סיבוב בשכונת דיזנגוף בקיבוץ אפיקים

ההזדמנות שתפול לידיים של סטודנט לממש את הפרויקט האדריכלי שהוא מתכנן ועוד בקנה מידה גדול, היא עניין נדיר וחריג בעולם בכלל ובישראל בפרט. רגע לפני תחילת שנת הלימודים החמישית והאחרונה במסגרת לימודי האדריכלות בטכניון, הוזמן האדריכל בני שוורץ (אז באמצע שנות ה-70 עדיין סטודנט) על ידי מזכירות קיבוץ אפיקים, המקום שבו גדל והיה חבר, לתכנן שכונת מגורים צפופה יחסית עם קרוב ל-50 דירות. לא רק שהפרויקט התממש במלואו (בנייתו הושלמה ב-1978), אלא הוא אף זכה ונבנו בתכנונו חלקים נוספים כמו גם בקיבוץ נוסף.

עד היום נחשב הפרויקט שזכה לכינוי "שכונת דיזנגוף" לפורץ דרך בתחום תכנון המגורים בקיבוצים. הוא מצטרף למקבץ מצומצם בהיקפו של מבני מגורים בקיבוצים, שביקשו לאתגר גישות קיימות בחברה השיתופית ופרצו את המקובל. אלא שבעוד שבמקרים האחרים מדובר היה באדריכלים עתירי ניסיון, הרי שלפנינו כאמור עבודה שהיא תוצר של סטודנט שזכה לבצע את "פרויקט הגמר" בלימודיו וזוהי עבודת הביכורים שלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

271605988_5282252768470929_6037897343581265115_n

1978

.

צילום מסך 2022-01-17 222038

קיבוץ אפיקים

.

DSC03254

השכונה מורכבת מארבע זרועות אנכיות זו לזו המתנקזות לכיכר משותפת.

.

DSC03088

בכל זרוע שני בלוקים המורכבים משלוש חצאי קומות, כשבמרווח בין הבלוקים פרושׂ מרבד דשא

.

DSC03267

בזרוע הזו עקרו חלק מהדשא לטובת ריצוף שמאפשר כניסת רכבים אל תוך השכונה – רכבים כבדים לאלה שמבקשים לשפץ ולהרחיב את דירתם או לצורך רכב חירום

.

DSC03089

בכל בלוק ישנן חמש עד שבע דירות, כשהקומה העליונה מצלה על המדרכה שברחוב שמתחתיה

.

DSC03090

ההכנות למזגנים לא לקחו בחשבון שהקופסאות יגדלו עם השנים ולכן חיפשו להן מקום אחר על הגג ורק הצינורות מעטרים את החזית

.

DSC03099

הכיכר המרכזית מורכבת מערוגה מוגבהת המוקפת בספסל בנוי מבטון חשוף

.

DSC03092

בסביבת השכונה משולבים כמה פסלים שאותם יצרו חברי הקיבוץ באותן השנים. הוותיק שבהם ניצב בכיכר המרכזית של שכונת דיזנגוף והוא מעשה ידיה של שרה פרס אלרואי (2004-1913). בנה היה מהנדס הפרויקט ושותפו של האדריכל בני שוורץ

.

DSC03098

את הפסל יצרה תחילה האמנית בעץ ולאחר מכן יצקו מנו פסל ברונזה

.

DSC03101

לכל דירה יש בקומת הרחוב גם מחסן קטן

.

DSC03258

הדיירים לא הסתקו בדשא או בחצר הפרטית שבעורף, והציבו עציצים לאורך השבילים

.

.

(1) מגורים בקיבוצים

המגורים בקיבוצים התפתחו לאורך השנים כביטוי לעלייה ברמת החיים וגם כביטוי לשינויים באורחות החיים. ההתפתחות החלה לרוב מהאוהל המשותף. ממנו עברו החברים לצריף, המשיכו לחדר ולבסוף הגיעו אל המנוחה והדירה עם עדיפות לצמוד קרקע, מקסימום בקומה ראשונה. בתכנון המגורים הושקעה מעט יצירתיות ומקוריות והעיקרון המרכזי בתכנון היה השטח המצומצם והשווה לכולם. בחברה שבה מרבית השירותים ניתנו באופן משותף – הסעדה, מועדון וחדר קריאה (ששימש כמו סלון), מכבסה, לינת ילדים ובהתחלה גם רחצה ושירותים, נותרו הדירות מזעריות בתכולתן וגם בשטחן.

אפילו בנייה לגובה נדחתה על הסף, ולבד מקומה שנייה כמעט ולא נבנו בקיבוצים בתי דירות רב-קומתיים. מצוקת השטח החמורה באפיקים והרצון למנוע ריחוק של מגורים ממרכז הקיבוץ, אילצה אותם לבנות לגובה של שלוש קומות כבר בשנות ה-50, אך התוצאה היתה פשוטה וסתמית. ב-1972 ערך האדריכל מוסה חריף לאפיקים תכנית אב, ובמסגרתה הציע להקים שלושה רבי-קומות שלא נבנו. כך שבעוד שמבני הציבור בקיבוצים התפתחו וביטאו יצירתיות ומקוריות, נותרו בתי המגורים בקיבוצים בסיסיים למראה ולשימוש.

.

(2) היוזמה להקמת שכונת דיזנגוף

האדריכל בני שוורץ, חבר קיבוץ אפיקים, ביקש לשנות את הגישה המקובלת. עוד בהיותו סטודנט בטכניון הצליח לתכנן את פרויקט הגמר כעבודה לביצוע. במהלך תכנון שינוי באורחות החיים בקיבוץ, כשהלינה המשותפת בוטלה ונדרש היה להתאים דירות למגורי משפחות, הוזמן שוורץ לתכנן את "שכונת דיזנגוף". "בתור סטודנט תכננתי פרויקט לביצוע, זה היה סיכון", מודה שוורץ, "אבל נתן לי את החוצפה לפתוח משרד משלי ובהמשך זה היה כרטיס הביקור שלי, קבלה שאני מסוגל לתכנן והביא לי הרבה קליינטים".

לצורך התכנון ולדרישת הקיבוץ, לבד מהמנחה של פרויקט הגמר בטכניון – אלכס שוורץ (בן זוגה של האדריכלית עליזה טולדו, מתכננת דיזנגוף סנטר), התבקש האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק, לשמש כמנחה נוסף לפרויקט. "פעם בשבוע נסעתי לבית העמק או לתל אביב כדי לשבת עם פרדי, מספר שוורץ. "בטכניון ישבתי עם אלכס שוורץ, אבל הוא לא אהב את מה שעשיתי כי הוא רצה שאעשה את מה שהוא רוצה". שוורץ זוכר שהמנחה בטכניון העניק לו ציון בינוני לעבודתו, אך אותו העניין לא הדאיג כלל היות והפרויקט שהוא תכנן כבר היה בשלבי ביצוע ולמעשה כמו שהוא מציין גם היום – "בנו את החלום שלי".

למימוש הפרויקט, הקצו בקיבוץ שטח בהיקף של כ-15 דונם, בקצה שטח המגורים ובאזור המשיק למשק. בשטח עמדו צריפים ישנים ששימשו למגורי צעירי הקיבוץ. שנים אחדות קודם לכן, הביא עמו אחד הצעירים מביקור ברחוב דינזגוף בתל אביב שלט רחוב שאותו הוא תלה על אחד מהצריפים. השלט העניק לשכונה את שמה "שכונת דיזנגוף". עם הקמת הפרויקט החדש בתכנונו של שוורץ, פורקו הצריפים והשלט נעלם, אך שמה של השכונה נותר.

.

Scan2022-01-04_200212

מיקום שכונת דיזנגוף בקיבוץ: בקצה אזור המגורים ועל הגבול עם המשק (באדיבות אדריכל בני שוורץ)

.

Scan2022-01-04_200723

תכנית השכונה (באדיבות אדריכל בני שוורץ)

.

.

(3) הרעיון

גישתו של שוורץ התפתחה מתוך ראייה והיכרות מעמיקה של צרכי החיים בקיבוץ וגם מתוך רצון לשנות גישות קיימות שאותן ביקש לשנות. בין המושגים שהעסיקו את שוורץ ניתן להזכיר את "הזהות השכונתית", כמו גם "מוקדי הזדהות", "מקומות מפגש" ומערך של צירים – 'צירים לבית', 'צירים לילדים, 'צירי הליכה מרכב לבית', 'צירים למקלט' ו'צירי שירות'.

הסדקים בחברה השיתופית ובתפיסה הקולקטיבית כבר היו גלויים לעין, ושוורץ בעצמו ניסח זאת בטקסט שכתב על תכנון השכונה שנים אחדות לאחר שהושלמה בנייתה. בדבריו הוא מצטט מהספר "הקיבוץ בעידן הספק" (ספריית פועלים, 1980) מאת רוביק רוזנטל, בשעתו חבר קיבוץ נחשון. "החברה הקיבוצית היא חברה הניזונה מבחינה תרבותית מן התרבות האירופאית-האמריקנית […]. התרבות הזו במהותה שואפת למימוש חירות היחיד" (ההדגשה במקור).

"היה לי חלום לעשות ניב בנייה קיבוצי, משהו שיעשה את המגורים יותר מותאמים לחיים בקיבוץ", הוא מספר היום בשיחת זום מביתו שבארה"ב. גישה זו יצאה נגד מאפייני סביבת המגורים המסורתית בקיבוצים, כזו שמתאפיינת בבינוי מפוזר ואקראי, כפרי שמרני וחסר מיקוד, לרבות מערך תנועה מפותל ולא ברור. אך יותר מכל, ביקש שוורץ להעניק לסביבת המגורים ערך חברתי שאותו הוא כינה "היחד השכונתי".

גם אם באיחור של יותר מעשור, היה שוורץ מושפע בתחילת שנות ה-70 ממגמות התכנון שהתפתחו לאחר מלחמת העולם השנייה. מגמות אלה התגבשו במקביל לצמיחתה של מדינת הרווחה, באמצע שנות ה-50 והתממשו בעשור הבא גם בישראל בפרויקטים שונים שהציגו מבננים מורכבים ומערכות פתוחות קצה. בבאר שבע התפרסמו פרויקטים כמו "מרכז הנגב" בתכנון כרמי-מלצר-כרמי ו"בית הפירמידה" בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן, בחצבה "בית ספר שדה" בתכנון ישראל גודוביץ. שוורץ הכיר את העבודות האלה ואף ביקר בהן במהלך לימודי האדריכלות.

אלא שהפרויקט שהותיר בשוורץ את הרושם העמוק ביותר, כפי שהוא מעיד, היה "בית לוננפלד" – מעון החוקרים במכון ויצמן למדע ברחובות, שתוכנן במשרד רכטר-זרחי-פרי ובנייתו הושלמה ב-1966. בניין זה, בדומה ל"מרכז הנגב" ו"בית הפירמידה", שהוזכרו לעיל, הורכב משני בלוקים מקבילים ופתוחי קצה (כאלה שניתן להרחיב בעתיד), כשבמרווח שבין שני הבלוקים מצוי שטח משותף המהווה מקום מפגש וגם שביל הליכה המקשר בין הסביבה העירונית ובין הדירות, סוג של רחוב עירוני מקביל ואינטימי.

.

צילום מסך 2022-02-02 095944

ההשראה: בית לוננפלד – מעונות למשפחות חוקרים במכון ויצמן למדע ברחובות בתכנון משרד "רכטר-זרחי-פרי"

.

צילום מסך 2022-01-17 222414

1975: רישום המתאר מבט מן האוויר לכיוון מערב של שכונת דיזנגוף בקיבוץ אפיקים (באדיבות אדריכל בני שוורץ)

.

.

"בשלב הראשון עבדתי במקביל על שלוש חלופות שבלוניות", נזכר שוורץ, "ואז פרדי כהנא אמר לי – עכשיו שים בצד את החלופות ותעשה משהו אחר, משהו שאתה חולם עליו. אז באתי עם הרעיון הרביעי של 'שכונת דיזנגוף'. הצגתי את ארבעת החלופות בפני החברים ולהפתעתי הם בחרו בחלופה הרביעית".

"למרות שהייתי מאד צעיר, היו בנאים ותיקים בקיבוץ כמו יצחק פיסקין, וחברי וועדת תכנון אחרים כמו המהנדס יונתן אלרואי ויעל רפפורט שתמכו בי. לעומתם היו כאלה שלא תמכו בי, אבל הרוב הוא שהחליט וכך היה. זה היה תקדים והוא נבנה במלואו. אומרים שבשביל שיהיה לך פרויקט גדול, אז אתה צריך קליינט גדול".

שוורץ הציע אם כן, כמו בית לוננפלד שברחובות, מערך של בלוקים דו-קומתיים, כאלה שייצרו צפיפות של ארבע יחידות דיור לדונם. בבלוקים הוא ביקש לשלב מעין רחובות פנימיים, מוצלים בחלקם באמצעות הקומה העליונה הבולטת מעל לקומת הקרקע. רחובות אלה הכילו שתי רצועות של מדרכות מוצלות בקצותיהן, בעוד שבשטח שבין המדרכות נקבעה מדשאה המתמזגת בקצה לכיכר מרוצפת ומשותפת לכל הזרועות הבנויות.

להיבט החברתי-קהילתי היה מקום מרכזי ברעיון שפיתח שוורץ, ורחובות אלה יועדו לשמש מקומות מפגש לילדים ולמבוגרים. קצוות הבניין נותרו אטומים, כך שלמעשה תוכננה מערכת פתוחת קצה שאותה ניתן להרחיב מבלי לפגוע בבינוי ובתפקוד הקיים, ולהוסיף יחידות במידת הצורך.

.

צילום מסך 2022-01-17 222314

1975: רחוב פנימי ומרחב של מפגש אינטימי בין שכנים וחברים (באדיבות אדריכל בני שוורץ)

.

Scan2022-01-04_201023

1978: ניסיון ליצור ניב בנייה קיבוצי (באדיבות אדריכל בני שוורץ)

.

.

כל דירה תוכננה בשטח של 65 מ"ר ויועדה למשפחה צעירה, הורים עם עד שלושה ילדים. הדירה התפרסה על פני שלושה חצאי קומות: חדר מבואה במפלס הקרקע. ממנו מטפסים לחלק הציבורי שבקומת הביניים, שכולל מטבח, פינת אוכל וסלון שפונה לחצר עורפית עם אופי פרטי. חדרי השינה ממוקמים בחצי הקומה העליונה. חדר הורים פונה לחצר האחורית בעוד ששני חדרי הילדים פונים לכיוון הרחוב ויוצרים קירוי על המדרכה שעוברת בתחתית הבית. באופן זה ניתן פתרון אקלימי להולכי הרגל וגם מקום למפגש נעים בדרך אל הדירה.

"הייתי נעול על הרעיון הפונקציונלי ועם זה התמודדתי", מספר שוורץ. "היה לי תרגיל כיצד לספור את 65 מ"ר, אבל אם בודקים ומדייקים אז השטח הבנוי של דירה הוא קרוב ל-72 מ"ר כי את המדרגות ספרתי רק פעם אחת ואת המחסן שהוספתי לצד הכניסה לא ספרתי בכלל". לדבריו, בשעתו היתה הקפדה קיצונית בשמירה על מידות הדירה, שלא תחרוג מ-65 מ"ר. "עיקרון השיוויון טמטם והעביר אנשים על דעתם ולכן הדירות היו מאד מוגבלות בשטחן".

"הייתי מודע לכך שאנשים מבוגרים יתקשו לטפס במדרגות בדירה שלהם, אבל חשבתי שאלה דירות שיתאימו למשפחות צעירות. בזמנו אנשים בקיבוצים היו זזים מדירה לדירה בהתאם לצרכים שלהם, לכן לא חשבנו שאנשים יישארו באותה הדירה גם כשהצרכים שלהם ישתנו. האדריכל כשהוא בא לתכנן תכנית הוא צופה חיים שלימים אל העתיד ובזמנו לא חשבתי שהמצב ישתנה ובתוך עשר שנים התנועה הקיבוצית תפרק את הבית וילכו לגישות חיים אחרות. את הטעויות שלנו אנחנו מנציחים בבטון".

.

Scan2022-01-04_19ג34

1975: תכנית (באדיבות אדריכל בני שוורץ)

.

Scan2022-01-04_12234

.

.

(4) ביצוע ואכלוס

את תכניות העבודה ל"שכונת דיזנגוף" ערכו במחלקה לתכנון של התק"ם בתל אביב. את העבודה בפועל ערך במחלקה האדריכל שמשון הלר, שהתמחה בתכנון מגורים בקיבוצים והיב מיומן בעריכת תכניות עבודה. "הלר לא אהב את הקונזול של הקומה העליונה שמסוכך על הרחוב והוא הציע להוסיף עמודים", נזכר שוורץ ומסביר שלהלר היתה "יד כבדה".

אדריכל הנוף הלל עומר, הידוע גם כהמשורר ע. הלל, תכנן את הככר המרכזית וחלקים נוספים בשכונה. העצים נבחרו על ידי אנשי הנוי בקיבוץ והדיירים מצאו דרך להוסיף ולשתול את העצים האהובים עליהם. "אני רציתי לשמור על אחידות ברחובות בעזרת צאלונים ודקלים בככר המרכזית", מוסיף שוורץ, "אבל לא הכל התנהל לפי רצוני".

המימון להקמת השכונה הגיע ממשרד השיכון שתמך באותה התקופה בבנייה מודולרית. הפרויקט שמר על עקרונות הבנייה המודולרית כשהמידה 7.31 מ' שלטה על נגזרותיה. מידה זו היתה רוחב יחידת הדיור, כשעומק הדירה היה כפול.

הפרויקט נחנך ואוכלס ב-1978.

.

Scan2022-01-04_201738

1980: הכיכר המרכזית שאליה מתנקזים הרחובות ואותה עיצב אדריכל הנוף הלל עומר הידוע גם כהמשורר ע. הלל (באדיבות אדריכל בני שוורץ)

.

Scan2022-01-04_201526

1980: מרבד הדשא שבין הבלוקים מוציא את הסלון אל המרחב הפתוח (באדיבות אדריכל בני שוורץ)

.

.

(5) תכניות מגורים נוספות

לאור ההצלחה החליטו באפיקים לבנות מקבץ נוסף בסמוך. אלא שלבסוף הוקמה זרוע אחת בודדה ובנייתה הושלמה ב-1986.

בקיבוץ מסדה הסמוך התרשמו מהפרויקט והזמינו משוורץ לתכנן להם גרסה חלקית של הפרויקט. כזו שאינה כוללת את הרקמה הקיבוצית שאותה ביקש לייצר, אלא רק זוגות של בלוקים, ואלה הושלמו ב-1986.

בנוסף לכל אלה, באפיקים ביקשו להקים שכונה נוספת ושונה שבה יתאפשר לשוורץ לפתח את רעיונותיו. השכונה החדשה הוגדרה כ"שכונה לצעירים" ותוכננה לקום בתחילת שנות ה-80 ממזרח ל"שכונת דיזנגוף". "המאפיינים של השכונה המקורית הופיעו גם כאן – רחוב מקורה, ודגש על מפגש בין הדיירים", מספר שוורץ. ואכן ניתן לזהות בה מאפיינים נוספים, כמו מערך התנועה העילי עם המדרגות במרכז החצר שאותם סביר להניח השלים כהשראה מאותו ב"בית לוננפלד" שתכננו רכטר-זרחי-פרי במכון ויצמן למדע והשפיע לדבריו על גישתו התכנונית. דגם השכונה נשמר בארכיון הקיבוץ.

"לצערי, השכונה שכללה דירות קטנות יותר ומדרגות פתוחות, לא בוצעה. במקומה נבנו שני מבנים שהתבססו על תוכניות למבנים זהים לנעורים שתוכננו במקור על ידי אדריכלית משאת כץ".

לגישה ששוורץ ניסה לפתח לא היה המשך. "תכננתי בעוד הרבה קיבוצים, אבל איש לא רצה שנעשה משהו דומה והמגמה היתה להמשיך ולבנות פרוס בשטח ככל הניתן ולא לצופף", הוא מספר.
.

WhatsApp Image 2022-01-23 at 08.54.38

דגם השכונה לצעירים שגם אותה תכנן האדריכל בני שוורץ אך היא לא בוצעה. הדגם שמור בארכיון אפיקים מאז תחילת שנות ה-80 (ארכיון אפיקים)

.

WhatsApp Image 2022-01-23 at 08.54.40 (1)

המבנים שתוכננו בהשרת בית לוננפלד בתכנון האדריכלים רכטר-זרחי-פרי במכון ויצמן למדע ברחובות, כללו דירות חדר קטנות במבנים טוריים דו-קומתיים, כמשערך התנועה האופקי והאנכי תוכנן בחצר המפרידה בין שני הבלוקים (ארכיון אפיקים)

.

WhatsApp Image 2022-01-23 at 08.54.41

את הדגם מקרטון בנה האדריכל בני שוורץ והוא כולל פירוט של פנים הדירות (ארכיון אפיקים)

.

.

(6) שילוב אמנות בשכונה

בסביבת השכונה משולבים כמה פסלים שאותם יצרו חברי הקיבוץ באותן השנים.

הוותיק שבהם ניצב בכיכר המרכזית של שכונת דיזנגוף והוא מעשה ידיה של שרה פרס אלרואי (2004-1913). הפסל מתאר דמות אשה שרועה והוא במקור בוצע בעץ ולצורך הצבתו במרחב הפתוח יצקו אותו מברונזה. פרס אלרואי הרבתה לפסל דמויות נשים, בדומה לפסל שהוצב במרכז שכונת דיזנגוף. פסלים נוספים באפיקים שאותם יצרה מתארים אריה העשוי מאבן בהירה וכן אשה עם תינוק ברחמה מברונזה.

פרס אלרואי, ילידת ליטא, הצטרפה לאפיקים לאחר שהיגרה לארץ-ישראל ב-1932. למדה אמנות אצל רודי להמן ויצחק דנציגר. היא הרבתה להשתתף בתערוכות יחיד וקבוצתיות, כשבין השאר הציגה במוזיאון תל אביב לאמנות, במוזיאון ישראל וכן במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן.

.

DSC03092

בסביבת השכונה משולבים כמה פסלים שאותם יצרו חברי הקיבוץ באותן השנים. הוותיק שבהם ניצב בכיכר המרכזית של שכונת דיזנגוף והוא מעשה ידיה של שרה פרס אלרואי (2004-1913). 

.

DSC03098

את הפסל יצרה תחילה האמנית בעץ ולאחר מכן יצקו מנו פסל ברונזה

.

פסל בולט במיוחד יצר בני רוזן (2014-1940) שהיה רתך אמן ועבודות מתכת רבות שלו פזורות בקיבוץ כמו גם באזור. רוזן למשל עיצב את הסורגים שהותקנו בשערי מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, שפורקו ב-2009 כשהוקם אגף הכניסה החדש למוזיאון ואוכסנו מאז במחסן וכעת מוצגים מחדש לחודש הקרוב במוזיאון במסגרת התערוכה שאצרתי "מקום, אדריכל, אמן – שילוב אמנות באדריכלות ישראל" (בתום התערוכה הם ישובו למחסן). רוזן יצר גם עבודת מתכת גדולה בעיצוב ליאו רוט בחדר האוכל באפיקים, וכן את שערי בית העלמין שאותם עיצב דודו רוט (בנו של לאו).

הפסל שיצר רוזן כנראה בתחילת שנות ה-70, אופנתי לתקופתו, הוא עוסק באיזון ויש בו משהו משחקי. קשת נושאת קשת, כזו שנראית כמו כסא נוח המתרומם באוויר ויכול להוות נקודת תצפית נוחה על המתרחש בסביבה. הצבע הצהוב והתעשייתי שבו עשה רוזן שימוש התקלף וגם בפסל עצמו נפערו חורים, תוצאה של התזת מים מהממטרות לאורך השנים. בימים אלה בוחנים בקיבוץ את חידושו של הפסל.

.

WhatsApp Image 2022-01-18 at 19.21.22

תחילת שנות ה-70: גן הפסלים שיצר בני רוזן ומימין הפסל שמוצב כיום בשכונת דיזנגוף (ארכיון אפיקים)

.

DSC03286

מצבה של תרבות: הפסל שיצר בני רוזן ניצב כיום בשכונת דיזנגוף כשהברזל חלוד ומחורר והצבע התקלף כמעט לגמרי

.

.

(7) שינויים בשכונה

שוורץ מעיד כי הוא הקפיד על הפרטים הקטנים בפרויקט. הוא דאג ללוות את הביצוע באתר כמעט מידי יום וכך הצליח למנוע מהבנאים לערוך שינויים שלא על פי דעתו. אלא שהוא מעיד שברגע שהשכונה אוכלסה הוא איבד עליה שליטה. התושבים החלו לבצע שינויים וליצור תוספות.

"אתה חולם ורוצה לשלוט על המבנה שתכננת, וברגע שאתה מוסר את הבניין באים ומשנים לך. היה קשה להם לשנות מקדימה, אבל בפנים ומאחור שינו. התחילו לשבור קירות ולהוסיף, זה היה פרוץ וברור שאחרי ההפרטה העסק נפרץ עוד יותר. בארה"ב לעומת זאת אחד מהדברים שהדהימו אותי היה האופן שבו אנשים שומרים על הנכסים שלהם. הם עושים את זה כדי לא לגרום לפיחות בערך הנכס ולכן יש חוקי עזר שתומכים בכך".

את הדירות הוא תכנן באופן שבו ניתן להרחיב אותן כלפי מעלה באמצעות תוספת מדרגות וחצי קומה חדשה, באופן שבו יישמר עיצוב אחיד לכלל המבנים. אלא שהדיירים התעצלו להגביה את המבנים, וגם האוכלוסייה שהזדקנה או סתם לא רצתה לטפס במדרגות, נמנעה מהפתרון להוסיף קומה. "התוספות הגועליות גרמו לכך שאנשים גרים בסוף בסלמס. היו דברים שפשוט גמרו אותי וזה צער אותי. מה יכולתי לעשות. היום שכונת דיזנגוף מוזנחת ולא מה שהיתה. אני זהיר בביקורת שלי, כי אני לא רוצה לירוק לבאר שממנה שתיתי".

.

(8) האדריכל

בני שוורץ נולד ב-1946 בצ'כיה לזוג הורים ניצולי שואה. בהיותו בן שנתיים וחצי היגר עם הוריו לישראל והמשפחה התיישבה באפיקים. בעוד שהוריו עזבו את הקיבוץ ב-1977, המשיך שוורץ והתגורר בקיבוצו כשהוא מקים משפחה.

בעקבות המלצת מורה בבית הספר התיכון באפיקים הוא פנה ללימודי אדריכלות בטכניון בחיפה. "בכתה י"א הוא אמר לי שאני צריך ללמוד אדריכלות כי הוא מצא אצלי את הכישורים היצירתיים והטכניים", נזכר שוורץ. "בכלל לא ידעתי מה זה אדריכלות, אבל הרעיון נכנס לי לראש ואחרי הצבא פניתי ללימודים בטכניון". במחזור בו למד הכיר את בצלאל רינות, אדריכל חבר קיבוץ עין הנצי"ב שיחד שיתפו פעולה בהמשך ואת אלי רכס, אדריכל יליד קיבוץ עין גב וכיום פעיל בירושלים.

עם סיום הלימודים ב-1975, כשהוא שקוע בהקמת "שכונת דיזנגוף", פתח שוורץ משרד אדריכלים עצמאי בקיבוצו במשותף המהנדס יונתן אלרואי, בנה של האמנית וחברת אפיקים שרה אלרואי פרס. הצלחת המשרד ודרישת התנועה, הובילו ב-1978 להסבת המשרד לשלוחה הראשונה שצמחה מתוך המחלקה לתכנון של התק"ם, ושוורץ עמד בראשה (מאוחר יותר הוקמו שתי שלוחות נוספות – בקריית ביאליק ובשער הנגב). בשנים אלה, העסיקה השלוחה באפיקים קרוב לעשרים עובדים מקצועיים ובמסגרתה תכנן שורה ארוכה של פרויקטים, בעיקר באזור עמק הירדן. "היתה תקופה שהיו לנו על השולחן חמישים פרויקטים במקביל", הוא נזכר. עם פירוק המחלקה לתכנון של התק"ם ב-1990, הופרט הארגון והוסב ל"א.ב. תכנון" שכיום קרוי "א.ב. מתכננים", כשהשלוחה באפיקים היא הזרוע הצפונית של החברה.

באותה התקופה תכנן שוורץ כמעט בכל תחום מחיי הקיבוץ. בנוסף, עבד על תכנון קיבוצים בגליל העליון במשותף עם האדריכל פרדי כהנא ובהם מורן, לוטם ותובל. שוורץ גם הספיק לתכנן חדר אוכל בקיבוץ מורן, אלא שזה לא נבנה בסופו של דבר בתכנונו. כאן בבלוג כתבתי על אכסניית "כרי דשא" ששוורץ הוביל את תכנונה עד לעזיבתו את המחלקה לתכנון. בהמשך אכתוב כאן על "החללית" – מבנה שאותו תכנן שוורץ עוד במהלך לימודיו ושימש בקיבוצו כביתן להקרנת סרטים מלוחות ומוטות ברזל. את המבנה הוא עיצב בהשפעת שני מורים בטכניון שלימדו קורס במורפולגיה – אברהם וכמן ומיכאל בורט. כיום מונחים שרידיו של המבנה בשמורת הטבע שברמת סירין.

ב-1988 יצא שוורץ ללימודי תואר שלישי באוניברסיטת מישיגן. במהלך לימודיו עזב את הקיבוץ והמשפחה היגרה עמו לארה"ב. "מהמשפחה לא נשאר אף אחד בקיבוץ, השארנו שם אדריכלות, זכרונות וידידים", הוא מסכם פרק בחייו.

שוורץ לימד במשך 25 שנה באוניברסיטת מיזורי קורסים בעיצוב פנים ואדריכלות ופרסם 13 ספרים שכתב או ערך בתחום התמחותו. הוא המשיך לתכנן אם כי בהיקף מצומצם ובעיקר בתי אבות – תחום שאותו חקר במסגרת לימודי התואר השלישי. בית אבות בסנט לואיס הכולל 120 מיטות ושאותו השלים ב-2004, נחשב בעיניו כגולת הכותרת של יצירתו בארה"ב.

.

DSC03260

השביל עובר מתחת לקומה העליונה

.

DSC03257

חמסות

.

DSC03102

נכנסתי לדירה לדוגמה

.

DSC03103

מדרגות עץ מקשרות בין חצאי הקומות

.

DSC03106

קומת המטבח והסלון שממנה יש גם יציאה אל החצר הפרטית שבעורף המגרש. משמאל המדרגות היורדות לכניסה ועולות לחדרי השינה

.

‏‏Scan2022-01-04_201215 - עותק

1980: דירה (באדיבות אדריכל בני שוורץ)

.

DSC03104

הסלון והיציאה אל החצר העורפית

.

DSC03108

המדרגות היורדות לכניסה (מימין) ואלה שעולות לחדרי השינה

.

DSC03109

על דלת חדר הילדים

.

DSC03262

שביל מוצל ומוגן – בקצה הכיכר המרכזית של השכונה

.

DSC03275

כאן חיסלו את מרבית שטח הגינון לטובת לבנים משתלבות לצורך מעבר רכב בעת הצורך

.

DSC03278

עציצים

.

DSC03283

במרכז מלבן ירוק ומשותף שעם השנים השתנה מעט

.

תודה לאדריכל בני שוורץ, אסיה לשם ומאיה אשכנזי קלוסקי

רשימות נוספות על קיבוץ אפיקים:

.

חדר האוכל (ורנר יוסף ויטקובר ואריק באומן)

הצעות לחדר אוכל (אברהם יסקי ושמעון פובזנר)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  ביום 02/02/2022 בשעה 12:06

    תודה מיכאל, הבניינים האלה מזכירים לי בניין טורי בשכונה ה לדוגמה בבאר שבע. הרעיון הבסיסי מקסים בעיני אם כי המדרגות בתוך הבית יכולות להיות מלכודת ומגבלה בגיל המבוגר. חלק מהקיבוצים שאני מכירה מתכננים שכונות חדשות כמו בפרבר – בית בודד על מגרש של 400 מ"ר בערך עם חניה וכו'. מעטים מצופפים בתוך השטח הקיים או עושים פינוי ובינוי צפוף יותר. מעניין האם התכנון השונה יתרום לקהילתיות של היישוב הכפרי.

  • Gerson Gerchman  ביום 03/02/2022 בשעה 12:23

    אכן פרויקט מעניין ומתאים לתקופתו, שנות ה70, שונה בהחלט ממה שהיה נהוג בקיבוץ עד אז, אך מאזכר את סיום הקיבוץ כקהילה ומעבר לפרבר עירוני, בניה בשיכונים (שיכון למד?)והשפעה של מבנים מודולריים גמישים, מעין הביטט בקיבוץ

  • Gerson Gerchman  ביום 03/02/2022 בשעה 12:32

    וכן, בקיבוץ נדמה לי שהכינוי הוא רכבת אפיקים, מזכיר לי שבביקורו של פרנק לוייד רייט בUNAM במקסיקו הוא זרק שרכבת נהדרת נבנתה ותקועה כאן, אינה נוסעת לשום מקום, והזמן לא בדיוק משפר את הפרויקט

  • אסיה  ביום 03/02/2022 בשעה 14:00

    הרחבת הדירות אכן פגמה באחידות השכונה אבל הגדרתה כסלמס וכשכונה מוזנחת חוטא מאד למציאות. במובנים מסויימים היא נראית יותר טוב מאשר בעבר.

  • אסיה  ביום 03/02/2022 בשעה 14:13

    השכונה אמנם איבדה את הצביון האחיד שלה עם ההרחבות הפרטיות אבל להגדיר אותה כסלמס ולומר שהיא מוזנחת חוטא למציאות. במובנים מסוימים היא נראית היום טוב מאשר בעבר.

  • אילאיל סיטון  ביום 05/02/2022 בשעה 14:51

    לא מבינה את האידאל בלשמור על אחידות. הרעיון של החלק המוצל הוא גאוני, ותודה לאל שלא נתמך בעמודים. במקום שבו אני חיה היום (ביצרון בת״א) ישנן רכבות, והגיוון בין דייר לדייר בגדרות ובצמחיה הוא קסום בעיני. חבל שדיזינגוף של אפיקים נשארה חשופה כל כך. האם זה בגלל תקנות? הכרתי את שכונת דיזינגוף באפיקים בשלבים שונים, אבל אף פעם לא נפרשה לפני היריעה באופן שלם כ״כ. תודה מיכאל. ובני שוורץ – כל הכבוד לך… (אילאיל יצחקי)

  • אמוץ  ביום 17/02/2022 בשעה 19:16

    מיכאל שלום! מבלי להכנס לעובי הקורה אני מפרט כמה הסתייגויות לתכנון של שכונת "דיזנגוף"באפיקים ע"י בני שוורץ.
    1. בינוי – ארבע הזרועות של השכונה תוכננו בארבעה כיוונים גיאוגרפיים שונים. משמע שהמשקל שניתן לגורם האקלימי היה נמוך ללא התחשבות באקלים המדברי, הקיצוני יחסית, של עמק-הירדן. החום בקיץ והקור בחורף.
    2. שטח הפנים של המבנה הוא עצום בגלל צורת התכנון המדורגת. ההצללה על מדרכת הגישה לא מפצה על החשיפה העצומה בעיקר לקרינה ולחום בקיץ ולקור בחורף. רצפת חדרי המגורים בקומה העליונה לוהטת בקיץ.
    3. במקום לתכנן את העמדת הדירות בתמונת ראי (שפיגל בלשון הארכיטקטונית) כל הדירות באותו כיוון. כך שהשרותים של דירה אחת גובלים בפינת האוכל של הדירה השכנה וחדר השינה של האחת גובל בסלון של השנייה. כל הבתים בקיבוץ, עד השכונה ואחריה, נבנו בתפישה של תמונת ראי שעדיפה בהרבה, גם בגלל נושא "הקיר הרטוב" (סמיכות חדרי השרותים עם השכנים)
    4. החלונות בכל החדרים קטנים באופן קיצוני ביחס לשטח החדר ואינם מאפשרים הסתמכות על אוורור טבעי. אפילו לפני משבר האנרגיה (אז נעשו התכניות) לא היתה הצדקה לתת משקל כה גדול לקירור מאולץ על פני קירור טבעי.
    5. בני שוורץ קבע על דעת עצמו שהדיירים יעברו, לעת זקנתם, לדיור אחר מה שנתן לו לגיטמציה לריבוי המפלסים. בפועל, באופן טבעי, נשארו רוב הדיירים בבתיהם והרחיבו את הדירה במפלס המרכזי.
    יש עוד אבל אספק בכך.
    אמוץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: