סיבוב באנדרטת הניצחון בנתניה

בסמוך לאתר יד לבנים בנתניה נחנכה ב-2012 אנדרטה להנצחת הניצחון של הצבא האדום על גרמניה במלחמת העולם השנייה. באירוע השתתף בין השאר ולדימיר פוטין שכרגע הצבא שלו כובש, הורג וגם סובל מאבדות כבדות. את הפסל עיצב רוסי חביב-הממסד, סאלוואט שרבקוב, שרגיל לעצב ברוסיה כמו במאה ה-19. יחד אתו פעלו בעלה של בתו האדריכל ווסילי פרפילייב ועמית ישראלי שגם ביצע את העבודה חן וינקלר.

אמנם במסגרת הצבא האדום פעלו יהודים רבים, ועדיין הזוי שבסמיכות גבוהה לאתר ההנצחה לחיילי הצבא הישראלי מתערבב צבא אחר שחוזר ויוצר מלחמות שנויות במחלוקת ובטח הוא לא דומה לצבאנו האהוב והמוסרי בעולם כולו.

ועל כך ברשימה זו.

.

279108737_5611064515589751_7941630492394322323_n

2012

.

20220421_102944

רגע לפני האנדרטה לצבא האדום פזורים כמה דברים בדשא, כמו זה שיצר האדריכל אהוד שחורי שתכנן גם כמה חדרי אוכל בקיבוצים שכתבתי עליהם כאן בעבר

.

20220421_103044

לא פחות משש לוחות עמוסים במלל מקבלים את פני הבאים לאתר

.

20220421_103253

מבנה הבטון הוא החלק הראשון מבין שניים המרכיבים את האתר

.

20220421_103302

הוא כולל בתוכו מעבר צר שנפתח בקצהו השני לרחבת התכנסות גדולה

.

20220421_103309

לאורך המעבר "תמונות" מהמלחמה והכיתובים הם בכתב הקירילי, חוץ מאיזכור של שני מחנות השמדה שמופיעים בכתב עברי מיושן

.

.

האתר מורכב משני חלקים עיקריים: חלק ראשון צר, אינטימי ואפל. בחלק זה מכוון המבקר אל מסלול קבוע מראש של הכרה בשואה היהודית ובגבורה הסובייטית. חלק שני רחב, פתוח ומואר ובו המבקר חופשי לנוע כרצונו ולהתרשם מהעוצמה של החופש והתקווה. אפרט:

בחלק הראשון גוש בטון חשוף וכהה מדמה מעין בונקר. הגוש נחצה בשביל צר ואופקי, ההולך ומתרחב ואליו מוזמנים המבקרים להכנס. משני צדיו תלויות תמונות המבוססות על תצלומים אייקונים ממלחמת העולם השנייה. בדופן הימנית אלה תמונות הקשורות לשואה, כמו הילד המרים את ידיו בכניעה בגטו ורשה, האמא שאוחזת ומגוננת על בנה בעוד שחייל גרמני מכוון אליהם את נשקו. בקיר הנגדי אלה תמונות הקשורות בצבא האדום, כמו קצין השולף את נשקו ומסתער על האויב, שורות של חיילים במצעד וגם סתם טנקים שנועדו למלא חורים בקומפוזיציה. ההליכה בשביל הצר מרכזת את המבט והמחשבה של המבקר. השביל מתפתל מעט ולאחר כמה צעדים מתרחב ומגיע אל קצה גוש הבטון שבו הוא נחשף לחלק הבא של האתר.

בחלק השני רחבה גדולה שטופת אור מסנוור. הרחבה ריקה למעט זוג אלמנטים אנכיים. שני אלה בוהקים בלובנם, ניצבים לקרקע במרכז הרחבה ומעוצבים בצורת כנפיים. ברקע שבחזית נחשף קו האופק של הים התיכון, בעורף נחשפים מגדלי המגורים החדשים שנבנו בעיר. הכנפיים הפרוסות אל-על מסמלות את הנחישות, התקווה והשחרור כשהבחירה בגוון הלבן מסמלת גם את הצדק והטוהר. סימבוליקה ברמת גן.

בטקס חנוכת האתר הוזמן להשתתף נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שנראה יותר כי האתר הוקם לכבודו. הצבא האדום פורק עם חיסולה של ברית המועצות ב-1992 ושרידיו הפכו לצבא רוסיה שפוטין מוגדר כמפקדו העליון. כבר מעת הקמתו הזדרז הצבא הרוסי להתערב במדינות ברה"מ לשעבר בניסיון להשליט בהן את כוחו. צ'צ'ניה היתה הראשונה לסבול ובימים אלה באוקראינה אותו צבא כובש, הורס וטובח באזרחים וכאן בגן המוריק בנתניה שתיקה.

.

.

האתר בכללותו מזכיר את אותם "פסלים" שהוצבו באינספור מעגלי תנועה במהלך העשורים האחרונים, אותם גושי סלע שזכו לעיבוד של סתתים שלקחו את יצירתם ביתר רצינות נוגעת ללב. אלא שכל קשר בין אמנות ובין אותם גושים מקורו בחוסר הבנה במהותה של האמנות לעורר ולאתגר את המחשבה ולא רק לענג את החושים. גוש בטון שלאורכו תלויים כמה תצלומים, כאילו היה מדובר במסדרון במוזיאון, לא הופך אותו ליצירה רצינית, בטח לא כזו מרכזית שעיר כמו נתניה ראויה לה.

לעומת זאת, ניתן להיזכר בכמה אתרי הנצחה שבוצעו בארץ והתבססו על הפשטה של רעיונות תחת ידם של אמנים כישרוניים ויצירתיים. באתרים אלה נעשה מהלך דומה של בניית מתח בין מרחב סגור ואפל ובין מרחב פתוח ומואר, וגם בהם נעשה שימוש לרוב בחומרים כמו בטון חשוף ובאבן. אך בזה מסתכם כל הדימיון בין האתר שלפנינו ובין אתרים כמו אוהל יזכור ביד ושם, אנדרטה להרוגי הצוללת דקר בהר הרצל, או אתר זיכרון ביתניה שבצומת אלומות. לעומת אלה שבהם תמצאו הפשטה עדינה של ההעדר והאבדה, כאן העדיפו את הגישה הישירה והגסה הפונה אל המכנה המשותף הנמוך ביותר, כזה שאחרי חמש דקות ביקור לא נותר כל זכר לחווית הביקור.

.

20220421_103319

בזה אחר זה תלויים על קירות הבטון החשוף אותן "תמונות" המבוססות על דימויים מפורסמים שהנציחו רגעים דרמתיים במלחמה

.

20220421_103343

חוסר העומק שבאתר מודגש במאמץ ליצור דימויים תלת-ממדיים

.

D1115-116

2012: ולדימיר פוטין מבקר באתר בטקס חנוכתו יחד עם שמעון פרס ומרים פיירברג (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

.

20220421_103406

רמת ביצוע מגוחכת חסרת רגישות והבנה בפרופורציות

.

20220421_103422

כאן כנראה כבר התעייפו

.

20220421_103354

מה שמתחיל בפתח המעבר בדופן העליונה כחריץ צר שהולך ומתרחב

.

20220421_103400

ומאפשר לקרני השמש לחדור פנימה

.

20220421_103443

נראה כמו בחירה מהתצלומים בויקיפדיה

.

20220421_103431

לבסוף נפתח המבט אל רחבת ההתכנסות שבמרכזה זוג כנפיים לבנות הפונות אל האופק, אל התקוה ואל הכיבוש הבא

.

20220421_103507

אין שכל אין דאגות

.

D1115-104 אבי אוחיון 2012

2012: ולדימיר פוטין מבקר באתר בטקס חנוכתו יחד עם שמעון פרס (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

.

20220421_103518

לעומת הבטון הכהה נבחרה כאן אבן בהירה במיוחד

.

20220421_103613

באופק המגדלים החדשים בעיר

.

20220421_103653

ברקע זוג "מגדלי לגון" בתכנון יסקי-מור-סיון אדריכלים

.

20220421_103748

מימין מלון vert בתכנון האדריכל רני זיס

.

20220421_112220

מראה כללי של האתר

.

20220421_112233

בקצה השני של המדשאה ולמרגלות המגדלים עדיין מצוי "בית פלדמן" שתכננו האדריכלים שמעון וגידי פובזנר

.

20220421_111043

מבט מהטיילת אל החוף והים ובמרכז מבנה מעלית שתכנן האדריכל נתנאל בן יצחק

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

גל-עד בגן הזכרון בכפר סבא (אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

גן הבנים בתל אביב (גדעון שריג ולב וקסמן)

גדוד שיריון 46 בעין הבשור (ישראל גודוביץ)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

חטיבת הנח"ל וחיל החינוך (חנן הברון)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

חללי קיבוץ ניר עם (ויטוריו קורינלדי)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

מצבת ההתגברות (יחיאל שמי)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

חטיבת הגולן (עזרא אוריון)

מצודת יואב (חיליק ערד)

מצבת קבר ליד ספסופה

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות בנתיבות

מצפור אלנבי בחיפה

מבצע ולקירי בברלין

בית קברות ממילא

יד קנדי (דוד רזניק)

רגבה (חיליק ערד)

גשר (חנן הברון)

נבי מוסא

שיח' בוריכ

קברי צדיקים בגליל

יד לילד (משה ספדיה)

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

בקעת הקהילות (ליפא יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אנדרטת הרוגי ניצנים (שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

מרפסת ים המלח במצפה יריחו (עמי שמואלי ועוזר שטול)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצוענים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

גדוד 52 בחוליקאת (צבי אלדובי)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

אושוויץ (דניאל ליבסקינד)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • טלי בצלאל שושני  ביום 27/04/2022 בשעה 9:49

    שלום לך,

    אני מאד נהנית מן הפוסטים שלך. מעבירה לחברים… הם מרתקים ומעשירים ופוקחי עיניים ! תודה ! אולי במקרה נחשפת למידע או צילומים של חומת ההגנה מפני צלפים שעמדה ברחוב המלך גורג, בשולי גן העצמאות בירושלים?

  • מייק  ביום 30/04/2022 בשעה 15:20

    מעת הקמתו הזדרז הצבא הרוסי להתערב במדינות ברה"מ לשעבר בניסיון להשליט בהן את כוחו. צ'צ'ניה היתה הראשונה לסבול…

    אמירה לא מדויקת. לצערי הרבה במערב מתבלבלים ומחשיבים את צ'צ'ניה כרפובליקה סובייטית בפני עצמה כמעין הייתה לה את הזכות להתנתק מרוסיה ולהפוך לעצמית.זהו מחוז בדלני מורד. האנלוגיה הכי קרובה זה מצב היפותטי שבו הגליל יחליט להתנתק מישראל ולהפוך למיני מדינה ערבית. בשלב מאוחר יותר, צ'צ'ניה הבדלנית הפכה לכר פורה של קיצוניות איסלאמית, פשיעה וסחר בסמים. מצב זה אילץ את הרוסים להשתלט מחדש על מחוז זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: