סיבוב בבית גורדון בקבוצת דגניה א' – 100 שנים לפטירת א. ד. גורדון

הקופסה המודרניסטית שהוקמה כאן בבקעה המשורית ב-1936 בלטה בנוף מהרגע הראשון. מאז היא כמעט ולא השתנתה ורק הוסתרה על ידי עצים ומבנים מאוחרים. המבנה הלבן הזה שהוקם כאן, בסמוך לשוליים של קבוצת דגניה א', נועד להנציח את אהרון דוד גורדון (1922-1856) שהיום מלאו 100 שנים לפטירתו.

הבניין המקורי בתכנון האדריכל יוחנן רטנר שהוכרז ב-2010 כאתר מורשת לאומית, יוחס עד עתה לאדריכלים אחרים, אך במסגרת העבודה על רשימה זו התגלתה זהותו של האדריכל. רטנר היה בין השאר ראש הפקולטה לאדריכלות בטכניון ומתכנן בית המוסדות הלאומיים בירושלים ולצד הישגיו האדריכליים היה גם מבכירי ארגון "ההגנה".

בית גורדון הורחב ב-1953 כשנוסף לו מגדל מים ובראשו נקבע חדר עגול לתצפית כוכבים. לצד הבניין הוקם בתכנון האדריכל בן ציון (רוברט) ריפר אולם הרצאות שבחזיתו שולבה עבודת קרמיקה שיצר מירון סימה.

ועל כך ברשימה זו.

.

273015272_5371000539596151_4166312053597539035_n

1953/1936

.

צילום מסך 2021-12-06 221742

דגניה א' (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

20220128_092927

את מרבית בתי המגורים בדגניה שהוקמו בשנות ה-50 תכנן האדריכל אירה אפרתי, שתכנן גם את חדר האוכל בקיבוץ שפיים. בתמונה השביל שמחבר בקצה האחד את חדר האוכל החדש ובקצה השני את בית גורדון

.

20220128_092933

המבנים שתכנן אפרתי מכונים בדגניה עד היום על שמו "בתי אפרתי"

.

20220128_101700

בית גורדון נותר כמו שהיה – מבנה קופסתי מודרניסטי ולאחרונה ממש זכה לצביעה מחודשת של שתיים מחזיתותיו

.

20220128_093326

התוספות המאוחרות הוקמו כאן ב-1953: מגדל מים עם מצפה כוכבים (מוסרת מעט על ידי העצים), אודיטוריום (משמאל) ומעברים מקורים שקושרים בין המבנים (וגם הם מוסתרים בצמחים)

.

14236 (2)

שנות ה-50: בית גורדון לאחר הרחבתו (ארכיון דגניה א')

.

20220128_101832

מגדל המים נועד לספק לחץ מים לאזור החדש של הקיבוץ שהתפתח בתחילת שנות ה-50. משמאל האודיטוריום. מבט ממערב

.

14243 (39)

1953: מגדל המים ומצפה הכוכבים עם השלמת הבנייה (ארכיון דגניה א')

.

.

בסך הכל שנתיים התגורר א"ד גורדון, שהיה אלמן באמצע שנות ה-60 לחייו, בקבוצת דגניה א' ואלה היו השנים האחרונות בחייו. הוא נטמן בבית העלמין הסמוך. עד אותה עת נדד גורדון ממקום אחד לאחר, ללא בית וללא משפחה – אשתו נפטרה זמן קצר לאחר שהיגרה לארץ, בנו נפטר ברוסיה עוד בחייו ובתו שעבדה כפועלת במושבות הצטרפה לקבוצת דגניה לאחר פטירתו של אביה ונפטרה ב-1958.

איש הגות ועבודה, חלוץ, פורץ דרך, מהפכן. בהגותו חזר והתייחס לצורך של האדם להתחבר אל הסביבה. "החיים האנושיים מתחילים מן האומה, וחיי האומה מתחילים מן הטבע", כך חתם א. ד. גורדון את מאמרו המשפיע "האדם והטבע".

כשבדגניה ביקשו לייסד מבנה ציבור שינציח את זכרו של גורדון שנפטר ב-1922, הם בחרו להקדיש לו מבנה ציבור חדש, גם מסוגו, שישמש מרכז של ידע ללימוד, מחקר והדרכה. "בית גורדון" שנקרא על שמו, ושעל הקמתו הוכרז ביום השנה העשירי לפטירתו, עוסק בחיבור בין האדם ובין הטבע. חזות הבית היא ההיפך הגמור מההתמזגות עם הטבע והסביבה. הסבר משוער אציג כאן בהמשך הדברים.

.

גורדון בשדה

א.ד. גורדון בשדה (ארכיון דגניה א')

.

.

המטרה הראשונה היתה שבבית גורדון ניתן יהיה ללמוד על נושאים כמו קרקע, התאמה לגידולים, זיהוי וטיפול במזיקים, דישון וכדומה. לצורך כך יוקמו ספרייה ואולם עיון והדרכה. המטרה השנייה היתה הכרת הסביבה, החי והצומח המקומיים וזאת באמצעות תצוגת קבע של אוסף לימודי שיורכב מפוחלצי חיות, שלדים, צמחים מיובשים, דוגמאות גאולוגיות ועוד. "באותן השנים הנושאים האלה לא היו ידועים ולא עסקו בהם בארץ באופן מסודר", מסבירה רחל בן צבי המנהלת את בית גורדון בשלוש השנים האחרונות את המניע לבחירת הנושאים שבהם יתמקד הבית.

לכן, בחרו במגרש מרוחק מעט מבתי הקיבוץ, בסמוך למוסד החינוכי המשותף לילדי העמק. באופן זה הבטיחו שהמקום לא רק ישמש למבקרים מעת לעת, אלא ישמש ביומיום את ילדי הקיבוצים.

תכנון הבניין נמסר לאדריכל יוחנן רטנר (1965-1891) שתכנן מבנה קופסתי מודרניסטי. מבנה זה לא היה חריג בנוף הבינוי שלו היה רגיל האדריכל. רטנר חילק את זמנו בין הוראה במחלקה לארכיטקטורה בטכניון, שממש באותן שנים שבהן תכנן את בית גרודון אף שימש בתפקיד ראש המחלקה, ובין חברותו בארגון ה"הגנה" שבו נשא בתקפידים בכירים. בנוסף לשני אלה החזיק רטנר משרד אדריכלים פרטי בחיפה.

בניין המוסדות הלאומיים בירושלים שבנייתו הושלמה ב-1933, היה לפרויקט הבולט ביותר שתכנן רטנר. בהמשך תכנן במגוון של תחומים – מגורים, בריאות, חינוך ואקדמיה, תרבות, דת ומלונאות. בימים אלה מתוכננת הריסתו של בניין אוירונאוטיקה שתכנן רטנר בקריית הטכניון בנווה שאנן בחיפה, מבנה ששימש את תלמידי הפקולטה לארכיטקטורה במשך שנים רבות. בסביבת קבוצת דגניה ובעמק הירדן תכנן רטנר כמה עבודות: המוקדמת היא הקטנה שבהם – מצבת הקבר של רחל המשוררת בבית הקברות כנרת. לאחר מכן תכנן בית ספר חקלאי בקיבוץ שער הגולן ומוסדות חינוך, תרבות ספורט ופנאי בקיבוץ אפיקים.

עד היום לא היתה ברורה זהות האדריכל והבניין יוחס לשני אדריכלים שונים – האחד אלמוני לחלוטין והשני ידוע אך גישתו האדריכלית היתה שונה מזו שהופיעה כאן. לבקשתי ערכו שרה חיים ויעל הרן בדיקה מעמיקה בארכיון הקיבוץ. תכניות בית גורדון המקוריות אבדו ככל הנראה כבר בשנות ה-30 לאחר השלמת הבנייה. בראשית שנות ה-50 טיפלו האדריכלים אירה אפרתי ולאון שרמן בבניין, ובמכתב ששלחו לקבוצה הם הודיעו כי לא הצליחו להשיג את התכניות המקוריות של הבית מהאדריכל יוחנן רטנר ולכן הם מבקשים לערוך מדידות חדשות לבניין כדי שניתן יהיה להמשיך ולטפל בו.

.

14245 (60)

1935: בבנייה (ארכיון דגניה א')

.

.

דמותו של בית גורדון אינה מרמזת כי לפנינו מבנה ציבור, בעוד שבמבני הציבור הרבים שתכנן רטנר, ניכרת חזות חגיגית המדגישה את ייעודם. המבנה מזכיר במראהו וילה עירונית. אין בו רמיזה עיצובית להנצחה – לא כמבנה מונומנטאלי ולא כמבנה ציבור.

בהתחשב בעובדה שהוקם בשנות ה-30, כשהאזור היה דליל בבינוי ובצמחייה, הוא בלט פי כמה בנוף. בית גורדון היה שונה מהבינוי הורנקולרי, מאבן או בוץ, שאותו בנו הערבים בכפריהם באזור, כמו גם הקיבוצים שבנו לעצמם מבנים כפריים חד-קומתיים עם גגות משופעים. בית גורדון בלט בניקיון הצורני שאפילו הפתחים שבו לא הודגשו אלא עוצבו במינימום ההכרחי. גג הבניין השטוח איפשר לקיים בו פעילות, אך הוא השלים את הצורניות הבסיסית.

.

בניין הטבע בבנייה

1936: לקראת גמר הבנייה (ארכיון דגניה א')

.

.

בעיצובו של בית גורדון ניתן לזהות את גישתו המודרניסטית של רטנר, כפי שבאה לידי ביטוי במבנים נוספים שתכנן במחצית הראשונה של שנות ה-30, כשהבולטים שבהם אלה מרפאת זמנהוף בתל אביב (עבר שינויים והוסב למגורים), בניין בית הספר המקצועי של הטכניון בשכונת הדר בחיפה (הורחב וכיום נטוש).

למרות הצלחתו של רטנר, הן בפרקטיקה והן באקדמיה, לאחר שהתמנה למפקד המפקדה הראשית של ארגון ההגנה ב-1938, סגר את משרדו לתקופה של שש שנים, והקדיש את חייו למען ביטחון היישוב העברי. באותה תקופה התנתק מהאדריכלות ורק ב-1944 שב ופתח את משרדו מחדש.

דמותו של רטנר היתה דומיננטית בעיקר בשנות ה-20 המאוחרות ועד לשנות ה-50. כדמות מובילה שבלטה בשלושה תחומים – פרקטיקה, אקדמיה וביטחון, הותיר אחריו רטנר שורה ארוכה של תלמידים, בניינים והישגים צבאיים. רטנר אמנם יצר את הבסיס לאוטוביוגרפיה שפורסמה בעברית לאחר פטירתו ("חיי ואני", הוצאת שוקן, 1978), אך זו אינה מתייחסת לפרק האדריכלי בחייו אלא מתמקדת בחלקים הצבאיים. בהמשך, פרסם הטכניון את החוברת "יוחנן רטנר – האדם הארכיטקט ועבודתו" (מרכז מחקר למורשת הארכיטקטורה, 1992), אך זו כוללת קטעי דברים, ללא סקירה מלאה של השפעתו ויצירתו, כמו גם התעלמות מפרויקטים משמעותיים שתכנן.

.

14245 (57)

בית גורדון לאחר השלמת בנייתו (ארכיון דגניה א')

.

בניין טבע גמור

1936 (ארכיון דגניה א')

.

.

האם היה כאן ניסיון להתייחס להגותו של גורדון, או שמא לא היה כל עניין והבינוי היה אופנתי ותו לא? יתכן וחברי דגניה קיבלו את התכנית וביצעו אותה מבלי להשפיע עליה. אלא שאני בספק גדול שחבורה שפועלת באופן חלוצי על בסיס שיתופי שבו כל מהלך נדון על כל היבטיו, לא תתייחס לעומקם של דברים במבנה ייצוגי ויוצא דופן בתפקודו בקיבוצם ותשפיע על התכנון.

ההשערה שלי היא שחברי דגניה ביקשו לאמץ את השפה האדריכלית החדשה של המודרניזם בבניין דו-קומתי ובולט בנוף. נראה שהשפה העיצובית המובהקת נבחרה כדי להפגין את הנוכחות העברית באזור, ובמיוחד כלפי דרך צמח-טבריה שחלפה בסך הכל 200 מטרים מהמבנה. האדריכלות המודרנית בדומה לתנועה הציונית ולהגותו של גורדון שהיתה לחלק בלתי נפרד מהציונות, באו לחדש, לפרוץ דרך ולדחות תפיסות מסורתיות שהתקבעו. המבנה המודרני לא מצא לנכון להשתלב במקום בעיקר בהיבט החברתי, ואותם ערביי צמח או טבריה הקרובים וכן שאר ערביי האזור כשחלפו כאן וצפו באותו מבנה בודד המבהיק בלובנו ובצורתו הייחודית והחדשנית, ראו בו אמירה של שונות והתבדלות. לא לחינם תנועות לאומניות רבות, כאלה שצמחו באזורים שהחזיקו במסורת רציפה ומובהקת, סלדו מהאדריכלות המודרנית ובחרו לאמץ גישות אחרות, מסורתיות יותר, שבהן ניתן לזהות זיקה לשפה, לנוף ולתרבות המקומיים. לעומת אלה, היישוב העברי שהתבסס על דריסת המסורת "מבית אבא" מאירופה ומרוסיה, אימץ בשתי ידיו את הבנייה המודרנית נטולת הזהות.

הקמת מוזיאון טבע ראשון מסוגו בארץ היה מהלך שאפתני, כל שכן בתקופה של דוחק כלכלי וחוסר יציבות ביטחונית. מוזיאון מסוג זה היה חלוץ בתחומו ורק שנים אחריו הוקמו מוזיאוני טבע נוספים וגם הם בקיבוצים – "בית שטורמן" (1941) בקיבוץ עין חרוד ו"בית אוסישקין" (1955) בקיבוץ דן.

.

טבע וערוגות סביבו

סוף שנות ה-30 (ארכיון דגניה א')

.

.

ב-1935 הונחה אבן הפינה והוחל בהקמה ועד מהרה הושלמה בניית הבית. אלא שגיבוש תוכנו של הבית התעכב, ורק ב-1941 הושלמה המלאכה ובית גורדון נפתח לציבור. את האוסף הגדול המוצג פה אסף וניהל יעקב פלמוני, חוקר טבע ומורה, שהגה וניהל את הבית מאז הקמתו ועד לפטירתו ב-1971.

שיאו של המקום היה בשנות ה-40 וה-50, ויעידו התצלומים ההיסטורים השמורים בארכיון הקיבוץ, ובו נראים מנהיגים מהארץ ומהעולם שביקרו כאן, אפילו מלכת בלגיה. בערוב ימיו של פלמוני שקע גם בית גורדון. מאז כמעט ולא התחדש בו דבר וכיום ניתן להתרשם ממנו כקפסולת זמן.

.

14245 (54)

תחילת שנות ה-40: בית גורדון לאחר השלמת בנייתו. המרפסת בוטלה בשנות ה-50 עם הקמת הגגון המקשר בין בית גורדון ובין האולם הסמוך (ארכיון דגניה א')

.

.

בית גורדון מורכב משתי קומות בלבד: בקומת הקרקע כניסה המובילה למבואה שבה נקבע דלפק קבלה וארונות כרטיסיות לשירות הספרייה השוכנת באולם הסמוך. כבר כאן ניכר השימוש בריהוט עץ שעוצב ובוצע במיוחד לבית. הריהוט מתאפיין כמו הבית עצמו בעיצוב נקי ובקווים וזויות ישרות. בניגוד לבניין הצבוע בלבן, הריהוט כולו צבוע בשחור והוא חוזר ומופיע גם בריהוט התצוגה. רק במשענות הכסאות שולבה מקלעת שנותרה בצבע טבעי. זהות מעצב הריהוט ובית המלאכה שבו הוא בוצע טרם התברר.

בספרייה נותרו שתי מערכות מדפים הצמודות לשני קירות האורך של האולם. בימים אלה ממש חוזרים הארונות ומתמלאים בספרים. מתברר כי לפני כמה שנים הועברה הספרייה למכללת כנרת, ולאחר שהתברר שמרביתם לא הוצאו אפילו מהארגזים, הם שבו לכאן. האולם השני בקומה זו נועד לעיון והוא כולל מערכות מדפים המכסים את כל קירותיו ובמרכז החדר ניצב שולחן מוקף כסאות. על הקירות תצלומים ואיורים הקשורים לתוכן הבית, כשתמונת דיוקנו של גורדון בולטת ומשקיפה על הנעשה במקום.

בעבר ניתן היה לעבור מקומה לקומה בתוך המבנה, אלא שלאחר שבוצעו כאן שינויים בתחילת שנות ה-50, נותק חדר המדרגות מקומת הקרקע ואלה שמבקשים לבקר בקומה העליונה נדרשים לצאת מהספרייה שבקומת הקרקע ולפנות לכניסה נפרדת.

בקומה העליונה של המבנה שני אולמות עיקריים: האחד הכיל במקור חדר שהוקדש לגורדון. היה זה למעשה חדר עיון שהכיל שולחנות וכסאות לקריאה, וכוננית ספרים ובה כתבי גורדון ופרסומים נוספים הקשורים לדמותו והגותו. כמו כן, שוחזרה פינת העבודה שבה שקד גורדון על כתביו ולצדה הונח הציוד האישי של הוגה הדעות ואיש העבודה – הארגז שליווה אותו בנדודיו ממקום למקום והתיק שאותו היה נושא לעבודה בשדה. אולם זה הוסב ב-1994 להצגת שתי דיורמות המתארות נוף עם בעלי חיים מהאזור. הספרים הועברו לחדר העיון שבקומת הקרקע ופינת העבודה של גורדון עם הציוד הועברו אחר כבוד לתצוגה בחדר המדרגות.

.

תצוגה בטבע ישנה

שנות ה-40: תצוגה בחדר הטבע שבקומה העליונה (ארכיון דגניה א')

.

.

האולם המרכזי שבקומה העליונה מוקדש להצגת אוסף הטבע הלימודי והוא נותר כמו שהיה לפני 81 שנה. הוא מכיל אלפי מוצגים, שבולטים בו במיוחד פוחלצים של מגוון בעלי חיים. פוחלצי הנשר המצוי והנמר הגלילי שנכחד כבר לפני 60 שנה הם מהמוצגים שתופסים את מירב תושמת הלב.

בצנצנות זכוכית שמורות גופות בעלי חיים, כמו גם עוברים של חיות ושאר בני אדם. עוברי האדם נמסרו על ידי בית חולים עפולה בשנים 1936-7 מתוך מטרה לימודית. יש כאן עוברים בני חודשיים וחצי ועד ששה חודשים. באוסף יש גם שלדי בעלי חיים, אבנים, קני ציפורים ובארון הגדול שבקצה האולם מאוחסן בעשרות רבות של מגרות אוסף של צמחים מיובשים שנקטפו, יובשו וקוטלגו לאורך אמצע המאה הקודמת. רק חלק מאוסף הצמחים של בית גורדון הכולל אלפי פריטים נותר כאן. חלק נכבד ממנו שמור כיום באוניברסיטה העברית.

גם כאן הריהוט נותר מקורי ותואם את הריהוט שבכל שאר חדרי הבניין. בויטרינה המרכזית שבמרכז האולם, זו שנמצאת ממש מתחת לפוחלץ של נשר הגדול, מסתתר סליק להצפנת כלי נשק. כדי לפתוח את הדלת נדרש לסלק את כל המוצגים ואז גם להתאמץ לדחוף ולסובב. לא ידוע אם נעשה בו אי פעם שימוש, אך הוא קיים וישנה כוונה עתידית לאפשר למבקרים להציץ בו.

.

בניית בריכת המים והמגדל

שנות ה-50: מגדל המים ומצפה הכוכבים שהוצמד לבית גורדון בבנייה (ארכיון דגניה א')

.

.

שינוי משמעותי חל בבית גורדון לאחר עשר שנות פעילות. אז החלו להבנות בתי מגורים דו-קומתיים בשטח הסמוך לבית. את המבנים האלה תכנן האדריכל אירה אפרתי ועד היום הם מכונים "בתי אפרתי". במסגרת התכנית המפורטת שנערכה לאחרונה לדגניה, ביקש אדריכל השימור בצלאל רינות להכריז כמרקם לשימור על אותה קבוצת "בתי אפרתי". בקבוצה סרבו והרעיון נדחה.

היות ומגדל המים הוותיק של דגניה מצוי בחלק המזרחי של הקבוצה, הוא לא הצליח לשרת את הבתים בחלק המערבי שהחל להתפתח באותה העת. לכן, הוחלט בתחילת שנות ה-50 על הקמתו של מגדל מים חדש בסמוך לבית גורדון, וזה הוצמד למבנה הותיק. מעברים מקורים הוקמו לצורך חיזוק הקשר בין הכניסות השונות, ובאותה הזדמנות נהרסה המרפסת הקטנה שבקומה השנייה של בית גורדון לטובת הקמת הקירוי שמעל הכניסה למבנה.

במגדל החדש שולבו מדרגות שקישרו אל קומת התצוגה העליונה של הבית וכן אל הגג. בראש המגדל נקבע מצפה כוכבים, מהלך ייחודי שלא היה כמוהו בכל האזור, אך הוסיף לחזונו של מנהל בית גורדון, יעקב פלמוני, רובד נוסף על חזונו שהתצוגה בבית תעסוק בטבע הסובב – גם בכוכבים שמעל. טלסקופ הובא והותקן בראשו של המגדל. ב-1995 עבר המצפה חידוש לאחר שמכללת כנרת אימצה את המקום, התקינה טלסקופ חדש ומינתה צוות אחראי. אלה פעלו כאן עד 2005, אז הצוות התפזר והמכללה הפסיקה את הפעילות במצפה שמאז הוא עזוב, מוזנח וסגור.

.

כנרות חזית וקיר סימה

שנות ה-50: חזית האולם בעת הקמת קיר האמנות שיצר מירון סימה (ארכיון דגניה א')

.

.

בנוסף למגדל המים, הוקם אודיטוריום שאיפשר לקיים בו התכנסויות מרובות משתתפים. אודיטוריום זה שנבנה בסמוך קשור לבית גורדון כמו גם למגדל באמצעות מעברים מקורים הפתוחים בצדם האחד לגינה ההיקפית. לתכנון האודיטוריון הוזמן האדריכל בן ציון (רוברט) ריפר, שהיגר לארץ במהלך מלחמת העולם השנייה כפליט מאוסטריה שם כבר פעל כאדריכל. בארץ התיישב ריפר בקיבוץ דגניה ב' ועסק מאז בעיקר בנושאים אחרים שאינם אדריכלות, אך עדיין תכנן ובנה מבנים אחדים בקיבוצו כמו גם בקיבוץ השכן – דגניה א'.

בחזית מבנה האודיטוריום ומשני צדי פתח הכניסה, הזמינה הקרן הקיימת את האמן הירושלמי מירון סימה, לשלב אמנות. סימה בחר ליצור עבודה מקרמיקה, ובהתאם לרוח התקופה, הוקדשה העבודה למזמין העבודה, הקרן הקיימת. בעבודה זו מונצחים פעולות של הכשרת קרקע וייעור, לצד ציטוטים מפסוקים מהתנ"ך. הקרדיטים היו חשובים באופן חריג ליזמי היצירה ולכן לוחות בולטים מציינים כי: "הכשרת הקרקע מוגש על ידי הקרן הקיימת לישראל". יש גם לוח למפעל שבו בוצעה העבודה – מפעל פלקרמיק שבמפרץ חיפה ולוח שלישי לציון שמו של האמן ושנת הביצוע – 1956.

חוקר האמנות והאוצר גדעון עפרת פרסם לפני קרוב ל-20 שנה ספר המוקדש ליצירתו של מירון סימה ("מירון סימה – לראות בחשיכה", הוצאת ש. זק ועמותת מירון סימה, 2003). ביחס לעבודה זו הוא מציין כי כאן השתחרר האמן מהקווים השחורים והקבועים שחזרו והופיעו בציוריו, ואלה הומרו בקווים לבנים ברקע הבהיר של הטיח. בנוסף, ניכרת הבהרה של פלטת הגוונים כולה, כאלה "שמאופיינים באופטימיות אביבית ים-תיכונית, האופיינית לתרבות הישראלית החזותית שלמחרת הכרזת העצמאות". רחל בן צבי מוסיפה שהיצירה לא מתארת את חברי הקבוצה, אלא היא מזהה בדמויות שמופיעות את דמויותיהם של עולים חדשים, בעיקר בני עדות המזרח או צפון אפריקה.

.

20220128_093625

הכניסה לקומתה קרקע של בית גורדון היא במיקומה המקורי בעוד שבמגדל שולבו מדרגות המקשרות ישירות אל הקומה השנייה ואל הגג. לכן כיום אין קשר ישיר בין שתי הקומות בבניין

.

.

בחלק העליון של חזית האודיטוריום שולב לוח הנושא ציטוט אפיקורסי מכתבי גורדון: "ולקחת תורה מפי הטבע". אלא שכיום הלוח נסתר היות והגגון חוצץ בינו ובין אלה שעומדים בכניסה למבנה. רק כשטיפסתי לגג בית גורדון נחשפתי לקיומו.

כיום מלא האודיטוריום בארגזי ספרים. כאמור אלה ספרי הספרייה שעשו מסלול מעגלי – נשמרו כאן במשך עשרות של שנים, נשלחו למכללה והושבו לכאן. תקרת המבנה המרשימה היא החלק היחיד שחשוף. האודיטוריום עצמו כבר אינו פעיל שנים רבות. גם כל הריהוט שהיה לא נמצא בו עוד. עלות השמשתו גבוהה בעקבות הצורך לתת מענה לתקני בטיחות, החלפת חלונות, התקנת תקרה אקוסטית חדשה, מערכת חשמל חדשה, שילוב מערכת מיזוג אוויר, ריהוט ועוד.

בעורף האודיטוריום הוקמו בשעתו חדרי אוסף פלמוני, אך אלה נסדקו והם אסורים כיום לשימוש. חדר נוסף וסמוך לאודיטוריום, שימש כתחנה מטאורולוגית. החל משנות ה-40 פעלה התחנה ב"סוכה מתאורולוגית", ובשנות ה-60 הוקם לה מבנה ייעודי. בשנות ה-90 הפסיקה התחנה את פעילותה, כשהעצים והבינוי שמסביב פגעו בתפקודה והמבנה נותר מאז נטוש וריק. תחנה חדשה הוקמה בחווה החקלאית בצמח והיא פועלת עד היום.

בימים אלה מוקמת תערוכה חדשה במבנה שהוקם בשנות ה-90 בסמוך לבית גורדון. התערוכה תעסוק בשינויים שחלו בסביבת החיים באזור, מאז ראשית ימי ההתיישבות העברית באזור בתחילת המאה ה-20 ועד ימינו. במסגרת הקמת התערוכה חודשו גם שתיים מחזיתות בית גורדון. ישנה כוונה להתקין בגג המבנה ההיסטורי מעקה תקני ולהשמישו לפעילות מבקרים. גם באודיטוריום ישנה כוונה לטפל, אלא שהעלויות הגבוהות דורשות שיתוף פעולה עם גורם חיצוני. העלויות הגבוהות שנדרשות להשמשת מצפה הכוכבים ובמיוחד החלפת טלסקופ באחד חדיש והחלפת מדרגות ומעקות, מרחיקה את היום שיחודש חלק זה בבניין.

בתכנית שנערכה לאחרונה לדגניה א' והופקדה בוועדה המחוזית, קבע האדריכל בצלאל רינות בנספח השימור שערך לתכנית ובהסכמת נציגי הקבוצה, כי מכלול המבנים המרכיב את בית גורדון לרבות המעברים המקורים יוכרזו לשימור.

.

20220128_095001

המעברים המקורים רוצפו בלוחות אבן

.

20220128_094608

הריצוף

.

מבנה האודיטוריום:

.

20220128_094405

מדרגות חגיגיות מובילות אל הכניסה לאודיטוריום

.

20220128_094450

בחזית האודיטוריום הוזמן האמן הירושלמי מירון סימה לשלב יצירת אמנות במימון הקרן הקיימת. העבודה מורכבת משתי סצנות שנקבעו משני צידי דלתות הכניסה, ומתארת עבודות פיתוח הקשורות לקרן הקיימת – הכשרת הקרקע וייעור, לצד פסוקים מהתנ"ך

.

מירה על יד הקיר

שנות ה-50: מירון סימה בעת התקנת קיר האמנות (ארכיון דגניה א')

.

pic0065

1962: נכדתו של יוסף ברץ, לאה גל, לצד עבודת הקרמיקה (ארכיון דגניה א')

.

20220128_094503

מייערים

.

20220128_094529

בקצה הימני של העבודה ניצבת ילדה שמתבוננת לאחור על הפועלים

.

20220128_094524

קרמיקה צבועה בשלל צבעים

.

20220128_094509

ואחר כך?

.

20220128_094537

חתימת האמן

.

20220128_094555

בקצה המעבר המקורה נמצאת הכניסה אל מגדל המים והמדרגות המובילות אל אולם תצוגת הטבע שבקומה העליונה בבית גורדון

.

20220128_094458

דלתות הכניסה לאודיטרויום

.

20220128_093858

האודיטוריום כבר לא פעיל שנים אלא משמש לאחסנה. עלות השמשתו גבוהה בעקבות הצורך לתת מענה לתקני בטיחות, החלפת חלונות, שילוב מערכת מיזוג אוויר, ריהוט ועוד

.

20220128_094035

כרגע מאוחסנים כאן ארגזי הספרים של הספרייה בבית גורדון, אלה הוחזרו ממכללת כנרת שם ניסו לקלוט אותם ללא הצלחה

.

14235 (1)

שנות ה-60: הרצאה באולם (ארכיון דגניה א')

.

20220128_094136

באודיטוריום שולבה גם תצוגה של ממצאים מהאזור

.

20220128_093816

התקופה שהתרוקנה

.

20220128_094010

ספרייה נודדת של הסתדרות השומר הצעיר בפולניה

.

20220128_094207

ואולי…

.

20220128_094218

כתובת אבן בערבית מונחת בצד ועליה כמה אריזות של נורות. הכתובת הותקנה במקור בידי הממלוכים ב-1225 על מבנה הקבר בטבריה שכיום מיוחס לרחל אשת רבי עקיבא. הממלוכים ייחסו את הקבר לסית סוּכַּיְנַה שהייתה בתו של חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד.

.

20220128_094322

באגף האחורי של האודיטוריום נקבעו חדרי "אוסף יעקב פלמוני" אלא שכיום הם סדוקים ואסורים בכניסה

.

קומת הקרקע בבית גורדון:

.

20220128_094747

הכניסה המקורית בבית גורדון משמשת מאז 1953 (הקירוי גם הוא מאותה עת) ככניסה לקומת הקרקע בלבד שבה מצויה הספרייה ואולם העיון

.

20220128_101350

חדר הקבלה כולל את הכרטיסיות של הספרייה. הריהוט בבניין כולו הוא אחיד ומורכב מעץ צבוע בשחור כשבכסאות שולבה מקלעת

.

20220128_101356

חדר העיון

.

14245 (59)

שנות ה-50: בספרייה (ארכיון דגניה א')

.

pic0036

1959: ביקור מלכותי בספרייה בבית גורדון של אליזבת מלכת בלגיה, חסידת אומות העולם. לצדה נושא דברים יוסף ברץ, ממייסדי דגניה א' וממקימי "האגודה למען החייל" שעל שמו נקרא בית החייל בתל אביב (ארכיון דגניה א')

.

20220128_101404

שלט

.

20220128_101413

כתבי ובית גורדון

.

20220128_101426

על המדף

.

20220128_101420

בית גורדון על גלגוליו

.

20220128_101457

גורדון

.

20220128_101302

אולם הספרייה במבט לכיוון הכניסה

.

20220128_101243

אולם הספרייה במבט מהכניסה. בימים אלה חוזרים חלק מהספרים אל האולם 

.

20220128_101326

עתיקות

.

20220128_101258

שריד

.

מבנה המדרגות עם מגדל המים:

.

20220128_095029

המדרגות במגדל המים מובילות בנפרד אל תצוגת הטבע שבקומה העליונה

.

20220128_095047

בכוך בחצי הקומה מצויה פינה להנצחתו של א.ד. גורדון באמצעות ריהוט דומה לזה שבו עשה שימוש בדגניה וכן בציודו האישי המקורי הכולל את הארגז והתיק שאותו נשא לעבודה בשדות

.

20220128_095114

רישום מאת נחום גוטמן המתאר את גורדון שוקד על הכתיבה

.

20220128_095146

עולים

.

20220128_101101

המדרגות מתאפיינות בבחירת גוונים בהירים ובמרצפות קטנות

.

בקומה העליונה של בית גורדון:

.

20220128_095209

בקומה השנייה ישנם שני אולמות. הראשון נועד במקור להנצחת גורדון וכחדר עיון ומאז שנות ה-90 שולבו בו דיורמות

.

pic0008

שנות ה-40: חדר גורדון הוקדש להגותו של גורדון. בפינה ניתן להבחין בכסא ובתרמיל של גורדון. בשנות ה-90 בוטל לטובת הרחבת התצוגה (ארכיון דגניה א')

.

14243 (43)

שנות ה-40: חפציו האישיים של גורדון כפי שהוצגו בפינת חדר גורדון. כיום מוצגים החפצים בחדר המדרגות (ארכיון דגניה א')

.

20220128_095221

הכסאות המקוריים נותרו

.

20220128_095231

הדיורמות עוצבו והוכנו ב-1994 בידי סידני קורקוס, מנהל מזויאון הטבע בירושלים לשעבר ודימטרי ברנובסקי

.

20220128_095324

האולםה שני מוקדש לתצוגת אוספי הטבע שנאספו בידי יעקב פלמוני שהגה וניהל את בית גורדון במשך קרוב ל-30 שנה. ריהוט התצוגה נותר כמו שהיה ב-1941

.

20220128_095447

בארון המרכזי שבראשו מוצג פוחלץ של נשר. מרכז הארון מסתיר בתוכו סליק להצפנת נשק ששימש את דגניה טרם הקמת המדינה

.

20220128_095340

חזיר בר

.

20220128_095439

עופות העמק

.

D271-085

1972: אז כמו היום (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

.

20220128_095504

במקור הואר האולם בעיקר בתאורה טבעית, אלא שכיום התריסים כולם מוגפים והתאורה החיוורת שוטפת את המקום

.

20220128_095357

יש גם עוברי תינוקות בני חודשיים עד שישה ואלה כמובן האטרקציה המרכזית כאן

.

20220128_095417

נחשי ארצינו

.

14243 (37)

1958: יעקב פלמוני (בחולצה לבנה), מייסד ומנהל בית גורדון מארח את כריסטיאן פינו, שר החוץ הצרפתי (ארכיון דגניה א')

.

20220128_095436

ציפורים

.

20220128_095805

פתחי החלונות עוצבו באופנים שונים ומאפשרים פתיחות משתנה

.

20220128_095627

במרכז הארון המרכזי משולבות עשרות מגרות בהן מאוחסנים צמחי האזור שיובשו וקוטלגו

.

20220128_095605

עשביית בית גורדון

.

גג בית גורדון:

.

20220128_100125

על הגג ובקצה המדרגות הלולייניות המטפסות אל המצפה שבראש המגדל

.

20220128_100224

האודיטוריום מוקף במעברים מקורים ובהמשך מצוי בית החינוך המשותף לילדי עמק הירדן. באופק הר יבנאל

.

מגדל המים ומצפה הכוכבים הנטוש:

.

20220128_100252

המדרגות הלולייניות מטפסות אל המצפה שבראש המגדל

.

20220128_100815

מבט למטה

.

20220128_100848

המצפה מעוצב כחדר עגול

.

20220128_100744

כבר שנים רבות שלא משתמשים בו

.

20220128_100416

במרכז מעל במת מתכת ניצב טלסקופ ומעליו כיפה מרספקס צבוע

.

20220128_100420

נוף העמק נשקף מכל עבר, מאחורי שכבה עבה של אבק

.

20220128_100439

כרגע אין כוונה לחדש את הפעילות במצפה בעיקר בגלל העלויות הגבוהות הנדרשות לצורך השמשתו – החלפת הכיפה, התקנת טלסקופ חדיש, החלפת המדרגות לכאלה תקניות והקמת מעקות תקניים בגגות

.

תודה לשרה חיים, רחל בן צבי, יעל הרן ולאדריכלים רוני פלמוני, בצלאל רינות ומיכה רטנר

רשימות נוספות על דגניה א':

.

בית הילדים וגן הילדים (לאופולד קרקואר)

חדר האוכל השני (לאופולד קרקואר)

תזכורת ליום שישי הקרוב:

.

MAIL_INV_1302

הזמנה לאירוע ב-25.2.22

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דליה בר-אמוץ  ביום 22/02/2022 בשעה 18:35

    מאמר מדהים!

  • Itay Katz  ביום 22/02/2022 בשעה 21:03

    מרתק כרגיל

    בתאריך יום ג׳, 22 בפבר׳ 2022, 7:50, מאת חלון אחורי ‏:

    > מיכאל יעקובסון posted: "הקופסה המודרניסטית שהוקמה כאן בבקעה המשורית ב-1936 > בלטה בנוף מהרגע הראשון. מאז היא כמעט ולא השתנתה ורק הוסתרה על ידי עצים > ומבנים מאוחרים. המבנה הלבן הזה שהוקם כאן, בסמוך לשוליים של קבוצת דגניה א', > נועד להנציח את אהרון דוד גורדון (1922-1856) שהיום מלאו 100" >

  • רוני גיל פלמוני  ביום 25/02/2022 בשעה 6:13

    עוד כתבה מוחצת ומקיפה של מיכאל, המיטיב לכתוב ולתאר מבנים באופן מעניין. גם הפעם לא פסח על פרובוקציה שיש בה כדי לפגוע והפעם בראשוני דגניה.
    השערתו כי חברי דגניה "בקשו להקים בית בולט בנוף". נראה שהשפה העיצובית נבחרה כדי להפגין נוכחות עברית באזור ובמיוחד כלפי דרך טבריה" – אין לה כל בסיס עובדתי.
    מבחינת גובה הבית בן 2 קומות : היו בדגניה מבנים בעלי קומות כבר מחצר הראשונים ב-1912 : מבנה המגורים בן 2 קומות שבשנים הראשונות נצפה למרחוק מחוף כנרת ומכביש צמח-טבריה. בית המגורים השני ("הבית הגדול") בן 3 קומות גם הוא מבהיק בלבן נבנה בשנת 1925 – 10 שנים לפני בית גורדון. נצפה למרחוק ומהכביש.
    שני בתי קאופמן נבנו מעט קודם לבית גורדון ,
    ומבנה ביה"ס בעל 2 קומות מבהיק בלבן שהיה קרוב יותר לכביש נבנה באותה שנה.
    חברי דגניה בנו בתי קומות, מתוך מחשבה לצמצום שטחי מגורים לטובת חקלאות ולצמצום מרחקים בין המבנים תוך שימוש יעיל בקרקע לצורך חסכון בעלות תשתיות ארוכות. (מעוגן בכתובים) הפגנת נוכחות, שונות ובדלנות הפגנתית כנגד הערבים בסביבה, בוודאי לא היתה בראש מעייניהם. באום ג'וני חיו הראשונים בבתי בוץ כמו האריסים הערביים, בשכנות טובה ובשיתוף פעולה. אין בכתובים תיעוד על התגרות או תקריות עם תושבי צמח הערביים.
    ראשוני דגניה בקשו להקים מבנה הולם לערכים שהאמינו בהם והנחו את חייהם ממש ביום יום, גם מכורח המציאות : פשטות וצניעות. לפיכך אמצו את סגנון הבנייה המבטא תפקודיות ייעודית למטרה (פונקציונליזם), העדר קישוטיות, ניקיון צורני ומענה למטרות המבנה במינימום הכרחי. כל אלה הם חלק ממאפייני סגנון הבאהאוס ועל כן יש להניח שהם אמצו סגנון זה. אך ברוב בתי דגניה הוסיפו גגות משופעים ובכך הפכו את המבנים ל"כפריים" . בית גורדון הוא כמעט היחידי שנבנה עם גג שטוח ובכך דמה יותר לבאהאוס כפי שנבנה בערים.
    פלמוני קבע את עקרונות התצוגה: "א. קב ונקי! – הכל נתון בצמצום תכליתי, אבל במגמה מפורשת, שיהיה החומר עשוי לאלף, עיבודו המדעי נאמן וסידורו נאה." (עיונים ורחשי לב י. פלמוני עמ' 85) יש להניח כי עקרון זה יושם גם ביחס לדרישתו למבנה "נקי".
    יעקב פלמוני החשיב את הרוח יותר מהחומר וכך הוא מתאר בהערצה את הציוד המועט שהיה רכושו של גורדון: "תיבה דלה זו (מעץ) אצרה בתוכה תוכן עשיר כל כך (כתבי הגותו של גורדון)- בכוחה ללמדנו את הסוגיא של "תוך וקליפה" יותר מכל תורה שבכתב ובע"פ". (מתוך עיונים ורחש לב י. פלמוני עמ' 90) ודאי ראה במבנה החיצוני רק "קליפה "/ מיכל/ מעטפת פשוטה ומינימליסטית לתוכן העשיר שעליו שקד במשך 6 שנים מבניית הבית עד לפתיחתו לקהל.
    באשר לזהות המתכנן. לכאורה מתגלה בכתבה שם חדש למתכנן הבית -רטנר רק על סמך מכתב שבו מציינים מתכננים כי פנו לרטנר לקבלת תכניות הבית. הם כלל לא מצאו אותו, כך שבקשתם לא הגיעה אלו. רטנר תכנן בשנים מסוימות מטעם מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית ויתכן והעסיק אדריכלים נוספים שעבדו תחתיו. אני ממאנת להאמין כי עמליה אילן, מנהלת בית גורדון במשך שנים רבות, בוגרת לימודי מוזיאולוגיה, הייתה כותבת את שם האדריכל מיכאל לישצ'ינר על לוחות המתארים את תולדות הבית ובשלט שנקבע ע"י המועצה לשימור אתרים אם לא היה בידה מסמך כתוב המאשר זאת. הנושא טעון בדיקה נוספת רצינית יותר.
    הכותבת היא אדריכלית רוני גיל פלמוני
    המתמחה בין היתר בשימור

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: