סיבוב בבריכה הנטושה באלוני אבא

כבר הרבה שנים שלא בקרתי באלוני אבא. בפעם האחרונה שהייתי כאן הסתובבתי בבית-העם, לא הטמפלרי מלפני 110 שנה, אלא זה המאוחר שהקימו בשנות ה-70 התושבים הישראלים. גם הפעם, בדרך לאירוע בקיבוץ השכן, עצרתי באלוני אבא כדי לשוב ולבקר באותו בית-עם. אלא שלא הצלחתי למצוא אותו. הסתובבתי במושב והוא חמק ממני. מה שכן מצאתי היתה הבריכה הנטושה.

הבריכה מוקפת בשתי חומות כמעט בלתי עבירות. האחת מורכבת מצמחייה צפופה במיוחד והשניה היא גדר מתכת עם דוקרנים. היא ממוקמת ממש במרכז המושב, בסמוך לרחוב הראשי ומול המזכירות. שני דברים מרשימים בה במיוחד: הגודל ופסל בטון שהעלה ירוקת ומוסיף למקום המת הזה חיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

268445962_5219886051374268_2233455054240518374_n

50'

.

צילום מסך 2021-12-22 224003

אלוני אבא (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

20211217_092040

גן נעול

.

20211217_091010

שתי שכבות הגנה מסוככות על הבריכה: גדר חייה וגדר מתכת

.

20211217_091328

הבריכה ענקית ואין בה מים

.

20211217_091643

במקור שימשה הבריכה להשקיית שדות המשקים

.

20211217_091301

המקום הזה הוא הגבוה באזור לכן כאן מוקמה הבריכה ששימשה במקור כבריכת אגירה להשקיית השדות והמטעים. בסמוך נמצאת בריכה אגירה חדשה יותר – עגולה, סגורה ומבטון

.

20211217_091529

סולמות ברזל מורידים אל הבריכה והסולם הזה מטפס אל סוכת מציל שלא שרדה

.

20211217_091523

עדיין גולשים כאן

.

20211217_091821

כאן היו המים עמוקים וכאן גם מוקמו המשאבות ששאבו את המים להשקיית השדות והמטעים

.

20211217_091408

קוביות בטון למקפצות

.

.

כמו במושבים וקיבוצים רבים, גם הבריכה שבאלוני אבא ניצבת עזובה ונטושה. הזמן בה עמד מלכת והיא מוקפת בצמחייה צפופה שמפרידה בינה ובין חיי היומיום שממשיכים להתנהל במושב הוותיק. על בריכות כאלה כתבתי כאן לא פעם, כמו למשל זו שבכפר הנוער עיינות ובכפר מרדכי. אלא שבשונה מכל הבריכות שראיתי עד היום זו גדולה במיוחד – 830 מ"ר שטחה, 21 מטר רוחבה ו-39 מטר אורכה.

גם בריכה זו נועדה בעיקר כדי להשקות את השדות והמטעים של בעלי המשקים. אלא שחברת "מקורות" שהקימה את הבריכה בתחילת שנות ה-50, תכננה אותה באופן שתשמש את תושבי המושב כמו גם את השכנים לרחצה, לפנאי ולנופש. ילדי אלוני אבא למדו בה לשחות ובילו בה כמעט כל יום אחר הצהריים. הרחצה בבריכה היתה בנוכחות מציל בלבד, אלא שבקיץ 1962 ארע כאן אסון.

.

WhatsApp Image 2021-12-23 at 18.10.01

שנות ה-60: הבריכה מלאה (באדיבות חנה לבב)

.

WhatsApp Image 2021-12-23 at 17.45.17

שנות ה-60: צעירי אלוני אבא על שפת הבריכה

.

.

בקיץ 1962 ארע כאן אסון. הבן הבכור של המושב, אבי שפאר, נכנס לבריכה ולא יצא ממנה בחיים. שפאר בן ה-16 היה תלמיד בכפר הנוער "הדסים" ובנם של שניים ממייסדי אלוני אבא. הבריכה באותו יום היתה מלאה בילדי המושב וגם המציל נחום שטרק. "היה בבריכה מקום שממנו נכנסו המים ומאותו המקום גם נשאבו המים להשקיית השדות, לא היתה אז חסימה כמו שיש היום", נזכרת חנה לבב, מוותיקות המושב ובעצמה בת למייסדי אלוני אבא שמשמשת באופן לא רשמי כהיסטוריונית של המקום. "היינו נהנים להיות על יד הפתח הזה כי הזרם היה חזק, ואז בלי הודעה מראש הפסיקו להזרים מים והתחילו לשאוב ואבי בבת-אחת נשאב".

על שפת הבריכה ניצב פסל יפה של זוג ערום ומחובק. שילובה של יצירת האמנות בבריכה מוסיפה למקום רובד ועניין. במבט ראשון נראה שהפסל מתאר שני ילדים שבוכים בצער על שפת הבריכה, כאילו איבדו משהו או מישהו בתוך המים העמוקים שכבר אין כאן. פסל הבטון מכוסה בירוקת שמוסיפה לו צבע וגם קצת חיים, אבל המקום עצמו מת כבר מזמן.

את הפסל יצר צבי ענבל (בצ'י) ולדברי לבב הפסל אינו קשור לטביעה של אבי שפאר, אלא הוקם עם הבריכה ומתאר אמא ובן.

.

צילום מסך 2021-12-23 071838

27.7.1962

.

.

סופה של הבריכה הגיע בשנות ה-80, כשחברת "מקורות" החליטה להקים בסמוך בריכה סגורה, זו הותיקה נסגרה ומאז נותרה עזובה. רגע לפני ש"מקורות" הקימה את הבריכה החדשה, בקשו חברי המושב להמשיך ולהפעיל את הבריכה: "היתה תכנית להפוך אותה לבריכה סטנדרטית", נזכרת חנה לבב, מוותיקות המושב ובעצמה בת למייסדי אלוני אבא שמשמשת באופן לא רשמי כהיסטוריונית של המקום. "אבל אז באמצע שנות ה-80 היה משבר המניות בבנקים והכל נתקע. מאז משתמשים תושבי אלוני אבא בבריכה המצויה בבית לחם הגלילית, המושב השכן.

"היום יש ויכוח. הבריכה שייכת לאגודה החקלאית והתושבים החדשים הציעו להקים במקום הבריכה אולם ספורט. יש התנגדות ויש כאלה שחולמים לחדש את הבריכה. בינתיים המקום עומד ואין תכנית".

בסמוך לבריכה נמצא מבנה הכנסייה ששימש תחילה את מייסדי המקום. היו אלה הטמפלרים שהקימו כאן ב-1907 את המושבה ולדהיים. כמו במושבות האחרות של בני המסדר הגרמני, גם כאן נבנו בתי אבן גדולים ובמרכז היישוב הוקם מבנה ציבור מרכזי. לא לאורך שנים רבות התגוררו כאן הטמפלרים ובמהלך מלחמת העולם השנייה סילקו אותם הבריטים מהארץ. שבועות מעטים לאחר הקמת המדינה נכנסו אל הבתים הנטושים כמה קבוצות שביקשו לייסד קיבוצים. היה זה להם מחנה זמני ועד מהרה עזבו שלוש מהקבוצות הוקימו את קיבוציהם בנגב ובגליל (אור הנר, לוחמי הגטאות). נותרו כאן חברי "הנוער הציוני" שהיגרו לכאן מרומניה וייסדו את אלוני אבא שנקרא על שם חברם לקבוצה אבא ברדיצ'ב, שנרצח בידי הנאצים לאחר שצנח עם חבריו, נתפס ונשלח למחנה מאוטהאוזן. בימיו הראשונים של אלוני אבא התגוררו הילדים ב"בית ילדים" ורק ב-1951 עברו הילדים להתגורר בבתי הוריהם, אז גם הוחלט כי אלוני אבא יהיה מושב שיתופי ולא קיבוץ.

הכנסייה הוסבה לבית-העם בו נערכו ההתכנסויות החברתיות כמו למשל עריכת חגים משותפים כשגולת-הכותרת היתה ליל סדר משותף. המבנה שימש בייעודו זה עד לתחילת שנות ה-70, אז הוקם בית-עם חדש ומרווח יותר וכיום מבנה הכנסייה ניצב נטוש ואטום.

.

20211217_091931

מחצית משטח הבריכה רדוד יחסית ומחציתה עמוקה

.

20211217_091854

הבריכה גדולה במיוחד – 830 מ"ר שטחה, 21 מטר רוחבה ו-39 מטר אורכה

.

20211217_091838

הבור ריק אין בו מים

.

20211217_091659

לא נראה שהפסל מתאר סצנה רומנטית, אלא שני ילדים שבוכים בצער על שפת הבריכה, כאילו איבדו משהו או מישהו בתוך המים העמוקים שכבר אין כאן. את הפסל יצר צבי ענבל (בצ'י) ולדברי חנה לבב הפסל אינו קשור לטביעה של אבי שפאר, אלא הוקם עם הבריכה ומתאר אמא ובן.

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  ביום 09/01/2022 בשעה 9:53

    הכנסיה יכלה לשמש מקום ביקור מעניין ומוקד משיכה באופן כללי במושב שיש לו היסטוריה מעניינת במיוחד. אם זה היה בית כנסת בטח כבר היו פותחים שם מוזיאון וממציאים היסטוריה על התיישבות יהודית מימי המקרא לדורותיהם. אבל סתם להשאיר את המבנה סגור. למי זה מועיל?

  • shafirkamer  ביום 09/01/2022 בשעה 13:57

    כתבה מעולה. אהבתי מאד.

  • karnykern  ביום 09/01/2022 בשעה 14:54

    תודה על המידע.
    הרבה שלא ידעתי.
    עד לרגע זה חשבתי שהילד שטבע היה קטן. מעניין שלא היו רשתות ביטחון לאותה משאבה. כלומר, "מקורות" התירה לאוכלוסיית אלוני אבא להשתמש בבריכה ללא אמצעי ביטחון. אני מניחה שהיתה זו גם טביעה וגם תביעה גדולה.

  • karnykern  ביום 09/01/2022 בשעה 14:57

    אני עוברת על הבלוג והרשומות. אכן פנינה.

  • Gabi Morag  ביום 09/01/2022 בשעה 20:27

    יש לי זיכרון מגיל צעיר, תחילת שנות ה 60. אני גדלתי ברגבה והיה קשר בין מרבית (ממעט) המושבים השיתופיים של אותה תקופה, שהסתכם מבחינתינו כילדים, בקייטנה משותפת בחופשת הקיץ.
    אחד המפגשים האלה התקיים באלוני אבא והמשימה אותה קיבלנו היתה להיכנס לבריכת השחיה הריקה ולגרד מקרקעיתה ודפנותיה את הירוקת (הרטובה והחלקה) שהצטברה שם, כדי שאפשר יהיה להשמיש אותה לרחצה.

  • karnykern  ביום 09/01/2022 בשעה 22:58

    כל הדרך מרגבה, בשביל לגרד לאומי אבא את הירוקת? זו משימה?

  • סיגל גפני  ביום 10/01/2022 בשעה 9:05

    לא מכירה אישית את המקום אך הוא נראה לי כפנינת חמד. חבל שהישוב לא מטפח את המקום, אפילו כאתר בטבע, לאו דווקא כבריכת שחייה.

  • רוני  ביום 27/01/2022 בשעה 5:14

    א. בריכה זו נועדה בעיקר כדי להשקות את השדות והמטעים של המשק (זה משק\מושב שיתופי)
    ב. הפסל צבי ענבל שייך לדור המייסדים של אלוני אבא
    המקום אכן פנינת חמד
    ותודה על הרשימה

  • Avi Elbom  ביום 04/02/2022 בשעה 4:56

    כתבה מצויינת!

  • אביטל גונן  ביום 12/03/2022 בשעה 17:45

    שמי אביטל גונן, אני קרוי על שמו של אבי שפאר ז"ל, שהיה אחיה של אימי, נאוה ז"ל.
    האסון ריחף כצל על חייהם של סבי וסבתי, פנינה וחיים ז"ל, שהי ממיסדי אלוני אבא ומהדמויות המרכזיות במושב. סיפור טביעתו של אבי, גרם לכך 'בני המשפחה לא שבו עוד לפקוד את בריכת השחייה.
    תודה על הכתבה ועל איזכור שמו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: