סיבוב בבניין טרובוביץ – הבניין הראשון שנבנה באוניברסיטת תל אביב

את הבניין הראשון בקמפוס אוניברסיטת תל אביב שברמת אביב הקימה בכלל האוניברסיטה העברית. בירושלים חשבו שיצליחו להקים שלוחה בעיר הגדולה וישמרו על בלעדיות אקדמית. אלא שעד מהרה הם התבדו ותוך שנים ספורות את הבניין שברשותם הקיף קמפוס משגשג של אוניברסיטה חדשה. לבסוף אותו בניין ראשון, בניין טרובוביץ, עבר לרשות אוניברסיטת תל אביב ונוספו לו אגפים שונים העומדים בפני עצמם. בימים אלה מוקם לצדו אגף נוסף.

את בניין טרובוביץ שאיכלוסו החל ב-1961 תכנן האדריכל אוריאל שילר עם שותפו המהנדס זאב שוטי. הבניין בנוי משלד בטון חשוף בחזית, עם מילואה המחופה בלבנים בגוון חום-אדמדם, שהפכו אותו לייחודי בקמפוס שבו שלט הבטון החשוף בעשורים הראשונים. הבניין שימש מאז הקמתו ללימודי משפטים ובמקור פעלו בו גם ספרייה וקפטריה (הראשונות בקמפוס), אך ברובו הוא נותר כמו שהיה, לרבות מבואת הכניסה האלגנטית.

.

2023 (1961)

.

הבניין שתכנן האדריכל אוריאל שילר הקידם את תכנית האב לקמפוס, ולכן היה שילר חופשי לתכנן בנייןב אופי שקבע. לכן, לא הבטון שולט או האבן הנסורה כפי שהיה בבניינים שנבנו בשני העשורים הראשונים, אלא אבן חומה-אדמדמה. לאורך השנים נוספו אגפים לבניין, וגם בימים אלה נבנה אגף חדש שיסתיר את חלק מהערבי

.

מדרום לבניין מצוי אתר בנייה היות ובימים אלה צומח אגף חדש לבניין בתכנון "ניר-קוץ אדריכלים"

.

1961: חזית דרום עם השלמת הבנייה. קומת הקרקע מימין נותרה פתוחה היות והאדריכל תכנן שדרכה יעבור שביל ההליכה המרכזי של הקמפוס העתידי – בדומה לתכנון של בנייני הפקולטות שנבנו באותה העת בקמפוס גבעת רם. לבסוף הוחלט כי הציר יעבור מחוץ לשטח הבניין והשטח המפולש נסגר ב-1971 והוסב למשרדים כמו למשל לזה של דקאן הפקולטה (צילום: פריאור, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

1959: חזית דרום בבנייה (צילום: א. זנדהאוז, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

שלט באתר הבנייה – המבנה החדש יהווה את הכניסה החדשה למכלול המבנים של הפקולטה למשפטים

.

כיום הכניסה לקמפוס מדרום סמוכה לחזית המזרחית של הבניין. בקומת הקרקע תכנן האדריכל במקור לחבר מעבר מקורה שיחצה את הקמפוס העתידי, אך זה לא בוצע ונותר שטח מפולש. רק בשנות ה-70 נסגר אותו שטח בקומת הקרקע והוסב למשרדים ועד היום ניתן לזהות את הגוון השונה של הלבנים כמו גם עיצוב הפתחים.

.

נראה שברנרד שוטלנדר (1999-1924) התאים את צבע פסלו לצבע הבניין, אלא שלמעשה היה זה מוטי עומר שבחר את הפסל שיוצב כאן

.

בחזיתו הצפונית של בניין טרובוביץ יש רחבה המזמינה להכנס אל המבואה המאוחרת שהוקמה לצד הבניין ומקשרת לשלושת המבנים שנבנו לשירות הפקולטה למשפטים

.

1960: חזיתות מזרח וצפון בבנייה, כשברקע בולט מגדל המדרגות שכולו מבטון חשוף (צילום: א. זנדהאוז, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

1961: חזיתות צפון ומזרח לקראת סיום הבנייה. הבניין אוכלס בשלבים וכבר באוקטובר 1961 עם תחילת שנת הלימודים החלו סטודנטים לאכלס חלק מהכיתות. הבניין היה מבודד יחסית ולכן הואר גם מבחוץ עם רדת החשיכה (צילום: א. זנדהאוז, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

.

(1) תולדות

התפתחותו המואצת של אזור עבר-הירקון בשנות ה-60 קיבל תפנית עם הקמתו של בניין טרובוביץ, בתחום שיועד לקמפוס האוניברסיטה של תל אביב. עד למלחמת העצמאות שכן כאן הכפר הפלסטיני שייח' מוניס, יישוב בודד באזור שמוקף בשטחים חקלאיים ובחולות. במלחמה עזבו תושביו ואת מקומם תפסו בעיקר פליטים יהודים, גם אלה פונו לבסוף מבתיהם לצורך הרחבת הקמפוס. עד מהרה הוקמו השכונות רמת-אביב ואפקה וכן החל פיתוחו של מה שעתיד להיות "פארק הירקון". לצד אותן שכונות פרבריות נקבע מיקומו של הקמפוס האקדמי וכך למעשה הונחה התשתית לעתידו כקמפוס פרברי. תל אביב פספסה את ההזדמנות להקים קמפוס עירוני, ובמקום זה התקבל מתחם סגור ומנותק מחיים עירוניים המערבים תרבות, חינוך, תעסוקה ומגורים.

האוניברסיטה העברית היא זו שיזמה ודאגה למימון הקמתו של בניין טרובוביץ, שנועד לאכלס שלוחה של האוניברסיטה. שלוחה זו התבססה על בית הספר למשפטים וכלכלה, שנוסד בתל אביב עוד ב-1935 והתמזג בסוף שנות ה-50 עם האוניברסיטה העברית. עד אז פעל בית הספר בשלושה מבנים שונים ברחבי תל אביב, ביניהם תיכון שבח בקצה רחוב המסגר, בבית ספר החי"ל ביד-אליהו (כיום עירוני-דתי ח') ובתיכון אליאנס ברמת אביב. ב-1955 הונחה אבן הפינה לבניין והוחל בבנייה. אלא שקשיי תקציב הובילו להפסקת העבודות, וגם כשאלה חודשו העבודה בוצעה בעצלתיים.

.

1959: את הבניין הראשון באוניברסיטת תל אביב הקימה בכלל האוניברסיטה העברית כשלוחה (צילום: א. זנדהאוז, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

.

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית באוקטובר 1961 ועוד בטרם הושלמה הבנייה, הוחל באכלוס 23 אולמות וכיתות הלימוד בבניין. הפיגומים כיסו עדיין חלק מהחזיתות ובכניסה טרם בוצע הריצוף. 1,400 תלמידים היו רשומים ללימודים בשתי הפקולטות הבודדות – משפטים ומדעי החברה ובמסגרת זו למדו כאן גם ראיית חשבון ומנהל עסקים. תוך שנתיים הוכפל מספרם ובבניין התקיימו לימודי בוקר ולימודי ערב. אחד מהתלמידים המפורסמים שלמדו כאן עם חנוכת הבניין היה אריאל שרון. לאורך השנים רבים מעורכי הדין והשופטים הבכירים בישראל למדו בבניין טרובוביץ.

האוניברסיטה העברית המשיכה להחזיק בבניין ולהוביל את הפקולטות שפעלו בו במשך קרוב לעשר שנים. לאחר השלמת הבנייה החלו לקום בסמוך בניינים שאותם יזמה אוניברסיטת תל אביב שנוסדה ב-1953 ועד אז פעלה בעיקר ממתחם שגם הוא קם על יסודות של בתים פלסטיניים באבו כביר (ורק באמצע שנות ה-80 הפסיקה אוניברסיטת תל אביב להחזיק בנכסים באבו כביר). באוניברסיטה העברית סברו כי שני המוסדות יוכלו לפעול יחד במקביל. ב-1967 הגיעה האוניברסיטה העברית למסקנה כי היא תאלץ להיפרד מהבניין ובינה ובין אוניברסיטת תל אביב נחתם הסכם שבמסגרתו נקבעו פרטי העברת הבניין לידי זו האחרונה. העברת הבניין בוצעה בשלבים והושלמה ב-1970 לאחר שהוסדר תשלום על ידי עיריית תל אביב עבור הבניין והוא הוחכר לאוניברסיטה לטווח ארוך.

חנוכת בניין טרובוביץ, הסנונית הראשונה של הקמפוס האוניברסיטאי של תל אביב, הובילה את העירייה לערוך גם כמה שינויים בשמות הרחובות שבסביבה. עד אז נקראו השמות בכפר שייח' מוניס באותיות, ומעתה ניתנו להם שמות שבטי ישראל (תוך שנים ספורות רחובות אלה נמחקו לטובת בנייני האוניברסיטה החדשים). לבד מהם, קבעה העירייה שמות לרחובות סמוכים על שמם של אנשי מדע יהודים – אלברט איינשטיין, יוסף קלוזנר, יעקב קלצ'קין וזיגמונד פרויד (זה האחרון מצוי בתוך הקמפוס ממש).

מאז, משמש הבניין את הפקולטה למשפטים. לאורך השנים נוספו מבנים למכלול הפקולטה, בצמוד והמשך למבנה הראשון ואלה שינו את תפקודו של הבניין כמו גם הסתירו חלקים ממנו. ב-1979 הוזמן האדריכל המקורי של הבניין אוריאל שילר לתכנן אגף סמוך למבנה שתכנן ויועד לספריית הפקולטה למשפטים. עד אז פעלה הספרייה בחלק משטח שתי הקומות התחתונות בבניין טרובוביץ, וכעת יועד לספרייה מבנה משלה. שילר צרף אליו את האדריכל רוברט נדלר ויחד תכננו השניים מבנה ברוטליסטי, ברוח הבינוי שהושלט באותה עת בקמפוס, ושונה באופן מהותי מהבניין הוותיק. שנים אחדות מאוחר יותר שוב בוצעו שינויים בתכנון האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל שהקימו בניין-אגף נוסף, שיועד לכיתות וחדרי סגל. כיום מוקם עוד אגף, הפעם מדרום לבניין הראשון בתכנון ניר-קוץ אדריכלים וזה יכיל מבואה חדשה, חדרי חוקרים ואודיטוריום.

.

1959: בתי שכונת רמת אביב, סביבת נחל הירקון וצפון תל אביב ממרומי הבניין בעת הבנייה (צילום: א. זנדהאוז, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

1959: בעת הבנייה (צילום: א. זנדהאוז, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

.

(2) הבניין

בניין טרובוביץ עוצב בצורת תיבה מודרנית בעלת חזות מאופקת, המורכבת משתי-וערב של קורות ועמודי בטון חשופים. בתמונות המקודמות שצולמו בתקופה שבה הבניין צמח ונחנך, בולטת נוכחותו כגוף זר לסביבה בצורתו, בממדיו, בחומריותו ובייעודו.

המייחד אותו הוא ציפוי המילואות בחזיתות בלבנים בגוון חום-אדמדם המעניקים לבניין את ייחודו ובשנותיו הראשונות אף היו מי שכינו אותו "הבית האדום". מדוע השתמש שילר באותן לבנים אדומות? יתכן כי ביקש ליצור נקודת ציון בולטת במרחב, בתקציב הדל שעמד לרשותו ולא איפשר לו ליצור מבנה בעל צורה ייחודית. יתכן גם וההשראה באה לו ממבני אוניברסיטאות שהכיר בחו"ל ובהן נעשה שימוש בלבנים אדומות.

המבנה מפנה חזית צד אל רחבת הכניסה לקמפוס, בעוד שחלק מחזיתו הדרומית סוגרת על רחבת כניסה למכלול מבני הפקולטה למשפטים, שלבד מבניין טרובוביץ כוללים את בניין הספרייה ובניין מינקוף.

בתכנית המקורית שתכנן האדריכל יועד לקום לצד הכניסה הראשית אגף אודיטוריום מעוגל וכן שביל מקורה שהתחבר לקומת הקרקע בקצה המזרחי של הבניין – שני אלה לא בוצעו, אך חיבור למעבר המקורה נותר בצורת שטח מפולש בקצה המזרחי של הבניין. רק בשנות ה-70 נסגר אותו שטח והוסב למשרדים ועד היום ניתן לזהות את הגוון השונה של הלבנים כמו גם עיצוב הפתחים השונה.

.

דגם הבניין שכולל גם אגף אודיטוריום ושני מעברים חיצוניים ומקורים שלא נבנו (ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

סוף שנות ה-60: אולם העיון בספרייה ששכנה בקומת הקרקע (ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

.

שלושת הקומות העליונות יועדו לכיתות ואולמות הרצאה, בעוד שקומת הקרקע וקומת המרתף החצי חפורה יועדו לשירותי הסטודנטים. בחלקו המערבי של הבניין נקבעה ספרייה – שבחזיתותיה עוצבו פתחי חלונות צרים ביחס לשאר הבניין וכן מרפסת קטנה. קפטריה נקבעה בשטח שמתחת לרחבת הכניסה החיצונית. לימים נפתחה קפטריה מרכזית בבניין דה-בוטון וזו שבבניין טרובוביץ נסגרה, וכך גם הספרייה שעברה לאגף אחר וחדש שנבנה כאמור בתכנונו של שילר ב-1979. בשטח הספרייה שהתנשאה לגובה של שתי קומות הוקם אולם הרצאות "כס המשפט".

מבואת הכניסה המקורית לבניין שנותרה עד היום במצבה המקורי, מתנשאת לגובה של שתי קומות שאליה פונה גלריה היקפית. מבואה זו מתאפיינת בעיצוב אלגנטי הכולל מסכי זכוכית רחבים השוטפים את האולם בקרני שמש מסוננות. ריצוף האולם בוצע מלוחות אבן מעולה והדפנות חופו בלוחות עץ, כשהתקרה מורכבת מקורות בטון חשוף היוצרים קצב ובהן משולבים גופי תאורה כמו גם לוחות אקוסטיים. מהמבואה היתה יציאה אל מרפסת שהשקיפה לכיוון דרום. מרפסת נוספת שולבה באותה הקומה לכיוון מערב.

במבואה מצוי גם גרם המדרגות המרכזי הצמוד למסך זכוכית המתנשא לגובה הבניין. מגדל מדרגות נוסף נקבע בצמוד לחזית דרום, הוא חורג מהתיבה המודרנית וחריג בהופעתו החזותית הודות לשימוש בבטון חשוף לכל גובהו ועם זאת הוא תוכנן במקור.

חיפוי הלבנים המופיע בחזית חוזר ומופיע במעברים הפנימיים של הבניין, ומעניק לו את אופיו הייחודי גם בחלקיו הפנימיים.

.

כמו במרבית הבניינים בקמפוס גם כאן מופיע שמו של האדריכל, הקבלן ושנת ההקמה

.

.

(2) האדריכל

אדריכל אוריאל שילר (1992-1907), יליד ברטיסלאבה, שאת לימודיו התיכוניים והמקצועיים רכש בוינה, בה גם החל לעבוד כאדריכל. היגר לארץ ב-1933 ופעל כשכיר בשנותיו הראשונות, תוך שהוא מעורב בפרויקטים בולטים בתכנונם של בכירי האדריכלים כדוגמת אוסקר קאופמן ויוסף נויפלד.

תכנן מבני ציבור כמו בתי תרבות בקיבוצים מעלה החמישה (בית צילה), הגושרים, כפר-בלום, וקבוצת-שילר, מוזיאון השומר וחלקת חברי השומר בכפר-גלעדי, גן רמת-הנדיב עם חלקת קבר משפחת רוטשילד בזכרון-יעקב. התמחה בעריכת תכניות רחבות היקף ליישובים כפריים ושכונות מגורים עירוניות בכל רחבי הארץ, כמו גם תכנון בתי דירות ובתים פרטיים. הודות לניסיון שצבר, עם הקמת המדינה השתתף בצוות "תכנון פיסי" (תכנית המתאר הראשונה למדינת ישראל) והופקד עם מרסל ינקו על תכנון הגליל-העליון. שילר היה גם פעיל באיגוד האדריכלים, ובמסגרת זו שימש בין השאר בתפקיד שופט בתחרות לבניין משכן הכנסת בירושלים.

.

הכניסה למגדל המדרגות

.

הפיר שבמרכז המדרגות

.

גם בתוך הבניין חזור ומופיעות הלבנים בגוון חום-אדמדם

.

תמיד משפצים כאן

.

לא רלוונטי

.

מגילת היסוד של הבניין שלפיה החלה הבנייה עוד ב-1955 בטקס שבו השתתפו שרי ממשלה, חברי כנסת וראש העירייה

.

הלשכה

.

1961: סיום שלב בניית השלד ולקראת התקנת החלונות. מימין בקומת הכניסה בולטת מרפסת שפנתה לספרייה ולכן גם הפתחים הצרים (צילום: א. זנדהאוז, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

1962: בחזית צפון נקבעה הכניסה הראשית דרך גשר רחב שהוביל אל המבואה המרווחת (צילום: א. זנדהאוז, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

1962: חזית צפון לקראת השלמת הבנייה (צילום: י. ברז, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

1961: הגשר שהוביל אל הכניסה הראשית לבניין, ברקע מימין בתי הרב-קומות בצפון שכונת רמת אביב שהוקמו במקביל בתכנון האדריכלים רוברט בנט ויצחק פרלשטין. התמונה צולמה באחד מימי הלימודים הראשונים בבניין טרובוביץ כשעוד טרם הסתיימה הבנייה ופיתוח סביבת הבניין (צילום: א. זנדהאוז, ארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

מבואת הכניסה – החלק העליון שממנו ניתן להשקיף אל המבואה שבקומת הקרקע

.

בדופן דרום מסכי זכוכית שדרכם ניתן להשקיף על העיר

.

ושוב המבואה בקומה הראשונה עם המדרגות הראשיות

.

פיר רחב מאפשר קשר עין בין המבואות שבשתי הקומות הראשונות

.

המקום שוקק חיים לאורך כל היום

.

האבן האדמדמה חוזרת ומופיעה גם בפנים הבניין

.

בחלקו המזרחי של הבניין אולם הרצאות גדול

.

אולם הופין

.

תבליט שיצר הפסל משה ציפר ומנציח את אליעזר הופין שעל שמו נקרא האולם. הופין היה רואה חשבון בהכשרתו ושימש בין השאר מנכ"ל ויו"ר מועצת המנהלים של בנק לאומי

.

דלתות עץ וזכוכית מקוריות

.

המבואה הקומתית שבקומה העליונה

.

לפני כמה שנים גם אני ישבתי כאן בקורס של הקליניקה המשפטית בשיתוף החוג לגיאוגרפיה והיה אחד המהנים והפוריים שבהם השתתפתי

.

גשר עילי מחבר לאגף המאוחר שתכננו האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל.

.

מימין הבניין של הנדלרים ומשמאל טרובוביץ

.

מבט על חזית צפון מכיווןה גשר

.

מבואת הכניסה שבקומת הקרקע

.

במקור היתה זו המבואה המרכזית אלא שעם הקמת שני המבנים הסמוכים הוקמה מבואה חדשה בשטח שבין המבנים(משמאל)

.

טרובוביץ תרמו חצי מיליון דולאר, אך היו עוד תורמים רבים אחרים – פרטיים וציבוריים

.

המדרגות המרכזיות

.

פסל ברונזה של אלי אילן (1982-1928). פסל נוסף שיצר ומהגדולים שהוצבו בקמפוס, "קשת דולמנית" (1981) ניצב סמוך לכניסה למוזיאון "אנו". פסלי חוץ נוספים שיצר אילן תמצאו בגן צ'רלס קלור, בגנים שבמרכזים הרפואיים שיבא ובילינסון וגם בגינה שבמפגש הרחובות ויצמן ובארי.

.

מימין המבואה הנוכחית למתחם הפקולטה

.

תודה לדוד רגב, לגדליה ז'אגוב, אלה מאירסון ופרופ' גבריאל שילר

★

רשימות נוספות על בניינים באוניברסיטת תל אביב:

בניין גילמן

בניין נפתלי

בניין מקסיקו

בניין תחזוקה

ספרית המפות

מעונות איינשטיין

בית הספר לרפואה

בית הספר למוסיקה

אודיטוריום סמולרש

שרידי הכפר שיח' מוניס

בניין שרת למדעי החינוך

הספרייה למדעים מדויקים

בית הספר למינהל עסקים

בניין בית הספר למדעי היהדות

 המעבדה למחקרי תכנון סביבה

בית הספר פורטר ללימודי סביבה

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי

הכניסה המחודשת לבית התפוצות

מתחם חדש של מעונות הסטודנטים

בניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים

אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב

אוספי הטבע לפני העברתם לבניין החדש

בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון

 המנהרות התת-קרקעיות בקמפוס

הריסות חזיתות בנייני מדעי החיים

ביקור ראשון במוזיאון אוספי הטבע

ביקור שני במוזיאון אוספי הטבע

ביקור שלישי במוזיאון אוספי הטבע

הגשות בבית הספר לאדריכלות 1 2 3

★

שיר לסיום:

.

★