סיבוב בבית ציפורי הנטוש בקיבוץ כפר גלעדי – אולם הספורט הראשון בגליל

מרכז הספורט והתרבות של קיבוץ כפר גלעדי ששכן בקצה הצפוני של ההתיישבות העברית, היה גם למרכז של הגליל המזרחי כולו. "בית ציפורי" שנקרא על שמו של חיים ציפורי (1938-1903), ממייסדי ארגון "הפועל", חבר הקיבוץ וממגיניו שנפל בעת מילוי תפקידו, תוכנן בשנות ה-40 בידי המהנדס יוסף אידלמן והאדריכל שמואל ביקלס, מבכירי "הלשכה הטכנית" של תנועת הקיבוץ המאוחד שפעלה בקיבוץ עין חרוד.

ימי תהילתו של בית ציפורי חלפו ועברו. כבר יותר מעשרים שנה שהוא ניצב נטוש ומוזנח. סיבוב בבניין מגלה שהבמה מכוסה בחפצים שונים ומשונים, אך עדיין תמצאו בו מתקני התעמלות שנבנו במיוחד לאולם. הפרגוד האדום דהה ונקרע. מאות המושבים מכוסים באבק וחלק מהתקרה האקוסטית קרס על המושבים והמעברים.

כעת עולה איום הריסה. במועצה אזורית הגליל העליון מבקשים למחוק את המבנה ההיסטורי ולפנות את השטח לטובת מבנה כיתות חדש. חברי הקיבוץ זועמים על ההחלטה ויוצאים למאבק. יחד עם "המועצה לשימור אתרים" הם מבקשים לבטל את ההחלטה וקוראים לשמור על המקום שממנו צמחה התרבות העברית הגלילית המתחדשת.

ועל כך ברשימה זו.

.

298828395_5926084870754379_8814757512730481950_n

1951

.

Screenshot 2022-08-11 074745

כפר גלעדי (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

צילום מסך 2022-08-11 225228

1950: בית ציפורי בולט בקצה הדרומי של הקיבוץ. למעלה מימין ניצב חדר האוכל (ארכיון כפר גלעדי)

.

20220721_170418

החזית המזרחית מכוסה בתוספות בנייה מאוחרות וגם במכולה

.

20220721_170428

במקור מגדל הבמה נפתח גם בעורפו (ולא רק לכיוון האולם) באופן שבו ניתן היה להציג הצגות בקיץ והקהל ישב בחוץ מול הבמה

.

20220721_170518

הרוח החזקה המנשבת באזור הקשתה להציג כאן הצגות ומופעים פתוחים והדלתות קובעו למקומן

.

צילום מסך 2022-08-11 225341

1950: אירוע שבו נעשה שימוש בבמה הנפתחת אל החוץ (ארכיון כפר גלעדי)

.

20220721_172615

מתחת לבמה ישנו אולם שמשמש כיום ללימודי מוסיקה. בתקרה בולטות קורות הפלדה החשופות

.

20220721_170626

החזית המערבית אמנם חשופה אך נערכו בה שינויים – הפתחים הגדולים הוקטנו כדי לצמצם חדירת אור אל פנים המבנה שהוסב לאולם מופעים

.

.

(1) 1940 – הצעות מוקדמות

התעמלות וספורט ובכלל בריאות הגוף היו חלק ממערך הערכים העשיר שהיו הבסיס לקהילה שהרכיבה את קיבוץ כפר גלעדי, מהקיבוצים הראשונים שנוסדו בארץ והראשון שהוקם בידי חברי אגודת "השומר" (ממנו צמח ארגון ההגנה ומאוחר יותר צה"ל). אלכסנדר זייד, מחברי הקיבוץ הראשונים היה מהדמויות הדומיננטיות בנושא פעילות גופנית, והקפיד להנחיל את ערכי הבריאות גם לשאר החברים.

ערכי התרבות והמורשת היו גם הם חלק מאותו מערך, לכן כבר ב-1940 פנו החברים ל"לשכה הטכנית", שהיתה משרד האדריכלים של תנועת הקיבוץ המאוחד (לאחר מכן נקראה "המחלקה לתכנון"), במטרה לתכנן בית תרבות לקיבוץ הצפוני.

ב"לשכה הטכנית" היו אלה המהנדס יוסף (יוסקה) אידלמן (1984-1906) והאדריכל שמואל ביקלס (1975-1909) שקיבלו לתכנן את הפרויקט. אידלמן היה הבכיר מבין השניים – בין השאר ייסד את הלשכה בעוד שביקלס רק היגר לארץ ולמד את המקום. בשנות ה-40 היו השניים מעורבים בתכנונם של מבנים רבים בכפר גלעדי – הם תכננו את בשלב הראשון של בית ההבראה (כיום מלון גלעדי), בית ספר, בתי מגורים, גן ילדים, פעוטון, אסם, מוסך וגם את הסליק שבו הוסתר בימי המנדט הבריטי חלק נכבד מהנשק המקומי.

"בית התרבות" שהוזמנו לתכנן היה למעשה שם כולל לשימושים רבים, כך מסבירה אביטל אפרת, מנהלת מוזיאון העליה הראשונה בזכרון יעקב ומי שחקרה את עבודתו של ביקלס במסגרת לימודיה בחוג ללימודי ארץ-ישראל שבאוניברסיטת חיפה (ואני מקווה שעבודת התזה שחיברה תיערך ותפורסם כספר). "כל מבנה ציבורי שהוא אינו חדר אוכל נכלל בזמנו בהגדרה של 'בית תרבות'", היא מפרטת – "ספרייה, חדר עיון, חדר זיכרון, ארכיון, אולם מופעים ואירועים, גלריה וגם מוזיאון". השימוש עצמו נקבע לרוב על ידי אדם אחד – "בקיבוץ כשמישהו רצה משהו ונלחם עליו – אז עשו", ממשיכה אפרת, "דברים צמחו מלמטה, כך זה היה בקיבוצים והדברים היו מאד תלויים באנשים".

בסקיצות מוקדמות שנשמרו בארכיון יד טבנקין, כולן מעשה ידי האדריכל שמואל ביקלס, ניתן למצוא פרוגרמה עקרונית ורישומים. הפרוגרמה חושפת כי הרעיון היה להקים מוזיאון שיתמקד בגבורת היהודים – באירופה ובארץ-ישראל, כשכפר גלעדי היה בכיר היישובים בנושא הודות למייסדיו חברי ארגון "השומר". נושא נוסף שיועד לו מקום במוזיאון היה הצגת אמנות יהודית. לצד המוזיאון תוכננו לקום אולמות הרצאה, ספרייה ומחסן. מערך האולמות שאותו תכנן ביקלס היה בגישה אורגנית, כשאולם צמח לצד אולם אחר, באופן שבו ניתן להוסיף אגפים בזה אחר זה לאורך שנים, מבלי לפגוע בתפקוד המבנה והמשך פעילותו הרציפה או בשלמותו העיצובית.

למבנה יועד תפקיד ייצוגי וחגיגי. בסקיצות ניתן למצוא כי ביקלס ביקש להעניק למבנה חזות מונומנטאלית ומודרנית.

.

img_4290

1940: סקיצות של האדריכל שמואל ביקלס למוזיאון בקיבוץ כפר גלעדי – מבטים על המבנה שתוכנן להיות מונומנטלי, ייצוגי ומרשים (ארכיון יד טבנקין באפעל)

.

.

בעבודה זו שתכנן ביקלס ניכרת תשומת לב חדשנית וייחודית לנושא האור, בעיקר לחדירתן של קרני שמש מסוננות אל עומק האולם. ביקלס לא הסתפק בפתרון אחד בודד, אלא חקר בינו לבין עצמו באמצעות חתכים, אופנים שונים של חדירות שיצרו מגוון ועושר.

הפרויקט לא בוצע כפי שתכנן אותו ביקלס והרעיונות נותרו על הנייר. אם היה נבנה אזי היה זה המוזיאון הראשון שנבנה לייעודו ביישוב העברי בארץ. ועדיין, ניתן למצוא את גישתויו אלה במבנים אחרים שתכנן ובראשם המשכן לאמנות בעין חרוד, אותו מוזיאון לאמנות שנחשב לגולת הכותרת של יצירתו האדריכלית. את תכנון המשכן החל בראשית שנות ה-40 וחלקו הראשון נפתח לציבור ב-1948, בעיצומן של קרבות מלחמת העצמאות.

רעיונותיו של ביקלס למוזיאון בכפר גלעדי אמנם נדחו, אך עם זאת הוקם בתכנונו "בית ציפורי" שיועד לשמש לספורט, התעמלות, אירועים של הקיבוץ ובכלל של היישוב העברי וכן לעריכת ליל סדר – אירועים מרובי משתתפים שחדר האוכל הקטן יחסית לא יכול היה לאכלס. המוזיאון הוקם לבסוף בסמוך לבית ציפורי ב-1969 בתכנון האדריכל אוריאל שילר, תוך שהוא מתמקד במורשת ארגון "השומר" ולכן נקרא "מוזיאון בית השומר".

הדמות שהובילה את הקמתו של המוזיאון כנראה גם בשלב המוקדם וגם בשלב המאוחר היתה נחום הורביץ (1989-1892). הורביץ היה חבר ארגון השומר, חבר קיבוץ כפר גלעדי, מייסד מוזיאון בית השומר, המוזיאון בחצר תל חי ומנהלו הראשון וגם מי שניהל את פרויקט ייבוש החולה.

.

img_4293

1940: למעלה מימין פריסת האגפים, משמאל תכנית האגף המרכזי וחתכים (ארכיון יד טבנקין באפעל)

.

img_4289

1940: פרספקטיבות וחתכים שבאמצעותם חקר ביקלס את חדירת קרני שמש מסוננות אל עומק האולמות השונים בבניין (ארכיון יד טבנקין באפעל)

.

img_4287

1940: חתכים מגוונים לחדירת קרני שמש מסוננות (ארכיון יד טבנקין באפעל)

.

.

(2) 1946 – אולם ספורט "בית ציפורי"

"הייתי ספורטאי כל חיי ומחצית מחיי היו בבית הזה", סיפר לי גדעון גלעדי, חבר כפר גלעדי שעל שם סבו, ישראל גלעדי, קרוי הקיבוץ, ומהדמויות הבולטות בשימור המורשת הבנויה ביישוב. למעשה, את המשפט שהוא אמר לי כאן שמעתי בחודש האחרון גם מכאלה שאינם חברי כפר גלעדי, אלא חברי קיבוצים שכנים כמו חולתה ונאות מרדכי.

גם הם, כמו גלעדי, נזכרים בערגה במשחקי הכדורסל, שיעורי ההתעמלות, באירועים ובמסיבות שבהם השתתפו בבית ציפורי. הבניין למעשה היה כל כך דומיננטי באזור, שבעמק מסתובבת אגדה שלאחר "הפילוג" ב-1952 שבמהלכו עזבה קבוצה גדולה של חברי כפר גלעדי את הקיבוץ והצטרפה לקיבוץ הגושרים, ממזרח לקרית שמונה, דאג אחד החברים לטעת עצים שגדלים במהירות באופן כזה שבית ציפורי יוסתר ובלילות כשהעמק התעטף בחשיכה ורק מבית ציפורי בקעו אורות – לא יראו בהגושרים את החיים שעזבו.

בית ציפורי הורכב משני אגפים – אגף עיקרי ומוארך לאולם ששימש בעיקרו למשחקי כדורסל, אך גם לכל אירוע ופעילות קבוצתית אחרת. בצמוד לו הוקם אגף הבמה שהתנשא לגובה. הבמה הכילה רצפת עץ שהיתה נוחה לשיעורי התעמלות שהיו עיקר הפעילות היומיומית בו. הבניין לא כלל חדרי שירותים ומלתחות.

.

צילום מסך 2022-08-11 230047

1947: הבניין בבנייה (ארכיון כפר גלעדי)

.

.

במבנה שתוכנן כאמור בידי אידלמן וביקלס, ניכרת ידו של אידלמן, היות וניתן למצוא כאן את גישתו התכנונית שחזרה והופיעה בבניינים רבים אחרים שתכנן, שעל חלקם כתבתי כאן במהלך השנים. המבנין שתכנן אידלמן היו פונקציונלים וחסרי יומרה עיצובית. התוצאה היא מבנים קופסתיים. היות והיה מהנדס, הדגיש את שלד הבניין בחזיתות. בנוסף, שלט אידלמן בשימוש בבטון, לכן השתמש לרוב באותו חומר זמין וזול (מאוחר יותר כשהתמחה בתכנון מבני ממגורות/סילו, הפכו אלה ליצירות בטון מרשימות למדי).

למרות הדומינניטיות של אידלמן שאותה ניתן לזהות בבית ציפורי, לפחות פרט אחד הביא אתו ביקלס; אגף הבמה מפנה את פניו אל האולם, אך עם זאת יישם כאן ביקלס את גישתו לתכנון אולמות ודאג כי הבמה תפנה את פניה גם אל חזית הבניין החיצונית. באופן זה נקבעו דלתות ענק בעורף הבמה שפנו אל מגרש רחב ידיים, כך שניתן יהיה בעיקר בימות הקיץ החמים לערוך הצגות, טקסים ואירועים רבי-משתתפים, שבמסגרתם ישב הקהל מחוץ לאולם. פתרון זה נתן מענה לימים חמים במיוחד שבהם קשה היה לשבת באולם שלא הותקן בו מיזוג אויר מלאכותי, או שהיה נדרש לארח קהל גדול שלא יכול היה להתכנס בתוך הבניין המוגבל במידותיו. השימוש בבמה הפונה אל החוץ היה מצומצם למדי בגלל הפנייתה לכיוון צפון-מערב, הכיוון שממנו מנשבות לרוב רוחות עזות. אביטל אפרת מציינת שבמה בשימוש כפול חזרה והופיעה באולמות נוספים שתכנן ביקלס, כמו למשל בבית השיטה, בבית טרומפלדור שבתל יוסף וכן בגבעת השלושה. אלא שגם בהם לא נרשמה הצלחה לרעיון, למעט גבעת השלושה שם השתמשו בפטנט יותר מכולם.

.

3023959

ראשית שנות ה-60: אדריכל שמואל ביקלס במשרדו שבקיבוץ בית השיטה (ארכיון ביקלס משכן לאמנות עין חרוד)

.

.

הבנייה של בית ציפורי החלה ב-1946, כשהחברים בעצמם מתגייסים לבנייה, גברים, נשים וילדים. המחסור בתקציב הוביל להתארכות עבודות הבנייה. מלחמת העצמאות אף היא גרמה לעיכוב. במשך שנים אחדות ניצב היה בית ציפורי במצב של שלד. הדבר לא מנע מהחברים לקיים בו אירועים רבים במהלך אותן שנים. רק לאחר הקמת המדינה וההתאוששות מהמלחמה הקשה, התפנו החברים לסיים את מלאכת הבנייה – חזיתותיו טויחו בלבן והותקנו חלונות ודלתות מעשה ידי המסגריה המקומית. באולם נוצקה רצפת בטון ונבנו במיוחד מתקני התעמלות, כאלה שלא היה ניתן למצוא באולמות אחרים בארץ.

התאורה הטבעית חדרה אל האולם מבעד לשתי שורות של פתחים שנקבעו בכל אחת משתי החזיתות המוארכות. בחזית המזרחית הצרה שמנגד לבמה נקבע פתח רחב וגבוה שאיפשר קשר עין עם העמק המרהיב שמתפרס למרגלות כפר גלעדי. פתח דומה קבע ביקלס בבניינים אחרים שתכנן כמו למשל בחדר האוכל בקיבוץ גשר שבעמק הירדן (הבניין בגשר הורחב בהמשך והחלון בוטל).

התאורה המלאכותית התבססה על סדרה של נורות פלורסנט ומעט נורות להט שנקבעו בתקרת האולם. "את הנורות שהיו בגובה רב היה קשה להחליף, ובכל מקרה גם כשהן כולן דלקו התאורה לא היתה אף פעם מספיקה, אבל אנשים היו רגילים והסתדרו עם מה שיש", אומר גלעדי.

.

צילום מסך 2022-08-11 225034

1948 שלד הבניין הלא גמור. הבנייה נעצרה בעקבות מלחמת העצמאות(ארכיון כפר גלעדי)

.

.

רצפת העץ המעולה של הבמה, מציין גדעון גלעדי, בוצעה על ידי נגריית הקיבוץ שאותה הובילה קבוצה שמקורה בריגה, שם הם הוכשרו בידי מייסטרים לעבודה בעץ. יעקב (יענק'ל) רייכל היה אחד מאותם נגרים, ואולי הבכיר שבהם, הוא גם היה המורה למלאכה המיתולוגי של ילדי כפר גלעדי. רייכל ניצל את החלל שנוצר מתחת לבמה, ושם הקים סדנת נגרות שבה קבע עשרה שולחנות עבודה לנגרים ולימד מלאכה, עד לפרישתו בשנות ה-70.

שיעורי ההתעמלות להם זכו ילדי הקיבוץ נערכו ברובם על אותה במת עץ. אגנס קלטי, מתעמלת אולימפית, לימים כלת פרס ישראל, שהיגרה לישראל מהונגריה וייסדה כאן את ההתעמלות התחרותית, נהגה להתארח בקביעות בכפר גלעדי במחנות אימונים ובסופי שבוע כדי ללמד את בנות הקיבוץ והאזור תרגילי התעמלות מקצועיים. יעקב זייל שהיה המורה המיתולוגי להתעמלות לא הסתפק בהנחלת הכושר הגופני לדורות הבאים, אלא גם בנה בעצמו חלק ממתקני ההתעמלות ששולבו באולם, כמו טבעות, חמור קפיצה (שעדיין מונח על הבמה ומעלה אבק), קורה ומקבילים. בשולי הבמה נקבעו ארונות איחסון שבהם נשמרו עשרות זוגות נעלי התעמלות, שאותם רכש הקיבוץ מעודפי הצבא האמריקאי, ולכל ילד היה זוג נעליים לצורך שיעורי ההתעמלות. זייל גם רכש כמה כדוריסל שהיו מצרך יקר ונדיר אז בארץ, ושמר עליהם מכל משמר (מתחת למיטה בחדרו). בעת משחקי כדורסל תחרותיים שימשה במת העץ לישיבה של ילדי הקיבוץ, אלה רקעו ברגליהם כדי להרעיש ולהפריע לקבוצה היריבה.עוד על התוכן הספורטיבי כמו גם על נושאים אחרים הקשורים בבית ציפורי תוכלו למצוא במאמרו מאיר העיניים מאת ד"ר אור לונטל "ספורט קהילתי: המשמעות החברתית-מרחבית של אולם הספורט 'בית ציפורי' בכפר גלעדי" (אופקים בגיאוגרפיה, 2017)

.

0416C7E5F44D33909A8FF54F9C665278F90D4A

שנות ה-60: שיעור התעמלות על הבמה כשבמרכז מככב חמור הקפיצה שבנה המורה המיתולוגי להתעמלות יעקב זייל (ארכיון כפר גלעדי)

.

.

חוץ מהתעמלות ומשחקי כדורסל, התקיימו כאן הקרנות של סרטים (בימי שלישי בערב, כל אחד הביא כסא מהבית עד שבנו שישיות של כסאות מתקפלים שאוחסנו באולם), חוגי ריקודים, מופעים, הצגות ובמיוחד זכורות ועידות של ההסתדרות, התק"ם ומפלגת העבודה שהביאו לכאן את בכירי הממשל הישראלי. "כל ועידה והתכנסות בצפון היו עושים בבית ציפורי", מדגיש גלעדי, "זה היה האולם הכי חשוב בצפון וחשוב לציין שכפר גלעדי לא גבו תשלום עבור אותם אירועים, אלא הכל היה בהתנדבות מלאה".

קשר הדוק במיוחד נרקם בין אנשי הקיבוץ הצפוני בישראל ובין תיאטרון הבימה. רבות מהצגות התיאטרון הוצגו כאן בקיבוץ, ואת חלקן אף הציגו לראשונה בכפר גלעדי, קודם שעלו על הבמה בתל אביב. השחקנים הבכירים של התיאטרון ובהם חנה רובינא, שמעון פינקל, שמואל רודנסקי ויהושוע ברטונוב, נהגו לפקוד את הקיבוץ, להציג הצגה ולשהות בו שבוע ימים. חוץ מאלה אירח האולם גם מופעים מוסיקלים. גלעדי ששימש כאיש הסאונד המקומי באותם מופעים זוכר את אריק איינשטיין מגיע עם כדורסל ומשחק בין החזרה ובין המופע. חוץ ממנו עלו אל הבמה זמרים ידועים כמו יהורם גאון, חווה אלברשטיין, דני סנדרסון ומתי כספי.

במשך כמה שנים נערך בבית ציפורי גם ליל הסדר, היות ובחדר האוכל לא היה מספיק מקום לחברים והאורחים שמספרם הגיע ל-1,200 איש. לצורך קיום האירוע החגיגי בפסח, דאג חבר הקיבוץ גידי קייך, בוגר בצלאל בירושלים שבין השאר לימד גרפיקה בסמינר הקיבוצים, לקשט את האולם.

.

-1969--3803565 שידרוג לאולם הצגות

1969: הסבת הבניין לאולם מופעים – פתחי החלונות הגדולים צומצמו (ארכיון כפר גלעדי)

.

3803981.jpg22.2..1969בית השומר בית צפורי

1969: טיוח החזית (ארכיון כפר גלעדי)

.

צילום מסך 2022-08-11 225313

1950: "הכרתה" של אחת מהפרות ברפת באולם (ארכיון כפר גלעדי)

.

צילום מסך 2022-08-11 224807

1950: אירוע ההכרזה על הקמת מועצה אזורית גליל עליון (ארכיון כפר גלעדי)

.

re-exposure of טקס סיום שנת הלימודים בבית ציפורי 1960 (2)

1960: טקס סיום שנת הלימודים (ארכיון כפר גלעדי)

.

צילום מסך 2022-08-11 224912

1974: ליל הסדר בבית ציפורי (ארכיון כפר גלעדי)

.

.

(3) 1969 – הסבה לאולם מופעים

בית ציפורי היה אולם הבית של קבוצת הפועל גליל עליון שצמחה בכפר גלעדי. תחילה נקראה הקבוצה שהוקמה בשנות ה-50 בשם הפועל כפר גלעדי ולאחר מכן אוחדה עם הקבוצה של קיבוץ מעין ברוך. הצלחת הקבוצה הובילה את הקיבוץ לקדם את הקמתו של אולם כדורסל גדול ומשוכלל יותר, וזה הוקם בסוף שנות ה-60 על שטח סמוך. שמו של בית ציפורי נלקח מהבניין הוותיק ועבר לבניין החדש שאותו תכנן האדריכל אריך ראש, אדריכל במחלקה לתכנון של התק"ם. סופו של בית ציפורי החדש בא לו ב-2019. הבניין "החדש" נדרש היה לשיפוץ והטוטו סרב לתקצב רק שיפוץ, אך הסכים לבנות תחתיו מבנה חדש ומשוכלל. הוא נהרס והאולם החדש נבנה במקומו.

בשעתו, הקמת אולם הספורט החדש הובילה את ראש לטפל גם בבניין הוותיק – האולם הוסב לאולם מופעים ולכן נוספה רצפה משופעת ועליה הותקנו 750 מושבים קבועים. תקרה אקוסטית כיסתה את התקרה המקורית, ובה שולבו מערכות מיזוג אויר ותאורה. דלתות הענק שבבמה שנפתחו לכיוון המגרש העורפי, שם הוקם אולם הספורט החדש, קובעו למקומן ובאמצעות בנייה מתועשת הוקמה בכניסה לאולם מבואה מרווחת עם דלתות כניסה חדשות לאולם.

"הבית סימל את כל חיי התרבות המשותפים של ילדי וחברי כפר גלעדי", מציינת תורה שרייבר, ילידת וחברת הקיבוץ, מורה לשעבר בבית הספר, מנהלת כיום את החצר הישנה של הקיבוץ ומובילה את המאבק לשימור הבניין. "שם גדלנו, שם בילינו, רבים מזכרונות הילדות שלנו הם מהבית הזה שהיה המקום המרכזי לכל פעילויות התרבות והספורט של הקיבוץ". שרייבר נזכרת בזיכרון משמעותי שמקושר לה לבית ציפורי – "כשהיינו בני 13 לקחו אותנו ללילה שלם של משימות אומץ. כשחזרנו לכפר גלעדי לקראת השעה חמש בבוקר, לא הלכנו לישון אלא גמרנו את היום המרגש בבית ציפורי".

אולם המופעים היה פעיל במהלך שנות ה-70, אך כבר בתחילת שנות ה-80 עם כניסת הטלויזיות הראשונות אל בתי החברים, החלה דעיכה איטית. בנוסף, נפתח ב-1984 חדר אוכל חדש בקיבוץ (בתכנונה של האדריכלית ארנונה אקסלרוד) – מבנה ממוגן ירי ומאותה עת כל התכנסות רבת משתתפים התקיימה בו. לבסוף לא התקיימו עוד בבית ציפורי מופעים והקרנות סרטים, אלא רק אירועים של בית הספר. בשלב מסוים עבר שטח האולם לתחום בית הספר המועצתי והוא יצא מכלל אחזקת הקיבוץ. הפעילות באולם הופסקה והוא הוזנח. לפני שנים אחדות חלק מהתקרה האקוסטית, על המערכות הרבות ששולבו בה, קרס על המושבים והמעבר. במבואת הכניסה וכן באולם שמתחת לבמה הוקם מרכז ללימוד מוסיקה שפעיל עד היום, בעוד שהבמה הפכה למחסן מאובק ואפל.

.

.

.

.

(4) 2022 – הריסה או שימור?

כעת ישנה כוונה מצד המועצה האזורית להרוס את הבניין ההיסטורי לטובת אולם כיתות חדש. חברים בקיבוץ במשותף עם המועצה לשימור אתרים מתנגדים למהלך. מה הם מציעים? לשמור על המבנה ולהקים בתוכו את הכיתות הנדרשות, או לחלופין להקים את הכיתות במקום אחר ואת הבניין לשפץ ולהשמיש כאולם להצגות וכנסים.

גדעון גלעדי מסביר שבזמן הבנייה הקיבוץ ישמח למצוא פתרון חלופי וזמני לתלמידים בתחומי הקיבוץ, ולמנוע ככל הניתן את פתרון ההריסה הפשוט שאינו מתחשב במורשת המקומית ובערכי קיימות של בניין הבנוי היטב וקיים כבר באתר. עם זאת הוא מציין שבמועצה היטו להם אוזן והחליטו להקים צוות חשיבה משותף למועצה ולקיבוץ, במטרה למצוא פתרון שיהיה מקובל על הצדדים.

המועצה לשימור אתרים באמצעות עמרי שלמון המנכ"ל ואורי בן ציוני מנהל מחוז צפון כבר התחייבו לסייע במימון הכנתו של תיק תיעוד וסקר הנדסי למבנה. במועצה לשימור גם לוחצים לשמור על בניין בית הספר ההיסטורי הסמוך.

.

20220721_170744

מסגרת בנויה סביב לחלון בעורף הבניין שהפך לחדרי שינה לאורחים צעירים (מתחת לטריבונת המושבים)

.

.

המהנדס והאדריכל

(א) "יש לציין באידלמן שלוש תכונות בולטות: כוח יצירה, דמיון עשיר וחדשנות", ספד למהנדס יוסף אידלמן, ידידו ועמיתו ד"ר מקס רייס, לימים נשיא הטכניון, במאמר הספד שפורסם בעיתון "הארץ" עם פטירתו ב-1984. "הוא סלד מהשגרה ותמיד חיפש את הפתרון הייחודי והטוב ביותר לבעיה שהעסיקה אותו".

אידלמן נולד במינסק ב-1906 ומגיל צעיר היה פעיל בארגונים ציוניים. בהיותו בן 19 עזב את עירו, היגר עם חבריו לארץ-ישראל והצטרף לקיבוץ יגור. כבר אז בלט בכשרונותיו כמתכנן ובהסכמת הקיבוץ פנה ללימודי הנדסה בטכניון שאותם השלים ב-1933. עם סיום לימודיו התמנה לתפקיד מנהל ומתכנן ראשי בלשכה הטכנית של תנועת הקיבוץ המאוחד, תפקיד בו נשא עד לפרישתו ב-1941. במקביל, עסק בהוראת ההנדסה בטכניון והגיע בהמשך לדרגת פרופסור. אידלמן היה חבר בארגון "ההגנה", סייע לארגון בפתרונות הנדסיים ומאוחר יותר לאחר הקמת המדינה סייע בתכנון מתקנים לתעשייה הצבאית.

בלשכה הטכנית תכנן אידלמן תכניות לקיבוצים, בהם גם כמה קיבוצי "חומה ומגדל" וכן את המבנים הנדרשים – מבני ציבור, מגורים ומשק. כאן ב"חלון אחורי" כתבתי על כמה מבנים שתכנן כמו חדרי האוכל בקיבוצים רמת הכובששער העמקים ויגור (שאותו הרחיבו בהמשך בתו וחתנו) ובית התרבות בקיבוץ אשדות יעקב. לאחרונה פרסמתי כאן מאמר על מגדל הסילו שתכנן אידלמן בטחנת הקמח "לבנון" בכניסה לטבריה.

(ב) שמואל ביקלס (1975-1909) היה חלוץ האדריכלים שצמחו בתנועה הקיבוצית עצמה. עם הצטרפותו ללשכה הטכנית שבה הוא עבד במשך עשר שנים, הוא תפס את מקומם של אדריכלים עירוניים שפעלו עד אותה עת בקיבוצים. שנות החמישים והשישים היו השנים בהן הוא הרבה לתכנן מבני ציבור ותכניות לקיבוצים. במהלך שנות ה-60 נחלש מעמדו, והוא נדחק על ידי דור חדש של רכזי בניין ואדריכלים צעירים. כאן כתבתי על כמה מעבודותיו: בית התרבות בקיבוץ רביביםבית התרבות בקיבוץ נווה איתןבית תרבות בקיבוץ מנרהחדר אוכל בקיבוץ אילותחדר האוכל בקיבוץ שדה נחוםחדר האוכל בקיבוץ עין חרוד מאוחדחדר האוכל בקיבוץ גשראולם ספורט בקיבוץ שפייםהמשכן לאמנות ע"ש חיים אתר בעין חרוד וגם מוסך קואופרטיב בית שאן-חרוד הנטוש.

.

20220721_170646

בחזית העורפית מדרגות לוליניות מובילות אל חדר המקרין שם שמור מקרן ענק ומשוכלל שנרכש לקיבוץ בתחילת שנות ה-80 

.

20220721_170708

מהכניסה לחדר המקרין ניתן להשקיף על מוזיאון בית השומר (תוכנן בידי האדריכל אוריאל שילר) שנבנה בתחילת שנות ה-60 ועל עמק החולה הנפרס למרגלותיו

.

20220721_172252

מבואת הכניסה לאולם נבנתה בשיפוץ שנערך בשנות ה-60 בתכנון האדריכל אריך ראש. זהו אגף שהודבק לחזית המזרחית וכיום משמש לחוגי מוסיקה

.

20220721_172146

האדריכל ראש גם הוסיף מדרגות חגיגיות שהובילו אל הכניסה לאולם (במקור הכניסה היתה במפלס הרחבה החיצונית ולכן לא היה צורך במדרגות)

.

20220721_172203

השטח שמתחת לטריבונות היום מלא גרוטאות אך הוא שימש במשך שנים לאירוח צעירים שיכלו לפרוס כאן מזרן ולישון

.

20220721_170908

הבמה מלאה במאות חפצים שמאוחסנים בה ומסכים את רצפת העץ

.

20220721_171437

מבעד לפרגוד האדום הדהוי והבלוי מציץ על האולם

.

20220721_171022

במקור היה כאן אולם ספורט – הראשון בגליל. בשנות ה-60 הוקם אולם חדש וזה הוסב לאולם מופעים ובו רצפה משופעת שעליה נקבעו 750 מושבים.

.

20220721_171559

כבר יותר מ-20 שנה שאף אחד לא התיישב על המושבים האלה שהתכסו באבק

.

20220721_171802

במקור הפתחים היו רחבים לצורך אוורור טבעי, אך אלה הוקטנו עם הסבת הבניין לאולם מופעים

.

20220721_171242

קרס חלק מהתקרה האקוסטית שבה שולבו מערכות תאורה, הגברה ומיזוג אויר

.

20220721_171214

האורגן התכסה

.

20220721_171735

עכשיו מקדמת המועצה האזורית את הריסתו של הבניין לטובת הקמת בניין כיתות חדש לבית הספר שבתחומו מצוי האולם

.

20220721_171256

חברי כפר גלעדי מתנגדים להריסה ומבקשים לשמור עליו ולחדש את פעילותו

.

תודה לתורה שרייבר, אביטל אפרת, גדעון גלעדי ואורי בן ציוני

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  ביום 14/08/2022 בשעה 12:58

    איזה בזבוז של מקום ועכשיו עוד להרוס??? מכללת תל חי הסמוכה יכולה בקלות לנצל את המקום לצרכיה ובכל מקרה לא ידוע לי על אולם משופע כזה למופעים בכל האזור.
    האולם זכור לי אישית עת בתור ילד בתחילת שנות הששים ביליתי עם הורי בבית ההבראה של הקיבוץ. באולם זה הוקרנו אז סרטי קולנוע ובאותה תקופה התרגום לעברית היה עדיין על פס נפרד שהוקרן בצד סרט הקולנוע עצמו…

  • Neta Peleg  ביום 15/08/2022 בשעה 0:50

    כרגיל פוסט מרגש שמכניס לאווירה . חשוב מאוד שישמרו על המבנה ואני מקווה שיצליחו במאבק

  • גדעון גלעדי  ביום 29/08/2022 בשעה 6:42

    כל הכבוד למיכאל על העבודה החשובה הזו.
    הבית שימש עשרות שנים מרכז חשוב לספורט, תרבות, התכנסויות צבוריות,
    ארועים, קולנוע ומופעים. חובה לשמר ולשמור עליו, ודאי יהיה שימוש לאודיטוריום
    עם פוטנציאל כזה. גדעון גלעדי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: