סיבוב בשני בתי באר ליד אשקלון

קרוב ל-80 שנה מאז הנכבה, שרידיהם של עשרות רבות של בתי באר נטושים הם עבר רחוק. אבל מי שסבר שאותם פלסטינים שגורשו מכאן יבואו חדורי נקמה ויחסלו אותנו בבוא היום בהצלחה, יכול להיווכח שכיום מספיק ציבור מבית כדי להחליש ולפורר את ישראל בהצלחה חסרת תקדים.

ההזנחה ושיני הזמן מפוררים את בתי הבאר, מקומות שהותירו מאחוריהם אנשים שעבדו את האדמה וצימחו בה פירות צפויים להעלם. לבד מבארות מים שקרקעיתן הגיעה עד לשכבת מי התהום, הכילו אותם בתים גם מגורים שניתן עדיין להתרשם משרידי הפאר שהושקע בהם. שני בתי הבאר שלפנינו מצויים בראשה של גבעה ממזרח לכביש 4, מול הכניסה לאשקלון ובתחומי שטחיו החקלאיים של כפר הנוער כפר סילבר שרגע לפני כן ביקרתי בבית הכנסת שלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

335056649_1403298453777203_8168736033858450730_n

2023

.

צילום מסך 2023-03-17 072940

מסומן בעיגול מתחם בתי הבאר מצפון לכפר סילבר וממזרח לאשקלון (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

.

אחרי הסיבוב בכפר סילבר, הציעה לי מריה מצרפי, מנהלת מחוז הדרום במועצה לשימור אתרים, להמשיך ולבקר באתר נוסף המצוי בלב שטחיו החקלאיים של הכפר ומכיל כאמור שני בתי הבאר. הנושא חשוב לה.

מאז שנכנסה לתפקידה היא עדה להרס מתמשך של אותם בתי באר. היא מנסה למנוע את המשך המגמה ומספרת על המצב לו היא עדה: "אחרי שאשקלון הרסו שני בתי באר ב'שכונת עיר היין', נותר בשטחה רק בית באראחד אחרון וגם הוא מיועד להריסה לפי התב"ע התקפה. במסגרת הרחבת כביש 4 ביקשנו להתייחס אליו ולשמור עליו. בינתיים העירייה גידרה אותו ותלינו מכל הכיוונים שלטים כחולים של 'אתר לשימור'". לעומת אלה, היא מציינת לטובה את "ניצנים הישנה" – מבנה שהיה בית באר, זכה להישמר וכיום אף מחדשים לו את הנגרות בפתחים. כעת היא מבקשת אם כן שנתמקד בשני בתי הבאר שבשטחיו החקלאיים של כפר סילבר.

.

(1) עלייתם ונפילתם של בתי הבאר

פתיחת שווקי אירופה לפירות ההדר המקומיים הובילו לפריחתם של הפרדסים לאורך מישור החוף, רובם בבעלותם של פלסטינים. סביבת אשקלון היתה פוריה במיוחד ושגשוג הענף אף התחזק, עד כדי כך שהממשל הבריטי הקים תחנת ניסיונות לחקלאות שגם היא תרמה להמשך הפיתוח בתחום. בזה אחר זה נחפרו בארות מים לצורך השקיית הפרדסים הגדולים ועמם נבנו גם בתי אריזה ואחסנה. האוויר הטוב, הרווחה והמים הנקיים, הקרבה המיידית לפרדס ולפועלים, עודדו את בעלי הפרדסים להקים לצד הבאר גם בית למגורי משפחתם. פעמים היה זה במקביל להמשך מגוריהם בעיר או בכפר, ולפעמים עברו להתגורר בו במשך תקופה ארוכה ורציפה יותר.

בתים אלה הכילו לרוב חדר אירוח וגם כמה חדרי שינה שקירותיהם עוטרו בציורי קיר צבעוניים. התפתחות טכנולוגיות הבנייה הובילה בתחילת המאה ה-20 גם להקמת מבנים דו-קומתיים, שכללו מרפסת רחבה בקומת הקרקע שקושרה לבוסתן של עצי פרי, וכן מרפסת נוספת בקומה העליונה שממנה נשקף היה נוף הפרדסים הקרוב ובמקרה שלפנינו בשעתו גם לבתי העיירה אל-מג'דל (כיום אשקלון).

האגפים המוקדמים שנבנו בבתי הבאר היו מאבן, אך עם השתכללות הטכנולוגיה המקומית והתרחבות ההיצע של חומרי בנייה, נעשה שימוש בבלוקים, בטון ורלסים מפלדה. בבתי היציקה בערים נוצקו עמודים דקורטיביים ומעוטרים ואלה הובאו לאתר ושולבו בשערי הכניסה למתחם הבנוי שבלב הפרדס וכן במרפסות התחתונות בבית המגורים שנשאו את הקומה העליונה. מרצפות צבעוניות ומעוטרות שולבו בחלקים היותר ציבוריים כמו חדרי האירוח והמרפסות.

עם גירוש האוכלוסיה הפלסטינית במהלך המלחמה ב-1948 נעזבו הפרדסים. לאחר המלחמה חילקה המדינה את השלל הנדל"ני ופירות הפרדסים נקטפו על ידי בעליהם החדשים, אך אלה נמנעו מלהמשיך ולטפח את בתי הבאר שהוזנחו. כיום, אחרי קרוב לשמונים שנות הזנחה, ניתן למצוא כי רבים מהם מתמוטטים ומפנים את מקומם. הבארות העמוקות והמרשימות הודות לצורתן ולדפנות הבנויות הן כיום ריקות, בעיקר מהסיבה שמפלס מי התהום שהיה אז בעומק של כ-30 מטרים ירד ואין עוד מים בבארות אלה. בהעדר מעקה בפי הבאר קיימת סכנת נפילה, מה שמוביל במקרים רבים לסתימתן.

עד לפני כעשרים שנה לא העסיקו בתים אלה איש. אצל הפלסטינים וצאצאיהם עדיין נראה כי קיימת אדישות לאותם נכסים, אך אצל חוקרים ישראלים כמו גם אדריכלים התעוררה הערכה חדשה לתופעה של אותם בתי באר, כשריד מפואר לענף שהוזנח במרחב. האדריכלים אמנון בר אור ונאור מימר יזמו תערוכה שנערכה בתל אביב בליווי קטלוג ואתר אינטרנט (שבדומה לבתי הבאר, הוזנח, לא תוחזק וסופו שנעלם). אתר זה ריכז מעין תיקי תיעוד ראשוניים שאותם ערכו תלמידיו של בר אור באוניברסיטת תל אביב. במקביל, החלו לחקור את התופעה חוקרים כמו פרופ' עירית עמית כהן מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' אבי ששון מהחוג ללימודי ארץ-ישראל שבמכללת אשקלון.

הודות להערכה המחודשת לה זכו בתי הבאר, אחדים מהם הוכרזו לשימור ובתל אביב אפילו זכו בפועל לשימור מחמיר (על זה שברחוב הרצל כתבתי כאן לאחרונה). המועצה לשימור אתרים דאגה להציב שלטים בולטים על חלק מבתי הבאר, גם אם לא נכלל בהם מידע משמעותי, אלא רק כהכרזה כי אלה מבנים לשימור, וזאת במטרה להדגיש את חשיבותם של המבנים ולנסות לשמור עליהם מפני ונדליזם והריסה מכוונת, גם אם לא עוגנו ברשימת שימור מחייבת.

.

20230106_115121

בראש הגבעה ובנקודה הגבוהה ביותר באזור מצויים שרידיהם של שני בתי באר וגם בוסתן רחב ידיים בסמוך לכל אחד מהם

.

.

עוד על התפתחות אזור אשקלון עוסק מאמרם ההיסטורי-גיאוגרפי שפרסמו פרופ' אבי ששון וד"ר רועי מרום "עסקלאן אל-ג'דידה: השלטון המצרי וההתיישבות המצרית באזור אשקלון 1948-1831", בספר "אשקלון: מרחב מחיה ומרחב לחימה" (הוצאת רסלינג, 2022). המאמר דן בהשפעה של השלטון המצרי באזור באמצע המאה ה-19 על המרחב הכפרי וניסיונו הכושל להקים עיר מצב בסמוך לחורבות אשקלון הקדומה.

בתקופה זו התרחש גל הגירה ממצרים והיקף אוכלוסיית האזור גדלה באופן משמעותי, ועמו התפתחו גם מקורות הפרנסה – ובראשם פרדסנות וטכסטיל. חלק מאוכלוסיית המהגרים התיישבה ביישובים קיימים וחלקה ייסד כפרים חדשים. "ההגירה ממצרים לא פסחה כמעט על שום כפר בדרום מישור החוף בואכה יפו ואף צפונה ממנה" (עמ' 284). התפתחות ענף הפרדסנות בסביבת אשקלון, משערים ששון ומרום, נבע מקשרי משפחה ומסחר שפיתחו משפחות ממוצא מצרי ביפו עם אזור זה. הם מציינים את מפלס מי התהום הגבוה והאדמה הפורייה כשתיים מהסיבות המרכזיות לשגשוג הענף בסביבה זו.

למרות העדר מחקר מקיף, היה ששון שותף עם אדריכלית הנוף טל קציר בסקר שימור אתרי מורשת בתחום מועצה אזורית חוף אשקלון, במרחב הבנוי ובמרחב הפתוח. בסקר שהושלם ב-2022, נסקרו בקצרה כמה בתי באר ששרדו באזור. מצבם של כולם עגום ובשלבי התפוררות והרס מתקדמים. גם שני בתי הבאר שלפנינו נסקרו במסגרת זו, אך מדובר בסקירה ראשונית בלבד, ומורכבת בעיקרה מתיאור מצב קיים. עם זאת, קובע המסמך את חשיבותו של האתר: "(1) ערך היסטורי – כחלק מבתי אחוזה וביארות במרחב, (2) ערך נופי-סביבתי – מבנה הבולט בנוף החקלאי הפתוח, נצפה מכביש 3, (3) ערך אדריכלי".

המלצות לשימור שקובע המסמך הן גנריות וכוללות: (1) שילוט הסבר, (2) שילוב במערכת שבילי אופניים במרחב, (3) עבודות ניקיון ותחזוקה, (4) תיעוד ובחינה לשימור ו-(5) שיקום כולל ופיתוח כחלק ממתחם.

היות ושני בתי הבאר מצויים בשטחיו החקלאיים של כפר הנוער כפר סילבר, נראה שפחות היה כדאי לשלב את המבנים במערכת שבילי האופניים במרחב, אלא יותר בפעילות הכפר עצמו. כפר סילבר שוכן כ-500 מטרים משני בתי הבאר, כשכביש 3 מפריד ביניהם. לכן, נראה שניתן לפתח בבתי באר אלה פעילות חוץ כיתתית, גם למהלך היום וגם למהלך הלילה.

אמנם קשה להניע מורים לצאת מגישות פדגוגיות שמרניות בהן הם מורגלים ובגבולותיהם הם שבויים, אך הדרכה מתאימה ובחירה בכמה מורים בעלי יוזמה, תוכל להוביל לניצול אותם מבנים להרחבת העזרים הפדגוגים של כפר סילבר. יהיה בזה חידוש מקומי, אך לימוד בכיתת חוץ התפתח כבר במאה ה-19 בבתי ספר במרכז ובמערב אירופה, ותפיסות אלה חלחלו לכדי גיבוש "בית הספר הפתוח". נראה כי פיתוח בתי הבאר שלפנינו כעסק כלכלי, שלו יש משמעויות קנייניות כמו גם תכנוניות, לא יצלח ולכן נראה שרק פיתוח כחלק ממכלול פדגוגי של הכפר יציל את המבנים. הצלה זו לא רק תעשה חסד עם אותם מבנים ייחודיים, אלא בכוחו יהיה להעניק לתלמידי הכפר סביבת לימודים חלופית שתעשיר להם את חווית הלימוד בערכים שאותם לא ניתן להשיג בתחומי הכפר עצמו.

.

.

.

(2) בית הבאר הראשון

שני בתי הבאר שלפנינו שוכנים כאז כך גם היום במרחב כפרי-חקלאי, וסמיכותם יצרה כאן מתחם בנוי בלב השטח הפתוח. היישובים הפלסטינים באזור היו במערב שתי העיירות אל-מג'דל (שרידיה מצויים כיום בתחומי מרכז אשקלון) וחמאמא (שנחרבה עד היסוד וכיום שטחה מצוי בתחום השכונות החדשות שבצפון אשקלון). ממזרח שכנה העיירה ג'וליס, שגם בה בוצע ט"א, היא הוחרבה עד היסוד ועל שטחה הקימה הקק"ל את "חניון הודיה" (שמו של הכפר השתמר במחנה צבאי סמוך). מערך הדרכים באזור נותר דומה לזה שהיה ב-1948, בכלל זה תוואי כבישים 3 ו-4 וכן מסילת הרכבת.

שני בתי הבאר שוכנים לצד דרך עפר שפונה בחלקה המזרחי לשטחים חקלאיים המעובדים כיום על ידי כפר סילבר ובחלקה המערבי פונה לשרידיו של בוסתן עצי פרי ופרדס. בכניסה למתחם בית הבאר הראשון, שהוא הגדול והמפואר מבין השניים, מצויים שרידיו של שער כניסה מסוגנן. שרידיו של שער נוסף, הכולל שני עמודים שגם הם מסוגננים, מצוי בהמשך הדרך, כמה עשרות מטרים צפונה.

מתחם בית הבאר הראשון מורכב משלושה מבנים שונים:

א. מבנה חד-קומתי ששימש לתפעול הפרדס וכלל אחסנה, בית מלאכה ויתכן גם מגורי עובדים. בקצהו המזרחי שרידי מדרגות שחלקן העליון לא קיים עוד והובילו אל הגג שגם הוא שימש לתפעול הפרדס. האגף שבקצה המערבי של המבנה בנוי מאבן ונראה כי הוא הקדום מבין המבנים במתחם.

ב. מבנה שני דו-קומתי שימש ככל הנראה למגורי המשפחה. חדריו מרווחים וגבוהים והוא כולל פרטי בניין מושקעים כמו מרצפות מצוירות, עמודי בטון מתועשים עם עיטורים וקירות מצוירים. בחלקו המערבי באר מים מדופנת בבלוקים ובעומק של כשלושים מטרים. לבניין היו שתי מרפסות – תחתונה ועליונה, וחלקו המערבי של הבניין קרס ונהרס.

ג. מבנה המשאבות שנועדו לשאוב את מי הבאר ולהזרים אותם על מערכת ההשקייה שהשקתה את הפרדס והבוסתן. נותר רק בסיס המשאבה וכן מערכת החשמל הלא ישנה במיוחד שמעידה כי היה שימוש במבנה עד לפני כמה שנים.

.

20230106_110515

אחד מעמודי שער הכניסה

.

20230106_114804

במקור הובילו המדרגות אל גג המבנה אך חלקם העליון נעלם וכנראה נגנב

.

20230106_110528

המתחם מורכב מחצר רחבת ידיים שאליה פונה מבנה מוארך ששימש כנראה לאחסנה ולמגורי פועלים. בהמשך מצוי בית הבאר ובו באר המים וכן מגורי בעל הפרדס. המבנה השלישי שמימין הוא בית המשאבות. בוסתן של מגוון עצי פרי הקיף את המתחם ממערב ומצפון

.

20230106_110636

המתחם נטוש כיום, אך באחד מחדרי המבנה נראה שמאחסנים צינורות השקיה

.

20230106_114644

צינורות

.

20230106_110823

שני המבנים האחרים במתחם הם בית המגורים של בעל הפרדס (מימין) ובית המשאבות (במרכז)

.

20230106_111103

המשאבות נעלמו אך מערכת החשמל נותרה

.

20230106_111001

החזית המערבית של מבנה המגורים שבו גם מצויה באר המים

.

20230106_110951

עומק הבאר מגיע לשלושים מטרים – גובה מי התהום לפני כמאה שנה. חלק זה בבניין קרס

.

20230106_114255

כמה מעמודי הבניין הם מבטון שבו הוטבעו עיטורים ונוצקו באופן מתועש 

.

20230106_114241

חלקו הצפוני של מבנה המגורים הורכב משתי מרפסות שגם קישרו לחדרים

.

20230106_114430

בקצה המזרחי של ביתה מגורים מדרגות העולות אל הקומה העליונה. המועצה לשימור אתרים תלתה שלט קטן בלי מידע.

.

20230106_111157

מדרגות בטון

.

20230106_111213

המרפסת בקומה העליונה משקיפה היטב על הסביבה ומרוצפת במצרפות מצוירות

.

20230106_111520

דוגמה של מעויינים

.

20230106_111534

טרם נשדדו

.

20230106_111241

חדרים גדולים ומרווחים שבהם נקבעו פתחי חלונות דרכם ניתן להשקיף אל הנוף וגם לפקח על הפרדס והפועלים

.

20230106_111343

בצמוד לבית נשתל בוסתן של עצי פרי ששרידיו עדיין בשטח כמו גם בריכה קטנה

.

20230106_111302

חלקו המערבי של הבניין קרס

.

20230106_111349

מבט למערב

.

(3) בית הבאר השני

.

בית הבאר השני מורכב מזוג אגפים בצורת האות ר'. האגף המזרחי נראה ששימש כבית אריזה, בעוד שהאגף המערבי שימש למגורים והוא כולל חדר אחד בקומה העליונה שכיום אין אליו גישה בהעדר מדרגות.

בשונה מבית הבאר הראשון שבו שרדו פרטי בניין שונים כמו גם הסביבה המקורית הכוללת שער כניסה, משאבות ובוסתן, כאן לא נותר להם זכר. אמנם בין השיחים שמצפון למבנה ניתן למצוא את שרידיה של בריכת אגירה קטנה, אך את בית הבאר עצמו מצאתי נטוע בסביבה שהושטחה. גם הבאר לא נמצאת, יתכן והיא נאטמה ויתכן ובמבנה הזה לא היתה באר מלכתחילה.

.

.

20230106_111805

בית הבאר פונה אל השדות הפתוחים

.

20230106_112029

שרידי חצר עם גדר ושער וגם בריכת נוי עם מזרקה ניתן היה לזהות כאן לפי הסקר עד לפני שנים, אך כיום המבנה נטוע בשטח פתוח ללא זכר לאותה חצר או מתקנים אחרים

.

20230106_110731

חומר הבנייה כאן הם מודרנים וכוללים בלוקים, בטון ורשתות ברזל וגם רלסים לקורות

.

20230106_112045

המקום ריק ומתפורר

.

20230106_112142

אולם אחד גדול במיוחד כולל שרידים של בית אריזה

.

20230106_112203

סדקים גדולים מעידים כי עתידו של המבנה לא מובטח

.

20230106_112207

חלון אחורי

.

תודה למריה מצרפי ולפרופ' אבי ששון

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון  ביום 24/03/2023 בשעה 10:28

    וואוו! אילו מילות פתיחה! כואבות ומדויקות.
    וגם כל השאר- כרגיל- תענוג.
    תודה ושבת ושלום

  • ethy abrahamy  ביום 24/03/2023 בשעה 11:10

    מחרבים כל מה שאפשר, לא רואים ממטר הכל כסף.

  • דוד גוגנהיים  ביום 24/03/2023 בשעה 12:13

    מיכאל כל הכבוד לגילויים המענינים. איזה סיפור ובמנים מרתקים מבני הפרדס, עבודת קודש אתה עושה העלאת המודעות והסיפור ההיסטורי

  • תמר בן יוסף  ביום 24/03/2023 בשעה 16:17

    איזה יופי. געגועים לקולות השאיבה של הבארות האלה מקודם בבוקר.

  • יצחק ברמן  ביום 25/03/2023 בשעה 8:23

    מיכאל, תודה רבה על הפוסט/מאמר המרתק הזה!
    אני מקווה שזה ינער את הגורמים המשמרים לפעול מאחר שהמבנים המוזנחים הולכים ומתפוררים ונעלמי, והדבר מצער מאד.
    וביחס לנאמר בדיוק רב במבוא "כיום מספיק אספסוף מבית כדי להחליש ולפורר את ישראל בהצלחה חסרת תקדים", יש להוסיף כי אספסוף זה מוסת ומובל בידי אדם מושחת שמביא את המדינה לתהליך התפוררות והרס. אני חושש כי מצבם של בתי הפרדס יהפוך למטאפורה בלבד למצב המדינה.

  • איילת ארכיון עיינות  ביום 26/03/2023 בשעה 11:08

    מרתק ורלוונטי גם לנו

  • שרון רז  ביום 26/03/2023 בשעה 12:29

    מכייוון שזה לא צויין (די כרגיל כאן) אז אציין רק עובדה היסטורית חשובה "שנשמטה". אני מצלם ומתעד כאלה בתי פרדס ובתי באר כבר יותר מ-19 שנים בכל רחבי הארץ, בצורה עצמאית לגמרי, ללא שום תקציב, לא במסגרת מחקר אקדמאי או גוף כלשהו. צילמתי המון כאלו. חלקם גם פורסם באתר הישן שלי "אדריכלות נעלמת" שקיים מאז שנת 2005 ברשת, ובבלוג שלי "נטוש" שקיים ברשת מאז 2007. המון זמן. כלומר התחלתי עם זה לפני אותה תערוכה יפה על בתי באר ביפו ולפני אותם פרופסורים מכובדים. בשנים האחרונות אני בכוונה ומסיבות שונות ומגוונות ממעט לשתף באתרים שלי אך ממשיך לצלם כרגיל. את שני בתי הפרדס הספציפיים הללו כנראה שלא צילמתי עד היום, ואם הם בתוך מתחם סגור של כפר סילבר אז הבנתי מדוע. מעבר לכך, נושא חשוב מאוד ופוסט מכבד ויפה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: