סיבוב בבניין הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת אריאל

הרבה זכוכית ופח השקיעו באגף המרכזי של בניין הפקולטה למדעי הטבע החדש שהוקם לאחרונה באוניברסיטת אריאל. לבד ממנו, מורכב הבניין משלושה אגפים נפרדים, תיבתיים בצורתם המאכלסים את מעבדות המחקר וההוראה. אלא שהחלק המעניין בבניין הוא אותו אגף רביעי ומרכזי, המקשר ביניהם ולו העניק האדריכל חזות ייצוגית.

תכנון הבניין, כמו עוד רבים מהמבנים בקמפוס השוכן במזרח ההתנחלות אריאל שבשומרון, הוא תוצר של עבודת מחלקת התכנון באגף הבינוי שהקים המוסד ובראשה עומד האדריכל דוד מוצפי. בעשור האחרון תכנן פה מוצפי עשרות אלפי מטרים רבועים של בנייה ובנוסף להם גם שטחים פתוחים, כאלה שמייצגים את תנופת הפיתוח הפיסית המתרחשת בקמפוס האוניברסיטה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2021

.

הבניין בצורת האות ש', כששלושה אגפי מעבדות פונים לצפון ואגף דרומי מוארך וייצוגי פונה לשדרת מדרגות מרכזית בקמפוס ומכיל את המעברים ואת מקומות המפגש משותפים

.

עם רדת החשיכה הקמפוס מתרוקן מתלמידים וחלקו הייצוגי של הבניין מואר באור חיוור ודלוח. האדריכל מבטיח שמדובר בתאורה זמנית

.

שדרת המדרגות היא חלק משדרה מרכזית החוצה את הקמפוס ממזרח למערב. כדי להעניק לה גם תוכן הוצבו לאורכה שרידי עמודים שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות

.

בשדרה מוצגים שרידי עמודים עתיקים שהושלמו באמצעות מילואות ברזל שצופו בצבע אדום בוהק. בצבע תואם עוצב גם השילוט, שכולל כיתוב בעברית ובאנגלית אך לא בערבית, למרות שבקמפוס שומעים הרבה ערבית ובכלל לא אנגלית. העיצוב בוצע באגף הטכני של האוניברסיטה

.

בעתיד צפויים העצים לצמוח ולהצל על מסכי הזכוכית הנמתחים לאורך 50 המטרים של החזית הדרומית

.

רפפות זעירות מופיעות בחלק העליון של מסכי הזכוכית. ברור שהן לא פונקציונליות, אך האדריכל מבטיח שנושא ההצללה יטופל

.

וכך זה נראה בלילה

.

מדרגות חוצות את הבניין לכל אורכו ומקשרות בין כל הקומות והאגפים (יש גם מעליות כמובן)

.

מראה כללי של החזית הדרומית והייצוגית בלילה במבט מתיאטרון פתוח שמצוי בשלבי בנייה אחרונים

.

.

(1) הבניין

ב-2009 החלה העבודה על בניין הפקולטה למדעי הטבע והיא נמשכה יותר מ-12 שנים. האוניברסיטה היתה בעיצומה של התפתחות, שלמעשה כיום היא עדיין מצויה בעיצומה, ונדרשו לה עשרות מעבדות ואולמות הרצאה כלל-מחלקתיות והבניין החדש יועד לתת מענה. בעשור האחרון הכפילה האוניברסיטה את שטחה הבנוי שמגיע כיום ל-120 אלף מ"ר שטח בנוי, כשתכנית המתאר לקמפוס מתפרסת על פני 611 דונם.

"בהתחלה קראנו לו 'בניין הטראסות' כי הוא יושב על שלוש טראסות", נזכר האדריכל דוד מוצפי בראשית הדרך. במגרש שיועד לבניין היו קיימות אותן שלוש טראסות והן אלה שהעניקו לבניין את שמו הראשון. מוצפי מוסיף ומספר שהן גם אלה שהעניקו לבניין את צורתו ובעיקר הובילו להחלטה על חלוקתו לשלושה גושי בניין המלווים כל אחד טראסה אחרת מבין השלוש. אגף רביעי מקושר לכל שלושת אגפי המעבדות – "כדי שלא לכל אגף יהיה שטח ציבורי עצמאי, אז אמרנו שנייצר שטח ציבורי אחד גדול ומשותף לכל האגפים".

.

מראה המגרש לפני הקמת המבנה ובו שלוש טראסות (צילום: אדריכל דוד מוצפי)

.

.

הבניין שמתפרס על פני כ-9,000 מ"ר, מהם כ-220 מ"ר שטח האגף המשותף, מורכב כאמור משלושה אגפים דומים בני ארבע עד חמש קומות קופסתיים בצורתם ובחזותם, המאכלסים בעיקרם יותר מ-30 מעבדות מחקר והוראה וכן משרדים. אגפים אלה נראים בחזותם כמו מבני מגורים, בעיקר הודות לעיצוב פתחי החלונות שאינם מרמזים שמדובר בבניין מעבדות או ציבור ומרפסות לעישון והתאווררות שמותקנות בהם (ראו תמונות בסוף המאמר).

החלק שמעורר עניין בבניין הוא האגף הרביעי והמשותף, זה שנמתח לאורך של כ-50 מטרים. האגף פתוח לכל אורכו וכולל מדרגות ארוכות במיוחד, כ-80 מדרגות, הנמתחות בקו ישר ואלכסוני ממרומי הקומה הרביעית ועד לקומה 0 התחתונה. אולם זה נועד לשמש במקביל מעבר אנכי ואופקי, מפגש ולימוד עצמי. אך יש לו גם חזית ייצוגית הפונה לשדרת הולכי הרגל המלווה אותו. חזית זו מורכבת כולה ממסכי זכוכית הפונים לכיוון דרום ומעידה על בעייתיות מסוימת במחשבה האקלימית. זהו עניין תמוה במיוחד בתקופה שבה השיח על תכנון אקלימי תופס עניין מרכזי בתכנון, בעיקר בבנייני ציבור ואקדמיה בארץ, שאת חלקם סיקרתי כאן ובבמות אחרות בעבר. ממדי קירות המסך לא מותירים באולם הגדול פיסה אחת מוגנת מפני קרני שמש ישירות. סביר להניח שעם בוא הקיץ יידרש להגביר בבניין את מיזוג האוויר, אחרת ניתן יהיה לטגן כאן ביצה בלי כיריים.

ההגנה על האולם מפני שטף קרני השמש החודרים אליו, בשלב זה, יכולה להתבצע באמצעות שלושה פתרונות שראוי להימנע מכל אחד מהם: (1) מדבקות כהות על הזכוכית, כאלה שסביר להניח יתקלפו או יישרטו בתוך פרק זמן קצר. (2) מתקני הצללה, תריסים, שיתמלאו באבק ויכסו על הזכוכית שתאבד את משמעותה אחרי כל אותה השקעה. (3) וילונות שגם הם ייתרו את הצורך בכל אותה זכוכית. חלופה רביעית היא זו שמכונה לרוב "עסקים כרגיל" – להותיר את המצב כמו שהוא. הבעייה היחידה שתשאר תתרכז בשאלה מתי ומי ינקה את כל אותו משטח ענק של זכוכית. מסיבוב קצר במבנים אחרים בקמפוס, נראה שאם ירצו או לא, זה מה שיהיה.

בהיבט העיצובי מסך הזכוכית אינו מורכב ממשטח ישר, אלא מתאפיין בצורות גליות שאינן חזרתיות. זהו האלמנט העיצובי היחיד שניתן להתייחס אליו בחזית, במידה ומתעלמים באלגנטיות מרמת פרטי הגמר, כמו אלה של חיבור המסך לקרקע או לגג, עיצוב העמודים הצמודים לו ועוד ("תמיד אפשר לשאוף ליותר", מודה מוצפי בהתייחסו לרמת הפרטים. "זה לא קיר המסך הראשון שאנחנו עושים ומקיר מסך אחד לשני אנחנו לומדים ומשתפרים, אבל ברור לי שיש מה להשתפר. אנחנו מודעים ליכולות ולתקציב שלנו"). הקוים המאפיינים את קיר מסך הזכוכית רכים וחופשיים יותר מאלה של מבנים קופסתיים. אלה נועדו להדגיש את המרחב הציבורי המשיק לו מבחוץ – בשדרה המרכזית, מקום של פנאי והתאווררות לסטודנטים ולסגל, וכן תפאורה ייצוגית להתרחשות כמו גם לתיאטרון הפתוח המשולב בשדרה ופונה לחזית זו.

.

מראה הבניין מהאוויר: שלושה אגפי מעבדות ומשרדים המלווים את הטופוגרפיה הטבעית ומקושרים לאגף רביעי משותף וייצוגי הפונה לשדרה המרכזית (צילום: אדריכל דוד מוצפי)

.

תקרת האולם החשופה היא מרכיב נוסף שמושך עניין. לעיני המבקרים נחשף השלד הנושא את הגג. האדריכל מספר שהגג החשוף לא תוכנן כך על ידו, אלא בתוספת תקרה מונמכת. בעיות תקציב הותירו את העבודה לא שלימה והגג נותר חשוף בפנים האולם. "זה ממש מציק לי ומצער אותי", משתף מוצפי בתחושותיו, "אבל תמיד אפשר להוסיף", הוא משלים באופטימיות זעירה.

הבניין אוכלס לפני שנה, אלא שנותרו בו השלמות לתכנון ולביצוע וגם טקס חנוכה חגיגי טרם התקיים. באגף המשותף מתוכננים להשתלב בעתיד ספות ומקומות ישיבה למפגש וללימוד עצמי. גם התאורה הדלוחה והחיוורת שמאירה את פנים הבניין בשעות הערב בשלב זה, צפויה להתחלף בהמשך בתאורה מעוצבת, כזו שתדגיש אלמנטים אדריכליים באולם – כמו המדרגות, הגג, מסך הזכוכית, או את פינות הישיבה והלימוד שמוצפי מבטיח שישולבו פה בעתיד.

.

תכנית הבניין (באדיבות אדריכל דוד מוצפי)

.

.

(2) האדריכל

לעומת בנייני פקולטה למדעי הטבע או החיים שהוקמו באוניברסיטאות בישראל שאותם תכננו אדריכלים מפורסמים כמו בנימין אידלסון וגרשון צפור (האוניברסיטה העברית), ורנר יוסף ויטקובר וישראל שטיין (תל אביב), אריה אל-חנני וניסן כנען (בר אילן) ועדה כרמי-מלמד (בן גוריון), הרי שבאריאל בחרו להפקיד את תכנון בניין הפקולטה, כמו גם את מרבית שאר המבנים המוקמים בקמפוס בעשור וחצי האחרונים, בידיו של האדריכל דוד מוצפי.

סיקרן אותי להכיר את השורשים של מוצפי: הוא סיים את לימודי האדריכלות בטכניון בחיפה ב-1991, הספיק לעבוד תקופות ארוכות יחסית בשני משרדי אדריכלים ותיקים. שבע שנים ראשונות עבד אצל האדריכל סלו הרשמן, בעיקר על תכניות מתאר לשכונות מגורים באשקלון ובגבעת שמואל וגם בנייני מגורים. לאחר מכן עבד שמונה שנים במשרדו של האדריכל דוד נופר, שם התמחה בתכנון מבני ציבור ובמיוחד מבני חינוך.

"מדוד נופר למדתי לראות וללמוד את השטח ולעשות עבודה שתהיה פונקציונלית וחסכונית", הוא מסביר כיצד חילחל לעבודתו מה שלמד ממעסיקו לשעבר וכיצד הכתיבו שלוש הטראסות הקיימות את יצירת שלושת האגפים בבניין החדש. גם הרעיון להגדיר אגף ציבורי משותף וגם עיצובו, נבעו לדברי מוצפי מהשראה שקיבל מנופר: "בתכנון בתי ספר אתה מקבל פרוגרמה ממשרד החינוך, כזו שלא נותנת לאדריכל ס"מ אחד לנשום. אבל נופר ידע איך להכניס את שאר-הרוח לשטח הכל כך מצומצם. היו לו כל מיני רעיונות שבאמצעותם הוא הצליח לסחוף אחריו את העיריות וליצור שטח ציבורי שכל כך חסר. גם את הצורות – מנופר למדתי שלא צריך לפחד מצורות שהן לאו דוקא אורטוגונליות, אלא כאלה ששוברות את הצורה הקופסתית".

בימים אלה מתכנן מוצפי מבנים נוספים בקמפוס, חלקם כבר לקראת בנייה. בניין מורשת ישראל וקיימות שיכלול מוזיאון ארכאולוגי, בניין לחקר היין, אודיטוריום מרכזי לקמפוס עם 600 מושבים ואודיטוריום נוסף וקטן יותר למחלקה לאדריכלות, תוספת קומות לבניין מאיץ החלקיקים הוותיק, בניין מדעי הבריאות שנמצא בשלבי גמר וישמש פקולטה לרפואה כולל מרכז רפואי וקומה מסחרית (מצוי ממש מול בניין מדעי הטבע), וגם ששה בנייני מעונות סטודנטים. המשרד מתכנן גם את פיתוח הנוף בקמפוס.

.

אם במהלך היום הזכוכית מתפקדת כמראה הרי שעם רדת החשיכה נחשף לעין פנים הבניין

.

הפרטים

.

מבט על השדרה 

.

בחלקו העליון, המזרחי, של הבניין, גוש אטום ומעוגל המחופה בלוחות אלומניום בשני גווני אפור הסוגר על ארבעה אולמות הרצאה

.

מימין כניסה ראשית לבניין מכיוון מזרח

.

כניסה

.

מבואת הכניסה ממזרח. חוץ מהעיצוב הדל, כאן נחשפים לראשונה גם לשילוט שמופיע בכל חלקי הבניין. לא טרחו לעצב שילוט חגיגי יותר לדופן הפונה לכניסה המרכזית. אולי גם זה זמני

.

מדבקת השילוט נחתכה על ידי הדלת

.

בגוש המעוגל שבקצה המזרחי של הבניין מצויים אולמות הרצאות

.

באולם הזה המושבים הם בצבע ירוק זרחני

.

ובאולם אחר הם צהובים. בסך הכל ישנם ארבעה אולמות הרצאה המכילים יחד 600 מקומות ישיבה

.

מרפסת רחבה נפתחת בכל קומה מאולם ההרצאות אל האולם הגדול המלווה את החזית הדרומית

.

מהמרפסת ניתן להשקיף אל האולם הנמתח לאורך של כ-50 מ'

.

מבעד למסכי הזכוכית נשקף תיאטרון פתוח, בניין רפואה שעדיין בבנייה ובתי המגורים של השכונה הסמוכה

.

השמש מסנוורת ובשלב זה אין הרבה מה לעשות כאן חוץ מלרדת במדרגות

.

גג קל. האדריכל תכנן תקרה שתכסה על הגג, אך בגלל מגבלת תקציב היא לא בוצעה

.

כ-80 מדרגות מקשרות בין הקומה הרביעית ובין קומה 0 שבתחתית. עם רדת החשיכה ההתמקדות היא במדרגות

.

מבעד למסך הזכוכית נשקף בניין מדעי הבריאות שבנייתו טרם הושלמה

.

המדרגות יורדות והקצה בקושי נראה באופק

.

בדרך למטה

.

מסכי הזכוכית מתנשאים לגובה ובקצה העליון רפפות הצללה שלא באמת מצלות

.

המדרגות מלוות את הנוף

.

המסדרונות מקשרים לשלושת אגפי המעבדות ובסך מכיל הבניין 900 מ"ר שטח בנוי

.

מסדרון טיפוסי באחד משלושת האגפים

.

משני צידי המסדרון פרוסים מעבדות מחקר והוראה. בסך הכל הוקמו כאן 30 מעבדות מחקר בשטח של 60 עד 130 מ"ר וכן מעבדות מחקר, משרדים ואולמות הרצאה

.

הצצה למעבדה

.

החלק התחתון ריק אך בקרוב ישולבו בו מיטות שיזוף

.

מתקרבים לקצה התחתון של המדרגות והבניין – המקום שבו החזית הדרומית הייצוגית מתחברת לדופן המערבית של הבניין

.

ולמטה מגלים שאת הסיום חגג האדריכל עם שטיחון

.

מבט מלמטה, כאן אפשר לשים לב לפסים הצהובים שעל הקיר

.

גם בבניין הסמוך המשמש את בית הספר לאדריכלות (נבנה לפני יותר מעשרים שנה בתכנון האדריכל דוד אהרוני) תמצאו מהלך של מדרגות החוצות אולם בצורה דומה

.

יש כאן חדר אוכל עם מטבחון

.

קצה המדרגות בקומה 0

.

חזרתי אל החזית המזרחית הכוללת חיבורים של כמה שפות עיצוביות, שהמשותף להן הוא החורים הדומים של פתחי החלונות

.

בחזית הצפונית ניתן לזהות את שלושת האגפים המאכלסים את המעבדות

.

שמעוצבים בחזותם כמו בתי מגורים

.

בלילה נראה בניין הפקולטה למדעי הטבע כמו מחנה צבאי

★

שיר לסיום:

.

★