סיבוב במוזיאון הרצליה בתערוכה שמוקדשת למבנים לתצוגת אמנות שתוכננו במשרד רכטר

ההיקף העצום של אייקונים אדריכליים שתכנן לאורך מאה השנים האחרונות ולאורך הדורות משרד רכטר אדריכלים על הרכביו השונים, הוא קשה להתמודדות כשבאים לסכם ולהעריך. אלא שהצלחה בהתמודדות נרשמת כעת בתערוכה החדשה שמוצגת החל מהערב במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. כאן אפשר להיחשף באופן יסודי לנתח מיצירתו של המשרד הוותיק בישראל, כזה שמתמקד במבנים להצגת אמנות.

על אף שהאמנות היתה קרובה ללבם של שושלת רכטר-זרחי-פרי, תכנון מבנים אלה לא היה הקורפוס העיקרי בעבודת המשרד. עם זאת, מוצגות בתערוכה קרוב לעשר עבודות שתכנן המשרד, חלקן בוצע וחלקן לא. התערוכה עצמה, רכטר: מוזיאון בעיר קטנה במזרח התיכון ושאותה אצרה האדריכלית דנה גורדון, מוצגת במוזיאון הרצליה שאותו תכנן המשרד בשנות ה-70 וחזר והרחיב בשנת 2000.

ועל כך ברשימה זו.

.

269913958_5223540374342169_6638916496554610495_n

2021

.

20211223_113359

המוזיאון נבנה בשני שלבים: בשלב הראשון הוקם בית יד לבנים עם אולם תערוכות לצדו. בשנת 200 הושלמה הרחבתו

.

20211223_113414

את קיר האמנות שבכניסה לבית יד לבנים יצר שלמה אלירז. מתבליטי הבטון המורכבים והמרשימים שנוצרו בישראל

.

20211223_113310

הכניסה למוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית – כרגע התערוכות הן לא עכשוויות והעבר שולט כאן

.

20211223_101629

כל הכיתובים במוזיאון הם בעברית, ערבית ואנגלית

.

20211223_101608

התערוכה המוקדשת לרכטר מתפרסת על פני שני אולמות. באולם הראשון עבודות חדשות שנעשו במיוחד לתערוכה. משמאל תצלום ענק שצילם אלי סינגלובסקי שהתמקד בחזית הדרומית של המוזיאון, באגף שתוכנן בידי יעקב רכטר ואמנון רכטר ונחנך בשנת 2000. מימין שלוש עבודות וידאו שיצרה האוצרת דנה גורדון במשותף עם האדריכלים רוי גורדון וחן צירינסקי. במרכז צוהר אל החצר הפנימית

.

20211223_101633

זו אמנם החזית העורפית הכי פחות מוכרת של הבניין, אך סינגלובסקי מצא בה את הגושניות והחומריות שאותה הוא ביקש להדגיש. התצלום שבוצע בחשיפה ארוכה, מורכב למעשה מ-28 תצלומים. סינגלובסקי הוכרז השבוע כזוכה פרס שר התרבות והספורט לשנת 2021.

.

20211223_101645

שלוש עבודות וידאו מתבססות על הדמיות של המבנים המוצגים בתערוכה. הכתמים המלבניים שעל הקיר הם גם חלק מהתערוכה, ומדגישים את כניסות האור הטבעי החודרים כאן מבעד לשלושה פתחים בתקרה – מאפיין שחזר והופיע בעבודות המשרד

.

20211223_101738

בית אהרן כהנא ברמת גן הוא מהעבודות המוקדמות שתכנן האדריכל יעקב רכטר. במקור שימש המבנה לסטודיו ולמגוריו של האמן אהרן כהנא. לאחר פטירתו הוסב למוזיאון שהתמקד בתערוכות קרמיקה אמנותית. לפני שנים אחדות עיריית רמת גן סגרה לפתע את המוזיאון. למרות שהבניין זכה לחשיפה מחודשת בשנה האחרונה, לאחר שהוסרה הגדר הגבוהה שהקיפה אותו, הוא עדיין עומד סגור ואינו פתוח לציבור.

.

20211223_102103

באולם השני מצוי עיקר התערוכה המורכב כולו מחומרים ארכיונים: סקיצות, רישומים, תכניות ותצלומים היסטורים

.

20211223_102140

על השולחן: חתכים של ביתן ישראל במתחם הביאנלה בונציה שתכנן האדריכל זאב רכטר בתחילת שנות ה-50 ומשמש מאז את תערוכות האמנות והאדריכלות המוצגות מידי שנה בביאנלה

.

20211223_102151

על השולחן: חתך בבית אהרן כהנא ברמת גן. כיום המבנה הציבורי הזה סגור לקהל

.

20211223_102437

על הקיר: מבנים בניו יורק ובתל אביב שתכנן המשרד אך לא נבנו

.

20211223_102302

האוצרת דנה גורדון זיהתה כמה מאפיינים שחוזרים ומופיעים במבנים להצגת אמנות שתכנן המשרד לאורך השנים: 1. תכנון על בסיס רשת שבא לידי ביטוי בשלד הבניין כמו גם במערך התנועה, 2. שימוש בקרני שמש לא ישירות החודרות בין השאר מתקרת האולם, 3. אזורי ביניים שמקשרים בין חוץ ובין פנים, 4. פרופורציות המותאמות לקנה המידה של המבקרים.

.

.

שאלתי את האוצרת דנה גורדון כיצד נולדה התערוכה. היא ענתה שבמקור התבקשה במשותף עם האדריכל אמנון רכטר לעצב את תערוכת היחיד של האמנית רות דורית יעקבי, שתוכננה לקום באולם הגדול שבמוזיאון. לפני פטירתה ב-2015, הספיקה דורית יעקבי להגיש הצעה לתערוכה בביתן ישראל בביאנלה בונציה שלא יצאה אל הפועל, ורכטר וגורדון ביקשו להקים משהו מאותו ביתן בתוך האולם בהרצליה.

"שתלנו את נפח הביתן באולם וגילינו שהוא בדיוק באותן הפרופורציות", מספרת גורדון, "ואז התחלנו לתהות כיצד פועלים החללים להצגת אמנות שתכנן המשרד ואם יש משהו משותף". לבסוף גם הפרויקט הזה לא יצא אל הפועל ועיצוב התערוכה נמסר לאחר. אך רכטר וגורדון שהספיקו לצלול אל החומרים ההיסטורים של המשרד בתחום הצגת אמנות הולידו את הרעיון לתערוכה "רכטר: מוזיאון בעיר קטנה במזרח התיכון", המוצגת בסמוך לתערוכת היחיד של דורית יעקבי.

שמה של התערוכה ניתן לה בעקבות שמה של עבודה סטודנטיאלית שיצר האדריכל יעקב רכטר ב-1944, במסגרת לימודיו בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון שבחיפה. עבודה זו מיוצגת בתערוכה על ידי שרטוט של פרט בניין שנועד להחדיר קרני שמש לא ישירות אל פנים של מוזיאון דימיוני בעיר קטנה במזרח התיכון.

שני אולמות מוקדשים לתערוכה: באולם הראשון עבודות שנעשו במיוחד לתערוכה. תצלום בשחור לבן שיצר הצלם אלי סינגלובסקי מקבל את פני הבאים, מתפרס על פני קיר שלם ומציג את החזית העורפית של בניין מוזיאון הרצליה, זו של האגף המאוחר שתוכנן בידי יעקב רכטר ואמנון רכטר והושלם בשנת 2000. את האיכויות הגושניות והחומריות של בניין המוזיאון מדגיש כאן סינגלובסקי שהציג לאחרונה תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב, זוכה בשנים האחרונות להערכה בינלאומית כצלם אדריכלות ואף הוכרז השבוע כזוכה בפרס שר התרבות והספורט לשנת 2021. הוא משתמש בחשיפה ארוכה במיוחד והתצלום עצמו מורכב למעשה מ-28 תצלומים. בסמוך לתצלום מוצגות שלוש עבודות וידאו. אלה מבוססות על הדמיות ממוחשבות של המבנים המוצגים בתערוכה, ומשחקות איתן במגוון של דרכים, כמו למשל הצבה של המבנים זה לצד זה באופן שבו נוצרת קריית מוזיאונים שבה המבנים מקושרים ביניהם.

.

‏‏20211223_105830 - עותק

האוצרת אדריכלית דנה גורדון

.

.

באולם השני מוצג עיקר התערוכה והוא מתבסס כולו על רישומים, תכניות ותצלומים מאוסף משרד "רכטר אדריכלים". בעבודות אלה היו מעורבים אדריכלי המשרד המרכזיים, החל מזאב רכטר שייסד את המשרד לפני קרוב למאה שנה, בהמשך בנו יעקב רכטר, חתן פרס ישראל, חתניו משה זרחי והמהנדס מיכה פרי ועד לדור השלישי שממשיך את המשרד – אמנון רכטר.

תמצאו כאן את ביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב, את ביתן ישראל בביאנלה בונציה (מהפרויקטים הבודדים שתכנן זאב רכטר מחוץ לישראל), מוזיאון הרצליה לאמנות וכן את בית אהרן כהנא ברמת גן, שלאחר פטירתו של כהנא ורעייתו, הורחב והוסב בידי רכטר למוזיאון. בית כהנא שניצב כיום סגור לקהל וראוי שעיריית רמת גן תזדרז לפתוח מחדש. החלטה אוצרותית היתה לוותר על עבודות עכשויות של המשרד בתחום, כאלה שמתמקדות בעיקר בחידוש המבנים הוותיקים של המשרד, כמו הביתן בונציה שטרם מומשה וביתן הלנה רובינשטיין שמצויה בתהליך.

בין המבנים שתכנן המשרד או הגיש כהצעה לתחרות ולא מומשו, ניתן למצוא הצעות ל"ביתן ארץ-ישראל בתערוכה הקולוניאלית הבינלאומית" בפריז (מ-1931, שהיא גם העבודה המוקדמת ביותר המוצגת בתערוכה), ביתן ישראל לתערוכה עולמית בניו-יורק, מוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, בית הצייר והפסל בתל אביב וגם מוזיאון ברל כצנלסון בתל אביב שתוכנן לקום בדירתו שב"מעונות עובדים" ולא הוקם.

.

20211223_101943

1964: הצעה לתחרות בניין מוזיאון תל אביב שהגישו משרד רכטר-זרחי-פרי – מבט על גן פסלים

.

.

מהם הערכים המשותפים שגילית בעבודות השונות שתכנן המשרד בתחום לאורך השנים והדורות?

"הערך שהתחברתי אליו יותר מכל היה הקשר בין חוץ ובין פנים. הוא בא לידי ביטוי במגוון של חללי ביניים עם פונקציה טקסית, החל מהארקדה שמופיעה בסקיצה של זאב רכטר לביתן בתערוכה הקולוניאלית הבינלאומית בפריז. לאחר מכן למשל בארקדה בכניסה לביתן הלנה רובינשטיין, שכיום אנחנו מתכננים לפתוח ולחשוף באופן חלקי מחדש. בחצר העורפית של בית כהנא וכאן בתיאטרון הפתוח שבמוזיאון הרצליה.

"הערך השני הוא של חדירת האור העליון שכהחלטה אוצרותית בא לידי ביטוי גם בעיצוב החללים בתערוכה. ערך נוסף הוא חשיפת הגריד שמופיע בשלד הבניין כמו גם במערך התנועה, ובולט במיוחד בביתן הלנה רובינשטיין. הערך הרביעי הוא הפרופורציות שנותנות תחושה של קנה מידה אנושי ויוצרים מקום נעים".

.

20211223_101951

1962: הצעה לתחרות לבית הצייר והפסל בתל אביב (רכטר-זרחי-פרי)

.

.

החשיבות בתערוכה היא בחשיפה מחודשת של עבודות המשרד – בתל אביב, הרצליה, רמת גן וונציה. המסמכים השונים – תכניות ותצלומים מעוררים עניין מחודש במבנים מרתקים אלה שרק מעטים ברמתם נבנו כאן, או במתחם הביאנלה. הם מעניקים מבט חדש ורענן, וככל שהזמן חולף נחשפים יותר לביקורת והערכה, כמו גם מבנים חדשים שנבנים בתחום. כך למשל, רק השבוע נפתח הבניין החדש של מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית בתכנון אפרת-קובלסקי אדריכלים, מבנה שבו לא ניתן להתעלם מהשימוש בבטון חשוף כמו גם מהציטוטים האדריכליים הטמונים בו.

בחשיפת ההצעות שלא מומשו מצוי ערך נוסף ומשמעותי. הצעות אלה מחדדות דווקא את הערכים שציינה גורדון כמו גם ערכים אחרים בעבודות שתכנן המשרד ונבנו.

הבחירה להתמקד בתחום אחד בודד הוא מהלך מוצלח, בתקווה שיבואו אחריו תערוכות נוספות שיתמקדו בתחומים אחרים שבהם התמקד המשרד – כמו חינוך ואקדמיה, מגורים, מלונאות והארחה, בריאות, מבני תרבות וכן מבני משרדים ותעסוקה. לאחר שיושלם מסע החקירה הרחב, ניתן יהיה להצליב בין התחומים ולבחון לעומק את יצירתו הכוללת של המשרד הוותיק.

.

20211223_101959

1962: הצעה לתחרות לביתן ישראל בתערוכה עולמית בניו יורק (רכטר-זרחי-פרי)

.

20211223_102254

מימין תצלום היסטורי המציג מבט על חזית המוזיאון מכיוון התיאטרון הפתוח, משמאל רישום ל"ביתן ארץ-ישראל בתערוכה הקולוניאלית הבינלאומית בפריז", 1931

.

20211223_102334

1975: רישום של "מרכז אזרחי בהרצליה" – המתחם שבו הוקם יד לבנים ומוזיאון הרצליה וכולל כאן אגפים ומבנים נוספים. אמנם בפינה חתום י. רכטר, אך העבודה נערכה במסגרת השותפות רכטר-זרחי-פרי

.

20211223_102412

על השולחן: ביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב שבימים אלה סגור לקהל ועובר שיפוץ וחידוש בתכנון משרד רכטר. התערוכה איננה כוללת עבודות עכשויות של המשרד בתחום שמורכבות מחידוש עבודות ותיקות שתכנן המשרד לאורך השנים

.

20211223_102430

תכנית של ביתן הלנה רובינשטיין

.

20211223_105937

1959: הצעה לתחרות לתכנון מוזיאון ישראל בירושלים

.

20211223_101711

רישום ל"ביתן ארץ-ישראל בתערוכה הקולוניאלית הבינלאומית בפריז", 1931

.

20211223_102034

1944: פרט בניין למוזיאון שתכנן האדריכל יעקב רכטר בעת לימודיו בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, חיפה. "מוזיאון בעיר קטנה במזרח התיכון" הוא כתב בפינה ו-77 שנה לאחר מכן השם הזה נבחר לתערוכה כולה

.

20211223_102056

כניסות האור שתכנן רכטר בתקרת האולם

.

20211223_103022

וגם מבטים אל החצר הפנימית של המוזיאון

.

ובשאר האולמות שבמוזיאון הרצליה:

.

20211223_101459

התערוכה "בניין יד: פיסול קרמי רב-דורי בישראל" (אוצרת: טלי קיים) היא הזדמנות לפגוש עבודות של אמנים כמו נורה ונעמי וגדולה עוגן. רצוי לבקר בתערוכה במסגרת הדרכה

.

20211223_112811

במוזיאון מוצגות תערוכות נוספות ששווה לבקר בהן:

.

20211223_103907

התערוכה שמוקדשת לצייר אהרון אבני מצטרפת לסדרה של תערוכות שמתקיימות לאמן מידי עשור מאז שנפטר בגיל 45 ב-1951. אלא שהפעם אצר אותה רון ברטוש שגם הקפיד לפרסם קטלוג מקיף

.

20211223_103911

אהרון אבני היה מהאמנים המשפיעים על דור או שניים כשפתח בית ספר לאמנות בתל אביב שכיום נקרא על שמו "מכון אבני" (גם אני הייתי בו חמש דקות). בין השאר למדו בו גם מי שלימים הפכו לאדריכלים ובהם דן איתן, נחום זולוטוב וחיליק ערד

.

20211223_104207

את התערוכה עיצב הסטודיו של קובי פרנקו שהציב במרכז האולם קיר ועליו מופיעות קורות חייו של האמן שנולד ב-1906: החל מילדותו ביקטרינוסלב שבאימפריה הרוסית (כיום דניפרו שבאוקראינה, במקרה זו כיום עיר תאומה להרצליה!), הגירתו לארץ ישראל ב-1925, לימודיו בבצלאל, הצלחתו כאמן ופתיחת "הסטודיה" שכיום קרוי על שמו "מכון אבני"

.

20211223_103958

משמאל: דיוקן עצמי, סוף שנות ה-20

.

20211223_104106

1928

.

20211223_104119

חייל, 1946 – הציור זיכה את אהרון אבני בפעם השנייה בפרס דיזנגוף והציור נרכש לאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות

.

20211223_101438

הקטלוג (עיצוב: רוני ורוני)

.

20211223_104503

תערוכה נוספת ששווה להתעכב בה מוצגת באולם התערוכות האהוב עלי

.

20211223_103041

האמנית והאוצרת הדס קידר אצרה תערוכת יחיד מקיפה לאמנית רות דורית יעקבי שנפטרה לפני שש שנים. 

.

20211223_103157

היצירה כולה נוצרה בערד שם התגוררה האמנית לאורך חייה הבוגרים

.

20211223_103712

האוצרת הדס קידר על רקע תצלום של האמנית רות דורית יעקבי

.

20211223_103210

בתוך האולם הגדול הוקם מוזיאון קטן

.

20211223_103327

כניסות האור הרחבות שיצר רכטר הופכות את האולם הזה לכל כך ייחודי ומוצלח

.

20211223_103431

מבט מדרום על כניסת האור הטבעי (עם קצת עזרה מתאורה מלאכותית)

.

20211223_104708

ועד הפעם הבאה להתראות

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: