הרבה לפני שנוצרה פה אדריכלות המגורים הסתמית והחזרתית, היו פה כמה אדריכלים שתכננו מבנים מרהיבים ולא מוגזמים שאת חלקם הגדול תמצאו בחיפה. האדריכל תיאודור מנקס (1973-1906) היה אחד מבכירי אותם אדריכלים. הוא לא דאג לפרסום עבודותיו ולכן הוא נשכח וכמעט ולא זכה לאזכורים בספרים ובמחקרים שנערכו על הבנייה בחיפה או בני דורו. תשומת הלב שהעניק לדירות כמו גם לשטחים המשותפים הבנויים, בהיבט השימושי והעיצובי הפכו את עבודותיו לכאלה שמעוררות השראה, גם עשרות רבות של שנים לאחר שנבנו.
"שיכון המורים" שתכנן ברחוב כרמי בשכונת רוממה שבחיפה הוא מהמבנים המאוחרים והאחרונים שתכנן בחייו. הפרויקט שבנייתו הושלמה ב-1965, מורכב משלושה מבנים דומים הניצבים זה לצד זה על צלע ההר המשופע בחדות. כל מבנה מורכב משלוש זרועות המקיפות חדר מדרגות משושה, המואר היטב הודות לפתח בגג המחדיר אור טבעי מסונן. בכל כניסה שולב גם קיר אמנות ששיפר את ההתמצאות בין המבנים הדומים.
ועל כך ברשימה זו.
.
2022 (1965)
.
שלושה מבנים דומים תכנן האדריכל תיאודור מנקס לאורך רחוב כרמי שבשכונת רוממה בחיפה
.
מכיוון הרחוב נראים המבנים נמוכים, בני קומה או שתיים (חלקם העיקרי נבנה על המדרון), ולכן הם לא מסתירים את הנוף מדיירי הבניינים שבצדו השני של הרחוב
.
גשר ברוחב 1.65 מ' מקשר בין הרחוב ובין הכניסה
.
מבואה קטנה מובילה אל חדר המדרגות המתגלה בהמשך מימין. כדי להבדיל בין המבנים הדומים שולבו קירות אמנות המתארים זוגות של בעלי חיים שונים בכל מבואה. כאן מופיעים זוג ציפורים
.
אמנות הקיר עשויה משברי אבנים וקרמיקה
.
חדר המדרגות נחשף תחילה במבט חלקי
.
הדלתות שקועות מעט בקיר כדי למנוע חדירת רעש אל פנים הדירות
.
מבט לתחתית מהקצה העליון
.
מעקות מקוריים ומול כל דלת כניסה לדירה הותקן לוח אסבסט שבמקור היה צבוע בלבן
.
הפתח שבגג חדר המדרגות – מחדיר אור ואוויר
.
צורתו משושה והוא מקשר אל הדירות הפרוסות בשלוש זרועות, כשכל אגף ממוקם במפלס שונה!
.
חדר המדרגות הוא ארובת אור, השטוף בקרני שמש מסוננות החודרות מבעד לפתח בגג
.
המדרגות, קירות חדר המדרגות מחופים באבן כדי להגן מבלאי
.
המשכתי למבנה הסמוך שדומה מאד ל
.
בקומה התחתונה ישנם חדרים קטנים בהיקף המשושה לשירות הדיירים (בקומות מעל כאן ממקומות מרפסות השירות של הדירות)
.
מתחת לאחת הזרועות ישנם מסחנים (אך במקור כפי שגיליתי בהמשך היה זה חדר משותף פתוח בחלקו לכיוון הנוף)
.
המבנים פונים אל ואדי רושמיה, המכונה בקטע זה נחל ורדיה
.
סורג בחלון
.
חלקם האחורי של המבנים אינו מפותח והוא כולל מיוער
.
.
(1) תולדות
חברת "שיכון עובדים" איחדה ארבעה מגרשים בשטח כולל של 4.4 דונם ועליהם הזמינה מהאדריכל תיאודור מנקס את תכנונם של שלושה מבני מגורים חזרתיים. בכל בניין נקבעו 13 דירות והן יועדו למגורי מורים, כאלה שהיו חברים בהסתדרות המורים. תחילת עבודת התכנון היתה ב-1961, שנתיים מאוחר יותר הוחל בבנייה ושנתיים נוספות עד לאיכלוס. הבניינים משמשים מאז בייעודם המקורי וכמעט ולא השתנו.
ברשת מצאתי כי אחת הדירות עומדת כעת להשכרה, לאחר הרחבה (תוספת ממ"ד) שטחה מגיע ל-110 מ"ר ועלות ההשכרה היא 4,500 ש"ח.
.
1962: פריסת שלושת המבנים המורכבים כולם משלוש זרועות המקיפות חדר מדרגות בצורת משושה (הארכיב העירוני)
.
.
(2) המבנים
מכיוון רחוב כרמי נראים שלושת בנייני "שיכון המורים" חסרי ייחוד. המבנים מנצלים את שיפוע ההר החד ולכן מכיוון הרחוב נראים בני קומה או שתיים, כשחלקם הארי מסתתר במדרון. גשר מחבר בין הרחוב ובין הכניסה לכל אחד מהם. המבואה פשוטה ואופיינית לתקופה, אלא שבקצה של כל מבואה שולב קיר אמנות שנראה קצת חובבני, אך נועד ככל הנראה בעיקר להבדיל בין שלושת מהכניסות הדומות. כל קיר מתאר זוג בעלי חיים שונה – ציפורים, יעלים ודגים. הם עשויים מאבן וקרמיקה בגוון כחול וירוק. רק אז נחשפים לחדר המדרגות המשושה הממוקם במרכז הבניין. המדרגות מוארות בקרני שמש מסוננות ומקיפות את האולם המתנשא לגובה של ארבע קומות, כשכל זרוע ובה קבוצת דירות, ממוקמת במפלס שונה.
הבחירה בדגם בניין בעל שלוש זרועות, כפי שמופיע כאן, היא אינה בחירה נדירה בבנייה למגורים ולמשרדים בישראל. עם זאת נבנו מעט מאד מבנים על בסיס הדגם הזה. היתרון בדגם הוא בשלושת כיווני האוויר הרבים לכל דירה ובמזעור הקירות המשותפים עם דירות שכנות. לרוב, ניצל האדריכל את מפגש הזרועות לטובת גרעין ובו הוא מיקם חדר מדרגות שבמרכזו פיר שמעניק מבט מרשים לעולים וליורדים. החיסרון הוא בריבוי החזיתות, מהלך שמייקר את הבנייה ודורש שטח פתוח גדול יותר ביחס לשטח הבנוי. בין האדריכלים שמימשו את דגם שלוש הזרועות ניתן למנות את יצחק פרלשטין (כמו הבניין שתכנן ברחוב לאן ברמת גן), שמעון פובזנר (בשכונת סלמה במזרח תל אביב ועל כך ניתן ללמוד בספר שפרסמתי עם צבי אלחייני – "שמעון פובזנר, אדריכל", עמוד 271) וכן שמואל מסטצ'קין (דגם שאותו הוא חזר ובנה בערים כמו גבעתיים והרצליה). בתחום המשרדים ניתן למנות את נחום זולוטוב (בניין משרדי מטה של גוף ביטחוני ברמת אביב) ויצחק רפופורט, אשר גלייברמן וצבי פרנקל (בניין הנהלת חברת מקורות ברחוב לינקולן בתל אביב).
.
תכנית קומת הכניסה עם הגשר המקשר לרחוב (הארכיב העירוני)
.
.
הדירות המקוריות ב"שיכון המורים" היו ברובן בנות שלושה חדרים ובשטח של כ-80 מ"ר ונהנו כולן מנוף לכיוון נחל ורדיה, שהוא יובל של נחל רושמייה. כל דירה הכילה שני חדרי שינה גדולים וסלון, מרפסת שירות ומרפסת רחבה שהוצמדה לסלון. על פי התכנון המקורי שתים מהדירות היו ייחודיות – אלה מוקמו בתחתית הבניין, היו דו-קומתיות והכילו מדרגות פנימיות. הדירה שלצד הכניסה (בקצה הגשר) היתה קטנה והכילה שני חדרים בלבד. אולם משותף בתחתית הבניין, בקצה של חדר המדרגות, פנה אל הנוף ושימש לייבוש בגדים או פעילויות.
במגרש הסמוך לשלישייה מצויים זוג מבנים יוצאי דופן. אלה הוקמו בראשית שנות ה-50 – זוג מבנים טוריים כששביל ציבורי הממשיך את רחוב כרמי חוצה אותם. אלה מכילים דירות חדר הפונות כולן אל מסדרון משותף ופתוח בחלקו הפונה לכיוון מזרח. מבנים אלה הוקמו בעיצומה של העלייה הגדולה שבאה אחרי הקמת המדינה ויועדו לשיכון עולים חדשים. אבל על כך בפעם הבאה.
.
חזיתות לכיוון הרחוב (משמאל) ולכיוון הנחל (מימין) (הארכיב העירוני)
.
חתך (הארכיב העירוני)
.
.
(3) האדריכל
תיאודור מנקס (Menkes) נולד באוסטריה ב-1906. למד אדריכלות בוינה שם הספיק לעבוד שנים ספורות עד לכניסתם של הנאצים למולדתו והחל חוקים גזעניים שמנעו ממנו את המשך עיסוקו. ב-1933 היגר לארץ ישראל והתיישב בחיפה. עד סמוך לפטירתו ב-1973, תכנן בחיפה כמה עשרות בתי מגורים שבכולם ניכרת תשומת לב למכלול כמו גם לפרטים בהיבטים של שימוש, רווחה, חומר וצורה.
עבודתו טרם נחקרה ולא רק זאת אלא שמנקס בקושי מוזכר בספרים שמתייחסים לתקופתו ולבנייה בחיפה. מירה ורהפטיג בספרה They Laid the Foundation, Lives and Works of German-Speaking Jewish Architects in Palestine, 1918-1948 (2007), פרסמה ביוגרפיה קצרה בת חמש פסקאות אודותיו ולצדה מקבץ של תצלומים ורישומים של ארבע מעבודותיו בחיפה. בספרם של עדה כרמי-מלמד ודן פרייס "אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1948-1917" (2011), בחרו השניים ב"בית הזכוכית" שתכנן וניתחו אותו באופן ויזואלי וטקסטואלי. גם גילברט הרברט וסילבינה סוסנובסקי התייחסו אל "בית הזכוכית", גם אם בקצרה אך בהקשר רחב, בספרם Bauhaus on the Carmel (1993).
כאן כתבתי על בית שתכנן מנקס ברחוב בר גיורא 28, וכן על שני פרויקטים יוצאי דופן האחד בגודלו והשני במורכבותו – מתחם לב הדר הכרמל ובית הזכוכית שמצויים גם הם ברחוב בר גיורא.
.
.
הבניין הבא, האמצעי מבין השלושה, דומה וקשה למצוא את ההבדלים
.
לצד קצה הגשר סורגי בטון הסוגרים על מרפסות השירות הדירתיות
.
בבניין האמצעי שולבו בקיר המבואה זוג דגים מאבן על רקע קרמיקה בגווני כחול וירוק
.
המעקות בצועים בכחול ולוחות האסבסט בלבן
.
כאן גם מטפחים אדניות על המעקות
.
המששטח התחתון מרוצף כמו לוח שחמט
.
בתחתית – התאורה הטבעית מאירה היטב את כל חלקי חדר המדרגות
.
בקומה התחתית היכן שבבניין הקודם היו מחסנים, כאן יש חדר מרווח ומשותף שפונה אל הנוף
.
והוא נמצא בזרוע שיוצאת מחדר המדרגות
.
הבניין השלישי
.
זוג יעלים, ומעליהן לוחיות מקוריות של הקבלן והאדריכל
.
אבן על קרמיקה
.
מי האמן או האמנית?
.
לוחית מוזאיקה המציינת את החברה הקבלנית ושנת ההקמה
.
שמו של האדריכל באותיות הכי קטנות
.
כאן ריצפו את החלק התחתון כמו גם את המבואה באריחי טרקוטה
.
בתחתית
.
האור בקצה
★
על חיפה פרסמתי רשימות נוספות:
.
בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד
בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון
הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון
תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה
בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה
האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה
ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר
שיכון עובדי בתי הזיקוק בתכנון אלפרד גולדברגר
חידוש בית אבא חושי בתכנון אמסטרדם ובן נון
פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תיאודור מנקס
★
שיר לסיום:
.
★
חלון אחורי 
תגובות
נהדר, תודה
מהמם. דחוף לתכנית שימור
כל כך יפה! תודה.
הולכת ליד הבתים האלו הרבה (גרה ברחוב סמוך) ומעולם לא חשבתי שיש אוצר אדריכלי כזה בפנים.
תודה רבה, מעניין מאד
מבנה יפייפה!
תודה לך. חידשת לי וסיקרנת אותי. בהזדמנות הראשונה אלך לבקר.
בהחלט לא תכנון שגרתי וחזרתי כמו היום ובכלל. חדר המדרגות מאוד מקורי ומעניין. גם הפרט יפה. כל הכבוד על הענקת הכבוד לאדריכל טוב שכמעט ונשכח, לדבריך, ולא פרסם את עצמו. חשוב.
הזכרת לי נשכחות. ילדה מהכיתה שלי בביה"ס היסודי גרה שם (שנות ה-80), מיד זיהיתי את גרם המדרגות המיוחד למרות השנים הרבות שחלפו. לא הכרתי כמובן את סיפור הרקע… תודה על כך.