014. עיר-תעשייה (בשיתוף טלי חתוקה ואחרים), הוצאת רסלינג, 2014. עבודת צוות – האדריכלות של משרד נדלר נדלר ביקסון גיל עם אלקון, 2010-1946, קטלוג, עמותת האדריכלים, 2013. שכונה-מדינה (בשיתוף טלי חתוקה ואחרים), הוצאת רסלינג, 2013.
התקשרות: אשמח לקבל הערות, עצות, תובנות, המלצות. אל תהססו לפנות: benben24@walla.co.il.
התנצלות: הרשימות לא עוברות עריכה לשונית, אלא איך שזה נכתב – כך זה מתפרסם. הכתיבה כאן מתבצעת בהתנדבות ובמציאות הכלכלית הנוכחית לא הגיוני שאקח עורך לשוני. לכן אני מתנצל על שגיעות הקלדה וניסוחים קלוקלים.
קריאה מהנה,
(-;
מיכאל יעקובסון
★★★
חלון אחורי 
תגובות
שלום מיכאל,
כמו שהתענייתי בדברים שהועלו לאחרונה. אני מנסה להבין במה אתה עוסק בדיוק כאילו מקומות כמו בעיר או בכפר נטוש ושכוח אל. אני אציין לך כמה עיירות פיתוח שכוחות אל עם כמה שיכונים של רכבת מוזנחים ונטושים.
יש לי מלא מקומות שעוד לא יצאת אליהם כמו במגדל העמק (שכונת נוף העמק ושכונה מערבית), קרית שמונה (שכונה דרומית ושכונה צפונית), נצרת עילית (שכונת ותיקה), דימונה (גיורא יוספטל ושכונה לדוגמה) וירוחם (רחובות ההגנה, פלמ"ח וצבי בורנשטיין)
אני מתעניין בשכונות משנות ה-50 וה-60 (בתי מגורים מהתקופה בכלל) ואשמח לקבל המלצות.
(אר' דן פרייס)
כתבתי לך תגובה בנפרד אבל אני חושבת שלאור ההתענייינות המיוחדת שיש לך במבנים שנבנו בשנות החמישים אשמח עכשיו כיפליים אם תואל ליצור עימי קשר
שלום רב
מעוניינת בחומר על עבודותיה של אדר' שולמית נדלר. ראיתי שערכת ספר על עבודותיה. איפה ניתן לרכוש את הספר?
תודה, הגר
שלום רב גם לך,
(1) מרכז באוהאוס (2) רובינזון ספרים (3) חנות מוזיאון תל אביב לאמנות (5) תולעת ספרים (6) בסטסלרס – כפר שמריהו.
שלום רב ,
חשוב לציין שהמקום שימש כבסיס טירונות של חיל התותחנים עד תחילת שנות התשעים .
חלק חשוב , מומלץ לקרוא את אחד הרחובות בשם : התותחנים
בברכה,
אבנר מדר
למיכאל שלום
אני עוקב אחרי כתיבתך ואני סבור שקיימים מספר נושאים
שהייתי רוצה לשוחח אתך עליהם טלפונית.
אודה לך אם תוכל להתקשר אלי או לשלוח לי את מספר הנייד
שלך.
בתודה מראש
אורי טל 052-2323078
שלום מיכאל,
יש לך בלוג נפלא!
ברשותך, הצעות לעוד כמה מקומות מעניינים:
בתי ההבראה של ההסתדרות, שקיימים (?) ברחבי הארץ. המפורסם בהם הוא בזכרון, אך היו כאלה גם בכפר החורש, קרית טבעון, מעלות (היום מלון?), נצרת, צפת ועוד
אולמות מופעים גדולים שעדיין קיימים בפריפריה
בניני מועצות פועלים ישנים, חלקם הרוסים ומוזנחים
שלום מיכאל,
מתי אתה בא לג'לג'וליה?
http://www.flickr.com/photos/31383164@N06/sets/72157627370083531/with/6184483501/
אורי
ואווו…. מהתמונות שלך זה בהחלט נראה מפתה. איפה ישבת לאכול? איך הכרת אתרים בעיר?
ידוע לך מי תכנן את טיילת מואב בערד, באזור המלונות עד למצפור?
אני יודע שאדריכל יונה פיטלסון שתכנן את העיר בתחילת שנות ה-60 הוא זה שתכנן חלק גדול ממרכיבי הטיילת, כמו ספסלים, מצפור וכדומה.
מיכאל שלום,
האם לא הגיעה השעה לחשוף בפני הציבור הרחב את תנאי העבודה בהם מועסקים חבריך האדריכלים השכירים\ צעירים?
1. עבודה עד לשעות הקטנות של הלילה ללא שום תגמול כספי (בניגוד לחוק בישראל).
2. עבודה בימי שישי ושבת ללא שום תגמול כספי (בניגוד לחוק בישראל).
3. אין מושג כזה "שעות נוספות" (בניגוד לחוק בישראל).
4. לחץ אינסופי לייצור תוכניות\ חומרים.
5. מתנה לראש השנה- ספר על אדריכלות ב-80 שקלים?!
6. עבודה על תחרויות בהתנדבות?!
חוקי הרשם רק מעגנים את מצבנו הרע גם כך,
הם למעשה מייצרים שלוש שנות עבדות בתום התואר
– מהם "זכויות" הסטאז'רים מלבד חובתינו לשלוש שנות עבודה?
– מי דואג לכך שילמדו אותנו משהו במסגרת הסטאז'? (מלבד לשרטט מהר)
האם לא הגיעה העת שחוקי ההעסקה בישראל ייושמו גם במשרדי האדריכלים?
האם יש בידיך מידע על מי תיכנן את גן העליה השניה בגבעתיים. זהו גן מאד "אירופאי" לטעמי ומזכיר לי מעט גנים שהכרתי בפריס. הגן אמנם לא מתוחזק משהו משהו, אבל יש לו המון "שארם". שווה כתבה והערכה של מקצוען מסוגך.
שלום רב,
האם תוכל לעזור לחבר אותנו לביתו של פרופסור שלמה גלעד, שתיכנן את אולם הקימרון – אולם תת קרקעי שנבנה בתקופת מלחמת ההתשה ונתן מענה לצרכי התרבות בעמק המעיינות. תודה
בהחלט
מיכאל שלום רב. הכתבה על מוזיאון תא לאומנות אתה מציין לטובה את הרמפות שתוכננו ע"י דן איתן יצחק ישר ובטעות את דוד דה מאיו שחלקו היה בתכנון פנים אולם רקנטי בלבד. לדוד לא היה קשר לתכנון הבנין או לקונספט שלו או לרמפות שהן חלק מרכזי בתכנון. אנא תקון בתודה דן איתן
Michael. I visited Beit Dajan in Oct 2010 , just few months before i held the book signing ceremony in Amman. In the same was i can draw a map of Amman, i can now draw a map of Beit Dajan. I used the air picture from the1946 British Royal Air Force picture and the Google Earth 2010 to redraw the village. Menachem Begin street is now Al Beer (The Well) Street, Tsahal Street is now Al Jorn (The Farm Street) and so forth.
Sons and grandsons of Beit Dajan who were born outside Palestine are now returning to visit Beit Dajan. With my map in their hands, they now know where were the houses and orange groves their fathers and grandfathers once owned for 100s and 1000s of years.. WHAT A PETTY! WHAT A SHAME!
חג שמח (שביעי של פסח היום )
אני מציע לך לתעד גם את בנייני הצבור של קבוץ עין השופט.
גן עדן עלי אדמות -הקבוץ הזה.
יש שם שני בתי מוסיקה. אחד מעץ והשני מאבן. אולם איזורי. חדר אוכל. בית -מוהיל (על שם אחד בשם מוהיל ). ועוד דברים ששכחתי כרגע.
שווה ביקור ותיעוד.
ברוך
שלום מיכאל, אשמח לקבל את מראה המקום של המאמר שנערך באוניברסיטת סלפורד אליו התייחסת בהד החינוך גליון 4 (פברואר).
שלום
לגבי בריכת כפר מרדכי.
פעלה 20 שנה ולא 10.
שנית. אם תרצה.. אוכל לספק לך את הסרטון על הבריכה בלבד.
ולא תצטרף לציין דקה 35 בסרט ארוך.
אין ספק ששאול שווה. נראה לי איש על הכיפק.
מיכאל שלום, יש לך יופי של אתר!
כל הכבוד.אני מתעניינת המבנים בקמפוסים ונהנתי מאוד מבתי הכנסת ,ובעיקר בטכניון.
אורליה
יופי של מאמרים היוצרים פסיפס מדהים של החברה הישראלית בעבר ובהווה דרך אתרים מופלאים. הייתי מעוניין להעלות נושא נוסף והוא בתי הקברות. שממת בטון וסיאוב מוחלט לעומת מה שצריך להיות בית קברות- פארק ירוק ושקט כמקום מפלט מהטירוף של החיים האורבניים. הייתי לאחרונה בבית הקברות ביהוד ונדהמתי מההשתוללות הסביבתית בלי שום יד מכוונת. מומלץ בחום לבקר שם על מנת לראות בצורה מרוכזת את ההתבהמות החברתית ואת התרבות הישראלית של להשאיר חותם על הסביבה. חותם שאיננו שונה מבניה ראוותנית ושאינה מתאימה לסביבתה
אשמח אם תוכל לבוא ליום העיון על ערד שיתקיים דווקא בבאר שבע כצעד ראשון שנועד להעלות את העיר לסדר היום. אשמח לשלוח לך תכנית.
מיכאל שלום
בקרתי באתר ההנצחה של השירה ליחיעם בשבת האחרונה ה22.2.14 עם משפחתי ולתדהמתי מצאתי שם מקום של מנגלים מוסיקה רועשת שמושמעת לכל האנשים המפקנקים באתר. הילדים עולים על הנגמשים המוצגים , על האנדרטאות עם השמות יושבים ומפצחים גרעינים ויורקים אותם על הרצפה לרגלי האנדרטה. מלבד זה עושים שם "חרקות" עם האופנועים והמכוניות. מיותר לאמר מי הם האנשים שלא איכפת להם ולא שמים….על המקום וחשיבותו.
רוצה לדעת מי האחראי על המקום ומדוע אין שלט שאסור לפקנק ולהבעיר אש במקום מפני חשיבות וסמליות המקום.מאוד לא היה לי נעים ,בהמעטה, יש לשמור על מקום כזה ולאכוף את הכללים. בלומה רפפורט.
בלומה שלום,
אני דווקא רואה בהמולה שהצגת מציאות חיובית. אם יסלקו את כל החיים האלה מהאתר, הקהל הזה לעולם לא יגיע לכאן ולא ייחשף לסיפורו של המקום. הילדים שטיפסו עלך הנגמ"שים אולי שאלו כשטיפסו ואולי ישאלו מחר מה המשמעות של כל זה. כמות אתרי הזיכרון בארץ לא יכולה להשתלט על המרחב כאתרי מוות. יש פה אנשים שחיים. אלה אוכלים בשר על המנגל ואז הגנרלים הניחו בשר על התותחים. זו המציאות הישראלית.
זה יכול להיות נכון אם האנשים היו יהודים ולא ערבים שלא שמים על המקום ולא מעניין אותם האתר כאתר. בלומה
במקרה הזה אסור לשכוח כי בשטח בו קיים אתר ההנצחה התקיים עד 1948 יישוב ערבי אזרחי.
אני לא שוכחת שהיה זה ישוב ערבי אבל אני גם יודעת שאפשר לפקנק אבל לא לשבת על האנדרטה ולפצח גרעינים. לא הייתי רוצה שיעשו את זה על קברי. הבנתי שיש לך דעה מאוד שונה משלי והייתי רוצה להמשיך להתכתב איתך, בלומה. מלבד זאת שכחת את העיקר , לא אמרת לי אם אתה יודע מי האחראי על המקום ,האם רשות הגנים ,או האתר לשימור אתרים או הקרן הקימת. בלומה
הקברים היחידים בסביבה הם של ערבים. אני לא יודע מי אחראי על המקום.
אני מזמינה אותך לראות ולכתוב על בית כנסת יפיפה במושב נוב, רמת הגולן.
iliteitam@gmail.com
שלום מיכאל. שמי עידו שביט, סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. במסגרת לימודי עלי להגיש עבודה על שכונת פואבלו אספניול ואשמח להתייעץ איתך לגבי מספר נושאים. האם אפשר ליצור עימך קשר במייל? תודה מראש. עידו 🙂
הי מיכאל. אני כותבת על חורבות פלסטיניות בקולנוע הישראלי והתעניינתי בסיור שלך בא-טירה ובבית בו צולם "חכם גמליאל". כיצד גילית ששם הסרט צולם? אשמח לכתוב לך במייל.
היי מיכאל. אני עושה עבודה מחקרית על האופן שבו תפסו או חוו (השפיעו)ו תנועות הנוער את עיירות הפיתוח בשנים שהוקמה המדינה והלאה. אשמח לכל עזרה או הפניה למקור אחר.
שלום מיכאל. אני עוקב מעת לעת אחרי רשומותיך ונהנה מאד. שלח לי בבקשה כתובת המייל שלך. רציתי לשלוח לך שני קטעי עיתון שאולי יעניינו אותך. כתובת המייל שלי –
שלום מיכאל, אשמח לקבל את כתובת המייל שלך,מעוניין להתייעץ עימך לגבי הסיור שלך במדרשת שדה בוקר בעניין האקלים, תודה
שלום מיכאל
אני פשוט המומה מהכתבה שלך שקפצה לי הבוקר בגוגל כאשר חיפשתי הדפסה על עט פרקר בגולן כמתנת סוף שנה לבנות השירות אשר מתנדבות ביישובי.
שמי ליאת ואני גרה במושב קשת ברמת הגולן
בכדי לנסוע לבית הוריי אשר גרים בכפר חסידים אני עוברת בקביעות דרך בית תמרה ותמיד סקרנית מהו סיפורו של בית זה
באחד הימים ,כמו היום ,קפצה מול עיניי הכתבה על בית תמרה בכלכליסט ומאז יש לי ג'וק בראש לעשות משהו עם בית זה ולמלא אותו בשמחה מחדש.
אך לצערי ובעיקבות חוסר תמיכה מאישי הדבר יורד כל פעם מיד לאחר שהוא עולה.
חברתי ואני חשבנו לפתוח בבית זה איזשהו בית קפה גלריה אשר יחזיר את האור והחיים לבית זה ולהקים פינה מיוחדת לזכרה של תמרה ולספר את סיפורה הציוני
דבר ראשון ניסיתי ליצור קשר עם האדריכל נחום אשר היה בן כיתתה של תמרה אך ללא הועיל
חשבנו לפנות לראש מועצת עמק הירדן ולשאול לפשר הזנחת הבית המיוחד הזה אך גם זה לא נעשה.
מעניין אותי לדעת עוד ולשמוע ממך על העבר המעניין הזה והאם יש לך איזשהוא קשר עם נחום?
כתובת המייל שלי שמורה במערכת ואני מאשרת שיעבירו אותה אליך
תודה רבה ליאת
שלום ליאת,
את כל מה שאני יודע על הבית כתבתי ברשימה. אין לי יותר מה לחדש לך.
בהצלחה!
מיכאל
תמרה מטבחה היא בת משפחתי (משפחת מיכל הכהן)אשמח לשתף מהידוע לנו עליה
שלום,
אחרי חודש של "גלות" לסרוגין במשמר העמק, טיולי/הליכות בוקר בתוך ומסביב לקיבוץ, בבקשה תבדוק באתר האינטרנט של קיבוץ משמר העמק/הנצחה/יש תמונות וסיפור על כל אנדרטה/פינה/גלעד וכו שקיימים שם- ויש הרבה כאלה, שווה סיור/מחקר מעמיק. יש גם אנדרטה אחת ישנה ביותר שלא מופיעה באתר. מול אולם הספורט של הקיבוץ, לזכר אוכמא לבבי שנהרגה במצרים במלחמת העולם השניה/היתה נהקת בצבא הבריטי. יש מקום לסיפור מעניין בנושא
נמרוד חפץ
קיבוץ נירים
תודה. אבקר בהזדמנות. מיכאל
מיכאל שלום,
על ערד דיברת כבר בעבר אך לא פירטת על בתי הפטיו.
אשמח לפרטים נוספים ממך כחלק מתהליך חקירה לעבודה.
תודה רבה,
ריקי שלום, על בתי הפטיו כתבתי עבודה שעותק ממנה נמצא בספריית ערד ועותק נוסף גם אצל מהנדס העירייה.
מיכאל שלום,
אני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג שלך – הגעתי אליו במקרה מכתבת המנהרות באוניברסיטת תל אביב ( מאחר ואני סטודנט שם זה עניין אותי ). יצא לי בעבר ללמוד באוניברסיטת בן גוריון ואשמח אם תסקר שם את הבניין למדעי הרוח ( בניין 72 ) – בניין גדול ומעניין לדעתי, עם חצאי קומות ( עע קומה 4.5 ), קומות 1 ו2 הם בכלל תת קרקעיות והכניסה הראשית בקומה 3 ( שהיא בעצם קומת קרקע ) נראית מאוד יפה.
הי מיכאל
הגעתי בעקבות דברים שכתבת על רם בן טל ממציא התריסול שהכרתי. ראיתי בלוג נהדר ומעשיר ורק ראש העין בה אני גר נעדרת. אני מניח שזה באופן זמני בלבד. ותודה רבה
קובי לידרמן
תודה קובי! בראש העין בקרתי לא מעט. בבלוג רק השוק הופיע בעבר פעם אחת.
שלום מיכאל,
למה שימש המבנה עם הגג הקמרון ורעפי הבטון בקיבוץ גזר?
אנו מתעדים מבנה דומה בבית חרות. האם אפשר להשתמש בתמונות של המבנה ששמת באתר כמבנה להשוואה תוך מתן קרדיט לך ולבלוג?
סיון
שלום מיכאל. כאמן שנחשף להבנה מסוית בארכיטקטורה הודות לנעמי עשת רוזנצוייג ידידתי שאיתה טיילתי והבנתי עקרונות, וזרמים – כמו הבהואוס, העיר הלבנה/שחורה, והגעתי לכנסי ארכיטקטורה, הכנס על מנדלסון והסרט עליו, טיולי שימור מבנים ובתים פתוחים, חייב לציין שהבלוג שלך על רמה גבוהה. וצילומים טובים, ואפילו יש לי אהדה לעובדה שאתה מפרסם בהד החינוך. מקום בו אבי מבקר הספרות יוסף שה-לבן היה מפרסם ביקורות. כל הכבוד על היוזמה.
עדי לב http://www.ilnart.com
תודה עדי!
מיכאל שלום, אני כותבת עבודת סמינריון על מבני ציבור בקיבוצים (בתי תרבות, חדרי אוכל, מועדונים לחבר, מוזיאונים קיבוציים…) שקיבלו יעוד חדש בקיבוץ המתחדש, אחרי הפרטה ועוד… כדוגמאת חדר אוכל שהפך לסטודיו למחול – מבנה בשרות חברי הקיבוץ שנותן שרותים גם לבאים מחוץ. האם תוכל להמליץ לי על ספרות או דוגמאות…
תודה
ענבר inbygil@hotmail.com
הי ענבר,
כדי להתעמק בנושא אני מציע לך לברר מול יד יערי ורמת אפעל בנושא מחקרים שהם מחזיקים בנושא. כמו כן, יש עיתונות קיבוצית עניפה (הדף הירוק, ידיעות הקיבוץ וכן העלון של כל קיבוץ וקיבוץ) וכדאי גם להתעכב עליהם – אני משער שהם נמצאים באחד או בשני הארכיונים שציינתי (ברשת המידע מוגבל). בהצלחה.
מיכאל שלום, כתובת המייל שלך שמופיע בבלוג איננה נכונה מאחר והמייל שניסיתי לשלוח אליך חזר אלי. אני רוצה לשמוע את דעתך האישית – האם אדריכלות בסיגנון של הונדרטוואסר יכולה להערכתך לתאום לנוף הישראלי – ואם אתה חושבת שכן – או כל אחד אחר שקורא/ת את השורות האלה – אפשר לפנות אלי בשביל להמשיך לדבר על זה, מאחר ונראה לי שיהיה נחמד מאוד קצת הונדרטוואסר בארץ batyama@gmail.com – שרית
כתובת המייל נכונה. אין לי מושג מה היתה הבעיה. ולשאלתך: על פניו נראה לי נכון. המבנים של הונדרטווסר יוצרים עניין ומגבירים את המודעות לאמנות ולאדריכלות. כמובן שיש להתאים את המבנה לסביבתו באופן מודע. אבל: לא צריך את הונדרטווסר בישראל, יש כאן יוצרים שיכולים ליצור עבודות לא פחות מקוריות (או שלא).
שלום מיכאל
אני מציע לך לעשות כתבה על בניין בית העם ברחוב יעקב ברחובות.
השאירו , לדעתי, החזית, והלבישו עליו מבנה זכוכית / פלדה גדול.
בעיניי התוצאה יפה . מעניין מה דעתך ? אין לי תוכניות לבקר במבנה הזה שהייתי בתוכו הרבה פעמים כשהייתי ילד ועכשיו כשאינני גר עוד בסביבה , עברתי שם במקרה והתרשמתי לטובה.
ממתין
ברוך
אתר מצויין ומדהים.אשמח מאוד מאוד באם תיצור עימי קשר טלפוני. אני עוסק מזה מעל כ 25 שנים באיתור נכסי נעדרים. יש לי תחושה חזקה שניתן לשתף פעולה ולהצליב אינפורמציה-זה יכול להיות מאוד יעיל , מועיל ואפקטיבי לשנינו. בתודה .שמוליק לוי. 0544216631
הבלוג שלך הוא אחד הדברים המעניינים שקורים ואני קוראת ברשת. תודה רבה.
בהקשר לנושאים שנכתב עליהם חשבתי להפנות תשומת לבך לחדר אוכל נטוש ומיוחד בקיבוץ אילת השחר בצפון הארץ.
בברכה
איריס
תודה איריס! על חדר האוכל באיילת השחר כבר כתבתי: http://wp.me/pS9cH-mjD
בלוג מקסים. ידוע לך מי תכנן את מבנה המועדון בחמדיה. זהו מבנה בעל תכנון מיוחד . נמצא לא רחוק מחדר האוכל
תודה!
בקרתי בחמדיה אך כנראה פספסתי את המבנה. יש לך תמונה שלו?
שלום מיכאל
קראתי בעיון את כתבתך על מלון הר הכרמל בחיפה ועל אדריכל ליאופולד קרקואר
האם ידוע לך היכן ניתן לקבל את הרשימה של 119 העבודות שתכנן בכל הארץ
עליהן כתבת?
תודה
דרור
שלום דרור, עותק מהרשימה נמצא בארכיון אדריכלות ישראל במגדל שלום. כמו כן יש ספר שערך מיכאל לוין וניתן למצוא אותו בספריות או בחנות מוזיאון ישראל
שלום מיכאל!
אני מעוניין לדעת מי האדריכל שתיכנן את רחוב משה יוסטמן בגילה. הרחוב עם הבלוקים הארוכים שלכניסות שלהם יש גגות אדומים. אני עושה עבודה בנושא ואשמח לתשובה ולפרטים אם יש לך על הבנייה הזאת. גרתי שם בילדותי וכיום אני סטודנט לארכיטקטורה. תודה רבה ! איתיאל.
ממליץ לעשות כתבה על גן אלי כהן בחיפה. אחד מהגנים העירוניים הטובים אם לא ה…
שילוב נפלא של שכונה וירק. הרגשה של קיבוץ.
ככה כן בונים גינה.
שלום מיכאל,
הייתי פעם שכנה של נעמי הנריק ברחוב עמינדב בירושלים. ידוע לי שהיא עברה לגור בעין כרם מאוחר יותר. אני מעוניינת ליצור איתה ועם בנותיה קשר, האם תוכל לעזור לי?, תודה, חיי
שלום חיי, מצטער אבל לא שמרתי את מספר הטלפון שלה או של בנה.
קצת התבאסתי להיווכח שאיש כמוך לא יודע מי הם יצחק וצביה .
יצחק, (אנטק), צוקרמן ואשתו צביה לובטקין. לא אלאה אותך- מרד גטו ורשה ? שמעת על זה ? הרי היית בוורשה. וכתבת לנו פוסט עליה.
מיכאל הכאבת לי מאד כשכתבת על הרחוב יצחק וצביה באותו סל כמו השם רחוב הכרפס.
אנה אנו באים ?
אני לא איזה "חטיאר" אבל אנשים קדושים כמו אנטק צוקרמן, צביה לובטקין, מרדכי אנילביץ, אבא קובנר, רוז'קה קורצ'אק, ויטקה קמפנר, חייקה גרוסמן , יצחק ויטנברג, פאוול פרנקל, ועוד ועוד ראויים שיכירו משהו קטן מהם, לא חייבים להכיר את כולם אבל את אנטק וצביה ? איזה כאב לב ואכזבה גרמת לי הערב ?.
אני יודע מי אלה, אבל למה שמות פרטיים? רק כדי להקשות?
מאוד יפה. חדר אוכל הראל נפתח באפריל 1981. יש עדיין שקופיות של הצריף בימים הראשונים.
שלום וברכה, מאוד נהנו לקרוא ת הבלוג שלך, במיוחד נהנו שכתבת על התנה המרכזית החדשה ת"א. אנו קבוצה של אנשי תרבות שמקיימים כמעט כול שנה פסטיבל לדפוס אמנות ותרבות במתחם התחנה, בשם פסטיבל הפנזינים, זה אירוע חינם שמשתתפים בוא המוני אמנים,יוצרים,חוקרי תרבות וכול מי שרוצה לעודד שיתוף ועשיה עירוני. השנה נקיים את הפסטיבל השישי- בנושא כלכלה חלופית. אנו מזמינים אותך להקרוא אלינו ולצפות בתמונות מהפסטיבלים הקודמים, כדי לקבל איזה שהוא תחושה מכוונות הפסטיבל. הסיבה שאנו מזימים אותך להכיר אותנו, הוא בעיקבות המאמר על התמח"ת , המתייחס לחלל כאל מבנה שלא עושה שימוש מספיק נרחב על מנת לממש את מטרות המבנה לשמו הוא הוקם ( מעבר לתחבורה ציבורית ושטחים מסחרים)- נשמח עם תבוא לפסטיבל הבא שלנו המתקיים עוד מספר חודשים- על מנת להשאר מעודכן מוזמן לבקר- https://www.facebook.com/The-FUN-FUN-Fetivl-156863641049400/info/?tab=page_info. תודה רבה ושנה טובה.
היי. אגיע!
שלום מיכאל
האם יש לך רשימות על מבני ה"סילו" (אסמים) בקיבוצים
מבני הסילו פזורים בתוך הרשימות בעשרות מקומות.
באיחור של כמה שנים. יצא ספר נפלא על אסמים ומגדלי סילו בהתיישבות העובדת. כתב
צבי אלחייני.
ספר משובח הן חיצונית והן תוכנית
שאול כוכבי
הי מיכאל , שמחתי לגלות את הבלוג וזאת לזכותה של טלי לכיש שזוכרת אותך לטובה וכמובן אמשיך לעקוב. מיכל
Another book about Beit Dajan was launched at the National Library (Ministry of Culture, Amman) 17-7-2916>
Title
Beit Dajan yafa on the Road of orange and Struggle
"بيت دجن – يافا: على طريق البرتقال والنضال"،
Over 100 men and women born in Beit Dajan before 1948 gave to the author their testimonies on the atrocities of the Zionists before and during the 1948 war.
How can you digest this idea:
you grandfather builds a house in Al Hara Alsharquiyyeh in beit Dajan in in 1887 and then 3 generations lived in that house (where the peace of land was owned by great great great fathers for 100s of years)
and your neighbours and other 900 families in the village have the same history..
and then all of a sudden..
the Haghanah and the palmach kills few men and women in your neighborhood and after few days they chase you out of your house..
You return after few your to the scene and find a jewfish family whose members were born in Belgrade, Moscow, Krakow, Yemen occupied your house
can a reasonable Israeli explain this to the world?
And please before you answer..
just imagine that it was you or your father (who lived in a house for so mannnnnnnyyyyyy years) was kicked out by the Palestinians who were born in London or Paris!
שלום רב,
יופי של בלוג, מידע וצילומים. נעזרתי בו כולל איזכור שמך בעריכת תיק תעוד של בניינים בתכנונו של האדריכל רוברט בנט. בין השאר הוא הוא שתכנן את ח. האוכל בקיבוץ גבעת ברנר.. המידע על ח. האוכל בקיבוץ אור הנר עזר אף הוא.. אין ספק שהנך ראוי לפרס רכטר, יישר כח.
היה שם כפר ארמני באם תשלח כתובת דואל אשמח להעביר לך מספר קבצים של סיפור הכפר – שיח בוריק
למה התמונות המקושרות כ"כ קטנות, משהו כמו 400X500 פיקסלים ? העלה בקישור איכויות מלאות של ה RX100M2 שלך…
אני משתמש בשרתים החינמים של וורדפרס ולכן אני מתקמצן בגודל התמונות. בינתיים אני לא מעוניין להשקיע כסף בבלוג ולכן מסתפק במה שיש. גם בעיצוב הבסיסי.
פתח משתמש באתר חינמי כמו פליקר ואז יש לך שתי אפשרויות:
– להכניס לוורדפרס תמונות משם כאשר מוצגת תמונה קטנה
– להוסיף תמונות כמו היום ובסוף הפוסט קישור לאלבום של הפוסט בפליקר באיכות של 1920X1080 לפחות.
זו עוד התעסקות… אני מעדיף להשקיע בעוד רשימות מאשר בכל זה. אם מישהו מבקש תמונה מסויימת אז אני יכול לשלוח לו. זה לוקח לי דקה ולא יותר.
מיכאל שלום,
האם מתוכננת רשימה על חדר האוכל ברמת השופט (אדריכל: שלמה גלעד) מתישהו בעתיד?
אני סבור שהוא מחדרי האוכל הגדולים בארץ, וככל הנראה הגדול שבהם, ולכן אני סבור שיש עניין ברשימה שכזו.
תודה מראש
שלום! בקרתי כבר בכ-20 חדרי אוכל שטרם כתבתי עליהם כך שהם יהיו הבאים בתור. אם לא אפסיק לכתוב את הבלוג אז אני משער שמתישהו בעוד כשנה אפרסם גם על רמת השופט.
שלום מיכאל,
ידוע לך אולי היכן שמורות התכניות, אם בכלל, למבנים שתוכננו ע"י מסטצ'קין, בדגש על בית היוצר, חדר האוכל הישן בקיבוץ עין גדי ובית התרבות בקיבוץ עין גדי?
כמו כן, האם יש לך במקרה תמונות של סככת המטוסים במפעלי ים המלח בשלב ההקמה/ בתום הבניה?
תודה!
שלום, מה שנותר מאוסף מסטצ'קין נמצא בגבעת חביבה וחלק בארכיון במוזיאון תל אביב. אין לי תמונות של הסככה. בהצלחה
תודה
תודה לך
שלום מיכאל,
שמי ורדה ואני אחותו של גדעון סגל ז״ל. נתקלתי במקרה ברשימה שכתבת על האנדרטה לצוללת דקר. אשמח אם תתקשר איתי.
שלום ורדה, כיצד ניתן ליצור איתך קשר?
מיכאל
מיכאל שלום,
גיליתי רק היום את הכתבות שלך בנושא חדרי אוכל בקיבוצים.
אני מחפשת ספר בנושא, האם הכתבות הנ׳ל נערכו ויצאו כספר?
האם יש כוונה לעשות כך?
תודה !
שלום אירית, לא יצא ספר בנושא למרות שיש לי כוונה ובינתיים אין תקציב להוצאתו (ואני משער שגם לא יהיה). מיכאל
שלום מיכאל,
האם המייל הקיים באתר פעיל או שיש לך מייל אחר להתקשרות?
תודה מראש,
מיכל
פעיל
שלום מיכאל,
ב – 2009 כתבת על בית העם בכפר שמואל ועל יצירתו של מרדכי גומפל. היום ה 21.5.17 החלו בהתקנת שחזור היצירה, שחזור שנעשה בטכניקה של הדפסה קרמית על זכוכית. אתה מוזמן לצפות בתהליך ו\או לבקר לאחר השלמתו. אשמח לארח אותך.
טליה
שלום טליה, אשמח לבקר!
שלום מיכאל
כיצד ניתן ליצור עמך קשר טלפוני?
אבנר שוב
0523861769
שלחתי לך מייל בתגובה. אם לא קבלת – אנא שלח אלי למייל (הכתובת למעלה)
שלום רב מיכאל.
מאוד נהנתי לקרוא את מאמריך, היות ואני חובב אדריכלות ותכנון ערים.
אני גר בפסגת זאב, ורציתי לבקש את תוכל לכתוב על המקום – האדריכלות, התיכנון והבניה.
תודה רבה, יובל
שלום יובל, כשאגיע ואם אמצא משהו מעניין אז אכתוב.
שלום מיכאל. אבי קנה קרקע מערבי בכפר סומל במרכז הכפר ממש על צומת הדרך בה עברו שיירות הגמלים ליפו, מול המסגד ובית הקברות הצמוד אליו. בשנת 1939 עברנו לגור שם, כשאני בת שלוש. הצילום של |"המסגד" כפי שמופיע בכתבה הנ"ל שימש כבית כנסת ששכננו בנה אותו. הוא עומד ריק. המסגד היה ללא מינרט, ומיקומו: כשאתה עולה במדרגות מאבן גבירול לפני השקם _ מיד כשעלית לימינך המבנה שם הוא הוא המסגד. בזמנו נכנסת לחצר גדולה ובמרכזה ברזיהמים בהם המתפללים שטפו עצמם, ובהמשך הבית הלא הוא המסגד. הקיר המערבי שלו יושב ברחוב אבן גבירול ואפשר לראותו. המסגד היה חלל גדול, וכשהביאו את העוליםהם פלשו לחלל המסגד חלקו אותו לחדרים ועד היום גרים שם צאצאיהם. בצמוד לקיר המזרחי היה בית הקברות שאני מכירה מספר ערבים שנקברו שם. על בית הקברות אנשי האוהלים שפלשו בנו בתים קטנים ואין לו היום זכר !!!! כשהבולדוזר יכשיר את הקרקע לבניה יימצאו הרבה שלבים. את השיש האיטלקי היפה ששימש מצבות לקחו הפולשים למטבחים ולמדרגות…….כדאי שתבדוק הדברים ! דרך אגב, בת שבע רזניק מהבית אדום היתה חברתה של אמי ומבאי ביתנו
header
סללה כבישים, הסתירה לוחמים, בישלה לביאליק
בת שבע רזניק (חממי), חלוצה, 2003-1907
אורי דרומי
פורסם לראשונה: 15.10.2003
23:00
עודכן ב: 16.10.2003
03:18
בת שבע חממי נולדה בתחילת המאה, כנראה ב-1907, בשכונת התימנים בכפר השילוח (סילואן), שכונה שהוקמה לעולים מתימן ב-1885 על ידי חברת "עזרת נידחים" שבראשות י"ד פרומקין. אמה לאה מתה מדיזנטריה בעת מלחמת העולם הראשונה, כשהטורקים גירשו את יהודי ירושלים לגליל; אחיה דוד נהרג בעלותו על נפל של פגז ביום שבו נכנס הגנרל אלנבי לעיר העתיקה (11 בדצמבר 1917); ואילו אביה יוסף, שהיה אחד מראשוני הסתתים של היישוב, מת מהכשת נחש בעת שעבד בבניין בטכניון ב-1921.
דודתה של בת שבע היתומה הכניסה אותה לבית הספר למל, ואחרי המלחמה היא נדדה ברכבת לזכרון יעקב ומשם בעגלה לכפר הנוער מאיר שפיה הסמוך. בהיותה בוגרת מן הבנות האחרות היא שימשה להן אומנת, וכאשר הגיעו בן ציון וחנה זלטין מרוסיה לשמש כמורים, ובפיהם רק רוסית ויידיש, היא נחלצה לקולטם ואימצה את ילדם הקטן, יהודה זיו. חיים נחמן ביאליק, שביקר בשפיה ב-1926, הקדיש שיר נלהב ל"בנות שפיה": "כאילות השדה וצבאות/ תגדלנה בין סלעים וגבעות/ – לא אב ולא אם לבנות שפיה/ אחיותן – ציפורים ולטאות/ ואחיהן – כוכבים בשמי-יה".
בת שבע עברה לבית הספר התיכוני-החקלאי בנהלל וסיימה במחזור הראשון שבהנהלת חנה מיזל. אחר כך עברה לקבוצת חפציבה, סללה כבישים בעמק יזרעאל ועלתה עם "חבורת הרועים" לשיח אבריק, ליד טבעון של היום, כדי לסייע לאלכסנדר זייד שהתיישב במקום. זו היתה יוזמה של "חברה טראסק", הבוהמיינים העליזים של ראשית תל אביב, שאת המנונם חיבר אברהם שלונסקי: "הנה באנו, דרך פנו, ארחי-פרחי הפקר אנו, 'טראסק' הוא שמנו, וידנו היא בכל. לכל חי עלי יבשת נשלח אצבע משולשת, נתייחפה ונצפצפה על הכל". אך למרות האצבע המשולשת, הם קיבלו עליהם משימות של ממש.
כשהתפרקה חבורת הרועים עברה בת שבע לתל אביב. משנודע הדבר לביאליק, הוא מיהר לשכור את בת שפיה זו כמבשלת בביתו, שבאותם ימים היה פתוח והמה מבקרים, ובליל שמחת תורה היו מתכנסים בו ובגן הסמוך אנשי העיר ושותים בצמא את דבריו של המשורר. אחד ה"טראסקאים", מנדל רזניק, כנראה שמע בעצתו של ביאליק ("התנערה ועלה כדת משה השערה, וארשת לעולם בת שפיה") והתחתן עם בת שבע.
מנדל, יוצא הגדודים העבריים, היה במשך שנים רבות השמש של גימנסיה הרצליה. ב-1938 עברו השניים להתגורר בבית האדום שבשכונת סומייל (כיום אזור בניין הוועד הפועל של ההסתדרות), שומרים על הקרקע שנרכשה על ידי קק"ל. בבית הבודד גידלה את ארבעת ילדיה, אפרים (אפרי), יאיר, דוד ויוסי, נושאת על ראשה מים בכד מן הבאר ומסתירה מעיני הבריטים אנשי הגנה שהתאמנו בחשאי בנשק. בעת הפצצה איטלקית במלחמת העולם השנייה, חשה ממקום מסתורה במערה אל סומייל כדי להציל תינוקת ערבייה שנשכחה בעריסתה. בכ"ט בנובמבר 1947, כשדרשו הבריטים מערביי סומייל להתפנות מחשש לשפיכות דמים, היא התחננה לפניהם בדמעות שלא יעזבו. אחר כך קלטה במקומם את יהודי יפו שהתפנו.
ב-1953 היא עברה עם מנדל למושב אביחיל, אבל הוא הלך לעולמו שלוש שנים אחר כך. מאז טיפלה לבדה בחצרה ובפרדסה, וכדברי אלעזר (לזי) בן יעקב, יו"ר ועד המושב, "ליטפה כל ראש של תינוק נולד והקרינה חום ואהבה לכל ילד ונער". כל שנה, כשיהודה זיו היה פוקד את קברי הוריו, הוא היה מגלה שיום קודם דאגה תלמידתם משפיה לטפחם.
שלום,
הקישור לפוסט החדש לא עובד
תודה רבה ויום טוב,
אלימלך
שלום אלימלך, ידוע. היתה תקלה בעריכת הפוסט שיפורסם כנראה במוצ"ש הקרוב.
בכפר חיים יש מגדל סילו ייחודי שכמובן היום נטוש-נמצא ליד ברכת השחייה ובילדותי טיפסתי לקומה האחרונה שלו-אולי שווה צפייה
שלום רב,
רציתי לענין אותך בבנין מעונות מענין הנמצא דרומית לתחנת הרכבת ברחובות, כאשר יוצאים ביציאה הדרומית של תחנת הרכבת ומטפסים בכביש המתעקל עד לכביש הראשי, רואים את הבנין במלוא הדרו, כיום הוא נמצא בשטח מכון ויצמן.
ואם במכון וויצמן עסקינן… יש שם כמה וכמה בנינים קסומים, בזמנו מכון וויצמן יזם סיורים בין הבינינים עם אדריכל גודובית ג׳ויניור
בהצלחה
אלימלך
תודה אלימלך על העצות!! למעשה צילמתי את המבנים האלה אבל מסיבה איזוטרית לא ניגשתי לכתוב עליהם (מבחינה כרונולוגית בקרתי בהם מייד אחרי הביקור בבתי מוסה שהין). אחרי שאפרסם רשימה על הביתן הישראלי במתחם הביאנלה בונציה אגש לכתוב גם עליהם.
שלום מיכאל. חייבת לציין שאני מאוד אוהבת את הבלוג ואפילו עוקבת.
אני סטודנטית לתואר ראשון ורציתי להתייעץ איתך. אני מחפשת אדריכלות שנבנתה יחד עם מקלט. כלומר יש מקלט בכול בניין מגורים וממד בכול מגדל. אבל אני מתכוונת למקלט אולי מחוץ למבנה שתוכנן יחד עם קומפלקס בניינים למשל. כמו בקיבוץ נען שפרסמת
שלום לילך, בכל המושבים והקיבוצים נבנו מקלטים תת-קרקעיים או חדרי מוגנים מעל פני הקרקע שפוזרו במרחק סביר ממקבצי בתים. בבתים רבים יש מקלטים, כמו למשל ברחוב רב אשי בתל אביב – מתחת לכל בניין מגורים משותף ברחוב יש מקלט שאת הפתחים אליו את יכולה לראות מהגינה שמקיפה את הבית. לפני כמה שעות פרסמתי כאן מאמר על המקלט שמשרת את חלק מתושבי יפו העתיקה. בהצלחה!
מיכאל שלום, אני מבקשת את רשותך לצטט קטע מן הראיון שעשית עם אדריכלית הנוף שלומית שלמה בקשר לאנדרטה לזכר אסון המסוקים. הציטוט, עם הפניה למקור, יופיע בבלוג שלי "הפי(נ)נה השבועית" – על אמנים ואמנות באתר בלוגר בכתובת http://drmargoart.bloger.co.il/
אעלה את הפוסט ביום ראשון הקרוב, ב 4/2, אלא אם כן תודיע לי שאינך מסכים.
תודה,
ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן
שלום מרגו, אין בעיה.
שבת שלום מיכאל. היום בקירתי בישוב שלומי לצלם מבנים נטושים. אחד מהם לא מבנה נטוש שמשך את תשומת ליבי מבנה מגודר שעליו שלט וזה לשונו: שמור מדינת ישראל אין כניסה לבעלי חיים לאלכוהוליסטים וכוי. אולי תאיר את עיני מה זה המבנה הזו?
שלום יצחק, הכוונה היא שמדינת ישראל לא מאפשרת לבעלי חיים ולאלכוהוליסטים להכנס למבנה.
שבוע טוב מיכאל
זה הבנתי אני שאלתי מה זה המבנה?
מצטער אבל אני לא יודע
תודה
מיכאל תודה על שיתוף הפעולה!
הנה לינק לפוסט שכולל ציטוט מהראיון שקיימת עם שלומית שלמה על אנדרטת אסון המסוקים.
מרגו
http://drmargoart.bloger.co.il/274511/
ישר כח
מיכאל שלום
אנו קבוצה של סטודנטים לאדריכלות שנה ג' בבצלאל שעובדים על פרויקט המלונאות באילת.
קראתי את מה שיש באתרך ורציתי לדעת אם תוכל להכווין אותי או לספק לי יותר מידע על ראשית המלונאות באילת (דגש על האדריכל תאו קיסלוב).
תודה 🙂
מירב
שלום מירב, אני ממליץ לך לפנות לבנותיו. מה שאני יודע פרסמתי בבלוג
פנינו לנכדתו שהיא בוגרת ומרצה במחלקה אך סבתה (אישתו של תאו) נפטרה ולכן זו תקופה רגישה לפנות אליהם.
תודה בכל מקרה! הבלוג עוזר לי מאוד 🙂
מיכאל שלום! מבקש את רשותך להשתמש בתמונה שלך ממוזיאון האקרופוליס באתונה. כמובן שאציין את הקרדיט עם שמך.
תודה
מאשר
תודה
שבת שלום וחג שמח
שאלה בקשר למבנים הנטושים בפרדסים או בשטחים לחקלאות. האם יש שם לכל מבנה כזה אם זה שם כולל מבנה נטוש ללא שום הסבר?
לכל מבנה יש סיפור אבל אין שם. לרוב לפרדסים עצמם היה שם והמבנים קרויים על שם הפרדס, או יותר נכון בעל הפרדס
שלום מיכאל אני סטודנט שעושה פרויקט על החשיבה סביב התכנון של ערד כעיר לינארית ולא שכונתית כמו שהיה נהוג בישראל עד אז… רציתי לדעת אם יש לך חומר שיכול לעזור לי בנושא
תודה
שלום גלעד, מה שידוע לי נמצא כאן בבלוג. בהצלחה!
שלום מיכאל
רציתי להסב את תשומת לבך ל"וילה" יפה ברמת השרון . בצומת הרחובות "דרך ראשונים " עם רחוב "העבודה" , אינני בטוח אבל נדמה לי שהיא היית ביתו של אריה שרון. בעבר המגרש היה ענק ובמהלך השנים הוא "התכווץ".
עכשיו הפשיטו את ה"וילה" היפה הזו מכול מה שעטף אותה ועומדים להרסה .
אני חושב שהיה יפה אם היית מתעתד אותה אצלך לפני שתיהרס מה שעומד לקרות ממש בימים אלה. דחוף , דחוף !!!
ברוך
שלום ותודה על המידע. האם תוכל לשלוח תמונה?
רופין 40 אהבתי . לא ברור למה. אולי בגלל כפי שהגדת בורגנות אירופית עם עם ניחוח צרפתי
מיכאל שלום, נתקלתי בבלוג שלך רק היום והתרשמתי מאוד. אשמח ליצור איתך קשר בדוא"ל. מניח שפרטי מופיעים בפנייך. רפאל
לילה טוב,
רציתי לשמוע את דעתך על ריצוף דירת מגורים רגילה בק״ק רחובות באריחי שיש אמיתי במקום באריחי ״גרנית פורצלן״ הכול כך פופולרים, בהנחה שהמחיר למ״ר זנה
תודה רבה מראש,
אלימלך
זה בעיקר עניין של טעם אבל יש גם הבדלים באיכות החומרים. אני אישית מעדיף אבן טבעית ולכן הייתי בוחר בשייש, אבל שוב יש לבדוק כל עניין לגופו.
מיכאל שלום, ביחס לכתבה על בית העמק, לידיעתך שולמית ניר עורכת התערוכה היא ציירת מוכרת. הנה https://shulamitnear.com/
נ.ב. קורא אותךבנאמנות ונהנה מאד
היי מיכאל, מאד אוהב את הבלוג שלך.
אשמח להכיר את בית הצנחן ברמת גן.
מדוע יש מגדל בחלקו האחורי? למה שימש?
נמצא בשיכון ותיקים ברמת גן. כתבת בעבר על בית כהנא.
תודה רבה
אבי מרקדו
שלום אבי, אני מכיר את בית הצנחן ובקרתי בו כמה פעמים אבל טרם כתבתי עליו, אבל היות וזה בניין יוצא דופן אין לי ספק שאכתוב עליו בהמשך. אגב, ב-1.8 יערך בבית הצנחן אירוע לכבוד הביוגרפיה החדשה שיצאה לאור על מאיר הר ציון וזו הזדמנות לבקר בבניין.
מיכאל שלום ותודה על שנים של כתיבה מרתקת וסיקור.
האם יש לך רשומות על מבנים במתחם הכפר הירוק? שורת החיפוש לא העלתה דבר.
שלום אלון, בכפר הירוק בקרתי לאחרונה בקיטנה לפני 30 שנה. אולי אבקר שם בעתיד ואז אכתוב.
שלום מיכאל,
אני כותבת את ספר מורשת קצין הדואר של צה"ל מטעם עמותת חיל הקשר והתקשוב. מצאתי אצלך את הרשומה – סיבוב בבית הדואר המנדטורי ביפו. ברצוני לבקש את רשותך להשתמש בחלק מהחומר שפורסם ברשומה זו.
בברכה ובתודה,
ניצה צמרת
050-5358535
אני מאשר
תודה רבה. האם נכתבה על ידך רשומה גם על בית הדואר בירושלים?
לא. אבל אולי בעתיד.
הבנתי. מודה לך מקרב לב
ניצה צמרת
שלום רב, יד המקרה הנחתה אותי לבלוג המעניין והמופלא שלך. כמובן שהצטרפתי לרשימת המינויים. מיד עם גילוי הבלוג, נכנסתי לערך על קיבוץ מסילות. מקיף, מדהים ומחכים. כתבתי תגובה ואם ניתן, אבקש לתקן את המילה: "שיכלה" ל "שכלה", ולהוסיף שאביה ואמה של אשתי, היו ממקימי הקיבוץ. תודה
תודה יעקב. היכן מופיעה המילה שיכלה?
מיכאל שלום,
ברשימת הישובים בהם ביקרת ו/או כתבת עליהם, נשמט, משום מה, קיבוץ מלכיה וצילומי חדר האוכל שלו.
האם נשכח?
בברכה, תמר כץ – ארכיונאית
לא נשמט. על מלכיה כתבתי באתר אקסנט. אני מקווה לכתוב על חדר האוכל במלכיה מאמר מפורט בהמשך.
שלום מאוד נהנתי לקרא
אני ממליץ על מושב ציפורי בית ספר יסודי נתוש.
בית כנסת הגר"א תל אביב רח' הירקון פינת יונה הנביא
אריה לוי 052-8610659
אריה תודה! אשתדל לראות בהזדמנות
מיכאל שלום,
ארצה לשאול אם יש ברשותך מקור למציאת חומר על שכונת נווה שרת שבתל אביב.
באופן כללי, תהיתי איך לא נתקלתי בחומר ספונטני ברשת מאחר שרוברט בנט תכנן את רוב רובה של השכונה ומופעים כתבות מקיפות על פועלו ברשת וגם בבלוג שלך אודות שכונות אחרות ומבנים בגוש דן .
על בנט נכתבה עבודת סטודנטים צנועה וחלקית, אבל חוץ מזה לא נחקרה עבודתו. לא החוקרים ולא המשפחה חשבו כנראה שיש משהו משמעותי ללמוד מיצירתו. על הלויתן והמרכז המסחרי בנוה שרת היה פרסום בשעתו אך לא יותר מזה. עכשיו ממילא הולכים להרוס שם הכל בשיטת פינוי-בינוי.
מיכאל הבלוג שלך מדהים! הקישור אליו כאן:http://kiryatanavim.homestead.com/whatwaswrittenaboutus.html
מה שחסר לי (לפחות לא מצאתי) זה תאריך הביקור שלך
יישר כוח!
חנה ק.
שלום חנה ק. בקרתי בעיצומו של יום הזיכרון ב-2015
מיכאל תודה.
בקשר למבנה אבן ראשון – קיבוץ קרית ענבים חוגג 100 שנה. מבנה האבן הראשון נבנה ב1921 כרפת!
חברים גרו באוהלים והפרות במבנה אבן.
חנה
שלום מיכאל
האם תוכל להפנות אותי לכתבות שלך, או לציין כאן מתי נבנה מבנה האבן הראשון בקיבוץ כלשהו (מגורים או מבנה ציבורי)?
תודה
שולמית
שלום שולמית, בקיבוצים רבים היו כבר מבנים קיימים כשעלו על הקרקע. אני משער שבדגניה א' נבנו המבנים הראשונים.
שלום שולמית
בקיבוץ קרית ענבים בנו מבנה אבן – לפרות, כן כן החברים גרו עד 1926 באוהלים וצריפים ובית אבן לפרות. הנה הקישור לאתר:http://www.kiryatanavim.com
שלום מיכאל
שמי אבי. ראיתי כתבה שלך מלפני מספר שנים על בית הכנסת הדרת קודש בחיפה. כתבת שם שהחזן יתגורר בקומת הקרקע של בית הכנסת. האם ידוע לך מי היה החזן. תודה.
שלום אבי, לא ידוע לי
מיכאל שבוע טוב
שמחתי להחשף היום לראשונה לבלוג שלך. באמצעות חבר ששלח לי קישור לפרוייקט המים הבריטי שבמעונה (כותב זאת בחצי בושה הכיצד רק עכשיו?)
מצאתי בבלוג המון חומר מעניין וכתיבה קולחת ומעניינת.
מאחר ואני פריק של העיר עכו ישר חיפשי בבלוג מה כתבת על העיר עכו.
הבלוג היה משנת 2009 . עברו מאז 11 שנים. והעיר נמצאת כיום בתנופת פיתוח אדירה, והמון דברים טובים עוברים עליה בשנתיים האחרונות. (הרבה מאוד יזמים פרטיים ממרכז הארץ גילו אותה). ובמיוחד פיתוח תיירות בתוך החומות.
עשרות אופציות לינה יחודיות בתוך חללים עותמאנים וצלבנים. חמאם פעיל ומדליק בתוך מתחם צלבני עם תפוסת שיא.
2 בתי מלון חדשים העוברים בימים אלה מייק אוור: האחד בחאן אל עומדאן, והמון השני בתוך מתחם קולנוע בוסתן..
אני תושב עכו משנת 1958. ועוקב וכותב על מורשת העיר בהתמקדות על המאה השנים האחרונות.
אשמח לעשות איתך סיור להמון מקומות חדשים וישנים שבטוח תמצא בהם עיניין ארכיטקטוני, לבלוג מחודש ורענן על העיר
בני כלפון :
0504886955
שלום בני, אכן הרשימות על עכו מיושנות ונדרש לפרסם דברים עדכניים. כבר הרבה זמן אני מתכנן לערוך סיבוב אבל לא הצלחתי למצוא את הזמן שמפסיק לביקור מעמיק. ביקרתי בעכו לפני חודש , אך הוא היה קצר מאד וכלל חומוס בעיר העתיקה (שהיה בינוני באופן מפתיע) ומיד אחריו הזדרזתי לבקר באחת השכונות הצפוניות החדשות בעיר. אני משער שאפרסם על כך מאמר בתחילת שנה הבאה באתר xnet. בכל מקרה אשמח גם לערוך סיור בהנחיתך.
בקרנו היום בעקבות הכתבה שלך על בית ההבראה ארזה ולא אהבנו את מה שראינו. ראשית המבנה מוקף מכול הכיוונים בגדרות ברזל שמונעות כניסה, בסוף מצאנו סדק קטן דרכו השתחלנו, בשדרות הנשיאים הכול אכן מוזנח והעצים מיובשים. גם לא התלהבנו משכונת המגורים החדשה, כבישי הגישה לא נוחים, ויש הרגשה של מגורים במחנה צבאי או מלון. והכי חשוב בגלל קיימות עברתי לתחבורה ציבורית וכאן חייבים רכב פרטי, מקווה שלאחר השימור ימצאו שימוש ראוי לבנין היפה הזה.
שלום מיכאל,
במקרה מחשפתי לבלוג שלך ,מבקשת לציין שהתרגשתי לראות מהפניית הזרקור לכיוון האדריכל עצמו ולא רק לעשייתו האדריכלית וכל זאת באמצעות צילומים מלאי ביטוי ייחודי.
תודה חגית!
מיכאל היי
לא מצאתי תיוג לראש פינה
ביקרתי בבית ברחוב השלום 10
היום גלריה לוינטג׳, המוכרת אומרת שאדריכל יפני תכנון
וזה היה הבית הראשון הבנוי במפלסים בארץ …נבנה בשנות החמישים…
זה בטח לא הראשון אבל בכל מקרה בית צנוע ומיוחד ממליץ אם אתה בסביבה
חוץ מזה,תודה לך על בלוג נפלא ומחכים
אשר
שלום אשר, בראש פינה לא בקרתי כבר המון שנים ולכן היא לא מוזכרת כאן באתר. נקווה שבהזדמנות אעצור שם.
שלום רב ובהזדמנות זו תודה על העשרה. אני פחות מתעניין בארכיטקטורה ויותר בהיסטוריה. למיטב זכרוני כתבת על מבנה קשתות ששופץ כנראה במישור החוף הדרומי ולא ניצנים. האומנם? במידה וכן אשמח לקבל את המאמר.
יש מבנה דומה בזיקים אבל זה לא שופץ.
מצטער אבל אני לא זוכר שכתבתי על מבנה קשתות ששופץ
מיכאל שלום, זו לירן ממגמת אדריכלות בעיינות. לפני זמן מה מצאתי בבלוג שלך כתבה על רמות פולין של צבי הקר עם תמונות רבות וכעת לא מוצאת אותה. השבוע לימדתי על השכונה בהקשרה הגיאומטרי והייתי שמחה להציג לתלמידים תמונות ושרטוטים נוספים. אשמח אם תוכל לשלוח לי את הכתבה או קישור או לעזור לי למצוא אותה שוב. תודה
מיכאל שלום
אשמח לדעת האם מצאת מידע רחב יותר על קולנוע אורות בבאר שבע, עליו כתבת בבלוג?
אני סטודנטית שעושה עבודה על בניין זה ומנסה למצוא חומר בנושא, אשמח לדעת היכן ואם תוכל לכוון אותי…
שלום מיטל, אין חדש – המידע שברשימה הוא מה שיש ברשותי.
שלום מיכאל
אם אתה כבר בעניין סקירת ספרי אדריכלות, אולי תהיה מעוניין לסקור ספר נוסף שיצא לאחרונה. הספר "מרפסות, עבר הווה עתיד" בהוצאת אוניברסיטת אריאל. אם כן, אדאג לשלוח לך עותק.
בברכה,
גלעד שביד (כותב הספר)
שלום מיכאל
ניסיתי למצוא פרטי קשר אלייך.
אשמח לשוחח איתך בנושא תכנון אנרגטי בדגש ירוק אצל מתכננים בארץ
שלום
נכנסתי לכתבה שלך בעניין התערוכה ב אשדות יעקב , וכתבתי על הכתבה ה מ פ ר ג נ ת שקיבלת היום ב גלריה ב הארץ מאת אסתר זנדברג . כתבה מפרגנת ממבקרת אדריכלות בקיאה וביקורתית – זה אינו דבר של מה-בכך!
אבל בגלל סיבוך של סיסמאות – התגובה שלי לא נקלטה.
מכל מקום – כל הכבוד על התערוכה ועל הכתבה המפרגנת
בברכה
אילן ספיר
שלום אילן, תודה רבה, מקווה שתבוא לבקר בתערוכות. בימי שישי אני מדריך בהן סיורים
מחפשת אתר לצילום סרט גמר במסגרת לימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב
אני מעוניינת לצלם משרדים ומסדרון, רצוי בבניין באזור המרכז משנות החמישים עד שנות השמונים שיש בו תאורה טבעית מעניינת בתוך הבניין ותחושה של עומק בתוך המסדרון.
אשמח להמלצה.
בברכה
נטע
ממליץ לך לבדוק את בית התנועה הקיבוצית ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב שבדיוק בימים אלה מחליף ידיים. בהצלחה
ראיתי היום במכירה פומבית 2 גלויות של קות חולים אשר מתארות בתצלום ומפה 2 בתי הבראה של קופ"ח – בטבעון ובכפר החורש. אולי תמצא עניין.
מיכאל שלום, אני תושב בית גוברין ואנחנו משלטים בימים אלו את המבנים בקיבוץ יחד עם הועדה לשימור אתרים. בכתבתך תיארת את המבנים שהם כיום המועדון ואת המבנה בו פועלת היום המכינה. אני מחפש מידע על השימוש בבניינים האלו לפני 1948. אשמח לדעת מה המקור שלך. מאיפה דלית את האינפורמציה על אותם בניינים?
תודה
מיכאל
שלום מיכאל, אני כבר לא זוכר מה היו מקורותי. ככל הזכור לי שוחחתי עם כמה מוותיקי הקיבוץ
מיכאל שלום אני חברת קיבוץ חולתה אז התבליט לא נגנב.. הוא הוסר בגלל מפגע תברואתי היונים ישבו עליו ולכלכו את הכניסה . התבליט הוסר מונח היכן שהוא .. אז מה אתה מציע לשים במקום .?
שלום חנה, ברור שראוי שהוא ישוב למקומו. יש אמצעים למנוע את המפגע והוא פשוט וזול – קוצים מנירוסטה. הם כמעט בלתי נראים.
שלום מיכאל
הגיעה לעיני כתבה מהבלוג שלך על חדר האוכל של קיבוץ בית ניר. מאחר והייתי שם בגרעין וזכור לי "חדר האוכל החדש" (ואהבתי מאוד גם את הישן- צריף צנוע, כמו שהיו הצריפים….) היה לי מעניין לקרוא מה שכתבת ובהחלט העשרת אותי. מגדל הסילו נושא זכרונות רבים ואת שדרת האשלים נטעו חברי הגרעין שלי. משמח לדעת שהם לשימור!רציתי להוסיף פרט שאם אינך יודע אותו, אולי הוא יעניין אותך. את הקיר בצד המבנה שהיה פעם מפעל התכשיטים, יצר משה שק (ג'וק) שהיה פסל ואמן מיוחד , (וממקימי הקיבוץ), והוא נוצר בהשראת מערות הקולומבריום בסביבה שג'וק הכיר טוב מכולם, עוד לפני השיפוץ והשימור שלהן בבית ג'וברין. בשעות שונות של היום- השמש יוצרת משחקי אור/צל יפים על הקיר.כל טוב ותודה על הכתבה
אתי גורן
שלום, מה ידוע לך על בית הכנסת "חורב" בירושלים, מבנה פשוט ויוצא דופן ברחוב בו הוא נמצא רחוב אבן גבירול .
לא ידוע לי הרבה כי לא בקרתי בבית הכנסת הזה
הי מיכאל יש מצב ליצור איתך קשר ? בנושא המלון מצדה בערד
תודה רבה
ג׳וי
Joyamiel11@hotmail.com
שלום רב מיכאל
שמעתי את הרצאתך המדהימה חדרי אוכל בקיבוצים מאז ועד עתה שהוקלטה באתר דוברות התנועה הקיבוצית.
אני גדי נויברט בן וחבר קיבוץ מסילות מבניו הראשונים של הקיבוץ .
השתתפתי בבנית חדר האוכל של הקיבוץ ויותר מאוחר בבנית האולם הרב תכליתי יד לנופלים בתכנון האדריכל מיכאל קון. ואומר כאן שיש קשר מענין בין שני המבנים.
אם הנושא מעניין אותך אשמח לשוחח.
שלום מיכאל,
הגעתי אל הבלוג שלך בעקבות חיפוש מידע על חדר האוכל של קיבוץ גבעת השלושה בפתח תקווה.
חדר האוכל עבר עבודת שימור מקיפה שהסתיימה בחודשים האחרונים ואמור להיפתח לשימוש בעתיד הקרוב כמרכז תרבות ופנאי ו/או וולנס.
כמו כן, האם יש סקירה שלחדר האוכל בקיבוץ רמת יוחנן זהו חדר אוכל ייחודי מכמה בחינות ובעיקר בזכות עבודות הקרמיקה שמעטרות אותו.
מצטרפת למחמאות שנאמרו כאן על הסקירות שאתה מעלה כאן!
שלום ענת, לאחרונה התקיים מכרז להפעלת המבנה, אני מקווה לבקר בו לכשיופעל. ולגבי רמת יוחנן – טרם הסתובבתי שם ולכן גם טרם כתבתי.
מיכאל שלום רב, שמי יעל ואני מתגוררת ב"שכונת דובנוב המאוד ירוקה" .
גיליתי את הבלוג שלך ואני מתענגת על קריאתו. אבל אני פונה אליך לא רק בכדי להחמיא –
אני חרדה למצבו של רובע 4 ובמיוחד לשכונה בה אני גרה. אני משערת שאני לא צריכה לפרט לך מה קורה בעקבות תהליך ה"התחדשות העירונית" משולב תוכנית תמ"א ההריסה לכל איזורנו.
התאחדנו לא מעט דיירים החולקים את אותן תחושות כמוני ואנחנו מקווים המעט שנוכל לעשות הוא אולי לפנות לעירייה בכדי שיעניקו קוים מנחים שימנעו את ההרס המוחלט של האיזור ואופיו. המרקם כולו בסכנת היכחדות. עצים נעקרים ללא מחשבה מוחלפים ב"עציצים", בתים בעלי פרופורציות צנועות מוחלפים במבנים מנופחים חסרי אישיות, נוספים עשרות מקומות חניה לעיר שחרתה על דגלה את צמצום השימוש ברכב ציבורי ושכנים שהתגוררו פה שנים מועמדים לעקירה. ללא ספק הדיור פה לא הפך לדיור בר השגה והנהנים היחידים הם יזמי הנדל"ן חסרי הנשמה וכמה בעלי דירות שרובם לא מתגוררים פה ורואים במקום "נכס" ולא "בית". אנחנו לא "העיר הלבנה" ואין לנו את אונסק"ו בכדי להגן עלינו אבל אין ספק שיש פה ערכים אדריכליים שראויים לשימור והיעלמותם תהיה בלתי הפיכה ועבור מה?
בבקשה אשמח להיעזר בידע הרחב שלך ולשוחח אתך בנושא בהקדם.
יעל 0525831909
שלום רב! נתקלתי במקרה ברשימה על בית הכנסת בכפר עציון ומעט הופתעתי. הנה סיפורו של הוויטראז': חנן פורת ז"ל יחד איתי (יוחנן בן יעקב) – ששנינו בני כפר עציון ששבנו הבייתה בעקבות מלחמת ששת הימים – נפגשנו עם האומן פלציג והצגנו בפניו טקסט קצר שכתב שלום קרניאל, מורה הדרך הרוחני של הורינו, מייסדי כפר עציון בשנת תש"ג. קרניאל יליד קרקוב, היה חבר פעיל ואף עמד בראש תנועת הנוער הציונית דתית, השומר הדתי בפולין. האמן תרגם את הרעיון המובע בטקסט שכתב קרניאל לשפה אומנותית (אינני מבקר אומנות ואיני יכול לשפוט היבט זה). מאוחר יותר הציע חנן לנוסיף לוויטראז' שלושה סלעים מכמה סיבות: אכן בהר חברון יש מעט אדמה חלקאית והרבה סלעים, בחדר האוכל של כפר עציון, בשנות ה-40, הייתה ססמה:"המוציא לחם מן הסלע"; קדמו לנו שלושה ניסיונות התיישבות של יהודים באזור זה – שני הראשונים חרבו בפרעות, תרפ"ט, תרצ"ו-תרצ"ט. כפר עציון שייסדו הורינו נפל בקרב. וכן לזכר שלושת האבות שנעו באזור שלנו, ואנו מנסים ללכת בעקבותיהם. חלק ממידע זה מופיע בשלט, אותו ניסחתי, והוא תולה בכניסה לבית הכנסת. יש עוד להעיר ולהאיר על בית הכנסת, אבל נראה לי שנקודה זו חשובה בתגובה לרשימה.
בשורות טובות, יוחנן בן יעקב, כפר עציון 050-6282046
שלום יוחנן – תודה על המידע! שיבלתי אותו במאמר.
מיכאל
ניסיתי להגיב לרשימה על בית הכנסת בכפר עציון ולעדכן את האמור בה לצערי האתר אינו מאפשר לשגר את תגובתי – יוחנן בן יעקב, כפר עציון,
ש
ש
של
שלום,
ניכר חסרונה של אוניברסיטת חיפה בביקורותיך האדריכלייות המעולות.
בכניסה לבניין הראשי יש ציורי קיר גדולים ומרשימים של אברהם אופק, כמה מטרים בהמשך ציור קיר גדול על פי יוסל ברגנר, ואפשר להתרשם מן הסיגנון הברוטליסטי של הבניין.
בברכה, שמואל
שלום שמואל, הסתובבתי באוניברסיטה לפני חודשיים. בעיקר התמקדתי בציורי הקיר כמו גם בספרייה. אכתוב על כך בעתיד הקרוב.
שלום,
רציתי להמליץ לך על בנין מאוד מסקרן שאני רואה בבוקר בדרכי לעבודה, ברחוב בן ציון פינת העילוי בירושלים, שוכן בית היתומות הכללי/וינגרטן , מבחוץ הבנין מאוד מרשים כולל חצר גדולה ובה מבמה כמו האמפי שבהר הצופים
שלום אלימלך,
אני מכיר את הבניין והוא בהחלט ראוי לביקור, אלא שאין לי מושג כיצד ניתן לתאם בו ביקור. אודה לעזרתך אם ניתן.
טרקבאקים
[…] זה מסכם מאמר שפרסם מיכאל יעקובסון בבלוג שלו חלון אחורי: ארכיטקטורה ואידיאולוגיה […]