סיבוב באהרונוביץ 4 בתל אביב

מבואת הכניסה המרווחת עם הבמה המעוגלת הופכת את בנייין המגורים שבמפגש הרחובות אהרונוביץ 4 ולוריא 13 לאחד הבולטים בלב תל אביב. אם תזדמנו לרחוב אהרנוביץ תגלו שראוי להתעכב כמעט בכל בניין, אבל בזה במיוחד.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כמעט ופסקה לחלוטין הבנייה האזרחית בארץ בכלל ובתל אביב בפרט. הסיבות לכך היו בעיקרן כלכליות, צמצום היקף המהגרים, אך גם מחסור בחומרי גלם. רבים מהאדריכלים סגרו את משרדיהם, חלקם פרשו מהמקצוע וחלקם פנו לעבוד במע"צ המנדטורי או בשירות הצבא הבריטי. מעטים פנו לתכנן בהתיישבות העובדת. מעט מאד מבני מגורים נבנו בתל אביב בזמן המלחמה. את הבניין שלפנינו תכנן האדריכל רוברט הוף שבחר לפעול כאדריכל עצמאי והמשיך לתכנן בתל אביב במהלך המלחמה וגם הצליח להשיג חומרי בניין מגוונים ומעולים.

הבניין באהרונוביץ 4 חריג בשלושה היבטים: ראשית הוא נבנה בעיצומה של מלחמת העולם ב-1940. שנית, זמן קצר לאחר השלמתו, גגו הוחרב בעקבות פגיעה ישירה של פצצה שנחתה עליו ממטוס קרב איטלקי. ההיבט השלישי הוא כאמור מבואת הכניסה שהיא מהמפוארות שנבנו בבתי מגורים בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

306641835_6019704101392455_1709065552847788972_n

1940

.

צילום מסך 2022-09-19 221931

אהרונוביץ 4 פינת לוריא 13 (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

20220911_160626

שוכן על מגרש הפונה לשני רחובות – אהרונוביץ ולוריא. ברחוב לוריא שכן בית החרושת ללבני סיליקט שממנו יצא חומר הבנייה העיקרי לבתי תל אביב. כשהמפעל נסגר, נמכרו אדמותיו ובשטחו הוקם מגדל משרדים וחניון

.

20220911_160612

הבניין הוכרז לשימור ולכן הוא נותר כמו שהיה, שופץ ונוספה לו קומה בנסיגה שאותה תכנן האדריכל איל זיו

.

20220911_160656

הכניסה היא מכיוון רחוב אהרונוביץ

.

20220911_160716

שלט הסבר קצר בשלוש שפות הותקן לאחר שיפוץ הבניין בפיקוחה של מחלקת השימור העירונית

.

20220911_160730

את קומת הקרקע עוטפת רצועה של שביל המרוצף באבן פראית

.

20220911_160736

הכניסה

.

20220911_160821

העיצוב מקורי

.

20220911_160810

קופסת זכוכית

.

20220911_160746

דלת שמקשרת לחדר עגלות

.

20220911_160910

במה אליפטית שהופכת את המבואה הזו לכל כך ייחודית. הדלת שבמרכז מובילה לדירת דופלקס

.

.

(1) הבניין

סביבת כיכר דיזנגוף, בשעתו הלב החדש של תל אביב, היתה בנויה למדי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. אך לא בכל המגרשים הוקמו בתים. רבים נותרו ריקים, חלקם גדולים במיוחד (לימים הוקמו על אחדים מהם מבנים כמו פסאז' הוד עם תיאטרון הקאמרי וכמו קולנוע תל אביב), או במיקומים בולטים במפגשי רחובות, כמו זה שבו עסקינן.

הבניין שלפנינו נבנה על מגרש בשטח של כ-550 מ"ר, במפגש של שני רחובות: אהרונוביץ שבקצהו נשקף בניין תיאטרון האוהל שתכנן האדריכל אריה שרון (לאחרונה נפתח בו מלון בוטיק), ורחוב לוריא שהיה ריק ברובו למעט בניין בית חרושת לייצור לבני סיליקט. בסוף שנות ה-30 הפסיק בית החרושת את פעילותו וכיום שוכן בשטחו מגדל כלל וחניון. כמו רבים מהמגרשים בסביבה, גם המגרש שבמפגש הרחובות אהרונוביץ ולוריא היה בבעלות בית החרושת, ועם חיסול הייצור, נמכר בשוק החופשי.

הבניין החליף ידיים, ויחד אתן הוחלפו האדריכלים ונערכו בזה אחר זה שינויים בתכניות שהוגשו לעירייה. התכנית המוקדמת למגרש נערכה כבר ב-1935 בידי האדריכל א. פרידמן (כך הוא חתום על התכניות. יתכן והיה זה אלכסנדר פרידמן שהיה אדריכל מעולה שהעניק תשומת לב לייצוגיות של המבנים שתכנן לרבות מבואות הכניסה, אלא שאלכסנדר פרידמן השתקע בירושלים וזה שלפנינו חתום כמשרד בתל אביב. בנוסף, פרידמן הירושלמי הקפיד לציין כי הוא ד"ר וזה שלפנינו לא. בתל אביב פעלו גם האחים עמנואל ואליהו פרידמן, אך בחתימה באנגלית מופיעה האות A, כך שזה לא האח אליהו). הבניין שתכנן פרידמן היה טיפוסי לתקופה כשהסגנון הבינלאומי שולט. הוא כלל שתי כניסות נפרדות שהובילו לדירות קטנות בנות חדר או שניים. את מפגש החזיתות הדגיש בהתעגלות אופיינית לתקופה.

התכנית שעליה חתום האדריכל ד"ר רוברט הוף נערכה ב-1939 והציגה מבנה בעל נוחכות פלסטית. המסה האחידה יחסית פורקה בחזית הפונה לרחוב אהרונוביץ לכזו מדורגת אופקית. בשונה מהתכנית הקודמת אין כאן כל מחווה למפגש הרחובות באמצעות התעגלות (פרשנות שונה להתעגלות הופיעה רק בגרסה מוקדמת שערך הוף, אך נמחקה בהמשך ולבסוף חזרה והופיעה רק בפינה עורפית ותוך שימוש בלבני זכוכית). במקום המחווה המעוגלת האופיינית למפגש החזיתות, העניק הוף עיצוב שונה ומודגש לכל אחת משתי החזיתות. שטחי הדירות גדלו באופן משמעותי, שניים עד שלושה חדרים, ומספר הדירות צומצם בהתאם. הודות לכך, נקבעה כניסה אחת בודדת, וזו התאפיינה בעיצוב פנים בחלקו בעל קוים מעוגלים.

המבואה לבניין מורכבת מאגף מלבני המוביל אל אגף אליפטי. המבואה האליפטית מקשרת אל חדר מדרגות משותף, כמו גם לפתח המוביל לדירת דופלקס. שאר שטח הקומה מיועד ל"דירת השומר", כך מופיע בתכנית המקורית. ואכן גם היום במרכז האגף האליפטי בולטת דלת כניסה וגם היום היא מובילה לאותה דירת דופלקס שנותרה כפי שתוכננה במקור.

.

צילום מסך 2022-09-19 174303

1940: תכנית קומת הקרקע – מבואת הכניסה במרכז, דירת השומר מימין והמפלס התחתון של דירת הדופלקס משמאל.

.

.

פתחים מזוגגים שמקיפים את המבואה מחדירים אליה אור יום, ודרכם ניתן להשקיף על רחוב אהרונוביץ. לעיצוב הריצוף ניתנה על ידי האדריכל תשומת לב. החלק הראשון של המבואה מעוצב בדוגמה המורכבת משני סוגי מרצפות טראצו (בהירה וכהה), בעוד שהחלק המעוגל מורכב מריצוף בהיר ואחיד.

חדר המדרגות הממוקם בלב הבניין הוא מרכיב נוסף וייחודי. האדריכל היה נדיב בשטחים והעניק מבואה חיצונית משותפת לזוג הדירות המזרחיות בקומה, בנוסף למבואות ("הול") פנימיות לכל אחת מהן בנפרד. מבואה זו פונה כמו מרפסת אל חדר המדרגות וגם זו השתמרה. חדר המדרגות עצמו מואר בתאורה טבעית לאורך היום הודות לפתח ריבועי רחב וגבוה המחולק ל-16 ריבועים מזוגגים.

ב-9 בספטמבר 1940 נפגע האזור בעקבות הפצצה של חיל האויר האיטלקי. אחת הפצצות פגעה פגיעה ישירה בגג הבניין וגרמה לנזק רב. כתוצאה מהפגיעה ניזוק הגג, נהרס חדר הכביסה וחלקו העליון של חדר המדרגות, כמו גם כלל מערכות הבניין – חשמל ואינסטלציה. נפגע הטיח בחזיתות ובפנים הבניין, התפרקו מעקות במרפסות וגם בחדר המדרגות ופרטי פירזול אחרים, נופצו זגוגיות והבניין כולו היה מאובק. עד מהרה שופץ הבניין ומצבו הושב לקדמותו.

ב-2015 ערך האדריכל איל זיו תיק תיעוד ואחריו תכנית שימור והרחבה לבניין. נוספה קומת גג בנסיגה וכן נוספה מעלית על חשבון שטח דירות. באופן זה, השתמרה המבואה וכן חדר המדרגות על מרכיביו השונים.

.

.

.

(2) האדריכל

האדריכל רוברט (ראובן) הוף, יליד וינה, רכש את השכלתו המקצועית בעיר הולדתו ועם עליית הנאצים לשלטון היגר לארץ ופתח משרד אדריכלים בתל אביב במשותף עם האדריכל עמנואל גינזבורג. המידע אודות הוף כמו גם שותפו מצומצם למדי. ידוע על שלושה מבני מגורים בלבד שתכננו במשרדם המשותף: האחד ברחוב חובבי ציון 63 (1936) שבו מבואה חיצונית ייחודית, השני במפגש הרחובות לבונטין 11 וברזילי 6 (1937) המתאפיין במסך זכוכית לכל גובה חדר המדרגות, והשלישי צנוע מכולם ברחוב גרץ 10 (1937).

מבנה נוסף שתכנן הוף כאדריכל עצמאי, לבד מהבניין ברחוב אהרונוביץ, מצוי ברחוב רות 4 (1941). במבואה לאותו בניין ניתן למצוא דימיון למבואה שלפנינו. בנוסף לה מצויה בחצר המפולשת שבחזית הבניין בריכת נוי עם מזרקה פיסולית, שיתכן שגם כאן באהרונוביץ 4 היתה כזו אך לא שרדה.

בסתיו של שנת 1976 נפטר בפתאומיות בנו של הוף ונותרה רק נכדה אחת – תמר הוף (כל היודע פרטים אודותיה אז אשמח לקבל כדי להעשיר את הידע אודות סבה האדריכל). פחות מחודשיים לאחר מכן נפטר גם הוא כשאת גופתו הוא תרם למדע.

באופן תמוה ייחס האדריכל איל זיו שב-2008 ערך את תיק התיעוד לאהרונוביץ 4, את תכנון הבניין לאדריכל רוברט ואן הוף ההולנדי, ממייסדי הדה-סטיל. אלא שואן הוף ההולנדי היגר לאנגליה ב-1937 ובה פעל עד לפטירתו ולא היה לו כל קשר לארצנו הקדושה.

.

20220911_160844

פתחים רחבים וגבוהים פונים לרחוב ולחצר המפולשת – מאירים את המבואה ומאפשרים קשר עין עם החוץ

.

20220911_161358

קירות וצמחייה

.

20220911_161443

פתח מקושת פונה לחדר המדרגות. פתחים מקושתים נוספים נקבעו גם בתוך הדירות

.

20220911_161336

דפנות המבואה מחורצים בפסים כהים שמדגישים את צורת האולם

.

20220911_161423

מבט מהמדרגות

.

20220911_160855

פתח המקשר לחדר המדרגות

.

20220911_160936

מעקה עץ מסוגנן

.

20220911_160949

את דפנות חדר המדרגות מחפים לוחות אבן בשני גוונים לצורך הגנה על הקירות

.

20220911_161313

תקרת חדר המדרגות מתעגלת

.

20220911_161053

מואר היטב הודות לפתח רחב הפונה לצפון

.

20220911_161006

מבואה חיצונית לשתי הדירות משמת גם כמעין מרפסת הפונה למדרגות

.

20220911_161100

המבואה לדירה המערבית בכל קומה היתה במקור פנימית, אך בגלל התקנת המעלית (מימין) הפכה לשטח משותף. ארון הקיר מעץ פונה כעת למבואה

.

20220911_161103

חלון ריבועי המחולק בעצמו ל-16 ריבועי זכוכית מחדיר אור טבעי אל המדרגות

.

20220911_161133

זכוכית חלבית

שיר לסיום:

.

מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

בן גוריון 33 (דב כרמי)

בית קרסו (אריה כהן)

רופין 40 (אריה קרפץ)

יעל 3 (אוסקר קאופמן)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

גן הסלעים (גדעון שריג)

בן-גוריון 88 (אליהו וולמן)

ויזל 11 (מרדכי רוזנגרטן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

בית מילמן (יצחק פרלשטיין)

גשר אוסישקין (קיסלוב קיי)

בלפור 26-24 (מיכאל פלאטו)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

תיכון עירוני ה' (אבא אלחנני)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

סביל אבו-בוט מתחדש (טל איל)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

דוד המלך 59-51 נוה (אהרון דורון)

דוד המלך 36-32 (יצחק פרלשטיין)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

בית הבאר בהרצל 138 (נאור מימר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בניין נפתלי (אריה אל-חנני וניסן כנען)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

בית הקיבוץ נטוש (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

תחנת אלנבי התת-קרקעית של הרכבת הקלה

תחנת קרליבך התת-קרקעית של הרכבת הקלה

ביתן הלנה רובינשטיין מתחדש (רכטר אדריכלים)

מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 (יחיאל אברהמי)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

הסטודיו לבניית דגמים של יעקב דלווה בארלוזורוב 61 (אריה שרון)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 (אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן-גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית העיר שוב מתחדש

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

הקולוסיאום

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יריב תמנע  ביום 21/09/2022 בשעה 8:12

    מחקר קטן בעיתונות היסטורית מראה שרוברט נפטר חודשיים אחרי בנו מיכאל, בחודש דצמבר 1976. כתובות במהלך השנים: 1939 יהודה הלוי 81; שנות ה-40 גוטליב 9; שנות ה-60 רח' אהוד 27, צהלה. שם אשתו היה לילי. רוברט יליד 1908 או 1909, לילי כנ"ל. ב-1965 היה מועמד לכנסת ברשימתו של אורי אבנרי, "העולם הזה – כח חדש", במקום 14. כנראה שלא נבחר…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: