סיבוב בקבוצת דגניה א' בבית הילדים הראשון בקיבוצים שיש כאלה שמבקשים להרוס וגם בגן הילדים שתכנן לאופולד קרקואר

כשלאחרונה הוכנה תב"ע לקבוצת דגניה א', אם הקבוצות שהוקמה ב-1910, היה מי שדאג שבית הילדים הראשון ביקבוץ שהיה גם הראשון שהוקם בתנועה הקיבוצית, לא יכלל ברשימת המבנים המיועדים לשימור. התנועה הקיבוצית כחברה שיתופית וולנטרית ואוטופית היא ככל הנראה החידוש המשמעותי ביותר שהיה לישראלים לתרום לאומות העולם בעת החדשה. מערכת החינוך שהקימה היתה לאחד המרכיבים המרכזיים, והרצון לחסל את המקום שבו החלה להתגבש התשתית החינוכית של התנועה וללא כל דיון הוא מחדל שאותו יש לתקן.

המבנה המוזנח עבר שינויים לאורך קרוב למאה שנים. הוא נבלע בתוך כמה תוספות וניצב כיום נטוש ועזוב. עדיין ניתן לזהות את איכויותיו, אך חשוב מכל הוא התוכן שהתגבש בו. ניתן אולי להבין את המבקשים להרוס – הקרקע שעליה הוא ניצב מבוקשת במיוחד אודות לקרבה לכנרת, נוף האגם והרי הגולן הנשקפים ממנו.

ברשימה זו אני מציג מבנה נוסף – גן הילדים של הקיבוץ שאותו תכנן האדריכל לאופולד קרקואר. המבנה שמתאפיין בשימוש בגזעי עצי ברוש כחומר בנייה מרכזי, הוסב כבר לפני שנים לחדר חוגים ומצבו מצוין לעומת המבנה הראשון שמופיע כאן. רק לאחרונה בעקבות התפרצות הקורונה והצורך בתוספת גן לקיבוץ, חזר לייעודו המקורי המבנה יוצא הדופן שתוכנן במיוחד לילדים.

ועל כך ברשימה זו.

.

261052666_5152026471493560_2619072069031483361_n

1927 / 1943

.

צילום מסך 2021-12-06 221742

דגניה א' (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

.

(1) הסוכה הקטנה / צריף הגן – בית הילדים הראשון בדגניה א' ובתנועה הקיבוצית

רק רוחות רפאים חסרות כאן, חשבתי לעצמי כשעמדתי בחדר הריק. אלא שהוא לא לגמרי היה ריק. המבנה נותר כמו שהיה, אפילו חפצים שליוו את קורותיו פזורים בין חדריו, מעלים אבק ומתאדים בחום הקיץ הכבד ששורר פה במשך חלק נכבד מחודשי השנה. מצבו העגום של המבנה שאיכלס במשך עשרות רבות של שנים את ילדי דגניה הוא עגום במיוחד ועתידו לוט בערפל. שרה חיים, הנדסאית אדריכלות, ילידת וחברת דגניה, הזמינה אותי לסיבוב במבנה שניצב נטוש באחד המקומות היפים בארץ. הוא מוקף מכל עבריו בבתים ובגינות מטופחות, שרק מדגישים את הפער בינם ובין אותה פנינה היסטורית שמתפוררת כאן לנגד העיניים.

מיקומו של המבנה מעניק לו את איכויותיו, אך גם מביא עליו את איום ההריסה. דגניה א' תוכננה בראשית דרכה כמבנה חצר, בדומה לתל-חי (1907) וחולדה (1906). עם התפתחות הקיבוץ והתחזקות הביטחון, הוחל בהקמת מבנים מחוץ לתחום החצר. אמנם בסמיכות לדגניה קיים היה הכפר הפלסטיני סמח' (הכפר חוסל ב-1948 וכיום קרויה על שמו צומת צמח), דרך קבע נטעו שבטים בדואים את אהליהם בסביבה, ותמהונים לא מעטים פקדו את הקיבוץ שפתח את שעריו בפני כולם, אך עדיין חברי דגניה חשו ביטחון בקבוצם. וכך ב-1927 הוקם מחוץ לתחום החצר אותו בית ילדים ראשון בקיבוץ ובכלל בתנועה. תחילה הוקמה סוכה ארעית, אך לאחר תקופה קצרה החליף אותה מבנה של קבע. שמה של אותה סוכה הונצח במבנה החדש, ולמעשה עד היום מכונה המבנה "הסוכה הקטנה" (במקום אחר בדגניה היתה גם סוכה גדולה).

.

13

תחילת שנות ה-30: בית הילדים לאחר שנוספה לו המרפסת בחזית המזרחית וברקע כנרת והרי גולן (ארכיון דגניה א')

.

.

בעת הקמתו, היו כבר מבנים שנבנו מחוץ לתחום החצר, אלא שבשונה מכל הבינוי שהוקם עד אז והוצב על ציר המתאים לכיוון הרוחות, נבנה בית הילדים כשפניו אל חוף הכנרת, 80 מטרים בלבד מהחוף. כתוצאה מכך, נשקפו מבעד לחלונותיו אגם הכנרת והרי הגולן.

לאחר שנים ספורות הוקמו לאורך חזיתותיו מרפסות מקורות ולאחר כמה שנים נוספות, נסגרו המרפסות והפכו לחדרים. המהלך אמנם איפשר להגדיל את נפח הפעילות במבנה, אך הוא הפך אותו לאוסף של אגפים חסרי צורה וחן שפגעו בחזותו ובסופו של דבר גם במעמדו. אלמלא מאבקם של כמה חברים ואנשי מקצוע, ובהם שרה חיים שהזמינה אותי להתרשם מהמבנה ובכלל מהבינוי בדגניה, סביר להניח שהמבנה היה נהרס כבר מזמן לטובת וילה לאחד מבני המשפחות המיוחסות בקיבוץ.

טכנולוגית הבנייה שבה נעשה שימוש בהקמתו התבססה על תבניות עץ שבמרווח ביניהן יצקו הבנאים בוץ שאותו דלו מהכנרת וערבבו עם מעט מלט. לאחר שהבוץ התייבש, פורקו התבניות. בחלקו החיצוני ציפו את הקיר בפח גלי ובחלקו הפנימי טייחו בלבן. גג המבנה משופע ובמקור שולבו בו פתחים שאפשרו סרקולציה של אוויר לצינון החדרים. קורות עץ נושאות את הגג וקצותיהן מסוגננות בעדינות ומגופלות בצורה המזכירה כף רגל של אריה. פרט זה לא נמצא באף מבנה אחר בדגניה.

.

pic0151

שנות ה-30: ילדי הקיבוץ במרפסת המזרחית (ארכיון דגניה א')

.

.

לימים כשסגרו את המרפסות נעשה שימוש בלוחות עץ שהעניקו למבנה אופי של צריף ארעי. אלא שקירות הבוץ המקוריים בוצעו באופן מעולה וכיום לא תמצאו במבנה סדק או תזוזה בקירות המקוריים שגילם מתקרב למאה שנה.

תכנית המבנה המקורי היתה מלבנית – 22 מטרים אורכו וחמישה מטרים רוחבו. בהמשך נוספו לו כאמור המרפסות שברוחב של 2.5 מטר מכל צד. 

בחלקו הצפוני של המבנה נקבעו שני חדרים ששימשו דירות למשפחות (בדגניה לא הונהגה לינה משותפת, אלא הורים גרו עם ילדיהם). שאר המבנה שימש בית ילדים במשך חמישים שנה. למעשה, חמישים המחזורים הראשונים של דגניה צמחו כאן בין הקירות.

"נולדתי ב-1956 ובגיל 7 הגעתי לכאן", נזכרת שרה חיים במפגש שלה עם בית הילדים. "בבוקר היינו קמים בשעה 6:30, כל אחד בדירה של המשפחה שלו ומגיעים לבית הילדים לשתיית תה עם פתי בר. ב-7:30 כבר היינו בכתה בבית הספר שהיה במרחק של חמש דקות הליכה. בתום הלימודים בסביבות השעה שלוש, חזרנו אל בית הילדים ובו היינו עד השעה חמש או שש. משחקים, אוכלים ארוחת ערב ומחליפים בגדים פעמיים בשבוע כשלכל אחד היה תא בגדים משלו". לילדים נערכו כאן חוגים כמו חימר, רקמה, ציור ונגרות וכן פעלה בו ספרייה שאותה הפעילו הילדים בעצמם.

.

צילום מסך 2021-12-08 224449

תכנית מצב קיים (באדיבות שרה חיים)

.

.

לדברי שרה חיים ספריית הילדים היתה הראשונה בתנועה הקיבוצית ואולי בארץ כולה. את הספרים הביאו ילדי דגניה מבתיהם או קיבלו במתנה. "הספרייה ייצגה את התפיסה החינוכית הקיבוצית. הילדים ניהלו אותה לבדם, הם היו הספרנים והאחראיים על תחזוקתה", מספרת חיים. "הספרייה סימלה את הערכים עליהם הושתת הקיבוץ ופעילותה עודדה עצמאות וקבלת אחריות. היא אף הדגישה את חשיבות התרבות והאסתטיקה".

בשנות ה-80 הפסיק המבנה לשמש בית ילדים ואליעזר ברקוביץ (זיזה) החל להפעיל בו סדנת קרמיקה. עוד פעלו כאן שען ומשרדה של רכזת חינוך. בתחילת העשור הקודם ננטש המבנה ומאז הוא פרוץ ועזוב.

.

.

.

לפני שנים אחדות ערך האדריכל בצלאל רינות, חבר קיבוץ עין הנציב, נספח שימור לדגניה. רינות ביקש לכלול את המבנה ברשימת השימור שקבע. אלא שלבסוף לא נכלל המבנה ברשימה, אך סביבתו הקרובה הוכרזה כמרקם לשימור. המשמעות היא שניתן להרוס את המבנה ההיסטורי וכל מבנה חדש אחר שיקום תחתיו יהיה חייב לשמור על ממדי המבנה שנהרס ולא לחרוג מהם כדי לשמור על אופי הסביבה.

לפני זמן לא רב כשעלה הרצון לראשונה להרוס את המבנה לטובת וילה חדשה, הצליחה שרה חיים לעצור את המהלך, אלא שהיא נדרשה להשיג מימון לשיפוץ המבנה לצורך איכלוסו. לצורך גיוס כספים יצרה חיים סרט קצר המציג את סיפורו של המבנה באמצעות עדויות חברים שגדלו בו. היא אף הצליחה להשיג את הסכמתו של אחד החברים הוותיקים לממן את השיפוץ ולהסבאותו לבית מגורים. אלא שהמהלך לא התממש.

המועצה לשימור אתרים לא הצליחה לסייע ולהכריז עליו לשימור. לכן כל מה שנותר לה הוא לנסות ולשכנע את הנהלת הקיבוץ לשפץ ולחדש אותו. "למבנה 'הסוכה הקטנה' משנות העשרים של המאה ה-20, ערכים היסטוריים חשובים לשימור כבית חינוך הראשון לילדי דגניה ועמק הירדן וכן ערכים אדריכליים", כתב בחודש אוגוסט האחרון אורי בן-ציוני, מנהל מחוז הצפון של המועצה לשימור אתרים במכתב למנהל הקהילה של קיבוץ דגניה א', בניסיון לעודד אותו לקבל את אותה הצעת שיפוץ שנדחתה בסופו של הדבר.

מה יעלה בגורלו של בית הילדים הראשון? ימים יגידו. הספקתי לשוחח הבוקר עם אחת הפעילות בתחום הבינוי בדגניה ולטענתה אין כוונה להרוס את המבנה והנושא כבר הובא בעבר להחלטה של "עמותת ראשונים" שהכריזה כי המבנה לא ייהרס. כנראה שהחלטה זו אינה קובעת, היות והיא הוסיפה שגם אם תהיה כוונה להרוס, אז היא תובא להצבעה באספה בפני חברי הקיבוץ ולא יעשו דברים בסתר. שאלתי אותה מדוע דאגו לא לכלול את בית הילדים ברשימת השימור שנקבעה בתב"ע. לא קבלתי תשובה.

.

20211203_102258

החזית הדרומית: רק החלק המרכזי הוא המקורי, שתי המרפסות שמשני צדי המבנה נסגרו והפכו לחדרים נוספים

.

20211203_100506

המרפסת שפונה למערב נותרה פתוחה ברובה

.

20211203_100514

שמרו על סימטריה

.

20211203_100642

החזית הפונה למזרח כוללת מרפסת שאותה סגרו לכל אורכה

.

20211203_100629

ב-2007 הוסיפו שלטי הסבר כחולים

.

20211203_100720

במרפסת המזרחית שבה פעלה סדנת קרמיקה ניצב עדיין התנור לשריפת כלי הקרמיקה

.

20211203_100928

במפרסת שנסגרה נותרו גם כמה כלי קרמיקה ואובניים

.

20211203_100729

וגם חלק מהציוד לעבודה בקרמיקה

.

20211203_100950

קצה מסוגנן של קורת עץ המזכיר בצורתו כף רגל של אריה שכדוגמתו לא נמצא באף מבנה אחר בדגניה

.

20211203_100808

בצריף ישנם כמה אולמות גבוהים ורחבים

.

20211203_100753

הזמן עמד מלכת והמבנה נותר במצבו המקורי על פרטיו השונים

.

20211203_100913

במפגש בין התקרה והקירות ישנו שיפוע קל

.

20211203_100832

פרטי הנגרות שותרו שלימים כמו למשל החלון הזה

.

20211203_100839

וגם הדלת הכפולה הזו הכוללת רשת למניעת חדירת יתושים וזבובים

.

20211203_101153

דלת מזוגגת

.

.

(2) גן הילדים – גן א' בתכנון האדריכל לאופלד קרקואר

בסמוך ל"סוכה הקטנה" ניצב מבנה מטופח ומותחזק היטב שממשיך ומתפקד בייעודו המקורי וקשה שלא להתרשם ממנו גם היום. המבנה פשוט בצורתו אך פרטיו הם אלה שמעניקים לא את איכויותיו וייחודו. את המבנה תכנן האדריכל לאופולד קרקואר, אחד האדריכלים הכישרוניים שפעלו בארץ, מי שהיה מחלוצי התכנון הקיבוצי וגם צייר מחונן. באותן השנים תכנן קרקואר בקיבוצים, כשבין השאר תכנן את חדר האוכל בדגניה שנמצא כמה עשרות מטרים מכאן (ועליו אכתוב בהמשך), את חדר האוכל בקיבוץ תל יוסף ואת "בית אוסישקין" בקיבוץ דן. הוא גם תכנן את מלון טלטש שכיום ניצב נטוש בחיפה.

קרקואר המודרניסט המובהק תכנן מבנה כפרי, בקתה בבקעה: מבנה חד-קומתי, מוארך ועם גג משופע המודגש בחזיתו. מרפסת מוצלת שדרכה גם נכנסים למבנה קבע האדריכל בחזית הפונה אל לב הקיבוץ. מרפסת זו מהווה את אזור הביניים המתווך בין הפנים הסגור ובין החוץ הפתוח.

מחסור במשאבים ובחומרי בנייה שאפיינו את עיצומה של מלחמת העולם השנייה (1943) הובילו להחלטה להשתמש בחומרי בנייה פשוטים וזמינים. לכן, לשלד הבניין נעשה שימוש בגזעים של עצי ברוש. אלה לא הוסתרו בתוך קירות הבניין, אלא נותרו חשופים וניסחו את האתסטיקה של המבנה. הבניין כולו טויח בלבן, בעוד שגזעי העץ בולטים בצבעם הטבעי. הם מופיעים במרפסת שבחזית כעמוד כפול – אנכי ואלכסוני. בפנים ניתן למצוא אותם בתקרת החדרים כשהם יוצרים קצב קבוע. בחדר אחד נותרו חשופים כפי שהיה במקור, אך בחדר השני הם הוסתרו מאחורי תקרה אקוסטית מאוחרת ורק קורה אחת בודדה ונמוכה נותרה עדות לנוכחותם.

קירות המבנה העשויים גם הם מבוץ ומלט עבים במיוחד, כ-40 ס"מ, ולמרגלות כל אחד מהחלונות קבע האדריכל מושב עץ רחב שמשמש את הילדים עד היום כמקום לישיבה או משחק. חלון אחד בודד יצר האדריכל בגודל המתאים לילדים, קטן וחמוד. במבנה שולב גם חדר רחצה עם אמבטיה שבה טבלו הילדים. חדר הרחצה הוסב מזמן למחסן והאמבטיה הגדולה מלאה בחפצים ורק אריחי החרסינה מעידים על מיקומה.

.

צילום מסך 2021-12-08 224308

תכנית מצב קיים (באדיבות שרה חיים)

.

.

שכבת הגיל שהתחנכה כאן היתה של בני 3 עד 6. מתוך חשש מפני פגיעת פגזים שמעת לעת נפלו בעמק הירדן בתקופה של מלחמת ההתשה, עבר גן הילדים בשנות ה-60 למבנה אחר שתוכנן עם גג בטון. מאותה עת שימש המבנה כבית ילדים לבני כיתות א' ו-ב'. בשנות ה-90 הפסיקה פעילותו של בית הילדים במבנה והוא הפך לחדר חוגים לילדים ולמבוגרים – קרטה, פילאטיס ויוגה.

לפני שנה ובעקבות מגפת הקורונה, הוחלט לפצל את גן הילדים שבקיבוץ במטרה לצמצם ככל הניתן את האפשרות להידבקות. לכן, נפתח גן נוסף בדגניה ולצורך כך חזרו ילדי דגניה אל גן הילדים המקורי שלפנינו והשיבו לו את ייעודו המקורי ובא לציון גואל.

.

20211203_104027

15 שנה לאחר הקמת הצריף, הקימו החברים מבנה חדש לגן ילדים והפעם הוזמן האדריכל לאופולד קרקואר שיתכנן אותו

.

20211203_101436

המבנה כולל מרפסת הפונה לדרום – אל מרכז הקבוצה וגם למזרח – אל הכנרת והרי גולן. בהיבט החומרי מתאפיין המבנה בטיח גס ולבן ובשימוש בגזעים של עצי ברוש הבולטים הן בחזית והן בתוך המבנה

.

pic0126

שנות ה-40 (ארכיון דגניה א')

.

49

שנות ה-40 או ה-50 (ארכיון דגניה א')

.

20211203_101356

וגם כאן קבעו שלט הסבר

.

20211203_102001

תכנית המבנה אינה קופסתית ופשוטה אלא כוללת עמוד רחב הנושא את הגג בפינה ומאפשר מרפסת רחבה. חדר השירותים שבולט מימין הוא תוספת שהוקמה שנים אחדות לאחר הקמת הבניין המקורי

.

.

20211203_101907

מרפסת רחבה כשאת הגג נושאים קורות עצי ברוש

.

20211203_101913

נוף הכנרת והרי גולן

.

20211203_102023

המבנה נותר שלם כפי שתוכנן במקור וכמעט ולא נעשו בו שינויים

.

20211203_101927

קורות עצי הברוש יוצרים אסתטיקה ייחודית לבניין

.

pic0122

שנות ה-40: ילדי הגן במרפסת (ארכיון דגניה א')

.

pic0133

.

20211203_101541

בתקרה בולטים קורות העץ ובדפנות החדר נישות

.

20211203_101554

החדר הזה משמש להסעדה של ילדי הגן

.

20211203_101608

החדר המרכזי בגן כולל סדרה של פתחי חלונות שמאירים היטב את הגן. כאן הוסיפו תקרה אקוסטית שמסתירה את התקרה המקורית

.

pic0145

שנות ה-40: אותה זווית צילום (ארכיון דגניה א')

.

20211203_101643

האדריכל שילב חלון קטן בגובה ראשי הילדים

.

20211203_101822

במקור היה גם חדר רחצה לילדים שכולל היה אמבטיה שנותרה כאן מתחת לערימה של כדורים

.

20211203_101702

בכל אחת המנשיות ניתן לשבת, לשחק, לשוחח או להשקיף אל הנוף

.

20211203_101714

על דשא הגנון

מוזמנים לסיור:

.

archartexhibition

סיור ביום שישי הקרוב בשעה 11:00

.

moshesaidiexhibition

סיור ביום שישי הקרוב בשעה 11:00

.

רבים כבר ביקרו בשתי התערוכות החדשות שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, "מקום, אדריכל, אמן: שילוב אמנות באדריכלות ישראל" ו"משה סעידי: קיר אמן".

ביום שישי הקרוב 10.12.21, בשעה 11:00 אדריך סיור בתערוכות. הזדמנות נוספת לחוות את שתי התערוכות באופן מעמיק.

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אהוד בסט  ביום 09/12/2021 בשעה 9:28

    מיכאל
    אמנם איני מגיב רבות לבלוג שלך אבל קורא אותו כל פעם בעניין רב
    ומתנדנד בין שמחה לעצבות על הבניינים המעניינים שאת כותב עליהם חלקם שנשמרים וחלקם שנזנחים.
    וכל פעם שאני קורא על מבנה כמו זה בדגניה שמוזנח ויש הרוצים את הריסתו אני תוהה איזה אנשים חסרי הבנה היסטורית, תרבותית ההורסים .
    אך כשאני נזכר סמנכ״ל משרד השיכון ההוא יוצא השב״כ שחיסל את ספרית משרד השיכון (שאמנם ניצלנו אותה והועברה לארכיון של צבי) ובעצם רצה לזרוק אותה, אני נחרד כמה חסרי רגש והבנה היסטורית ותרבותית האנשים פה

  • יריב תמנע  ביום 09/12/2021 בשעה 12:52

    ממש עכשיו גמרנו לתעד את בית הילדים הראשון בקיבוץ רביבים. כיום יש בו תצוגה קבועה של בית ילדים היסטורי ואולם לתצוגות אומנות מתחלפות.
    הלוואי על דגניה גם…

  • esthergeyer  ביום 10/12/2021 בשעה 8:44

    בתי הילדים שהפכו ילדים ליתומים בעל כרחם בחסות האידאולוגיה הם זיכרון רע לנסוי שכשל בבני אדם. הגן בסדר, את בית היתומים הקיבוצי שהפריד באכזריות בין אמהות לילדיהן הפעוטים צריך למחוק מעל פני האדמה.

    • דניאל  ביום 11/12/2021 בשעה 23:07

      לא היתה נהוגה בדגניה לינה משותפת כמו בקיבוצים אחרים. כל הילדים ישנו עם הוריהם.

  • maya  ביום 11/12/2021 בשעה 8:00

    למגיבה אסתר.
    או שאין לך ידע או שלא באמת קראת את הרשימה של מיכאל.
    בדגניה א׳ מעולם לא היתה לינה משותפת והילדים תמיד ישנו בבית עם הוריהם. לא בית יתומים ולא נעליים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: