סיבוב בבית התנועה הקיבוצית הנטוש בעת פירוק עבודות האמנות שנותרו בבניין

בשנות ה-60 הקירבה למשרדי ממשלה, לאיגודים מקצועיים ולסוכנות היהודית היתה הסיבה להקמתו של בית תנועת הקיבוץ הארצי בבמיקומו הנבחר. לתכנון הבניין ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב נבחר האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ומי ששימש בתפקיד אדריכל ראשי של המחלקה הטכנית בתנועה.

ב-2021 אין כבר משמעות לקרבה הפיסית וכנראה שלתנועה אין כבר צורך בנוכחות במרכז העיר הגדולה. לכן, החליטה הנהגת התנועה הקיבוצית להוציא את משרדיה ממרכז תל אביב ולהעתיקם אל מתחם התעסוקה שבקיבוץ יקום (במקור נקרא המתחם "יורו פארק" וכיום הוא נקרא "מתחם העסקים Greenwork"). הבניין ההיסטורי והלא כל כך וותיק החליף אם כן ידיים ולפי ההסכם עבר ל-25 השנים הקרובות לידיה של חברת נדל"ן.

הקיבוצניקים עזבו כבר לפני כמה שבועות וכעת, באמצעות "סטודיו תכלת", מפנים מהבניין קרוב למאה יצירות אמנות, שאותן יצרו אמני הקיבוץ הארצי במיוחד לבניין בעת הקמתו. כך שולבו כאן עבודות של אמנים כמו שמואל כץ, רודא ריילינגר, שרגא ווייל, ג'ין מאיר ומשה סעידי. קפצתי לסיבוב בבניין בעת פירוק העבודות והסתובבתי קצת בין הקומות הנטושות.

ועל כך ברשימה זו.

.

270204105_5235488763147330_6771529777526334429_n

2021-1969

.

בית הקיבוץ הארצי_ארכיון מסטצקין _02

1969: התמונה הזו היתה שמורה בארנק של האדריכל שמואל מסטצ'קין (צילום: רן ארדה, ארכיון השומר הצעיר יד יערי)

.

.

לבניין שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין העניק האדריכל בוגר הבאוהאוס קלילות כזו שאפיינה את המודרניזם המאוחר. קלילות זו התקבלה הודות לקומת הקרקע המפולשת בחלקה, הודות לפתחי החלונות הרחבים שנקבעו בכל אחת מקומות הבניין החזרתיות, ובמיוחד הודות לעמודים הדקיקים החשופים ומודגשים היטב בחזית הראשית הפונה אל הרחוב ומסתיימים בגג כפרגולה אוורירית. זמן קצר לאחר חנוכת הבניין הוחל בסביבה בהקמתם של מבני מוסדות שהתאפיינו בכבדות ונוקשות. נקווה שהשינויים המתוכננים כעת בבניין, שהוכרז אמנם לשימור, לא יפגעו באופיו.

.

20211223_122554

השילוט של התנועה צפוי להשאר למרות שהבניין יהפוך לבניין משרדים סטנדרטי ללא כל קשר לקיבוצים

.

20211223_122629

על החזית הפונה לרחוב יישאר תבליט הבטון שיצר שיחזקאל קמחי, חבר קיבוץ יקום. לפני שנים אחדות במהלך ונדליסטי צבעו את הקיר ולכן הבטון כבר לא לגמרי חשוף.

.

20211223_140141

אולם המבואה: על הקיר נשענות הדלתות המקוריות של הבניין שאותן עיצב שרגא ווייל, חבר קיבוץ העוגן, שעיצב גם את דלתות הכניסה למשכן הכנסת ולמשכן נשיאי ישראל

.

20211223_135143

כנף הדלת מציצה מתות לכיסוי 

.

.

לפני שאגש לספר על התרוקנות הבניין, אפתח בסיפור ההקמה ושילוב האמנות באדריכלות:

ביצירתו האדריכלית ראה האדריכל שמואל מסטצ'קין גוף שלם שלא נדרש להוסיף עליו, ובכלל זה אמנות. בעוד שעמיתיו למחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, האדריכלים חיליק ערד ומנחם באר, ראו ערך בשילוב אמנות באדריכלות, מסטצ'קין התנגד למהלך. עם תכנון בית תנועת הקיבוץ הארצי מסטצ'קין לא מצא לנכון לשנות מגישתו. אלא שארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ הארצי ראה אחרת. באותה תקופה מילאה הציירת לאה צימרמן, חברת קיבוץ חצור, את תפקיד מזכירת הארגון והיא זו שדרשה שיצירתם של אמני התנועה תשולב בבניין על כל חלקיו – בחזיתותיו החיצוניות וכן בכל אחת מקומות הבניין כמו גם באולמות מרכזיים.

כוחו של הארגון היה חזק ומסטצ'קין נאלץ לקבל את דין התנועה. תבליט בטון שולב בחזית הפונה לרחוב ואותה ביצע יחזקאל קמחי מקיבוץ יקום. משני צידי פתח הכניסה הראשי שילבה ג'ין מאיר מקיבוץ עין השופט פסלים קינטיים, כאלה המזכירים בצורתם טוטאם או שומרי ראש. את דלתות הכניסה עצמן עיצב שרגא ווייל מקיבוץ העוגן, שעיצב בסביבת אותן השנים גם את דלתות הכניסה למשכן הכנסת, למשכן נשיאי ישראל ולארבעת בתי הכנסת הספרדיים שברובע היהודי בירושלים. במבואות הקומתיים יצרו אמנים כמו רודא ריילינגר מקיבוץ הזורע, או שמואל כץ מקיבוץ געתון עבודות זכוכית וקרמיקה שתוכננו גם הן במיוחד לבניין.

גולת הכותרת של שילוב האמנות בבניין היה הקיר המרכזי שבאולם ההתכנסויות, שהוקם בקומה 2- ועוצב כולו כקיר אמנות מקרמיקה (קרוב ל-80 מ"ר שטחו). משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם, היה אז באמצע שנות ה-30 לחייו, וצבר ניסיון עשיר בציור ובפיסול. סעידי כבר הספיק בשנה שחלפה קודם לתערבותו בבית הקיבות הארצי ליצור כמה קירות קרמיקה, אך היה זה עבורו קיר האמנות הגדול ביותר שתכנן. סעידי בחר לעסוק ביצירתו בצמיחה, והוא העניק ליצירתו רובד נוסף, כזה שהיה אקטואלי לאותם הימים שבאו לאחר מלחמת ששת הימים, ואותו הוא כינה "מלחמה ושלום".

באחד הימים של שנת 1969 שבהם עבד סעידי על יצירתו באולם ההתכנסות שהיה אז עוד בבנייה, נכנס מסטצ'קין לאולם ונחשף לראשונה ליצירה שהיתה אז כבר בשלב ביצוע מתקדם. "נפגשנו כאשר כמעט גמרו להרכיב את המטר האחרון של הקיר הקראמי הגדול", נזכר האדריכל ב-1988 במכתב שכתב לסעידי. "ואז אמרתי לך מה אתה עושה מחר? היית בטוח שאני הולך לבקר או להלל, ואני התכוונתי שאחרי תוצאה כזאת בוודאי נעבוד יחד בהזדמנויות רבות". ואכן, מסטצ'קין שינה את גישתו, ומאותה עת ועד לפרישתו 15 שנים מאוחר יותר, הקפיד לשלב אמנות בבניינים שתכנן, כשלרוב היה זה סעידי שהוזמן על ידו לשלב את קירות הקרמיקה בבניינים שתכנן.

"הקיר הקראמי עם הבלוקים המופרדים והגיאומטריים יוצר את ההוד והשקט שהבאת לנו מארץ הולדתך, איראן", המשיך מסטצ'קין במכתבו. "ואין הוכחה טובה יותר מלשבת מול הקיר וללמוד אסטטיקה, מתמטיקה, מוזיקה וארכיטקטורה".

.

20211223_135244

משני צדי מבואת הכניסה שילבה ג'ין מאיר, חברת קיבוץ עין השופט, עבודות קרמיקה. במקור הקירות כולם היו מגרנוליט חשופה, אלא שלפני שנים כוסו חלקם בקירות גבס מטויחים בלבן

.

.

"היה לי ברור שליצירות האלה תהיה כתובת אחרת, או שיישארו במשרדים עם הסכמים חתומים", סיפר לי השבוע יובל דניאלי, אמן, ארכיונאי אמנות ב"יד יערי" והיסטוריון אמנות ואדריכלות בקיבוץ. דניאלי מוביל את תהליך הטיפול בכל יצירות האמנות שבבית התנועה. לדבריו כאמור היו שתי חלופות: הותרת היצירות בבניין כשהשוכר יתחייב לשמור עליהם, או העתקתם לגבעת חביבה, המרכז החינוכי התנועתי הארצי מייסודם של השומר הצעיר והקיבוץ הארצי.

"היצירות שבבית התנועה הקיבוצית שולבו שם במקור מתוך מחשבה שיהוו חלון ראווה לתנועת הקיבוץ הארצי בלב המטרופולין. היה חשוב לנו לשמור על הריכוזיות של העבודות, לא לפזר אותן.

"השאלה הראשונה ששאלתי בפגישה הראשונה בנושא היתה למה לא להשאיר אותן בבניין. אלא שהוסבר לי שחברת הנדל"ן דורשת לערוך שינויים פנימיים בבניין ולכן לא ניתן להשאיר אותן. גבעת חביבה נשארת באחריות של 'קרן חבצלת' שמזוהה עם הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר ובה פועל ארכיון התנועה 'יד יערי' שתפקידו לשמר את נכסי המורשת והתרבות ובכלל זה האמנות של התנועה. כמו שאנחנו מעבירים ארכיונים אישיים של אנשי רוח ופוליטיקאים לארכיון, כך אנו מעבירים גם יצירות אמנות.

.

העבודות ארוזות לאחר שהגיעו לארכיון יד יערי (צילום: מיכל שרייבר, יד יערי):

.

.

"לחבצלת בא מנכ"ל חדש, עוזי שמש, שיש לו יחס חיובי לערכי אמנות ושימורם. הדבר יקר לליבו, כך שלא היה לא אפילו צורך להתווכח. הוא פרקטי ותכליתי. קבענו אסטרטגיה וצוות עבודה שמורכב מענת לידרור, מנהלת המרכז המשותף לאמנות ואוצרת גלריה גבעת חביבה לאמנות, ממני ומיועצים נוספים שאותם אנחנו מזמינים באופן נקודתי, וסגרנו עם 'סטודיו תכלת' שמתמחה בפירוק ובטיפול ביצירות אמנות. ראינו והתרשמנו מעבודת הסטודיו בטיפול בציור הקיר של תמר גטר בספרייה הישנה שבגבעת חביבה שחודש לאחרונה, והגענו אתם להבנות בנושא שכר הטירחה.

נקבעו שלושה שלבים לפרויקט, מפרט דניאלי: שלב ראשון כולל את הסרת היצירות באופן מקצועי מקירות הבניין (שלב זה יושלם השבוע). שלב שני הוא שימורן של היצירות ובמיוחד של אלה שניזוקו במהלך השנים. השלב השלישי הוא הצבתן במרחבים הציבוריים של גבעת חביבה.

.

20211223_135249

פרחי קרמיקה שיצרה ג'ין מאיר. יובל דניאלי רואה כאן כוכבים. העבודה הזו מתוכננת להיות מותקנת במרכז האמנויות שבגבעת חביבה. על קיר אחד ישנם 38 פרחים ועל קיר שני יש 62

.

20211223_140426

שי פרקש מ"סטודיו תכלת" מנהל כאן את מלאכת הפירוק. "לצורך הוצאת הפרחים עם מינימום שברים אנחנו מצפים אותם בדבק עצמות עם בד רשת ומנתקים אותם מהקיר באמצעות פטיש ואזמל", מסביר פרקש

.

.

דניאלי מבטיח שהיצירות לא יישמרו במחסנים, אלא ישולבו במבני הציבור של גבעת חביבה. למעשה כבר הוחלט על מיקומה של כל עבודה והיכן היא תוצג. ב"יד יערי" למשל, בניין שתכנן האדריכל חיליק ערד ששילב בו אמנות ובמיוחד עבודה גדולה של רודא ריילינגר, ישולבו הדלתות שיצר ווייל, פסל קיר שיצר יוחנן בן יעקב, תבליטי קרמיקה המתארים פסוקים מספר "משלי" שיצר דניאל נחום וכן עבודת הזכוכית שיצר רודא ריילינגר. פסל קיר הקרמיקה שיצרה אראלה שפרוני ישולב על חזית "אולם גולן" שתכנן שמואל מסטצ'קין. עמודי הטוטם שיצרה ג'ין מאיר וכן תבליט הקיר שיצר שמואל כץ ותאר את הפסוק "וגר זאב עם כבש" (וכאן ברשימה מופיע שלב פירוקה) ישולבו במרפסת הכניסה לבניין הספרייה החדשה. קיר הקרמיקה הגדול והצבעוני שיצר דניאל נחום בחדר האוכל שבבית התנועה יועתק לקירות חדר האוכל בגבעת חביבה. הפרחים או הכוכבים שיצרה ג'ין מאיר בכניסה לבית התנועה (ותמונות הפירוק מופיעות כאן מיד למטה), מתוכננות להשתלב בסדנאות האמנות שבהם עוסקים בקרמיקה.

שתי עבודות יישארו בבניין – תבליט הבטון בחזית שיצר יחזקאל קמחי ולא ניתן כלל לפירוק והעתקה, וקיר הקרמיקה הענק של משה סעידי. "האולם יישאר ואסור להם לגעת בקיר. ההסכם שלנו הוא שאם הם מחליטים לגעת בקיר אז צריך לראות מה עושים".

האם יש סיכוי שיכסו את עבודתו של סעידי בלוחות גבס?

"אני לא יודע. בינתיים העבודה תשאר חשופה ולא נוגעים בה לתפארת משה סעידי, התנועה הקיבוצית ומדינת ישראל. זה גם מה שהבטחנו לסעידי".

"בסופו של דבר אנחנו עושים מחווה לאמנים ולאמנות שהיתה בתנועה, ומדגישים שלבד מאיכות צרופה האמנות הזו היא חלק מהתפתחותה של תנועה שלא קפאה על שמריה ויש לה ערך אידיאולוגי, תרבותי וחברתי", מסכם דניאלי.

.

20211223_140509

מיכל בורג מ"סטודיו תכלת" (היא גם טיפלה בחידוש ציור הקיר של יגאל תומרקין בתיכון עירוני ה' בתל אביב) ממיסה את הכיסוי של ראש הבורג ולאחר מכן משחררת את גוף הקרמיקה מהקיר, אורזת אותו ושולחת לגבעת חביבה

.

20211223_140919

זה המקום היחיד בעיר שאפשר לקבל בו את "זמן קיבוץ" – השבועון המודפס שמספר מה חדש בתנועה השיתופית

.

20211223_124225

המדרגות שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין היו טיפוס חזור בבניינים וכללו עמוד מונומנטאלי שממנו יוצא מעקה של עץ וברזל

.

20211223_124229

זוג המעליות שהותקנו בבניין היו חידוש גדול לקיבוצניקים שהיו רגילים לבניינים בני קומה או שתיים ולא נצרכו למעלית

.

20211223_135825

מזל שיש הנחיות ברורות

.

20211223_123746

המסדרונות ריקים ונקיים

.

20211223_123829

גם החדרים כבר התרקונו כולם מעובדים ומציוד

.

20211223_123841

את כולם נשא הרוח

.

20211223_123819

הדלתות שעיצב האדריכל שמואל מסטצ'קין אפשרו החדרת אור ואוויר אל המסדרון מבלי לפתוח את הדלת

.

20211223_123809

החדרים נהנו מחלון רחב וגבוה שמקיף אל העיר

.

20211223_123901

על הקיר נותרו אבני דרך לבנייה

.

20211223_124537

החדרים בקצוות נהנים מהיקף חלונות כפול

.

20211223_123922

חזרה למסדרון

.

.

האדריכל

שמואל מסטצ'קין (2004-1908) הוא מאבות האדריכלות בתנועה הקיבוצית. כמו האדריכל אריה שרון, גם הוא הגיע לארץ-ישראל ממזרח אירופה בה נולד, וחזר לאירופה לצורך הכשרה מקצועית, כשהוא בוחר בבאוהאוס בדסאו – המוסד הנועז והבולט ביותר שפעל אז בעולם בתחום העיצוב והאדריכלות והיה בשיאו. בגמר לימודיו הוא שב לארץ והשתקע בתל אביב שבה התגורר לשארית חייו.

ההישג המרשים של מסטצ'קין היה ייסוד המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי בה נטל חלק מרכזי ב-1943. הוא למעשה זה שניסח את תפיסת התכנון בקיבוץ הארצי והתמנה לתפקיד אדריכל ראשי, תפקיד אותו נשא במשך ארבעים שנה. מסטצ'קין היה מקובעי מדיניות התכנון של הקיבוץ הארצי, בעוד עמיתו האדריכל שמואל ביקלס קבע את מדיניות התכנון לתנועת הקיבוץ המאוחד. בשנות ה-80 פרש מסטצ'קין מעבודה והוא נפטר ב-2004.

ב-2008 פרסמו מוקי צור ויובל דניאלי את הספר "לבנות ולהבנות בה – ספר שמואל מסטצ'קין" (הקיבוץ המאוחד), שיותר משהיה מונוגרפיה מקצועית על יצירתו, עסק הספר בעקרונות התכנון בקיבוץ הארצי. מסטצ'קין אם כן ראוי למחקר מעמיק על יצירתו העניפה המתפרסת על פני ששה עשורים.

כאן בבלוג פרסמתי עשרות רשימות על עבודותיו של מסטצ'קין. על בית התנועה הקיבוצית כתבתי ב-2019. כמו כן כתבתי על מבנה הספרייה ואולם גולן בקמפוס גבעת חביבה, "אוהל שרה" בקמפוס מכללת עמק יזרעאל (שבקרוב יוכרז עליו לשימור), בית הנוער העובד והלומד ("משכן ברנר וחבריו") בתל אביב, בית מוסיקה בקיבוץ עין השופט, בית ברל בנען, בית ספר לא גמור בשדות ים, בריכת שחייה ואולם כדורסל בקמפוס גבעת רם, "בית היוצר", שכונת מגורים ומרכזית טלפון בנווה זוהר, אולם הספורט בבית אלפא וגם את "בית מנחם" בקיבוץ מעברות שהצלחתי באמצעות הכתיבה לעורר את הציבור שלא להרוס אותו. חדרי אוכל שהוא תכנן וכתבתי עליהם: גבעת מרדכי, אדמית, כרמיה, יקום, נגבה, רוחמה, שער הגולן (עם החזית האהובה עלי שבימים אלה דפקו אותה), דן, להבות חביבה, חצור, כפר מנחם, רבדים, מגן, גבעת עוז, עין גדיעין דור, שובל ובית ניר.

.

20211223_124048

קומה

.

20211223_124244

ביטחון, משימות, חינוך וגם ערוכי דין. בשנים האחרונות הושכרו חלק מקומות הבניין למשרדים חיצוניים

.

20211223_125254

נראה לי שמישהו שכח את הפסל שיצר יהושע סגל מקיבוץ ניר דוד

.

DSC05054

גם בשנת 2019 התעכבתי על הפסל הזה, ואז עוד היתה תלויה כאן עבודת הקרמיקה שיצרדניאל נחום מקיבוץ רוחמה

.

20211223_124114

כאן היתה תלויה עבודת קרמיקה שיצרה אראלה שפרוני

.

DSC05078

עד לפני יומיים היתה כאן עבודת קרמיקה שיצרה אראלה שפרוני מקיבוץ עין החורש, תמונה שצלמתי ב-2019

.

20211223_124320

וכאן היתה תלויה עבודת זכוכית שיצר רודא ריילינגר, חבר קיבוץ הזורע

.

DSC03293

כך זה היה נראה כשהייתי כאן ב-2019

.

20211223_134549

כאן מונחת עבודת הזכוכית של רודא

.

20211223_125112

בקומה 7 הגבוהה נקבעו במקור חדרי מזכירות התנועה + המבקר + הכלכלה

.

20211223_125001

הכניסה ללשכת מזכ"ל התנועה

.

20211223_125134

השלט הוא כל מה שנשאר. העבודה עברה ליקום

.

20211223_125209

הנוף מהקומה השביעית

.

20211223_124849

על הרצפה נשאר פנקס קבלות

.

20211223_123543

בקומה 2 עמל צוות של "סטודיו תכלת" בפירוק ואריזת העבודה שיצר שמואל כץ מקיבוץ געתון

.

20211223_123044

קרמיקה צבועה

.

20211223_123033

עם מברג מחלצים את הלוח מהקיר

.

20211223_123032

כל הלוחות ממוספרים

.

20211223_123102

ונארזים

.

20211223_134423

חלוץ

.

20211223_135423

זהו, הכל פורק

.

20211223_134238

העבודה של ג'ין מאיר שקיבלה את פני הבאים לבניין כבר פורקה וכעת היא לקראת אריזה

.

20211223_134305

טוטם

.

DSC04911

וכך היו נראות העבודות של ג'ין מאיר בכניסה לבניין, 2019

.

DSC03267

ניתן היה לסובב אותן על ציר באופן חופשי, 2019

.

20211223_125312

בגג מצויים מכונות מערכת מיזוג האוויר

.

20211223_125519

וגם היציאה לחצר רחבת ידיים המתפרסת כמעט על פני כל שטח הגג

.

20211223_125550

קורות בטון ארוכות חוצות את החצר ויוצרות בה תתי-מתחמים, יש גם תאורה שמאפשרת פעילות בחשיכה

.

20211223_125605

נערכו כאן פעילויות חינוכיות, פגישות מרובות משתתפים וגם אירועים

.

20211223_125602

עבודת בטון שכיום לא יודעים לעשות כאן

.

20211223_125638

חזית מבנה הכניסה היא משחק צורני של בטון

.

20211223_125847

מגרשי חנייה מחכה לניצול

.

20211223_125902

משמאל מגדל משרדים בתכנון דן האדריכלים איתן וערי גושן ומשמאל מגדל בתכנון אריה ואלדר שרון.

.

20211223_131605

בקומת המרתף מצוי הארכיון. מצאתי בו עבודת עץ שנראה שנשכחה מעשה ידי יוחנן בן יעקב מקיבוץ הזורע

.

20211223_131622

אל דאגה, ספרתי לשי פרקש והעבודה סומנה ונארזה

.

20211223_131728

קומפקטוס ריק

.

20211223_131834

כאן במרתף היו חדרי חוגים. רק הפסנתר נותר

.

20211223_131847

מוכן לנגינה

.

20211223_130244

האולם ששימש במקור כחדר אוכל היה מכוסה כולו בעבודות קרמיקה שיצר דניאל נחום מרוחמה. הקירות כוסו בלוחות גבס וכעת לקראת פירוקם החלו בשבירת הגבס והקרמיקה הצבעונית חזרה ונחשפה, אבל רק לרגע כי עוד שנייה היא תפורק מכאן

.

DSC03305

וכך זה היה נראה לפני כמה שנים

.

בית הקיבוץ הארצי_ארכיון מסטצקין _01

1969: כשהיה כאן חדר אוכל (צילום: רן ארדה, ארכיון השומר הצעיר יד יערי)

.

WhatsApp Image 2021-12-27 at 19.01.40 (1)

כמה ימים לאחר הסיבוב שלי הוחלט לחשוף את כל קירות האולם ולפרק את העבודה (צילום: שי פרקש)

.

WhatsApp Image 2021-12-27 at 18.54.10

.

20211223_131120

האולם היחיד בבניין שישאר כפי שהוא וללא שינוי הוא אולם ההתכנסויות. מפתיע לגלות במרכז תל אביב שיש אולם גדול עם קיר כל כך מיוחד

.

20211223_131053

כל הקיר המרכזי שלה אולם מכוסה בעבודת קרמיקה אמנותית שיצר משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם, כששאר דפנות האולם מכוסות במוזאיקה

.

20211223_131045

האולם שימש להרצאות, הדרכות, כינוסים ומופעים. מקהלת האיחוד נהגה להתאמן פה עד ממש לאחרונה

.

20211223_130931

הקיר שנוצר לאחר מלחמת ששת הימים תאר את המלחמה והשלום והוא עוסק בעיקר בצמיחה ובמבט אופטימי על המציאות

.

20211223_130735

שטח העבודה מגיע כמעט ל-80 מ"ר

.

20211224_105850

דגם של קיר האמנות מוצג כעת בתערוכה שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (התערוכה תנעל ב-28.2.22)

.

20211224_105858

מראה חלקי של התערוכה

.

20211223_130636

מאות אריחי הקרמיקה נוצרו במפעל הקרמיקה שבקיבוץ כפר מנחם

.

20211223_130630

משה סעידי עיצב גם תאורה מיוחדת שנועדה להדגיש את איכויות התלת-ממד של העבודה, אלא שכיום התאורה הזו לא פועלת והעבודה נשטפת באור חיוור של פלורסנט

.

20211223_131039

חתימת האמן: סעידי הקפיד לחתום בשמו המלא, לציין את שם קיבוצו ושנת ביצוע העבודה

תזכורת ליום שישי הקרוב 7.1.22

.

270735951_5014567475220303_5461753715234706446_n (1)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דליה בר-אמוץ  ביום 01/01/2022 בשעה 19:32

    מאמר מדהים וצילומים שמציגים כל כך נכון את המבנה והיצירות! מעורר געגועים. לימים שעברו.. ועצב! בהצלחה לגבעת חביבה.

  • איתי  ביום 01/01/2022 בשעה 20:10

    אחד הבניינים החביבים עלי בעיר תל אביב, וטוב שהוא מיועד לשימור – גם אם יהיה קשה להבחין בו בין מגדלי הזכוכית החדשים והמשעממים שבונים מכל צדדיו. אם אינני טועה, בית התקם הסמוך שנבנה כחלק מבית המרכז החקלאי של שרון הולך להיהרס לטובת מגדל

  • איש אחד  ביום 01/01/2022 בשעה 23:06

    לפני המון שנים לפני הסלולריים ביליתי מדי פעם במילואים במטה ח"א הסמוך. את העסק ניסיתי לנהל מרחוק מטלפון ציבורי שהיה בקומת הכניסה (או מעליה ?) עם תכונות ייחודיות – בתוך מבנה ממוזג (לא בגשם או שמש), פנוי בד"כ, מובנה לידו שולחן קטן לכתיבה בפנקס… כמובן שחניתי בחניון שלאחר מכן הוקם עליו מתחם האופרה.

  • booki kimchi  ביום 02/01/2022 בשעה 6:41

    מיכאל שלומות רבות, מזה זמן רב אני קוראת בעניין רב את הבלוג שלך, שהועבר אלי כשכתבת על תבליטי הבטון,הפסורים ברחבי הארץ,שיצר דודי האהוב,הצייר יחזקאל קמחי. בפוסט הזה התייחסת למה שקורה בית נתנועה הקיבוצית בתל אביב, ושמחתי לקרוא,שאין כוונה להרוס את תבליט הבטון בחזית,של יחזקאל. לצערנו, יחזקאל לא הטביע חתימה שלו בתבליטי הבטון, ולמען ההסטוריה והתיעוד החשוב לכולנו,היינו רוצים לבקש שתוצמד לוחית קטנה לקיר, עם שמו, ושנות חייו,1918-1994,או השנה שבה יצר את הקיר מה דעתך ולמי אתה מציע לפנות בעניין? המון תודה על כל עשייתך המשמעותית ושתהיה 2022 שנה אזרחית טובה יותר לכולנו🌻 בוקי קמחי

    🍂 בוקי קמחי 054-4646351

    • מיכאל יעקובסון  ביום 02/01/2022 בשעה 7:13

      שלום בוקי, העבודות של דודך יחזקאל קמחי הן מהאהובות עלי וכאן בבלוג כתבתי על כמה מהן: רמת הכובש, בקום,בבית הכנסת היכל יהודה בתל אביב ובית התנועה הקיבוצית. אם ישנן עבודות נוספות אז אשמח לדעת ולהכיר. היות והתנועה כבר מחוץ לבניין, אז אני ממליץ לפנות לחברת אמפא נדל"ן שאחראית מעתה ולמשך 25 השנים הבאות.

  • דב אלון  ביום 02/01/2022 בשעה 13:00

    תודה לך מיכאל על התיעוד הצילומי המרתק ולשי פרקש הגדול.
    רגע עצוב. ומה יקרה לבניין בהמשך?

    • מיכאל יעקובסון  ביום 02/01/2022 בשעה 20:42

      שלום דב, הבניין יוסב לבניין משרדים סטנדרטי. סביר להניח שמעצבי הפנים שיוזמנו לערוך בו שיפוץ יסודי בחלקיו הפנימיים, יהרסו קירות ויבנו אחרים תחתם, יעקרו את כל פרטי הנגרות כמו הדלתות שעוצבו על ידי מסטצ'קין (למעשה אלה במידה מסוימת פרטי באוהאוס), יזרקו לאשפה ויזמינו דלתות חדשות וכו'. אין לי ציפיות שיבוצע כאן מהלך יוצא דופן לנהוג בארץ.

      • דב אלון  ביום 02/01/2022 בשעה 22:24

        לפני שנים, במסגרת הועדה לשימור באגודת האדריכלים (היום התאחדות האדריכלים) ניסינו לקדם שימורם של בניינים משנות ה 50 עד 70 אך לצערנו הדבר לא צלח.נעדכן את תמר טוכלר במועצה לשימור ואולי היא תצליח להרים את הכפפה.
        ושוב תודה

  • חני ברוכין  ביום 15/01/2022 בשעה 23:05

    קראתי בעניין והתרגשות רבים! תבורך על התיעוד המרשים. ואיזה מזל ש"תכלת" ושי פרקש האחד והיחיד ביצעו את הפירוק והאריזה. גם החלונות המקוריים של גומפל מבית העם שלנו בכפר שמואל העברו לגבעת חביבה. בית העם זוכה מזה כ-חמש שנים לעדנה (מסוימת יש לומר).הוא מופעל שנית בסיוע שיפוץ צנוע ושחזור החלונות שיזמה טליה סלבסט תושבת המושב(למושבניקים מנוקבי כיס אין תקציב לשימור)נראה שהמהלך הונע ביחוד בעקבות הכתבה שלך ב"הארץ" שתבעה את עלבונו. וכמה סמלי שטליה הציגה את השחזור בכנס ארכיונאים באודיטוריום שאת קירותיו עיצב סעידי, בבית התק"ם! תודה!
    https://kshmuel.localtimeline.com/index.php?lang=he#%5BshowWindow/event/137/image/730%5D

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: