סיבוב בספרו הצבעוני והאישי של האדריכל ז'קי לוי

הצניעות והצבעוניות שמאפיינים את ספרו המונוגרפי של האדריכל ז'קי לוי, מייצגים את דמותו אך גם את יצירתו המתפרסת על פני ששה עשורים. הספר "ז'קי לוי – אדריכל שלא בנה אף מגדל" מאפשר ללמוד על פרויקטים שאמנם לא זכו לפרסום ולא סומנו כאייקונים אדריכליים יוצאי דופן, אך הם מייצגים עבודה מגוונת ורחבה, אדריכלות יומיומית שראוי להתעכב עליה.

דרך התפתחותו ועשייתו המקצועית המוצגת בספר, משתף לוי עם הקורא את לבטיו בעבר ואת הבחירות היותר והפחות מוצלחות שעשה בדרכו כאדריכל. כאן מתגלה כי הוא עבר כמה תחנות מעוררות עניין: החל מלימודים בטכניון, דרך עבודתו המוקדמת כאדריכל שכיר במשרדי האדריכלים של אברהם יסקי, סעדיה מנדל ורוברט בנט. בהמשך בעבודה עצמאית כאדריכל צעיר המחפש את דרכו ומקים גם חברה לעיצוב וייצור רהיטים, ועד לעבודותיו הבוגרות.

ועל כך ברשימה זו.

.

269829314_5214997068529833_6796988542114253368_n

2016

.

.

20211209_165813

2021: אדריכל ז'קי לוי במשרדו

.

20211209_170259

על ארונות המשרד תלויים דיוקנאות של האדריכל לצד בתים ונשים

.

20211209_170407

הספר

.

.

התחנות שבהן עבר ז'קי לוי מייצגות בעיקר חיי עבודה עשירים, כאלה שמצליחות לספר את התפתחותו של המקצוע בישראל. הוא נולד בבולגריה ב-1940, בהיותו בן 10 היגרה משפחתו לישראל התיישבה בתל אביב. בשירותו הצבאי לקח חלק בלהקת פיקוד מרכז ובלהקת גייסות השריון. כשהשתחרר הצטרף ללהקת "התרנגולים" שאותה הובילה הבימאית נעמי פולני. בלהקה שר, רקד ושיחק לצד כמה מהזמרים והבדרנים הצעירים והמבטיחים שצמחו כאן בשנות ה-60, בראשם יהורם גאון, ליאור ייני וכן השלישייה שהרכיבה לאחר מכן את "הגשש החיוור". דווקא על פרק זה בחייו, גם אם הוא קצרצר, הוא אינו מפרט בספר וחבל.

פרט משני ועם זאת מעניין הוא שלוי עסק זמן קצר בצעירותו בהוראת אמנות, כשלימד בבית ספר גאולה שבתל אביב. הוא לא מצא בעבודה זו חשיבות משמעותית, אלא שהשפעתה היתה כנראה משמעותית לפחות על תלמיד אחד ומיוחד. שנים מאוחר יותר פגש לוי באדריכל אילן פיבקו שניגש ואמר לו שבזכותו הוא אדריכל. לוי המופתע שאל אותו לפשר הדברים, פיבקו ענה כי בתור נער למד אצלו אמנות ושם גיבש את שאיפותיו העתידיות להיות אדריכל.

בטכניון הוא למד במחזור שבו למדו גם יוסי מסטצ'קין, משה (מוסה) חריף, סופיה אלדור, עוזי גורדון ואילן אפרת (אביו של צבי אפרת). בפרק זה בספר מספר לוי על סיורי אדריכלות שערך והיה עד להקמתם של כמה מהמבנים המוכננים באדריכלות הישראלית כמו למשל מגדל שלום ההולך ונבנה. הוא סייר במרכז הספורט בקמפוס גבעת רם עם מתכנן הפרויקט האדריכל שמואל מסטצ'קין – אביו של חברו ללימדוים. הוא השתתף במאבק הגדול שסחף את הפקולטה באותה עת בשנות ה-60 והתנהל בין שני המרצים הדומיננטים – אל מנספלד ואביה השמשוני. לוי בחר צד ושילם על כך מחיר יקר. בכל אלה הוא נזכר בספרו.

.

13

1962: ז'קי לוי הסטודנט יחד עם יוסי מסטצ'קין בסיור בגג מגדל שלום בעת הבנייה

.

.

העבודות שיצר במהלך לימודיו, בין השנים 1967-1962, הן תוצר מובהק של התקופה וניתן למצוא בהן את ההשפעות העדכניות של הפרויקטים הבולטים שהתפרסמו בעולם באותה העת. מבנים אלה התרחקו מהמבנה התיבתי של המודרניזם ומכל אותן צורות גיאומטריות פשוטות שלטו עד אותה עת. לוי שמר על הרישומים, התכניות והתצלומים שתיעדו את הפרויקטים שעליהם עבד כסטודנט בכל אחד מהסמסטרים, וכך נוצר בספר פרק מרתק.

.

20

1964: פרויקט שנה ג': רישום לבית כנסת

.

23

1965: פרויקט שנה ד': חתך במבנן מגורים בוואדי רושמייה בחיפה

.

25

1965: פרויקט בשנה ד' – בניין עיריית עכו

.

35

1967: פרויקט גמר בטכניון: דגם עיריית עכו

.

.

את ההזדמנות ליצור מבנה אייקוני קיבל לוי מיד בתום לימודיו כשעבד במשרדו של האדריכל אברהם יסקי, לימים חתן פרס ישראל. לוי הכיר אותו ב-1964 עוד בזמן הלימודים בטכניון, בשנה ג' כשיסקי לימד סטודיו. בסיום הקורס הציע לו להצטרף למשרדו ולעבוד אצלו בחופשות ולאחר מכן במשרה מלאה.

במשרדו עבד לוי בתפר שבין השותפות עם אמנון אלכסנדרוני לזו שעם יעקב גיל. "הגעתי למשרד בתקופה שיסקי ואלכסנדרוני היו לקראת היפרדות. זו היתה תקופה לא נעימה, היה מתח במשרד והם לא כל כך דברו ביניהם", נזכר לוי בעת שיחה שערכנו במשרדו שברחוב שלמה המלך במרכז תל אביב.

תחילה היה לוי אחראי במשרדו של יסקי על פרויקט מעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב – פרויקט בהיקף גדול שכלל ארבעה בניינים. את העבודה על הפרויקט התחיל לפניו יעקב גיל שמסר את האחריות ללוי. "מעונות הסטודנטים היו בית הספר שלי לעבודה עם בטון", מספר לוי, "ממש אקדמיה לעבודה עם בטון גלוי וזו תורה לא פשוטה". הוא ממשיך ומגלה פרק בתהליך התפתחותו של הפרויקט: "בנייני המעונות תוכננו במקור לגובה של שלוש קומות. יום אחד הגיע יסקי ואמר שצריך להוסיף קומה. שברנו את הראש ויסקי הציע שהקומה השלישית תהיה ללא הדפוס של שאר הקומות וזו היתה הברקה שלו וכך בוצע. שני הבניינים הראשונים נבנו בבנייה קונבנציונלית, ואת הבניינים האחרונים בפרויקט תכננו בבנייה מתועשת מפריקסטים מתוצרת 'סולל בונה' ובציפוי של גרנוליט בגוון ורדרד".

לאחר מכן היה לוי אחראי במשרד על מכלול הבניינים שתוכננו בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. כאן מספר לוי על עבודת תכנון בניין בובר רוסו. תחילה הציע יסקי מבנה קופסתי, לעומתו הציע לוי את פירוקה של הקופסה המודרניסטית והבניין קיבל דירוג המזכיר את חזותו של כפר ערבי. "כשיסקי ראה את ההצעה לקח לו למעלה משבועיים לקבל את התכנית שבסוף הוא מאד אהב", נזכר לוי. "זה היה בניין שלי מרמת הרעיון והסקיצה".

הזדמנות נוספת שבה תרם לוי משהו משלו בפרויקט של המשרד הגיע בתכנון בית החולים הרצפלד בחדרה. "בשנה ה' בלימודים בטכניון עשיתי בקורס של מנספלד 'גני תערוכה' שהורכב מביתנים משולשים ישרי-זוית בגבהים משתנים. כשיסקי עבד על בית החולים הוא התלבט מה לעשות עם קיר בגובה של שניים או שלוש קומות שהיה בגב של המדרגות הראשיות. אז הצעתי לו את הרעיון של אותו מודל שעשיתי בטכניון, הוא מיד קיבל וזה בוצע".

על רובד נוסף בדמותו של יסקי מספר לוי – "הרבה פעמים אמרו שאלכסנדרוני הוא המעצב ויסקי הוא מסדר העבודה. אולי יסקי עזב את אלכסנדרוני כדי להראות שגם בלעדיו הוא יודע לעצב. את מעונות הרופאים בבית חולים העמק תכנן יסקי עם גיל מיד אחרי הפרידה מאלכסנדרוני, והוא ביקש מגיל שבפרסומים יודגש שהוא זה שתכנן". ב-1970 זכה יסקי לבדו בפרס רכטר על תכנון בית החולים הרצפלד בחדרה, פרויקט שבו היה שותף לתכנון יעקב גיל. "מאוחר יותר זכה יסקי בפרס ישראל וגיל וסיון, שותפיו, נפגעו שהוא כלל לא הזכיר אותם".

"במשרד עבדו אז בסך הכל חמישה עובדים והעובד הותיק היחיד, יעקב גיל הפך לשותף לאחר שאלכסנדרוני עזב. לי יסקי לא הציע שותפות אלא ליוסי סיון שהגיע אחרי למשרד, אז עזבתי". הוא מודה שהסיבה לכך היתה כנראה מצבו האישי: "מבחינה מקצועית הוא העריך אותי מאד, אבל באותה עת הראש שלי לא היה מוקדש במאה אחוז למשרד".

שבע שנים עבד לוי אצל יסקי, שעליו הוא מספר שהיה עבורו דמות אב. "הרבה שנים אחרי שעזבתי את המשרד היו לי חלומות שבהם הופיע יסקי, מן דמות שהערצתי".

.

36

1970 במשרד יסקי, עומדים מימין לשמאל: ז'קי לוי, נורברטו קאהן, יוסי סיון, יעקב גיל

.

20211209_162158

הקדשה מאת אברהם יסקי ללוי בפתח המונוגרפיה של יסקי "אדריכלות קונקרטית" (הוצאת בבל)

.

.

לאחר העבודה במשרדו של יסקי המשיך לוי למשרדו של האדריכל סעדיה מנדל. הוא הספיק לתכנן מדרגות ביפו העתיקה וכן שכונה בצפת. "בימים ההם אדריכל עם ניסיון לא היה במעמד של שכיר כמו היום, אלא היה הופך לשותף משני. היינו חברים טובים אבל לא הסתדרנו".

לאחר מכן עבר לעבוד אצל האדריכל רוברט בנט, שבמשרדו היה אחראי על תכנון חזיתות של בלוק מגורים ברחוב חיים לבנון ברמת אביב.

.

51

1975: בודה במסגרת משרדו של האדריכל סעדיה מנדל – מדרגות ביפו העתיקה

.

.

עם יציאתו לדרך עצמאית פנה לוי ב-1974 במשותף עם עמיתו יהודה פפר לעיצוב וייצור של ריהוט ביתי לנוער – מיטות יחיד ודו-קומתיות, קולבים, כוננית, כסאות ופינות עבודה שהורכבו בעיקר מברזל מכופף וצבוע. עבודות העיצוב זכו לפרסום ולהצלחה. לוי מגלה שאחד מלקוחותיו היה הילד (ולימים האדריכל) צבי אפרת שהוריו רכשו ממנו את הריהוט לחדרו.

.

54

1975: "פאל – עיצוב רהיטי פלדה"

.

56

1975: מיטה

.

57

1975: שולחן עבודה לתלמיד

.

.

מאז היה מעורב לוי בתכנון מאות רבות של פרויקטים שהמייחד אותם הוא הגיוון: תיאטראות, בתי קברות, כפר נופש, חידוש מבנים ותיקים כאלה אקלקטיים ובסגנון הבינלאומי במרכז תל אביב ושיכונים משנות ה-50 וה-60 בעיירות פיתוח, חידוש מבני משרדים ברמת גן ובתל אביב, תכנון מוסדות חינוך ומתקנים שונים עבור חברת "מקורות", כמו גם פרויקט ייחודי של חדרי שירותים בתחנות הדלק של "פז".

.

67

1977: הצעה לבית קברות בקיבוץ קטורה שבערבה

.

.

לוי שימש בין השאר בתפקיד יועץ לעיריית תל אביב. במסגרת זו קבע במשותף עם אינג' יוסף ממון את 21 הסעיפים הנוגעים לטיפול בחזיתות בתי מגורים בעיר. תכנית זו לא מומשה ונותרה במגירה במשך עשרים שנה, בימים אלה ממש בחרו בעירייה לשלוף את התכנית ומכתב דרישה לשיפוץ חזיתות הבתים בהתאם לאותם סעיפים נשלח לאלפי בעלי דירות בבניינים ברחובות ראשיים. המהלך יהפוך ללא ספק את תל אביב ליפה יותר, אך סביר להניח שיעלה את שכר הדירה לשוכרים, ויגרור אחריו ערים אחרות לעשות מעשה דומה.

לוי עד לשינויים במעמד המקצועי והוא מתייחס לכך: "מקצוע האדריכלות מאבד מהערך שהיה לו. כשנכנסתי למקצוע לפני 55 שנה היה כבוד שקבלת מכל הנוגעים לפרויקט. כשהיית בא לאתר ואמרת דבר, אז קבלו את מה שאמרת. היום, לעומת זאת, אתה בא לבניין ודעתו של הקבלן היא זו שקובעת. זה הגיע כי אנחנו האדריכלים לא החכמנו לשמור על חשיבות המקצוע, בעיקר על החלק היצירתי".

לוי כבר בן 81 אך ממשיך לעבוד בתחום שכל כך קרוב ללבו. "היום אני עובד מעט", הוא מספר ומפרט: "אני מוסיף מרפסות שמש לשלושה בניינים ברחוב קשאני ולעוד שני בניינים ברחוב יהשע בן נון, ויש לי כל מיני שאריות של עבודות בתמ"א 38". הוא מוסיף שבשלב זה של החיים הגיע הזמן לסכם.

תחילה פרסם לוי במהדורה מצומצמת ספר המורכב מרישומיו וציוריו. כעת, ניגש לפרסם את זכרונותיו ואת העבודות שתכנן לאורך השנים. לדבריו הספר מיועד הספר בעיקר לאדריכלים – "חשובה לי דעתם והתרשמותם מהעבודות שלי. אבל לא רק אדריכלים, אלא גם אנשים שאינם מהמקצוע יכולים לגלות דרכו דברים עלי ועל עבודתי".

שמו של הספר "ז'קי לוי – אדריכל שלא בנה אף מגדל" נשמע כהתנצלות וגם בגוף הספר עושה לוי מעין חשבון נפש בינו ובין עצמו ומשתף בכך את הקורא. הוא מתנצל על כך שלא הצליח לאורך שנים ארוכות של עשייה מקצועית להותיר אחריו מבנים מונומנטליים או אייקוניים, לא מגדלים ולא מבני ציבור גדולים.

אלא שהקריאה בספר מלווה באופן נעים ומענג את דרכו של לוי החל מנועריו, דרך התגבשות זהותו כאדריכל עצמאי ועד לשנותיו המאוחרות ועתירות הניסיון. סיפורו חושף גוף עשייה רחב ומגוון, הן של שימושים וייעודים והן של לקוחות. בנוסף, ניתן למצוא בו קו התפתחותי בגישה העיצובית – מהבטון החשוף שמאפיין את העבודות שנוצרו בשנות ה-60 וה-70 אל הצבעוניות של שנות ה-80 וה-90. חלק מהעבודות אפילו משפיעות כעת באופן משמעותי על אלפי אנשים כאמור, כשעיריית תל אביב מקדמת את שיפור חזות בתי המגורים בעיר בהתאם להנחיות שלוי קבע. יש פה בהחלט במה להיות גאה ולהביט לאחור בסיפוק, בגאווה ובהנאה.

.

61

1977: פיתוח מבנה קיים שתכנן במקור האדריכל ישראל גודוביץ לצורך תיאטרון ביטבתה

.

כמו עוד מלא ספרי אדריכלות גם את הספר "ז'קי לוי – אדריכל שלא בנה אף מגדל" ניתן להשיג במרכז באוהאוס

.

69

1978: הצעה לכפר נופש בטאבה

.

81

1978: "שיקום שכונות" באור יהודה

.

85

1981: "שיקום שכונות" בשכונה ד' בבאר שבע

.

128

שנות ה-90: במסגרת פרויקט "שיפור פני תל אביב" חידוש בניין בשדרות רוטשילד

.

130

שנות ה-90: במסגרת פרויקט "שיפור פני תל אביב" חידוש בניין ברחוב יצחק אלחנן

.

125

שנות ה-90: במסגרת פרויקט "שיפור פני תל אביב" חידוש בניין בשדרות בן ציון

.

93

1993: בניין משרדים של חברת מקורות ברמלה

.

168

1993: בית ספר לחינוך מיוחד ביד אליהו

.

164

1999: אשכול גנים בנס ציונה

.

192

2011-2002: תאי שירותים בתחנות דלק "פז" בכל רחבי הארץ

.

96

תחילת שנות ה-2000: מכלול כניסה לאתר חברת מקורות בראש העין

.

102

תחילת שנות ה-2000: כניסה למעבר תת-קרקעי באתר מקורות בראש העין

.

213

2010: חידוש בניין משרדים ברחוב אבן גבירול 68 בכיכר רבין בתל אביב

.

139

2013: תוספת מרפסות לבניין מגורים בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב

.

216a

2014: חידוש מבנה תעשייתי והסבתו לבניין משרדים בשדרות ההשכלה בתל אביב

.

216b

2014: הבניין אחרי

.

190

2016: בית ספר אמי"ת לבנות בתל אביב

.

התמונות הן באדיבות אדריכל ז'קי לוי

רשימות נוספות על ספרים:

ארץ הצבי והדקל – מבטים על עבודתו של אדריכל הנוף צבי דקל

סוד האור – אדריכלות האור במשכן לאמנות בעין חרוד

ששה ספרים חדשים בהוצאת רסלינג

ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני

האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 2010-1946

סיבוב ראשון על מונוגרפיות מאריה שרון עד יהודה מגידוביץ

סיבוב שני על מונוגרפיות מרם כרמי ויעקב רכטר עד דורה גד

סיבוב שלישי על מונוגרפיות מברכה ומיכאל חיוטין עד דוד קאסוטו

סיבוב רביעי על מונוגרפיות משמואל מסטצ'קין עד ישראל גודוביץ

סיבוב חמישי על מונוגרפיות מדוד דה-מאיו עד חיים דותן

סיבוב שישי מלאופולד קרקואר עד רודולף טרוסטלר

סקירת ספרות אדריכלות נוף בישראל

סיבוב על ספרי אדריכלות לכבוד החג

חסן פתחי: אדריכלות לעניים

 ★

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: