סיבוב בגן הסלעים שבפארק הירקון עם אדריכל הנוף גדעון שריג

כבר 40 שנה שאדריכל הנוף גדעון שריג מלווה ומתכנן את פארק הירקון. בין חלקי הפארק השונים שתכנן מסתתר גן הסלעים שנחנך ב-1992. קל לפספס את הגן למרות שמדובר באחד מהמושקעים והייחודיים שבגנים שהוקמו בישראל. "אני חי עם הגן הזה כבר 40 שנה", אומר לי שריג בעת סיבוב בגן בשעת אחר-צהרים מאוחרת. הוא גאה בגן הזה במיוחד ורואה בו את גולת הכותרת של יצירתו הנופית הנפרסת על פני ששה עשורים, וכזה שמקפל בתוכו את גישתו לתכנון נוף.

בגן פזורים מקבצים של סלעים שנבחרו בקפידה, לוקטו, הובאו לכאן מכל רחבי הארץ, והוצבו בדרכים מגוונות ויפות. הסלעים שונים בצורתם, מרקמיהם וצבעיהם. שריג ביקש לא רק ליצור כאן גן דידקטי, כזה שהוא בעל ערך חינוכי למבקרים בו, אלא גם מקום של נופש ופנאי. הוא ביקש לדמות את הסלעים עצמם לאנשים, לכן קל לזהות ברבים מהם אנושיות – חלקם מופיעים כבודדים, זקופים, כפופים או שוכבים, חלקם מופיעים בזוגות ואף בלהקות וניתן לזהות דיאלוג בין הסלעים-דמויות. את כל אלה הוא שילב במדשאות, פרחים, שיחים ועצים וגם בתעלות ובריכות מים שמטופחים כבר 30 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

293156616_5838322862863914_3028134800563012327_n

1992

.

20220705_181910(0)

אדריכל הנוף גדעון שריג בכניסה לגן שאותה הוא עיצב כנקיק צר. ריצוף השבילים נעשה באמצעות סלעים, אבנים ואדמה והכוונה שתרגישו בכל צעד את המקום. לכן שריג זועם על כניסת אופניים או קורקינטים לגן. את שלי בהוראותו נאלצתי להסתיר בין השיחים לאורך הסיבוב

.

צילום מסך 2022-08-08 031645

שנות ה-80: רישום במחברתה של אדריכלית הנוף מירה יעקוסון של הנקיק המקבל את פני הבאים לגן הסלעים שכולל קירוי (באדיבות אדריכלית הנוף מירה יעקבסון)

.

20220705_170431

שריג לא מפסיק להרים את הראש מהסלעים ולהדגיש את הקשר בין אותם סלעים שהטבע יצר ובין המגדלים שצמחו במהירות ונבנו בידי אדם

.

20220705_165440

לצד כל קבוצת סלעים הותקן שלט הסבר המפרט את הסוג, הייחוד והמקור של הסלעים. שריג אוהב לחפש את השלט, לעצור ולקרוא בקול. במקומות שבהם נעקרו ונעלמו השלטים הוא זועם

.

20220705_171942

שריג מוביל את הסיבוב והתחנה המשמעותית הראשונה היא הגבעה עם האמפי השקוע, שבין השאר הוא חיתן בה את בתו. בתקופת הקורונה פתחה העירייה את הגן לצורך קיום חתונות של עד 50 משתתפים – בהתאם למגבלות שנקבעו

.

IMG_8834

סלעי בולבוסים שהובאו מערד למרגלות הגבעה (צילום: מירה יעקבסון)

.

20220705_171705

את האמפי השקוע קבע שריג בראשה של גבעה מלאכותית. הטופוגרפיה כאן היא אינה טבעית ותוכננה כולה על ידי אדריכל הנוף וצוותו

.

צילום מסך 2022-08-08 031413

שנות ה-80: רישומים ממחברה של אדריכלית הנוף מירה יעקבסון המתארים את הגבעה (באדיבות אדריכלית הנוף מירה יעקבסון)

.

img131

שנות ה-80: הצבת סלעי הצור בראש הגבעה (באדיבות אדריכלית הנוף מירה יעקבסון)

.

00070

שנות ה-80: ההצבה (באדיבות אדריכלית הנוף מירה יעקבסון)

.

img111

שנות ה-80: הגבעה לאחר הצבת הסלעים בראשה בעת העבודות להקמת הגן במבט מ"ערוץ הנחל" המורכב מסלעי בזלת (באדיבות אדריכלית הנוף מירה יעקבסון)

.

20220705_171848

האמפי מוקף בקבוצת סלעים שלכל אחד מהם דמות שונה ואת ההשראה קיבל אדריכל הנוף מסטונהנג' שבאנגליה, וכפי שהוא בעצמו אומר: "סטונהנג' עשה עלי רושם אדיר". 

.

20220705_171437

שריג אוהב את כל אחד מהסלעים, אך יותר מכולם נראה שזה שעיצב בצורת בית קרוב במיוחד ללבו והוא מזדרז להתייצב לידו

.

.

(1) התקפה בפתיחה

"את הכניסה הזו אני שונא וכל פעם שאני רואה את השער הוא עולה לי על העצבים", פותח אדריכל הנוף גדעון שריג את הסיבוב בגן הסלעים. שריג הגיע במצב רוח טוב ותקיף. השער שאליו הוא מתייחס, נקבע כאן לאחר שהנהלת פארק הירקון ביקשה לגבות דמי כניסה וגם מימשה את העניין. הוקמה גדר היקפית ובפתח הכניסה הוקם שער עם מנעול וקרוסלה מברזל, כאלה שלחלוטין לא משתלבים בצורתם ובחומריותם עם העיצוב שביקש להדגיש את ערכי הטבע. שריג התנגד למהלך אבל נראה שלא התייחסו לעמדתו. עניין הגבייה גווע וכבר שנים שהכניסה לגן היא חופשית, אך שער הברזל המכוער שחוסם את המעבר החופשי בין הפארק ובין הגן נותר במקומו. גם הגדר ההיקפית נמצאת ומונעת גישה ישירה מהמדשאה הגדולה הסמוכה לאגם.

מאוחר יותר נתקלנו בארנולד פרבר שתומך בהותרת השער והגדר. פרבר הוא האחראי על הגן כבר שנים רבות. הוא מספר שאתו עובדים על תחזוקת הגן שלושה עובדים נוספים ויש עובדת נוספת שפועלת במשתלה השוכנת בקצה מתחם הגנים. פרבר הגיע כדי לנעול את אותו שער כניסה בשעה שש (היציאה מהגן חופשית גם בשעות מאוחרות יותר). לעומת שריג, פרבר לא מוכן לוותר על השער והגדר שלדבריו שומרים על המקום הייחודי והמושקע. הוא מספר שגם עם המחסומים המקום סובל מוונדליזם שבא לידי ביטוי בעיקר בשבירת ספסלים, חדירה לערוגות ורמיסת הצמחיה. "אנחנו בעיקר בבעיה עם התנים", מספר פרבר על גורם נוסף שפוגע בגן. "התנים קורעים את כל צינורות ההשקיה ולכן היום אנחנו עברנו להשקות עם ממטרות וזה פי שלושה עבודה".

מתיחות נוספת התרחשה דקות אחדות לאחר מכן. הגעתי עם קורקינט ושריג עמד על כך שהגן נועד להולכי רגל בלבד, לא לאופניים ובטח לא לקורקינט ממונע. ניסיתי להתווכח ולהתעקש אבל שריג היה עקשן ממני. "נאבקתי שלא יכנסו לגן עם אופניים אלא רק ברגליים", מסביר שריג, "לכן אין כאן שבילי אספלט אלא יש מדרגות וקרקע מקומית". הוא דרש ממני לקפל ולהסתיר את הכלי בין השיחים. החלופה היתה לסרב ולוותר על הסיבוב בגן עם שריג. בחרתי בחלופה הראשונה, הנחתי את הכלי בין השיחים ויצאנו לדרך.

חשבתי שהסיבוב בגן לא יארך יותר משעה, אך הוא ארך שעתיים וחצי. הופתעתי מהגודל, ההשקעה, העושר והמורכבות של הגן הגדול, שעד היום לא נכנסתי לבקר בו. הוא מכיל בשטח של כ-70 דונם (מתוך אלפי הדונם שעליהם מתפרס פארק הירקון) כמה אזורים – כשהבולט שבהם הוא גן הסלעים, ולצדו גנים ייחודיים נוספים לרבות משתלה שגם אותם תכנן שריג.

שריג העמיד דורות של אדריכלי נוף בעת שלימד כעשרים שנה במסלול לאדריכלות נוף בטכניון, עשר שנים נוספות ב"בצלאל", כשבמקביל, במשרדו הפרטי בתל אביב העסיק רבים מאלה שכיום מובילים את המשרדים הבולטים בתחום. הוא איש של חינוך וזו כנראה גם הסיבה שהוא שמח לסייר איתי; הוא מסביר שבסיור מסוג כזה הוא רואה אחריות וחלק מהמשימה שלו.

.

במהלך הסיבוב שריג הסביר:

.

.

.

(2) הסלעים

"הרעיון של גן הסלעים התחיל מהאידאה שצריך להיות גן סלעי ארץ-ישראל בפארק הירקון", חוזר גדעון שריג להתחלה. "ישראל היא ארץ של סלעים וכמו שתכננתי פה בפארק מרחבי דשא ענקיים, אז תכננתי גם גן סלעים". בשונה מחווית הביקור בפארק המתאפיינת בעממיות קלילה וחופשית, כאן ביקש שריג להעניק למבקרים חוויה אישית או משפחתית ברמה אחרת, חוויה לימודית שבה נחשפים למראות ולמגע שמאתגרים את החושים וגם את המחשבה.

"ההשתלשלות של גן הסלעים בפארק הירקון החלה בראשית שנות השמונים בפנייה של מנהל פארק הירקון דאז להקים את "גן הגנים" מתוך מחשבה שיוקמו גן אנגלי, גן צרפתי, גן איטלקי, גן יפני וכו'", מספרת לי אדריכלית הנוף מירה יעקבסון שהשתתפה בתכנון הגן במסגרת עבודתה כשכירה במשרדו של שריג בין השנים 1990-1986 (שריג גם היה מנחה פרויקט הגמר של יעקבסון בטכניון ב-1985). "בעת ההיא, כבר היו ממוקמים בפארק מזה מספר שנים גן הורדים והגן הטרופי שתוכננו מיסודם והוקמו על ידי משרד 'תכנון נוף' כשעוד היו מתכנני הבית של פארק הירקון". לדבריה, שריג שלל את הרעיון הפשטני של "גן הגנים", בטענה "שנכון יותר להציג את מרכיבי הגנים העיקריים – סלע, מים, צמח, ולא את הרקע הלאומי תרבותי שלהם". הצעתו להקים גן שיוקדש לסלעי ארץ-ישראל התקבלה.

במשרדו, מינה שריג את אדריכלית הנוף מירה אנגלר שתוביל את פרויקט תכנון גן הסלעים. עם פרישתה מהמשרד, זכר שריג את מירה יעקבסון שרק שנה קודם לכן נפרד ממנה בגמר לימודיה בטכניון. יעקבסון, בת קיבוץ מעין ברוך, עבדה אז במשרדו של אדריכל הנוף ארי ארמוני. "בקיץ 1986 גדעון התקשר אלי", סיפרה יעקבסון במאמר שפרסמה בספר "גדעון שריג – גנים בשביל אנשים" (בעריכת אדריכליות הנוף נורית ליסובסקי וטל אלון-מוזס, הוצאה עצמית, 2017). הוא שאל לשלומי וסיפר שיש לו פרויקט שתפור למידותי, 'את הרי אוהבת סלעים ואבנים, הלוא כן?', הוא שאל. 'אוהבת מאד', עניתי בחיוב. כשלושה חודשים לאחר מכן העתקתי את מגוריי לתל אביב והתחלתי לעבוד במשרדו".

"בשלב שהצטרפתי למשרד באוקטובר 1986 כבר הושלם שינוי הקונספט והתגבשה תוכנית כללית של גן הסלעים", ממשיכה יעקבסון. היא מגלה שהגן תוכנן כאחד משישה גנים שכללו גן קקטוסים וסוקולנטים, גן גזום, גן מים, גן פורח וגן טרופי (זה האחרון כבר היה קיים ורק נדרש לשיקום). מבין הגנים החדשים הוחלט כי גן הסלעים יוקם ראשון ויתפרס על פני כ-30 דונם.

במהלך 1987 יצא שריג עם מנהל התפעול של הפארק, עם יעקבסון ובהובלתו של פרופ' עקיבא פלכסר, גיאולוג, חוקר ואיש חינוך בתחומו באוניברסיטת תל אביב, במטרה לבצע את איסוף הסלעים לצורך הקמת גן הסלעים והבאתם לאתר. במקביל, החלה עבודת ההצבה בשטח. פלכסר שהיה מומחה לסלעים וידע לאתר כל סלע במקומו הגיאוגרפי, היה שכנו של שריג ברמת השרון. במקביל לאותן שנים, הקימו השניים גן סלעים נוסף, קטן יותר ושונה במהותו ברמת השרון, שלעומת זה שבפארק הירקון, נטה במהותו יותר למישור החינוכי ולכן עוצב כמוזיאון פתוח והסלעים שנבחרו לו קטנים יותר (אני מקווה להקדיש לו בהמשך מאמר נפרד).

.

1987

שנות ה-80: רישום של אדריכלית הנוף מירה יעקבסון המתאר את הצגת סלעי הקלציט על עמודי ברזל בראש גבעת התצפית על האגם (באדיבות אדריכלית הנוף מירה יעקבסון)

.

20220705_175045

בשונה משאר הסלעים שמוצגים בגן, סלעי הקלציט ניצבים על עמודי ברזל קטנים בדומה לתצוגת תכשיטים

.

.

יחד סיירה החבורה מאילת ועד החרמון, תהליך שארך לפי יעקבסון כתשעה חודשים ובמהלכו לא רק נבחרו הסלעים אלא גם הובאו לפארק. בצומת גולני למשל נבחרו סלעי דולמיט, במג'דל שמס שלמרגלות החרמון היו אלה סלעי חול שנמצאו במחצבה נטושה (רבים מהסלעים שאותרו לגן מקורם במחצבות נטושות), בבית חורון סלעי צור, באזור סוסיתא שבמורד הגולן נבחרו סלעי בזלת, בערד לוקטו סלעי בולבוסים עגלגלים ובתמנע נבחרו סלעים עם מינרלים בגוון ירקרק.

הסלעים היו רכוש המדינה ולכן הנהלת הפארק נדרשה לשלם על רובם. "התהליך היה שעקיבא היה מציע לאן לנסוע, היינו נוסעים, מסיירים לבד או עם פקח של רשות הטבע והגנים, בוחרים את הסלעים המתאימים ומסמנים אותם", נזכרת יעקבסון. היא מספרת שבמהלך הסיורים התגלו סלעים ששינו את התכנית. כך למשל, בסיור במתלול צורים שבבקעת בית הכרם, נתקלו באקראי בסלעי קלציט שנראו בצורתם כמו אבני חן. אלה נבחרו והוצבו בגן בראש הגבעה הדרומית שמשקיפה על האגם, ובשונה משאר הסלעים בגן שהונחו על הקרקע, אלה הוצבו על עמודי ברזל נמוכים כאילו הם מוצגים בחנות תכשיטים. בשטח שבו ניצב כיום גן הקקטוסים והסוקולנטים הונחו ורוכזו הסלעים לאחר שהובאו לכאן מכל קצות הארץ. לאחר שהוצבו במקומם והשטח התפנה, הוקם הגן השני שהוקדש לאותה צמחייה מדברית.

.

20220705_171711

בגן תמצאו מקומות חשופים ונצפים כמו זה שבגבעה שבו משולב גם אמפי, וגם מקומות אינטימים ונסתרים

.

.

את הגן תכנן שריג כמסלול חינוכי החוצה סביבות שונות שאותן הוא עיצב, כל אחת, באופן שונה. חלקן אינטימיות ועוטפות את המבקר וחלקן חשופות. חלקן מאפשרות את הפעילות הציבורית והפומבית ביותר וחלקן מאפשרות את הפעילות האינטימית ביותר שניתן לדמיין. חלקן מקומות למעבר ותנועה וחלקן מקומות שהייה. בחלקן המבט הוא פנימה ובחלקן המבט הוא אל החוץ. שריג נלהב להתעכב על כל אחד מחלקי הגן.

המקום כולו הוא מעשה מלאכותי וכל חלקיו תוכננו על ידי שריג וצוותו – החל מהטופוגרפיה המלאכותית שמופיעה במגוון של תצורות, דרך הנטיעות של עצים ושיחים, ועד למערכות המים שמעוצבות בחלקן כסביבות טבעיות, כמו היו כאן תמיד.

.

WhatsApp Image 2022-07-24 at 07.44.011

1991: עבודות הצבת הסלעים בגן (באדיבות אדריכל נוף לב וקסמן)

.

.

רגע לפני הכניסה לגן, מקבל את פני הבאים סלע צור גדול ובודד. הוא שוכב על הקרקע במרכזה של רחבת כניסה שמנסה להדגיש את פתח הכניסה המעט נסתר לגן. במקור על פי התכנית, יועד הסלע הזה להיקבע בראש הגבעה העגולה שבמרכז הגן. אלא שמשקלו היה גדול מידי ובעצת המהנדסים הוחלט להותיר אותו במקומו כשהוא הופך לנקודת ציון בפארק, כך מספרת לי יעקבסון. הסלע הובא לכאן מאחד מהכפרים בית עור אל-פוקא ובית עור א-תחתא (את שני הערכים עליהם בויקיפדיה כתבתי וצלמתי לפני שנים), ולאחר שהוחלט להותיר אותו כנקודת ציון בכניסה, שולבה בו מערכת מים נסתרת, כך שהמים יראו כאילו הם נובעים ממנו. בעת הסיבוב זרימת המים שבתה.

הכניסה לגן היא מבעד לנקיק צר שאורכו לא יותר מ-20 מטרים. שתי דפנותיו מורכבות מקירות סלעי גיר שהובאו מסביבת טורעאן שבגליל. הם מתנשאים לגובה של שמונה מטרים וגם הריצוף מורכב בחלקו מפרוסות שנפרסו מאותם סלעי גיר. במקור, מספרת יעקבסון, התכנון היה שסלעים אלו גם יקרו את המעבר וקירוי כזה אכן בוצע. למשך תקופה מאד קצרה חוויית המעבר היתה דרמטית במיוחד, כשבסדקים שבין סלעי הקירוי חדרו פסי אור שנפלו על הקרקע והקירות הזכירו במשהו את נואמיס, אותם מבנים פרהיסטוריים שמצויים בסיני והותירו רושם אצל שריג. אלא שלא לאורך זמן נותר הנקיק מקורה. בעצת המהנדס שחשש מפני קריסה, פורקו אותם סלעים ששימשו לקירוי והוא נותר פתוח לשמיים.

המטרה ביצירת הנקיק המקבל את פני הבאים ונפרד מהם, הוא לחצוץ בין החוויה של הפארק המורכב בעיקר ממרחבים גדולים ופתוחים של דשא ועצים, ובין זו של הגן הייחודי המתמקד בגיאולוגיה הארץ-ישראלית. כבר בנקיק ניתן להתרשם משילוב הצמחייה, כזו המתבססת על צמחייה מקומית, כשכאן בולט הקיסוס שמטפס וזוחל על הסלעים.

בקצה הנקיק נפתח הנוף. מימין מדרגות ישיבה לצורך הדרכה בפתח ובסיום הסיור בגן. משמאל מקבץ הסלעים הראשון – סלעי גרניט שהובאו לכאן מהרי אילת והוצבו בזוגות או שלישיות כשהם יוצרים ביניהם דיאלוג. כאן המקום להדגיש כי הצבת הסלעים היא מפגן של פיסולי אמנותי מובהק. מהלך זה מדגיש את דמותו של שריג שעסק בפיסול ואף שקל בראשית דרכו לפנות לפיסול. לבסוף הוא בחר באדריכלות נוף, אך צמח לתוך התחום מתוך הפיסול שחזר והופיעה ברבות מעבודותיו הנופיות. 

בחזית במרחק נגלית הגבעה שבראשה כמה סלעים מזדקרים ובאופק מתנשאים מגדלי המשרדים של בני ברק, רמת גן ותל אביב. שריג אוהב את צמיחתם של המגדלים המהווים רקע של סביבה בנויה לגן. הוא חוזר על כך כמה פעמים לאורך הסיבוב, ואולי, שוב, יוצאת כאן גישתו הפיסולית בעיצוב הנוף. "אני לא חושב שהוא באמת אדריכל נוף", סיפר שותפו של שריג אדריכל הנוף לב וקסמן במפגש אדריכלי נוף שתמלולו פורסם בספר "גדעון שריג – גנים בשביל אנשים". "אני חושב שפשוט דרך אדריכלות נוף הוא מצא את הדרך לחיות. הוא מתעסק בהכל לחוץ מאדריכלות נוף – חברה, חינוך, ערכים, פוליטיקה מקומית, ארצית, תככים עירוניים, חיבורים אישיים, הקשרים רחבים והפרויקט הוא רק סיבה להתחבר לדברים האלו".

"לפנינו סלעים בני מאות מיליוני שנים, סלעי בראשית, ולצדם אנחנו רואים עיר של מגדלים שהבולטים שבהם אלה בניינים בני עשר או חמש שנים בלבד. זו תרבות של טבע לצד תרבות אדריכלית", אומר שריג כשהוא מתבונן בגבעה המרכזית בגן שבראשה הציב סלעים אנכיים ובאופק צמחו אותם מגדלים. "עשיתי את הגבעה בידיעה שיבוא יום ויראו את קו הרקיע של תל אביב, כי חשוב לי שתמיד תדע איפה אתה נמצא".

.

צילום מסך 2022-08-15 204756

גן הסלעים יחד עם הגן הארכאולוגי, גן הקקטוסים והסוקולנטים והגן הגזום משתרע על פני כ-70 דונם. בצמוד לגן מצוי האגם המרכזי של פארק הירקון שמשתלב בצבעיו הירקרקים (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

gan haslaim-klali

תכנית גן הסלעים וכן של הגנים הייחודיים הנוספים שתכנן שריג בצמוד לו (באדיבות אדריכל הנוף לב וקסמן)

.

.

"באנגליה יש שני מקומות עם גני סלעים שהוצבו כאתרי ביקור", מספר שריג על מקורות ההשראה. המפורסם מבין השניים הוא סטונהנג' (Stonehenge) הנמצא מערבית ללונדון. לא בדיוק גן אלא יותר אתר מסתורי, אך כזה שמקושר לסביבה הפתוחה ומותיר רושם עז על המבקרים, במיוחד על שריג שביקר באתר מספר פעמים ומציין ש"סטונהנג' עשה עלי רושם אדיר". סטונהנג' השפיע במיוחד על החלק שבמרכז גן הסלעים, המורכב מגבעה מלאכותית שאת פסגתה העגולה מקיפים סלעים אנכיים. שם הוסיף שריג ויצר אמפי שקוע, שאליו נוטים כמה מהסלעים ובו ניתן לקיים אירועים שונים. שריג למשל קיים כאן את חתונת בתו.

הסלעים הגדולים האלה הם סלעי צור שהובאו מהכפרים בית עור אל-פוקא ובית עור א-תחתא (ממזרח למודיעין) ונמצאו ממש בתחומי הכפרים. הם מתאפיינים בחיספוס, ולעומתם נבחרה אבן גיר דולומיט מלוטשת שנחצבה באזור מצפה רמון כדי לצפות אתה את האמפי. סלעי הצור מתנשאים לגובה של 3.5 מטר (הגבוהים והגדולים מבין הסלעים שבגן), כשבעומק הקרקע קבור כרבע נוסף מגובהם. משקלם נע בין 25 ל-30 טון ונדרשו שני מנופים כדי להציב אותם במקומם. הסלע הגדול מכולם נותר כאמור מונח ברחבת הכניסה ומשקלו מגיע ל-50 טון.

קבוצת סלעים נאה במיוחד מצויה בתוך חורשה צפופה של עצי זית. כאן קבע שריג נחל קטן הנובע מבין סלעים וממשיך וזורם בערוץ קטן שממשיך עד לאגם של פארק הירקון. סלעי הבזלת הגדולים הובאו לכאן ממורדות הגולן, מאזור סוסיתא שם הם היו מונחים לצד הכביש, חלקם ממחצבה מאזור תל בית צידה שבצפון-מזרח הכנרת וחלקם הובאו לכאן משטח שבין כפר תבור וקיבוץ בית קשת שבגליל. הנחל והסביבה בכלל נראית כאילו היתה כאן תמיד, אך כול כולה נוצרה יש מאין. מירה יעקבסון מספרת ששריג נתן לה יד חופשית בעיצוב המפורט של חלק זה בגן, והיא מספרת על ההשראה: "מעין ברוך [הקיבוץ שבו גדלה ובו היא גם מתגוררת כיום, מ"י] מוקף באתרים ארכאולוגים והשפה הזו קרובה לליבי. הדימוי של הערוץ הוא כמו בחלקו הצפוני של החצבאני".

להשלמת תכנון הצמחיה של הגן, נדרש זוהר לפיד, כמנהל הגן דאז, ללקט, לרבות ולטפח מיני צמחייה מקומית שלא היו זמינים במשתלות המסחריות באותה העת. לפיד הקים משתלה באתר הגן שאליה לוקטו כל אותם צמחי ארץ-ישראל שנדרשו לגן ובה הם טופחו. הובאו לכאן בין השאר מעמק החולה עצי שמיר קוצני ומהגליל הובאו לכאן שיחי אלת המסטיק ואזוב מצוי.

.

WhatsApp Image 2022-07-24 at 07.44.02 (1)1

1991: הסלעים בגבעה לאחר הצבתם וקודם לשתילת הדשא (באדיבות אדריכל הנוף לב וקסמן)

.

.

סוגיית הדשא בגן עלתה לדיון בשלבי התכנון. "התשובה היתה מיידית – כן, יהיה גם דשא", נזכרת יעקבסון. את הדשא הם שתלו כמו אצבעות שחודרות אל תוככי הגן, "כדי שהוא לא יהיה זר לפארק", היא מנמקת.

בכלל הסלעים הם אלמנט חזרתי ביצירתו של שריג. אנדרטת "יד לבנים" בגן לאומי כרמל היתה העבודה הראשונה שבה שילב סלעים כאלמנט מרכזי (1977). "היא מגלמת כמה מרכיבים שבאים לידי ביטוי בגן הסלעים", מנמקת יעקבסון את חשיבותה היחסית, ומפרטת: "ענין יחסי הגומלין עם הנוף הרחוק הנצפה, ענין ההצבה האנכית כסוג של התרסה ביחס למנח הטבעי, כמעיין דמות מיתית ענקית וגם הכרזה על היות חומריות הסלע כפסל בידי היוצר".

בין הגנים שתכנן שריג בולטים במיוחד גן סלעי גרניט במלון הילטון ירושלים כיום מלון ורט (1978), גן הסלעים בהוד השרון (1986) וגן דובנוב (1995) וגן הבנים (2002) בתל אביב. העיסוק בסלע, עץ ואדם, הוא שילוש מרכזי ביצירתו ולא לחינם בספר המאמרים שהוקדש ליצירתו – "גדעון שריג – גנים בשביל אנשים", בחרו עורכות הספר להעניק לאחד השערים את השם "סלע, עץ, אדם", וגם קבוצת התצלומים שפותחת את הספר מציגה את אותו השילוש.

הסלעים המגוונים מזמינים נגיעה ומגע והתבוננות בכל אחד מהם. תמצאו כאן יותר מ-50 סוגי סלעים, וההיכרות האינטימית אתם מאפשרת הבחנה בין הסוגים השונים של הסלעים שלוקטו מאזורים מגוונים בארץ וגם מהשטחים.

הגן לא תוכנן כנגיש לבעלי מוגבלות והוא גם אינו כולל תאורת לילה. בתקופת הקורונה לאחר שהוטלו מגבלות לאירועים המוניים, העמידה העירייה את הגן לרשות הציבור כדי לקיים בו חתונות מצומצמות. אז הוקמו עמודי תאורה מבולי עץ וכבלים גלויים ורפויים שאינם תואמים את אופי הפארק. כמובן שגם עמודים אלה מרתיחים את שריג שלא הפסיק להתלונן עליהם. כשנתקלנו לקראת סיום בארנולד פרבר שכאמור אחראי על הגן, שריג לא עצר את עצמו ואמר על אותם עמודים ש"זה רצח של הגן, נא לפרק!". פרבר הגיב כי הם זמניים. הוא הבטיח שבקרוב, לא יותר מכמה חודשים, העמודים יוסרו ובמקביל יש תכנית לעמודים קבועים. שריג כבר מכיר היטב את לקוחותיו ולא נראה שהאמין להבטחה ששמע.

.

20220705_171501

אדריכל הנוף גדעון שריג נולד בפולין ב-1934, היגר בילדותו לארץ עם הוריו. בוגר בית הספר החקלאי כדורי. עם חבריו לגרעין הנח"ל הצטרף לקיבוץ מעוז חיים ולאחר מכן המשיך לקיבוץ משגב עם – שם גם הותיר כמה מעבודותיו המוקדמות. את לימודי אדריכלות הנוף השלים בברקלי ועם שובו ארצה זכה לפרסום כשתכנן על גדות הירקון, סמוך לשכונת בבלי, את גן ההרפתקאות הראשון. לאחר מכן תכנן שורה ארוכה של גנים. כיום ממשיך משרדו לפעול עם אדריכל הנוף לב וקסמן

.

20220705_171931

יורדים מהגבעה וממשיכים לחלק אחר בגן

.

20220705_172241

עצי הזית מקיפים אפיק של נחל הנראה לגמרי טבעי אודות לסלעי הבזלת הסוגרים עליו. סלעים אלה הובאו לכאן המגולן

.

20220705_172238

שריג הופתע לגלות שמערכת המים עובדת. בארץ מתקשות רשויות לתחזק מתקני מים, אך כאן בפארק הירקון נראה שמתאמצים יותר

.

20220705_172013

השילוט המקורי שרד במרבית המקומות בגן והודות לו ניתן לקבל הסברים בעברית ובאנגלית. ראוי היה להוסיף גם ערבית כנדרש החוק. אמנם כתוב שהסלעים הם מהגולן אך אדריכלית הנוף מירה יעקבסון מגלה שהם באו מהשדות שבין כפר צבור וקיבוץ בית קשת שבגליל

.

.

(3) הגן הארכאולוגי והגן הגזום

עוד לא סיימנו עם גן הסלעים וסטינו לגנים ייחודיים סמוכים שגם אותם תכנן שריג כהמשך לגן הסלעים. גנים אלה הוקמו ממזרח ובצמוד לגן הסלעים בהמשך שנות ה-90 והעבודה עליהם הסתיימה ב-2002.

בגן הארכאולוגי שהוא לא גדול במידותיו יחסית לשאר, בולטים עוד כמה סלעים. שריג מסביר שבמחשבתו הם מדמים אב ואם עם שני ילדיהם. סלעים אלה מופיעים כאלמנט משני לממצאים ארכאולוגים שהם העיקר ומודגשים בסביבה הנופית.

במרכז הגן הארכאולוגי מצוי פסיפס שיצרו ב"מוזאיקה אילון" והוא העתק מדויק לרצפת הפסיפס העתיקה שנחשפה בקיבוץ חפציבה ושימשה במקור לבית כנסת ששכן במקום במאה ה-6 לספירה. הפסיפס מתאר את גלגל המזלות לפי חודשי השנה.

אחריו מגיע זה שאותו מכנה שריג "הגן הגזום". שמו ניתן לו כי הוא מעוצב על בסיס של צורות גאומטריות – שיחים גזוזים בקפידה מקיפים שטחים כלואים וריקים. שריג מסביר ש"זה גן שיכול להיות בכל וילה". ההשראה באה לגן בעיקר מגנים צרפתיים שבהם ביקר.

במקור, מספר שריג, במרכזן של אותן קבוצות שיחים גזוזים נשתלו פרחים עונתיים, שהעניקו לגן צבעוניות מרהיבה. אלא שבהנהלת הפארק בחרו להזניח חלק זה של הפארק ולא להמשיך ולטפח את הפרחים העונתיים, וכך נותרו רק אותם שיחים שאותם ממשיכים לגזוז בקפידה ובמרכזם חללים ריקים. משני צדי הגן חורשות של עצי זית וברוש כשתעלת מים מקשרת בין הקצוות – בקצה האחד הגבוה מצוי סלע שממנו נובעים המים ובקצה השני הנמוך מצויה בריכה ריבועית.

.

20220705_172450

בחלק הבא בגן קובצו לצד הסלעים גם ממצאים ארכאולוגים ובהם העתק של רצפת הפסיפס הקדומה של בית הכנסת של בית אלפא שנחשפה בקיבוץ חפציבה

.

20220705_172518

את הפסיפס יצר צוות מקיבוץ אילון

.

20220705_172638

כל סלע מייצג דמות שונה

.

20220705_173243

החלק היפה ביותר בגן מצוי בתוך חורש צפוף יחסית בקצהו מצוי סלע המייצג נביעה וממנו תעלת מים לבנה מובילה את המים במורד אל בריכה מלבנית. יצא קצת דני קרוון.

.

20220705_173300

הנביעה

.

20220705_173335

התעלה יורדת במדרון

.

20220705_173128

התעלה ממשיכה אל גן פורמאלי שבמקור היה כולו מוכסה בפרחים עונתיים אך אלה נעלמו ולא חודשו ורק נותרו גדרות חיות שמשליטות את הירוק

.

20220705_173111

ובקצה הבריכה. משני צדי התעלה מצויים אותם שיחים גזומים שבמקור הקיפו ערוגות פרחים עונתיים וצבעוניים, אך פרחים אלו הוזנחו וכיום השטח ריק

.

20220705_174355

הבריכה, כמו הנביעה, מוקפת בעצי זית

.

20220705_173528

שריג נעצר כדי שלתף תובנות

.

(4) חזרה אל גן הסלעים:

.

20220705_175315

בקצה הדרומי של הגן יצר שריג גבעה מלאכותית נוספת המשתפלת לדרום במדרגות בנויות ומצופות באבן. מכאן ניתן היה במקור להשקיף בנחת על האגם של פארק הירקון. אלא שעובדי הגן לא טרחו לגזום את העצים שנשתלו בתווח שבין הגן ובין האגם וכיום האגם מוסתר לחלוטין

.

img134

שנות ה-80: לאחר השלמת גבעת התצפית על האגם (באדיבות אדריכלית הנוף מירה יעקבסון)

.

20220705_175031

בראש אותה גבעה ישנה במה מישורית ובה זוג סלעים המדמים זוג אוהבים. ברקע הסלעים שמסתירים את נוף האגם שבעבר היה חשוף לעין והיווה את המוקד לצפייה. גם הגבעה הזו היא אחד מהמוקדים האהובים במיוחד בגן על שריג

.

20220705_175742

השביל שאתו מסתיים הסיבוב הוא רחב ולאורכו הונחו קבוצות סלעים צבעוניים – כמו אלה העשויים מאבן חול אדומה

.

20220705_181439

רגע לפני שיצאנו נכנסה קבוצה גדולה עם מדריך

.

20220705_181649

ואז נתקלנו גם בגנן הראשי של הגן, ארנולד פרבר. שריג הספיק להתלונן על כמה מפגעים שביקש לתקן

.

.

(5) פרידה

גן הסלעים הוא אחד מהרגעים האחרונים הידועים לי באדריכלות הנוף בישראל שבו מודגשת הגישה המבקשת להנכיח את המקומיות הישראלית. יש בו מהלכים פוסט-מודרנים, שמזכירים אתר אחר שהוקם כמעט במקביל וגם לו אחראים אדריכלי נוף – "בקעת הקהילות" ביד ושם. אלא שבשונה מהמקרה הירושלמי, זה התל אביבי נטול הנצחה והצומח בו הוא חלק בלתי נפרד מהפיתוח. אך בשניהם ניתן למצוא מהלך שאותו מכוון אדריכל הנוף, גם אם שריג מדבר על חיבור התוצאה בשני האתרים היא של ניתוק מהסביבה והפנמה בתנועה ובתודעה, בשניהם יש שימוש בולט בסלעים ובסמליות. בשניהם יש גם סוג של עודפות וצפיפות. אלמנט נוסף שבולט בשני האתרים היא השליטה של אדריכלי הנוף בחומר – בסלע ובצמחייה המקומיים, תכונה שנחלשה אצל הדורות הבאים של אדריכלי הנוף.

בדקות האחרונות לשהייתנו בגן, דקות ספורות לפני שארנולד פרבר ניגש לנעול את שערי הכניסה לגן, נכנסה קבוצה גדולה ומגוונת של מבקרים בליווי מדריך. מסתבר שהחברה להגנת הטבע עורכת כאן סיורים מודרכים. שריג נעצר והתבונן בדממה מלאת סיפוק על הקבוצה שמתלהבת מהעולם החדש שנגלה לעיניהם. המדריך כמעט ולא מספיק לפתוח בהסברים ושריג מתנתק ממקומו וניגש אליהם בזריזות. הוא מציג את עצמו כמתכנן הגן. "וואוו", "איזה תפקיד מרתק", "כל הכבוד", מגיבים כמה מהמשתתפים (בעיקר המשתתפות) כשמבט של הערצה בעיניהם. שריג מסביר בקצרה על הגן ובסיום דבריו באופן ספונטני הקבוצה כולה מוחאת כפיים לכבודו. שריג מרוצה ולא מסתיר את התרגשותו.

.

20220705_181827

ודרך הנקיק יצאנו החוצה ונפרדנו

תודה לאדריכלי הנוף גדעון שריג, מירה יעקבסון ולב וקסמן

מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

בן גוריון 33 (דב כרמי)

בית קרסו (אריה כהן)

רופין 40 (אריה קרפץ)

יעל 3 (אוסקר קאופמן)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

בן-גוריון 88 (אליהו וולמן)

ויזל 11 (מרדכי רוזנגרטן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

בית מילמן (יצחק פרלשטיין)

גשר אוסישקין (קיסלוב קיי)

בלפור 26-24 (מיכאל פלאטו)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

תיכון עירוני ה' (אבא אלחנני)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

סביל אבו-בוט מתחדש (טל איל)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

דוד המלך 59-51 נוה (אהרון דורון)

דוד המלך 36-32 (יצחק פרלשטיין)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

בית הבאר בהרצל 138 (נאור מימר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בניין נפתלי (אריה אל-חנני וניסן כנען)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

בית הקיבוץ נטוש (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

תחנת קרליבך התת-קרקעית של הרכבת הקלה

ביתן הלנה רובינשטיין מתחדש (רכטר אדריכלים)

מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 (יחיאל אברהמי)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

הסטודיו לבניין דגמים של יעקב דלווה בארלוזורוב 61 (אריה שרון)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 (אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן-גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית העיר שוב מתחדש

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

הקולוסיאום

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שאול כוכבי  ביום 21/08/2022 בשעה 11:13

    כתבה יפה וממצה על פרויקט יפה מאד. משאמרתי זאת גם תמיהות:
    א. 'יצא קצת דני קרוון'…שלא לומר הומאז'/חיקוי/השפעה מוסלמית-אלהמברה.
    ב. בפרק אשדוד [יפה ומענין לעצמו] גן פסלים חצי דידקטי כשבמרכזו הפלא ופלא ככר מדורגת שקועה ולא נאמר מי הושפע ממי.
    ג. מה ענין שמיטה להר סיני – רצפת פסיפס שאיננה קשורה לנושא בכלל, בפארק סלעים ועוד רפליקה. לשם מה?
    בברכה
    שאול

  • Batsegal  ביום 24/08/2022 בשעה 12:33

    אהה… סיפרתי לי. צפיתי בסיור בוידאו. נראה/נשמע איש מדהים.

    >

  • זאב זיוון  ביום 25/08/2022 בשעה 9:18

    תודה שהזכרת את זוהר לפיד בהדרכתו סיירתי שם עם מדריכי ניצנה לפני שלושים שנה. טוב מאוחר מאשר אף פעם.

  • היינה  ביום 28/08/2022 בשעה 14:59

    ראוי היה להזכיר את שמו של המנכ"ל הראשון של פארק הירקון, משה עקרון.היוזם והמוציא לפועל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: