סיבוב בשכונת קרית משה בטבריה שתכנן יהודה פייגין

בדרך חזרה מסיור בשתי התערוכות שאצרתי ומוצגות כעת במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבעמק הירדן, הוביל אותי הווייז דרך רחובות משניים בטבריה והופ לפני ניצבים בתי שכונת קרית משה שסתם כך אין סיכוי שמגיעים אליה.

קרית משה היא עוד אחת מהשכונות המוזנחות בטבריה, עיר שכולה שקועה בעליבות הדרדרות בלתי פוסקת, ממש עיר בלי הפסקה. מפתיע אותי כל פעם מחדש כיצד העיר היחידה בישראל ששוכנת על חוף הכנרת, מול הרי גולן, ובה יש מלונאות, עיר עתיקה וגם קברי צדיקים, הצליחה להחריב את הכל ועשתה זאת באופן היסודי ביותר. בשנות ה-70 היו עוד מי שתלו תקוות בטבריה ולבד מבתי מלון חדישים הקימו בה שכונות חדשות ובהן את שכונת קרית משה שאת חלקה הגדול והעיקרי תכנן האדריכל יהודה פייגין, מבכירי מתכנני בתי המלון בישראל.

בתכנון הפרויקט שילב פייגין את הצייר והפסל פנחס עשת, שבימים מוקדשת לו תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד. עשת עיצב בחזיתות המבנים את מסתורי הכביסה, וכך העניק למבנים את זהותם ואת ערכם האמנותי. העירייה בשיתוף משרד השיכון מקדמים התחדשות עירונית שסביר להניח תכניס קצת כסף לכמה פונקציונרים, תוסיף דירות, תחדש לרגע (ורק לרגע) את הסביבה, אבל לא תוביל את השכונה או את טבריה לשום מקום שהיא לא מכירה וההדרדרות תמשיך.

ועל כך ברשימה זו.

.

70-80

.

רחוב ברנר: נבנו כמה עשרות מבנים ברחובות שבמורדות ההר ובסך הכל 408 דירות

.

המבנים מנצלים את השיפוע הטבעי ולא גבוהים מארבע קומות ממפלס הרחוב כדי לחסוך את הצורך בהתקנת מעלית וגם לא מסתירים את הנוף למבנים השכנים

.

בחצר המשותפת נשתל דקל כמעט בכל בניין (יתכן ונשתלו בכולם אך חלק לא שרדו)

.

מאז אוכלסו הבניינים לפני 40 שנה הם לא שופצו והטיח לא נצבע מחדש

.

הדירות שבחלק הימני הן הגוש הבודד ששמר על עבודתו של האמן פנחס עשת לכל גובהה ובשלמותה, כל השאר פרצו או פרקו אותה לחלוטין

.

עובש, מזגנים, כנרת וגולן

.

מסתורי הכביסה מורכבים מיחידות מודולריות העשויות מפיברגלס (סיבי זכוכית)

.

raros (13)

שנות ה-80: חדש ומטופח (צילום: רן ארדה, באדיבות פייגין אדריכלים)

.

raros (14)

.

.

(1) שכונת קרית משה בטבריה

1972 היתה שנה משמעותית בהתפתחותו של האדריכל יהודה פייגין. באותה שנה קיבל מהיזם והקבלן יאיר ובמן (2018-1926) לתכנן עבור החברה שבבעלותו "הדר טבריה" את הפרויקט הראשון, שאחריו הגיעה שורה ארוכה של עבודות בנייה בהיקף רחב בטבריה וגם בצפת. הודות לקשר שנרקם בין השניים, תכנן פייגין עבור ובמן לא פחות משלושה בתי מלון גדולים בטבריה, שתי שכונות מגורים גדולות בצפת ובטבריה (שכונות שבהקמתן היה שותף גם משרד הבינוי והשיכון) וכן את ביתו הפרטי במרומי טבריה (סמוך לבית הבראה כנרות שתכננו אריה ואלדר שרון, כיום: מלון המלך שלמה).

השכונה הגדולה שהוקמה בטבריה בסוף שנות ה-70 ובנייתה הושלמה ב-1983, התבססה באופן עקרוני על שני טיפוסי בניינים שאת כולם תכנן האדריכל יהודה פייגין. טיפוס אחד הורכב ממבנה תיבתי בן שתיים עד ארבע קומות, טיפוס שני הורכב ממבנה בצורת חסי סהר שהתנשא גם לגובה של שש קומות. כדי לחסוך בעלויות בנייה ותחזוקה, תוכנן כל אחד מהמבנים באופן מותאם לשיפוע הטבעי של הקרקע, כך שהכניסה למבנה נקבעה באופן שלא יהיו יותר מארבע קומות מעל לקומת הכניסה ולא יהיה צורך בהתקנת מעלית שעלותה ואחזקתה גבוהים יחסית.

במטרה לנצל את הנוף המרהיב הנשקף ממעלה ההר שעליו פרוסה השכונה, קבע האדריכל את תכניות המבנים באופן שבו עורף הדירות הכולל בין השאר את חדר הרחצה והמטבח פונה לכיוון מערב אל שטח החניון והרחוב. סלון הדירה פונה לכיוון מזרח – הכיוון שממנו נשקף הנוף המרהיב של הכנרת והרי גולן. גם הדירות יוצאות דופן בשטחן ומתפרסות על פני ארבעה ואפילו חמישה חדרים.

.

1977: תכנית בינוי (ארכיב הנדסה, טבריה)

.

1977: תכנית קומה טיפוסית

.

1977: תכנית קומה טיפוסית

.

.

האדריכל כמו רבים מבני דורו, ביקש להתרחק ככל הניתן משיכון הרכבת המודרני שהתאפיין באנונימיות. אמנם נקבע כי המבנים יוקמו על בסיס דגמים חזרתיים, ועדיין בשני הטיפוסים העיקריים נעשה שימוש צורני וחזותי שפרץ את הקופסה המודרנית. כדי להוסיף זהות לשכונה ולמבנים, הזמין האדריכל את פנחס עשת שיעצב את מסתורי הכביסה. אלה הורכבו מאלמנטים גאומטרים חזרתיים ויוצרו מפיברגלס. מסתורים אלה סגרו על מרפסת השירות שהוצמדה לכל מטבח דירתי והעניקו לחזית המערבית של המבנה אלמנט עיצובי ואנכי שמעניק תחושה של דינאמיות וייחודיות למבני השיכון שנבנו כמעט בהינף אחד.

עשת התנסה במגוון של טכניקות כששילב את יצירותיו באדריכלות, כמו תבליטי קיר קרמיים באולם המבואה של "בית אסיה" בתל אביב, פסל בטון המשולב בחזית בניין הנהלת התעשייה הצבאית ברמת השרון, וכן תבליט בטון אקוסטי בהיכל התרבות בנתניה. בשנות ה-70 יצר עשת כמה עבודות מפיברגלס, וגם כאן בטבריה הורכבו האלמנטים מאותו חומר פלסטי.

כיום נהרסו מרבית מסתורי הכביסה בידי הדיירים וההזנחה שולטת בשכונה כולה. עיריית טבריה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמים בימים אלה תכנית פינוי-בינוי לשכונה וזאת מתוך תקווה להוסיף יחידות דיור ולסלק את ההזנחה. אני מיץ פטל אם הפרויקט החדש לא יראה כמו חורבה אחרי חמש דקות.

.

1977: חזיתות (ארכיב הנדסה, טבריה)

.

1977: לבד מאותם מבנים בצורת קשת, תכנן האדריכל גם בלוקים נמוכים יחסית. ראו שתי התמונות האחרונות ברשימה כאן למטה (ארכיב הנדסה, טבריה)

.

.

(2) גם בצפת

אחיה הבוגר של שכונת קרית משה בטבריה מצוי בצפת. שם חברו היזם, פייגין ועשת לראשונה ליצירת שכונת בתי דירות. גם בצפת נבנו הבתים על צלע ההר ולכן נוצלה הטופוגרפיה ליצירת כניסה מקומת האמצע כדי לחסוך את התקנתה של מעלית, הודירות נהנות כולן מנוף מרהיב של הרי הגליל. עיצוב המבנים דומה גם הוא והשינויים הם מזעריים.

.

צילום מסך 2021-12-18 191911

1980: מודעה בעיתון מעריב

.

gh1980

1980: מודעה בעיתון מעריב

.

.

(3) האדריכל

כשיהודה פייגין (נולד ב-1935) פתח את משרדו העצמאי ב-1962, היה זה לאחר שעבד שנה במשרדו של האדריכל זאב רכטר ושנתיים נוספות במשרדים שונים בוינה, שיקגו ולוס אנג'לס. במשרדו העצמאי התמקד תחילה בעיצוב של דירות מגורים, אך תוך זמן קצר זכה לתכנן עבודות משמעותיות יותר בתחומי תעשייה, מלונאות, מגורים וגם ספורט. ועדיין התחום בו מתייחד משרדו בהתמחותו עד היום הוא במלונאות ורבים מבתי המלון שנבנים בישראל בעשורים האחרונים הם פרי תכנון של משרדו שבו שותפים כיום גם שני בניו – דב ויואל.

בשנות ה-70 היה פייגין מהפעילים בתחומו בטבריה. באותו העשור זכתה העיר לתנופת בנייה משמעותית – הן למגורים והן לתיירות ופייגין לקח בה חלק מרכזי. למרות שחלפו יותר מארבעים שנה מאז בנה פייגין בעיר את הפרויקט המלונאי האחרון בטבריה, בתי המלון שתכנן בעיר מהווים עד היום את התשתית התיירותית של העיר: מלון פלאזה לאונרדו ומלון לאונרדו קלאב (במקור: מלון נהר הירדן) השוכנים בסמוך לגדה של הכנרת ומלון קלאב הוטל טבריה השוכן במרומי העיר. כל השלושה בולטים ומהווים נקודות ציון בנוף.

תכנון שכונת קרית משה היה לפייגין התנסות מוקדמת בתכנון מגורים בקנה מידה גדול. הצורך לייחד את הבניינים זה מזה וכן מהבנייה הוותיקה בסביבה הוביל לפתרון באמצעות שילובה של אמנות בחזיתות הבניינים. לפייגין שהיה רגיל בשילוב אמנות באדריכלות, בעיקר בהיבט העיצובי בבתי המלון שתכנן, היתה זו התנסות יוצאת דופן ודוגמה נדירה ואחת מהמאוחרות שבהן של שילוב אמנות באדריכלות המגורים בישראל.

כאן בבלוג כתבתי על מבנים נוספים שתוכננו במשרד פייגין אדריכלים: קלאב הוטל טבריהמלון אגמים באילתקניון אייס באילתמלון גולדן קראון בנצרתמלון לאונרדו קלאב טבריה, מתחם מגורים בשכונת גילה שבירושלים, אולם הספורט המועצתי בעמק יזרעאל וגם פרויקט מגורים בשכונת נופים במודיעין. ב-xnet פרסמתי על חוות הברון הנטושה בחלקה בזכרון יעקב ועל מתחם מלונאות ומגורים מתוכנן באילת.

.

(4) האמן

פנחס עשת (2006-1935) בן גילו של פייגין, היה צייר ופסל פורה ומגוון הן בהיבטים הנושאיים שבהם עסק והן בטכניקות שבהם בחר להתנסות ולשלוט. כאן בבלוג הצגתי את אחד מפסליו שהוזמן במיוחד על ידי האדריכל צבי תורן כדי שיוצב ברחבת הכניסה לספרייה העירונית באילת.

בימים אלה מוצגת במוזיאון ינקו-דאדא שבעין-הוד התערוכה "פנחס עשת – רצינות וקלות-דעת" שאותה אצרה ד"ר אירית מילר שגם ערכה את הספר "פנחס עשת – דיוקן" (מעצב: מיכאל גורדון). אתמול קפצתי לראות את "התערוכה". התאכזבתי לגלות שהיא בסך הכל מתפרסת על שני קירות לא גדולים שכוללים עבודות אחדות של האמן הפורה. ובכל זאת שווה להיחשף למקבץ הנדיר המצומצם בהיקפו אך עם זאת עשיר בתוכנו המוצג כעת במוזיאון.

.

20211217_125121

התצוגה במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד שמוקדשת כעת לפנחס עשת היא לא תערוכה כמו שבטעות ניתן הלבין, אלא בסך הכל שני קירות שמשולבים בתערוכת הקבע של מרסל ינקו.

.

.

העבודות המוצגות הן כולן מרשימות למדי ומעוררות עניין. הבולטת שבהן היא הצבעונית מכולן – "בורג" (1973) שמה והיא אחת מסדרת העבודות שבהן עסק האמן בתחילת שנות ה-70. סדרה זו מורכבת מתבליטי בד צבועים במשטחי צבע, כאלה שיוצרים שילוב של פסל וציור ומתאפיינים באשליית פרספקטיבה ומשחקים גאומטריים. אחד מאותם תבליטים נבחר על ידי האדריכלים יצחק תורן ואבא אלחנני (ששיתפו עם עשת פעולה בבניינים שתכננו) להתנוסס על גיליון כתב-העת "תוי" לאדריכלות שיצא ב-1972.

.

20211217_124710

בורג, 1973

.

20211217_124520

בין ציור לפסל

.

20211217_124548

הדפסי רשת, 1972

.

.

עבודתו של האמן פנחס עשת מסתירה את פתחי מרפסות השירות, יוצרת אחידות, זהות ומעניקה חן מסוים לבניינים.

.

עשת ודקל

.

יש גם עצי זית

.

כאן למשל בחרו לפרק לחלוטין את מסתורי הכביסה

.

כאן פרקו אותם באופן חלקי. איך שבא

.

רק חתיכה זעירה למטה משמאל נותרה ממסתורי הכביסה האמנותיים

.

ההזנחה וחוסר האכפתיות מסביבת המגורים האם היא נובעת מעוני או שמא חלק שטבוע בזהות של האוכלוסייה?

.

חדר המדרגות כולל פתחי חלונות צרים נסתרים באופן פיסולי המתנשאים מעל לכניסה

.

כדי לחסוך במעלית נקבעה הכניסה במפלס שמעליו אין יותר מארבע קומות

.

באחת הכניסות תלתה דיירת גובלן של נוף לא מכאן

.

במדרגות

.

שביל מקשר בין הבניינים, בנפרד מהחנייה והכביש ולצדו קיר תמך מצופה באבני בזלת

.

החזיתות המזרחיות של הבניינים כוללות פתחים גדולים הפונים לסלון שממנו נשקף נוף הכנרת והגולן

.

234234234

שנות ה-80: חזיתות מזרחיות לכיוון הכנרת. הבניין הזה קצת שונה מזה שאני צלמתי (צילום: רן ארדה, באדיבות פייגין אדריכלים)

.

הבניינים פזורים לאורכם של כמה רחובות והאדריכל גם תכנן למשל את גוף המדרגות הזה שמקשר בין המפלסים השונים שנוצרו בעקבות הטופוגרפיה הטבעית

.

דגם נוסף שתכנן האדריכל בשכונה אלה מבנים יותר תיבתיים וגם יותר נמוכים. חזית מזרחית שפונה לנוף

.

חזית מערבית

פרויקט זה שבו שולבה אמנות באדריכלות מוצג כעת יחד עם 21 מקרים נוספים בתערוכה "מקום, אדריכל, אמן – שילוב אמנות באדריכלות ישראל" המוצגת כעת ועד ל-28 בפברואר במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. ולהלן תזכורת: ביום שישי הקרוב אערוך במוזיאון אירוע לכבוד משה סעידי במסגרת התערוכה "משה סעידי: קיר אמן" המוצגת לצד התערוכה המרכזית. אשמח לראותכם!

.

inv_saidi_ (1)

לחצו להגדלה

רשימות על מבנים נוספים שתוכננו אצל פייגין אדריכלים:

קניון אייס באילת

קלאב הוטל טבריה

מלון אגמים באילת

שכונת נופים במודיעין

מלון גולדן קראון בנצרת

מלון לאונרדו קלאב טבריה

מתחם מלונאות ומגורים מתוכנן באילת

אולם הספורט המועצתי בעמק יזרעאל

מתחם מגורים בשכונת גילה שבירושלים

חוות הברון הנטושה בחלקה בזכרון יעקב

מקומות נוספים בטבריה שכתבתי עליהם:

.

מלון קלאב הוטל טבריה (אדריכל יהודה פייגין)

מלון לאונרדו קלאב טבריה במקור מלון נהר הירדן (אדריכל יהודה פייגין)

מלון המלך שלמה במקור בית הבראה כנרות (אדריכלים אריה ואלדר שרון בהשתתפות הרולד רובין)

מלון גולן (אדריכלים לאוניד מצוב ופ. הוכפלד)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: