סיבוב בהגשות סטודיו לחידוש חדרי אוכל בקיבוצים

גם אם לא כל חדרי האוכל איבדו את משמעותם וחלקם מתפקד באופן חלקי או מלא, בחרו במכללת ויצו חיפה להקדיש את הסטודיו של שנה ד' לחידוש כמה מהם. שתיים מההצעות בחרו להותיר בחדר האוכל משהו מייעודו המקורי כמוקד של הסעדה וקהילה. אחרים חשבו כאן על מרכז להפקות קולנוע, מוסיקה, מחול, שיקום וגם מרכז מבקרים לארכאולוגיה ימית.

האדריכליות ניבה אבירם ומיכל בר-עוז שהנחו את הסטודיו מתמקדות בקורס הזה בעיקר בעיצוב החלל, אך דואגות להעניק לסטודנטים את הניסיון להתמודד עם רבדים נוספים במלאכת התכנון. לכן הן בחרו שלושה חדרי אוכל שונים זה מזה בסגנונם ובגודלם. בסטודיו השתתפו 15 סטודנטים שהתחלקו לזוגות. כל זוג היה חופשי לבחור מבין השלושה וגם היה חופשי להציע את השימוש החדש שאותו הוא שילב בבניין הקיים, כשהדגש בתהליך היה על העיצוב הפנימי.

ועל כך ברשימה זו.

.

293601127_5843812375648296_4275575331667632916_n

2022

.

20220628_101018

הגשות

.

.

גם אם לא כל חדרי האוכל איבדו את משמעותם וחלקם מתפקד באופן חלקי או מלא, בויצו חיפה כבר מחפשים להם שימושים אחרים. הסטודנטים למדו להכיר את האיכויות של המבנים השונים שעמדו לבחירתם וגם לא העזו לערוך בהם שינויים מפליגים:

(1) המוקדם שבהם הוא חדר האוכל בדגניה א' שתכנן לאופולד קרקואר ונחנך ב-1934. מבנה זה שמתאפיין בסגנון הבינלאומי תוכנן לעומת זאת על בסיס של חתך בסילקאי. הפרט המיוחד בו הוא שורת פתחי החלונות האופקיים העוטפים את חדר האוכל ואותם קבע האדריכל בתוך מה שנראה כמו ארגז הפתוח אל הנוף. היה לכך נימוק עיצובי, אך בעיקר פונקציונלי – להגן על החלונות מפני גשמים וקרני שמש ישירות, אבל בתכלס היה זה אחד המקומות האהובים על ילדי הקיבוץ, מקום לזחול ולשבת בו. בחדר האוכל נערכו לאורך השנים שינויים מינוריים והוא שמר על צורתו. ב-1966 נבנה חדר אוכל חדש וזה הוותיק שינה את ייעודו ומאז איבד את מעמדו המרכזי. המבנה עומד כמעט חסר שימוש כבר שנים והוא חדר האוכל היחיד שהוסב לבית כנסת שגם הוא בקושי פעיל.

.

20211203_095042

חדר האוכל הישן בדגניה א' שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר משמש כיום כבית כנסת. בדגניה לא התחזקו והבית כנסת פעיל רק בכמה מועדים בודדים לאורך השנה. המבנה כמעט ולא עבר שינויים, כמו מחיצה שפיצלה אותו לשני אולמות ותוספת תקרה אקוסטית

.

(2) חדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה הוא אחד מאלה שלא שפר גורלם והוא הרוס בחלקו, ולאחר שנבזז ונפגע קשות גם נאטמו פתחיו. חדר האוכל שנחנך ב-1939 תוכנן בידי האדריכל אריה שרון, זמן קצר לאחר שובו מלימודים בבאוהאוס שבגרמני הוא הוקם במיקום המקורי של הקיבוץ שכיום הוא במרכז פתח-תקווה. זמן קצר לאחר חנוכתו התפצל הקיבוץ לשניים – גבעת השלושה ועינת שהוקמו בסמיכות זה לזה ממזרח לעיר. בעיריית פתח-תקווה הבטיחו כבר לפני שנים לשקם ולחדש את הבניין והפעילות הציבורית שבו, אך ההבטחות לא קוימו והוא נותר כמו פצע בלב העיר.

(3) חדר האוכל השלישי בקיבוץ שדות ים הוא המאוחר מבין השלושה ונבנה בשנות ה-60. הוא שונה לגמרי משני הקודמים – שונה בעיצובו הברוטליסטי שבו בולט הבטון החשוף, לעומת שני הקודמים המטויחים בלבן, ושונה בצורתו שלעומת שני הקודמים המורכבים מגופים תיבתיים, הוא בנוי מצורות מורכבות יותר, כאלה המתאפיינות בריבוי זויות. השוני המהותי בו הוא בגודלו. המבנה מתנשא לגובה של שתי קומות, והוא נועד להכיל מאות סועדים בו זמנית. לתכנונו אחראים האדריכלים זיוה ארמוני וקובה גבר, שעבדו בראשית דרכם המקצועית במחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד, אך פרשו ופנו לדרך עצמאית.

.

צילום מסך 2022-07-15 080745

חדר האוכל בקיבוץ שדות ים תוכנן על ידי האדריכלים זיוה ארמוני ויעקב (קובה) גבר והוא היחיד מבין השלושה שמתנשא לגובה של שתי קומות והוא גם עדיין פעיל

.

20220628_120237

הצעה להסבת חדר האוכל בקיבוץ שדות ים למרכז למוסיקה ותנועה שהציגו לידר פוגל ועומר מאירי

.

.

כמו בכל בתי הספר לאדריכלות, גם כאן בתום הקורס מציגים הסטודנטים את עבודתם המוגמרת בפני חבריהם לכתה, המרצים וכן אורחים מהמוסד עצמו ומחוצה לו. הכוונה היא ליצור דיון על כל אחד מהפרויקטים או לפחות על נבחרים שבהם. אלא שלרוב לא מתפתח דיון, הסטודנטים עייפים ומעוניינים להציג ולסיים כמה שיותר מהר. המרצים בעצמם מעדיפים לפנות את הבמה וכמה שפחות לפצות פה. כתוצאה מכך, התייחסות האורחים היא רק לתוצר המגומר ולא לתהליך ההתפתחות המשמעותי שלרוב עובר כל סטודנט במהלך הסמסטר. התייחסות האורחים עומדת בפני עצמה, במקרה הטוב כביקורת בונה לסטודנטים להמשך הדרך, ובמקרה הפחות טוב גיבוב של דברים מיותרים וחסרי ערך.

ההגשות התקיימו בקומת הגג של בניין המכללה – מקום אינטימי אך גם מבולגן. בשונה מההגשות שפרסמתי כאן לפני שבועיים שהתקיימו באריאל, מצאתי כאן הצעות יצירתיות יותר – הן בבחירת השימושים החדשים שאותם הציעו הסטודנטים לשלב בבניין הקיים והן בפירוט הפתרונות שהוצגו.

השלב המחקרי זה שנדרש ובטח בסוג כזה של פרויקטים המשתלבים במבנה קיים בעל מטען תרבותי, אדריכלי, חברתי והיסטורי, היה דל יחסית ונראה שהסקרנות היתה חלשה. בשנה ד' מצופה מסטודנטים, ממש כמו במציאות המקצועית, לחקור את המקום כחלק בסיסי בתהליך התכנון. כתוצאה מכך הפיתוח המוצע איבד רובד שיכול היה לתרום לעושר האדריכלי והייעודי. אך ההשקעה העיקרית והניכרת שמשתקפת מההגשות היתה, גם אם דלגו על על שלב או לפחות לא השקיעו בו מספיק, היתה בהתמודדות עם התכנון עצמו.וגם אם הסטודנטים לא חקרו לעומק את המבנים, נראה שמרביתם השכילו להבין את המורפולוגיה ולהגיב אליה.

ההחלטה להתמודד עם חדרי אוכל חד-קומתיים כמו אלה שבדגניה ובגבעת השלושה, טומנת בתוכה חסם, כזה שהוא לא אתגר אלא פשוט כזה שמונע אפשרות ליצור תכנון חופשי – כזה שמשתמש בכל הכלים ליצירת מבנה עשיר ברבדים. היות והסטודנטים לא העזו לשנות את מעטפת הבניין האייקונית, לפרוץ אותה או להוסיף מפלסים, ההתמודדות הסתגרה כולה בתוך המעטפת הקיימת שהתסכמה בקומה אחת בודדה. לכן כמעט ולא תמצאו בפרויקטים התמודדויות עם חתכים עשירים, כאלה שיוצרים קשרי מבט ותנועה.

התוצרים הטכנים הנובעים מעבודה במחשב משתפרים משנה לשנה, וזה כבר לא חידוש. אך יחד עם השיפור חלה התרחקות מסקיצות, בטח כאלה ידניות וגם מדגמי עבודה פיסיים (כמו מרבית העוסקים במקצוע). אלא שבפרויקטים תיאורטיים שבו התהליך לא פחות חשוב ואולי אף עולה בחשיבותו על התוצר הסופי, חסרונם מורגש. היה חבל שהסטודנטים נמנעו מלהציג את תהליך העבודה כמו סקיצות או דגמי עבודה, ידניים או ממוחשבים. בהגשה מוצגות הדמיות מושקעות, אך אלה נערכו רק בשלב הסופי, הן אינן מעידות על תהליך העבודה או על חותם אישי. התוצאה היא מכנית וגם עלולה להגיע למחוזות מקובעים החסרים שאר רוח.

.

20220628_110429

ג'אסלין האשול וסמא חיסן מגישות הצעה להסבת חדר האוכל של דגניה א' למרכז מוסיקה

.

.

(1) מרכז למוסיקה ותנועה בחדר האוכל בקיבוץ שדות ים

בשונה משניים מחדרי האוכל שבחרו המנחות, זה השלישי שבקיבוץ שדות ים הוא עדיין פעיל. הוא גם גדול בהרבה מאלה האחרים. לכן הסטודנטים שבחרו להתערב בו התמקדו רק בחלק ממנו ולא בכולו כמו השאר. במקרה של שדות ים ההתמקדות היתה בחלק הפונה אל הדשא הגדול וכולל את אולם המבואה עם משרדי הקהילה המצויים בקומת הקרקע של הבניין ומעליו במפלס העליון מצוי אולם האוכל.

מהלך נוסף עם משמעות אדריכלית שייחד את עבודותיהם היה השימוש בצורה הייחודית של המבנה. כך למשל לידר פוגל ועומר מאירי השתמשו בתקרות המשושות המתאפיינות גם בעומק תלת-ממדי. המשושים המקוריים שאותן זיהו פוגל ומאירי, קיבלו ביטוי בחלוקת האולם הגדול, כשכל יחידה משושה קיבלה שימוש משלה – אודיטוריום, אולם למחול, לתזמורת, למקהלה, חדרי לימוד פרטניים ועוד. חלקים שנותרו מחוץ למשושים נקבעו בקצות האולם ואותן הן הסבו למרפסות הפונות אל הנוף הקרוב והרחוק. בהיבט העיצובי, הן הוסיפו סבכות שהגדירו את החדרים ואפשרו בהם חשיפה או לחילופין אינטימיות.

.

20220628_100743

גיליון הגשה

.

20220628_100810

תכנית: לידר פוגל ועומר מאירי השתמשו בתקרות המשושות המתאפיינות גם בעומק תלת-ממדי. המשושים המקוריים שאותן זיהו פוגל ומאירי, קיבלו ביטוי בחלוקת האולם הגדול, כשכל יחידה משושה קיבלה שימוש משלה – אולם מחול, אודיטוריום, אולם לתזמורת, אולם למקהלה, חדרי לימוד פרטניים ועוד

.

20220628_100759

חתך בחדר מחול כשהאלמנט העיצובי של הסבכה הופך למאחז יד לצורך תרגילי המחול

.

20220628_100802

למעלה אולם התכנסות ומפגש ולמטה אודיטוריום

.

.

(2) מרכז הדרכה לארכאולוגיה ימית בחדר האוכל בקיבוץ שדות ים

גם שלי חן ועידן בר אור בחרו להתמודד עם אותו מקום בחדר אוכל. אלא שהם הציעו לחזק את הקשר של האתר לסביבה שבה מצוי הקיבוץ ולהקים בו מקום שבו ניתן ללמוד על הארכאולוגיה שמסתתרת במעמקי הים הסמוך. היות ומדובר במרכז המיועד למבקרים, תכננו חן ובר אור מסלול הליכה שבמהלכו נחשפים המבקרים למוצגים, בעיקר פרטים ארכאולוגים, אך גם לבריכת דגים ולנוף שאותו הם דאגו למסגר ולמקד דרכו את המבט.

.

2022דד8_100714

ההגשה

.

20220628_100729

חתכים

.

20220628_100714

היות ומדובר במרכז המיועד למבקרים, תכננו חן ובר אור מסלול הליכה שבמהלכו נחשפים המבקרים למוצגים, בעיקר פרטים ארכאולוגים, אך גם לבריכת דגים ולנוף שאותו הם דאגו למסגר ולמקד בו את המבט.

.

.

(3) אזור להתרגעות בחדר האוכל בגבעת השלושה

המבנה החרב שפתחיו נאטמו ומצבו העגום הוא פצע במרכזה של פתח-תקווה זכה תחת ידם של הסטודנטים ובמיוחד של נועם חימוביץ וזוהר שלום למקום תוסס וצבעוני. את זה הם עשו באמצעות הדמיות וסרטון מושקע. שניהם, כמו גם הפרויקט שהוצג בסמוך להם, בחרו להותיר משהו מייעודו המקורי של המבנה ולא לוותר על הקהילה כמו גם על ההסעדה שלמענן הוקם הבניין. הם לא השיבו לחדר האוכל את הארוחות או את השיתופיות, אלא את מה שאופנתי עכשיו – מקום קליל לשתייה ועצירה מהקצב המטורף של החיים.

על הגושים המקוריים של הבניין הם אמנם שמרו, אך כן שינו את הפתחים. הם פרצו פתחים גדולים יותר וכן פרצו שורה של פתחים בגגות הבניין. האולם נותר תחת ידם כמו שהיה והם נמנעו מלפצל אותו, כמו גם ליצור מנעד של מקומות פתוחים וסגורים.

שולחן ארוך במיוחד הוא האלמנט המרכזי בהצעתם. השולחן חוצה את הבניין לכל אורכו ונועד להזמין את המתרגעים להצטופף סביבו גם למפגש אקראי. השולחן שמשנה את גובהו, עולה ויורד, ממשיך ומתפתל גם מחוץ לבניין והופך לאלמנט פיסולי בגן. חבל שהם לא חשבו לחבר אותו למכלול של מוקדים ציבוריים שסמוכים מאד לבניין חדר האוכל – גן העצמאות, יד לבנים ומוזיאון פתח-תקווה. הקורס אמנם התמקד בעיצוב פנים, אך חיבור לסביבה יכול היה לתרום רובד נוסף לפרויקט.

.

20220628_110105

הגשה

.

20220628_100603

חדר האוכל הוקם במקור בראשה של גבעה נישאה והוקף בגן מגוון שעליו בחרו חימוביץ ושלום לשמור ולטפח

.

20220628_100643

הם שמרו על גושי הבניין המקוריים אך פתחו בהם פתחים חדשים כמו אלה שעל הגגות

.

20220628_100611

חתך: שולחן ארוך שעולה ויורד חוצה את אולם האוכל המקורי ומכנס סביבו את אלה שבאים לשתות משהו

.

20220628_100649

למרות שמדובר בסטודיו שהתמקד בעיצוב פנים הם לא חשבו על הריצוף – אלמנט שהוא מרכזי בתכנון חדרי אוכל ובמיוחד בחדר האוכל הזה היתה לרצפה נוכחות. כאן היא סתם לבנה וחד-גונית

.

.

(4) מקום בחדר האוכל בגבית השלושה

חי בוהדנה ובן מאייר כללו בהצעתם בית קפה, חנות וגם ציינו שהמבנה ישמש להצגת אמנות. אך העיקר פה הוא יצירה אדריכלית מופשטת שהופכת את חדר האוכל לסוג של ביתן בגן או פסל סביבתי, כזה שיכול להתחבר למכלול הציבורי שמצוי בסביבה הקיימת (אך הם לא הציגו את הסביבה במסגרת ההגשה וחבל). 

מסלול הליכה מוכתב קובע למבקרים את הדרך. הם שינו את הכניסה, ועל פי הצעתם הכניסה היא מהמדרגות שהובילו במקור אל הגג. מסלול ההליכה ממשיך וחודר אל הבניין, זורם בין אולמות שהם תכננו, פורץ החוצה מחזית הבניין, וחוזר אליו מיד. לצורך הדגשתו בהגשה נצבע המסלול בצבע אדום. אלמנט שמהדהד בו ייעודו המקורי של המבנה מופיע בבית הקפה בו הם קבעו שולחן ארוך שראשיתו בתוך המבנה וסופו בגן.

.

20220628_100247

הגשה

.

20220628_100226

את חדר האוכל הם פיצלו לאולמות. הייעוד באופן עקרוני הוא ציבורי ויכול לאפשר הצגת אמנות, כשמימין הם קבעו חנות ומשמאל בית קפה שבולט בו שולחן ארוך שפורץ מהפנים אל החוץ

.

20220628_100232

חתך

.

20220628_100239

מסלול הליכה מוכתב קובע למבקרים את הדרך. הם שינו את הכניסה, ועל פי הצעתם הכניסה היא דוקא מהמדרגות שעלו במקור אל הגג. מסלול ההליכה ממשיך וחודר אל הבניין, מודגש באדום על רקע הבניין המטויח בלבן

.

.

(5) מרכז מוסיקה בחדר האוכל שבקבוצת דגניה א'

ג'אסלין האשול וסמא חיסן זיהו בתכנית ובחזיתות מבנה חדר האוכל רשת של קוים וזויות ישרות שמדגישות מקצב קבוע שהוביל אותן לקבוע את ייעודו החדש של המבנה כמרכז למוסיקה. כמו השולחן הארוך שחוצה את הפרויקט הקודם, גם כאן מופיע אלמנט דומה ורציף, בולט בצבע כתום, שמתפקד בחלקים כשולחן, בחלקים אחרים כמסלול הליכה, או מחיצה וגם כמקום לישיבה וצפייה שמגדיר אולם קונצרטים.

.

20220628_100412

הגשה

.

20220628_100445

כמו השולחן הארוך שחוצה את הפרויקט הקודם, גם כאן מופיע אלמנט דומה ורציף, בולט בצבע כתום

.

20220628_100511

האלמנט הכתום מתפקד בחלקים כשולחן, בחלקים אחרים כמסלול הליכה או מחיצה וגם כמקומות ישיבה שיוצרים אולם קונצרטים מיוחד.

.

20220628_100457

אולם קונצרטים

.

20220628_100503

שולחן ומחיצה

.

.

(6) מרכז להפקות קולנוע בחדר האוכל שבקבוצת דגניה א'

הפיכת חדר אוכל לאולפן צילום זו הצעה מקורית. יהיה מי שיחשוב שהיא גם מאתגרת, אבל מפגש בין הרעיון ובין בניין עם הופעה אייקונית שבו פתחי החלונות הם אלמנט מרכזי, יכול להסתיים לא טוב. הרי כיצד ניתן להסב אולם מוקף חלונות רחבים לאולפן שבו יש צורך בבקרה על אור ורעשים? ואם אוטמים את כל החלונות אז מהיכן יכנס אויר? באף תכנית וחתך אין זכר לאוורור חלופי.

ובכל זאת שחר פישמן ויואב לייטמן עשו את המאמצים שהבניין יתאים לרעיון שאותו ביקשו ליישם. האלמנט הבולט שהם בחרו לשלב במבנה הוותיק הוא סבכה שלא ברור מה הקשר שלה לשפה העיצובית המקורית של הבניין. הסבכה מופיעה בתוך המבנה ובמיוחד בחלק חצוני וצמוד לו. היא נועדה לחצוץ באופן כזה שמותיר קשר עין בין הסביבות הסמוכות.

.

20220628_100359

הגשה

.

20220628_100342

האלמנט הבולט שהם בחרו לשלב במבנה הוותיק הוא סבכה שלא ברור מה הקשר שלה לשפה העיצובית המקורית של הבניין. קומת המרתף היא תוספת אך חוץ משימוש פונקציונלי אין לי תרומה אדריכלית להצעה

.

20220628_100348

הסבכה מופיעה בתוך המבנה והיא נועדה לחצוץ באופן שמותיר קשר עין בין הסביבות הסמוכות.

.

20220628_100406

הסבכה מופיעה גם כאלמנט חיצוני הצמוד לחזית הבניין. הדגם שבנו מדגיש עד כמה הסבכה נראית כמו תוספת בנייה שלא קשורה וגם לא מתחברת לשום דבר

.

.

(7) מרכז שיקום בחדר האוכל שבקבוצת דגניה א'

הקרבה לכנרת והרי הגליל והגולן שעוטפים את דגניה הם אלה שהובילו את פידאא ח'יר אלדין והודיה אליהו לבחור במרכז שיקום כשימוש חדש לחדר האוכל. הד לאווירה הקהילתית שאפיינה את השימוש המקורי של המבנה הן מצאו לנכון להטמיע גם כמאפיין מרכזי בפיתוח החדש. הטיפול שהן מציעות מתבסס על תהליך שבא לידי ביטוי אדריכלי באמצעות מסלול קבוע מראש שעובר בין חדרים שונים שאותם הן קבעו במבנה חדר האוכל. כל חדר הוא שלב נוסף בתהליך השיקום. מחדרים סגורים בתחילת הדרך, ממשיכים לכאלה שפתוחים לחצר פנימית עד שמגיעים לתחנה האחרונה – לחדר האחרון שנפתח אל הנוף שממנו נצפית הכנרת.

את אולם האוכל הגדול הן פיצלו לקבוצה של חדרים בגדלים שונים, הכוללים בריכות טבילה קטנות וגדולות, מעברים וחצר פנימית. הבריכות מאורגנות כמו באופן אקראי, בסידור שאותן הן מתארות ככזה שמזכיר תנוחה של חלוקי נחל על גדות הנחל, ויוצרות חוויה של גילוי, חשיפה והסתרה.

.

20220628_100048

הגשה

.

20220628_100137

הטיפול שהן מציעות מתבסס על תהליך שבא לידי ביטוי אדריכלי באמצעות מסלול קבוע מראש שעובר בין חדרים שונים שאותם הן קבעו במבנה חדש האוכל. כל חדר הוא שלב נוסף בתהליך השיקום.

.

20220628_100107

מחדרים סגורים בתחילת הדרך, ממשיכים לכאלה שפתוחים לחצר פנימית עד לחדר האחרון שנפתח אל הנוף שממנו נצפית הכנרת.

.

20220628_100124

את אולם האכילה הגדול הן פיצלו לקבוצה של חדרים בגדלים שונים הכוללים בריכות טבילה קטנות וגדולות, מעברים וחצר פנימית. הבריכות מאורגנות כמו באופן אקראי, בסידור שאותן הן מתארות כמו חלוקי נחל המונחים על גדות הנחל ויוצרות חוויה של גילוי, חשיפה והסתרה.

.

20220628_100059

דגמים

חדרי אוכל שבהם הסתובבתי:

.

מסדה (דב גלט)

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

גלאון (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

דגניה א' (ליאון שרמן)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

ברקאי (אברהם ארליק)

תל קציר (אילן בר אילן)

משמר דוד (אריך ראש)

ניר אליהו (שמשון הלר)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

דגניה א' (לאופולד קרקואר)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

יד-מרדכי (שמואל מסטצ'קין)

עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)

שער הגולן (שמואל מסטצ'קין)

כפר מסריק (מוניו גיתאי-וינרויב)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

כפר גליקסון (מרדכי זברודסקי, אמנון לוי)

חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

מגן (שמאול מסטצ'קין)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

שער העמקים (יוסף אילדמן, מנחם באר, דן פלג)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בחן ושוב כאן (אריך ראש)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Dalia Bar-Amotz  ביום 17/07/2022 בשעה 14:58

    הי מיכאל!
    אני עדיין בקריאה של הפוסט על חדרי האוכל!
    – ויש קטע על חדר האוכל של שדות ים שעבדתי עליו בתחילת של ה-70, כשעברתי מהמחלקה של הקבה״א – למשרד שהיה של מועצת מנשה, בניהול קובה גבר. התכנון למעשה ובמיוחד עניין הזוויות – ירדו משולחן השרטוט שלי לפני כן המבנה היה ישר. כשהגעתי למחלקה בחדרה קובה ביקש ממני דבר ראשון למחוק (לגרד) עם סכין גילוח, מהסקיצות הראשונות – את השם של זיוה ארמוני. כי היה בינהם ריב אישי קשה!
    …ואז, ביוזמתי הכנתי שרטוט ענק עם רשת קווים אלכסוניים, ושינתי את הסקיצה ע״י יצירת הקורות והעמודים באלכסון!
    עשיתי זאת שוב ושוב: בבית הספר במעגן מיכאל, במכללת יזרעאל, במבנה עם מסטצ׳קין בגבעת חביבה! …וכולל גן ילדים, והשכונה שאני גרה בה גם היום במעברות! ועוד…

    דליה בר-אמוץ
    נייד: 054-2620156

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: