סיבוב בקולנוע שניר בקרית שמונה שנהרס

הריסתו של קולנוע שניר ב-1990 הביאה לסיומו של פרק בהתפתחותה ושקיעתה של קריית שמונה. עד אז פעלו בה במקביל שני בתי קולנוע גדולים, האחד נקרא שניר והשני חרמון. שניהם שימשו כמרחב של פנאי לרבים מהתושבים בעיר ובסביבה, ואיכלסו מגוון של פעילויות כמו הקרנת סרטים, הצגות, מופעים, טקסים והתכנסויות, כשגם מחוצה להם התפתחה פעילות ייחודית למקום.

בסך הכל 24 שנים חלפו על קולנוע שניר עד לסגירתו והריסתו. את הבניין שנחנך בעיצומו של מיתון כלכלי ב-1966 תכנן האדריכל מתי שילון, שהיה אחראי לתכנונם של כמה ממבני הציבור המרכזיים בקריית שמונה, שהבולטים שבהם אלה בית הספר התיכון ע"ש דנציגר, אולם ההתעמלות "האיגלו", המרכז המסחרי וההוסטל לעולים חדשים. מכל אלה, קולנוע שניר היה המבנה הייחודי ביותר בצורתו. אך חוץ מתמונות וכמה זכרונות לא נותר ממנו זכר.

ועל כך ברשימה זו.

.

312329628_6131598270203037_7634037625071473974_n

1966

.

צילום מסך 2022-08-26 173143

קרית שמונה (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

1

1965: בניית הגג של קולנוע שניר (אלבום ישעיהו שקלים, ישראל נגלית לעין)

.

img20220823_09481835

1966: גב הבמה ובחלקו התחתון פתחים הפונים לחרי האמנים שמתחת לבמה (אוסף מתי שילון, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

img20220823_09491203

1966: רחבת הכניסה המקשרת אל המבואה (אוסף מתי שילון, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

img20220823_09453184

1966: חזית הכניסה (אוסף מתי שילון, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

img20220823_09464435

1966: חזית הקולנוע הורכבה מלבנים חשופות. נוסף עליה הורכב המבנה משתי דפנות בטון נוספות שנועדו לבודד רעשים (אוסף מתי שילון, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

(1) היוזמה

ללידתו של קולנוע שניר אחראי אלימלך בידרמן (1997-1914), שהגיע לקרית שמונה מתל אביב ב-1958. לארץ הגיע בידרמן מבסרביה ב-1930 בהיותו בן 15. בתל אביב הוא היה פעיל בתנועת הנוער העובד וב"שבת השחורה" נעצר על ידי הבריטים ונשלח ל"מחנה לטרון". בתל אביב הצליח לצבור הון כחבר בקואופרטיב מאפיית אחדות ולאחר שביסס את מעמדו והקים משפחה, בחר לתרום למדינה ולנדוד הרחק אל הפריפרייה כדי לסייע להתיישבות ולאוכלוסייתה שזה מקרוב היגרה לכאן.

בקרית שמונה הצטרף בידרמן לחברה לפיתוח קרית שמונה ושימש בתפקיד מזכיר החברה. במסגרת זו קידם בידרמן מיזמים רבים, אך עניין הקולנוע העסיק אותו יותר מכל. "היה לי חזון, חלום, שיהיו כאן 30 אלף איש לפחות! באתי לאחים שלי ולחברה לפיתוח ואמרתי: בואו נבנה בית קולנוע שיהיה גאוות המקום", סיפר לימים לעיתונאי יצחק לץ מעיתון "חדשות".

קולנוע "רמז" היה הראשון שפעל בקרית שמונה. ב-1951 הוא נוסד בצריף עץ קטן בלב המעברה שהוקמה כאן. עוד בסוף אותו עשור נהרס הצריף ועל מקומו הוקם השוק העירוני. ב-1957 נוסד לא הרחק ממנו קולנוע "חרמון" ובו 750 מושבים, שהוקם במרכז המסחרי שתכנן האדריכל זאב רכטר. תשע שנים אחריו, ב-1966, הוקם גם קולנוע "שניר" שהיה שותפות שבה נטלו חלק ההסתדרות (מועצת פועלי קרית שמונה), העירייה ומשקיעים פרטיים. בידרמן ניהל את שני בתי הקולנוע במקביל.

.

קולנוע רמז ארכיון קרית שמונה

שנות ה-50: קולנוע "רמז" היה הראשון בקרית שמונה ופעל במהלך שנות ה-50 בצריף עץ (ארכיון קרית שמונה)

.

D229-018 משה מילנר 1967

1967: קולנוע חרמון הוקם במרכז המסחרי שתכנן האדריכל זאב רכטר (צלם: משה מילנר, לע"מ)

.

.

"פתיחת קולנוע 'שניר' בקרית שמונה דומה למשב רוח מרענן ביום שרב", התפייט כתב העיתון "דבר" עם חנוכת הקולנוע החדש. "אין זה סוד שעיירות הפיתוח, כולל הקריה הצפונית, שרויים בימים אלה במצב של קפאון כלכלי, משל מחוגי הזמן עצרו מלכת. לכן, יש משמעות רבה לפתיחת הקולנוע דווקא בעיצומו של השפל הכלכלי בקריה, ובעליו ראויים להוקרה על עוז רוחם ותושייתם".

.

2AD36F142CC747482BC713FEE026AD15CCD7540E

1966 (באדיבות ישראל בידרמן)

.

6F326BEB46E12D828F4DCF70CFD075C5C0EF6029

1966: מדרגות רחבות וחגיגיות קישרו בין הרחוב ובין רחבת הכניסה לקולנוע (באדיבות ישראל בידרמן)

.

סוף שנות השישים בתי הקולנוע חרמון ושניר

סוף שנות ה-60: קולנוע שניר מימין וקולנוע חרמון משמאל ובחזית כביש 90 – רחוב תל חי, ברקע רכס הרי אצבע הגליל (באדיבות ישראל בידרמן)

.

.

(2) התכנון

לתכנונו של קולנוע שניר הוזמן האדריכל מתי שילון. לטענת ישראל בידרמן, בנו של בידרמן שהמשיך את מפעלו של אביו וניהל את שני בתי הקולנוע, היה זה אביו שהזמין את שני האדריכלים התל אביבים המוערכים לתכנן את שני המיזמים – רכטר שתכנן את חרמון ושילון שתכנן את שניר. "אני אביא לפה את האנשים הכי טובים", הוא זוכר שאביו היה חוזר ומצהיר.

את בניין הקולנוע שבנה "סולל בונה", תכנן מתי שילון בקנה מידה ענק יחסית ליישוב הקטן שבו הוא הוקם – 1,089 מושבים. לעיצובו בחר האדריכל בגישה חגיגית, כזו שתדגיש היטב את המבנה במרחב הסובב, הן בנוף הקרוב של שיכוני המגורים החזרתיים והטיפוסיים והן בנוף הרחוק של הרי הגליל הרכים והמוריקים. המבנה היה מעין בן-כלאיים בין שני הנופים – מהשיכונים נלקחו הבלוקים שהונחו זה על גב זה באופן שבו נוצרה מעין טקסטורה. מהנוף הטבעי נלקחו הקווים הרכים והמעוגלים. מזוית מסוימת נראה הבניין כמו לויתן גדול שנח באמצע הקרייה.

הבלוקים שהיו למארג ייחודי שעטף את הבניין, היו ציפוי חיצוני לשני קירות בטון עם מרווח ביניהם שנועדו לבודד את האולם מרעשים חיצוניים. מארג הבלוקים חזר והופיע בבניינם נוספים שתכנן שילון, כמו אולם ההתעמלות "האיגלו" (שגם הוא עוצב בקווים רכים ומעוגלים) וגם מתחם הנופש לחיילים שתכנן בחוף התמרים בעכו (ונהרס לאחרונה).

עיצובו הייחודי של קולנוע שניר היה ייחודי יחסית בארץ. מעטים בתי הקולנוע שנבנו שנות ה-50 וה-60 בישראל וזכו לעיצוב יוצא דופן. בין אלה ניתן לציין את קולנוע אורות בתכנון משרד רכטר-זרחי רכטר בבאר שבע (כיום נטוש), וכן קולנוע רחל באשקלון וקולנוע קרן בבאר שבע שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר (שניהם נהרסו לטובת קניון קטן ומגדלי מגורים).

לבד ממענה להקרנת סרטים, הוקמה באולם במה רחבה ועמוקה, כמו גם חדרי אמנים שיכולים להכיל 40 איש. האולם עצמו תוכנן בצורת מניפה וכן הותקן שיפוע ואלה איפשרו מבט נוח מכל אחד מהמושבים. "קולנוע שניר נחשב היה לקולנוע ברמה והיה נחשב למפואר", נזכר בידרמן. מושבי העץ המקוריים נותרו במקומם לאורך שנים ארוכות ושימשו רבים מישבני העיר. כך גם הותקנה מערכת הקרנה משוכללת ומתקדמת לזמנה שנרכשה במיוחד על ידי בידרמן בגרמניה, וכן מערכת מרכזית לחימום ומיזוג אוויר.

.

WhatsApp Image 2022-08-22 at 23.21.55 (1)

תכנית (אוסף מתי שילון, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

WhatsApp Image 2022-08-22 at 23.21.55 (3)

חזית מזרחית (אוסף מתי שילון, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

WhatsApp Image 2022-08-22 at 23.21.55 (8)

חתך (אוסף מתי שילון, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

(3) האדריכל

מתי שילון (נולד בשם מתתיהו שליין) תכנן מבני ציבור רבים ובולטים, אך זכרו נמחק כמעט כליל מההיסטוריוגרפיה של אדריכלות ישראל. הוא נולד בעיר לבוב בשנת 1920, בשעתו בפולין וכיום באוקראינה. בהיותו בן 18 היגר לארץ-ישראל והתקבל מיד ללימודי אדריכלות בטכניון בחיפה. הדרדרות המצב הפוליטי באזור ויתכן שגם קשיים כלכליים, הובילו אותו לפרוש בתום השנה השנייה מלימודיו והוא הצטרף לצבא הבריטי לתקופה של חמש שנים. עם שחרורו שב לטכניון והשלים את לימודי האדריכלות.

רק ב-1949 הצליח שילון לסיים את הכשרתו המקצועית בטכניון והוא הצטרף לצוות של "תכנון פיסי בישראל", אותו צוות שערך את תכנית המתאר הארצית הראשונה למדינת ישראל שקמה באותה עת. בראש הצוות עמד האדריכל אריה שרון, שהתכנית אף קרויה לרוב על שמו – תכנית שרון. שילון המשיך ועבד בצוות עד לשנת 1953, אז פרש ופתח משרד אדריכלים בתל אביב, העיר שבה קבע את מושבו עד לפטירתו.

עבודתו הראשונה היתה תכנון בית הספר בקיבוץ כפר-בלום ומאוחר יותר תכנן גם את בית התרבות. באותה עת קשר קשרים בקרית שמונה, כנראה הודות לעבודתו הממשלתית, אך יתכן גם שהקשר נוצר עם אלימלך בידרמן. בקרית שמונה תכנן שורה ארוכה של עבודות: מרכז מסחרי, מלון, הוסטל לעולים חדשים, בית ספר תיכון מקיף "דנציגר", אולם התעמלות וגם את קולנוע שניר שלפנינו שלפנינו וגם בית ספר תיכון מקיף.

שילון תכנן את קריית הנופש לחיילים בגבעת-אולגה ובעכו וכן את "בית החייל" בטבריה. פיתח טיפוס מגורים שיושם על ידי משרד השיכון ונקרא על שמו "טיפוס שילון", בדומה לטיפוסים שפיתחו אדריכלים אחרים כמו יצחק פרלשטיין, דוד בסט, דן איתן ויצחק ישר. יותר מכל, התמחה שילון בתכנון בתי ספר ואף שימש בתפקיד יועץ משרד החינוך שליווה עבודות תכנון למוסדות חינוך שאותן תכננו אדריכלים אחרים.

לאורך השנים היה שילון פעיל במיוחד באגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל. במסגרת זו ערך הרצאות, דיונים וקורסים בתחומי האדריכלות השונים.

שילון נפטר ב-2015. לאחר פטירתו ופינוי דירתו שרדו חלקים מאוספו המקצועי ונקלטו בארכיון אדריכלות ישראל. מאמר ראשון על עבודתו פרסמתי כאן לאחרונה, והוא התמקד בבית יד לבנים באשדוד (1992). אחריו פרסמתי מאמר על אולם ההתעמלות "האיגלו" בקרית שמונה (1960). לרגל המאורע גם כתבתי ערך לשילון בויקיפדיה.

.

img20220917_18485459

שנות ה-80: אדריכל מתי שילון עם שכנו וידידו שייקה אופיר (אוסף מתי שילון, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

(4) הקולנוע

סרט הקולנוע הראשון שהוקרן באולם החדש היה "צלילי המוסיקה" בכיכובם של ג'ולי אנדרוז וכריסטופר פלאמר. בדומה לחגיגה המוסיקלית והצבעונית ששרתה על הסרט המצליח, כך גם קולנוע שניר מאותה עת ובמשך קרוב לעשרים שנה נהנה משגשוג והביא עונג רב לתושבי העיר וסביבתה. "משניר היו יוצאים אוטובוסים לחתונות, צה"ל היה מקיים בו כנסים והתקיימו בו הצגות של 'אמנות לעם'", נזכר ישראל בידרמן, "הקולנוע עבד שבעה ימים בשבוע, עד שהפוליטיקאים סגרו אותו בשבת". שעות השיא של שניר הגיעו במוצאי שבת, אז היה האולם מתמלא במהירות ובנוסף לו התקבץ קהל רב בשטח שבחזיתו והפכו את שניר למקום המפגש המרכזי בעיירה.

למעלה מ-300 סרטים הוקרנו באולם מידי שנה. לצד סרטים הוליוודים חדשים, הקפיד בידרמן להקרין גם קלאסיקות קולנועיות וכך איפשר לקהל להיחשף למגוון רחב של סרטים, כמו גם סרטים זרים אחרים.

להקות, בדרנים ושחקנים נסעו את כל הדרך מתל אביב לקרית שמונה ופקדו את במת הקולנוע. גם התזמורת הפילהרמונית ניגנה כאן עם הכנר והמנצח פנחס צוקרמן. "אבא שלי היה יושב עם האמרגנים ומכינים אותם שבקרית שמונה הם ימצאו את הקהל הכי חם בארץ", ממשיך בידרמן. "הוא נתן לאמנים להרויח טוב וכך הוא הפך את שניר למרכז שמשך אליו קהל מכל האזור".

.

.

אולם שניר 1089 מקומות

1966: אולם קולנוע שניר (באדיבות ישראל בידרמן)

.

B83141D4C2ED5D906E0D9BA683A396220E9638E8

ידיעה מאת מנחם רהט שפורסמה בעיתון מעריב העוסקת בכפייה דתית סביב קולנוע שניר (באדיבות ישראל בידרמן)

.

בכורה מאחורי הסורגים2

1984: כאן התקיימה הקרנת הבכורה העולמית לסרט "מאחורי הסורגים" בכיכובם של ארנון צדוק ומוחמד בכרי שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר (באדיבות ישראל בידרמן)

.

.

"שניר בשבילי הוא הנשיקה הראשונה, התור הארוך שבו אתה פוגש חצי עיר ואת הבחורה ששמת עליה עין", סיפר באחת הכתבות הרצל בן אשר עיתונאי ותושב העיר לכתב העיתון "חדשות". "התחושה שאתה גר בשפיץ של האצבע, אבל במרכז העולם".

באזור שסבל מהפגזות של קטיושות ששוגרו מכיוון לבנון היתה השפעה על בתי הקולנוע שניר וחרמון. בידרמן מציין כי למרות שההפגזות פגעו בפעילות העסקית, לא עלה על דעתו בשעתו לדרוש פיצויים מהמדינה על אובדן הכנסות.

לעומת קולנוע שניר שלא נפגע מפגיעה ישירה אלא רק מריקושטים שפגעו בו "מכל הכיוונים", כדברי בידרמן, אחת הקטיושות הביאה לחיסולו של קולנוע חרמון. ב-1981 פגע פגז בחדר המקרן, חיסל את הציוד, גרם להרס רב ובעקבותיו נסגר הקולנוע ולא חידש עוד את פעילותו. בקולנוע חרמון עבד מקרין מבוגר, מכלוף ליאון אסרף, שיצא לפנסיה זמן קצר קודם לפגיעת אותה קטיושה קטלנית, אך הוא נהרג באותו מטח קטיושות. על חורבותיו של קולנוע חרמון נבנה היכל התרבות העירוני.

.

קטיושה בחדר מכונות קולנע חרמון 1980

1981: פגיעה ישירה של קטיושה בחדר המקרין הביאה לחיסול הציוד ולסגירתו של הקולנוע (באדיבות ישראל בידרמן)

.

.

אלימות מכל סוג היתה גם היא חלק מהחיים. ב-1975 נרצח בקולנוע צעיר דרוזי ממג'דל שמס על ידי תושבים מקומיים. ב-1987 בכניסה לקולנוע מטיילת מקרית גת שביקרה בעיר נהרגה מכדור שנפלט מנשק של חייל (הוא נכלא לשנתיים וחצי).

אך היו אלה מקרים חריגים ובבתי הקולנוע חרמון ושניר נשמרה לרוב שגרה תרבותית, כשבידרמן, האב ולאחר מכן הבן, שימשו גם בתפקיד הסדרן המקפיד להסות את הרועשים ולדאוג לאווירה נעימה באולם.

בידרמן ראה בתפקידו משימה חברתית, כך סיפר בילו מישורי, אחיינו (ממפקדי סיירת חרוב, ממייסדי קיבוץ יטבתה וראש המועצה האזורית חבל אילות). לדברי מישורי היה בידרמן בין מייסדי הסניף המקומי של ארגון "רוטרי" ובמסגרת זו פעל לייסד בקרית שמונה סניף של מגן דוד אדום, סייע לפעילות המקומית של הוועד למען החייל וארגון אמהות עובדות (כיום נעמת) וכן טיפח את הנוער המקומי.

ב-1980 פנה בידרמן לבנו, ישראל, בבקשה שינהל את שני בתי הקולנוע חרמון ושניר, וכשנענה בהסכמה פרש מהניהול, עזב את קרית שמונה, חזר למרכז הארץ והשתקע עם רעייתו ברמת גן, כשהוא מפנה את זמנו לפעילות התנדבות בעמותת "אנוש" ובארגון "רוטרי". שנה מאוחר יותר נסגר קולנוע חרמון לאחר שפגעה בו קטיושה וכאמור חיסלה בו את ציוד ההקרנה. קולנוע שניר המשיך ופעל יד לסופו של אותו עשור.

.

שניר כנס של צהל סוף שנות השישים

סוף שנות ה-60: התכנסות של יחידות צה"ל בקולנוע שניר (באדיבות ישראל בידרמן)

.

68EFE379557E869D05A1310E631EC1E92A8EE76F

1984: הקרנת הבכורה העולמית לסרט "מאחורי הסורגים" – צוות השחקנים והיוצרים ומשמאל ראש העירייה פרוספר אזרן (באדיבות ישראל בידרמן)

.

.

(5) שקיעה

בסוף שנות ה-80 הדרדר מעמדו של קולנוע שניר, כמו גם של קרית שמונה בכלל שלא הצליחה להתנהל באופן עצמאי ונדרשה לסיוע ממשלתי ללא הפסקה. באותם השנים נסגרו בזה אחר זה המפעלים הגדולים שפעלו בעיר והעסיקו רבים מתושביה. מפעלים אחרים שהמשיכו לפעול צמצמו את מספר העובדים. אווירת נכאים פשטה בעיר ורבים מטובי בניה עזבו את עירם ועברו להתגורר בערים הגדולות.

מיעוט הצופים לא מנע את המשך הפעילות הרציפה של הקולנוע, ועם זאת התקיימו בו גם מופעים, אך גם הם לא נחלו הצלחה. ב-1988, למשל, הופיעו כאן שניים מגדולי הזמרים באותן השנים, אלא שההופעה נקטעה, כפי שפורסם בעיתון "מעריב": "לפני שבוע ניצבה ירדנה ארזי על בימת קולנוע שניר בקרית שמונה כשלצידה יהורם גאון. אולם החשמל כבה וההופעה בוטלה לאכזבת התושבים, שהתנחמו שארזי תשיר בערב יום העצמאות – אולם גם זה לא קרה".

הקרנת הסרט האחרון בקולנוע שניר התקיימה ב-1989. באופן סימבולי היה זה הסרט "מת לחיות" בכיכובם של ברוס ויליס ואלן ריקמן. הסרט "ביג" שתוכנן לעלות בקולנוע שבוע אחריו, כבר לא הוקרן בו.

"היתה אז דעיכה של כל הענף. נכנס אז הוידאו ואחריו הכבלים. היתה לנו תכנית לשנות ולעשות אולם קולנוע קטן בבניין, אך לא אישרו", מספר ישראל בידרמן. "פניתי לראש העיר ואמרתי לו שהעירייה כשותפה בקולנוע צריכה לעשות משהו כמו לפתח אולם מרכזי, הוא התלהב אבל לא רצו לפתח אולם ישן אלא רק חדש וכך בנו על חורבותיו של קולנוע חרמון את היכל התרבות שהיום הוא פיל לבן. למעשה, כשהעירייה לא הסכימה לעזור עם הארנונה, אז הצעתי לסגור את קולנוע שניר וכך הוסכם".

.

823EB034091E757E71F117997A8BF4662BC8D9D1

1989: מודעה למכירת הציוד של קולנוע שניר כולל 1,000 כסאות קולנוע מעץ (באדיבות ישראל בידרמן)

.

.

בזעם נזכר בידרמן כיצד היזמים שרכשו ממנו את קולנוע שניר, הזמינו אותו לצפות בהריסת הבניין. "הייתה לנו הצעה בכתב מקונה שרצה לשמור על הבניין ולפתוח בו אולם שמחות", הוא מוסיף בכאב על הצעה שלא התממשה.

אלא ששנות ה-90 היו השנים של הקניונים, ואת מקומו של קולנוע שניר שלא הצליח לשרוד יותר מ-23 שנה תפס קניון 8 סנטר, שאולי לא הביא חויות משמעותיות לתושבי קריית שמונה, לא הוסיף להם תרבות או בידור, אבל נתן להם את ההזדמנות לקנות מותגים בכל מיני חנויות כמו פוקס ותמנון. יחד עם פתיחת הקניון שקע גם המרכז המסחרי של העיר.

.

4

1990: ראשית הריסת הבניין. תהליך ההריסה היה קשה במיוחד כי דפנות האולם הורכבו משלוש שכבות – שתי שכבות של בטון ושכבה של לבנים (אלבום לזר כהן, ישראל נגלית לעין)

.

2

1990: בעיצומה של ההריסה נותרה רק החזית הראשית (אלבום לזר כהן, ישראל נגלית לעין)

.

3

1990: על חורבותיו של קולנוע שניר הוקם קניון (אלבום לזר כהן, ישראל נגלית לעין)

.

תודה לישראל בידרמן, לד"ר אדריכל צבי אלחייני ולפרופ' אמיר גולדשטיין

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Neta Peleg  ביום 21/10/2022 בשעה 22:34

    כרגיל במדינה הזו לא יודעים לתת כבוד ולשמר מבנים מיוחדים. עצוב. והפוסט מרתק כרגיל אצלך

  • וואו, איזה בניין מיוחד.
    הלוואי שעוד היה קיים, הייתי שמחה להגיע ולצפות בו בסרט.
    אני מתגעגעת כל כך למבני הקולנוע הישנים.

  • Ehud Best  ביום 23/10/2022 בשעה 7:27

    בניין נהדר

  • שרון רז  ביום 24/10/2022 בשעה 4:03

    התצלום הראשון/העליון של חזית שניר מדהים בעיניי, גם הדומה לו מהזווית השנייה, של אותה חזית מעוגלת. מיד חשבתי כמה היא "לווייתן". נדיר. מאוד אוהב את מבני המודרניזם ה"אונייתיים", אבל זה ממש בניין יוצא דופן ומרהיב, במיוחד כאמור בחזית שבה רואים את ההתעגלות. יוצא דופן גם מבחינת תכנון, של במה לא מלבנית וישרה וגם שאין מעליה מגדל במה רגיל נפרד/בולט אלא רק חלל מוגבה.
    לדעתי לא ראיתי עד היום ברשת אף תצלום של בית הקולנוע הזה. כן ראיתי את התצלום של קולנוע חרמון, שבו לא רואים קולנוע אלא מרכז מסחרי ואנשים מחכים בקופות. מניח שהיו נכנסים ויורדים למטה לאולם. ניתן לראות קצת מבניות של "קולנוע" רק בתצלום הכללי מרחוק, שבו רואים את שני בתי הקולנוע, שלצערי נהרסו מזמן. כמה חבל. כמה קל להרוס. מצער מאוד. גם הסיפור על המקרין המבוגר שנהרג עצוב מאוד וגם שני מקרי ההרג המבאסים הנוספים. היו פעם אנשים בעלי חזון אמיתי ונחישות (וגם יכולת כלכלית עסקית להגשימם), כמו אותו בידרמן האב, שחלמו ועשו, ותרמו כל כך לתרבות, לאמנות ולקהילה של עיר מתפתחת. עושה רושם שאולי יש פחות אנשים כאלו כיום. טוב שעיזבון המשרד נתרם ל-אא"י ושיש כמה תצלומים ושרטוטים ישנים וחשובים. תודה על הפוסט. 

  • אורן  ביום 05/12/2022 בשעה 9:18

    אחד הבניינים המיוחדים יותר שנבנו בקריית שמונה. זוכר את הסיפורים של סבא ישראל לוי ז"ל שהיה שותף בבניית הקולנוע עת עבד בחברת סולל בונה שבנתה את המבנה המרהיב.

  • זיו כהן  ביום 05/12/2022 בשעה 11:39

    אני רק אומר שניר נקרא חרמון כך שהיו 2 בתי קולנוע עם 2 שמות שהם שם אלד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: