סיבוב בהגשות סטודיו למחזור מבני תעשייה נטושים

העניין במבני תעשייה שאיבדו את מעמדם וננטשו מעסיק יזמים ואדריכלים כבר שנים, אלא שבארץ העניין התעורר רק בשנים האחרונות. לפני 14 שנה היתה זו האדריכלית פרופ' טלי חתוקה שפרסמה את הספר "המפעל" (הוצאת רסלינג) שהוקדש למפעל הטקסטיל "ארגמן" ביבנה שתכנן האדריכל רם כרמי. רק לאחרונה נחנך ברמת גן מוזיאון לאמנות בבניין שהוקם במקור כבית חרושת ותוכנן מחדש כמוזיאון במשרד אפרת-קובלסקי.

בבית הספר לאדריכלות שבאוניברסיטת אריאל הקדיש הסמסטר האדריכל יאיר ורון את הסטודיו שאותו הוא מנחה לנושא חידוש מבני תעשייה. בקורס השתתפו 14 סטודנטים משנים ג' ו-ד' והבחירות שלהם היו מגוונות וכללו מפעלי טקסטיל, מים, תחמושת, מחצבים וטחנות קמח. אלה הפכו תחת ידיהם למרכזי תרבות ובילוי (זה הייעוד הפופולארי ביותר אצל רובם), מלונות, מרכזי מחקר וגם בית ספר למוסיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

תמונה1

2022

.

.

20220622_094914

מנחה הסטוידו יאיר ורון לצד סתיו גוהר שהציעה להסב מפעל טקסטיל נטוש בצומת בית דגן למרכז לתערוכות וירידים

.

.

ארבעה חודשים עמדו לרשות הסטודנטים בסמסטר ב'. במשך החודשיים הראשונים הם סיירו במפעלים ותיקים בארץ כמו "הטחנות הגדולות" בחיפה, בטחנת הקמח שבקיבוץ שער העמקים שהוסבה לא מזמן למרכז ליצירה ומופעים ובמפעל הזכוכית "פניציה" בירוחם. בשאר הזמן הסטודנטים בחרו אתר להתמקד בו. החודש השלישי הוקדש לעריכת מחקר ראשוני על האתר. בחודש הרביעי עבדו על הצעה להתערבות במבנה הקיים.

הסטודנטים של שנה ג' הצליחו פחות להזדרז ולגבש מסמכים, אלה משנה ד' הצליחו יותר. באופן כללי פחות הקפידו על הפיתוח הייעודי של הפרויקט וגם פחות על הצד האדריכלי. אלמנט מרכזי שהסטודנטים הקפידו מאד ליצור הוא הדמייה, או אפילו סרטון לפרויקט ואלה תרמו להבנת הרעיון, אך גם הדגישו את הפער בין הרעיון ובין התוצר הסופי. לפעמים פשוט עדיף יותר להשקיע במה שיש.

נראה שיאיר ורון הצליח לסחוף אחריו את הסטודנטים וללמד אותם להתבונן ולהכיר בערכם של מבנים שאיבדו את מעמדם, כאלה שעדיין ניתן למצוא בהם ערכים ראויים להתייחסות. הם למדו לזהות את אותם מבנים, לחקור אודותם ובעיקר למדו שראוי להותיר אותם או חלקים מהם ולהעניק להם פרשנות חדשה – ייעודית או אדריכלית. המהלך דרש זמן ולכן, בשונה מקורסי סטודיו אחרים שבהם ניתן הדגש העיקרי על התכנון עצמו ולהימנע מפתרונות גולמיים, בחר ורון לוותר על פיתוח מלא של הפרויקטים לטובת הרחבת משך הזמן ללימוד המבנים וערכם.

מהתבוננות בעבודות והשתתפות בהגשה של חלק מהן, מצאתי כמה תובנות שמשותפות לרובן:

ההיבט האדריכלי: באופן עקבי הסטודנטים עבדו עם התכנית ולא התעמקו בחתכים שגם בקושי הוצגו בהגשה. אלה שהופיעו בגליונות היו חלקיים או כלל לא מפותחים והוצגו בקנה מידה שבקושי ניתן לקרוא אותם. נראה שכמעט כל הסטודנטים עבדו עם מחשב והפתרונות האדריכליים הם חזרתיים כמעט בכל הפרויקטים – קופסאות בתוך קופסאות. מערך התנועה או הפיתוח הנופי המוצעים שהיו לחלק בלתי נפרד מהפרויקט, התבססו על גישה דומה הכוללת פריסת בינוי וצירי תנועה המתוכננים כרשת אורטוגונלית. התוצאה לא מעוררת עניין במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב מזכירה את תכניות של מקומות כמו ביג פאשן אשדוד, ולא את הבשורה שמצפים למצוא בהצעות שמציגים בני הדור הבא של האדריכלים.

ההיבט המרחבי: למבני התעשייה שמתאפיינים במבנים ומגרשים גדולים קיים פוטנציאל התחדשות משמעותי לסביבה הקרובה וגם הרחוקה. מרבית הסטודנטים נמנעו מליצור או להציג תרשים יסודי של המוקדים בסביבה, אופי הבינוי בסביבה או תכניות משמעותיות שקיימות או מקודמות בסביבה. כמה תרשימים כאלה אמנם הוצגו, אך לא נראה כי נלמדו מהם משמעויות ובטח לא כאלה שהשפיעו על ייעודו, תכנונו ועיצובו של המבנה או השטחים הפתוחים המקיפים אותו. התוצאה שהתקבלה הם מבנים שניתן היה לשתול בכל מקום מבלי שישתלבו בסביבה המקומית המיוחדת להם.

ההיבט השימושי: העבודות בחרו שלא להשיב למבנים את התעשייה וגם בקושי את התעסוקה. הבחירה הכללית היתה להשמיש את המבנים לתרבות ופנאי עם הסעדה ומסחר. לא נבחנה מספיק הסביבה של כל אתר ומהם הצרכים החסרים במרחב שאותם פרויקט חדש יוכל להשלים או לפתח. היו מקרים שהוצע מרכז מסחרי, בעוד שבצדו השני של הרחוב קיים אזור מסחרי משגשג, כשיתכן ודוקא שטחי תעסוקה הם אלה שחסרים בסביבה. לא היה נראה שהסטודנטים ניגשו לבדוק בעירייה או מול תושבים בסביבה מה הפערים ומהם השימושים שחסרים להם. אף הצעה שהוצגה לא הציעה למשל מגורים – הייעוד שנמצא במחסור הכי כבד כיום.

.

20220622_092353

רגע לפני שההגשות החלו

.

.

(1) מתחם תע"ש מגן, דרך השלום, תל-אביב

מרבית הסטודנטים בחרו באתרים שלא נראה שנגעו בהם סטודנטים אחרים קודם לכן. חריגה פה היתה הבחירה של ולריה זסלבסקי במתחם תע"ש מגן בדרך השלום – אותו מפעל תחמושת שפונה לפני יותר מעשרים שנה וכל מה שנותר בו זה בניין בטון שתכננו האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור. כמעט בכל שנה תמצאו סטודנט באחד מבתי הספר שבחר להציע פה פרויקט.

למגרש הגדול נערכה כבר תב"ע שמציעה קבוצת מגדלים, אך קודם להקמתם נדרש לטהר את הקרקע. בניין הבטון הוותיק הוכרז לשימור, אך התב"ע מאפשרת להרוס את רובו. ההצעה של זסלבסקי מציגה פרויקט זמני לתקופה שבה הקרקע עוברת תהליך של טיהור. מתקן טיהור משולב על פי ההצעה במערך של שבילים מרחפים המאורגנים ברשת אורטוגונלית, כשבמרכז המשבצות הציעה להציב פסלים. במבנה הבטון שנותר מוצעים בתי קפה ומסחר בקומת הקרקע, מעבדות ואודיטוריום בקומת הביניים ובר-מסעדה בקומת הגג.

.

20220622_100120

ולריה זסלבסקי מציגה את העבודה

.

20220622_093551

תכניות

.

20220622_093542

הדמיות המציעות להסב את הבניין שנותר מהמפעל והוכרז לשימור למבנה ציבור הכולל בתי קפה, מעבדות ואודיטוריום ועל הגג בר-מסעדה

.

20220622_093535

מתקן לטיהור הקרקע המשלב בתוכו גן פסלים עם טיילת המוגבהת מעל לפני הקרקע

.

20220622_093545

ההצעה היא לתקופה מוגדרת שבה נדרש לטהר את הקרקע ועם סיום הטיהור יבנו בשטח מגדלים כמתוכנן

.

.

(2) בית חרושת אורלייט, נס-ציונה

במרכז אזור התעשייה הוותיק של נס-ציונה ולצד אחד מהצמתים המרכזיים ניצב בית חרושת אורלייט, שהתמחה בייצור ארונות סעף ובסיסים מפוליאסטר משוריין בסיבי זכוכית. את הבניין המרכזי באתר תכנן ב-1972 האדריכל צבי לישר, שהתפרסם בעיקר בתור האדריכל שתכנן את הגבהת כיכר דיזנגוף. המפעל נמכר וננטש.

יובל זליבנסקי מציעה לאכלס אותו מחדש כ"מתחם בילוי שוקק הכולל מסחר ורחבה עירונית פתוחה". את השטח התפעולי של בית החרושת היא מציעה לפתח כ"רחבה ציבורית עירונית", שלפי ההדמיות כוללת משטח מרוצף שבמרכזו משולש שקוע שמורכב מטריבונות ובמרכזן ערוגה זעירה, משהו שמזכיר ציטוט של פיתוח "כיכר הבימה" בתל אביב. התובננות בהדמייה המושעת מגלה ש"רחבה ציבורית" יש, אבל "עירונית" אין. במקרא של התכנית מתגלה כי גם אחד הבניינים מיועד להיות "בניין מגורים היברידי" – אך זה נותר בגדר סיסמה ולא בא לידי ביטוי בתכניות שהוצגו.

.

20220622_091908

יובל זליבנסקי בחרה במפעל "אורלייט תעשיות" שהתמחה בייצור ארונות סעף ובסיסים מפוליאסטר משוריין. את המפעל שכיום הוא נטוש בנס ציונה, תכנן ב-1972 האדריכל צבי לישר (שתכנן גם את הגבהת כיכר דיזינגוף)

.

20220622_091940

התכנית המקורית של האדריכל היתה מבנה מלבני המקיף חצר או אולם ייצור

.

20220622_091928

ההצעה לוקחת את המבנה כמעט כמו שהוא

.

20220622_091852

במקום ייצור תעשייתי מוצע כאן מרכז בילוי ומסחר

.

20220622_091924

ההשראה של הגן השקוע אולי באה מכיכר הבימה שכמו כאן אין טיפת צל, אלא שכאן למרות שלא חסר שטח ההצעה מציגה רצועה ירוקה צרה וסתמית המוקפת כיכר חסרת חיים

.

20220622_091931

אבולוציה? מאולם ייצור למקום שאוכלים בו

.

.

(3) בית רומנו, תל-אביב

פרויקט חריג העוסק ב"בית רומנו" שמשלב מסחר ומשרדים (ולא תעשייה כמו שאר הפרויקטים) וכבר פועל בו מוקד של בילוי והסעדה מהמוצלחים בתל אביב (ולא נטוש כמו שאר הפרויקטים). הבניין שהוקם ב-1947 בתכנונם של האדריכלים מאיר הורמן ובנימין אנקשטיין, שוכן על מגרש המתפרס על פני כשלושה דונם וכולל חצר גדולה במרכזו שמקושרת לרחובות הסמוכים. בעוד כמה חודשים הבניין עתיד לההרס.

אליה אלון מציעה להמשיך ולחזק את מעמדו של הבניין כמוקד של תרבות. אך בעוד שהקסם של המקום הוא בעירוב השימושים המתקיימים בו, מציעה אלון לפתח את המקום כמוקד של תרבות על חשבון בתי המסחר והמשרדים השוכנים בו. "הכוונה לעשות זאת על ידי הפיכתו לבית ספר למוזיקה אשר בו שלוחות רבות של אוניברסיטאות מהארץ ומהעולם", היא מסבירה על אחד הגיליונות.

חלק נכבד מהשטחים המשמשים כיום לתעסוקה בבניין יאוחדו ויוסבו לאולם קונצרטים שיפנה אל "פארק המסילה" המשיק לו מצפון. ביום ישמש האודיטוריום את בית הספר ועם רדת החשיכה ישמש למופעים פתוחים לציבור ו"כך יקרה שהמוזיקה הבוקעת מבית רומנו תהדהד לאורך פארק המסילה בפרט ולאורך כל האזור בכלל".

ויש גם סרטון:

.

.

20220622_091955

הלוח הראשון מציג את הבניין והאירועים המוסיקלים המתרחשים בחצר שלו

.

20220622_092024

הלוח השני מציג את ההתערבות – הקמת אולם קונצרטים באגף הצפוני של הבניין על חשבון שטחי התעסוקה

.

20220622_092035

מחשבות

.

20220622_092030

החתכים התלת-ממדיים מוצגים בגועל זעיר כך שקשה להתעמק

.

20220622_092042

שאלות

.

20220622_092047

האודיטוריום

.

20220622_092050

ההצעה: חצר פנימית מולבנת ואחידה עם עדניות. גידי בר אוריין ניצח

.

20220622_092057

מבט מפארק המסילה על חזית הבניין שבה ניתן לראות את אולם הקונצרטים

.

20220622_092100

האולם פונה לפארק

.

.

(4) מפעל טקסטיל, בית-דגן

מלחמת העצמאות חיסלה בין השאר את העיירה בית-דג'ן. כל מה שנותר ממנה בשטח הם כמה מבנים ובהם מפעל הטקסטיל הגדול שהקימה אחת מהמשפחות המקומיות. בסך הכל פעל המפעל ארבע שנים עד שפרצה המלחמה וחיסלה אותו. לאחר המלחמה הוסב השטח לבסיס צבאי, שבהמשך גם הוא נעזב וכיום מתוכנן לקום בשטחו מחלף ענק.

לפני כמה חודשים כתבתי כאן על מתחם התערוכות שהוקם בצדה השני של הצומת, נכשל וננטש. כעת מציעה סתיו גוהר להקים מרכז בייעוד דומה בשטח המפעל הנטוש שמשיק כיום למושב משמר-השבעה. כמו בהצעה למתחם תע"ש מגן, גם כאן מופיעה מערכת שבילים המאורגנת ברשת אורטוגונלית כשבשטחה פיזרה כמה מבנים קובייתיים שאותם היא לא הספיקה לפתח ולפרט. הבניין עצמו על פי ההצעה נותר כמו שהיה והאולם הגדול מיועד על פי ההדמיות להצגת תערוכות. ההתערבות האדריכלית היא באמצעות תוספת מגדל שאותו הציעה בחזית.

.

20220622_093316

מצב קיים

.

20220622_093335

ההצעה: אולם לתערוכות ורחבה עם כמה ביתנים גולמיים

.

20220622_093320

הדמייה של הפרויקט: בניין המפעל ההיסטורי ובחזיתו חרבה מרושתת בשבילים עם ביתנים

.

20220622_093351

יש חזיתות אבל חוץ מהמגדל שלא ברור מה ייעודו. יש חתכים זעירים (אם תתאמצו תראו אותם ממש במרכז הגיליון) ואין תכנית אפילו לא כזו שמתערבת בבניין ומציגה את מה שאדריכלות מקורית יודעת לעשות ולרגש

.

20220622_093356

מערכות

.

.

(5) בית הבטון, ליד נחל הירקון

בסמוך לנחל הירקון הוקם לפני 110 שנים בית משאבות שנחשב למבנה הבטון הראשון שהוקם בארץ. המבנה שננטש כבר לפני חמישים שנה מוצע על ידי אסף יונה להפוך לבית קפה. מבנה אחר שמצוי ליד גדות הירקון מוצע על ידו כמלון בטבע. את המבנים הציע יונה לקשור בשביל, ליצירת מכלול שמלווה את הנחל.

.

20220622_093421

הצעה להסב לבית קפה את בית הבטון שהוקם כבית משאבות בעיצוב אקלקטי

.

20220622_093447

הפרויקט מציע לשקם כמה מהמבנים ההיסטורים שלאורך הנחל ולפתח אותם כמוקדים לאורך מסלול

.

20220622_093439

מלון בטבע על גדות הירקון

.

.

(6) מפעלי האחים מאיר, אזור תעשייה קריית-אריה, פתח-תקווה

האחים לבית מאיר זכו להצלחה ושגשוג לא מעט הודות למפעל שהקימו במשותף בפתח-תקווה בשנות ה-50. את תכנון המפעל הפקידו האחים בידיו של גיסם האדריכל יצחק פרלשטיין שרק ביום רביעי האחרון פרסמתי כאן על בניין מגורים שתכנן ברחוב דוד המלך בתל אביב. פרלשטיין תכנן להם גם את מגדל שלום. 

בניין ההנהלה של המפעל, מבנה ייצוגי שמעוצב כמבנה שער למפעל כולו ומשולבת בו חצר, הוא מסוג המקומות שכיום כבר קשה למצוא, גם כשמצבו עגום והוא נטוש ומוזנח. המפעל נסגר לפני שנים רבות והמבנים שאכלסו אותו מושכרים לגורמים שונים, חלק מהמבנים נהרסו ומבנה ההנהלה נטוש ברובו. איילה שירן זיהתה את האיכויות וביקשה למנף אותם לצורך הסבת הבניין למרכז של הסעדה, תעסוקה ומסחר. בולטת במיוחד הצורה הקשתית החזרתית ששירן בחרה לשלב במתחם הותיק ומגיבה לקווים הישרים של הבינוי המקורי.

.

20220622_113908

איילה שירן מציגה

.

20220622_092605

ההצעה למעלה מימין – הסעדה (בצהוב), תעסוקה (אדום) ומסחר (כחול)

.

20220622_092610

תכנית גגות. משמאל מלמעלה למטה: תמונה היסטורית של חזית הכניסה עם בניין ההנהלה, הדמיה, חדר נטוש קיים ולמטה הדמייה נוספת

.

20220622_092632

תכניות וחזיתות

.

20220622_092643

תכנית

.

20220622_092647

קיים ומוצע

.

20220622_092706

הרחבה שמקשרת בין הרחוב ובין אולם ההסעדה

.

20220622_092719

הדמייה של אולם ההנהלה שמוסב לחדר דיונים או משרד

.

20220622_104330

תמונה היסטורית של האדריכל יצחק פרלשטיין לצד תכנית של שכונה שתכנן. בפינה מציץ הלוגו של המפעל

.

.

(7) טחנת הקמח "לבנון", טבריה

בעקבות מאמר שפרסמתי כאן לפני חצי שנה, בחר הלל רוז להתמקד בטחנת הקמח "לבנון" הנטושה המקבלת את פני הבאים לטבריה מצפון.

את מגדל הסילו המרשים שתכנן במקור המהנדס יוסף אידלמן הוא בחר להותיר כנקודת ציון עם מרפסת תצפית ייחודית בראש המגדל. את מבנה הטחנה הוא מחק ברובו, ורק הותיר את החלק הדרומי שאותו הועיד למרכז תרבות עם גלריה לאמנות. בשטח שבעורף המגרש הוא הציע להקים ארבעה מבנים דומים עם בסיס משותף שישמשו כבית מלון, ובכך יצטרפו לשרשרת בתי המלון שהוקמו בעשורים האחרונים לאורך הקטע הזה של העיר.

.

20220622_092451

תכניות

.

20220622_092439

חתך – מבנה הסילו ההיסטורי נותר במקומו וישמש נקודת ציון ומרפסת תצפית 

.

20220622_092509

הדמייה מושקעת במיוחד

.

.

(8) מפעלי האשלג, צפון ים-המלח

לאחר כל אותם פרויקטים שבוצעו במחשב, פתאום הופיע הפרויקט שיצרה אחוה פרנקל, הצעה להסב מבני תעשייה ונופש נטושים למרכז למחקר ים המלח וכל כולו עבודת יד – תכניות כולל הדמייה/פרספקטיבה.

העבודה של פרנקל עוררה בי את המחשבה שהמאפיין של אותם מפעלים ישנים שהיוו את הבסיס לסטודיו הזה, הוא בזהות המובהקת שלהם שמבדילה אותם מבניינים אחרים. ההתערבויות שהוצעו על ידי מרבית הסטודנטים בסטודיו יצרו פתרונות והצגות שמתאפיינים בטכניות. לעומת זאת, בעבודה של פרנקל שהוצגה באמצעות רישומים בצבעי מים, חזרה הייחודיות לעבודה. גם אם הפתרון נותר מעט גולמי בגלל קוצר הזמן יש לו כבר זהות.

.

20220622_092154

חומרים. למעלה מסך זכוכית בחזית בניין במקום הכי לוהט וקורן.

.

20220622_092159

התכניות בצבעי מים

.

.

(9) בית הביל"ויים, יפו

בית הביל"ויים ששרידיו הנשענים על קורות ועמודי פלדה בולט לנוסעים על כביש 20 בעיקול שעוטף את שכונת נווה עופר, משך את תשומת ליבה של נועה הזמי. המבנה בעל החשיבות ההיסטורית נותר נטוש עד היום בגלל חוסר הסכמה בנושא מימיון עבודות השימור והחידוש. הזמי מציעה להדגיש את ייעודו המקורי של הבניין כ"בית פרדס" שנועד להשקות את הפרדס ששכן כאן בעבר. בשטחו היא משלבת ומוסיפה אגפים חדשים ובהם בית קפה, אודיטוריום ואולמות לתערוכות.

.

20220622_091742

גיליון המציג את מחקרה על האתר

.

20220622_091750

תכניות

.

.

(10) אסם, מפעל טקסטיל מנור ומשחטה, רמת-ישי

מבנה מרשים נוסף שמצוי לצד כביש ראשי תמצאו בכניסה לרמת-ישי ולצד כביש 75. המבנה שמכונה כבר שנים "חאן רמת-ישי", מתאפיין בגג רעפים ריבועי ובחזית עם קשתות מרשימות. הוא תוכנן במקור כאסם ומגורים לחקלאים שעיבדו את האדמות בסביבה. בשנות ה-20 הוקם פה מפעל טקסטיל שהתפתח בעשורים הבאים עד שנסגר והוסב למשחטה. בסוף הוא ננטש אך מקודמת בו תכנית חדשה.

כמו הפרויקט שהתמקד בבית רומנו, גם הפרויקט הזה שאותו הגישה אופיר קצב היה מושקע יותר מאחרים. אולי כי שתי הסטודנטיות האלה הן משנה ד' והספיקו לצבור יותר ניסיון מעמיתיהם לסטודיו. הפרויקט מגיב לתב"ע חדשה שמקודמת באתר. קצב מציעה להשמיש את המבנה ההיסטורי למרכז מבקרים עם מסעדה ולצדו בינוי חדש למסחר – אך זה נותר בשרטוטים ככתם בצבע כחול שנראה כמו בריכה. עוד היא מציעה להקים במתחם בית מלון וארכיון לעמק יזרעאל.

.

20220622_092342

ההגשה

.

20220622_092247

תמונות היסטוריות ותיאור שלבי בנייתו

.

20220622_092236

ציר הזמן המתאר את תולדות המקום

.

20220622_092304

הדמייה של ההצעה – הכתמים הכחולים מייצגים מבני מסחר והכתם הכתום מייצג בית מלון

.

20220622_092323

תכנית לחידוש המבנה ההיסטורי – מסעדה

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: