סיבוב במתחם המגורים בגבעתיים שתכנן שמואל מסטצ'קין

מתחם המגורים שתוכנן עבור יוצאי הפלמ"ח ב-1963 בגבעתיים לא לחינם מזכיר במשהו אווירה של קיבוץ. ארבעת בנייני המגורים בנויים על במה רחבה, שמנותקת מהרחובות המקיפים אותה. הבניינים הנראים כמו צפים בשטח על גבי עמודים זעירים, טובלים בדשא שבו נטעו מגוון של עצים. שבילים קטנים מתפתלים בגן הרחב בין הבניינים ומתחברים בקצותיהם במדרגות כמעט נסתרות אל הרחובות המקיפים את המתחם.

לאווירה הקיבוצית אחראי האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס והאדריכל הראשי של המחלקה טבכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, שאת המתחם תכנן במשותף עם האדריכל גבריאל ססובר.

ועל כך ברשימה זו.

.

320619194_2325647834269929_6247157011610581332_n

2022 (1963)

.

20221216_101148

המגרש בשטח של ארבעה דונם שוכן במפגש רחובות

.

20221216_101425

המגרש מנותק מהרחובות המקיפים אותו באמצעות במה שמנצלת את הטופוגרפיה הטבעית ובתוספת גדר חיה שגם מנתקת קשר עין

.

20221216_095833

רק באחד הבניינים נפרצה הגדר לטובת חניון לדייריו

.

20221216_101235

שתי כניסות בלבד מקשרות בין הרחובות ובין המתחם, ואלה צרות ומעט נסתרות

.

20221216_100608

המתחם מתגלה כמו פיסת גן עדן קטנה – טובל בדשא ובמגוון של עצים

.

20221216_100547

ארבעה בניינים בני שלוש זהים בני שלוש קומות הצפים על קומת עמודים דקיקים

.

20221216_100123

העצים הוותיקים מצלים על מרבית המדשאות

.

.

(1) המתחם

לאורך שנות ה-60 השיג האדריכל שמואל מסטצ'קין שעבד לפרנסתו כשכיר במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי (משרדיה שכנו במרכז תל אביב), את האישור לתכנן גם באופן פרטי מחוץ למסגרת התנועתית. כך הוא תכנן כמה פרויקטים של מבני ציבור ובנייני מגורים בערים שונות. אחד מהם הוא מתחם המגורים שאותו הוא תכנן עבור יוצאי פלמ"ח, על מגרש בשטח של ארבעה דונם במפגש הרחובות עמישב והנדיב בגבעתיים ובנייתו הושלמה באמצע שנות ה-60.

מסטצ'קין העניק לדיירים משהו מאווירת הקיבוץ: את המתחם הוא הקים על במה מוגבהת ממפלס הרחובות המקיפים אותו (כך הוא ניצל טופוגרפיה טבעית). רק שתי כניסות מדורגות, צרות ומעט נסתרות קישרו בין הרחובות ובין המתחם. לימים פרצו דיירים פתח רחב לטובת כניסה לחניון רכבים שקבעו מתחת לאחד הבניינים ופגעו במשהו בשלמות התכנונית, אך דאגו לחנייה שכל-כך חסרה בסביבה.

לאחר שמטפסים באותן מדרגות ועולים מהרחובות הצרים, מתגלה גן עדן זעיר אך מרווח, מלבלב ושטוף זהב-אור. ארבעה בנייני מגורים בני שלוש קומות נראים כמו צפים על קומת עמודים דקיקים (במקור תכנן מסטצ'קין את קומות המסד כקומות פתוחות לחלוטין, בהן רק המדרגות יורדות אל הקרקע). בניינים אלה טובלים במדשאות שמוצלות במגוון של עצים ותיקים ויוצרים חצר רחבת ידיים המנותקת משאון העיר. חצר כמוה, נקיה, מטופחת ומושקעת לא ניתן למצוא בסביבה. השבילים הצרים מתפתלים בין המדשאות ומגיעים אל כל אחת מהכניסות לבניינים.

גישתו של מסטצ'קין, בהתאם לאישיותו, היתה ליצור שיתופיות אך לשמור על מידה של אינדיבידואליות. כך הוא עשה כשתכנן בקיבוצים וכך הוא עשה גם כאן. הבניינים כולם זהים זה לזה, אך פרוסים במתחם באופן שבו כל בניין פונה לכיוון אחר ובכך שומר על פרטיות הדיירים. בנוסף, כל בניין מורכב משני גושים עם נקודת מגע זעירה, וזאת כדי לצמצם ככל הניתן את החיכוך בין שתי הדירות שנקבעו בכל קומה. זהו מאמץ יוצא דופן לבינוי המגורים בשנות ה-60 שכמעט ולא מצאתי במקום אחר.

.

צילום מסך 2022-12-17 185754

1963: תכנית העמדה – במקור יועדו להשתלב כניסות נוספות למתחם אך אלה לא הוקמו כדי לשמור על ניתוק ככל הניתן של המתחם מהסביבה העירונית

.

WhatsApp Image 2022-12-20 at 22.30.49

1961: סקיצות מוקדמות לפריסת החדרים בדירה שנשמרו באוסף האדריכל שמואל מסטצ'קין (צילום הסקיצה: יובל דניאלי, ארכיון יד-יערי, גבעת-חביבה)

.

.

הד לאדריכלות הבאוהאוס, ניתן לזהות במרפסות שעיצב בחזית כל אחד מהגושים. מרפסות קטנות אלה שנקבעו בצמידות לאחד מחדרי השינה בכל אחת מהדירות, עוצבו בהשראת המרפסות שתכנן האדריכל וולטר גרופיוס בחזית בניין מעונות הסטודנטים בבאוהאוס בדסאו שבגרמניה בסוף שנות ה-20 ומסטצ'קין הכיר אותן היטב מעת לימודיו במוסד המפורסם (בניין שאף הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי).

גם לתכנון הדירתי העניק האדריכל תשומת לב. בסדרה של סקיצות שאותם איתר עבורי יובל דניאלי (ועל כך אני מודה לו) ונשמרו באוספו של מסטצ'קין שהופקד בארכיון יד-יערי שבגבעת-חביבה, ניתן למצוא את התלבטותו בפריסת החדרים כמו גם בקביעת המרפסות בחלקי הדירה השונים.

עד היום נותר המתחם כולו על הבניינים שבו במצבו המקורי. שינויים מינוריים בוצעו בחדרי המדרגות שבהם נסגר הפיר המרכזי לטובת תוספת מעלית (ב-1994), וכאמור נפרצה הגדר החיצונית של המתחם בקטע קטן לטובת מעבר לחניית רכבים שנוספה לדיירי אחד הבניינים. כמו החצר גם הבניינים עצמם מטופחים באופן יוצא דופן. בצדו השני של הרחוב דחפורים עסוקים בבנייתם של מבנים חדשים במקום כאלה ותיקים שנהרסו, ולצד בניינים ותיקים שעדיין ניצבים במקומם נתלו כבר שלטים המודיעים על הריסתם הקרובה. נשאלת השאלה מה יעלה בגורלו של המתחם שתכנן מסטצ'קין?

.

צילום מסך 2022-12-17 185915

1963: חזיתות

.

צילום מסך 2022-12-17 185837

1963: תכנית קומה טיפוסית – בכל דירה שלושה חדרי שינה. התכנית עברה שינויים לקראת הביצוע ואינה תואמת לגמרי את המציאות

.

צילום מסך 2022-12-17 185853

1963: חתך

.

.

(2) האדריכל

שמואל מסטצ'קין (2004-1908) הוא מאבות האדריכלות בתנועה הקיבוצית. בילדותו היגר ממזרח אירופה לארץ-ישראל, ובבגרותו שב לאירופה לצורך לימודי אדריכלות כשהוא בוחר בבאוהאוס שבגרמניה, אותו מוסד נועז ובולט שפעל אז בתחום הוראת עיצוב ואדריכלות והיה בשיאו. לארץ חזר בתום לימודיו והשתקע בתל אביב, בדירה בבניין שתכנן בקצה שדרות רוטשילד ומול בניין תיאטרון הבימה ובה התגורר עד לפטירתו. כאחד ממייסדי תנועת "הנוער העובד" ובוגר הבאוהאוס, שני מוסדות שהמישור החברתי היה בהם משמעותי, בחר מסטצ'קין שלא לפנות לקריירה כאדריכל עצמאי הפועל בשוק החופשי, אלא לפעול בשירות החזון השיתופי.

את מדור האדריכלות במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי ייסד מסטצ'קין ב-1943 והתמנה בו לתפקיד אדריכל ראשי. הוא היה מקובעי מדיניות התכנון הקיבוצי, בעוד שעמיתו האדריכל שמואל ביקלס (שהיה חבר קיבוץ בשונה ממסטצ'קין שהיה תושב תל אביב), קבע את מדיניות התכנון במחלקה המקבילה שפעלה בתנועת הקיבוץ המאוחד. במשך 40 שנה פעל מסטצ'קין במחלקה ובשנות ה-80 פרש.

כאן בבלוג פרסמתי עשרות רשימות על עבודותיו של מסטצ'קין כמו מבנה הספרייה ואולם גולן בקמפוס גבעת חביבה, בית מוסיקה בקיבוץ עין השופט, בית ברל בנען, בית ספר לא גמור בשדות ים, בריכת השחייה ואולם הכדורסל בקמפוס גבעת רם, "בית היוצר" בנווה זוהר וגם את "בית מנחם" בקיבוץ מעברות שהצלחתי לעורר את הציבור שלא להרוס אותו. חדרי אוכל שתכנן מסטצ'קין וכתבתי עליהם: עברון, אדמיתכרמיהיקוםנגבהרוחמהשער הגולן (עם החזית האהובה עלי שלאחרונה כתבתי כאן כיצד פגעו בה), יד מרדכידןבית נירחצור, כפר מנחם, רבדיםמגןמגןגבעת עוזעין דור, ושובל. כתבתי גם על "משכן ברנר וחבריו" שבתל אביב (כיום בית הנוער העובד והלומד), ועל הבניין שהיה הקרוב ביותר ללבו של מסטצ'קין – בית הקיבוץ הארצי ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב וכן לאחר שנעזב.

על האדריכל גבריאל ססובר שהיה שותף בתכנון המתחם בגבעתיים לא מצאתי כל מידע, למעט העובדה שהתגורר בתל אביב. אם ברשותכם מידע אודותיו – אשמח לקבל ולעדכן כאן את הדברים.

.

20221216_100405

כל בניין מורכב משתי זרועות מאכלסות זוג דירות בכל קומה עם קיר אחד קטן משותף. מסטצ'קין הביא גם לכאן את גישתו שאותה יישם בקיבוצים – שיתופיות מוגבלת תוך שמירה על אינדיבדואליות

.

20221216_100009

מעל לפתח הכניסה שולבו מדפים המקשרים בין שני גושי הבניין 

.

20221216_100857

בעורף מתגלים פתחי החלונות האופייניים לגישתו של האדריכל שמואל מסטצ'קין – צרים וגבוהים. כאלה תמצאו למשל בחדרי האוכל הרבים שתכנן

.

20221216_095916

ויש גם שורה של מרפסות צרות שעוצבו בהשראת המרפסות שתכנן האדריכל וולטר גרופיוס במעונות הסטודנטים בבית הספר באוהאוס בדסאו שבגרמניה

.

20221216_100526

רק שכאן הן הרבה יותר גושניות ופחות מינימליות וקלילות מאלה שבדסאו

.

20221216_100216

השבילים מתפתלים בין הבתים ומקשרים אל הכניסות

.

20221216_100219

קומות העמודים בכל בניין טובלות גם הן בצמחייה

.

20221216_100148

כאן מנסים משהו

.

20221216_100230

המעליות הותקנו בבניינים ב-1994 ולכן בוטל פיר שריווח את השטח המשותף שבמרכז הבניין

.

20221216_100759

כמו בחדרי האוכל שתכנן בקיבוצים, גם כאן הקפיד האדריכל לשמור על קשר עין בין פנים ובין חוץ

.

20221216_101545

פינוי-בינוי מתרחש בכל מקום, גם מעברו השני של הרחוב. בקרוב גם כאן?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • satranreifen  ביום 22/12/2022 בשעה 13:32

    הי מיכאל,

    אני מאוד נהנית לקרוא אותך!!

    שאלה – האם יצא לך לכתוב על מלון הנשיא בירושלים? חיפשתי בבלוג ולא מצאתי…

    תודה! דניאלה

  • ברוך קורל  ביום 22/12/2022 בשעה 19:40

    מעניין מאד ולא מוכר לי אף שאני גר שנים רבות בגבעתיים ועכשיו אלך לראות. תודה רבה לך

  • Dalia Bar-Amotz  ביום 22/12/2022 בשעה 19:54

    תודה מיכאל! שוב ושוב! משום מה לא הצלחתי להגיב בפוסט.

    מזכירה שעבדתי עם שמוליק מיסטצ׳קין במחלקה.

    ובעיניין שיקום בית- מנחם! שעומד מוזנח. הייתי הסיור במקום עם מיכאל כהן שהגיע מטעם יד בית צבי בעיניין סקר לשימור יצירות קיר.
    מקווה שהם יעזורו, ונצליח לקדם את השימור. אבל המצב מאכזב.

    דליה בר-אמוץ
    נייד: 054-2620156

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: