סיבוב במתחם המגורים בגבעתיים שתכנן שמואל מסטצ'קין

מתחם המגורים שתוכנן עבור יוצאי הפלמ"ח ב-1963 בגבעתיים לא לחינם מזכיר במשהו אווירה של קיבוץ. ארבעת בנייני המגורים בנויים על במה רחבה, שמנותקת מהרחובות המקיפים אותה. הבניינים הנראים כמו צפים בשטח על גבי עמודים זעירים, טובלים בדשא שבו נטעו מגוון של עצים. שבילים קטנים מתפתלים בגן הרחב בין הבניינים ומתחברים בקצותיהם במדרגות כמעט נסתרות אל הרחובות המקיפים את המתחם.

לאווירה הקיבוצית אחראי האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס והאדריכל הראשי של המחלקה טבכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, שאת המתחם תכנן במשותף עם האדריכל גבריאל ססובר.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1963)

.

המגרש בשטח של ארבעה דונם שוכן במפגש רחובות

.

המגרש מנותק מהרחובות המקיפים אותו באמצעות במה שמנצלת את הטופוגרפיה הטבעית ובתוספת גדר חיה שגם מנתקת קשר עין

.

רק באחד הבניינים נפרצה הגדר לטובת חניון לדייריו

.

שתי כניסות בלבד מקשרות בין הרחובות ובין המתחם, ואלה צרות ומעט נסתרות

.

המתחם מתגלה כמו פיסת גן עדן קטנה – טובל בדשא ובמגוון של עצים

.

ארבעה בניינים בני שלוש זהים בני שלוש קומות הצפים על קומת עמודים דקיקים

.

העצים הוותיקים מצלים על מרבית המדשאות

.

.

(1) המתחם

לאורך שנות ה-60 השיג האדריכל שמואל מסטצ'קין שעבד לפרנסתו כשכיר במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי (משרדיה שכנו במרכז תל אביב), את האישור לתכנן גם באופן פרטי מחוץ למסגרת התנועתית. כך הוא תכנן כמה פרויקטים של מבני ציבור ובנייני מגורים בערים שונות. אחד מהם הוא מתחם המגורים שאותו הוא תכנן עבור יוצאי פלמ"ח, על מגרש בשטח של ארבעה דונם במפגש הרחובות עמישב והנדיב בגבעתיים ובנייתו הושלמה באמצע שנות ה-60.

מסטצ'קין העניק לדיירים משהו מאווירת הקיבוץ: את המתחם הוא הקים על במה מוגבהת ממפלס הרחובות המקיפים אותו (כך הוא ניצל טופוגרפיה טבעית). רק שתי כניסות מדורגות, צרות ומעט נסתרות קישרו בין הרחובות ובין המתחם. לימים פרצו דיירים פתח רחב לטובת כניסה לחניון רכבים שקבעו מתחת לאחד הבניינים ופגעו במשהו בשלמות התכנונית, אך דאגו לחנייה שכל-כך חסרה בסביבה.

לאחר שמטפסים באותן מדרגות ועולים מהרחובות הצרים, מתגלה גן עדן זעיר אך מרווח, מלבלב ושטוף זהב-אור. ארבעה בנייני מגורים בני שלוש קומות נראים כמו צפים על קומת עמודים דקיקים (במקור תכנן מסטצ'קין את קומות המסד כקומות פתוחות לחלוטין, בהן רק המדרגות יורדות אל הקרקע). בניינים אלה טובלים במדשאות שמוצלות במגוון של עצים ותיקים ויוצרים חצר רחבת ידיים המנותקת משאון העיר. חצר כמוה, נקיה, מטופחת ומושקעת לא ניתן למצוא בסביבה. השבילים הצרים מתפתלים בין המדשאות ומגיעים אל כל אחת מהכניסות לבניינים.

גישתו של מסטצ'קין, בהתאם לאישיותו, היתה ליצור שיתופיות אך לשמור על מידה של אינדיבידואליות. כך הוא עשה כשתכנן בקיבוצים וכך הוא עשה גם כאן. הבניינים כולם זהים זה לזה, אך פרוסים במתחם באופן שבו כל בניין פונה לכיוון אחר ובכך שומר על פרטיות הדיירים. בנוסף, כל בניין מורכב משני גושים עם נקודת מגע זעירה, וזאת כדי לצמצם ככל הניתן את החיכוך בין שתי הדירות שנקבעו בכל קומה. זהו מאמץ יוצא דופן לבינוי המגורים בשנות ה-60 שכמעט ולא מצאתי במקום אחר.

.

1963: תכנית העמדה – במקור יועדו להשתלב כניסות נוספות למתחם אך אלה לא הוקמו כדי לשמור על ניתוק ככל הניתן של המתחם מהסביבה העירונית

.

1961: סקיצות מוקדמות לפריסת החדרים בדירה שנשמרו באוסף האדריכל שמואל מסטצ'קין (צילום הסקיצה: יובל דניאלי, ארכיון יד-יערי, גבעת-חביבה)

.

.

הד לאדריכלות הבאוהאוס, ניתן לזהות במרפסות שעיצב בחזית כל אחד מהגושים. מרפסות קטנות אלה שנקבעו בצמידות לאחד מחדרי השינה בכל אחת מהדירות, עוצבו בהשראת המרפסות שתכנן האדריכל וולטר גרופיוס בחזית בניין מעונות הסטודנטים בבאוהאוס בדסאו שבגרמניה בסוף שנות ה-20 ומסטצ'קין הכיר אותן היטב מעת לימודיו במוסד המפורסם (בניין שאף הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי).

גם לתכנון הדירתי העניק האדריכל תשומת לב. בסדרה של סקיצות שאותם איתר עבורי יובל דניאלי (ועל כך אני מודה לו) ונשמרו באוספו של מסטצ'קין שהופקד בארכיון יד-יערי שבגבעת-חביבה, ניתן למצוא את התלבטותו בפריסת החדרים כמו גם בקביעת המרפסות בחלקי הדירה השונים.

עד היום נותר המתחם כולו על הבניינים שבו במצבו המקורי. שינויים מינוריים בוצעו בחדרי המדרגות שבהם נסגר הפיר המרכזי לטובת תוספת מעלית (ב-1994), וכאמור נפרצה הגדר החיצונית של המתחם בקטע קטן לטובת מעבר לחניית רכבים שנוספה לדיירי אחד הבניינים. כמו החצר גם הבניינים עצמם מטופחים באופן יוצא דופן. בצדו השני של הרחוב דחפורים עסוקים בבנייתם של מבנים חדשים במקום כאלה ותיקים שנהרסו, ולצד בניינים ותיקים שעדיין ניצבים במקומם נתלו כבר שלטים המודיעים על הריסתם הקרובה. נשאלת השאלה מה יעלה בגורלו של המתחם שתכנן מסטצ'קין?

.

1963: חזיתות

.

1963: תכנית קומה טיפוסית – בכל דירה שלושה חדרי שינה. התכנית עברה שינויים לקראת הביצוע ואינה תואמת לגמרי את המציאות

.

1963: חתך

.

.

(2) האדריכל

שמואל מסטצ'קין (2004-1908) הוא מאבות האדריכלות בתנועה הקיבוצית. בילדותו היגר ממזרח אירופה לארץ-ישראל, ובבגרותו שב לאירופה לצורך לימודי אדריכלות כשהוא בוחר בבאוהאוס שבגרמניה, אותו מוסד נועז ובולט שפעל אז בתחום הוראת עיצוב ואדריכלות והיה בשיאו. לארץ חזר בתום לימודיו והשתקע בתל אביב, בדירה בבניין שתכנן בקצה שדרות רוטשילד ומול בניין תיאטרון הבימה ובה התגורר עד לפטירתו. כאחד ממייסדי תנועת "הנוער העובד" ובוגר הבאוהאוס, שני מוסדות שהמישור החברתי היה בהם משמעותי, בחר מסטצ'קין שלא לפנות לקריירה כאדריכל עצמאי הפועל בשוק החופשי, אלא לפעול בשירות החזון השיתופי.

את מדור האדריכלות במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי ייסד מסטצ'קין ב-1943 והתמנה בו לתפקיד אדריכל ראשי. הוא היה מקובעי מדיניות התכנון הקיבוצי, בעוד שעמיתו האדריכל שמואל ביקלס (שהיה חבר קיבוץ בשונה ממסטצ'קין שהיה תושב תל אביב), קבע את מדיניות התכנון במחלקה המקבילה שפעלה בתנועת הקיבוץ המאוחד. במשך 40 שנה פעל מסטצ'קין במחלקה ובשנות ה-80 פרש.

כאן בבלוג פרסמתי עשרות רשימות על עבודותיו של מסטצ'קין כמו מבנה הספרייה ואולם גולן בקמפוס גבעת חביבה, בית מוסיקה בקיבוץ עין השופט, בית ברל בנען, בית ספר לא גמור בשדות ים, בריכת השחייה ואולם הכדורסל בקמפוס גבעת רם, "בית היוצר" בנווה זוהר וגם את "בית מנחם" בקיבוץ מעברות שהצלחתי לעורר את הציבור שלא להרוס אותו. חדרי אוכל שתכנן מסטצ'קין וכתבתי עליהם: עברון, אדמית, כרמיה, יקום, נגבה, רוחמה, שער הגולן (עם החזית האהובה עלי שלאחרונה כתבתי כאן כיצד פגעו בה), יד מרדכי, דן, בית ניר, חצור, כפר מנחם, רבדים, מגן, מגן, גבעת עוז, עין דור, ושובל. כתבתי גם על "משכן ברנר וחבריו" שבתל אביב (כיום בית הנוער העובד והלומד), ועל הבניין שהיה הקרוב ביותר ללבו של מסטצ'קין – בית הקיבוץ הארצי ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב וכן לאחר שנעזב.

על האדריכל גבריאל ססובר שהיה שותף בתכנון המתחם בגבעתיים לא מצאתי כל מידע, למעט העובדה שהתגורר בתל אביב. אם ברשותכם מידע אודותיו – אשמח לקבל ולעדכן כאן את הדברים.

.

כל בניין מורכב משתי זרועות מאכלסות זוג דירות בכל קומה עם קיר אחד קטן משותף. מסטצ'קין הביא גם לכאן את גישתו שאותה יישם בקיבוצים – שיתופיות מוגבלת תוך שמירה על אינדיבדואליות

.

מעל לפתח הכניסה שולבו מדפים המקשרים בין שני גושי הבניין 

.

בעורף מתגלים פתחי החלונות האופייניים לגישתו של האדריכל שמואל מסטצ'קין – צרים וגבוהים. כאלה תמצאו למשל בחדרי האוכל הרבים שתכנן

.

ויש גם שורה של מרפסות צרות שעוצבו בהשראת המרפסות שתכנן האדריכל וולטר גרופיוס במעונות הסטודנטים בבית הספר באוהאוס בדסאו שבגרמניה

.

רק שכאן הן הרבה יותר גושניות ופחות מינימליות וקלילות מאלה שבדסאו

.

השבילים מתפתלים בין הבתים ומקשרים אל הכניסות

.

קומות העמודים בכל בניין טובלות גם הן בצמחייה

.

כאן מנסים משהו

.

המעליות הותקנו בבניינים ב-1994 ולכן בוטל פיר שריווח את השטח המשותף שבמרכז הבניין

.

כמו בחדרי האוכל שתכנן בקיבוצים, גם כאן הקפיד האדריכל לשמור על קשר עין בין פנים ובין חוץ

.

פינוי-בינוי מתרחש בכל מקום, גם מעברו השני של הרחוב. בקרוב גם כאן?

★