סיבוב בשכונת אגרובנק עם הצלם יובל חי, תושב השכונה חשף בפני כמה פנינים שמסתתרות בה. לה בתי מגורים קבלניים ברובם שתכננו אדריכלים לא מפורסמים, אך עדיין בחרו להעניק לכל בניין את ייחודו בשכונה ואף מעבר לה. גליקס, פלינר, שלמון, הרשקוביץ, פיקציק – אלה רק חלק משמות האדריכלים או המנהדסים שתכננו את הבתים האלה.
הבתים שנבנו בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 עברו שינויים, אך עדיין שמרו על האיכויות המקוריות ומסירתות בתוכן דירות גדולות ומרווחות שהפכו את שכונת אגרובנק לאחת מהמבוקשות בחולון. בקצב איטי נמחקים המבנים הותיקים ואת מקומם תופסים בניינים חדשים וכפולים בגובהם – אלא שהשינוי וההתחדשות מוחקים מבנים בעלי ערך עיצובי מסוים לטובת מבנים גנריים וסתמיים, כמו גם צמצום צמחייה ובעיקר כריתת עצים.
ועל כך ברשימה זו.
.

2023 (שנות ה-60)
.

הדירה היחידה באגרובנק שבה בקרתי היא זו של הצלם יובל חי -גדולה ומרווחת ברחוב שקט. כבר בדלת הכניסה ברור שכאן גרים אמנים
.
.
שכונת אגרובנק – רקע כללי
המתווה שעל בסיסו תוכננה שכונת אגרובנק, שנקראה כך על שם בנק החקלאות שיזם את הקמתה, נערך עוד בשנות ה-30 בידי האדריכל יוזף רינגס, גרמני שהיגר לארץ ב-1934 ופתח משרד אדריכלים בירושלים. המתווה שקבע עקב אחר רעיון "עיר הגנים", שהיכה שורשים באותן השנים ביישוב היהודי בארץ, והתאפיין בסביבת מגורים טובלת בירק, מופרדת מדרכים סואנות וממפעלי תעשייה. בתי השכונה הוקפו כל אחד בחצר פרטית כששדרה ראשית, רחוב יהושע חנקין, קישרה בין שתי כיכרות עגולות ופורמאליות – אחת גדולה שנקראה לימים "כיכר השבעה" והשנייה "כיכר השלושה". בעוד שזו הראשונה שמרה על זהותה הרי שהשנייה איבדה את אופיה והפכה לצומת סתמית.
בתיה המקוריים של שכונת אגרובנק שהתאפיינו בצמודי-קרקע צנועים למראה, פינו את מקומם במהלך שנות ה-50 וה-60 לטובת בתי מגורים קבלניים בני שלוש וארבע קומות. תכנון בתי המגורים נמסר לרוב לידי אדריכלים מקומיים, כאלו שלא זכו לבלוט בזירה האדריכלית. אלו נמנעו מיומרה בתהליך התכנון והעיצוב של המבנים, ועם זאת הקפידו לרוב על נוחות ורווחת דיירי הדירות.
בשנים האחרונות תהליך של "פינוי-בינוי" מאיים על השכונה, אך בעירייה נראה שבחרו לעת עתה לשמור על המרקם השכונתי הקיים. מצבה של השכונה קפא. קפאון בפיתוח הוא לא הסיבה היחידה להזנחת הקיים, אלא גם הדיירים עצמם שרבים מהם אדישים לצורך התמידי בטיפוח סביבת מגוריהם.
.

מיתוג שכונתי: בשנותיה הראשונות של השכונה הותקנו בה אבני שפה שבהן הוטבע שמה של השכונה בעברית ובאנגלית
.
.
(1) מגדל המים
אחד מהמבנים המוקדמים שנבנו בשכונה, עוד ב-1935, הוא מגדל המים. לצד מבנה הבטון בעל העיצוב הייחודי יש היום גינה, ולא מזמן הקימה העירייה לצד המגדל תערוכה קבועה ופתוחה שמציגה באמצעות תמונות היסטוריות את המורשת המקומית.
.

מגדל המים
.

מפת האזור בתקופת המנדאט הבריטי: שכונת אגרובנק בולטת הודות לכיכרות העגולות בתחתית המפה לצד הכיתוב Holon
.
.
(2) דפוס אמנות ברחוב פרוג 6
המבנה התעשייתי ששימש במקור כבית דפוס ומחסן, שימש גם את הצבא הבריטי ולאחר מכן מפעל קטן. זהות האדריכל המקורי אינה ידועה. ב-2018 הושלם פרויקט בתכנון האדריכלים סעדיה ויריב מנדל עם מאור גויכמן, שבמסגרתו הוקמו שני בנייני מגורים מעל למבנה ההיסטורי שאותו שימרו ופתחו לציבור. אולם הייצור ההיסטורי נשמר ופתוח לציבור, וזה המקום לשבח את הדיירים שמטפחים את האולם והופכים אותו לאחד מהמקומות הייחודיים ביותר בארץ.
לבניין הזה הקדשתי רשימה נפרדת כאן.
.
.
.
(3) הפלמ"ח 16 פינת בן-יהודה 1
רחוב הפלמ"ח הוא מהרחובות שהתעכבתי בהם הכי הרבה בשכונה. במפגש עם רחוב בן-יהודה ניצב בניין שנראה שהאדריכלים והקבלן השקיעו בו תשומת לב – בחזית, בכניסה ובדירות. במקור הבניין שנבנה ב-1963 בתכנון האדריכלים גליקס-הרשקוביץ הפנה למפגש הרחובות מרפסות פתוחות, אך אלה נסגרו והבניין הפך לבלוק תיבתי. קומת הקרקע מפולשת ברובה למעט גרעין הכניסות והמדרגות (יש שניים כאלה בבניין) שפונות לרחוב הפלמ"ח. בחזית שמתנשאת מעל לשביל המוביל לכניסה עשו האדריכלים משחק עם הלבנים המרכיבות את חזיתות הבניין. משחק זה נועד ליצור פתחים בדופן הפונה לאזור המטבח.
לצד שתי הכניסות לבניין הותקנה יצירת אמנות ששולבה באדריכלות. יצירה זו המורכבת מברזל ואבנים צבעוניות מתארת סירת דייגים, שבה דמות אחת אוחזת במשוט וביד הפנויה מנופפת בשלום לבאים וליוצאים מהבניין. שלוש דמויות נוספות בסירה עסוקות בדייג מוצלח – רשתם מלאה בדגים. מעל לכל אלה מאירה השמש האופטימית והטובה.
אין חתימת אמן ביצירה ולכן זהותו לא היתה ידועה. בעזרת סמדר ברק, מ"סקר אמנות הקיר", שגילתה שתי תמונות שאת אחת מהן צילמתי בטבריה – הצלחנו לגלות את זהות האמן או האמנים שיצרו את העבודה – אהרן גלעדי ואריק קורן. הראשון היה בקיבוץ אפיקים (ועזב לחולון) והשני בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ועזב לכפר-סבא). גלעדי שהיה מבוגר מקורן לימד את קורן אמנות וכך נוצר קשר בין השניים שהוביל גם לשיתופי פעולה. את אלה אפשר היה למצוא בכמה יצירות שאותן קבעו בחזיתות מבנים – שתי העבודות הידועות לנו מצויות בחזית בית מגורים פרטי בטבריה (גם הוא כמו כאן ממתכת) ובחזית מוזיאון הבובות ברחוב רמז בחולון (מקרמיקה) – בשתיהן הסצנות דומות מאד וכך גם הפרטים (קורן גם יצר את התבליטים שבחזית קולנוע היכל בשדרות קוגל ותבליט קרמיקה דומה באמפי בצמח). גם בסגרפיטו שיצר קורן בחזית בית התרבות שבאשדות יעקב איחוד מצויים אותם אלמנטים – סירת הדייגים והשמש שסוככת על כל הסצנה.
בהמשך רחוב בן-יהודה ניצב בית הספר השכונתי הוותיק. המיוחד בו הוא שאחד האגפים (תוספת משנות ה-70) מרחף מעל לרחוב הציבורי ובכך יוצר קטע מקורה ברחוב.
.

במקור הבניין שנבנה ב-1963 בתכנון האדריכלים גליקס-הרשקוביץ הפנה למפגש הרחובות מרפסות פתוחות, אך אלה נסגרו והבניין הפך לבלוק תיבתי.
.

בחזית שמתנשאת מעל לשביל המוביל לכניסה עשו האדריכלים משחק עם הלבנים המרכיבות את חזיתות הבניין.
.

משחק זה נועד ליצור פתחים בדופן הפונה לאזור המטבח.
.

לצד שתי הכניסות לבניין (ישנם שני חדרי מדרגות עם קיר משותף) הוצבה יצירת אמנות ששולבה באדריכלות.
.

יצירה זו מתארת סירת דייגים שבה אוחזת דמות אחת במשוט וביד הפנויה מנופפת בשלום לבאים וליוצאים מהבניין, בעוד שלוש הדמויות הנותרות עסוקות בדייג מוצלח – רשתם מלאה בדגים. מעל לכל אלה מאירה השמש האופטימית והטובה.
.

בעזרת סמדר ברק, מסקר אמנות הקיר, שגילתה שתי תמונות, שאת אחת מהן אני צילמתי בטבריה – הצלחנו לגלות את זהות האמן או האמנים שיצרו את העבודה – אהרן גלעדי ואריק קורן. הראשון היה בקיבוץ אפיקים (ועזב לחולון) והשני בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ועזב לכפר-סבא).
.

גם בסגרפיטו שיצר קורן בחזית בית התרבות שבאשדות יעקב איחוד נמצאים אותם אלמנטים שמופיעין כאן, לרבות השמש שסוככת על כל הסצנה.
.

טבריה: עבודת מתכת בחזית בית מגורים פרטי
.
.
(4) אז"ר 2 פינת ז'בוטינסקי 32
חלק מהחזית מחופה באריחים אדמדמים, אבל החלק שמשך את תשומת ליבי היה הריצוף של המבואה החיצונית – מרצפות כהות ובהירות המזכירות בפריסתן לוח דמקה. ככל שהמשכנו והסתובבנו ברחובות התגלה לי שגישת הריצוף הזו חוזרת במבנים רבים ברחבי השכונה וגם בשכונות אחרות בעיר.
.

חלק מחזית הבניין מחופה באריחים אדמדמים
.

הריצוף של המבואה החיצונית – מרצפות כהות ובהירות המזכירות בפריסתן לוח דמקה
.

ככל שהמשכנו והסתובבנו ברחובות התגלה לי שגישת הריצוף הזו חוזרת במבנים רבים ברחבי השכונה וגם בשכונות אחרות בעיר
.
.
(5) רחוב פרוג 4
אמנם גם כאן חוזר ומופיע ריצוף הדמקה, אך העניין פה הוא בחיפוי הקירות. לצורך כך נבחרו אריחים בשתי דוגמאות בטעם מוזר במיוחד, ונראה שמי שבחר בהם ממש התאהב ודאג לחפות כמה שיותר.הבניין נמצא ממש בסמוך למבנה ההיסטורי של "דפוס אמנות" שפותח את הרשימה הזו כאן למעלה.
.

ריצוף הדמקה הוא לא העניין כאן אלא האריחים שנבחרו לחפות את הקירות והעמודים
.

זה כל כך מכוער עד כדי כך שזה הופך ליפה
.

אפילו בחניון
.

ליד הדואר
.

סביב למראה
.

סביב לעציץ
.
.
(6) נפלאות אגרובנק
יובל חי בעיקר מתעניין בכל אותם אלמנטים שוליים שמופיעים בחזיתות, בחצרות וברחובות – כמו עציצי בטון, עצים או שיחים שגזומים באופן מיוחד וגם חתולים משועממים. מכל אלה יש בשפע באגרובנק.
.

עציץ
.

גיזום
.

המגה-סטורקטורה שצמחה בשנות ה-70 בקצה השכונה משלבת מסחר, תעסוקה, פנאי ומגורים ונראה שכמו עוד הרבה מקומות בשכונה היא זקוקה למתיחת פנים דחופה
.

בפסאז'
.
.
(7) הגליל 7
הבניין הברוטליסטי המרשים ביותר בשכונה הוא זה ששוכן ברחוב הגליל 7. מדובר במבנה טורי, כזה שמכונה לרוב "שיכון רכבת", אך הוא שונה מהדגם הגנרי שכמוהו נבנו מאות או אלפי מבנים בכל רחביה ארץ. המבנה בגליל 7 שוכן במרכז של מתחם מגורים שמורכב ממבני שיכונים (בשונה מהבינוי הקבלני ששולט לרוב בשכונה) וניתן למצוא ערך יוצא דופן בפריסת המבנים במתחם, כשהמבנה שלפנינו מהווה את המוקד המרכזי. הוא כולל גן בחזיתו וגינת כיס בסמוך לדופן הצפונית שלו.
בקומת הקרקע מצויה שורה של חנויות, שכיום אף אחת מהן לא פתוחה ונראה שהוסבו כולן לאחסנה. חלונות הראווה הפונים לסביבת המגורים הוסיפו בשעתו חיים למקום. חזיתות הבניין מורכבות מבלוקים חשופים שכיום הם כולם מבועים או מכוסים בכל מיני מזגנים וגם הפתחים שעוצבו בהצרחה ויצרו משחקי אור וצל כבר סוגרים כולם במגוון של פתרונות כשתריסי הפלסטיק שולטים.
פתח רחב נקבע במרכז הבניין והוא מוביל אל המדרגות הפתוחות המצויות בעורפו של הבניין. אלה מובילים אל שלוש קומות המגורים. כל קומת מגורים מורכבת ממסדרון ארוך הנמתח לכל אורך הקומה ופונה לחצר העורפית (חניון) כשמחיצת בלוקים חוצצת באופן חלקי בין המסדרון ובין החוץ.
הדירות המקוריות הן כולן דירות דירות – גודל והיקף לא סטנדרטי. את זהות האדריכל ושנת ההקמה לא הצלחתי לגלות.
.

חזיתות הבניין מורכבות מבלוקים חשופים שכיום הם כולם מבועים או מכוסים בכל מיני מזגנים וגם הפתחים שעוצבו בהצרחה ויצרו משחקי אור וצל כבר סוגרים כולם במגוון של פתרונות כשתריסי הפלסטיק שולטים.
.

בקומת הקרקע מצויה שורה של חנויות, שכיום אף אחת מהן לא פתוחה ונראה שהן הוסבו לאחסנה.
.

פתח רחב נקבע במרכז הבניין והוא מוביל אל המדרגות הפתוחות המצויות בעורפו של הבניין. אלה מובילים אל שלוש קומות המגורים.
.

חזית עורפית מורכבת מהמחיצות שסוגרות על המסדרון הקומתי
.

כל קומת מגורים מורכבת ממסדרון ארוך הנמתח לכל אורך הקומה ופונה לחצר העורפית (חניון) כשמחיצת בלוקים חוצצת באופן חלקי בין המסדרון ובין החוץ.
.

תכנית הבניין (לא מקורית): דירות חדר או שניים עם מסדרון משותף ופתוח למזרח. מתוך תיק הבניין
.

החזית נשארה במצבה המקורי
.

עם תחזוקה טובה הבניין הזה היה הופך לפנינה מבוקשת
.

מסדרון מאוורר ומואר באופן טבעי
.

דיירים הוציאו עציצים ותמונות למסדרון והעניקו לו מעט אופי ביתי
.
.
(8) הפלמ"ח 15 פינת חנקין
החזית שתכננו האדריכלים פלינר-הרשקוביץ ונחום שלמון היא מהמרשימות בשכונה. אמנם לא חידשו את חזיתות הבניין מאז שבנייתו הושלמה ב-1956, גם כל המרפסות נסגרו בתריסי פלסטיק שרובם הצהיבו. המיוחד בחזית הוא השימוש באלמנטים מתועשים מבטון המרכיבים חלק נכבד משטח החזית שבמרכזה נקבעה גם הכניסה לבניין. המשרביה הגדולה הזו לא סוגרת על חדר המדרגות, אלא על החדרים הרטובים של הדירות – מטבח, חדר שירות וחדר רחצה. גם חדר המדרגות בבניין הוא נחמד ומרווח.
.

1956: חזית הבניין כפי שמופיעה בהיתר שהוגש לעירייה
.

המיוחד בחזית הוא השימוש באלמנטים מתועשים מבטון המרכיבים חלק נכבד משטח החזית שבמרכזה נקבעה גם הכניסה לבניין.
.

המשרביה הגדולה הזו לא סוגרת על חדר המדרגות, אלא על החדרים הרטובים של הדירות – מטבח, חדר שירות וחדר רחצה.
.

מעבר רחב מקשר בין הכניסה ובין חדר המדרגות
.

מנסים לשמור
.

בחדר המדרגות המואר באור טבעי
.

ורטיגו
.
.
(9) רחוב הפלמ"ח 18 – מראשוני הבתים ששרד
הבתים באגרובנק נבנו תחילה בקצב איטי ובהיקף נמוך. בשלב מוקדם נבנו בתים קטנים, חד ודו-קומתיים ורק מעטים מהם עדיין עומדים על תילם, כמו זה שבתמונה שנותר כמעט ללא כל שינוי – שריד אחרון.
.

שריד בודד לעבר הרחוק המוקדם של השכונה
.
.
(10) כניסות מרווחות
אמנם לא מדובר בלובי מפואר, אבל האדריכל והקבלן העניקו כאן בשעתו לדיירים כניסה רחבת ידיים שבה מופיעים כמה חומרי בניין חשופים. גם כאן תמצאו את אותם בלוקים חשופים שמאורגנים כמו משרביה ויוצרים משחק של הסתרה וחשיפה. שימוש בלוחות אבן גיר בעיבוד פראי מופיעים בריצוף רחבת הכניסה, ולוחות של אבן נסורה בדופן שסוגרת על הכניסה, כדי למנוע בלאי. כאן מעוניינים לצלם סרט קולנוע.
.

ברוטליזם קבלני בחולון
.

הוליווד זה כאן
.
.
(11) רחוב רחבעם זאבי זצ"ל
במרחק של חמש דקות נסיעה על קורקינט משכונת אגרובנק מגיעים למתחם של בתי דירות שנבנו בשנות ה-60 בצפון-מערב העיר. המתחם זה מורכב מקבוצה של מבנים חזרתיים שיוצרים מרקם מיוחד. אלה מוקפים בשטחים משותפים שהיו יכולים להיות גינות מרהיבות שמקשרות בין הבתים ובין הרחובות, אלא שההזנחה כאן חוגגת. בתקופת האביב גווני הירוק עוד שולטים בשטחים פתוחים אלה, אבל במרבית ימות השנה הם צהובים ופחות מלבלבים.
החלק שתפס את תשומת ליבי הוא חזית חדר המדרגות. קטע חזית חדר המדרגות בולט מקו החזית של הבניין ובנוסף הוא קעור מעט ובכך מעשיר את חזית הבלוק התיבתי. חזית חדר המדרגות מורכבת מבלוקים חשופים ופתחים מלבניים שמופיעים בקבוצות. אלה מאווררים ומאירים באופן טבעי את חדרי המדרגות והופכים אותם למקום שנעים לעבור בו. הבניינים עצמם כמו הגינות מוזנחים: הם לא טויחו מאז הושלמה הבנייה, נוספו ארגזי מזגנים, כבלים, הוחלפו חלונות וכל האחידות החזותית נעלמה, איש הישר בעיניו יעשה והתוצאה היא מקום שנראה כמו שכונת עוני.
.

המתחם זה מורכב מקבוצה של מבנים חזרתיים שיוצרים מרקם מיוחד. אלה מוקפים בשטחים משותפים שהיו יכולים להיות גינות מרהיבות שמקשרות בין הבתים ובין הרחובות, אלא שההזנחה כאן חוגגת.
.

חזית חדר המדרגות מורכבת מבלוקים חשופים ופתחים מלבניים שמופיעים בקבוצות
.

חזית חדר המדרגות קעורה מעט ובכך מעשירה את חזית הבלוק התיבתי
.

חדרי המדרגות מאווררים ומאירים באופן טבעי את חדרי המדרגות והופכים אותם למקום שנעים לעבור בו.
.

אור
★
סיבובים נוספים בחולון
.
קיר אמנות בסניף בנק הפועלים ברחוב שרת
★
שיר לסיום:
.
★
תגובות
שני אלמנטים מאד נחמדים ומאד ייחודיים לשכונת אגרובנק: אבני שפה מקוריים הנושאים את שם השכונה [או שם הבנק]. מכסה ביוב [או ניקוז] יצוק שעליו מתווה השכונה על כיכרותיה.
שלום שאול כוכבי
מענייןמאוד וחשוב!
מיכלי תספר שטיילנו שם לפני יומיים, חבל שהרשומה לא התפרסמה לפני, היא מאד מעניינת והיתה מוסיפה לנו עניין (: