סיבוב בבית קרן ביטוח פועלי בניין שכיום משמש מרפאות כללית בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון-גיל

50 שנה מאז שנחנך "בית קרן ביטוח לפועלי בניין" כמעט ולא שינה את חזותו. הקרן היתה הגוף המרכזי שביטח את פועלי הבניין בישראל החל מ-1945 והצליחה לצבור עוצמה וגם הון. עם זאת, הקפידו ראשי הקרן להקים את בניין ההנהלה המרכזית ברחוב צדדי בבירה, לעצב את הבניין באופן צנוע ולהימנע מניקור עיניים. בסוף שנות ה-90 חל שינוי בקרנות הפנסיה, המשרדים הוסבו למרפאות ואת מקומם של פקידי הקרן תפסו רופאי שירותי בריאות כללית. במסגרת זו חלו שינויים בפנים הבניין.

את הבניין ששוכן במפגש הרחובות בני ברית וחיי אדם תכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל, בין השנים 1965 ו-1972. בית הקרן היווה אבן דרך וחוליה משמעותית בהתפתחות האדריכלות של המשרד ובמיוחד בשפה שפיתחו בבנייה הירושלמית, עיר שבה הרבו לתכנן מבני ציבור בולטים.

ועל כך ברשימה זו.

.

323571697_469461718677481_1692960697060697983_n

2022 (1972)

.

20221116_122419

הבניין ניצב על מגרש ברחוב צדדי אך מפנה חזית בולטת לכיוון הכיכר ולרחוב שטראוס הראשי

.

20221116_122417

הבניין כמעט ולא השתנה בחלקיו החיצוניים. רק נוסף שלט של "כללית", נתלו כמה מזגנים (מכה ישראלית שמתקשים להתחמק ממנה) וגם הכניסה הורחבה על חשבון העיצוב הפיסולי שהיה במקור

.

בית קרן ביטוח פועלי בניין -ירושליים.צלם מיכאל נדלר (2)

1972: הבניין לקראת השלמת הבנייה (צילום: מיכאל נדלר, באדיבות אריאל נדלר)

.

189

1972: הבניין עם חנוכתו (צילום: אלפרד ברנהים, באדיבות אריאל נדלר)

.

צילום מסך 2022-12-31 220238

1972: חזית עורפית במבט ממרפסת במאה שערים, מימין מציץ בניין ההסתדרות (צילום: אלפרד ברנהים, באדיבות אריאל נדלר)

.

185

1972: הבחירה באבן גיר לבנה ונסורה היתה מועדפת על האדריכלים התל אביבים שפעלו בירושלים בשנות ה-60 ותחילת ה-70 (צילום: "קרן אור", באדיבות אריאל נדלר)

.

20221116_122326

רמת הביצוע היתה גבוהה והאבן נותרה שלמה ומבהיקה כמו לפני חמישים שנה

.

צילום מסך 2022-12-31 220314

1972: חזיתות הבניין מורכבות מאלמנט חזרתי שנקבע על ידי שני פתחים – אנכי ואופקי (צילום: אלפרד ברנהים, באדיבות אריאל נדלר)

.

20221116_122311

הכניסה לבניין היא לא מהפינה הפונה אל מפגש הרחובות, אלא היא דורשת מהמבקר חיפוש וטיפוס במדרגות כמעט צדדיות

.

בית קרן ביטוח פועלי בניין -ירושליים.צלם מיכאל נדלר (9)

1972: הכניסה לבניין מופיעה בהמשך הרחוב ובמקביל לחזית הבניין (צילום: מיכאל נדלר, באדיבות אריאל נדלר)

.

187

1972: מדרגות מובילות אל במה שמובילה אל הכניסה הראשית (צילום: אלפרד ברנהים, באדיבות אריאל נדלר)

.

188

1972: הכניסה הראשית בעיצובה המקורי היתה צנועה במידותיה ופיסולית, לימים היא הורחבה ואיבדה את מקוריותה (צילום: אלפרד ברנהים, באדיבות אריאל נדלר)

.

20221116_124934

כיום הכניסה הורחבה באופן משמעותי ואיבדה את עיצובה הפיסולי המקורי, נוספו גם מעקות בהתאם לתקנות בטיחות חדשות

.

20221116_124946

במוקר לא הותקנו מעקות והמעקה שפנה לרחוב היה בגובה מספק לזמנו והדופן השנייה היתה ספסל עמוק

.

.

(1) הבניין

לאחר עשור של פעילות אינטנסיבית של תכנון בירושלים חל שינוי במשרדם של שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון. עד אז תכננו הנדלרים בבירה בעיקר מבנים שהתבססו על נפחים תיבתיים, כך למשל בבניין "הספרייה הלאומית" בקמפוס גבעת-רם שבתכנונה השתתפו (1960), ב"בית תרבות עמים לנוער" ברחוב עמק רפאים (1960), מעון עולים "בית גיורא" ברחוב טהון (1962), "בית אלישבע" ברחוב רחל אמנו (1962) ו"בית ספר לעובדי בזק" בבית וגן (1968). לעומתם, תכנן ביקסון במסגרת המשרד מבנים בעלי חזות פיסולית כשהבטון תופס בהם מקום מרכזי, כמו בשיכונים בטלביה (1962) וב"תיכון למעולי כישרון ע"ש בויאר" (1964). כניסתו של האדריכל משה גיל כשכיר למשרד הובילה ב-1965 לשינוי גישה (בהמשך קוּדם גיל והיה לשותף הרביעי במשרד).

הפרויקט הראשון במשרד שהונח על שולחנו של גיל הצעיר שרק סיים את לימודיו בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה, היה בניין המשרדים עבור "קרן ביטוח לפועלי בניין", לו יועד מגרש פינתי בשטח של דונם אחד במפגש הרחובות בני ברית וחיי אדם. המגרש אמנם היה ברחוב צדדי יחסית, אך סמוך לרחוב שטראוס המרכזי ולצד כמה מבני משרדים של ארגונים עוצמתיים. מולו ניצב היה כבר בית הסתדרות העובדים ולצדו מבנים נוספים של ארגוני עובדים ובריאות שתכננו בכירי האדריכלים. באמצעות תב"ע שערך המשרד (1968) נקבעה גם כיכר בחזיתו שאיפשרה מרחב פתוח בין בית הקרן ובין רחוב שטראוס הראשי.

.

צילום מסך 2022-12-31 212921

השפה האדריכלית שהוביל המשרד בירושלים התבססה על מבנים מונומנטליים שהתבססו על נפחים תיבתיים מובהקים שבהן הושם דגש על קוים אופקיים. במהלך שנות ה-60 תכנן המשרד שורה ארוכה של פרויקטים במגוון ייעודים ברחבי ירושלים – חינוך, מגורים, תרבות ופנאי (הצילומים באדיבות אריאל נדלר)

.

.

ב-1965 היה מקצוע הבנייה עדיין תחום מבוקש בקרב ישראלים, לכן נדרש היה בניין מרכזי לארגון שדאג לביטוח לעובדים. הקרן שהוקמה ב-1945, הקיפה ב-1970 כ-45 אלף מבוטחים. עם זאת, אז החלה החלשות הקרן שנדרשה להתמודד עם יותר ויותר פנסיונרים, לאחר עשורים שבהם שרתה הקרן בעיקר קהל מבוטחים צעיר. בנוסף, כיבוש השטחים וכיבוש התחום בידי פועלים פלסטינים צמצם את כניסתם של ישראלים צעירים למקצועות הבנייה.

לצורך מענה הולם לשירות מספרם הרב של המבוטחים, התבקשו האדריכלים להקים מבנה משרדים שיתנשא לגובה של שש קומות. גובה כזה היה חריג יחסית לבנייה בעיר בשעתו, אך עדיין לא התנשא על בית הסתדרות העובדים שניצב בסמוך והיה הגבוה בעיר. בתל אביב, לעומת חיפה, מגדלי המשרדים כבר החלו לצמוח בזה אחר זה; בין המגדלים שבין הבולטים שנבנו באותה עת ניתן להזכיר את "בית הסנה" שתכננו אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני ברחוב אלנבי והכיל 13 קומות משרדים מעל לשלוש קומות מסחר ושירותים. "בית תנועת הקיבוץ הארצי" ברחוב לאונרדו דה וינצ'י שתכנן שמואל מסטצ'קין והכיל שש קומות משרדים מעל לארבע קומות עם אולמות התכנסות. "בית אמריקה" שתכננו אריה ואלדר שרון ומקס טינטר בשדרות שאול המלך. כל אלה התאפיינו בפלסטיות מודגשת שנבעה בין השאר מהטיפול בשוברי השמש שעוצבו כחזית נוספת לבניין, לעומת "מגדל שלום" שהקדים את כל אלה בשנים אחדות בקצה רחוב הרצל שתכננו יצחק פרלשטיין, גדעון זיו ומאיר לוי והתאפיין בגושניות תיבתית ושטוחה. בשונה מכל בנייני המשרדים אלה שחזותם הציגה רשת של פתחי חלונות אחידים, היה "בית קרן פועלי בניין" חריג בעיצובו הפלסטי ונמנע מעיצוב חזותי דומה.

כיצד התקבלה העבודה במשרד? בשעתו צבר משרדם המשותף של נדלר-נדלר-ביקסון מוניטין והערכה מקצועית. המשרד גם צמח במספר העובדים ומשני עובדים שכירים הגיע לשמונה. עם זאת, היה לשולמית נדלר יתרון בארגון כמו ההסתדרות הודות לאביה, יצחק קנר, מבכירי ההסתדרות וקופת חולים, חתן פרס ישראל וחבר כנסת לשעבר שבאותן השנים כבר היה אמנם בפנסיה אך שמר על קשריו.

"הקונספט של הבניין התחיל מאפס", נזכר משה גיל בתכנון הפרויקט. "המגרש לא היה מלבן רגיל, אלא היו לו כל מיני זויות. הדבר הראשון שבקשנו לעשות זה להפנות את החזית עם הכניסה באופן מזמין אל רחוב שטראוס הראשי ולבניין ההסתדרות הגדול. לא היתה פרוגרמה וככל הזכור לי הדברים נסגרו בעל פה".

"זה פרויקט שאהבתי מאד", ממשיך גיל. "פיתחתי אז רעיון להפסיק עם הגופים המונוליתיים והנפחים הענקים והאופקיים שראשיתם ב'ספריה הלאומית' בהשפעת לה קורבוזיה שמאז שלטו בעבודות המשרד. הבניין הזה שובר את הנפח הגדול ועובד על נפחים קטנים וחזרתיים". את ההשראה לרעיון, מספר גיל, שאב מלימודי פיסיקה ומתמטיקה שדרכם למד את הטבע: "רציתי לעשות משהו אנושי יותר – ליצור גוף אלמנטרי קטן שחוזר על עצמו. השלם הוא חיבור של פרטים, כך ראיתי את הטבע. ב'ספריית ארן', למשל, הרעיון היה במפורש שהגלריות הקומתיות יבטאו את הרעיון שבמדע יש תחומים רבים וכולם מתאחדים לחלל אחד גדול, לעולם אחד".

גיל העניק תשומת לב לסביבת העבודה והיא זו שהכתיבה חלק משמעותי בתכנית ובחזית. תכנון המשרד הטיפוסי בבניין הורכב מתא הכולל שני פתחי חלונות הפונים לחזית, חלון אחד אופקי נועד לעובד היושב לצד שולחן וחלון נוסף ואנכי יועד לזה שעומד. המסה שנוצרה מעיצוב המשרד הודגשה בחזית וכך נוצרו תאים חזרתיים. אותם תאים הוזחו מעט וכך פורקה המסה האחידה לכדי גוף פיסולי שגם תאם את קווי המגרש הזוויתיים.

.

‏‏בנין קרן בטוח - דפי פרסום_005 - עותק

המחשה של "התא" – המשרד הכולל שני פתחי חלונות, אנכי לזה שעומד ואופקי לזה שיושב וביטויו בחתך ובחזית (באדיבות אריאל נדלר)

.

.

הבחירה באבן בהירה ונסורה לחיפוי חזיתות הבניין היתה אופיינית לאדריכלים התל-אביבים שפעלו בירושלים. בחירה זו בלטה במיוחד בחיפוי חזיתות "הספרייה הלאומית", כשהאדריכלים נימקו את הבחירה כתגובה לדרישה העירונית לחפות את המבנה באבן. האבן הנסורה הבהירה היתה חומר החיפוי הטבעי הקרוב ביותר לטיח לבן שאפיין את הבנייה המודרנית. הנדלרים המשיכו והשתמשו באבן הנסורה בעבודות שתכננו בירושלים לאורך שנות ה-60 ותחילת ה-70, למעט כאמור העבודות שאותן הוביל שמואל ביקסון שבהן השתדל להעניק לבטון החשוף את הבכורה.

בעיצובו הפנימי התאפיין הבניין בפשטות וצניעות. עם זאת שני אלמנטים בלטו בו – פתח רחב שחצה את קומות המשרדים ואיפשר קשר עין בין הקומות השונות. אלמנט זה הופיע בבניינים נוספים שתכנן המשרד כמו "בית אגד" (1968) ובשכלול משמעותי ב"ספריית ארן" (1972).

אלמנט נוסף היו שני מקבצים של גופי תאורה מעוצבים – אחד בקומת הכניסה ושני בקצה הפיר. גיל מציין שמקבצים אלה יוצרו בבית המלאכה לייצור גופי תאורה גולדשמידט-שוובה, שהירבה לעצב גופים לבניינים רבים שנבנו באותן השנים, כמו גם לכאלה שתכנן המשרד (בולטים הגופים שתכננו ב"תיאטרון ירושלים"). בבית קרן פועלי בניין הורכבו גופי התאורה מצינורות אסבסט פשוטים, שאותם שייפו וצבעו.

בייעודו המקורי שימש הבניין לא יותר מחצי יובל שנים. בסוף שנות ה-90 בעקבות שינוי במבנה קרנות הביטוח, חוסלה פעילות קרן פועלי בניין במתכונתה המקורית והבניין עבר לידי שירותי בריאות כללית והוסב לבניין מרפאות המשרת את תושבי הסביבה שגם היא השתנתה והפכה לחרדית.

.

WhatsApp Image 2023-01-01 at 19.12.13 (1)

תכנית קומה טיפוסית: במרכז הבניין מימין פיר החוצה ומחבר בין הקומות ומשמאל חדרי שירותים

.

.

(2) האדריכלים

שולמית נדלר לבית קניבסקי-קנב (2016-1923) ומיכאל נדלר (1993-1921), היא ילידת הארץ ובוגרת גימנסיה הרצליה, הוא היגר מבולגריה, הכירו בעת לימודיהם בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה. זמן קצר לאחר שסיימו את לימודיהם בטכניון ולאחר שזכו בתחרות לתכנון המדרשה החקלאית ע"ש רופין בעמק חפר, ייסדו את משרדם המשותף בתל אביב ב-1946. המשרד בנה את ניסיונו וצבר מוניטין הודות לתחרויות שבהם התמודד ובחלק נכבד מהן זכה בפרס הראשון לביצוע. ממשרדם הקטן שפעל בצמוד לדירת מגוריהם ברחוב בר-כוכבא, תכננו האדריכלים כמה מהמבנים הקנוניים שנבנו בישראל של שנות ה-50 וה-60, תקופה שבה נוסחה הממלכתיות המקומית.

לאחר עשור של פעילות משותפת החליטו בני הזוג נדלר להרחיב את השותפות. ב-1956 הצטרף למשרד כשכיר האדריכל שמואל ביקסון (2018-1926), יליד ירושלים וגם הוא בוגר הטכניון. אל הגישה המודרנית שאפיינה את בני הזוג נדלר, הביא ביקסון את הגישה החומרית שהובילה את המשרד אל העידן הברוטליסטי ששלט החל מאותה עת בישראל והמשרד היה בין מנסחי הסגנון במרחב המקומי. ב-1964 הצטרף האדריכל משה גיל (נולד ב-1933) שהפך עד מהרה לשותף הרביעי וגם הוא תרם את גישתו הייחודית שהביאה לתנופה מחודשת למשרד. בשנות ה-90 עם פטירתו של מיכאל ושנים מעטות לאחר פרישתו של ביקסון, הצטמצם היקף העבודות וב-2010 נסגר המשרד.

.

41

האדריכלים במשרדם בתל-אביב בראשית שנות ה-70: מימין לשמאל – מיכאל נדלר, שמואל ביקסון, שולמית ביקסון, משה גיל (באדיבות אריאל נדלר)

.

.

ב-2013 אצרתי במשותף עם ערן תמיר-טוויל את התערוכה "עבודת צוות – העבודות של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל עם אלקון, 2010-1946", שהתקיימה בגלריה בבית האדריכל. בתערוכה זו נחשפו לראשונה ובאופן רחב היקף עבודות המשרד. את התערוכה ליווה קטלוג שבו השתתפו כמה מבכירי האדריכלים הישראלים שהציגו וניתחו בניינים שונים שתכנן המשרד. שנתיים לאחר מכן הוצגה תערוכה דומה שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, מוזיאון שאותו תכנן המשרד בשני שלבים בשנות ה-50 וה-60 (את התערוכה ליוותה דפדפת שהוקדשה לתכנון בניין המוזיאון).

העיסוק שלי בעבודות המשרד המשיך והתרחב. ב-2016 יצא לאור הספר "האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 2010-1946", שאותו פרסמתי במשותף עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני. ב-2018 הוזמנתי על ידי הנהלת הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל-אביב לאצור תערוכה שתוקדש לבניין הספרייה בשנת היובל להקמתה. את התערוכה ליווה הספרון "אסם הידע – אדריכלות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ביובל להקמתה".

בין המאמרים שפרסמתי על עבודות המשרד: בית התרבות בבית דגן (כיום שרוף ונטוש), מעון עולים "בית גיורא" בירושלים (כיום מעון לחיילים בודדים), שיכונים בטלביה, הצעה לתחרות בניין מוזיאון תל אביב לאמנות, קולנוע רחל באשקלון (נהרס), בית העם במושב בית חנן (כיום נטוש), בית משפחת נדלר בתל-אביב (כיום מושכר), בית אגד לקראת הריסה, מדרשיית רופין (כיום המרכז האקדמי רופין), הספריות באוניברסיטת תל-אביב, הספרייה למדעים מדוייקים ולהנדסה באוניברסיטת תל-אביב, הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל-אביב, הספרייה האקדמית במכללת ספיר, ספריית ארן באוניברסיטת בן-גוריון, עיריית באר-שבע, בית ספר לעובדי בזק (כיום מכללת עזריאלי להנדסה), בנק החקלאות (נשמר והוסב אז בחלקו למרכז תצוגה של לקסוס), סיפורו של משה גיל בימי השואה, מאמר הספד על שמואל ביקסון, מאמר הספד על שולמית נדלר.

.

בית קרן ביטוח פועלי בניין -ירושליים.צלם מיכאל נדלר (11)

1972: פיר חדירת אור טבעי מסונן מגג הבניין. לימים נאטם הפיר לצורך הרחבת שטח הקומות, אך הפתח בגג נותר. ככל הנראה בבניין היה פיר אחד בלבד כך שנראה שהתמונה צולמה קודם להתקנת גופי התאורה המלאכותית ששולבו בפתח העליון ובכך אפשרו שילוב של תאורה טבעית לאורך היום ותאורה מלאכותית בימים אפלים ובלילות (צילום: מיכאל נדלר, באדיבות אריאל נדלר)

.

בית קרן ביטוח פועלי בניין -ירושליים.צלם מיכאל נדלר (13)

1972: בעת צילומי הפרויקט בקומת הכניסה (צילום: מיכאל נדלר, באדיבות אריאל נדלר)

.

191

1972: קומת הכניסה התהדרה בפינות המתנה ובמקבץ של גופי תאורה שיוצרו בבית המלאכה לייצור גופי תאורה גולדשמידט-שוובה (צילום: אלפרד ברנהים, באדיבות אריאל נדלר)

.

Scan 2

1972: הגדלת תחריט עתיק שמתאר את ירושלים עיטר את עורף דלפק הקבלה (צילום: אלפרד ברנהים, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

190

1972: הבניין עם חנוכתו (צילום: אלפרד ברנהים, באדיבות אריאל נדלר)

.

186

1972: הבניין עם חנוכתו (צילום: אלפרד ברנהים, באדיבות אריאל נדלר)

.

20221116_125247

כבר יותר מ-20 שנה שהבניין משרת את שירותי בריאות כללית, ואת מקומם של פקידי קרן ביטוח לפועלי בניין מחליפים רופאים ואחיות. במקום שבו ניצבים המושבים היה בעבר פיר שקישר בין כל הקומות

.

20221116_125234

כאן אפשר להתרשם מהפתחים

.

20221116_125121

בקומה העליונה שרד הפתח בגג שהחדיר בעבר אור אל עומק הבניין דרך פיר רחב שבוטל

שיר לסיום:

.

.

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: