סיבוב בחדר האוכל בכפר גליקסון

החצר הפנימית במבואת הכניסה לחדר האוכל של קיבוץ כפר גליקסון הופכת אולם גדול שאיבד את מעמדו למקום חי ומואר היטב. קרוב ל-60 שנה פעל כאן חדר האוכל עד שהפסיק את פעילותו. ראשיתו בצריף שהוקם בהרצליה, הועתק אל אתר "חומה ומגדל". בראשית שנות ה-60 נעזב והנרס הצריף לטובת מבנה קבע שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי. חדש האוכל החדש הורחב בתחילת שנות ה-80 על ידי האדריכל אמנון לוי ולבסוף הפסיק את פעילותו.

גן הזיכרון הסמוך שאותו תכננו האדריכל יעקב (קובה) גבר ואדריכל הנוף יוסף זליגמן, נותר שקט ורגוע. ממנו ניתן להשקיף אל נוף השדות הנפרס למרגלות הקיבוץ.

בסמוך להם הוקם כמעט במקביל בית תרבות עם ספרייה וחדר זיכרון ששימש גם כבית כנסת, שאותו תכנן האדריכל אריך ראש. המבנה הזה זכה לחיים ארוכים יותר. גם בו תמצאו חצר פנימית שהופכת למחולל המרכזי של הבניין, תוך שמירה על העיקרון שבקיבוץ הבניינים הם לא העיקר, אלא הנוי, השטח הפתוח, שלא רק עוטף את המבנים שצומחים בתוכו אלא גם חודר אליהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

283660359_5696240323738836_3766047824746403242_n (1)

1981/1961

.

Screenshot 2022-05-24 143226

כפר גליקסון על המפה (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

20220420_115556

המועדון ובית הכנסת פעילים, מחדר האוכל נותר רק הבניין

.

20220420_114935

הדשא הגדול עם הבמה והפרגולה

.

20220420_115042

חדר האוכל משקיף על הדשא הגדול

.

20220420_115214

במקור היתה מרפסת אך ב-1981 היא נסגרה לטובת הרחבת אולם ההסעדה

.

.

(1) חדר האוכל

כמו רבים מהקיבוצים, גם קיבוץ כפר גליקסון הוקם תחילה, ב-23 במאי 1939, במיקום שבו נבנו "חומה ומגדל" וחמש שנים לאחר מכן העתיק את מיקומו כ-2 ק"מ מזרחה לנקודת קבע במיקום משופר. המיקום המקורי היה נמוך, בעוד שזה הקבוע התנשא על האזור.

מיקומו הנבחר היה למעשה גם למגרעה – ראש גבעה הצופה אל הסביבה, אך מעין מצוק תוחם אותה מדרום. המעבר נבע בעיקרו מסיבות ביטחוניות – כפר גליקסון הוקם בצמוד לגבעת עדה הותיקה ממנו, ויחד היו היישובים העבריים המזרחיים ביותר. בסמוך וממזרח להם השתרע ואדי עארה עם יישובים פלסטינים כמו כפר קרע, ערה, ערערה ואום אל-פחם.

לא רק המיקום, אלא גם השם השתנה. החברים ביקשו לקרוא לקיבוצם החדש "למקור", ובכך רמזו על כמיהתם והישגם לשוב מהגולה אל המקור – ארץ-ישראל. אלא שהמוסדות בחרו לשנות לקיבוץ את שמו. זמן קצר לפני העלייה על הקרקע נפצע בתאונת דרכים, שארעה בסמוך לאתר העלייה על הקרקע, ד"ר משה יוסף גליקסון, עסקן ציוני ועורך עיתון "הארץ". לאחר תקופה קצרה ניפטר מפצעיו והמוסדות כפו על החברים את השם "כפר גליקסון".

האדריכל אריה שרון שהיה מעורב בשנות ה-40 בתכנון קיבוצים, תכנן את פריסת בתי הקיבוץ בצורת מניפה. מבני הציבור והדשא הגדול נקבעו בחלק הדרומי – ברצועה הגבוהה של הגבעה ובקו ראשון אל הנוף, בעוד שבתי המגורים נקבעו בקשת מצפון להם. בהמשך, צפונה מהמגורים, נקבע האזור המשקי הכולל את הלולים, הרפתות והאורוות וכן שער הכניסה לקיבוץ.

ב-1950 הקים הקיבוץ באזור המשקי את מפעל "אומגה" שייצר את הגירים ללוחות שבהם השתמשו בכל בתי הספר בישראל. כיום ממשיך המפעל לפעול במיקומו המקורי והוא מתמחה בייצור, יצוא ויבוא מוצרי יצירה כמו צבעי גואש, צבעי ידיים, טושים עפרונות וגם גירים.

.

965227435003_02_003_075 (1)

1944: תכנית מוקדמת לקיבוץ שערך האדריכל אריה שרון עם האדריכל בנימין אידלסון – בחלק הדרומי שלמעלה מופיעה רצועה של מבני ציבור ודשא גדול. בחלק החתון מבני המשק (באדיבות ארכיון עזריאלי לאדריכלות; אוסף אריה שרון)

.

965227435003_002_010_250 (1)

1944: התכנית הסופית ומוצפנת – בחלק הדרומי מבני הציבור עם הדשא הגדול כשחדר האוכל ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר (באדיבות ארכיון עזריאלי לאדריכלות; אוסף אריה שרון)

.

.

חדר האוכל הראשון ששימש את החברים בנקודת הקבע היה גם זה ששימש אותם קודם לכן באתר "חומה ומגדל" וגם באתר שקדם לשניהם. שוב, כמו רבים מהקיבוצים, גם חברי כפר גליקסון, החלו את דרכם ב-1934 במחנה סמוך להרצליה. הקבוצה שהורכבה ברובה מחניכי תנועת "הנוער הציוני" שמקורם בטרנסילבניה, המתינה במשך שנים ארוכות לשטח מתאים להתיישבות שייועד להם.

ההמתנה התארכה. באותו אתר בהרצליה הוקם לראשונה חדר אוכל שהורכב מצריף של עץ, והכיל שמונה שולחנות כשלצד כל שולחן נקבעו מקומות לשמונה סועדים. שטחו המצומצם הצריך את החברים לסעוד במשמרות. הצריף פורק והורכב מחדש באתר "חומה ומגדל", ומאוחר יותר שוב פורק ושוב הורכב מחדש בנקודת הקבע. בשטח שבו הוקמו "חומה ומגדל" מצוי כיום מטע אבוקדו.

.

ת74-חדר האוכל והמטבח הישן עד 1960

חדר האוכל הראשון לאחר הקמת הקיבוץ בנקודת הקבע שלו (ארכיון כפר גליקסון)

.

1950- חדר האוכל הישן

1950: צריף חדר האוכל. בפינה ניצב הפסנתר היות והאולם שימש לא רק לסעדה אלא לכל אירוע תרבותי וחברתי שהתקיים בקהילה המקומית (ארכיון כפר גליקסון)

.

1954-חדר האוכל הישן בחג פסח

1954: השולחנות ערוכים לקראת ליל הסדר (ארכיון כפר גליקסון)

.

מסיבת סגירת חדר האוכל הישן כולל המנול- מתנת סיפולוקס לסודה

1961: ארוחה חגיגית ואחרונה לכבוד סגירת חדר האוכל הישן והמעבר לחדר האוכל החדש (ארכיון כפר גליקסון)

.

.

חדר האוכל השני של כפר גליקסון הוקם במיקום שקבע האדריכל אריה שרון בתכניתו. התכנון של המבנה החל ב-1957, הבנייה התארכה והוא נחנך ב-1961.

עם חנוכתו של חדר האוכל החדש, נהרס הצריף ועל שטחו הוקם בתוך שנים ספורות מבנה תרבות. תכנון חדר האוכל נמסר למחלקה הטכנית של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים, מחלקה שהאדריכלים שהובילו אותה בשעתו היו האדריכלים התל-אביבים מרדכי זברודסקי ואריך ראש. את תכנון חדר האוכל קיבל לתכנן זברודסקי. גישתו התכנונית היתה ליצור מבנה שיתמודד עם הפער בין מבנה מרכזי, מרשים וגדול שמוקם בסביבה כפרית שבה המבנים הם ברובם קטנים ופשוטים. את הפתרון הוא מצא באמצעות שימוש בקוים משופעים שהופיעו בעיקר בגג – מהלך שחזר והופיע ברבים מחדרי האוכל שתכנן ועל חלקם כתבתי כאן (הפירוט מופיע בהמשך).

.

1971-ח.האוכל

1971: חדר האוכל החדש ערוך לקראת ארוחת החג של ראש השנה תשל"ב (ארכיון כפר גליקסון)

.

.

כדי לנצל את הרוחות הצוננות המנשבות לרוב מכיוון מערב, הפנה זברודסקי את חזית הבניין לכיוון זה. בנוסף, קבע מרפסת רחבה, שנמתחה לכל אורך החזית המערבית. מרפסת זו היוותה אזור מתווך בין אולם ההסעדה הסגור ובין הדשא הגדול והפתוח שממערב, אליו היא גם קושרה במדרגות רחבות ומזמינות. בנוסף, מרכז הגג הוגבה מעט, ובמרווח שבין שני הגגות קבע האדריכל פתחים לאוורור ולחדירת קרני שמש מסוננות שיאירו את מרכז האולם.

את אולם ההסעדה תכנן זברודסקי ל-300 סועדים, בעוד שבקיבוץ בשעתו היו חברים 240 חברים. את האולם הגדול הוא חילק לשלושה אגפים. באופן זה פעלו במשך השנה שני אגפים, ורק בחגים ובארוחות חגיגיות כשהצטרפו אורחים רבים אז הופעל גם האגף השלישי.

.

Screenshot 2022-05-24 155455

1957: מבנה חדר האוכל בקצה הדשא הגדול שלצדו צריף חדר האוכל הקיים שלימים נהרס לטובת הקמת בית התרבות על שטחו (ארכיון הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנשה-אלונה)

.

Screenshot 2022-05-24 155403

1957: תכנית חדר האוכל המקורי בתכנון האדריכל מרדכי זברודסקי (ארכיון הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנשה-אלונה)

.

Screenshot 2022-05-24 155312

1957: למעלה חתך המציג בין השאר את הגג שדרכו חודר אויר ואור טבעי, למטה חזית הבניין הפונה לדשא הגדול (ארכיון הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנשה-אלונה)

.

.

לא חלפו אפילו עשרים שנה והחברים מצאו כי חדר האוכל קטן במידותיו לקיבוץ, ותכנית להרחבתו הוזמנה מהאדריכל אמנון לוי, חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד שעבד במחלקה לתכנון של התק"ם (שהיתה אז כבר אחרי איחוד של שתי מחלקות תכנון). לוי שהרחיב חדרי אוכל נוספים כמו את זה שתכנן האדריכל אריה שרון בקיבוץ גבע, דאג גם כאן לשמור על אופיו של המבנה המקורי.

את המרפסת שבחזית הוא סגר ומיזג את שטחה עם אולם ההסעדה. מהלך זה איפשר לעוד מאה סועדים לסעוד באולם, ובסך הכל התאים חדר האוכל המורחב ל-400 סועדים.

התרומה המשמעותית בתכנונו של לוי היתה מבואת הכניסה החדשה. זו כללה את הפוקנציות הקבועות שתמצאו בכניסה לכל חדר אוכל – לוחות מודעות, אזור לשטיפת ידיים ומלתחה, תאי טלפון ותאי דואר. אלא שלוי העניק למבואה גם ערך חדש ונאה בצורת חצר פנימית. חצר זו נועדה לנוי ולהארת המבואה באמצעות אור טבעי.

אלמנט נוסף ששילב לוי בחדר האוכל היו הפרגולות. כבר מ-1944 כשהוקם הקיבוץ במיקומו הנוכחי, דאגו החברים להשקיע בנוי שבקיבוצם והקימו פרגולות. הפרגולה היפה שהקימו בקצה השני של הדשא הגדול ולצדה בריכת נוי עם דגי זהב היתה מקור לגאווה. בחדר האוכל המורחב שילב לוי פרגרולה אחת במרפסת הדרומית ופרגולה נוספת בכניסה.

.

20220420_115201

האדריכל מרדכי זברודסקי אהב לתכנן את גגות חדרי האוכל עם שיפועים שמעניקים למבנה הגדול אופי כפרי

.

.

"האוכל בחדר האוכל היה טעים מאד, המבשלות ידעו לבשל מצוין", נזכרת טובה לסניק, שהיתה מהבנות הראשונות שנולדו בקיבוץ. היא ממשיכה ומפרטת את המנות שהוגשו כאן לחברים, תוך שהיא מדגישה שהמבשלות שהיו במקורן מהונגריה דאגו להוסיף מתיקות מסוימת לכל אותן מנות: פלפל ממולא עם אורז וקצת בשר ברוטב עגבניות, גולש, קציצות, כבד, איטריות עם סוכר ובוטנים. אחת לשבוע ביום ראשון הוגש פילה של דג, בארוחות שישי הוגש עוף בגריל לצד תפוחי אדמה שנאפו בתנור ובשבת הוגש צלי בקר. בימי הולדת הוגשה עוגת ספוג עם קרם או קצפת. בשבת בבוקר הוגשה עוגת שמרים עם קקאו, ביום העצמאות הוגש קרמשניט. בחגים הוגש גומבוץ – כופתאות ממולאות בריבה. זכור לטוב גם שטרודל תפוחי עץ עם אגוזים שאותו אפתה אחת הסבתות ההונגריות שהצטרפו לילדיהן בקיבוץ.

ממטעי הקיבוץ שבהם גידלו תפוחי עץ, אפרסקים, משמשים וענבים, דאגו המבשלות להכין את מה שכינו החברים "מרק פירות", מנה שאותה זוכרת טובה כ"דליקטס של הארוחה". לעומתה, בעלה צבי לסניק, חבר הקיבוץ מאז 1958 ולשעבר מזכיר הקיבוץ ואקונום בחדר האוכל, טוען שאותו "מרק פירות" הורכב מ"פירות סוג ג'", הוגש עם לחם וכך הביא את הסועדים לשבוע במהירות ובזול. לבד מהתפריט הרגיל שהוגש לחברים, פעל כאן גם "מטבח ילדים" שבו בושלו מנות משודרגות לילדים, וכן מטבח כשר שיועד לכ-30 הורי חברים שהצטרפו לילדיהם לאחר השואה.

.

055-ת0008 -חדר האוכל לפני חגגת החתונה

שנות ה-90: שולחנות חדר האוכל ערוכים לחתונה (ארכיון כפר גליקסון)

.

.

לבד מארוחות התקיימו בחדר האוכל כל האירועים הקהילתיים. עד שהוקם המועדון נערכו כאן חתונות, מסיבות, הופעות וטקסים. אחת לשבוע הוקרן בו סרט קולנוע ובכל יום יום שישי נערכו בו ריקודים שסחפו את החברים.

"חדר האוכל פעל עד שהחברים הפסיקו לבוא", מסכם צבי לסניק, את אחריתו של חדר האוכל במתוכנתו המקורית. הסגירה היתה הדרגתית. תחילה חוסלה ארוחת הבוקר, לאחר מכן גם הופסקה ארוחת הערב. אחריה ארוחת הצהריים ולבסוף בשנת 2005 הופסקה גם ארוחת יום שישי שהיתה עד אז גולת הכותרת של הקהילה המקומית.

נימוקים לסגירה מביאה טובה: הדירות הגדולות שעמדו מאותה עת לרשות החברים, ואלה העדיפו יותר ויותר לשמור על חייהם הפרטיים ולהסתגר עם קרוביהם סביב לשולחן משפחתי. היא גם מציינת שהאוכלוסייה התחלפה והתפריט בחדר האוכל הדרדר. "דווקא המשפחה שלנו אהבה לאכול בחדר האוכל, אבל התפריט כבר לא היה טוב". כיום משמש חדר האוכל להצגות.

.

ת022-5-פעילות המטבח בערב החג-ירדנה בקר,נעמי קרן,ריטה רשף,טובה וצבי לסניק (Small)

שנות ה-80: הכנות במטבח לקראת ארוחת חג (ארכיון קיבוץ כפר גליקסון)

.

.

האדריכל מרדכי זברודסקי (1977-1903) נולד באוקראינה, היגר לארץ ב-1925 והתיישב עם הוריו ואחיו בתל אביב בה חי ופעל עד לפטירתו. הוא למד במחזור השלישי שנפתח בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה ב-1926. במהלך שנות ה-30 עם בוא העלייה החמישית והשגשוג בענף הבנייה בתל אביב, פעל בשותפות עם האדריכל יצחק בונה (בלקס) ויחד תכננו בתי מגורים בעיר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והפסקת הבנייה האזרחית בארץ, סגרו השניים את משרדם (כמו רבים מהאדריכלים בתקופתם) והחל לעבוד כאדריכל במע"צ.

לאחר הקמת המדינה פעל בשירות המדינה וכן באופן עצמאי ובאמצע שנות ה-50 הצטרף כאדריכל בכיר למחלקה הטכנית של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים. במסגרת זו תכנן רבים ממבני הציבור שהוקמו בקיבוצי התנועה וכן ליווה את התכנון בקיבוצים אלה. עם הצטרפותם של האדריכלים חברי קיבוץ פרדי כהנא וויטוריו קורינלדי, פרש זברודסקי מעבודתו.

בין העבודות שתכנן זברודסקי ועליהם כתבתי כאן, ניתן למנות את חדרי האוכל בקיבוצים איילת השחר, דורות, חניתה, יזרעאל, דברת, רמת הכובש וכן בית המגורים שברחוב מנדלסון 4 בתל אביב.

.

האדריכל אמנון לוי (יליד 1942, קיבוץ כפר סולד), עבר עם הוריו ב"פילוג" ב-1952 לגבעת חיים איחוד. הוא בחר ללמוד אדריכלות בטכניון בעקבות חותנו האדריכל אלכס קשטן, גם הוא חבר גבעת חיים איחוד. "לוי עבד במחלקה אבל תמיד היה סולו", נזכר האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק, שגם לא חסך במחמאות: "הוא עשה עבודה מאד יפה ומוצלחת בהרחבה ובשיפוץ של חדר האוכל בקיבוץ גבע". האדריכל ויטוריו קורינלדי מסכים עם כהנא שמדובר היה באדם מרוחק וכשרוני: "אי אפשר כמעט היה לדבר אתו, הוא היה קפדן בפרטים והיה בעל טעם מעודן". כהנא מוסיף: "יום אחד הוא נעלם, לא הגיע לעבודה ולא ידעו איפה הוא. אחרי כמה זמן התעניינו מה קרה והתברר שהוא קם ועזב לאמריקה. הוא השאיר אחריו עבודות באמצע, אבל במחלקה היו מספיק אנשים שיכלו לקחת ולהמשיך".

במהלך העשור בו היה לוי פעיל בזירת התכנון הישראלית אפשר למצוא כי חוץ מהרחבת חדר האוכל בגבע ותכנון חדר האוכל בבית גוברין, הוא תכנן גם מבנה כיתות בסמינר אפעל, מפעל בקיבוץ סעד ואת אחד הפרויקטים הגדולים והלא בנויים שתוכננו בתנועה הקיבוצית – "קיבוץ החלוצים" בעמק יזרעאל. בקיבוצו, גבעת חיים איחוד, תכנן שכונת קוטג'ים, פעוטון, אגף בבית הספר שפרירים, תלתונים (מבנה למגורי בני נוער) ובית ילדים. ב-1985 היגר כאמור לארה"ב ופתח שם משרד אדריכלים.

.

20220420_115239

פרגולה מבטון מכוונת את הבאים אל חדר האוכל

.

20220420_115254

האדריכל אמנון לוי שתכנן את מבואת הכניסה ב-1981 השקיע תשומת לב גדולה בכל פרט: דלתות כניסה מעוצבות מעץ וזכוכית, ריצוף, פינת ישיבה

.

20220420_115510

מבואת הכניסה מובילה ישר אל אולם האוכל שכיום סגור

.

20220420_115346

נעול

.

20220420_115314

לוח בקרה לתאורה

.

20220420_115524

הבמואה גדולה וממשיכה אל זרועות שמקושרות אל חצר פנימית 

.

20220420_115445

החצר מאירה את המבואה לכל אורך היום ואין צורך בתאורה מלאכותית

.

20220420_115431

במבואה יש שירותים, תאי דואר, תאי טלפון ולוחות מודעות

.

20220420_115408

בחצר הפנימית

.

20220420_115420

תאי הדואר ובקצה כמה כסאות של חדר האוכל

.

20220420_115426

שטיפת ידיים

.

20220420_115736

מרפסת של אולם האוכל שפונה אל הנוף עם פרגולת בטון

.

20220420_115117

הפרגולה היא אחת מכמה שמשולבות בקיבוץ 

.

20220420_115746

אולם האוכל נעול וריק אבל עדיין אפשר להציץ מהחלון. התקרה האקוסטית היא תוספת מאוחרת ורק הקורות היורדות עדיין מציצות

.

חג בחדר האוכל החדש

שנות ה-80: ארוחה חגיגית בחדר האוכל (ארכיון כפר גליקסון)

.

20220420_115609

חלק מאגף המטבח המקורי מ-1961

.

.

(2) גן הזיכרון

עם סיומה של מלחמת ששת הימים יזם הקיבוץ את הקמתו של גן זיכרון להנצחת שלושת הבנים שנפלו במערכות ישראל – מרדכי מיטלמן, אברהם קוגן ומיכאל גרטנר. לתכנון הגן הוזמן האדריכל יעקב (קובה) גבר, חבר קיבוץ עין שמר ואדריכל הנוף יוסף זליגמן. הגן הוקם בשטח שבין עורפו של חדר האוכל, סמוך למטבח ולחצר הלוגיסטית, ובין המצוק שמקצהו נשקף נוף מרהיב. האדריכל תכנן קיר מחופה אבן בחלק הפונה לחצר המטבח ולעומתו מעקה בטון לכיוון הנוף.

בין העצים והצמחייה שילב האדריכל ספסלי בטון בנויים כמקומות להתייחדות או מנוחה ולתצפית על הנוף. רחבת טקסים עוצבה בסמוך לקיר, במקום שבו הקיר ניצב באופן שהוא מחבק את הרחבה. כאן שולבו נר תמיד ולוחות עם שמות החללים.

התבוננות בתכנית המקורית שיצר האדריכל מגלה כי הביצוע שונה מעט מהתכנית. גבר תכנן מסלול קצר ומעגלי שמשלב בין הזיכרון הכואב והאישי ובין הנוף היפה והלאומי. לימים הוקמו ערוגות פרחים על אותו שביל מעגלי וקשה למצוא כל הגיון בעיצוב הגן.

הגן נחנך ביום הזיכרון בשנת 1968.

.

צילום מסך 2022-05-25 203047

1967: תכנית גן הזיכרון והמצפה (אוסף יעקב קובה גבר, הספרייה הלאומית, יד יערי)

.

20220420_114726

רחבת הזיכרון – על הקיר מופיעים שמות החללים באותיות של מתכת שבוקשי אפשר לזהות

.

20220420_114735

גן ההנצחה עם התצפית 

.

20220420_114744

מי ימלל גבורות ישראל

.

20220420_115849

האדריכל תכנן את מעקה הבטון כמו גם את ספסלי הבטון

.

20220420_114810

הנוף

.

.

(3) בית התרבות

תרומות שנקלטו בקיבוץ הובילו להקמתו של בית תרבות בשטח שהתפנה לאחר הריסת חדר האוכל הישן. בית התרבות שנחנך ב-1964 הוקם להנצחתו של ד"ר ארנה מרטון שנפטר שנים אחדות קודם לכן. מרטון היה ממייסדי ועורך העיתון "אוי קלט", עיתון ישראלי בשפה ההונגרית שנוסד בטרנסילבניה ב-1918, יוצא מאז 1948 בישראל וממשיך להופיע גם היום.

תכנון הבניין נמסר לאדריכל אריך ראש, אדריכל בכיר במחלקה הטכנית של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים, שכמו זברודסקי היה גם הוא תושב תל אביב ולא חבר קיבוץ. ראש תכנן כמה בתי תרבות גדולים ומרשימים, כמו אלה הנטושים שבקיבוצים מסדה (בית ארלוזורוב) ואשדות יעקב מאוחד (בית קרפ). כאן הוא תכנן מבנה צנוע יותר ועם חיים ארוכים יותר. האדריכל ויטוריו קורינלדי שעבד לצדו של ראש במחלקה, מזהה מיד את חותם ידו של ראש ומציין כי האלמנטים ואופי הבניין מזכיר לו עבודות אחרות שתכנן, כמו חדר האוכל בקיבוץ בחן ושל ניצנים, וכן את השלב הראשון של חדר האוכל בצרעה.

.

1964-מרכז הקיבוץ-בית מרטון וחדר האוכל )

1964: מימין בית התרבות ע"ש מרטון ומשמאל מציצה חזית חדר האוכל לפני ההרחבה כשעוד כלל במתכונתו המקורית מרפסת רחבה שנפתחה אל הדשא הגדול (ארכיון כפר גליקסון)

.

.

המבנה פשוט בעיצובו ובממדיו, אך שימושי ביותר. בשונה מהאולמות האחרים שתכנן ראש בקיבוצים וכללו אולם מופעים עם מושבים קבועים ומדורגים ובמה גדולה ומשוכללת, כאן הוא יצר אולם צנוע עם במה קטנה שיכול לשמש לאירועים, מופעים והתכנסויות שמתאימות לקנה המידה של קיבוץ.

על במה זו הופיעו בין השאר צמד העופרים, אריק לביא, חווה אלברשטיין ("היא הופיעה כאן במלחמת יום הכיפורים", נזכרת טובה לסניק. "שרנו יחד איתה וכלם מתו מגעגועים כי הגברים היו ברובם במלחמה וכאן נשארו רק הנשים, הילדים והמבוגרים"). גם מהתאטראות הוזמנו הצגות של שחקן או שניים. "הקיבוץ היה צרכן תרבות ויותר העדיפו לשלם על מופע מאשר על אוכל", ממשיכה טובה לסניק, "היום מי שרוצה תרבות נוסע לאולם האזורי בקיבוץ גן שמואל".

באגף השני של הבניין תוכננו ספרייה עם חדר עיון וחדר זיכרון לד"ר ארנה מרטון, ששימש כבר מיסודו גם כבית כנסת וכך הוא משמש גם היום. בין שני האגפים תכנן האדריכל חצר פנימית ומעברים מקורים.

המבנה מפנה פתחי חלונות רחבים וגבוהים, להחדרת אור טבעי, אוורור טבעי וגם מבט אל הנוף – חלק מהחלונות פונים אל החצר הפנימית וחלק אחר פונה אל הסביבה החיצונית לבניין וקושר את הנוף הקרוב והרחוק אל היושבים בחדרים. מהחצר הפנימית קבע האדריכל מדרגות רחבות שיורדות אל הדשא הגדול. כך הוא יצר מבנה שאמנם אינו חגיגי בחזותו אלא פשוט למדי, אך הוא משתלב היטב בצניעותו בנוף הקיבוצי.

הבניין ממשיך לשמש בייעודו המקורי גם היום והוא פעיל ומטופח.

.

Screenshot 2022-05-24 155152

1963: תכנית המבנה מורכבת משני אגפים 0 אולם תרבות עם במה באגף אחד ושירותים, ספרייה וחדר הנצחה/בית כנסת באגף השני, ביניהם חצר פנימית ומעברים פתוחים. מתחת לשטח הבמה ישנו מקלט שמשמש כיום לארכיון הקיבוץ (ארכיון הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנשה-אלונה)

.

Screenshot 2022-05-24 155214

1963: חזיתות (ארכיון הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנשה-אלונה)

.

20220420_115149

שביל בטון מחבר בין חדר האוכל ובין בית התרבות "בית מרטון"

.

20220420_114838

המבנה מתייחד בחצר פנימית גדולה שמקושרת היטב לסביבה

.

20220420_114827

דק העץ הוא תוספת מאוחרת שבאה על חשבון הגינה הפנימית שצומצמה

.

20220420_114907

השטח המקורה נועד להתכנסות ולמעבר

.

20220420_114950

המבנה נפתח אל הדשא הגדול

.

20220420_114958

המדרגות יורדות אל רחבה ובהמשך הדשא הגדול

.

(4) שמורת אלוני יצחק

.

20220420_113420

בסמוך לשער הקיבוץ מצויה שמורת הטבע אלוני יצחק – שריד אחרון ליער קדום. יש כאן מסלול מעגלי קצר ויפה

.

תודה לטובה וצבי לסניק, טל שגן ולאדריכלים פרדי כהנא, ויטוריו קורינלדי ובצלאל רינות

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

מסדה (דב גלט)

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

גלאון (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

ברקאי (אברהם ארליק)

משמר דוד (אריך ראש)

ניר אליהו (שמשון הלר)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

דגניה א' (לאופולד קרקואר)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

יד-מרדכי (שמואל מסטצ'קין)

עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)

שער הגולן (שמואל מסטצ'קין)

כפר מסריק (מוניו גיתאי-וינרויב)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

מגן (שמאול מסטצ'קין)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

שער העמקים (יוסף אילדמן, מנחם באר, דן פלג)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בחן ושוב כאן (אריך ראש)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • eldad2000  ביום 28/05/2022 בשעה 21:15

    שלום, קראתי הפוסט היפה המעמיק ומכליל על חדר האוכל של כפר גליקסון. בכל נכרת אהבתך לעבר ולבוני הארץ. היה חסר לי מה קורה שם כעת, היות והתמונות נראות שהמבנים מטופחים.

    בברכה אלדד ידידיה 054-7919229

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: