מוזמנים לאירוע לכבוד ספר חדש שפרסמתי "אחרי המודרניזם – האדריכלות של משה לופנפלד וגיורא גמרמן"

בתום ארבע שנות מחקר מעמיק שהתמקד ביצירתם של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן, יצא לאור הספר "אחרי המודרניזם" (הוצאת אסיה). שני האדריכלים, שנפטרו כבר בעשור הקודם, תכננו כמעט בכל תחום מתחומי האדריכלות: חינוך, תרבות, תעשייה, מלונאות, ספורט ומגורים. היתה זו גם אחת מהשותפויות הממושכות והייחודיות בתולדות אדריכלי דור המדינה.

גוף העבודה המקיף של לופנפלד וגמרמן משקף את חילופי האופנות וסדר היום התכנוני והסגנוני במחצית השנייה של המאה ה-20. בקאנון של אדריכלות ישראל כלול לפחות מבנה מייצג אחד פרי תכנונם מכל תקופה ותקופה: החל ב"בית המגירות" בבאר שבע, נציג הסטרוקטורליזם הברוטליסטי הניסיוני של שנות ה-60, בהמשך ספריית שער ציון – בית אריאלה בתל אביב, פסגת עבודתם האדריכלית ואחד משיאיו האקספרסייביים של הברוטליזם הישראלי המאוחר שהיה נפוץ בארץ לאחר 1967 ולאורך שנות ה-70 וה-80, וכלה בקריית התרבות באשדוד, מהדוגמאות הבולטות של האדריכלות הפוסטמודרנית בישראל של שנות ה-90. 

זוהי המונוגרפיה השלישית שאותה אני מפרסם במשותף עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני, ואירוע לכבוד הספר יתקיים ביום שישי, 27.5, בשעה 14:00 בבית אריאלה. האירוע שיתקיים במסגרת "בתים מבפנים", יכלול הרצאה שתסקר את יצירתם של האדריכלים וכן סיור שאותו תוביל האדריכלית גנית מייזליץ כסיף.

ועל כך ברשימה זו.

.

280933824_5667613609934841_8205813956345429370_n

ספר חדש

.

צילום מסך 2022-05-13 190505

פתח הספר עם מבנה הבאר העתיק ב"כפר הנופש הצרפתי" באשקלון (1963)

.

צילום מסך 2022-05-13 173432

שיכונים לחמולת דקה בכפר ימה – כיום מועצה מקומית זמר (1961)

.

צילום מסך 2022-05-13 173602

כפר הנופש הצרפתי באשקלון שכיום משמש בית אבות לעולים ותיקים (1963) – מתחם חדרי האירוח מעוצב כמו כפר קטן וצפוף

.

צילום מסך 2022-05-13 173624

כפר הנופש הצרפתי באשקלון – בחזית מופיעים חדר האוכל ובריכת השחייה ובעורף מתחמי המגורים

.

.

(1) האדריכלים

היקף העבודות המרשים אותו השיגו האדריכלים השותפים משה (מונקה) לופנפלד (1931–2010) וגיורא גמרמן (2015-1927) רחב במיוחד. עבודותיהם נגעו כמעט בכל תחום, במגוון של קני מידה וגם בפריסה גיאוגרפית רחבה. שני האדריכלים ביקשו לרתום את האדריכלות להתמודדות עם הצרכים החברתיים והכלכליים המשתנים, עם אתגרי האקלים המקומי, וגילו יכולות גבוהות וחתירה לשינוי בכל אחד מתחומים אלה.

השותפות הפוריה שגשגה במשך יותר משלושה עשורים (1994-1960). היא החלה לאחר שהשניים סיימו את לימודיהם בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה, ולאחר שהשניים פעלו בנפרד במשך שנים אחדות כעובדים שכירים במשרדים בכירים וותיקים בישראל – לופנפלד אצל האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, וגמרמן אצל אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור.

האדריכלות של לופנפלד וגמרמן התבססה כבר בראשית דרכה על תפיסה סטרוקטורליסטית, חדשה לזמנה, של מערכות פתוחות קצה, מודולריות ויעילות, שאתגרו מבחינה צורנית ותפקודית את התיבה הסטנדרטית של המודרניזם. טיח השפריץ הגס, הבלוקים הגלויים, האבן והבטון החשוף, שבהם הרבו לופנפלד וגמרמן להשתמש, היו אופייניים לנוסח הברוטליסטי שרווח לאורך מרבית שנות עבודתם המשותפת. אך דרכם בפירוק המאסות והרכבתן מחדש, מתגלה כתרומה ייחודית למורפולוגיה המשוכללת של המודרניזם הישראלי המאוחר.

.

LG025

גיורא גמרמן (מימין) ומשה לופנפלד במכון וינגייט, אמצע שנות ה–60 (הארכיון והיחידה להנצחת ספורטאים ע"ש צבי נשרי, המכון הלאומי ע"ש וינגייט למצוינות בספורט)

.

.

(2) הספר

לאחר פירוק השותפות של לופנפלד וגמרמן, לא נותר תיעוד מסודר שיש בו כדי ללמד על מלוא היקפו של מפעל חייהם. אצל גמרמן שב–2007 פרסם ממואר אישי המגולל את סיפור חייו, נשמרו בעיקר תצלומים שצילם בעצמו. אצל לופנפלד נשמרו תצלומים נוספים לצד מעט מסמכים ותכתובות, ומספר זעום של שרטוטים מקוריים. עיקר החומר אבד, כנראה בעת פינוי משרדם המשותף בקומת מרתף ברחוב פנקס בתל אביב.

תיעוד צילומי מקצועי נעשה בעיקר לעבודות מרכזיות מן המחצית הראשונה של שנות השותפות, ואילו בניינים רבים שתוכננו אחרי ספריית בית אריאלה בתל אביב, משלהי שנות ה–70 עד ראשית שנות ה–90, תועדו בעיקר על ידי האדריכלים עצמם בתצלומים לא מקצועיים. התקופה המאוחרת של עבודתם מתועדת באורח חלקי בלבד, אם בכלל. החומרים המתפרסמים בספר נאספו לכן ממקורות שונים, ורבים מהם נחשפים לראשונה.

רבים מהבניינים שתכננו, בעיקר מבני חינוך וחברה בפריפריה, אינם מצויים כיום במצב ראוי לצילום ייצוגי, מפאת ההזנחה הרווחת במרחב הישראלי הבנוי והנטייה לגיבוב מתמשך של אִלתורים, תוספות ושינויים. כמה מהבניינים שתכננו נהרסו, אחרים, כמו מבנים רבים במכון וינגייט בנתניה או הוסטל בית קנדה באשדוד, שופצו בעת האחרונה לאחר שסבלו מבלאי והזנחה, אך לא שומרו ברוח המקור ועברו שינויים חזותיים, חומריים ואדריכליים מפליגים. תיכון מקיף ע"ש שייבר בבית שמש (עליו כתבתי כאן), למשל, שהיה בשעתו מחלוצי התכנון האדריכלי המתקדם בתחום זה של בתי ספר מסוגו בארץ ובעולם – שינה את ייעודו תוך פחות מיובל שנים, חלקים ממנו התרוקנו וננטשו, ובאחרים פועלת כיום ישיבה תיכונית.

יוצאת–דופן בהקשר זה ספריית בית אריאלה – כאמור פסגת עבודתם האדריכלית של לופנפלד וגמרמן, ואחד מבנייני הספרייה המפורסמים בארץ. בשנת השלמתה של מלאכת הכתיבה והעריכה של הספר הסתיים גם שיפוצה היסודי של הספרייה מאז חנוכתה בשלהי שנות ה–70. השיפוץ נעשה בהקפדה תוך התחשבות באיכויותיה האדריכליות הברוטליסטיות, והחזיר לה בתוספת עדכונים ושינויים הכרחיים את הדרה המקורי.

.

צילום מסך 2022-05-13 185646

שער הפרק העוסק במבני המגורים שתכנונם התבסס על משחקי קובייה ואתגר את הבינוי המודרניסטי שהיה נהוג עד אז

.

הספר "אחרי המודרניזם" (עריכת טקסט: דפנה רז, עיצוב: מיכאל גורדון, הוצאת אסיה) מצטרף לשורה של ספרים שפרסמתי עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני יחד ולחוד בעשור האחרון, המגוללים את סיפור פועלם של כמה מאדריכלי דור המדינה ומתעדים את שכבות התכנון והבנייה בעשוריה הראשונים. ספרים אלה הם חלק ממאות מחקרים ומאמרים על אדריכלות התקופה, שראו אור בעשרים השנים האחרונות במסגרות אקדמיות וחוץ-אקדמיות.

תור זהב זה של תיעוד, מחקר וכתיבת ההיסטוריה של אדריכלות ישראל שלאחר 1948, מואץ במקביל לשינויים דרמטיים במרחב הישראלי, הנלחץ בעת הזו תחת מכבש חסר תקדים של בנייה ופיתוח – לא אחת במחיר הזנחה והרס של אדריכלות העבר הקרוב מאוד, זו שביקשה לסמן שבילים לאדריכלות העתיד וכעת משתנה ללא הכר. יצירות אדריכלות שלפני עשורים בודדים נחשבו חוד החנית של העשייה האדריכלית הבינלאומית והמקומית, פזורות כיום בעליבות ברחבי הארץ, בעוד סגולותיהן המקוריות הולכות ונעלמות תחת גיבוב תכוף של אלתורים ושיפוצים גסים, במידה שאינן נהרסות.

התבוננות על אדריכלות ישראל בעדשת ההיסטוריונים היא עניין מתסכל, שכן ביקורים בבניינים ממחישים לא פעם פערים מכמירי-לב בין יומרות התכנון וההדר התיעודי-ארכיוני לבין מצבם הפיזי החבוט. בתרבות אדריכלית של מרחב מתכלה, התיעוד הזה מהדהד כרקוויאם.

.

צילום מסך 2022-05-15 222806

הצעות לתכנון שכונת מגורים בבאר שבע (1961)

.

הספר כעת בהנחה ברכישה ישירה באתר הוצאת אסיה. ניתן להשיג בחנויות הספרים הנבחרות כמו גם במרכז באוהאוס ובמגדלור בתל אביב ובחנות מוזיאון טיקוטין בחיפה.

.

צילום מסך 2022-05-13 173523

רחוב פנימי בבית הפירמידה, באר שבע (1966)

.

צילום מסך 2022-05-13 173652

מרכז קליטה בית קנדה, אשדוד (1968)

.

צילום מסך 2022-05-13 185720

מוזיאון אשדוד לאמנות, מרכז מונארט (2000)

.

צילום מסך 2022-05-13 172931

בית הנבחרות (בית הארחה) במכון וינגייט, נתניה (1973)

.

צילום מסך 2022-05-13 185759

מבנן מגורים עם רחוב פנימי בשכונת גילה בירושלים (1984)

.

צילום מסך 2022-05-13 185818

שער הפרק העוסק במבני התרבות שתכננו האדריכלים בשנות ה-70 וה-80

.

צילום מסך 2022-05-13 185918

חהספרייה העירונית שער ציון – בית אריאלה בתל אביב (1977)

.

צילום מסך 2022-05-13 185858

מרכז קהילתי בית דני בשכונת התקווה בתל אביב (1979)

.

צילום מסך 2022-05-13 185840

מימין: ארכיון לבון (1985) ששכן ברחוב נהרדעא שבצפון תל אביב ונהרס לטובת מגורים. משמאל למעלה: ספרייה עירונית בקצרין (1986), למטה: מרכז פיס קהילתי ואולם מופעים במועצה אזורית מרום-גליל (שנות ה-80, לא הושלם, נהרס)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: