סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ תל קציר

כמו הקיבוצים עין-גב, מעגן והאון, גם קיבוץ תל קציר הוקם למרגלות הגולן ובצדו המזרחי של אגם הכנרת, כשהוא משיק לקו הגבול עם סוריה. לקרבה היה מחיר ובמלחמת ששת הימים לא היה בניין בקיבוץ שהצליח להתחמק מפגיעה ישירה של פגז. במהלך המלחמה פגע פגז סורי בצריף חדר האוכל והוא נשרף עד היסוד. במקומו הקימה הסוכנות היהודית מבנה חדש (1968) שבהמשך הורחב באופן משמעותי (1988) בידי האדריכל אילן בר-אילן מהמחלקה לתכנון של התק"ם.

ב-2003 הופרט הקיבוץ וחדר האוכל הפסיק את פעילותו במתכונתו המקורית. חלק קטן מאולם האכילה נותר לשרת את הקהילה, אך רובו פוצל לחדרים והוסב למשרדים ומעבדות. בסמוך לו ניצב בית התרבות (1980) – מבנה תלת-מפלסי שתכנן האדריכל שמשון הלר, גם הוא מהמחלקה לתכנון, וגם היום הוא כולו משמש בייעודו המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

285348223_5721265394569662_6357755197859292860_n

1980

.

צילום מסך 2022-06-07 194708 (2)

תל קציר (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

.

(1) חדר האוכל הראשון

בקצה הצפוני של עמק הירדן, לא רחוק מהגדה המזרחית של הכנרת ועל מורדות הגולן, הוקם קיבוץ תל קציר בנובמבר 1949, חודשים ספורים לאחר סיום מלחמת העצמאות. עד לסיום המלחמה שכן כאן מוצב סורי במקום שנקרא היה תל-אל-קאסר ומכאן ניתן לו שמו העברי. הקמתו של הקיבוץ החדש השלימה מהלך התיישבותי-ביטחוני שבמסגרתו הוקמו שני קיבוצים נוספים בסמוך – האון ומעגן, מהלך שבעיקרו נועד לחזק את האחיזה הישראלית באזור.

הקיבוץ התמקם כאמור על מורדות הגולן, כשנופה המרהיב של הכנרת נשקף מבתי הקיבוץ שהתפרסו על פני מדרון ההר. מסיבה זו לא תמצאו כאן מדשאה מרכזית גדולה כפי שנהוג למצוא בקיבוצים רבים, אלא בעיקר קירות תומכים שמאפשרים את הבינוי על המדרון התלול.

את הקיבוץ הקימו בעיקר צעירים ילידי הארץ, או צעירים שגדלו בארץ לאחר שהיגרו לכאן ממדינות אסיה ואירופה – בני קיבוצים, חברי גרעין נח"ל וחניכי תנועת "הצופים". על החיים בתל קציר ניתן ללמוד משהו מסרט תיעודי קצר שיצר דוד פרלוב וקריין חיים טופול ב-1964, עבור שירות הסרטים הישראלי וחופשי לצפייה כאן (פרלוב שב לתל קציר ב-1993 ויצר סרט נוסף על הקיבוץ והתמורות שחלו בו).

משימת התיישבות בתל קציר היתה קשה מעת שעלה הקיבוץ על הקרקע. הפגזות הסורים לא פסקו ואיום ממשי נשקף על חיי החברים ובעלי החיים שגידלו. הגבול בין ישראל לסוריה לא סומן באופן מוסכם, והתוואי והגדרותיו היו שנויים במחלוקת לאורך שנים. אדמות הקיבוץ הגיעו עד הגדר והיו מקור להתלקחות האזור. עיבוד האדמות היה מהלך שבעיקרו היה ביטחוני. בדומה לחברי תל קציר, גם אזרחים סורים שככל הנראה החזיקו בקרקעות עד למלחמה ומאז 1948 היו בתחום ישראל או בשטח ההפקר, הרשו לעצמם לחצות את הגבול, לעבד את האדמות ואף לקצור את יבולם.

במשך 17 שנה שימש את חברי קיבוץ תל קציר צריף עץ כחדר אוכל. המבנה שנהוג לכנותו בקיבוצים "צריף שוודי" או "צריף גרמני", היה מתוצרת גרמניה ורבים כמוהו שימשו קיבוצים צעירים בכל רחבי הארץ.

.

GetImage

1951 (משוער): צריף חדר האוכל לקראת סיום הקמתו בקיבוץ תל קציר (אוסף יעקב מטריקין, מתוך אתר ישראל הנגלית לעין) 

.

.

האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק, התמודד עם מבנים מסוג זה ובמיוחד בקיבוצו, שבו הוא דאג להסב את הצריף ששימש במקור כחדר אוכל לאולם מופעים, מספר: "בשנת 1951 הובאו לארץ מגרמניה מספר מבני עץ כחלק מהשילומים. המשלחת שבחרה מבנים אלה ובין חבריה היו גם חברי קיבוץ חשבה שמבנים אלה יכולים לענות על הצורך הדחוף למבני ציבור, בעיקר חדרי אוכל ומטבחים. הכל נעשה בחיפזון וכ-25 מבני עץ הגיעו לישראל, ארוזים יחד עם דפי הוראות להרכבה בגרמנית וחבילות של כל האביזרים הנחוצים עד למסמר האחרון".

דגם הצריף המקורי היה ברוחב 9 מטרים. אך עם הרכבת הצריף הראשון התברר שהרוחב לא מתאים להצבת שני שולחנות סועדים זה לצד זה עם מעבר ביניהם. לכן, נדרשה התאמה ונמצא הפתרון באמצעות תוספת בנייה לצריף שאותה כינו "פנס גג". המשמעות היתה תוספת של גגון קטן לכל אורך התפר שבמרכז הגג. משני צדי אותה תוספת שולבו פתחי חלונות להחדרת אור ואוויר טבעי למרכז האולם. באופן זה הורחב המבנה בשני מטרים נוספים.

הצריפים הורכבו מחומרים מעולים ולכן גם היום, יותר מ-70 שנה מאז יוצרו בגרמניה והורכבו בישראל – הם עדיין תקינים. הבנייה והחומרים המעולים הביאו לכך שבמרבית הקיבוצים נותרו אותם צריפים על מקומם. בקיבוצים רבים הוסב המבנה לשימושים אחרים כמו אולם תרבות, מועדון, משרדים, מחסן. בחלק קטן הוא נטוש, ובחלק מהמקומות בחרו להרוס לטובת מבנה קבוע חדש.

.

WhatsApp Image 2022-06-02 at 11.03.38

שנות ה-50: צריף חדר האוכל (ארכיון תל קציר)

.

.

למרות שחדר האוכל היה צריף, היה זה המבנה הגדול בקיבוץ וגם המרכזי ביותר. כמו בכל שאר הקיבוצים שימש חדר האוכל לא רק להסעדה ולמטבח, אלא גם כאולם התכנסות, תרבות ופנאי.

תמונות של צריף חדר האוכל בתל קציר נשמרו באוספו של האדריכל יעקב מטריקין, ששימש בתפקיד ראש המחלקה הטכנית של מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית בתקופה שבה עלה הקיבוץ על הקרקע. הודות לכך יתכן שמטריקין טיפל באופן אישי בהתאמת הצריף לשימוש חברי תל קציר.

.

GetImage (3)

1956: חתונה בחזית חדר האוכל (אוסף עפרה קציר לבית ברכיהו, מתוך אתר ישראל הנגלית לעין) 

.

GetImage (6)

1954: חדר האוכל מקושט לכבוד ארוחה חגיגית לציון יום העלייה על הקרקע החמישי. את קיר האמנות יצר ירמיהו (ירי) רימון שבשעתו היה חבר קיבוץ תל קציר (אוסף עפרה קציר לבית ברכיהו, מתוך אתר ישראל הנגלית לעין)

.

.

החשש מפני פגיעה ביושבי חדר האוכל מצד השכנים הסורים שחלשו על המבנה מאז הקמתו ועד למלחמת ששת הימים, הוביל לבנייתו של קיר מגן גבוה ורחב שחצץ בין חזית המבנה המזרחית ובין הגבול הסורי ששכן רק כמה מאות מטרים בודדים מהמבנה. קיר זה הגן מפני ירי והיתה גם תקווה שיגן על המבנה מפני הפגזה. קיר דומה הוקם לצד הרפת שרבות מהפרות ששכנו בה עד אז נהרגו מצליפות הסורים.

קירות אלה כיכבו בין השאר בסרט התיעודי "תל קציר" שפרלוב צילם כאן כאמור ב-1964. היה זה רק שנה לאחר שיצר את סרטו המפורסם "בירושלים" שגם בו התמקד פרלוב בקירות הבטון שהוקמו לאחר 1948 בין שני חלקי ירושלים.

.

D266-078 משה פרידן 1964

1964: קיר המגן שהוקם לצד צריף חדר האוכל (צילום: משה פרידן, לע"מ)

.

D266-092 משה פרידן 1964

.

.

סופו של הצריף היה בשריפה שכילתה אותו עד היסוד. על אותו יום סיפר לי דב כהן (דומבה), חבר הקיבוץ מאז 1961 (במקור מקרית חיים ובוגר כפר הנוער כדורי) ורכז הבניין לאורך ארבעים שנה: "כשמלחמת ששת הימים התחילה, באחד הבקרים הלכתי לרפת, באותה עת הייתי הרפתן, ועברתי בדרך בחדר האוכל ופגשתי את האחראית על חדר האוכל. היה שקט מתוח והאחראית סיפרה לי שבפיקוד אמרו לה שהיום נאכל צהריים בחדר האוכל ולא במקלט. התפלאתי מה אלה בפיקוד יודעים מה יהיה היום בצהריים והמשכתי לרפת".

"שעה אחרי, בשעה 8:30, התחילה הפגזה קשה על הקיבוץ מכיוון כפר תאופיק, כפר סורי ששכן מעלינו בגולן. החברים ירדו כולם למקלטים. אנחנו היינו כולנו במקלטים, כולל הילדים. ההפגזה המשיכה, פגז אחד פגע בחדר האוכל, הוא נשרף ובמקלט שמענו את הבערה. הצצנו החוצה וראינו את חדר האוכל עולה באש. היה הרבה הרס. מאותו יום אכלנו בחוץ. כל משקי עמק הירדן התארגנו, שלחו אוכל, הביאו ספסלים וכסאות ואכלנו מתחת לאחד העצים בחוץ".

.

WhatsApp Image 2022-06-02 at 11.03.36 (1)

יוני 1967: מה שנותר מחדר האוכל שנשרף (ארכיון תל קציר)

.

WhatsApp Image 2022-06-02 at 11.03.38 (1)

יוני 1967: אוכלים מתחת לעץ ב"חדר אוכל זמני" (ארכיון תל קציר)

.

.

(2) חדר האוכל החדש

כבר באמצע שנות ה-60 הוחל בקידום הקמת חדר אוכל קבוע לקיבוץ שהיה אז יישוב ספר. המחלקה לתכנון של הסוכנות היהודית קיבלה לידיה לתכנן את המבנה. זהות האדריכל אינה ידועה, אך המבנה שהוקם ושניתן לזהות אותו גם לאחר שהורחב באופן משמעותי, מציג תיבה מודרניסטית שלאורך חזיתותיה שולבו פתחים מלבניים שנקבעו בקצב קבוע. בכללותו דומה המבנה שנחנך ב-1968 למבנים רבים שנבנו בשנות ה-30 וה-40.

היות וחודשים ספורים קודם למלחמת ששת הימים ושריפת הצריף הוחל בהקמת אותו חדר אוכל קבוע וחדש לקיבוץ, הוכשרה תוך ימים ספורים קומת הקרקע של הבניין הדו-קומתי שהיה כבר במצב של שלד. מאותה עת ועד לחנוכת חדר האוכל החדש, שנה מאוחר יותר, סעדו החברים בקומת הקרקע של המבנה.

ב-1968 הושלמה הבנייה של חדר האוכל החדש. ההסעדה עברה מהקומה התחתונה שבו הוקם מועדון (וכיום בשטח זה פועלים משרדי הקיבוץ) אל אולם האכילה שבקומה העליונה.

המבנה ענה על צרכי הקיבוץ, אלא שעם הזמן גדל מספר החברים ונדרש היה להרחיב את חדר האוכל והמטבח. לצורך כך בחרו בקיבוץ כבר ב-1980 להזמין את האדריכל אילן בר-אילן לתכנן את ההרחבה. בר-אילן היה מאז תחילת שנות ה-70 האדריכל המלווה של תל קציר מטעם המחלקה לתכנון של התק"ם, לאחר שהחליף את האדריכל פרדי כהנא ששימש בתפקיד עד אותה עת. הקשר ההדוק והמוצלח בין האדריכל ובין הקיבוץ הוביל למסירת העבודה לבר-אילן שככל הידוע לא התנסה עד אז בתכנון חדרי אוכל, שהיה הראשון והאחרון שתכנן.

.

.

.

.

תהליך ההרחבה נמשך קרוב לעשור והושלם ב-1988. הסיבה לכך היה התקציב שהעמידה הסוכנות ומשרד השיכון ואלה הספיקו כל פעם לביצוע שלב אחד בלבד. תחילה הורחב המטבח ונוסף אולם שנועד לשמש כל-בו (כיום פועלת החנות על ידי שוכר). לאחר מכן הורחב אולם האכילה בשתי פעימות באופן שבו כמעט הוכפל שטחו מ-170 מ"ר ויכול היה לארח בו-זמנית 200 סועדים, לאולם בשטח 330 מ"ר.

במסגרת ההרחבה הוקמה מבואה גדולה וגבוהה עם מדרגות רחבות שקישרו בין המפלסים כמו גם גשר שקישר באופן ישיר את אחד השבילים החיצוניים עם הקומה העליונה. כמו כן, הורחבה קומת הקרקע בה שולב מועדון לחבר חדש ומרווח. השטח שבו פעל המועדון עד אז, מתחת לאולם האכילה המקורי, הוסב כאמור למשרדי הקיבוץ.

.

WhatsApp Image 2022-06-02 at 11.03.40

שנות ה-80: אגף ההרחבה לקראת השלמתו – למעלה הרחבה לאולם האכילה ולמטה מועדון חדש (ארכיון תל קציר)

.

.

סיבוב בבניין מגלה שהוא שונה משאר חדרי האוכל שתכננו אדריכלי התנועות כמו גם אדריכלים חיצוניים. צורתו כמו גם עיצוב חזיתותיו אינם מגובשים, דבר שניכר בין השאר בשילוב מסגרות הבטון והאדניות בפתחי החלונות המלבניים בחזיתות המוארכות לצד פתחים מצולעים בחזיתות הצרות. האדריכל ד"ר צבי אלחייני שהצטרף אלי לסיבוב מצא בבניין את אותם אלמנטים שאפיינו רבים ממבני הציבור שנבנו בין שתי המלחמות, ששת הימים ויום הכיפורים. מאפיינים אלה הציגו מבנים החולשים על סביבתם ועיצובם מצודתי ואגרסיבי, מבנה מתריס שקווים אלכסוניים תקופתיים חוזרים ומופיעים בו.

גם כאלה שעבדו עמו מציינים כי האדריכל אילן בר-אילן "הצטיין ב'פוריות' מדהימה בהפקת התכניות: כמות גדולה ובמהירות". עם זאת הם מודים שהזריזות שאפיינה את גישתו התכנונית דילגה על שלב משמעותי בתהליך והובילה לתוצאה שטחית המלווה בביטויים אופנתיים ונטולת עמדה מקורית. "התשובות שהוא סיפק ללקוחות התקבלו ברצון על ידי המשקים וגם על-ידי ההנהלות העיסקיות של המחלקה – שני הגורמים ש'אמת תכנונית' לא היתה דאגתם המרכזית".

"הוא היה אדריכל זריז" מסכים דב כהן (דומבה) רכז הבניין של קיבוץ תל קציר שליווה את בר-אילן בעבודתו לאורך עשרים שנה כשזה האחרון ליווה את הקיבוץ. "אילן ידע מה הוא רוצה, הוא היה בא ומסביר אך היה פתוח לקליינט". כך הציג בר-אילן לחברים באמצעות דגמים כמה אופציות לחדר האוכל. אלה בחרו את זו שהתאימה לביצוע. עד היום נותר הדגם לצד הארכיון.

עיצוב הפנים בבניין תוכנן בידי אבי לניאדו, שהופקד במחלקה לתכנון על עיצובי הפנים לאורך שנות ה-70 וה-80. לא הרבה נותר מהעיצוב המקורי, היות והריהוט הוחלף או סולק, וכיום רק נותר להתרשם מתקרות העץ במועדון. אלה מעוצבות ממשולשים המורכבים משתי וערב של סרגלי עץ, שנועדו להעניק לאולם הרחב קנה מידה אנושי וכן לפתור אקוסטית את ההמולה שהיתה לרוב. בשיפוץ שנערך פה לפני חודשים אחדים תקרת העץ שהיתה במקור בגוון חום-אדמדם נצבעה בגוון אפור בהיר. דלתות העץ המקוריות שעיצב לניאדו למועדון נותרו במקומן.

בחדר האוכל השתמש לניאדו בלוחות עץ אשא שהובא מארה"ב ומתאפיין בעמידות וגמישות גבוהים. בתקרה שולבו לבד מגופי תאורה, גם רמקולים ומסך לצורך הקרנת סרטים. אחת לשבוע ביום רביעי הגיעה מונית מתל אביב שהביאה במיוחד לחברים סרט קולנוע שהוקרן בחדר האוכל. לניאדו מוסיף ונזכר שבחדר האוכל הגדול הוא שילב גם מחיצות עץ ניידות עם אדניות לצמחייה. אלה נועדו להעניק לסועדים מעט אינטימיות באמצעות פיצולו של האולם באופן גמיש ומהיר ולהעניק לו גם מעט צמחייה ירוקה ומלבלבת.

.

WhatsApp Image 2022-06-02 at 11.03.41 (1)

שנות ה-80: פתחי חלונות מצולעים (ארכיון תל קציר)

.

.

לתפקיד הקונסטרוקטור נבחר המהנדס אביבי אקסלרוד, איש מקצוע עתיר ניסיון שהשתתף בתכנונם של רבים מהמבנים שנבנו בקיבוצי התק"ם. בנוסף, היה אקסלרוד בעלה של האדריכלית ארנונה אקסלרוד שעבדה במחלקה לתכנון של התק"ם ובעוד חודשיים תצא לאור מונוגרפיה מקצועית אודותיה. "אביבי היה בעל מקצוע מעולה", נזכר דומבה. "אהבתי אותו ולמדתי ממנו המון, הוא היה בשבילי אבא. למשל כשעשיתי את היסודות לחדר האוכל החדש והיתה בעיה, אביבי הגיע ועשה שינוי בביסוס ובמקום פלטות ועמודים הוא שינה לשיטת ביסוס של קלונסאות. ממנו למדתי איך מתייחסים לביסוס, לברזל, לגג. לאחר שהיתה קריסה של גוש בטון בגובה של עשרה מטרים בקיבוץ אפיקים ובנס לא היתה פגיעה בנפש, אביבי אמר לי שחלק מהתכנון הוא כזה שלא מתבסס על חישובים אלא על תחושה – 'צריך חוש כדי להיות קונסטרוקטור'.

"הפרויקט לא היה זול, אבל רצינו חדר אוכל יפה ולכן השקענו מכספנו, והיתה השתתפות גם של משרד השיכון". אך למרות ההשקעה הגדולה פעל חדר האוכל במתכונתו המורחבת במשך 15 שנה בלבד. ב-2003 עם הפרטת הקיבוץ, נסגר חדר האוכל.

.

WhatsApp Image 2022-06-02 at 11.03.40 (1)

שנות ה-80: ניקוי חלונות על ידי ילדי הקיבוץ לקראת חנוכת הבניין (ארכיון תל קציר)

.

.

במשך כמה שנים היה חדר האוכל נטוש וחסר שימוש, עד שפוצל לאולמות קטנים ושטחיו הושכרו לעסקים שונים כמו משרדים, מעבדות וגם עסק למכירת מוצרי סניטריה. המטבח הוסב לקונדיטוריה. רק חלק מאולם האכילה הגדול נותר במצבו המקורי וממשיך לשמש את הקהילה המקורית באופן נדיר למדי כמו מסיבות בר מצווה ופורים. בעת הסיבוב היה האולם מאוכלס על ידי נערי המכינה הקדם-צבאית. הם בדיוק התעוררו ואחדים מהם הכינו בחלק משטח המטבח שנותר את ארוחת הבוקר.

האם חדר האוכל כמוקד חברתי חסר לחברים? "ממש לא", עונה לי שמעל'ה אביגד שהצטרף לתל קציר ב-1966 במסגרת גרעין נחל שמקורו בשבט צופי דיזנגוף בתל אביב. "חדר האוכל לא רלוונטי מאז ההפרטה. איש איש לביתו. יש לנו עדיין הרבה מן המשותף כמו בריאות, סיעוד, עזרה הדדית, תרבות, בית כנסת, ספרייה, ג'ימבורי, חדר מחול וארכיון ואלה האחרונים מרוכזים בבית התרבות". אביגד מספר שעד למגפת הקורונה רבים מחברי תל קציר הקפידו להפגש אחת לשבוע במועדון ל"פרלמנט פלאפל", אבל מאז לא התחדש הפרלמנט.

דומבה גם הוא מודה שהספיק להתרגל לכך שאין עוד חדר אוכל, "הסגירה של חדר האוכל נפלה עלינו, היה לנו מאד קשה כי פתאום היינו צריכים לבשל ולא היינו רגילים לזה. חדר האוכל היה חסר וגם היה צריך להתרגל שאין כבר את המפגש החברתי, אז היינו נפגשים במועדון, אבל זה כבר לא היה אותו הדבר". הוא מוסיף שלמנה אחת שהוגשה בחדר האוכל הוא עדיין מתגעגע – "החריף של גדעון" שהוגשה בארוחת שבת בצהריים, הוכנה בידי החבר גדעון גזית והורכבה משאריות הבשר שהוגש בארוחת שישי בערב ובאמצעות תבלינים חריפים יצר מנה פיקנטית שהיתה אהובה על החברים.

"ברגע שהיתה הפרטה חדר האוכל לחלוטין לא היה חסר לאף אחד", פוסק בהחלטיות יוסף פסח שליווה את הקמתו של חדר האוכל במסגרת תפקידו כחבר וועדת תכנון. "אחזקת חדר האוכל היתה יקרה מאד במיוחד לקיבוץ קטן. להפעיל מזגן כשיש רק שלושה סועדים או את מכונת הכלים – זו היתה הפקרות ולא הצדיק את הפעילות הקהילתית שהיתה בו".

.

20220225_090512

החזית המערבית של חדר האוכל פונה אל הכנרת ובקעת כנרות – בקומה העליונה אולם האכילה ולמטה קומה מפולשת, מועדון לחבר, משרדים, דואר ומבואה

.

.

האדריכל אילן בר-אילן נולד ב-1940 בקיבוץ עין גב, לשניים ממייסדי הקיבוץ שהיגרו לארץ מגרמניה. ב"פילוג" עזבה המשפחה את עין-גב ועברה אל צדו השני של אגם הכנרת, אל קיבוץ גנוסר. בצבא שרת כקצין בחיל השיריון ובתום שירותו הצבאי פנה ללימודי אדריכלות בטכניון בחיפה.

עם גמר לימודיו ב-1969 הצטרף בר-אילן למחלקה לתכנון של התק"ם ושנים אחדות לאחר מכן בחר לעזוב את הקיבוץ. הוא עבר להתגורר בחולון ובהמשך לקרית-אונו, אך המשיך לעבוד במחלקה לתכנון. במסגרת זו התמחה בתכנון מגוון של ייעודים – תעשייה (בין השאר תכנן את "מחלבות יוטבתה", מפעל "לוג" לפלסטיק באשדות יעקב איחוד, ואת מפעל "טבעול" בלוחמי הגטאות), מגורים, סיעוד, משרדים (בין השאר תכנן את בניין משרדי המועצה האזורית גולן בקצרין), ספורט, הסעדה, חינוך, נופש ותיירות ותכנון כולל.

ב-1990 עם הפרטת המחלקה לתכנון וסגירתה, סיים גם בר-אילן את עבודתו במחלקה ופתח משרד עצמאי בתל אביב. הוא נפטר בשנת 2021.

.

20220225_094200

אדריכל הנוף דוד ערן תכנן את הנוי בסביבת חדר האוכל ובכלל זה את הספסל הבנוי

.

.

(3) הנוי

את פיתוח הנוף ערך אדריכל הנוף דוד ערן, שעבד במחלקה לתכנון של התק"ם במקביל להרחבת חדר האוכל החדש. אלא שלאורך השנים הוזנח הנוי ולדברי נועם ספקטור לא היתה יד אחת מכוונת. ספקטור הצטרף לתל קציר ב-1974 במסגרת גרעין נחל, עזב לשנים אחדות וחזר ב-1982 כשמאז הוא לקח על עצמו את טיפוח הנוי בקיבוץ.

ספקטור מספר שעד שקיבל על עצמו את המשימה, היה ענף הנוי מוגדר בתל קציר כענף חברתי – "אם אתה עובד במטעי הבננות והסתכסכת עם האחראי, אז הורחקת לנוי לחצי שנה עד שנרגעת. אני הראשון בתל קציר שהפך את הנוי למפעל חיים".

"כשהגעתי היו בקיבוץ בעיקר עצי פיקוס ואזדרכת", הוא מספר. "הדבר הראשון שעשיתי היה לדלל אותם ולהחליף באופן הדרגתי בעצים ברי-קיימא כמו הצאלון שגדל מהר, אוהב חום ובמיוחד את זה שבתל קציר, יש לו פריחה יפה בצבעי כתום-אדום זוהר, שורשיו הם שטוחים ונוחים למדשאות והוא צורך טיפול מועט". יוצא דופן המכנף הנאה המיתמר מעל לכל שאר העצים בקיבוץ ומפאר את הרחבה שלצדה נבנה ספסל בטון מעוגל:

.

20220225_094225

הספסל משתלב בקיר הבטון הסוגר על הגינון הכולל גם עץ ותיק

.

20220225_094106

שיפוע הקרקע הטבעי איפשר בחלקו הדרומי של חדר האוכל חיבור ישיר של גשר המקשר שביל עליון עם אולם האכילה שבקומה העליונה 

.

20220225_093314

בחלק הצפוני מדרגות רחבות, מצופות גרנוליט ומעוצבות מלוות את דופן הבניין

.

20220225_093325

הבניין נבנה בכמה שלבים: החלק הראשון שנחנך ב-1968 הורכב מהחלק השמאלי התיבתי בצורתו. החלק הימני הוא הרחבה משנות ה-80 שכולל מועדון והרחבה לאולם ההסעדה. את המדרגות עיצב האדריכל בדומה לקוי גובה

.

20220225_092235

קומה מפולשת שממנה נשקף מקרוב בית התרבות ומרחוק הכנרת והרי הגליל

.

20220225_092218

בקומת הקרקע של חדר האוכל נמצא המועדון. עיצב אותו אבי לניאדו עם הרחבת הבניין בשנות ה-80. לאחרונה עבר המועדון שינוי עיצובי ורק התקרה המקורית השתמרה בשלמותה אך נצבעה באפור בהיר

.

20220225_092212

המועדון לחבר ממשיך לפעול ולשרת את הקהילה 

.

20220225_090739

משרדי הקיבוץ פועלים מתחת לשטח האגף הוותיק של חדר האוכל החדש (במקור שימש השטח למועדון לחבר)

.

20220225_090839

דב כהן (דומבה) הצטרף לתל קציר ב-1961 במסגרת גרעין נחל. מאז הפך לחבר הקיבוץ, מזכיר וגם שימש בתפקיד מרכז בניין לאורך 40 שנה. מאז ההפרטה הוא משמש כפרי לנסר ונותן שירותי ניהול תיאום ופיקוח בניה בקיבוץ וגם בחוץ. בקשתי שיראה לי את תכניות חדר האוכל שהכין האדריכל אילן בר-אילן בשנות ה-80. על השולחן מונחת תכנית ממוסגרת של הקיבוץ

.

20220225_090951

תיקי הבניין שהתקבלו בשעתו מהמחלקה לתכנון של התק"ם

.

20220225_091544

1982: חדר האוכל החדש נחנך ב-1968 וב-1980 הוחל בפרויקט הרחבה שנמשך עד 1988 בשלושה שלבים בתכנונו של האדריכל אילן בר-אילן, אדריכל במחלקה לתכנון. בתמונה תכנית הרחבת המטבח בקומה העליונה הבניין

.

20220225_091601

חזיתות

.

20220225_091605

חזית מערבית: אדניות פרחים היו חלק בלתי נפרד מהעיצוב החזותי של חדר האוכל המורחב

.

20220225_091810

בקומה התחתונה מצויים גם תאי הדואר ולוחות המודעות

.

20220225_091826

ובקצה מצויה מבואה רחבת ידיים ובה מדרגות המקשרות אל אולם האכילה שבקומהה עליונה

.

20220225_091848

את הנוי שעוטף את חדר האוכל תכנן האדריכל להחדיר אל הבניין, אך באמצעים מעט מגושמים כמו אדניות בנויות ששולבו למשל בתחתית המדרגות או בצמוד לפתחי החלונות בחזיתות. כיום הן כולן ריקות וכל האולם ריק וסתמי

.

20220225_094242

לב הקיבוץ: המבואה לחדר האוכל מנקזת ומפגישה בין שלושה שבילים שמגיעים אליה מכל קצות הקיבוץ

.

20220225_091945

על אחד מחלקי דופן המבואה יצר אחד מחברי הקיבוץ תבליט בטון

.

20220225_091924

אולם המבואה נשען בעיקרו על תאורה טבעית שחודרת מבעד לפתחי חלונות שלא ברור איך האדריכל חשב שניתן לנקות אותם

.

20220225_092034

במבואה העליונה אל אולם האכילה שולבו ספסלים בנויים בדפנות האולם

.

20220225_092057

ריק

.

20220225_092045

מרבית אולםה אכילה פוצל לחדרים ומושכר כיום לעסקים כמו חברת הייטק, הנדסה ומעבדה

.

20220225_093617

רק חלק קטן מאולם האכילה נותר פתוח לשימוש הקהילה. זהו האגף המקורי מ-1968, לפני ההרחבה של חדר האוכל, כל החלק שמשמאל הוא מחיצות למשרדים ועד להפרטה היה האולם גדול ופתוח ומוקף פתחי חלונות שפנו אל נוף הכנרת

.

20220225_093534

בקיבוץ פועלת מכינה קדם צבאית שהשתמשה באולם וכאן החבר'ה בדיוק התעוררו

.

20220225_093601

השקמה

.

20220225_093550

הנוף: אגם הכנרת, הרי הגליל ומורדות הגולן

.

20220225_093504

מסדרון במטבח

.

20220225_093811

רוב שטח המטבח מושכר אך חלק ממנו עדיין מתפקד בייעודו המקורי וצעירי המכינה בדיוק מכינים לעצמם ארוחת בוקר

.

20220225_093818

הטבחים

.

20220225_093835

מקושקשת

.

.

(4) בית התרבות

ב-1980 נבנה בקיבוץ גם בית תרבות גדול, המתנשא לגובה של שלוש קומות שמנצלות את שיפוע הקרקע החד. המבנה פשוט בצורתו אך יתרונו במיקומו בקצה המערבי של הקיבוץ ונשקף ממנו נוף מרהיב ופנורמי של הכנרת והרי הגליל.

עד היום נותר בית התרבות כפי שהיה כשנחנך לפני יותר מארבעים שנה. רק נוספה לו פרגולה גדולה בחזית וכן חלק מהאולמות בו שופצו ועוצבו מחדש. כמו אז, גם היום הוא כולל ספרייה, חדר חוגים, בית כנסת ארכיון וחדר הנצחה לחללי הקיבוץ שנפלו במערכות ישראל וכן לחברים שנפטרו. חדר ההנצחה הוא גם החדר המרהיב ביותר במבנה, הודות לכך שהתשמרה בו התצוגה המקורית כפי שעוצבה במקור בעמל רב.

את המבנה שמקור מימונו הגיע מהסוכנות היהודית, תכנן האדריכל שמשון הלר שגם הוא עבד במחלקה לתכנון של התק"ם והתמחה בתכנון מבני ציבור, שעל אחדים מהם כתבתי כאן לאורך השנים.

.

20220225_092324

בית התרבות שינה את חזיתו עם הקמת הפרגולה הגדולה המסוככת על המדרגות החיצוניות שמקשרות ישירות אל קומתו האמצעית. זהו מבנה תלת-קומתי שנועד לשרת את הקהילה בהיבטים תרבותיים – ספרייה, חדרי חוגים, בית כנסת, חדר הנצחה, ארכיון

.

20220225_092758

אולם המבואה מוקף כמעט כולו בחלונות רחבים שמאירים ומאוורים את האולם. מדרגות יורדות אל חדר ההנצחה. מבעד לחלונות נשקפת הכנרת והרי הגליל.

.

20220225_092822

חדר ההנצחה נותר כפי שהיה בעת חנוכתו ב-1980

.

20220225_092830

לוחות הסבר צבעוניים מוארים לצד תצלומים בשחור-לבן

.

20220225_092626

החדר נועד להנציח את חללי הקיבוץ שנפלו במערכות ישראל וכן חברים שנפטרו

.

20220225_092638

תצלום פנורמי של נוף הכנרת תופס דופן שלמה של החדר

.

20220225_092708

ספרי זיכרון לחללים שנפלו במערכות ישראל וגם לחברי הקיבוץ שנפטרו

.

20220225_092905

בפינת האולם מונח ציור שאותו מצאו חברי הקיבוץ במוצב הסורי שנכבש במלחמת ששת הימים, ובו צייר חייל סורי את קיבוץ תל קציר וסביבת הכנרת כשהם מופגזים בידי הסורים

.

20220225_092841

מרכז תקרת האולם מוגבה ומוקף פתחי חלונות שמחדירים אור טבעי ואם פותחים אותם אז גם אויר טבעי

.

20220225_093042

גם הארכיון נמצא כאן (אבל היה סגור)

.

20220225_092957

דגם של חדר האוכל מונח בכניסה לארכיון – האגף המקורי מ-1968 בולט בצורתו התיבתית והוא מוקף משלושת עבריו באגפים שנוספו לו בשנות ה-80 בתכנון האדריכל אילן בר-אילן

.

20220225_092351

הספרייה עברה לאחרונה חידוש יסודי

.

20220225_092425

הספרייה – יש חלונות אבל בקמצנות

.

20220225_092920

על הקיר תלוי תצלום ישן שבו מופיע צריף חדר האוכל הישן וברקע הכנרת והרי הגליל

.

תודה לדב כהן (דומבה), שמעל'ה אביגד, יוסף פסח, נועם ספקטור, עמוס בר-אילן, אבי לניאדו, אדריכלים פרדי כהנא, ויטוריו קורינלדי וד"ר צבי אלחייני

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

מסדה (דב גלט)

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

גלאון (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

ברקאי (אברהם ארליק)

משמר דוד (אריך ראש)

ניר אליהו (שמשון הלר)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

דגניה א' (לאופולד קרקואר)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

יד-מרדכי (שמואל מסטצ'קין)

עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)

שער הגולן (שמואל מסטצ'קין)

כפר מסריק (מוניו גיתאי-וינרויב)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

כפר גליקסון (מרדכי זברודסקי, אמנון לוי)

חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

מגן (שמאול מסטצ'קין)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

שער העמקים (יוסף אילדמן, מנחם באר, דן פלג)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בחן ושוב כאן (אריך ראש)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מרים גורן אשכול  ביום 09/06/2022 בשעה 7:13

    בוקר טוב!
    מתי תבוא לעין כרמל?
    יהיה לך מעניין מאד מאד.
    מרים גורן אשכול
    0502023357

  • חגית לוי  ביום 09/06/2022 בשעה 8:16

    הייתי בתל-קציר משנת 78 ועד 82 במסגרת גרעין נח"ל , בניין חדר האוכל זכור היטב במימדיו הגדולים והכעורים והנוף היפה הנשקף ממנו , בילינו שעות אין ספור במועדון החברים הנעים שבקומת הקרקע ..
    שמעל'ה אביגד היה אבא מאמץ שלי איש נעים, חייכן ונמרץ , דומבה זכור כבר אז כדמות רבת פעלים , כיף להיזכר !

  • מאיה  ביום 14/06/2022 בשעה 11:41

    דב כהן, "דומבה" היה בחברת הנוער "שיבולת" באפיקים- נוער שעלו מסוריה ואחרכך הלכו להתיישבות בתל קציר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: