סיבוב במתחם בתי חברת נוה ברחוב דוד המלך 57-51 בתל אביב

מתחם המגורים שבנייתו הושלמה ב-1962 היה לפרויקט המגורים הבולט והיוקרתי שנבנה באותה עת בתל אביב. ברחוב דוד המלך 57-51 על שטח של קרוב ל-10 דונם הקימה חברת הבנייה "נוה" ארבעה בנייני דירות שנחשבו אז לרבי-קומות (8 קומות). בניינים אלה התייחדו בדירות גדולות ומרווחות וגם בגינה משותפת רחבת ידיים, כזו שלא היתה באף בניין מגורים אחר בעיר.

תכנון הפרויקט נמסר לידיו של האדריכל אהרון דורון, שתכנן רבים מפרויקטי המגורים לחברה ואף קבע את דירתו בראש אחד הבניינים (זו גם הדירה היחידה שבה ביקרתי). תכנית הבניין מתבססת על דגם ה-H, אין בה קישוטים או מותרות יוצאי דופן, למעט תכנון דירתי מעולה, כזה שאפיין את גישתו המקצועית של דורון לכל אורך דרכו.

ועל כך ברשימה זו.

.

294922111_5868492229846977_1112293204139673305_n

1962

.

צילום מסך 2022-07-25 235026

המתחם כולל ארבעה בנייני מגורים בצורת האות H המקופים בגינה פרטית ומשותפת. לצד המתחם מצוי מרכז רפואי איכילוב ובית אבות ויצו (המפה באדיבות המרכז מיפוי ישראל)

.

20220418_145156

חברת הבנייה "נוה" הקימה ברחוב דוד המלך 57-51 על שטח של 10.2 דונם ארבעה בנייני דירות שנחשבו אז לרבי-קומות, והתייחדו בדירות גדולות ומרווחות וגם בגינה משותפת רחבת ידיים, כזו שלא היה באף בניין מגורים אחר בעיר

.

20220418_145152

במקור תוכנן הרחוב להיות עם כביש חד-סטרי ושטח ירוק רחב במיוחד, אך זה לבסוף צומצם לטובת כביש רחב עם רצועות חנייה (תושבי הרחוב התנגדו, אך זה לא עזר)

.

20220418_150547

חניון רכבים פרטי שוכן בעורף

.

WhatsApp Image 2022-07-29 at 16.55.56 (4)

ב-1963 הופיעו המבנים שהיו נחשבים אז לחדשניים ברקע של אחת הסצנות בסרט "לירה וחצי" שיצר יורם גרוס (באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

WhatsApp Image 2022-07-29 at 16.55.56 (5)

הסרט מביא את סיפורם של שני חסרי בית בכיכובם של גדעון זינגר ויעקב בן-סירא (באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

WhatsApp Image 2022-07-29 at 16.55.56 (3)

במרכז החזית המרפסות סגורות בתריסול אחיד. בהמשך סגרו את המרפסות שבקצוות החזית (באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

20220418_150352

גינה גדולה ומשותפת עוטפת את הבניינים ובולטת במיוחד לכיוון רחוב דוד המלך

.

20220418_145345

הגינה שטוחה ומכוסה במרבד של דשא

.

20220418_145924

שתלו גם מגוון של עצים

.

.

680 מטרים אורכו של רחוב דוד המלך. זהו אחד הרחובות היפים ויוצאי הדופן באופיים בעיר, זאת הודות לשדרת העצים שנפרסת לאורך גדתו הדרומית. לבד ממנה ניתן לקיים בו סיור אדריכלות, בעיקר כזו של סוף שנות ה-50 וראשית שנות ה-60, התקופה העיקרית שבה צמח. עד עתה כתבתי כאן על המבנן הגדול ששוכן במספרים 36-32 ושאותו יזמה חברת הבנייה רובינשטיין ותכנן האדריכל יצחק פרלשטיין.

חלק מהבניינים שנבנו לאורך הרחוב תוכננו אצל בכירי האדריכלים בישראל, הרשימה ארוכה ומכובדת: שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון, דב כרמי צבי מלצר ורם כרמי, דן טנאי ודוד קיסין, יצחק ישר, אריה שרון ובנימין אידלסון וכאמור – יצחק פרלשטיין. בקצוות הוקמו מוקדים כמו כיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין) שתכננו אברהם יסקי, שמעון פובזנר ומנחם כהן ובקצה השני בית חולים איכילוב (כיום: המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי) שמורכב מבניינים שתכננו אריה שרון, אלדר שרון וארד שרון.

.

תכנית העמדה

1960: ארבעה בניינים על מגרש בשטח של קרוב ל-10 דונם

.

.

146 מטרים מאורך הרחוב תופס המתחם שתכנן האדריכל אהרון דורון והוא השני באורכו שקיים ברחוב, ראשון לו הוא המתחם של ויצו הכולל את משרדי הארגון ובית אבות. אך גדול מכולם הוא מתחם "מגדלי דוד" שתופס אמנם רק רצועה קצרה קצרה יחסית ברחוב, אך עיקר שטחו מצוי בעורפו.

דורון בחר לרכז את יחידות המגורים בארבעה מגדלים בני שמונה קומות שניצבים לרחוב לסרוגין – שניים סמוכים לרחוב ושניים סמוכים לעורפו. מגרשי חנייה מוקמו בעורף והגישה אליהם היא מרחוב חכמי קירואן, כך שהחזית הפונה לרחוב דוד המלך מורכבת כולה מגינה משותפת ורציפה שהיקפה החריג בולט לעין. פריסה פרברית זו שנמנעת מיצירת דופן מובהקת לרחוב, חזרה וגם הופיעה במתחם "מגדלי דוד" הסמוך שתכנן מאוחר יותר יצחק ישר.

הבינוי בתל אביב עד אותה עת התאפיין בבניינים של עד ארבע קומות, אך השינוי בגובה החל לתת את אותותיו. בשעתו, גובה בניינים של שמונה קומות היה חריג ומעטים היו בנייני המגורים שהתנשאו לגובה. כך אפשר לציין את חלוץ הבנייה לגובה למגורים שנחשב ל"רב-הקומות" הראשון של תל אביב, "בניין השופר-סל", שגם הוא התנשא לגובה של 8 קומות. תכנן אותו האדריכל נחום זולוטוב ברחוב בן-יהודה ובנייתו הושלמה ב-1958. ב-1962 הוחל בהקמת "מגדל שלום" בקצה רחוב הרצל, שעם חנוכתו שלוש שנים מאוחר יותר התנשא לגובה של 32 קומות.

.

צילום מסך 2022-07-23 231622

1961: מודעת פרסומת

.

.

הגינה שטוחה, מכוסה במרבד של דשא. שיחים נשתלו לצד חזיתות ארבעת הבניינים ומגוון של עצים נטועים בחצר ויוצרים מוקדים ובעיקר נוף מלבלב. הטיפול הבסיסי מעיד על כך שלא נראה כי היה מעורב כאן אדריכל נוף.

בין דיירי המתחם היה שלמה גורן, בשעתו הרב הצבאי הראשי ולימים הרב הראשי לישראל. הדייר המפורסם הקים לעצמו סוכה גדולה בגינה, בצמוד לבניין שבו התגורר. אלא שהסוכה לא היתה מבנה זמני ולא הוצא לה רישיון כחוק. העירייה דרשה לפרק את המבנה, אך לבסוף התנתה את האישור בהסכמת ועד הבית וכך כנראה היה.

.

20220418_145643

הבניינים מתוכננים בצורת H כדי לאוורר כמה שיותר את כל החדרים בדירה, עם מינימום קירות משותפים לדירות שכנות

.

.

התכנון הדירתי של האדריכל היה מעולה. החלק הבולט בתכנון הוא זניחת המרפסות העצמאיות שבחזית ועיצובן כחלק בלתי נפרד משטח הדירה הקופסתית. באופן זה ניתן לסגור את המרפסות בקלות באמצעות תריסים, ולהרחיב את הדירה מבלי לפגוע בחזות הבניין. ואכן, בבניינים אלה סגרו כול הדיירים ללא יוצא מן הכלל את המרפסות. בבנייני המגורים שתכנן האדריכל בהמשך, היו המרפסות כבר חלק סגור מהדירה והתאפיינו בויטרינות גדולות עם שכבה חיצונית של תריסול פלסטיק הנע על מסילות.

הדירות של חברת "נוה", אלה שכאן וגם אחרות שתכנן האדריכל אהרון דורון לחברה בעשורים הבאים, התאפיינו בחדרים גדולים במיוחד. דורון נהג לחלק את יחידת המגורים לשלושה אזורים:

(1) אזור הסלון הורכב משלושה חלקים – מבואת כניסה שזורמת מיד לסלון (כאן הוא בגודל של 36 מ"ר לרוב), הכולל את שטח המרפסת הסגורה. הסלון הואר ואוורר באופן מירבי הודות למסך זכוכית גדול שתפס את כל שטח החזית ופנה אל הנוף העירוני.

(2) אזור ההסעדה והמשק הורכב ממטבח הצמוד מעברו האחד למרפסת שירות ובעברו השני פינת האוכל שאותה תכנן כחדר בפני עצמו, מואר היטב הודות לפתח חלון שהתקבל מדגם בניין ה-H.י

(3) אזור חדרי השינה והרחצה התבסס על מסדרון קצר אך רחב (1 מטר רוחבו, לרוב הוא 90 ס"מ בלבד, ובבניינים מאוחרים שתכנן דורון ל"נוה" הרוחב הגיע אף ל-2.5 מ'). גם באגף זה, כמו לשני האגפים האחרים, נקבעה מרפסת שקועה.

בחינה של הדירות ובכלל של הבניינים שתכנן דורון לאורך השנים, לרבות אלה שתכנן ב"נווה אביבים" (רחוב יהודה הנשיא, רחוב הרב אשי ברמת אביב ב'), כוללים גם הם את כל אותם מאפיינים שניתן למצוא בבניינים אלה, למעט שילוב האמנות.

.

תכנית קומה

1960: תכנית קומה טיפוסית

.

תכנית קומת קרקע

1960: קומת הקרקע מפולשת ברוב שטחה

.

.

שילוב אמנות באדריכלות היה מהלך שייחד גם הוא את הבנייינים שבנתה "נוה" ברחוב דוד המלך. "מוזאיקה אילון" הוזמנה ליצור לוחות אמנותיים מפסיפס המתארים כל אחד סצנה אחרת מחייו של דוד המלך, שעל שמו נקרא הרחוב. הלוחות נקבעו לצד כל אחת מהכניסות, אך הם קטנים מידי ביחס לקיר הרחב והולכות בו קצת לאיבוד. כיום עבודות אלה דהויות וקשה להתרשם מהצבעים העזים שהדגישו אותם על רקע הקיר הלבן. לוחות פסיפס נוספים שולבו על החזית וציינו את חברת "נוה" ואת שנת הבנייה.

ספק אם האדריכל היה מעורב במהלך. אהרון דורון היה אדריכל שדגל בפונקציונליות והתחכום שלו התרכז בבעיקר בתכנון הדירתי, שלתפיסתו היה הבסיס לתכנון הבניין כולו. התכניות שלו נעדרות כל קישוט או עיצוב מתוחכם שאינו קשור לתכנון הפונקציונלי. לכן, נראים המבנים בחזותם גולמיים, גרסה רבת-קומות לשיכונים של שנות ה-50. שינוי ותשומת לב לעיצוב חזית הבניין ניתן למצוא בעבודות המשרד רק בשנות ה-80, כנראה הודות לשותפות שהתפתחה עם האדריכל צבי שילוח. בנוסף, כל אדריכל היה מעיר על כך שממדי לוחות הפסיפס שנקבעו לצד הכניסות ברחוב דוד המלך הם קטנים ביחס לקירות שעליהם נקבעו.

בכל מקרה, ראוי ראוי שדיירי הבניינים יחדשו באופן מקצועי את הפסיפסים (אני ממליץ לפנות ל"סטודיו תכלת").

האדריכל אהרון דורון תכנן גם הוא כמה בניינים באזור וגם ברחוב עצמו חוץ מאלה שלפנינו. חצי יובל שנים מאוחר יותר, באמצע שנות ה-80, השלים עם שילוח את בנייתו של בניין שהתפרס על שני מגרשים צמודים. התכנון האיכותי זיכה אותו ב-1987 בפרס רוקח למפעלי הנדסה, אך הפרס ניתן לדורון על פועלו הכללי בתחום התכנון: "פרס זה הוא אות הוקרה על פעלך עד כה ויעודדך להמשיך בעבודתך החשובה".

.

צילום מסך 2022-07-23 231557

191: מודעת פרסומת

.

.

אהרון דורון נולד בשם ארמין גרוסקופף ב-1912 בוינה ובהיותו בן 4 היגר עם משפחתו לארץ. מאותה עת ועד לפטירתו חי ופעל בתל אביב, למעט הפסקה לשנים אחדות לצורך לימודי אדריכלות שאותם השלים בבלגיה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט חזרה לארץ. המשבר הכלכלי שפקד אז את הארץ, הוביל אותו לעבוד עבור הצבא הבריטי ולאחר חמש שנים עבר לעבוד בעיריית תל אביב. ב-1948 פתח את משרדו הפרטי שהתמחה בתכנון בנייני מגורים, אך גם בנייני ציבור, בידור ומשרדים.

את הבניינים הראשונים שתכנן דורון תמצאו במרכז תל אביב, אך את עיקר עבודתו תמצאו בצפון העיר, בסביבת רחוב דוד המלך. דורון היה "אדריכל הבית" של חברת "נוה" ותכנן עבורה כמעט את כל הפרויקטים שבנתה. מיד לאחר הפרויקט ברחוב דוד המלך בנה עבור "נוה" מתחם במפגש הרחובות ארלוזורוב ויהושוע בן-נון, הכולל שני בנייני מגורים המתנשאים מעל לקומה מסחרית. פרויקטים גדולים נוספים לחברה בנה ב"נווה אביבים" ובדרום שכונת שיכון ל', "נווה אמירים" בהרצליה, "קריית צאנז" בנתניה ו"קריית באבוב" בבת ים.

דורון היה נשוי לשרה דורון (סנדלר) שהיתה פעילת ציבור. בין השאר היתה חברת מועצת עיריית תל אביב במשך כמה קדנציות עד שנבחרה לכנסת מטעם מפלגת הליכוד. היא אף היתה שרה בלי תיק לתקופה קצרה וכן יו"ר הקואליציה.

ב-2002 פרש דורון ממשרדו. הוא נפטר עשר שנים מאוחר יותר. זמן קצר לאחר פטירתו פרסמתי באתר xnet מאמר המוקדש לעבודתו.

.

אחרי פטירתו של דורון נאסף ונקלט האוסף המקצועי שלו ב״ארכיון אדריכלות ישראל״ במגדל שלום בתל-אביב. "זהו אחד האוצרות הגדולים והחשובים מבין חמישים האוספים שנקלטו בארכיון מאז שהקמתי אותו", מספר האדריכל ד"ר צבי אלחייני מייסד הארכיון, שהתעקש לפני כעשור על קליטת האוסף של דורון, בשנים שבהם הארכיון עצמו התקשה לשרוד.

עשרות אלפי פריטים מקיף אוסף דורון והוא חשוב גם למחקר ההיסטוריה של תל אביב במאה ה-20, שדורון תכנן בה, החל מתחילת דרכו בשכונות דרום העיר ההיסטוריות ועד לשכונותיה הצפוניות המאוחרות, אבל גם להיסטוריה של תכנון הדירה הישראלית. ״זהו קטלוג נדיר של הדירות המעולות שדורון תכנן ושכלל לאורך השנים״, מוסיף אלחייני, "דירות שהן בגדר מדע בדיוני בגודלן ובהגיון התכנוני לעומת הדירות המשווקות בישראל כיום, ולא כל כך הרבה עשורים מאז שנבנו".

חשוב לדבר כעת על האוסף של דורון. בשנים האחרונות נהרסים בנייני דירות שתכנן באופן עקבי ושיטתי במסגרת גל התמ"א ששוטף את הצפון הישן, אזור שהוא שלט בתכנונו ביד רמה. חלק מהבניינים נהרסים כליל, ללא התייחסות לחשיבותם ועוד בטרם בכלל נחקר ותועד פועלו של דורון והאיכויות האדריכליות הגבוהות של בנייני המגורים ושל הדירות שתכנן. בנוסף, נהרסו בשנים האחרונות גם שני מבני ציבור מיתולוגיים גדולים שדורון תכנן בתל אביב – הסינרמה ומתחם בית ההארחה של התזמורת הפילהרמונית בצפון תל אביב (כיום מגדלי הבוטיק הפילהרמונית יוסי אברהמי).

"למעשה לא ניתנה עדיין הזדמנות לחקור את הבניינים האלה של הצפון הישן של תל אביב ושל השכונות המאוחרות, הטיפוסיים והגנריים לכאורה", ממשיך אלחייני. "הבניינים הללו הפכו שקופים, פיסית ותרבותית אנחנו כבר לא רואים אותם, אבל אלה בניינים מעולים עם דירות מתוכננות היטב. דורון הותיר אחריו גוף עבודה בהיקפים עצומים שממתין לדיגיטציה ולהנגשה ועוד לפני שחוקרים אותו – מתחילים כבר למחוק את פועלו, אלה בניינים בני הרבה פחות ממאה שנה".

.

20220418_145810

שילוב אמנות באדריכלות: חברת נוה הזמינה ממפעל הפסיפס שבקיבוץ אילון יצירות שעיטרו את כל אחת מהכניסות לבניינים

.

20220418_145816

העבודות מתארות סצנות בולטות בחייו של דוד המלך, שעל שמו קרוי הרחוב. בפרויקט נוסף שבנתה החברה כמעט במקביל, ברחוב יהושע בן נון, נוצר קיר פסיפס גדול שמתייחס ליהושע

.

20220418_150146

קומתה קרקע היא ברובה מפולשת ומרוצפת ורק בגרעין מצויה מבואה קטנה עם מעליות ומדרגות וחדר אשפה

.

20220418_150141

ודוד מנגן – הפסיפסים כולם שלימים, אך במהלך 60 השנים האחרונות הם דהו מעט ונדרשים לחידוש קל

.

20220418_150305

דוד נתקל בבת-שבע

.

20220418_145436

דוד ושאול

.

20220418_145442

חתימה

.

20220418_145455

הפסיפס ניצב לצד כל אחת מהכניסות

.

20220418_145715

ויש גם לוח המציין את שמה של החברה הקבלנית ושנת הבנייה

.

WhatsApp Image 2022-07-29 at 18.34.46

רחוב הרצל בעכו: לוח דומה שהותקן בחזית בניין. לוחות נוספים הותקנו בחזיתות בניינים של חברות בנייה כמו שיכון ופיתוח, שיכון עובדים ודניה.

.

WhatsApp Image 2022-07-29 at 18.51.41 (1)

עמדו מתוך קטלוג "מוזאיקה אילון" ובו לוחות דומים שיצרה החברה בשנות ה-60 (באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

20220418_145803

לצד הפסיפס התקינה הקונסוליה של מונקו שלט בולט שמציין את נוכחותה

.

20220418_150219

הקומה המפולשת היא מקום מצוין למשחקי ילדים

.

תודה לאדריכל ד"ר צבי אלחייני, הניה מליכסון ולמאור ארן

מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

בן גוריון 33 (דב כרמי)

בית קרסו (אריה כהן)

רופין 40 (אריה קרפץ)

יעל 3 (אוסקר קאופמן)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

בן-גוריון 88 (אליהו וולמן)

ויזל 11 (מרדכי רוזנגרטן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

בית מילמן (יצחק פרלשטיין)

גשר אוסישקין (קיסלוב קיי)

בלפור 26-24 (מיכאל פלאטו)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

תיכון עירוני ה' (אבא אלחנני)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

סביל אבו-בוט מתחדש (טל איל)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

דוד המלך 36-32 (יצחק פרלשטיין)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

בית הבאר בהרצל 138 (נאור מימר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בניין נפתלי (אריה אל-חנני וניסן כנען)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

בית הקיבוץ נטוש (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

תחנת קרליבך התת-קרקעית של הרכבת הקלה

ביתן הלנה רובינשטיין מתחדש (רכטר אדריכלים)

מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 (יחיאל אברהמי)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 (אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן-גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית העיר שוב מתחדש

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

הקולוסיאום

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Neta Peleg  ביום 31/07/2022 בשעה 0:49

    מאוד היה יכול להיות מעניין לראות דירה מבפנים. כרגיל פוסט מרתק, מכניס לאווירה ומלא הערכה לבנייה של פעם, כמו שצריך

    • מיכאל יעקובסון  ביום 31/07/2022 בשעה 6:40

      שלום נטע, צלמתי את הדירה של האדריכל זמן קצר לאחר פטירתו, אבל לא היה בה משהו מיוחד ולכן ויתרתי על שילוב התמונות האלה

  • משקפופר חובב פרטים  ביום 31/07/2022 בשעה 10:00

    למה התמונות כ"כ קטנות ? קשה להבחין בפרטי מבנה ותוכניות קריאות בקושי. אנחנו ב 2022, אין משמעות יותר לנפח איחסון ותמיד אפשר לקשר לאיזה אתר איחסון חינמי כמו פליקר או גוגל דרייב.

    אפשר לשלב בטקסט גדולות יותר + קישור בהקלקה לגודל מירבי שיצא מהמצלמה או נסרק, נאמר ב 300DPI.

  • אלימך  ביום 31/07/2022 בשעה 10:48

    תודה רבה, כרגיל מענין, גם אברהם בלבן כתב על המתחם הזה. ובעקבות הכתבה שוטטנו בין הבינינים, כולנו נהננו מפריחת נר הלילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: