סיבוב במרכז הקליטה בית מילמן ברמת אביב שהוסב למעונות סטודנטים

ב-1971 היה בית מילמן שנחנך באותה שנה ברחוב טאגור 32 לבניין הגדול והמרכזי בשכונת רמת אביב ב' שבצפון תל אביב. את הבניין שהוקם כמרכז קליטה למהגרים תכנן האדריכל יצחק פרלשטין, שתכנן את תכנית השכונה ואת מרבית הבניינים שבה. חזיתו נמתחת לאורך יותר מ-80 והוא מתנשא לגובה של שמונה קומות. הוא הוקם בין שני שטחים רחבי ידיים שתוכננו כגנים ואלה פותחו בעשור הבא. כיום הוא משמש למעונות סטודנטים, הודות לקרבה הגדולה לקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

טרגדיה שהתרחשה בבניין הובילה בשנות ה-80 לשינוי בכל המעליות בישראל. בעקבות תאונה שהתרחשה במעלית של בית מילמן ובו קיפחה את חייה ילדה קטנה, עולה חדשה מאתיופיה, נקבעה חובת התקנת דלת אוטומטית כפולה. כאן גם נחשפה שחיתות נוספת בתחילת שנות ה-70, כשהתגלה שדיירים במעונות הם בכלל ישראלים רגילים שמכרו דירה וטרם הספיקו להכנס לדירה החדשה ובקומבינת קשרים עם בכיר בסוכנות הצליחו לקבל כאן דירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

274957574_5461116733917864_2440722458193311152_n

1971

.

צילום מסך 2022-02-27 192429

בית מילמן ברחוב טאגור בתל אביב

.

20220221_164113

חזית דרומית פונה לחורשה. הבניין מרחף על קומת עמודים: קומה מפולשת מעל לגוש החנויות ובגג הותקן גגון רחב שמאפשר גם הוא מרחב של שהייה לרווחת הדיירים

.

WhatsApp Image 2022-02-28 at 21.27.04

1971: חזית דרומית לאחר השלמת הבנייה (מתוך "ישראל בונה")

.

WhatsApp Image 2022-02-28 at 21.50.10

1969: חזית צפונית מוקדמת ללא הקומה השביעית שבוצעה (מתוך הספר "הוסטלים")

.

20220224_123428

בגוש המערבי דירות של חדר אחד

.

20220221_164940

בגוש המזרחי דירות של שני חדרים עם מרפסת

.

20220221_165003

מעבר ציבורי חוצה את הבניין ומלווה את החזית המסחרית של המרכז השכונתי. בקומת הביניים הצמודה לקומה המפולשת שמעל לחנויות פעל בעבר האולפן ללימוד השפה העברית.

.

20220221_164925

באולם ששימש מבואת כניסה, חדר אוכל והתכנסויות פועל כיום סניף של סופר-פארם

.

20220221_164840

קומת הקרקע מחופה באבן

.

.

(1) בית מילמן

הבלוק הענק של בית מילמן עדיין מרשים בגודלו. עד ממש לאחרונה ברמת אביב לא נבנו בנייני ענק והבינוי נותר כמעט כולו משנות ה-60 וה-70. פרויקטי פינוי-בינוי התעכבו כאן, ורק עכשיו מחקו למשל כמה מבנים שתכננו מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד לטובת מגדלי מגורים חדשים.

הבניין שהוחל בהקמתו בסוף שנות ה-60 ונחנך ב-1971, נעדר כבר את הבטון החשוף שאפיין רבים מההוסטלים שהוקמו לפניו. בבית מילמן תמצאו חיפוי של אבן בקומת הקרקע, ובקומות העליונות יחידות טרומיות צבועות. לעומתו, בספר-קטלוג "הפרויקט הישראלי" מאת צבי אפרת, מככבים ההוסטלים שקדמו לו כדוגמאות לשימוש בבטון חשוף – אלה בבאר שבע ובנצרת עילית שאת שניהם תכננו אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, זה שבבת ים שתכננו משה ירמיצקי, גבריאל מרגלית ויעקב מרקו וכמובן שגם זה באשדוד – "בית קנדה" – בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן (שנידון בהרחבה בפרק ״מקרה אשדוד״, בספר החדש ״אחרי המודרניזם: האדריכלות של משה לופנפלד וגיורא גמרמן״, שפרסמתי עם ד״ר צבי אלחייני ושיצא לאחרונה בסדרה ״אסיה אדריכלות״ בהוצאת אסיה).

לתכנון הבניין הוזמן האדריכל יצחק פרלשטין, מבכירי אדריכלי המגורים שפעלו בשעתו בישראל. פרלשטין תכנן את מרבית מבני המגורים בסביבה הסמוכה לבית מילמן כמו גם את התכנית לשכונה. על מתחם עמידר שתכנן האדריכל בהמשך הרחוב כתבתי כאן מזמן, פרויקט שמצוי כבר כמה שנים בסכנת הריסה.

באותה עת תכנן פרלשטין הוסטל נוסף, אף הוא תוכנן כבלוק המתנשא לגובה של שמונה קומות, אלא שהוא הוקם ברחוב הירדן פינת הבילויים ברמת גן. המשותף לשני ההוסטלים, שתוכננו והוקמו במקביל, היה תוספת של מרכז מסחרי שכונתי במפלס הרחוב. אלא שבעוד המגרש ברמת גן קטן יחסית, הרי שברמת אביב נהנה הפרויקט מפיתוח נופי עשיר הודות לשני גנים שפותחו משני עבריו של ההוסטל. לגן שמדרום אופי של חורשה צפופה והעצים הם השולטים. לזה שמצפון אופי פתוח והדשא ועצי דקל הם השולטים.

.

Screenshot 2022-02-28 074804

1963: "יחידת שכנות ב'" – תב"ע 660 תיקון 3 לתכנית המתאר. את התכנית לרמת אביב ב' ערך האדריכל יצחק פרלשטין כשהיא כוללת שני גנים שכונתיים (כיום גן פוליטי וגן טאגור) הסמוכים לשני מרכזים מסחריים, ורחוב פנימי היקפי ומרכזי (כיום טאגור, יהודה הנשיא, הרב אשי, אופנהיימר)

.

.

בהיבט העיצובי, בדומה לגישתו העיצובית של פרלשטין, גם כאן יצר האדריכל בחזיתות הבניין משחק צורני לו הוסיף והעניק ביטוי פלסטי. העיצוב החזרתי שבו עשה האדריכל שימוש, מדגיש את גודלו של הבניין בנוף הבנוי המקומי, וכדי לגוון, העניק ביטוי בחזית הדרומית גם לשינוי באופי הדירות באמצעות עיצוב שונה שמופיע באגף שממזרח למגדל המדרגות מזה שממערב. באגף המזרחי שולבו מרפסות בדירות שמוסיפות עומק ומגוון. לעומת זאת, החזית הצפונית שאליה פונים המסדרונות הקומתיים עוצבה באופן אחיד לכל אורך הבניין.

המסדרונות בבניין פונים לצפון ולכן הם מוארים לכל אורך היום באור נעים. חלונות זכוכית מחוסמת רחבים וגבוהים שופכים אור בהיר לכל אורך המסדרון ומונעים את התחושה כי מדובר במעבר צר וארוך.

שני טיפוסי דירות נקבעו: דירות חדר באגף המערבי (24 מ"ר) ודירות שני חדרים עם מרפסת באגף המזרחי (32 מ"ר). כל דירה כללה מטבחון ופינת אוכל, אך בקומת הקרקע פעל גם חדר אוכל עם מטבח צמוד שהגיש ארוחות מסובסדות. בסך הכל נקבעו כאן קרוב ל-170 דירות קטנות.

בית מילמן נקרא על שמו של בן ציון מילמן שנפטר חודשים ספורים לפני חנוכת הבניין. מילמן ייסד את חברת "חלמיש – חברה ממשלתית-עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב-יפו", והוא אף עמד בראשה עד לפטירתו. בנוסף, שימש מילמן בתפקיד מנהל המחלקה למפעלי שיכון במשרד השיכון, וליווה במשך שנים את האדריכל יצחק פרלשטין בפרויקטי הבנייה שתכנן עבור משרדו.

"בן ציון מילמן ואבא היו נפגשים בשבתות וממשיכים לשבת ולשוחח על ענייני עבודה", מספר לי יקי פרלשטין בנו של האדריכל על הקשר ההדוק שהיה בין השניים. "היה לשניהם המון כבוד הדדי ובן ציון החזיק מהאיכויות של אבא, תמך בו ושמר על חברות טובה. "בן ציון מילמן גר בדירה ברחוב קטן בצפון הישן של תל אביב ומה שבלט באישיותו זו הצניעות. הוא היה אמנם גדל גוף, אך היתה לו צניעות בן גוריונית".

.

WhatsApp Image 2022-02-28 at 21.26.40

סוף שנות ה-60: דגם בית מילמן והמרכז המסחרי הסמוך בתכנון האדריכל יצחק פרלשטין. הבניין כולל כאן 6 קומות מגורים בלבד (ולא 7 כפי שבוצע), מגדל המבואות הקומתיות כולל מסך זכוכית ובפועל הוקם קיר אטום. גם הגג פיסולי יותר ולא כפי שבוצע (מתוך "ישראל בונה")

.

.

הבניין נותר כמו שהיה, אלא שחלק מהשטחים האיכותיים שהעמיד האדריכל לשירות הדיירים, סגור כיום ואינו בשימוש. הבניין המלבני מרחף מעל לקרקע באמצעות עמודים המאפשרים קומה מפולשת. מעל לאגף החנויות שמצוי מתחת לבניין קבע האדריכל חצר עליונה שכיום היא נעולה. חצר נוספת קבע בקומת הגג, ואף הוסיף והקים לטובת השוהים בה גגון רחב – אך גם קומה זו סגורה כיום ואינה בשימוש.

תכנית שמקדמת הסוכנות היהודית ואושרה לאחרונה מאפשרת את הקמתו של מגדל מגורים בן 16 קומות ובו 90 דירות מגורים בחלק משטח הבניין הקיים שיהרס (רק חלקו המזרחי, זה עם המרפסות יהרס), ותוספת קומה לחלק של הבניין שהוחלט שישאר במקומו. את התכנית ערך משרד האדריכלים ברעלי-לויצקי-כסיף. משום מה עבר בית מילמן לבעלותה של קופת הפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית ואלה מכרו את הבניין לחברת שבירו תמורת 338 מיליון שקלים, כפי שפורסם ב"גלובס".

בהקשר של המשחקיות שמופיעה בחזית ראוי לציין מבנה אחר בתל אביב – ״בית קלקא״ שתוכנן באותן השנים בדרך בגין 116. גם בבניין זה תוכננה חזית דומה של בלוק מוארך מעל מרכז מסחרי. אלא שבבית קלקא את חדרי המגורים החליפו חדרי משרדים. צחוק הגורל הוא שברעלי-לויצקי-כסיף שבונים על/במקום בית מילמן, אביו של ברעלי, אדריכל אהרן ברעלי, הוא זה שתכנן בעבר את בית קלקא שצפוי להיהרס ולפנות את מקומו לטובת הקמת מגדל.

גם את המרכז המסחרי השכונתי שלמרגלות הבניין תכנן פרלשטין. זה שמתחת לבניין הוקם עם בית מילמן, הוא תואם את העיצוב החזותי של הבניין. בו גם פועל העסק הוותיק ביותר באזור – סוכנות התיווך "נינוה", כבר יותר מ-50 שנה.

כמה שנים מאוחר יותר תכנן פרלשטין את המרכז המסחרי שמצפון לבית מילמן. מרכז זה שונה בעיצובו וכולו מצופה בפסיפס קרמי לבן. חלק זה במרכז בוצע ונחנך באמצע שנות ה-80 ולאחר פטירתו של האדריכל. את המרכז המאוחר ליווה בנו של פרלשטין, יקי פרלשטין ובשיחה אתו הוא נזכר כי הוא ביקש לאפשר פנייה ברחוב טאגור לבאים מכיוון מזרח, כך שתתאפשר כניסה ישירה לחניון של המרכז המסחרי. אך בעירייה התנגדו כנראה בגלל העיקול בכביש.

.

WhatsApp Image 2022-02-28 at 21.50.11

1969: מבט פרספקטיבי מבין שני אגפי המרכז המסחרי אל החזית הצפונית (מתוך הספר "הוסטלים")

.

.

יזמי הקמת מעונות העולים ביקשו לא רק לסייע למהגרים להיקלט ולהשתלב בארץ החדשה, אלא גם איפשרו גיוון חברתי בשכונות וביישובים הומוגנים יחסית. המהלך בלט היטב ברמת אביב שהתאפיינה באוכלוסייה אמידה ואקדמית. משפחות מברה"מ לשעבר, אתיופיה, אורוגוואי וארגנטינה שאכלסו לרוב את בית מילמן בעיקר בשנות ה-80 וה-90 הוסיפו רובד לשכונה ואיפשר יצירת קשרים והיכרות בין קבוצות אוכלוסייה שונות. הבניין הגדול גם איפשר לקהילה המקומית להשתמש מעת לעת בתשתיותיו, בעיקר לצורך קיום אירועים קהילתיים גדולים להם לא ניתן מענה ציבורי בשכונה (המתנ"ס בשכונה הוקם בשלב מאוחר, לפני פחות מעשרים שנה).

התמעטות זרם העולים לארץ הוביל לסגירתם של שני מעונות העולים ברמת אביב – בית ברודצקי ובית מילמן ושניהם הוסבו למעונות סטודנטים. גם לשינוי זה היתה תרומה למקום. תנועת הסטודנטים הערה בסביבה, הוסיפה לשכונה צעירים רבים, בעיקר משכבת גיל שמתקשה להשיג חדר או דירה ברמת אביב לתקופה קצרה יחסית. העברת הבניין לידיים פרטיות היא מהלך שמאיים על עתיד המקום כמבנה מגורים ייחודי, כזה המשרת קבוצות אוכלוסייה שונות.

בשלב זה נשמר תמהיל המגורים בבניין גם בפרויקט ההרחבה הכולל הקמה של מגדל מגורים סמוך. עם זאת, יתכן ובעתיד הלא רחוק יצליחו בעלי הנכס לבטל את המעונות ולנצל את השטח בעל הערכים הנדל"ניים הגבוהים לצרכים אחרים שיפגעו במערך החברתי העדין שהמקום יוצר כבר יותר מחמישים שנה. בנוסף, בהיבט האדריכלי-תרבותי ימחק אייקון אדריכלי שיצר אדריכל מוכשר בשכונה, ובמקומו לא בטוח שיקום מבנה בעל נוכחות, אלא עוד מגדל סתמי שמייצג חוסר כישרון ויצריתיות של אדריכל בינוני.

.

צילום מסך 2022-02-28 201836

1971: פרסומת לסניף חדש של בנק אגוד שנפתח במרכז המסחרי שלמרגלות בית מילמן. העסק

.

.

(2) קומבינות

במסגרת שקיעתה של מפלגת העבודה במהלך שנות ה-70 וחשיפת פשעים ועבירות, התגלה ב-1974 כי במעונות העולים שיכנה הסוכנות היהודית ישראלים שמצאו מקום נוח וזול להתגורר בו על חשבון עולים חדשים והמדינה. מי לא ישמח לקבל דירה בסבסוד ממשלתי ברמת אביב?

את הפרשה חשף העיתונאי ישראל הראל בעמוד הראשון בעיתון "מעריב", כשגילה שבבית מילמן מתגוררת משפחה ישראלית, אראלה ואברהם גולן. לדבריו בני הזוג מכרו דירת פאר ברחוב הסמוך ברמת אביב, והבית החדש שאליו התכוננו לעבור לא היה מוכן. באמצעות הקשרים הנכונים, קיבלו דירה מסובסדת במרכז הקליטה הסמוך לדירתם. הם התגוררו בדירת שני חדרים עם מרפסת בקומה השישית בבית מילמן ואף נהנו משירותי הבניין: "שלוש פעמים בשבוע נעשה ניקיון בדירה, על חשבון הנהלת הבית", הוסיף הראל.

"לפחות 20 מקרים של ישראלים שאינם עולים ובהם גם עובדי הסוכנות היהודית, קיבלו אישורים להתגורר במעונות עולים למרות שאין להם זכות לכך", פורסם בעיתון "על המשמר". אותה משפחה שנתפסה בבית מילמן היתה למעשה משפחת בתו של יוסף ורד, סמנכ"ל מחלקת העליה והקליטה בסוכנות. ורד העיד בבית הדין המשמעתי של הסוכנות כי "לא ראה כל פסול כאשר פנה אל עמיתיו במחלקה וביקש להסדיר את שיכון משפחת בתו במעון העולים".

ומה "העונש" שגזר בית הדין המשמעתי של הסוכנות על מר ורד? הוא הועבר מתפקידו כסמנכ"ל לתפקיד מנהל אגף כוח אדם. יוסף וקסמן, כתב "מעריב", שנכח בעת מתן גזר הדין דיווח בעיתונו כי "גזר הדין היכה בתדהמה את מר ורד, בתו שהתייפחה, ועובדי סוכנות רבים שהיו באולם".

.

(3) טרגדיה

ב-1987 אירע אסון במעלית הבניין שהשפעתו על המעליות בישראל היה מרחיק לכת. אסתר ובתה רחל בת ה-4 שהתגוררו לבדן בבית מילמן לאחר שהיגרו מאתיופיה, עלו במעלית בשעת צהריים. במהלך הנסיעה גחנה רחל להרים כדור שהיה ברשותה ונשמט מידיה והתגלגל אל המרווח הצר שבין המעלית ובין דופן הפיר. ידיה נמשכו אל הרווח ולאחר מכן נבלע גם ראשה והיא נמחצה למוות. בעקבות האירוע נקבעה תקנה הקובעת כי במעליות ישולבו דלתות אוטומטיות שיפרידו בין דופן פיר המעלית ובין תא הנסיעה, ובכך לא תתאפשר הישנות התאונה שארעה כאן בבית מילמן.

.

20220221_164833

הכניסה הנוכחית לבניין כיום היא צנועה אך במקור הכניסה היתה היכן שנמצא הסופר-פארם ומבואה רחבת ידיים קיבלה את פני הבאים

.

20220224_124749

למרות שהבטון כאן לא חשוף ניתן עדיין לזהות את הפלסטיות אותה השיג האדריכל הודות לשימוש בבטון. המנורות בתקרה מקוריות

.

.

(4) ההוסטלים

עם החלשות גלי העלייה לישראל באמצע שנות ה-50, החלה המדינה לקדם את הקמתם של מרכזי קליטה ומעונות עולים. הביצוע וההפעלה הוטלו על משרד השיכון בשיתוף הסוכנות היהודית. במהלך זה שנמשך עד לראשית שנות ה-70 תוכננו קרוב לשלושים מבנים ובהם כ-9,000 מיטות. במעונות אלה תוכננו להקלט כמחצית מהעולים מידי שנה.

המטרה היתה לשכן את העולים לתקופת זמן קצרה (עד שישה חודשים) במורה לתשלום זעום, בודדים, זוגות ומשפחות, בתנאים הולמים ומוגנים. מקומות שבהם יוכלו להשתחרר מהמטלה הקיומית היומיומית ולהתרכז בקליטתם – ללמוד במהירות את השפה, להכיר את המנהגים המקומיים בתחומים השונים. מטרה נוספת היתה שבתקופת השהייה במעון יוכלו העולים למצוא את המקום בארץ שבו הם מבקשים להתבסס. לצורך כך הוקמו מעונות שהיכלו פתרונות מגורים בלבד וכן מרכזים שכללו לבד ממגורים גם חדרי אוכל ומטבחים מרכזיים, כיתות לימוד וחדרי התכנסות.

פריסת המרכזים היתה לכל אורך הארץ מקרית שמונה שבצפון ועד לדימונה שבדרום. מרביתם הוקמו בערים הגדולות ומיעוטם בעיירות מרוחקות, אחד גם הוקם בשוליים של מושב כפר חב"ד. ברמת אביב הוקמו שני מרכזים – הראשון היה בית ברודצקי והשני בית מילמן. כבר כמה שנים ששניהם אינם משמשים לשיכון עולים חדשים, אלא לסטודנטים, הודות לקרבה לקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

האדריכלים שנבחרו לתכנן את אותם מרכזים היו מגוונים – אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני תכננו שניים מהמרכזים המקוריים שבהם (בבאר שבע ובנצרת עילית כיום נוף הגליל). משה לופנפלד וגיורא גמרמן תכננו את "בית קנדה" באשדוד. שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון תכננו את "בית גיורא" בירושלים שכתבתי עליו כאן לא מזמן. עוד תכננו אדריכלים כמו אריה אל-חנני וניסן כנען, רם כרמי, רוברט בנט ושמואל יבין וכן יצחק פרלשטין.

ב-1969 לאחר שיא הבנייה של מפעל הקמת המעונות, ולאחר שאגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל ערכה סקר הוסטלים, פורסם הספר "הוסטלים – מרכזי קליטה ומעונות עולים" המציג 17 מעונות ומרכזי קליטה שנבנו או היו לקראת בנייה. ספר זה מהווה מקור ראשון במעלה למידע על הפרויקט.

.

20220224_124812

מעברים מקורים בצמוד לחזיתות המסחריות

.

20220221_165635

בחלק משטח הבניין פועל כבר קרוב לשלושה עשורים סניף של ארגון חב"ד

.

.

(5) האדריכל

שורשיו של האדריכל יצחק פרלשטין נטועים עמוק בארץ, זאת בשונה מאדריכלים רבים אחרים שהיו מהגרים או בני מהגרים. הוא נולד בתל אביב ב-1914, שנים אחדות לאחר היווסדה. הוריו שניהם היו ילידי ירושלים שבחרו להגר מעיר הולדתם ולייסד את העיר העברית הראשונה בסמוך ליפו.

עם סיום לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה בחר לפנות ללימודי אדריכלות ומיד לאחר מכן בינוי ערים באוניברסיטת לונדון. כבר בשלב מוקדם במהלך לימודיו התעניין בתכנון עירוני ובעת לימודיו לתואר השני הצטרף כעובד למשרדו של המרצה האדריכל פטריק אברקרומבי, שבאותה עת זכה להערכה כמתכנן ערים פורץ דרך. אברקרומבי זכור במיוחד הודות לתכנית שערך לשיקומה של לונדון לאחר החרבת חלקים משמעותיים ממנה במלחמת העולם השנייה.

בתום לימודיו ב-1939 שב פרלשטין לארץ-ישראל והצטרף למחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ) של המנדאט הבריטי. במסגרת זו השתתף בעיקר בתכנון תחנות משטרה "מצודות טיגארט". כמו כן עבד כאדריכל עבור חברת האשלג הארץ-ישראלית בים המלח. לאחר הקמת המדינה התמנה כמתכנן באגף השיכון והבינוי במשרד ראש הממשלה, שבראשו עמד האדריכל אריה שרון.

ב-1952 שב פרלשטין ופתח את משרדו העצמאי, אלא שעתה היה עתיר קשרים וניסיון והפך תוך זמן קצר לדמות מרכזית בתכנון ערים ושכונות בישראל. המשרד שפעל ברחוב אחד העם 118 בתל אביב ונהנה מצמיחה מתמדת, העסיק בתחילת דרכו כמה עובדים בודדים, אך באמצע שנות ה-60 התפתח והגיע להעסיק יותר מ-80 עובדים שעסקו באדריכלות ובבינוי ערים.

תכניתו לעיר אשדוד על רובעיה הרבים, אותה ערך במהלך המחצית השנייה של שנות ה-50 במשותף עם האדריכל אריה דודאי, העניקה לו את הזכות והיכולת לתכנן עיר גדולה ומודרנית מהיסוד. קדמה לה תכנית אב שנערכה לחיפה ב-1952 ובהמשך, תכנן רובעים ושכונות רבות בכל רחבי הארץ. את הבולטות שבהן ניתן למצוא ברמת אביב, נווה שרת ושיכון ל' בצפון תל אביב, רמת אשכול, רמת שרת ותלפיות מזרח בירושלים, נאות שושנים ונאות רחל בחולון, פרדס כץ בבני ברק ועוד. בכל אלה שיתף פעולה עם אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, שהעניקו להן את אופיין הנופי ואת הנוחות והנעימות לתנועה רגלית.

מגדל שלום שנבנה על חורבותיה של גימנסיה הרצליה שבה למד פרלשטין כמו גם האחים לבית משפחת מאיר שיזמו את הפרויקט, היה לנקודת ציון לא רק במרחב הישראלי, אלא גם ביצירתו של האדריכל (את הפרויקט הוא תכנן במשותף עם גדעון זיו ומאיר לוי). המגדל הבולט בקו הנוף של תל אביב שהיה לגורד השחקים הגבוה במזרח התיכון במשך שנים רבות, העניק לפרלשטין את הניסיון לבנות מבנים גבוהים ומורכבים. מעטים כמוהו נבנו עד לאחרונה בישראל והמגדל ששילב תעסוקה, מסחר, מלונאות ופנאי היה לאייקון הבולט ביותר שתכנן במהלך הקריירה שלו שנמשכה ארבעה עשורים, עד לפטירתו הפתאומית ב-1981.

כאן בבלוג וכן באתר xnet פרסמתי מאמרים על מתחם עמידר ברמת אביב וכן על הכוונה להרוס אותו, על שני מוזיאונים ובית כנסת בשכונת רמת יוסף בבת ים ובית כנסת ברובע א' באשדוד. לאחרונה פרסמתי מאמר גם על הבלוק המעוגל בשכונת רמת הנשיא בבת ים.

ב-1958 זכה פרלשטין בפרס רוקח למפעלי הנדסה על תכנון שכונת רמת אביב, וב-1961 זכה בפרס קפלן על תכניתו לשכונת רמת יוסף בבת ים.

.

Screenshot 2022-03-02 121828

בית מילמן מככב בסדרה ׳הפרלמנט׳, בפתח הפרק "הדירה" (2012), במאי אסף הראל

.

.

(6) ״הפרלמנט״ 

צבי אלחייני העיר את תשומת ליבי לכך שבית מילמן מככב במרבית הפרקים של ״הפרלמנט״, סדרת הבת של ״ארץ נהדרת״ ומצולם במצלמת רחף בחלק מהמערכונים של ישיבות הפרלמנט שצולמו באחד מבתי הקפה שמתחת לבנין. ״ככזה״, אומר אלחייני, ״משמשים הבניין וסביבתו הקרובה שיקוף של המרכז המסחרי-השכונתי הישראלי הטיפוסי הגנרי מהמחצית השניה של המאה שעברה, טרום עידן הקניונים, ושזוכה לעדנה שוב בשנים האחרונות״.

בארכיון אדריכלות ישראל של אלחייני, ניתן למצוא גם מאות ייצוגים של אדריכלות ישראלית בטלויזיה ובקולנוע. הוא מוסיף ש״במידה רבה, הבחירה במתחם הזה כתפאורה לפגישות של הפרלמנט, מייצגת גם את מקומו הקריטי והמרכזי כל-כך של פרלשטין ביצירתה של ׳העיר הישראלית׳ ו׳השכונה הישראלית׳ הטיפוסיים, ובדרך כלל הברוטליסטיים, בכל רחבי הארץ, לא פחות מהבחירה בחבורת הגברים (שאולי, אבי, קרקו, אמציה והקטור) כחבורה מייצגת של חמישה גברים ישראליים בגיל העמידה שמתחזקים בקביעות את 'מוסד' הפרלמנט שלהם דווקא על רקע נוף שכונתי נייטרלי, לא מזוהה כביכול, כדי להביע את דעתם הנחרצת על ענייני היום, ומגחיכים תופעות ישראליות ואוניברסליות".

.

20220221_164804

המרכז המסחרי שמתפרס מצפון לבית מילמן הוקם עשר שנים אחריו

.

הפיתוח הנופי בבית מילמן ובסביבתו הוא מעשה ידי אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, שניהם זוכי פרס ישראל ומאדריכלי הנוף המפורסמים, המוערכים והפוריים שפעלו בישראל במחצית השנייה של המאה שעברה. פרלשטין נהג לשלב את השניים בעבודותיו. רמת אביב, לרבות קמפוס אוניברסיטת תל אביב, היא המקום שבו מורגשת גישתם בכל מקום (את גן פוליטי תכנן אדריכל שעבד במשרדם ויצא לדרך עצמאית).

בפרויקט בית מילמן תכננו יהלום וצור בשלב הראשון ריצוף גרנוליט בדוגמה של גלים. בשלב השני עם הקמת המרכז המסחרי שמצפון לבית מילמן תכננו ריצוף גרנוליט בקוים ישרים וזוויתיים. בשטח נרחב יצרו מדשאה עם טופוגרפיה רכה וכמעט בלתי מורגשת, כזו שלא מנתקת קשרי מבט ומאפשרת לראות מהרחוב את מבנה החנויות החד-קומתי.

.

20220221_165716

פסי בטון חשוף יוצרים קצב חזרתי ובולטים מקו החזית. הם חוצצים בין זוגות החלונות שנועדו להאיר ולאוורר היטב את המסדרונות המשותפים

.

20220221_164246

חזית מזרחית: גם כאן נמנע האדריכל מיצירת חזית שטוחה וסתמית

.

20220221_164328

בשונה מהחזית הדרומית שאליה פונות הדירות, עוצבה באופן אחיד החזית הצפונית שאליה פונים המסדרונות 

.

20220221_164420

במקור תוכנן האגף הבולט בחזית הצפונית להיות מזוגג כולו. בשטחו מצויים מבואות קומתיים

.

20220221_164427

דפוס

.

20220221_164641

גג הקומה המסחרית שלמרגלות הבניין שימש במקור כחצר עילית של הבניין, אך כיום היא נעולה ואינה בשימוש

.

20220221_164712

גם את קיר התמך הקטן הפונה לרחוב דאג האדריכל לעצב באופן פלסטי

.

20220224_123545

באחת משני המעליות האלה התרחש אסון כשילדה בת 4, עולה חדשה מאתיופיה, נמחצה בין הדלת ובין המעלית. בעקבות האסון נקבעה חובת התקנת דלת כפולה אוטומטית

.

20220224_123659

מבואת הכניסה היתה פעם גדולה במיוחד והזכירה מבואה של בית מלון גדול. כיום סניף הסופר-פארם קיבל חלק המשטח והמבואה מזערית

.

20220224_123740

גרם מדרגות אחד מוביל אל קומת הביניים שבה רוכזו כיתות האולפן ללימוד עברית

.

20220224_123753

המסדרותש בקומתה ביניים מוביל לשורת כיתות שמימין ובהמשך מרפסת פתוחה ורחבה של כמה מאות מ"ר מעל למפלס החנויות – אך כיום היא סגורה ואינה שמישה

.

20220224_123807

כאן למדו פעם עברית

.

20220224_123919

גרם מדרגות שני מתחיל (או נגמר) בקומתה ביניים ומקשר לכל שאר קומות המגורים בבניין

.

20220224_123931

פיר המדרגות

.

20220224_123958

מבט מחלון חדר המדרגות בקומה הראשונה לכיוון מערב. האדריכל יצחק פרלשטין תכנן גם את כל שורת המבנים שמול בית מילמן

.

20220224_124019

מבט למזרח – הדירות עם המרפסות

.

20220224_124230

מבואה קומתית מלאה במיטות ומזרנים

.

20220224_124100

מסדרון ארוך חוצה את כל הקומה וצמוד לדופן הבניין הצפונית

.

20220224_124042

המסדרון מואר ומאוורר היטב הודות לפתחים גבוהים ורחבים

.

20220224_124311

המסדרונות זהים בכל קומות המגורים – זו הקומה האחרונה

.

20220224_124336

מעל כולם

.

20220224_124252

הנוף לצפון: המרכז המסחרי והגן

.

20220224_124256

גם את שורת המגדלים האלה, שהיו יוצאי דופן לתקופתם והיו מתחם רבי הקומות למגורים הראשונים בישראל תכנן האדריכל יצחק פרלשטין, שהיה מחלוצי הבנייה לגובה בישראל ותכנן גם את מגדל שלום

מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

בית קרסו (אריה כהן)

רופין 40 (אריה קרפץ)

יעל 3 (אוסקר קאופמן)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

בן גוריון 88 (אליהו וולמן)

ויזל 11 (מרדכי רוזנגרטן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

גשר אוסישקין (קיסלוב קיי)

בלפור 26-24 (מיכאל פלאטו)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

תיכון עירוני ה' (אבא אלחנני)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בניין נפתלי (אריה אל-חנני וניסן כנען)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

בית הקיבוץ נטוש (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

תחנת קרליבך התת-קרקעית של הרכבת הקלה

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

הקולוסיאום

מוזמנות ומוזמנים

ביום שישי הקרוב 4.3 בשעה 10:30 אעביר סיור אחרון בהחלט בשתי התערוכות שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. למחרת ינעלו התערוכות.

20220225_132948

בתערוכה "מקום, אדריכל, אמן – שילוב אמנות באדריכלות ישראל" במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. נעילה: 5.3.22

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רוני ה.  ביום 02/03/2022 בשעה 16:24

    בעיניי תוספת הקומה השביעית קילקלה. החלונות של שש הקומות יצרו תבנית מעניינת אבל כשיש שבע קומות החלונות יוצרים תבנית של קיר לבנים סתמי ומשעמם.

  • Neta Peleg  ביום 21/03/2022 בשעה 0:14

    כרגיל פוסט מרתק. הבניין מרשים, מעורר רגשות. אסור לנגוע בו ועצובה התחזית שלך בדבריך "בהיבט האדריכלי-תרבותי ימחק אייקון אדריכלי שיצר אדריכל מוכשר בשכונה, ובמקומו לא בטוח שיקום מבנה בעל נוכחות, אלא עוד מגדל סתמי שמייצג חוסר כישרון ויצריתיות של אדריכל בינוני".
    אני הייתי בכיף גרה בדירה עם מרפסת, למרות שהיא קטנה וימיי כסטודנטית עברו

  • אריה  ביום 28/04/2022 בשעה 15:23

    היי
    הזכרת בניין דומה שנמצא ברמת גן בצומת הירדן והבילויים – ידוע מה עלה בגורלו?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: