סיבוב ברחוב הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 בתכנון אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני

השותפות המקצועית הפורייה של האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, שנמשכה תשע שנים בלבד (1965-1956) הצליחה להניב שורה ארוכה ומוצלחת של עבודות. פרק מרכזי ביצירתם המשותפת הוקדש לבתי דירות שנבנו בעיקר בתל אביב, אחד הבולטים שבהם הוא זה שלפנינו ונבנה במפגש הרחובות הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 ובנייתו הושלמה ב-1959.

הבניין נעדר את הפלסטיות שאפיינה את הברוטליזם התקופתי, זה שהופיע ביתר נוכחות זמן קצר מאוחר יותר. הוא שומר על הגושניות התיבתית המרחפת על עמודים דקיקים, זו שאפיינה את המודרניזם ובמיוחד את זו שהגה לה קורבוזיה ששני אדריכלים אלה העריצו. אך עיצובו החזותי יוצא הדופן שהשתמר לכל אורך השנים באופן מצוין יחסית, הופכים אותו לאחד מבתי הדירות הבולטים והמוערכים שנבנו בעיר. לסיום – שני בתי דירות נוספים ברחוב, מוקדמים יותר.

ועל כך ברשימה זו.

.

277143628_5522423064453897_3093209366286088215_n

1959

.

(1) הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17-15, בתכנון האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, 1959

.

20220206_142800

לעומת רחוב הנביאים שחזיתות הבניינים מוסתרים בידי צמרות העצים, ברחוב שמריהו לוין אין כמעט עצים

.

20220206_142925

הבניין הוקם על גבי במה נמוכה

.

20220206_144300

את העיסוק בחזית בית הדירות המשלבת פתרון של הצללה, החל האדריכל אברהם יסקי עוד במהלך השותפות הקודמת שבה לקח חלק עם האדריכל שמעון פובזנר

.

צילום מסך 2022-03-25 104532

הבניין התפרסם ב-1963 בכתב העת הצרפתי לאדריכלות l'architecture d'aujourd'hui (המרכז לחקר המורשת הבנויה בטכניון)

.

.

(1) המרפסת

יסקי החל לעבוד על בתי דירות ב-1954 עוד במסגרת השותפות שייסד עם האדריכל שמעון פובזנר. אך יתכן ותכנן בתי דירות עוד קודם לכן במסגרת עבודתו כשכיר במשרדם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון. בתי הדירות שתכנן עם פובזנר בין השנים 1956-1954 זכו להערכה יוצאת דופן, שהובילה להענקת פרס רוקח לשני האדריכלים הצעירים על הבניין שתכננו במפגש הרחובות אנטוקולסקי ורמברנדט בצפון העיר. כבר בבניינים שתכננו בתקופה זו ניתן למצוא את תשומת הלב שהעניקו האדריכלים לטיפול בחזית ובמסגרת זו למרפסת.

גם אלכסנדרוני הספיק להתנסות קודם לעבודתו עם יסקי בתכנון בתי דירות. במסגרת עבודתו ב"חבר אדריכלים" – אותו קואופרטיב קצר ימים שייסד האדריכל דב כרמי, תכנן כמה בתי דירות בתל אביב.

אין מרפסות סגורות מתוכננות בבניינים שתכננו יסקי ופובזנר, אלא חלוקה של שטח המרפסת לאזור חשוף ולאזור פחות חשוף באמצעות סבכה של בלוקים שאינה עוצרת את מעבר הרוחות לאוורור הדירה, אך כן עוצרת את המבט החודרני מכיוון הרחוב או הדירות הסמוכות. במקרה של הבניין באנטוקולסקי פינת רמברנדט ניתן למצוא עקרונות תכנון שהודגשו באופן מופגן יותר בבניין שבפינת הרחובות הנביאים ושמריהו לוין, ואפשר למצוא בו את השימוש בתריסי עץ הנעים על מסילות.

בבניין שלפנינו כבר אין מרפסת פתוחה קבועה, אלא החזית כולה היא דינאמית וניתנת לשינוי באמצעות שני מסכים שסוגרים על כל אחת מ-12 המרפסות הפונות לרחוב: תריסי אסבסט אנכיים ומסיביים הניתנים להטייה קלה וסבכות עץ הניתנות להזזה על גבי מסילה. בעוד שהתריסים הם פטנט ישראלי למהדרין, הרי שלסבכות העץ מסורת עתיקה, אך כזו שזכתה לעדנה מודרנית תחת ידיו של האדריכל האיטלקי קרלו סקרפה. ברבות מעבודותיו שילב סקרפה סבכות עץ משוכללות ובאותה עת החלו לזכות בפרסום בינלאומי, שסביר להניח לא נעלמו מעיניהם של יסקי ואלכסנדרוני.

המשחק הויזואלי שיוצרות המרפסות, החומרני, הצורני והשימושי, הוא זה שהעניק לבניין פרסום והערכה. אלמנט נוסף שהדגיש את הבניין על פני שאר בתי הדירות שנבנו באותה תקופה, כפי שמציין זאת שרון רוטברד בספרו "אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית" (בבל, 2007) הוא ה"הכלאה בין בניין המגורים התל אביבי על עמודים והבלוק הקורבוזיאני על עמודים".

.

20220206_144323

כמו משטח דמקה המשלב לסירוגין שני סוגים להצללה ואוורור הדירה: תריסים אופקיים מסוג התריסול וסבכות עץ צפופות

.

.

(2) ההערכה

הד לחשיבות ולהערכה להם זכה הבניין בשעתו, ניתן לשמוע יותר מ-60 שנה מאוחר יותר, בזכרונותיהם של עמיתים בני דורם של יסקי ואלכסנדרוני:

"אמרו לנו שזה בניין מיוחד", נזכר האדריכל ישראל גודוביץ (88) בהלך הרוחות ביחס לבנייין בעת שהוקם. בשעתו היה גודוביץ סטודנט לאדריכלות בטכניון והסטודנטים היו ערים למתרחש בבנייה העכשווית בארץ.

"בבניין הזה יש חשיבה של מהי מרפסת. זה היה נדיר במקומותינו, אין עוד דוגמה כזו, אפילו לא חיקו את זה וחבל", הוא מספר על המהלכים שמשכו את תשומת הלב תוך שהוא משבח את איכות התכנון. לא הצלחתי לעצור אותו או להשחיל מילה.

"היו באותה התקופה ניסיונות וחיפוש לטיפול במרפסת – איך להכניס את הבריזה אל הדירה. תל אביב תמיד עמדה במבחן הבריזה, אבל בנושא הזה זו העבודה הכי חשובה בתל אביב. התריס הענק הזה הוא דבר גדול שעדיין מוליך אתה בריזה פנימה לדירה". גודוביץ ממשיך ומציין שבזמן לימודיו היה האדריכל אביה השמשוני, אדריכל חיפאי שבמקביל היה מבכירי הסגל בפקולטה, חוזר ומדגיש את חשיבות תכנון כניסת הבריזה אל פנים הבניין. גודוביץ לא שכח את דברי מורהו והוא מספר ש"לפני כמה שנים פנה אלי סטודנט ושאל אותי על מה כדאי לו להתמקד בעבודה סימנריונית שתעסוק בתל אביב. אמרתי לו לבחור את המרפסת, כי היא הדבר הכי חשוב בעיר".

"הייתי עובר שם בפינה, מסתכל המום ושואל את עצמי מה הייתי עושה עם תריס אחר. הם הרי המציאו פה משהו. גם היום הבניין עומד במבחן הזמן, אולי בגלל שהוא כל כך נדיר, אבל אולי גם בגלל שהוא כל כך נכון, כי מבחינה אדיכלית הוא אומר את מה שיש בפנים – יש חדר אירוח בצד שפונה לרחוב וחדרי שינה בעורף. רואים שהדירות בבניין הן פשוטות, לא בקרתי באף אחת מהן אף פעם אבל רואים מבחוץ. הוא לא עושה טריקים אלא הכל בפשטות. מאד התרשמנו בזמנו מהתריס הגדול". אחר כך המשכנו ושוחחנו על האנדרטה לחללי גדוד 46.

.

20220206_144239

שתי כניסות נפרדות מקשרות לשמונה דירות כל אחת

.

.

(3) דירה לדוגמה

בתחילת העשור הקודם עיצבו האדריכלים פאולה ליאני ואיתי פריצקי דירה בבניין. השניים הכירו את הבניין וערכיו עוד קודם לכן, ובהזדמנות שניתנה להם להתערב בו הם ביקשו לתת פרשנות אישית ועכשווית משלהם למקום. "הרעיון היה להשתמש בסוג חדש של סבכות, לא מעץ כמובן אלה מפנלים של פוליקרבונט", מספר פריצקי. "המבנה שלהם הוא כוורתי, על בסיס משושה, והם יוצרים את כל החלוקות הפנימיות של החדרים, כך שאין קירות קבועים בדירה". באופן זה יכלה בעלת הדירה להנות מאולם אחד גדול ומרווח ובעת הצורך לפצל אותו בקלות לשלושה חדרים נפרדים.

"השארנו ותיקנו את הסבכות המקוריות וצבענו את החלק הפנימי שלהן בלבד בלבן כדי שיתאים לאופי החדש של הדירה", ממשיך פריצקי. "הפנלים הללו מדברים עם החזית של הבניין והשילוב שלהם עם הרפרפות יוצר את האפקט moiré, מוארה, שמאד קשה לראות בצילום אבל זה נותן תחושה שאתה נמצא בתוך ענן".

הדירה פורסמה ב-2013 באתר designboom.

 .

צילום מסך 2022-03-26 202926

2013: דירה בעיצוב האדריכלים פאולה ליאני ואיתי פריצקי – מבט על המטבח והסלון קודם לריהוט (צילום: עמית גרון, באדיבות פריצקי ליאני אדריכלים)

.

צילום מסך 2022-03-26 203003

2013: הדירה היא ללא קירות פנימיים והסבכות החדשות שהותקנו מאפשרות לפצל את הדירה לשלושה חדרים נפרדים (צילום: עמית גרון, באדיבות פריצקי ליאני אדריכלים)

.

צילום מסך 2022-03-26 210832

2013: הסבכות הן דינמיות וניתנות לתזוזה מהירה וקלה. מבט אל החזית העורפית של הדירה (צילום: עמית גרון, באדיבות פריצקי ליאני אדריכלים)

.

.

(4) מהלכים נוספים

בחזית הפונה לרחוב הקפידו האדריכלים לשמור על אחידות והבניין נראה כמו תיבה מושלמת. אלא שמיקומו של המגרש וממדיו השפיעו על כמה מהלכים שביצעו האדריכלים.

המהלך הראשון הוא ההתייחסות להיותו מגרש פינתי הפונה בחזית הצד הצרה לרחוב הנביאים. הודות לכך שורת העמודים המלווה את החזית הראשית, נמשכת גם לחזית הפונה לרחוב הנביאים, ויחד איתה גם קיר התמך הנמוך המורכב מבטון חשוף ומעגל בפינה. בזה מסתיימת המחווה למפגש הרחובות. אגב, הקומה המפולשת החלקית או המלאה היתה אלמנט חזרתי בבנייני המגורים ולא רק שתכננו יסקי ואלכסנדרוני.

המהלך השני מתייחס לממדי המגרש בצורת האות ר'. הודות לכך התאפשר להגדיל מעט את הדירות שמצויות בכניסה מרחוב שמריהו לוין 15, מבלי שהדבר יורגש בחזית הראשית השומרת על אחידות. בשטח זה שבו בולט המגרש בעורף התאפשר לימים לקבוע גם כמה מקומות חנייה לדיירים.

.

צילום מסך 2022-03-24 184139

צורת המגרש דומה לאות ר' – לכן הדירות בחלק הדרומי גדולות יותר וגם יש חנייה (מתוך ההיתר השמור בארכיב מינהל ההנדסה העירוני)

.

.

(5) נתונים

הבניין הוקם על מגרש פינתי בשטח של 930 מ"ר והוא מכיל בסך הכל 16 דירות. שתי כניסות נפרדות לבניין וכל אחת מקשרת ל-8 דירות ולמקלט תת-קרקעי קטן: לשתי דירות בקומת הקרקע בנות 2 עד 3 חדרים, ובשלושת הקומות העליונות 6 הדירות הן בנות 3 עד 4 חדרים. בהיתר הבנייה מופיע גם חדר כביסה לצד הקצה העליון של כל אחד משני חדרי המדרגות, אך זה מעולם לא מומש.

הבניין נכלל ברשימת המבנים לשימור.

.

צילום מסך 2022-03-25 103309

תכנית קומה טיפוסית: 4 דירות בקומה (מתוך ההיתר השמור בארכיב מינהל ההנדסה העירוני)

.

.

(6) האדריכלים

השותפות בין האדריכלים אברהם יסקי (2014-1927) ואמנון אלכסנדרוני (2020-1929) נמשכה 9 שנים בלבד. השניים עבדו לראשונה זה לצד זה בעת תכנון בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם בירושלים. יסקי היה בשעתו שותף של האדריכל שמעון פובזנר ואלכסנדרוני עבד כשכיר במשרדם של האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר. עם הקמת השותפות החדשה של השניים ב-1956 הצליחו השניים לתכנן שורה ארוכה מאד של בניינים, בכל רחבי הארץ, שבלטו היטב בנוף הבנייה המקומי.

יחד תכננו השניים שני מעונות לעולים אקדמאים – בבאר שבע ובנוף הגליל. בבאר שבע תכננו גם את "שיכון הארבעים" ואת בלוק "רבע קילומטר" ב"שיכון לדוגמה" (שכונה ה'), תחנת אוטובוסים מרכזית ואת השוק הסיטונאי (נהרס). בתל אביב תכננו שניים ממגדלי המשרדים המוקדמים – "בית הסנה" (במפגש הרחובות אלנבי ויהודה לוי) לאחרונה פרסמתי כאן רשימה על סככת האוטובוסים שתכננו בכניסה לקמפוס גבעת רם.

עם פירוק השותפות המשיך אמנון אלכסנדרוני לדרך עצמאית. לעומתו, הקים יסקי שותפות חדשה עם האדריכל יעקב גיל ולאחר מכן עם יוסי סיון. יסקי, ללא שותפיו, זכה בפרס ישראל ובפרס רכטר. כיום ממשיך המשרד לפעול תחת השם "יסקי-מור-סיון אדריכלים" והוא אחד מהגדולים בתחום.

.

20220206_144156

הסלון הדירתי פונה לכיוון הרחוב וחדרי השינה פונים אל העורף צורת המגרש בדומה לאות ר' אפשרה חניון קטן בחלק הדרומי (משמאל)

.

20220206_144201

המבנה בצורת תיבה כשחזיתות הצד אטומות בעוד הפתחים לחדרים נקבעו בעיקר בחזית הפונה לרחוב וחזית הנגדית הפונה לעורף המגרש

.

20220206_144311

למרות שנראה שהבניין לא עבר שיפוץ או חידוש משמעותי מאז נחנך לפני 63 שנה הוא עדיין נראה מצוין.

.

20220206_143014

לכל אורך החזית הפונה לרחוב נשען הבניין על סדרת עמודים עגולים

.

20220206_143017

מדרגות רחבות בגוון כהה מקשרות בין מפלס הרחוב ובין מפלס הכניסה הגבוה מעט

.

20220206_143909

שלט של חברת הבנייה "חירם" נותר לצד אחת מהכניסות

.

20220206_143751

פנים הבניין צנוע וכולל מבואת כניסה זעירה שממנה גישה לדירות הקרקע

.

20220206_143810

המעקה פשוט ומורכב מעבודת פרזול המשלבת מאחז יד מעץ – עם זאת נעשו הפרטים בעבודה מעולה עם עיצוב מלא תנופה ששרד בשלמותו עד היום ללא צורך בתחזוקה מיוחדת

.

20220206_143833

מבט חזרה מהכניסה אל הרחוב

.

20220206_143847

הבניין תוכנן עם חזות כמעט סימטרית לכיוון הרחוב. בשלושת הקומות העליונות אין כל התייחסות למיקום הבניין במגרש פינתי, אך בחלק המפולש שבקומת הקרקע ממשיכה שורת העמודים שתומכת בחזית ופונה גם לרחוב הנביאים, כשהפיתוח מתייחס גם הוא למפגש עם רחוב הנביאים

.

20220206_144058

הכניסה השנייה לבניין זהה לזו הראשונה, אלא שכאן הדיירים שילבו תצוגת אופניים המלווה את הבאים והיוצאים. בגלל שינוי בשיפוע הקרקע – כאן יש שלוש מדרגות בלבד, לעומת ארבע מדרגות בכניסה השנייה

.

20220206_144101

הכניסה למספר 15

.

20220206_144018

מבואה דומה: הקירות מחופים בלוחות אבן נסורה

.

.

שני בתי דירות נוספים ברחוב שמריהו לוין שראוי להתעכב בהם:

(7) שמריהו לוין 9 פינת ספיר 19, בתכנון האדריכל אהרון דורון (שתכנן גם את בית ילדותי), 1952

.

20220206_144549

בהמשך הרחוב בית דירות פינתי שתכנן האדריכל אהרון דורון. הבניין עבר שינויים וכל המרפסות בו נסגרו. אפשר למצוא בו דמיון מסויים לבניין שתכננו מאוחר יותר בקצה הרחוב יסקי ואלכסנדרוני

.

.

(8) בית קיכלר – שמריהו לוין 7 פינת ספיר 22, בתכנון האדריכלים מרדכי זברודסקי ויצחק בונה (בלקס), 1939

.

20220206_144634

בניין נוסף ברחוב הוקם בשנות ה-30 בתכנונו של האדריכל מרדכי זברודצקי

.

20220206_144726

הכניסה לבניין היא מבעד לשני אדניות ומבואה מחופה בלבנים חומות

.

20220206_144802

ריבועי זכוכית בדלתות הכניסה ועיגולי זכוכית בגגון

.

20220206_144823

רק חום וחום

.

20220206_144838

גם בפנים החום שולט

.

20220206_144917

תיבות דואר מעץ ומאחז יד המשלב זכוכית ועץ

.

20220206_144905

מבט אל הרחוב – אל הבניין שתכנן האדריכל אהרון דורון

.

20220206_144849

והגגון

מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

בית קרסו (אריה כהן)

רופין 40 (אריה קרפץ)

יעל 3 (אוסקר קאופמן)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

בן גוריון 88 (אליהו וולמן)

ויזל 11 (מרדכי רוזנגרטן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

בית מילמן (יצחק פרלשטיין)

גשר אוסישקין (קיסלוב קיי)

בלפור 26-24 (מיכאל פלאטו)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

תיכון עירוני ה' (אבא אלחנני)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בניין נפתלי (אריה אל-חנני וניסן כנען)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

בית הקיבוץ נטוש (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

תחנת קרליבך התת-קרקעית של הרכבת הקלה

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

הקולוסיאום

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: