סיבוב בבריכה בקיבוץ בית זרע שהפכה לג'ונגל כיף

46 שנה שירתה בריכת השחייה גדולה של קיבוץ בית זרע את החברים. את הבריכה תכנן המהנדס מנס רץ, חבר קיבוץ עין המפרץ וראש מדור מים ותשתיות במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. היא הוקמה ב-1962 בקצה המערבי של הקיבוץ, סמוך למוסד החינוכי וממש מעל לאפיק נהר הירדן, שבו היו החברים שוחים קודם להקמתה. מרבדי הדשא המוריקים, בשילוב שורת עצי התמר, המים הצוננים ובאופק הקרוב מורדות הרי הגליל התחתון הפכו את הבריכה לשיאו של גן העדן שנקרא קיבוץ בית זרע.

לפני 14 שנה שינתה הבריכה את פניה. החלשות הקהילה המקומית כמו גם עלויות האחזקה והבטיחות הגבוהות, הובילו את מקבלי ההחלטות בקיבוץ לרוקן את הבריכה ממימיה ולאפשר את הקמתו של מיזם תיירותי בשטחה. גן החיות הקטן שנקרא "ג'ונגל כיף" ניצל את הבריכה הגדולה כאזור חופשי לחלק מבעלי החיים שבגן. בת-יענה וגמל הם הדיירים הנוכחים כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

278618934_5588591787837024_7264062530039934496_n

1962

.

Inkedd7a2d79ed7a7-d794d799d7a8d793d79f_LI

בית זרע

.

20220107_100026

הבריכה מוקפת בגדר כדי לאפשר לחיות תנועה חופשית במתחם

.

20220107_100037

הגמלים נחים מתחת לסככה וברקע הבריכה

.

20220107_100203

הדשא שבעבר הקיף את הבריכה התייבש ונעלם, במקומו האדמה חזרה ונחשפה. רק שדרת עצי התמר שרדה מפיתוח הנוף המקורי

.

20220107_100542

אפילו ריצוף הגרנוליט שהקיף את הבריכה ברצועה צרה מכוסה כיום כמעט כולו באדמה

.

20220107_100856

ברווזים מתרוצצים בבריכת הילדים הרדודה, הנפרדת מבריכת המבוגרים העמוקה

.

20220107_100937

הברוכה מכוסה בחלקה בכפות תמרים שנשרו מעצי התמר הסמוכים

.

20220107_100954

אומרים שהיה פה שמח

.

20220107_101233

מקפצות הבטון נותרו במקומן

.

.

(1) הירדן

מיקומו של קיבוץ בית זרע שעלה על הקרקע ב-1927 יצר קשר הדוק בין חבריו ובין המים. עד להקמת הבריכה ב-1962 נהגו החברים לשחות בנהר הירדן שהתוואי שלו חולף בצמידות ממערב לקיבוץ.

לצורך כך הוקמו בנקודת המפגש בין הקיבוץ ובין הירדן מתקנים שונים לשירות המתרחצים, כמו מדרגות נוחות שגישרו בין הנהר ובין הקיבוץ, סוכה, מקפצות ומשטחים רחבים על שפת המים. כמו כן, הוקמה בתוך הנהר עצמו "הגדרה" – גדר רשת שהשרתה ביטחון על המתרחצים ומנעה היסחפות בזרם, בעיקר לאלה הקטנים או לאלה שלא ידעו לשחות. ילדי הקיבוץ נהגו לפקוד את הירדן מידי יום, ולמרות הגדרה, היו לא מעט כאלה, בעיקר אורחים שלא הכירו את המקום, נסחפו בזרם הנהר ונדרש היה לשלוף אותם במהירות מהמים.

"הירדן בשבילנו כילדים היה הבית, מגרש המשחקים, המתנ"ס – הכל! בעצם חיינו בירדן יום-יום", סיפרה לימים שולה בן-נחום בראיון שנערך עמה לפני שנים אחדות ושמור בארכיון הקיבוץ. "ירדנו אליו כי לא היו לנו מאווררים או מזגנים. זה היה המקום בו שיחקנו, השתוללנו, בילינו. כל המפגשים החברתיים, המדורות, המשחקים הצופיים – הכל קרה בירדן או לחופיו".

עם הקמת המוביל הארצי נסגר סכר דגניה ואל הירדן הוזרמו מימי המוביל המלוח ומי שפכים של עמק הירדן וטבריה החברים כבר לא יכלו להתרחץ בירדן ונדרש היה למצוא פתרון אחר לחברים שהתרגלו לבלות בקיץ במים. (רק ב-2013 חזרו להזרים באופן סדיר את מי הכנרת אל הירדן. ברכה בנתור מעדכנת: "כיום מוזרימים בירדן שלושה סוגי מים, שהסך הכל שלהם עדיין אסור לטבילה בהם: 1. מי ביוב מטוהרים מהמט"ש האיזורי, 2. מי המוביל המלוח של הכנרת שעדיין לא הוקם מפעל ההתפלה עבורם, ליד מתקן המט"ש, 3. מי כנרת. סיום מהלך שיקום הירדן הדרומי שיבוא לאחר הקמת מפעל ההתפלה, אמור לפנות מי כנרת טובים לירדן, ולתרום את המים המטופלים למיניהם לחקלאות).

.

Jordan11

מתרחצים בירדן (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

Jordan

גדר רשת הקיפה חלק משטח הנהר כדי למנוע היסחפות בזרם המים (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

.

(2) התעלה

מוקד נוסף ששימש לרחצה, בעיקר לילדים הקטנים, היתה תעלת המים שהקימו החברים בראשית שנות ה-30 והובילה מים מנהר הירדן ועד לשדות הקיבוץ כמו גם לקיבוצים נוספים בעמק. התעלה נחפרה בחלק מהתוואי ונוצקה מבטון, בחלקים אחדים הוקמה בגובה, אקוודוקט. בחלקים אחרים זרמו המים בצינור. התעלות היו צרות, אך הילדים נהנו להשתכשך בהן.

בשנות ה-70 פורקה המערכת והזרמת המים עברה לצינורות בלבד.

.

התעלה הראשית, לרחצה - יוסקו

מתרחצות בתעלת המים שנועדה להשקות את שדות העמק (צילום: יוסקו אסא, ארכיון בית זרע)

.

.

(3) הבריכה

ב-1960 עם קבלת "כספי השילומים" שאותם מסרו חברים ניצולי שואה לקופת הקיבוץ המשותפת, הוקמה בבית זרע וועדה שאספה מהחברים הצעות למיזמים להשקעת הכסף. המטרה היתה להמליץ בפני אסיפת הקיבוץ על מיזם אחד למימוש. "בישיבה הראשונה קיימנו בין היתר חילוף דעות ראשון, על יותר הצעות שיש להן מהלכין בקיבוץ: בריכת שחייה ובית-עם", דיווחו חברי הוועדה. עוד באותו החודש המליצה הוועדה על הקמת הבריכה כשביתר הכסף שיישאר בקופה יוקם בשלב הבא בית-עם. ההמלצה הובאה לדיון ולהחלטה בשיחת הקיבוץ.

"הצעה זו התקבלה בחמימות שרבית פה אחד על ידי המשתתפים הרבים בשיחה", נכתב במודעה שנתלתה למחרת השיחה על לוח המודעות שבכניסה לחדר האוכל. "בעיני רוחנו אנו רואים בריכה אולימפית מפוארת בבית זרע. בכל אופן, בעונה הבאה מזמין הקיבוץ את עצמו לרחצה בבריכת השחייה בבית זרע".

לעומת ההסכמה הרחבה להקמת בריכת שחייה, נושא הקמת בית-עם היה שנוי במחלוקת ולא הוסכם על כלל החברים. ואכן בית-עם לא הוקם בבית זרע, אך חדר אוכל גדול במיוחד הוקם שנים אחדות לאחר מכן, ב-1968, בתכנונו של האדריכל מנחם באר ועליו כתבתי כאן.

.

ברייכת השחייה - בנייה 1 1962

1961: תחילת עבודות בניית הבריכה (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

בניית בריכת השחיה 1961

1961: במהלך הבנייה (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

בניית הבריכה 1961

1961: יציקת הבטון בדפנות הבריכה (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

בריכת השחיה ריקה

1962: עבודות חיפוי הבריכה (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

.

תכנונה של הבריכה נמסר למחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי. במסגרת זו קיבל את התכנון המהנדס מנס רץ, חבר קיבוץ עין המפרץ וראש מדור מים ותשתיות במחלקה ולימים מנהל המחלקה.

"מנס רץ וצוותו תכננו באותה תקופה עשרות בריכות שחיה ומאגרי מים, כולל את הבריכה בקיבוץ מגן", מספר בנימין (בנג'ילה) יסעור, חבר קיבוץ מגן, שעבד וניהל את המחלקה בעבר. לדברי בנג'ילה האדריכלים במחלקה כמו שמואל מסטצ'קין ומנחם באר שתכננו בהמשך בריכות שחייה, לא היו מעורבים בתכנון עצמו. אך הרעיון התכנוני עצמו "עבר לביקורת בוועדה המקצועית, כמו כל פרויקט ואושר על ידה. בוועדה היו חברים בין היתר מסטצ'קין, המהנדס שלום שרגא ומנהל המחלקה". את הקמת הבריכה הוביל בבית זרע החבר אורן שלמה.

לבד ממדשאה היקפית רחבה, נטיעה של עצים ובהם שלושה עצי תמר המתנשאים עד היום מעל לבריכה הריקה, כללה הבריכה עצמה שני אזורים עיקריים: בריכת מים רדודים לילדים שעוצבה בחצי עיגול ברדיוס של 12 מטרים, ובריכה של מים עמוקים באורך של 33 מטרים וברוחב של 16 מטרים. מקפצות קטנות מבטון נקבעו בקצה הצפוני. מקפצה גבוהה הותקנה בקצה הדרומי, שם קרקעית הבריכה היתה עמוקה יותר.

.

בריכת השחייה. שנות השישים. איציק קרן

1962: גלויה המציגה את הבריכה לאחר חנוכתה ולצדה שלושת עצי התמר שרק נשתלו (צילום: איציק קרן, ארכיון בית זרע)

.

בריכת השחייה - אבשי

1963: עצי התמר שלצד דופן הבריכה כבר החלו להתפתח. מימין המקפצות הקטנות ומשמאל המקפצה הגבוהה (צילום: אבשי חיטין, ארכיון בית זרע)

.

.

המציל הראשון היה ישראל שטיין. תפקידו הנוסף היה ללמד את ילדי הקיבוץ את רזי השחייה והקפיצה מהמקפצה. כאן הוא מצולם על רקע הבריכה:

.

בריכת השחייה - ישראל שטיין, המציל המיתולוגי

שנות ה-60: המציל והמורה לשחייה ישראל שטיין (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

.

במהלך השנתיים הראשונות לבריכה ניתן היה לשחות ללא נוכחות מציל, אך כבר ב-1964 חידדו את נוהלי השימוש. למטיילים אקראיים הותר לשחות רק באישור, השחייה נאסרה ללא נוכחות מציל, ובשעות שבהן לא יהיה נוכח מציל בבריכה הוחלט כי היא תינעל והמפתח יהיה בידי המציל בלבד. "אם חברים יחדרו לבריכה על אף נעילתה, היא תרוקן ממימיה", נוסף גם איום בסיום ההנחיות.

בשבתות נהגו לפקוד את הבריכה כ-200 חברים, מידי יום פקדו את הבריכה שחיינים קבועים וכן ילדי הקיבוץ. בערבים נערכו על הדשא מעת לעת מסיבות, חגים, חתונות ומופעים מוזיקליים.

במהלך השנים הראשונות נהגו החברים להחליף במהלך עונת הרחצה את המים בבריכה אחת לשבוע. אך חוץ ממהלך זה היא לא עברה ניקוי יסודי, התפתח בה עולם ביולוגי שלם של אצות, והודות לכך היתה יחסית מלוכלכת. עד כדי כך הגיעו הדברים שהמציל היה מתלונן שהוא מתקשה במלאכתו היות והמים עכורים ולא ניתן לראות את קרקעית הבריכה. החדרת כלור למים לא סייעה רבות, והיו פעמים שהוחדרה כמות גבוהה מידי של כלור למים, ובעקבות פגיעות היו מתרחצים שאושפזו בבית חולים פוריה הסמוך.

.

Vinter_0338

שנות ה-60: תחרות שחייה (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

.

לכל אורך השנים, כמעט מידי שנה, שופצה הבריכה כדי להתאימה לצרכים ולדרישות שונות. העלויות היו גבוהות והכבידו על הקיבוץ, אך הצורך בבריכה ומעמדה הגבוה בחיי הקהילה אפשרו את ההשקעה.

ב-2001 התקיים בבית זרע דיון רציני בנושא שיפוץ או סגירת הבריכה. עלות השיפוץ המשוערת עמדה על 800 אלף שקלים ולאחר בדיקה נוספת שיערו כי העלות תגיע אפילו ל-1.6 מיליון שקלים. המשמעות היתה שיש לחסוך בין השאר במשכורות וברכבים הפרטיים. השיפוץ היסודי לא התרחש ועד לשנת 2008 המשיכו להפעיל את הבריכה.

כשעלה רעיון סגירת הבריכה התגובות היו קשות: "אנו שגדלנו על מי הירדן, כוותיקי הקיבוץ למדנו להעריך מה זה בריכת שחייה בעמק הירדן, בקיץ ללא מזגנים", טען אהרון רוטשילד כנגד מנהל הקהילה בשעתו שביקש לסגור את הבריכה. "אתה 'נפלת' למציאות שונה, באת מבחוץ וחשוב לך רק הנושא החומרי, 'הכסף'. בריכת השחייה זהו סמל, משהו מלכד חברים. בסוף היום משהו שנשאר מ'הקיבוץ'".

.

בריכת השחיה - רחצה, שמואל וינטרשטיין

שנות ה-60: מתרחצים במים הרדודים (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

.

בפתח עונת הרחצה של שנת 2008, פרסמו מזכיר הקיבוץ ומנהל הקהילה הודעה לחברים כי שיפוץ הבריכה באופן מצומצם, כזה שיענה על תקני משרד הבריאות יעלה לקופה המשותפת 80 אלף שקלים. בנוסף לכך ציינו כי הוצאות התפעול של הבריכה לצורך עונת הרחצה שתמשך 3.5 חודשים יגיעו ל-120 אלף שקלים. עד לקבלת החלטה על ההוצאה הגדולה, סוכם עם קיבוץ אפיקים השכן, כי החברים יוכלו לשחות בבריכת השכנים.

ב-2009 לא חודשה עוד הפעילות בבריכה. היא עמדה ריקה כמה שנים ולאחר מכן הורחב לתחומה מיזם "ג'ונגל כיף". הבריכה הפכה למשכנם של חיות שונות ולצדנ הוקמו כלובים לחיות נוספות.

מאז ועד היום שוחים החברים בבריכות שפועלות בקיבוצים סמוכים בעמק הירדן – באפיקים, בדגניה א' וב"בית אייל" שבאשדות יעקב מאוחד.

"היה מצוין אם הייתה קיימת בריכה בבית זרע. יש עוד חולמים על חידוש הבריכה אצלנו!", אומרת ברכה בנתור שליוותה אותי לסיבוב במה שנותר מאותה בריכה. "אבל העלויות לבנייתה מחדש ועלויות אחזקתה השוטפות מרתיעות מאוד את הדור המופרט הנוכחי", היא מסכמת.

.

Vinter_0339

שנות ה-60: הקמפצה הגדולה באזור המים העמוקים (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

Vinter_0341

שנות ה-60 (צילום: שמואל וינטרשטיין, ארכיון בית זרע)

.

בריכת השחייה - אירוע כלשהו 1997

1997: בבריכת המים הרדודים (ארכיון בית זרע)

.

בריכת השחייה - הפנינג 2 1994

1994 (ארכיון בית זרע)

.

20220107_101301

באופק מורדות הגליל התחתון

.

20220107_101304

בין בריכות הילדים והמבוגרים הפריד קיר דק ומתעגל עם מעקה בקצהו העליון

.

20220107_100951

המדרגות

.

20220107_101012

העמוקים

.

20220107_101104

כפות תמרים

.

20220107_101043

הגמל הסקרן

.

20220107_101055

חלקלקה

.

20220107_101139

+

.

תודה לברכה בנתור ולבנימין (בנג'ילה) יסעור

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אלימלך  ביום 17/04/2022 בשעה 14:18

    יפה. אז היכן מתרחצים היום אנשי בית זרע? חזרו לרחוץ בירדן?

  • נועם ספקטור  ביום 17/04/2022 בשעה 17:55

    אני מבין שלבריכה לא היה חדר משאבות למחזור,סינון וחיטוי המים.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 17/04/2022 בשעה 19:27

      אם הבריכה פעלה עד ל-2008 אני משער שהיה אבל לא בדקתי

    • רון  ביום 17/04/2022 בשעה 20:04

      היה חדר משאבות וטיפול במים אבל הוא מחוץ לבריכה ונמוך ממנה בכמה מטרים

    • אורי כהן  ביום 23/04/2022 בשעה 18:04

      בריכת בית זרע הייתה לתפארת בתקופה שלי,
      קשה לי לחשוב על תושבי בית זרע ללא בריכה בחום הנוראי של הקיץ,
      היינו מגיעים לבריכה מיד בגמר העבודה בבננות ושם היינו פוגשים את כל המי ומי שהיו בקיבוץ,
      כמו שחדר האוכל היה מקום מרכזי חשוב מאוד בערב לסידורי עבודה ומפגשים חברתיים, כך הייתה הבריכה.
      כמה עצוב שהבריכה נסגרה, ויותר מכך שמזכירות הקיבוץ לא עשתה די לגיוס הכספים הנדרשים לשיפוץ הבריכה.
      צחוק הילדים וחברי הקיבוץ לצערי לא יישמע יותר מכיוון הבריכה …
      ואיפה שהיינו פעם נפגשים לאחר שעות העבודה יועבר כנראה לכל אחד ואחד בחדרי החברים עם מזגנים וישיבה סביב הטלוויזיה.
      אהבתי הגדולה לקיבוץ בית זרע הייתה ונשארה עד היום !
      בגילוי לב אני מאוד מתגעגע לתקופה זו עם פינה חמה וחקוקה בליבי למקום ולאנשים ,
      תבורכו 🌺

  • אהרון רוטשילד מנהל הבריכה  ביום 18/04/2022 בשעה 19:00

    מצב הבריכה מעיד על רצון החברים לוותר על הבריכה התוצאה
    ילדי בית זרע הצעירים לא ידעו לשחות עוול לדורות
    בעזרת גורם חצוני שקוראים לו מאיר מורן חוסלה הבריכה היה אפשר לשפץ ולהקטין את נפח המים אבל דברנו לקירות כואב הלב

  • כפיר  ביום 23/04/2022 בשעה 14:02

    תווי הירדן ממזרח לקיבוץ לא ממערב כמו שרשום

  • ערן שני  ביום 24/04/2022 בשעה 7:28

    אפשר להקטין ולרדד ועוד דברים רק צריך לרצות

  • ערן שני  ביום 24/04/2022 בשעה 7:33

    אפשר לרדד להקטין ולהפוך לבריכת pvc פלוס צנרת הקפית ותעלה….
    צריך לרצות

  • שחיין ותיק  ביום 24/04/2022 בשעה 10:57

    יופי של כתבה !
    כדאי לציין שהמדרגות המעוגלות, בתוך המים, נבנו מאוחר יותר, בכדי להקל על היורדים למים.
    בתכנון הבריכה, לא נלקח בחשבון כיוון הרוח הנושבת אחה"צ, מוואדי פיג'אס ולכן האיבר-לאוופ (גרמנית), over-flow לא קלט את כל העלים של העצים והדשא, שהיו מכסים את פני הבריכה, ערב ערב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: