סיבוב בסביל אבו-נבוט המתחדש

הסביל המצועצע שהוקם בסמיכות ליפו ב-1815 ונקרא על שמו של אבו-נבוט, כינויו הציורי של מוחמד אגא א-שאמי, מושל יפו באותה העת, מתחדש בימים אלה לראשונה באופן יסודי ומקצועי ביוזמה של עיריית תל אביב. ייעודו של המבנה ששוכן כיום בדרך בן צבי 51, היה לשמש מקום מנוחה ולהרוות את צמאונם של עוברי-אורח ובהמותיהם. לצורך כך הותקן ברז ושוקת שחוברו לבית באר סמוך שנהרס לפני כמה שנים. בתקופת המנדט הוקם גן ציבורי בסמוך לסביל ולימים הפך לגן פסלים כשיגאל תומרקין שילב בו קבוצה מכובדת מיצירותיו.

באירוע "בתים מבפנים" שנערך לאחרונה, זכתה קבוצה קטנה של סקרנים לסייר במתחם הסביל והגן המוקפים כבר שנה בגדר גבוהה. את הסיור הובילו האדריכלים טל איל, רון דקל ואמיר שחאדה. אחריו השלמתי פרטים משי פרקש שאחראי לטיפול בציורי הקיר שבמבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

צילום מסך 2022-06-20 215536

1815/2022

.

312px-The_Holy_Land_and_the_Bible;_(1888)_(14801605533)

תחריט שפורסם בספר של צ'רלס וילסון ב-1888. ברקע עצי הברוש המצוי שנשתלו לצד הסביל ונועדו להעצים את היותו נקודת ציון בעזרת גובהם

.

619px-Jaffa_and_environs._Tabitha's_Well._1898-1914._matpc.06525.II

ראשית המאה ה-20: סביל אבו-נבוט כפי שתועד על ידי צלמי המושבה האמריקאית (ספריית הקונגרס, אוסף אריק ואדית מאטסון)

.

20220527_094513

עדיין מוקף בגדר אבל עוד מעט היא תוסר וניתן יהיה לבקר בסביל המחודש וגם בגן הפסלים

.

20220527_095751

את הגן שסמוך לסביל פיתחו לראשונה הבריטים, מאוחר יותר הפך לגן פסלים עם יצירותיו של יגאל תומרקין. גם הגן עובר היום חידוש בתכנונה של אדריכלית הנוף יעל בר מאור

.

WhatsApp Image 2022-06-22 at 11.30.27

תמונה מעודכנת שצילם שי פרקש לאחר שנשתל הדשא

.

20220527_095515

גן הפסלים הוקם בשנת 2000 והוא אחד מהייחודיים בארץ הודות לפסלים הרבים שמשולבים בו

.

.

20220527_095429

הסביבה משתנה במהירות ובקרוב תקום שכונת מגורים חדשה מצפון לגן (הבנייה בעיצומה)

.

20220527_100042

הסביל מוקף בפיגומים

.

20220527_104920

קבוצה של כעשרים סקרנים הצליחה להשתתף בסיור חד-פעמי שאותו הובילו אדריכלי ומשמרי המבנה

.

.

לאחר 207 שנה שרובם עברו עליו בהזנחה והשחתה, חוזר בימים אלה סביל אבו-נבוט למצבו המקורי. זו הזדמנות לשוב ולהכיר את המבנה הייחודי הזה מקרוב. בעת סיבוב במבנה הוא עדיין היה מוקף בפיגומים והכיפות טרם נצבעו בצבע המקורי. גם הגן שבו פזורים פסליו של יגאל תומרקין היה בעיצומן של עבודות הריצוף וטרם נשתל הדשא. מאז הסיבוב הוסרו הפיגומים החיצוניים, נצבעו הכיפות בסביל ומלאכות ריצוף ושתילת הדשא הושלמו בגן. כעת רק נותר להמתין עד שתוסר הגדר המקיפה את אתר הבנייה והמקום יפתח לציבור, ככל הנראה במהלך חודש אוגוסט הקרוב.

.

רגע אחרי היציאה מיפו, הוקם הסביל לצד הדרך שהובילה לרמלה ולוד ובהמשך גם לירושלים. המבנה שהורכב כולו מאבן חול, בלט בנוף הודות לעיצובו המתייחד בשבע כיפות מחודדות – שלוש גדולות וארבע קטנות שהיו כולן צבועות. לצד הכיפות הותקנו במקור מעין כדים דקורטיבים מחרס או אבן שהוצבו על בסיסי אבן. אלא שאלה נעלמו ולא נותר להם שריד למעט תיעוד בתצלומים היסטוריים. בנוסף להם, בקודקוד של כל אחת מהכיפות נקבעו עיטורי חרס או אבן האופייניים לבנייה הערבית – גם הם לא שרדו. במסגרת השימור שוחזרו כל אותם עיטורים והותקנו במקום אלה המקוריים שנעלמו. בעורף המבנה נשתלו עצי ברוש מצוי, שנועדו להעצים את היותו נקודת ציון בעזרת גובהם.

הקמת הסביל היתה חלק ממהלך שאותו הוביל אבו-נבוט במטרה לחזק את מעמדה של יפו ולשפר את חזותה ותפקודה. מטרה נוספת שעמדה לנגד עיניו היתה הגברת הביטחון ביפו, כמו גם בדרכים המקושרות אליה. במסגרת זו יזם את הקמת הסביל שלימים נקרא על שמו.

בחזיתו הראשית של המבנה, זו שפונה לכיוון הדרך, נקבעו זוג פתחים מקושתים בכל צד, ובמרכז שולבו לוחות אבן סלייב בגוון אדום-ורוד (שהובאו לכאן כנראה מאזור בית ג'אלה), כתובת הקדשה (שמציינת בין השאר את שנת ההקמה – 1815) וכן ברז ושוקת. במקור היו גם שני ספסלי אבן משני צדי השוקת כחלק מהחזית אך אלה לא שרדו וישוחזרו.

דימיון בעיצוב חלק זה של הסביל ניתן למצוא לסביל שהוקם שנתיים קודם לכן בחזית מסגד מחמודיה הסמוך ל"כיכר השעון". אמנם זה שבמסגד מפואר ורחב יותר, אך יתכן ומדובר באדריכל אחד שעיצב את שניהם. במסגרת השימור יחזור סביל אבו-נבוט להשקות את עוברי האורח, לא בשיטה הקדומה אלא באמצעות ברז רגיל שיחובר למערכת המים העירונית.

מקור המים של הסביל היה בבית-באר ששכן במרחק של כ-250 מטרים דרומית-מזרחית, סמוך להיכן שכיום שוכנת תחנת דלק במפגש הרחובות הרצל ובן-צבי. אמת מים קישרה בין שני המבנים. לימים נהרס בית הבאר וגם אמת המים ורק הסביל נותר כזיכרון לכל אותה מערכת מים שהיתה כאן.

"השוקת שבמרכז החזית היתה בגובה של 60 ס"מ מהרצפה וכיום היא קבורה במפלס הקרקע", מספרת האדריכלית טל איל שערכה תיעוד למבנה והובילה את תהליך השימור. "במהלך השנים נעשו עבודות תשתית ברחוב, מפלס הקרקע עלה והשוקת שבמקור היתה גבוהה ממפלס הרחוב, כתוצאה מכל אותם שינויים נקברה בקרקע. השוקת היתה חסומה ופתחנו אותה וגילינו שהיא שלימה.

"בחזית הסביל שכבו שלושה עמודי שיש שיצרו רחבה מלבנית מרוצפת באבן פראית כדי לשמור על ניקיון סביבת הסביל. קיווינו שנוכל לשחזר אותה ולחזור למפלס המקורי. אבל התברר שמפרויקט של בניין זה הופך לפרויקט תשתית ולכן החלטנו לא לשחזר אותה, אלא לעשות סימון לאותה תחימה שהיתה בתקווה שבעתיד יהיה מי שיחפור ויחזיר את המפלס המקורי".

עדכון מהשטח: "יש לנו התרגשות בסביל", הודיעה לי טל איל בתחילת השבוע. "מצאנו את הריצוף ואת אחד העמודים בסביל", היא מספרת לאחר שבוצעה באותו בוקר חפירה קטנה שערך הצוות. כעת הם ממתינים לבדיקה ואישור של רשות העתיקות ולאחר מכן יוחלט כיצד להמשיך.

.

מצב מקורי מערבי

שרטוט חזית מערבית מקורית כפי ששוחזרה במסגרת הכנת תיק תהיעוד למבנה על ידי אדריכלית טל איל (מתוך תיק התיעוד, 2000)

.

.

אורך החזית הארוכה של המבנה מגיע ל-13 מטר, בעוד שאורך החזית הקצרה – 4.5 מטרים.

המבנה מכיל שלושה חדרים. שני חדרי מנוחה נקבעו בשני קצות הסביל. חדרים אלה מתאפיינים בכיפה מצוירת (עליה ארחיב כאן בהמשך), ובחלון כפול שפנה לחזית הראשית. לפי שי פרקש, שלמד להכיר סבילים נוספים שנבנו במזרח התיכון באותה התקופה, בשני החדרים הותקנו במקור, או היתה כוונה לכך, בריכות קטנות לשטיפת ידיים ורגליים כפי שהיה נהוג בסבילים אחרים במזרח התיכון, אך אלה לא שרדו או לא בוצעו ולא נמצאו כאן עדויות לקיומם.

החדר המרכזי והגדול במבנה שימש כמאגר מים לשירות הסביל עצמו. אל המאגר הובלו המים באמצעות אמת מים (שכאמור נהרסה וכבר אינה קיימת). לחדר זה לא ניתן היה להכנס ורק פתח צר נקבע בו לצורך ניקוי וטיוח וכנראה גם להוצאת מים עודפים. לימים, כשהפסיק הסביל את תפקודו, הורחב הפתח ונקבעה בו דלת.

במהלך עבודות השימור שנערכות עתה עלו כמה רעיונות כדי להשמיש את החדרים. אלא שתקנים שונים מונעים את השימוש בו ולכן בשלב זה אין כוונה לפתוח את חדריו ולהשמישם לציבור.

.

צילום מסך 2022-06-24 193033

תכנית המבנה המקורי (מתוך תיק התיעוד, 2000)

.

.

"כשקיבלנו את העבודה הבנו שנצטרך לפרק חלקים מהמבנה. בתוך הבניין צמח עץ שפירק כמעט לחלוטין חלקים ממנו", נזכרת טל איל. "היינו צריכים להוציא את כל העץ שגדל לא רק בתוך המבנה אלא גם בתוך הקירות. עשינו עבודה ארוכה בעזרתם של אמיר גלעד ואמיר שחאדה ייבשנו את העץ וניסרנו אותו. אנחנו מקווים שהצלחנו להוציא את הרוב כי בקלות הם יכולים גם לגדול מחדש.

"שיקמנו את הקירות וחיזקנו אותן. פרקנו את הכיפות המחודדות והקטנות שהיו בהיקף ושיחזרנו אותן. הם ממילא שוחזרו בשנות ה-30 מחומרים שרק הורסים את המבנה. אנחנו משתדלים לא להשתמש בחומרים מצמנט בקירות של אבן, כי קירות של אבן לא עובדים טוב עם צמנט בגלל פעולות כימיות שהצמנט עושה על האבן ומפורר אותה.

עם השנים נערכו שינויים בפתחים; תחילה הוסיפו להם סורגים ותריסי עץ, לאחר מכן תריסי גלילה ממתכת ולבסוף אטמו בזה אחר זה את הפתחים בבלוקים. במסגרת השימור שוחזרו הפתחים למצבם המקורי, לרבות החלונות הכפולים והמקושתים הפונים לחזית הראשית.

.

20220527_100303

החזית האחורית של המבנה פונה למזרח (בעוד שהמערבית פונה לדרך בן צבי)

.

WhatsApp Image 2022-06-22 at 13.06.03

תמונה מעודכנת שצילם שי פרקש לאחר שהוסרו הפיגומים והכיפות נצבעו בירוק

.

640px-Abu_Nabut_Trough4

2008: הסביל לפני השיפוץ – בתוך המבנה גדל עץ שפגע במבנה (צילום: יאיר טלמור)

.

20220527_104936

במרכז החזית פתח גדול אך במקור הפתח היה זעיר ונועד רק לשרת את מנקי חדר הפנימי ששימש במקור כמאגר מים שהובלו לסביל באמצעות אמה שראשיתה בבאר מים שכבר לא קיימת

.

.

החדר המרכזי לא היה נגיש, אלא שימש כמאגר מים סגור שאליו זרמו המים לשירות הסביל באמצעות אמה שהקצה השני שלה היה בבית הבאר ששכן ממזרח לסביל. פתח קטן וצר רמז בחזית המבנה על קיומו של החדר ונועד רק לצורך בקרה וניקוי החדר. במסגרת עבודות החידוש הורחב הפתח וכעת מטפלים בו:

.

.

.

20220527_104955

האלמנטים הקישוטיים שעיטרו את גג המבנה במקור ונעלמו, שוחזרו על ידי אמן בגליל מאבן גיר על פי תמונות היסטוריות וממתינים בצד עד לסיום שלב השיפוץ. למרות שאדריכל המבנה הקפיד על סימטריה, האלמנטים דמויי הכדים שונים זה מזה – כך היה במקור וכך הם גם שוחזרו.

.

WhatsApp Image 2022-06-22 at 11.30.27 (3)

תמונה מעודכנת שצילם שי פרקש לאחר שהותקנו העיטורים המשוחזרים שבראשי הכיפות

.

WhatsApp Image 2022-06-22 at 11.30.27 (4)

תמונה מעודכנת שצילם שי פרקש לאחר שהותקנו העיטורים המשוחזרים דמויי הכדים שבגג

.

WhatsApp Image 2022-06-22 at 12.33.55

תמונה מעודכנת שצילם שי פרקש לאחר שהכיפות נבצעו בצבע ירוק

.

20220527_110402

המבנה עשוי מלבני כורכר שנחצבו בסביבה

.

20220527_100324

שני חדרי מנוחה שולבו משני קצות הסביל – זו הכניסה לחדר הצפוני. לפי שי פרקש בשני החדרים הותקנו במקור בריכות קטנות לשטיפת ידיים ורגליים כפי שהיה נהוג בסבילים אחרים במזרח התיכון אך אלה לא שרדו או לא בוצעו

.

20220527_103543

חדר נוסף מצוי בחלק הדרומי של המבנה

.

20220527_103601

במהלך עבודות החידוש נחשפו פתחים שנאטמו במהלך השנים ואלה צפויים להפתח מחדש

.

WhatsApp Image 2022-06-22 at 13.06.04 (5)

תמונה מעודכנת שצילם שי פרקש לאחר שפתח החלון המקורי נפרץ ושוחזר

.

20220527_103621

חלקה הפנימי של הכיפה הדרומית עם תבליטים וגם ציור קיר שישוחזר בקרוב. קוטר הכיפה הוא 2.30 מטר

.

WhatsApp Image 2022-06-22 at 11.33.29 (6)

שימור ושיחזור ציורי הקיר על ידי צוות מ"סטודיו תכלת" שמתמחה בתחום (צילום: שי פרקש)

.

WhatsApp Image 2022-06-22 at 11.33.29

מיכל בורג מ"סטודיו תכלת" משמרת ומשחזרת (צילום: שי פרקש)

.

.

שי פרקש מ"סטודיו תכלת" שהכין את תיק התיעוד לציורי הקיר והצבעים בסביל וכיום אחראי על הטיפול בציורים מספר:

"הציורים בכיפות הסביל הם מאד מיוחדים ונדירים. ביוני 2020 התבקשתי על ידי מחלקת השימור בעיריית תל-אביב לתעד את מערכת הצבע בקירות ובגג הסביל. יש שלושה חדרים שבראשיהם כיפות כשטיפסתי על סולם בתוך חדרי הסביל מצאתי בכיפה הדרומית ובכיפה הצפונית ציורי פרחים. הבנתי מיד שזו סנסציה, מכיוון שאלה ציורי תקרה הכי ישנים שנמצאו בארץ. הם צוירו בגמר הבניה של הסביל בשנת 1815. לעומתם ציורי התקרה המוקדמים ביותר שאני מכיר בנצרת, עכו וירושלים הם מ-1880 וציורי קיר מוקדמים ביותר שחשפנו במושבות הטמפלרים הם מ-1872. ציורי קיר ותקרה המוכרים לנו בכנסיות וארמונות מהמאה ה-19 בארץ כולם משוחזרים או חדשים. אני לא מכיר אתרים ארכיאולוגיים בארץ בהם השתמרו ציורי תקרה. לכן, למצוא ולשמר בארץ ציורים על טיח מראשית המאה ה-19 זה אירוע נדיר ומרגש עבור כל צוות המשמרים של הסביל.

ידוע לך מי צייר אותם?

"הסבילים שבנה מושל יפו אבו-נבוט נבנו על ידי מהנדסים ובנאים תורכים ומקומיים. יחד איתם הגיעו אומנים שהתמחו בציור על קירות ותקרות במבני דת מוסלמיים. לאחר שהבנאים סיימו את בניית הכיפות, אומני הציור יצרו על כל כיפה משטח טיח סיד חלק דקורטיבי בצורת גלים, המדמה גלי מים שנוצרים בעת זריקת אבן לבריכת מים. על הטיח הגלי הם ציירו ציורי פרחים מתוחמים במסגרות צבע.

"כהכנה לציור הם סימנו על הטיח בקווי עיפרון את מתאר הפרחים וקווי המסגרת. באותם שנים הציירים ציירו ישירות על טיח חלק מאחר וטכנולוגית צביעת קירות בצבע הייתה בראשיתה בעולם. הבסיס לצבעי הציור בסביל היה חלמון של ביצה, המוכר בשם צבע טמפרה.

"אלה ציורים שהיו אמורים להיות מושמדים מזמן, אבל היה להם מזל שהם כוסו פעמיים בצבע, בפעם הראשונה כנראה בתחילתה מאה ה-20 ואחר כך שוב ואותן שכבות של צבע ההצליחו להגן ולשמור על הציורים. בנוסף ב-1949 מצאנו תיעוד שהשכנים התלוננו בעירייה שהסביל הפך למקום של פריצות, אז העירייה באה ואטחמה בבלוקים את הפתחים. במשך השנים שכבות הצבע התפוררו ונפלו והציורים התגלו".

.

ציורי הכיפות

רישומי ציורי הכיפות כפי ששוחזרועל ידי "סטוידו תכלת" במסגרת תיק התיעוד שנערך בשנת 2000. במהלך העבודה התגלו פרטים נוספים שלא זוהו בתיעוד

.

.

מה מתואר בציורים?

"מצאנו בכל כיפה כמה סוגים של פרחים בצבעי אדום וצהוב מצוירים בין כפלי הטיח עם גבעולים ועלים ירוקים. הציורים היו במצב מאד דהוי וחלש ולכן נדרשנו לחזק את הציורים ואיפה שהתפורר אז גם לשחזר. הגלים שעשו כאן בטיח הופיעו גם בסבילים אחרים שנבנו באותה התקופה בדמשק, איסטנבול וקהיר. בתמונות של אותם סבילים שמצאתי היו בחדרים הצדדיים פתחים עם סורגים ובמרכז בריכות קטנות. עוברי האורח היו מתקרבים לסורג ושוטפים את הידייים והרגליים מבלי להכנס לחדר. היו שני חדרים, אחד לגברים ואחד לנשים ואני משער שגם כאן היו את אותם בריכות קטנות. הטיח הגלי השתקף בבריכות ובעצמו מדמה את התנועה של המים. לא מזמן נכנסו לכיפה של הסביל באזוֹר, שנבנה בתקופה דומה לסביל אבו-נבוט וגם שם מצאנו ציורי פרחים ועיבוד טיח דומה".

כמה חדש וכמה ישן בציורים בכיפות?

"בכיפה המרכזית לא נותרה שכבת טיח מקורית לכן אין לנו מידע על ציורים בכיפה זו, בכיפה הדרומית ובכיפה הצפונית נותרו כ-30 אחוז קטעי טיח מקורי עם ציורים, לכן כ-70 אחוז משטח הטיח והציורים בכיפות אנחנו משחזרים לפי המקור. לצערי במהלך העבודה להסרת שורשי עצים וצמחים שגדלו לתוך הטיח בכיפות נפלו קטעים אחדים של ציורים שהיו מנותקים ורופפים, אבל הספקנו לתעד אותם בצילום ורישום.

.

DSC07027

שי פרקש בסטודיו בלוד

.

.

באיזו שיטה בנויות הכיפות?

"שלוש הכיפות בסביל הן בקוטר של 2.30 עד 2.80 מטר ועוביין כ-25 ס"מ. כל אחת מהן בנויה ממאות גלילי חרס חלולים המכונים כיזאן, ומקובעים ביניהם בטיח סיד חי 'הוטמיקס' שמכיל אדמה מקומית, חול קוורץ, גרגירים של סיד חי, אבקת חרסים ושברים של כדי חרס. בניית כיפות כיזאן זו טכנולוגיית בנייה שהתפתחה בפרס ותורכיה לפני מאות שנים ושימשה לבניית כיפות של מסגדים, כנסיות וארמונות. בארץ נעשה שימוש בטכנולוגית בנייה זו מראשית המאה ה-19 בכיפות וגגות של מבני ציבור ובקירות מחיצה של בתי אמידים.

"לאחר הסרת שורשי עצים וצמחים שגדלו בתוך הקירות ובכיפות של הסביל על ידי הקבלן מחברת אבנר גלעד, הזמנתי שני משמרים מנוסים בעבודות שימור טיח ואבן לסייע בשימור הטיח הפנימי של הכיפות, הראשון יותם בן אוריאל והשני אדם שיטרית. לאחר השלמת טיח חי בכיפות, חיפינו את שכבת טיח חי בשכבה חלקה של טיח סיד כבוי חלק. כאשר בכל תהליך העבודה נזהרנו שלא לפגוע בשכבת הטיח המקורי שנותר עם הציורים. כדי להצמיד טיח מקורי שהתנתק מהכיפה הזרקנו טיח סיד נוזלי המכיל אפר וולקני לתוך מאות חורים שקדחנו בטיח.

הכיפות בסביל היו צבועות עד לשיפוץ באדום, למה החלפתם לירוק?

"כשהתחלתי לתעד את שכבות הצבע בסביל שיערתי שהכיפות היו ירוקות במקור, מאחר וגוון ירוק הוא הנפוץ ביותר לצביעת כיפות של מינרטים, מסגדים וסבילים. באסלאם ירוק הוא צבע הבריאה כביטוי של צמיחה והתחדשות. להערכתי במאה ה-19 הצבע הירוק שהיה בכיפות הסביל נשטף בגשמים והטיח האדמדם של הכיפות נחשף, כך שמסוף המאה ה-19 ובתקופת המנדט הכיפות נראו אדומות וכך גם הופיעו בציורים ובגלויות צבעוניות. כאשר טיפסתי לגג הסביל והסרתי שכבות טיח מאוחרות, מצאתי קטע של טיח מקורי צבוע בגוון ירוק. בנוסף, איתרתי ציור אקוורל של צייר אנגלי בשם נתנאל אברט גרין, שצייר את הכיפות בשנת 1884 בגוון ירוק. נמצא גם מאמר של חוקר גרמני בשם אוטו פרידריך פון-ריכטר שביקר בסביל ב-1822, וכתב שכיפות הסביל הן בגוון ירוק. לשחזור צבע הכיפות נבחר צבע סיליקטי בגוון ירוק תואם לגוון המקורי.

כמה זמן אתה משער יחזיקו הציורים המחודשים?

"ציורי קיר רגישים מאד לרטיבות, כל עוד לא יחדרו מי גשם דרך הכיפות הציורים יחזיקו מעמד עשרות שנים. הבעיה העיקרית של הציורים כיום הם חרקים מעופפים ועכבישים. בעקבות הלחות והקרירות שבתוך הסביל הם נצמדים לטיח בכיפות ומלכלכים את הציורים בהפרשותיהם. בנוסף, צרעות בונות קינים מבוץ על הטיח והציורים, ראינו בניית קיני צרעות תוך כדי העבודה על שימור הציורים בכיפות. בנוסף לתחזוקה וניקוי שגרתי של הציורים מלכלוך ואבק אנו חייבים למצוא פתרון יצירתי להרחקת החרקים. אולי מאווררי חשמל קטנים שיפעלו מספר שעות ביום ירחיקו את החרקים.

כמה שעות השקעתם בציורי שבסביל?

"בשימור ושחזור הטיח והציורים עסקו המשמרים מיכל בורג, קוסטה מגראקיס ומטבי גיידוקוב העבודה נמשכה כ-8 חודשים, ובסך הכל הושקעו יותר מאלף שעות עבודה".

.

20220527_095356

לוח אימונים שניצב ליד המבנה ובו צוירו העיטורים שציירה מיכל בורג מ"סטודיו תכלת" לקראת העבודה על הציור בכיפה. העיטורים שוחזרו מתצלומי הציורים שבכיפה ומשרידים שנותרו. שלושה צבעים: אדום, ירוק וצהוב

.

20220527_100534

חזית הסביל מתהדרת בלוח שיש, שוקת עם ברז וגם לוח הקדשה בערבית שמציין את שנת הבנייה – 1815

.

20220527_100400

האדריכלית טל איל ומימין האדריכל אמיר שחאדה שניהל את עבודת השימור ושימר גם בעצמו

.

20220527_100722

במקור הקרקע היתה נמוכה יותר והשוקף היתה מעל לקרקע. מתוכנן להשיב את הברז וניתן יהיה לשתות כאן

.

WhatsApp Image 2022-06-22 at 13.06.05

הכתובת לאחר שחודשה והאותיות נצבעו בזהב, כפי שככל הנראה היה במקור (צילום: שי פרקש)

.

WhatsApp Image 2022-06-22 at 13.06.04 (2)

תמונה מעודכנת של חזית הסביל הראשית לאחר שהפיגומים הוסרו (צילום: שי פרקש)

.

20220527_110554

האדריכלים אמיר שחאדה, טל איל ורון דקל

.

תודה לאביבה לוינסון, לאדריכלים טל איל, אמיר שחאדה ורון דקל ולשי פרקש

מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

בן גוריון 33 (דב כרמי)

בית קרסו (אריה כהן)

רופין 40 (אריה קרפץ)

יעל 3 (אוסקר קאופמן)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

בן-גוריון 88 (אליהו וולמן)

ויזל 11 (מרדכי רוזנגרטן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

בית מילמן (יצחק פרלשטיין)

גשר אוסישקין (קיסלוב קיי)

בלפור 26-24 (מיכאל פלאטו)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

תיכון עירוני ה' (אבא אלחנני)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

דוד המלך 36-32 (יצחק פרלשטיין)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

בית הבאר בהרצל 138 (נאור מימר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בניין נפתלי (אריה אל-חנני וניסן כנען)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

בית הקיבוץ נטוש (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

תחנת קרליבך התת-קרקעית של הרכבת הקלה

מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 (יחיאל אברהמי)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 (אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן-גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

הקולוסיאום

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: