סיבוב במגדל התצפית שביער רבין ובמתחם מגורי קשישים במגדל העמק

סופסוף מישהו השכיל לחבר את מגדל העמק עם הטבע המקיף את העיר. במשרד אדריכלי הנוף מילר-בלום כמעט ולא נגעו, רק הוסיפו שבילים ומספר מצומצם של מתקנים. במרכז היער הציבו מגדל תצפית צבעוני במיוחד שאותו יצרו במשותף ארט סהסא שהיו רוסלן סרגייב ואיגור סרני.

במקור הם תכננו מבנה דמוי פטריה. אלא שלדברי סרני בשטח התגלה שגג הפטריה שבוצע כבד מדי לקונסטרוקציה שהוקמה. לכן, הונח הגג האדום על הקרקע בסמוך לגוף המבנה שכבר הורכב באתר, והאמנים ניגשו ליצור גג חדש ושונה. השינוי הביא גם להחלפת שמו של מגדל התצפית ל"דירה להשכיר".

לסיום, אני מביא כאן פרויקט לא מפורסם שתכננו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן במרכז מגדל העמק. מדובר במקבץ בתי דירות שיועדו למגורי קשישים. אלה תוכננו בגישה האופיינית לאדריכלים האלה, שבעקביות ביקשו לאתגר את הגישה המקובלת, צורנית וחברתית מבלי לחרוג מהתקציב שהועמד לרשותם. הפרויקט הזה לא נכנס לספר שפורסם זה עתה, מפני שתמונה היחידה שמצאנו היתה מטושטשת ועקומה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2017

.

מגדל העמק (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

הכניסה לפארק שמורכב משני חלקים: אזור תחתון עם מתקני שעשועים וספורט ואזור עליון עם יער אורנים

.

המגדל מציץ מבין עצי האורן

.

לצד המגדל מונחת כיפת הפטריה שהתגלתה במהלך ההרכבה ככבדה מידי והפכה למגרש משחקים

.

המגדל מתנשא לגובה של 11 מטרים וכולל שלושה מפלסים

.

המגדל מצופה כולו מבחוץ וגם מבפנים בפיסות של קרמיקה צבעונית

.

קרדיט

.

.

(1) "דירה להשכיר" בפארק רבין

המגדלים שהקימה הקרן הקיימת החל משנות ה-50 ביערות שאת נטיעתם יזמה, התאפיינו בפיסוליות והיו לנקודות ציון בולטות ביערות כבר מראשיתם. מגדלים מוקדמים אלה, שמרביתם לא משמשים כיום לתיירות אלא לתצפית אש לשירות היערנים. אלה עוצבו בידי אדריכלים אלמונים יחסית אך כאלה שידעו בכשרון להשתמש בחומרים מקומיים וזמינים כמו אבן ובטון וליצור מבנים צנועים שעוצמתם בצורתם. המגדל שלפנינו, נעדר את כל אותם ערכים. הקרמיקה הצבעונית לרבות צורתו, השם שניתן לו והיומרה האמנותית, יוצרים כאן מבנה מצועצע שיכול היה לקום גם באחד מגני הסיפור שבמרכז חולון. ועדיין, מגדל התצפית ביער רבין יוצא דופן ביחודיותו וראוי להתייחסות.

יותר מ-20 שנות עבודה משותפת ויותר מ-80 עבודות משותפות נחתמו עם ביצוע מגדל התצפית המכונה "דירה להשכיר". לאחר עבודה זו פנו שני היוצרים רוסלן סרגייב ואיגור סרני איש איש לדרך עצמאית. סרגייב פתח שותפות חדשה שנקראת Sergeev&Lavie וסרני פתח שותפות שנקראת Artdi group‎‏‎‏.

נקודת ההתחלה של סרגייב וסרני היתה ב-1996 כשהשניים חברו יחד לאחר שפרשו כל אחד מעבודותו הקודמת. שניהם היגרו לארץ, הראשון ממינסק והשני מקייב, עד אז סרגייב עיצב מתקני משחק בשכונת גילה וסרני עסק בשיקום ספרים וכתבי יד בספרייה הלאומית.

עבודת הביכורים המשותפת של השניים הורכבה מארבעה פסלי ענק שתארו בעלי חיים זעירים – יתוש, גמל שלמה, דג וקונכייה. הפסלים הוצבו ברחבה שבחזית תיאטרון ירושלים. בתום הצגתם תרמו אותם השניים לגורמים שונים. היתוש למשל מצוי עד היום בגן שפיגל, למרגלות מלון הילטון תל אביב.

.

1996: העבודות הראשונות שיצרו במשותף סרגייב וסרני הוצגו ברחבת תיאטרון ירושלים. פסל היתוש נתרם לאחר מכן לעיריית תל אביב ומוצב בגן שפיגל שלמרגלות מלון הילטון תל אביב (באדיבות איגור סרני)

.

.

לאורך השנים הצליחו השניים להגיע להקיף עבודות מרשים. הם הקימו את חברת "ארט סהסא" והעסיקו עד 14 עובדים. הם שיתפו פעולה עם אדריכלי נוף רבים, בהם גם עם אדריכל הנוף עמיר בלום ממשרד מילר-בלום החיפאי והוותיק. בלום הזמין אותם ליצור מגדל תצפית בלבו של יער האורנים שהיווה חלק מרכזי מפארק רבין שתכנן המשרד בצפון מגדל העמק.

את הפרויקט שמימנה הקק"ל, תכנן בלום באופן שבו הפארק מחולק לשני חלקים שונים, אך מקושרים זה לזה. חלקו התחתון של הפארק תוכנן כאזור מפותח הכולל מתקני שעשועים וספורט, בעוד שהאזור העליון תוכנן כיער המקושר לעיר ועדיין הוא חלק בלתי נפרד מיער בלפור, מהוותיקים שביערות הארץ שאותם נטעה הקק"ל. ביער תכננו אדריכלי הנוף התערבות מזערית, בעיקר שבילי הליכה, פינות לפיקניק וגם מגדל תצפית.

.

דיון על תכניות בראשית העבודה, מימין אדריכל נוף אמיר בלום, משמאל רוסלן סרגייב ובמרכז איגור סרני (צילום: איגור סרני)

.

.

"התקציב למגדל עמד על 1.1 מיליון שקלים, שיחסית זה לא סכום גדול, אבל אנחנו רגילים שלאמנות משלמים פחות", מספר סרני השבוע. כדי שהמגדל יהווה נקודת ציון ביער ויבלוט היטב בין העצים, החליטו השניים כי הצבעוניות תשלוט בחזותו.

הפטריה היתה הצורה שנבחרה למגדל. סרגייב שהיה האחראי לעיצובה, מוסיף שהכוונה היתה ליצור מבנה דמוי פטריה רוקדת, כך שמכל זוית מבט היא תראה באופן שונה.

בבית המלאכה של השניים שפעל עד לאחרונה בחצר מלון דיפלומט שבדרום ירושלים (שהוסב למעון לעולים קשישים ובינתיים החליף ידיים), הוקם המבנה שהורכב מ-8 חלקים, כדי שניתן יהיה לשנע אותו בלי הרבה בעיות לאתר שבמגדל העמק. אינג' אלי פרנקל שימש בתפקיד הקונסטרוקטור וליווה את תהליך העבודה והביצוע לכל אורכו.

.

2013: חתך וחזית (באדיבות איגור סרני)

.

תכנית המדרגות (באדיבות איגור סרני)

.

2013: איור מוקדם ל"פטריה רוקדת" (באדיבות: איגור סרני)

.

.

לציפוי דפנות הפטריה הוחלט להשתמש בחלקי קרמיקה, שנאספו ממספר ספקים ובסך הכל נעשה שימוש ב-558 מ"ר שטח מצופה בקרמיקה. הקרמיקה שנבחרה היא במגוון של צבעים ובהחלקה מירבית, כדי למנוע קצוות חדים ומסוכנים. זוהי קרמיקה שהגלזורה שלה נשרפה בתנור בחום שהגיע ל-1,100 מעלות, תהליך שהעניק לה את החוזק והעמידות להשאר במרחב הציבורי אורך שנים ולהצליח להתמודד עם האקלים, אחרת היא נסדקת ומתפוררת.

בחלק החיצוני הצבעוניות שנבחרה עזה במיוחד כדי שהמבנה יתפקד כמו פרח שמושך חרקים בטבע וכך ימשוך אליו המגדל את המבקרים. בדפנות הפנים נבחרו גוונים רגועים יותר. בנוסף, בדפנות הפנימיות שולבו צורות של בעלי חיים דימיוניים הדומים ללטאות ונחשים. הריצוף אפור ופשוט, אך שומר על הצורניות המזכירה את חתיכות הקרמיקה המצפות את הדפנות.

טכנולוגיית העבודה מתבססת על שתי רשתות ברזל מצופות בשכבת בטון חיצונית שבעודה רטובה שיקעו בה את הציפוי – פיסות הקרמיקה, שיטה שבה עבד גם גאודי. מאוחר יותר באתר ההקמה הורכב כל חלק במקומו ובאמצעות משאבה, הוזרם בטון אל החלל שבין שתי רשות הברזל, מהלך שחיזק את הדפנות וקיבע אותן. "בשלב הזה אנחנו תמיד מקפידים לעבוד עם 'מנופי אבי' ורק איתם כי אפשר לסמוך עלים", מוסיף סרני, והוא מנמק: "ההובלות וההרכבות הם מאד מסובכות ולא ניתנות לחיזוי וקשה מאד לתכנן אותן".

.

2014: במגרש בירושלים מרכיבים את שלד המגדל (צילום: איגור סרני)

.

2014: הרכבת הרשת (צילום: איגור סרני)

.

2014: ציפוי הרשת בבטון (צילום: איגור סרני)

.

2014: ציפוי הבטון בקרמיקה הצבעונית (צילום: איגור סרני)

.

2015: חלקי המגדל מוכנים להובלה לאתר (צילום: איגור סרני)

.

2015: הובלה מירושלים למגדל העמק (צילום: איגור סרני)

.

2015: הרכבת הקומה התחתונה ביער (צילום: איגור סרני)

.

2015: החדרת בטון לדפנות המבנה בקומת הקרקע (צילום: איגור סרני)

.

הרכבת הקומה השניה (צילום: איגור סרני)

.

2015: הרכבת הקומה העליונה (צילום: איגור סרני)

.

2015: הרכבה (צילום: איגור סרני)

.

.

תקלה התרחשה בהרכבת הפטריה, כשהתברר שחלקי הכיפה כבדים מידי והקונסטרוקציה שבוצעה לא תוכל לשאת אותם, כך טוען סרני. לעומתו, סרגייב טוען כי לא היתה טעות בחישובים והשינוי נעשה שלא בעצתו. בכל מקרה, הכיפה שבוצעה הונחה לצד גוף הפטריה, הצוות התקפל וחזר לבית המלאכה בירושלים כדי לתכנן ולבצע כיפה חדשה ושונה.

כיפת הפטריה נותרה מונחת בצד והפכה עד מהרה למגרש משחקים הבולט היטב מעל לקרקע הודות לקרמיקה האדומה שמצפה אותו. "לפעמים אתה מתכנן משהו שלא יוצא בדיוק כמו שרצית אבל יוצא מוצלח יותר", מסכם סרני את המהלך. בבית המלאכה עוצבה כיפה חדשה בצורה שונה, ששינתה את מראה המבנה ולכן הוענק לו השם החדש "דירה להשכיר".

.

.

.

האם זו אמנות או קישוט?

סרגייב מודה שיש כאן גם אמנות וגם קישוט. לעומתו סרני החלטי יותר: "זו אמנות באופן חד-משמעי", עונה סרני. "לא באנו לקשט אלא ליצור חוויה. קישוט הוא מהנה אסתטית, אבל פה העבודה גורמת לך לחשוב ולהתעמק בציורים בפנים, ציורים של יצורים דימיוניים שמזכירים לטאות וזוחלים אחרים. ברגע שאתה עולה למעלה אל התצפית הציורים האלה גורמים לך לחשוב על המתרחש בסביבה, מקום אחר. המגדל הוא כמו מערה, כמו מחסה שמעניק ביטחון. כשבקרתי בכנסיית סגרדה פמיליה בברצלונה שתכנן גאודי, היתה לי חוויה בלתי רגילה – כשבפנים הבניין מעוצב באופן מינורי ולעומת זאת בחוץ נשקף נוף מרהיב, ובזה יש דימיון לכנסייה מבחינת החוויה.

האם היה משהו שבקשתם לבצע כאן ולא התאפשר לכם?

"חשבנו שהמגדל צריך להיות יותר גבוה, אבל התקציב לא איפשר. אבל חוץ מזה הקק"ל נתנו לנו אישור לכל הרעיונות והתהליך. בהמשך רציתי להוסיף גם כמה ספסלים בעיצוב דומה לאורך השבילים ביער, אבל עיריית מגדל העמק שעכשיו אחראית על הפארק לא מעוניינת".

.

צבעוני ביער

.

ראש הפטריה שהתגלה ככבד מידי מונח בצד

.

גג המגדל

.

הקרמיקות הצבעוניות נאספו מכמה ספקים

.

חלקי הקרמיקה הוטבעו בבטון

.

בתוך המגדל יש מדרגות לולייניות שמטפסות אל ראש המגדל

.

הגוונים שנחברו רגועים ואחידים יותר 

.

ומשולבים בהם צורות של בעלי חיים דימיוניים

.

גם זהב

.

מרפסת בקומה האמצעית

.

הקצה העליון של המדרגות

.

נוף

.

ביער

.

.

(2) מגורי קשישים "בית יוסף סמוחה" במגדל העמק

ב-1967 הוזמנו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן לתכנן מתחם מגורים וציבור במרכז מגדל העמק. החלק הציבורי כלל תיאטרון עירוני פתוח וכן בית כנסת. החלק השני כלל מבנן מגורים לאוכלוסייה מבוגרת ונקרא על שמו של יוסף סמוחה, יליד בגדד, סוחר טקסטיל ונדל"ן מצליח. סמוחה היגר למנצ'סטר, לאחר מכן לאלכסנדריה ולבסוף לפריס ונפטר שנים ספורות קודם לכן.

תצלום בודד ועקום של מבנה הכניסה לתיאטרון הפתוח שנמצא באוסף האדריכלים, גילה לנו שהשניים תכננו במרכז מגדל העמק. במהלך הביקור בעיר גיליתי שהתכנון כלל גם את המבנן הסמוך, ברחוב רמת יזרעאל 18, שבו ניכרת באופן מובהק גישתם התכנונית. על גשיתם של האדריכלים תוכלו להרחיב וללמוד בספר "אחרי המודרניזם – אדריכלות של משה לופנפלד וגיורא גמרמן" (הוצאת אסיה) שפרסמתי ממש לאחרונה במשותף עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני.

"בית המגירות" ו"בית הפירמידה" בבאר שבע הם שני מבני המגורים הייחודים והמפורסמים ביותר שתכננו לופנפלד וגמרמן. במבנים אלה ביקשו השניים לפרוץ את הקוביה המודרניסטית ובמקביל לגבש קהילה באמצעות האדריכלות. המבנה במגדל העמק מורכב מליבה משותפת השולחת ארבע זרועות שכל אחת מהן נחלקת לשלושה תתי-גושים המכילים את הדירות. הליבה המשותפת הינה חצר משותפת ומקורה, מקום של מפגש מוגן ונגיש לכלל הדיירים.

אם ב"בית הפירמידה" בבאר שבע הרעיון היה לפרק את דגם בלוק הרכבת, לחצות אותו לשניים לכל אורכו וליצור סביבת מפגש בשטח שנוצר בין שני אגפי הדירות, הרי שכאן כינסו האדריכלים ארבעה גושים כשמקום המפגש מתקיים בחצר המבונה שבין הגושים. בחצר תמצאו ריהוט בנוי כמו ספסלים, ערוגות וארובות אור מעוצבות ומפוסלות בבטון, כאלה שגלגול שלהן ניתן גם למצוא בספריית בית אריאלה שהם תכננו זמן קצר לאחר מכן.

חזרה לדגם שבו עשו האדריכלים שימוש במגדל העמק, ניתן למצוא 16 שנה מאוחר יותר במעונות שתכננו במכון וינגייט בנתניה. במעונות ע"ש הרשטריט וגלובינסקי (1983) ניתן למצוא את ארבעת הזרועות המורכבות כל אחת ממבנה שבו שלוש דירות בקומה. הדגם שאותו יצרו לדירות הזעירות שיועדו לקשישים במגדל העמק, התאים אן כן לסטודנטים במכון וינגייט.

.

השבוע פרסמה שני רחל פומס באתר ynet את הכתבה רב הקומות הראשון בנגב ושיכונים לחמולות: צמד האדריכלים המרדני של שנות ה-60, העוסקת בספר שפרסמנו ובפועלם של לופנפלד וגמרמן.

.

אגף במבנן המגורים הפונה לרחוב הראשי במגדל העמק – רמת יזרעאל

.

הקרן לידידות

.

המרפסות השקועות נסגרו, נוספו מזגנים וכבלים

.

הדופן העורפית של המתחם פונה לשדרת הולכי רגל שלאורכה ספסלים בנויים מבטון חשוף

.

הספסלים שתכנן כאן האדריכלים הם דוגמה נוספת לריהוט הבנוי והמפוסל שיצרו השניים

.

אלה אזורי שהייה מוגנים שחשופים רק לצד אחד

.

ליבת המבנן כוללת סביבות שהייה וכן אולם משותף

.

חצרות פנימיות בכל אחת מהזרועות מחדירות אור אל עומק החצר המקורה

.

במרכז הליבה חדר משותך שיכול לשמש את הקהילה המקומית ומתאפיים בקירות מעוגלים שבמקור היו מבטון חשוף

.

פינות כאלה פזורות למרגלות כל אחת מזרועות המבנן וכוללת ספסל בנוי, ערוגה ובמה שנראית כמו גשר שחוצה את הערוגה השקועה

.

מדרגות

.

חדר המדרגות מואר ומאוורר באופן טבעי הודות לפתחים צרים הצמודים לתקרה

.

בצמוד לדופן המבנן מצויה רחבה ציבורית שמקשרת על התיאטרון הפתוח שהוא כולו מוקף גדר ונעול במשך מרבית ימות השנה

.

מתחם הכניסה לתיאטרון הפתוח

.

התיאטרון הפתוח מנצל את השיפוע הטבעי בקרקע

.

התיאטרון עבר שינויים הורחבה במהלךה שנים והעבודה המקורית שיצרו כאן האדריכלים משה לופנפלד ויגורא גמרמן לא שרדה

.

תפאורה בנויה וברקע בתי מגדל העמק

.

ביתן שירותים

.

תודה לרוסלן סרגייב ואיגור סרני

★

שיר לסיום:

.

★