מוזמנים לשתי תערוכות שאצרתי: שילוב אמנות באדריכלות וקירות הקרמיקה של משה סעידי

אני שמח ונירגש להזמין אתכם לשתי תערוכות חדשות שאצרתי ויפתחו שתיהן במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (אגב, זה המוזיאון השלישי שנבנה בארץ). התערוכה הראשונה והעיקרית מקום, אדריכל, אמן: שילוב אמנות באדריכלות ישראל מתמקדת באחת התופעות היפות שהיו כאן ונעלמו. תופעה שייצגה אמנים מוכשרים ואדריכלים יצירתיים. התערוכה השנייה, משה סעידי: קיר אמן, צמחה מתוך התערוכה העיקרית, והיא עוסקת בקירות הקרמיקה שיצר משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם, לאורך חמישים שנה.

למעשה קבלתי את הרשות להשתלט על כל שלושת אולמות המוזיאון. בנוסף, קבלתי את הרשות לפרסם שני קטלוגים. את התערוכות אפתח באירוע שיתקיים במוזיאון בשבת הבאה (27.11, 12:00).

ועל כך ברשימה זו.

.

facebook_ionstegram2

2021

.

facebook_ionstegram

2021

.

.

(1) מקום, אדריכל, אמן: שילוב אמנות באדריכלות ישראל 

לפני שלוש שנים הצעתי למנהלת ואוצרת המוזיאון, סמדר קרן, שתי הצעות לתערוכות יחיד לשני אמנים נשכחים שנפטרו ממש לאחרונה. בעקבות רשימות על עבודות של אותם אמנים שפרסמתי כאן, חשבתי שראוי לחשוף את יצירתם הייחודית. שניים אלה חזרו ושילבו את יצירתם באדריכלות, תוך שימוש במגוון של טכניקות שכיום אין כבר אמנים מקומיים ששולטים בהם. קרן דחתה את ההצעות, אך הסכימה שארחיב את הצעתי ואציג תערוכה מחקרית שתוקדש כולה לנושא של שילוב אמנות באדריכלות.

היות ואת האמנות וגם את הבניינים לא ניתן להביא אל המוזיאון כפי שהם, בחרנו בצלם האדריכלות ליאור אביטן שיביא באמצעות מצלמתו את כל אותם מקומות שבחרתי. בנוסף, שילבתי דימויים נוספים שקשורים לכל אחת מהעבודות או יוצריהן – תצלומים היסטורים, רישומים ודגמים וכן עבודות וידאו שנעשו במיוחד לתערוכה ומביאות את השירה, התנועה, האלימות והשנאה שמלוות חלק מהעבודות. לצד כל עבודה מופיע טקסט המציג את היצירה, המבנה, האמן והאדריכל.

בקצרה אפשר לספר על התופעה שתור הזהב המקומי שלה היה בשנות ה-60 של המאה הקודמת (מתוך הטקסט האוצרותי): הדו-שיח החזותי בין תחומים וגישות יצר מיקוד ייחודי ביצירה הכוללת, והעשיר את החוויה האדריכלית הפונקציונלית בעומק אמנותי. התופעה, שאִתגרה את האדריכלים ואת האמנים כאחד, הלכה יד ביד עם מגמות תרבות נוספות ששגשגו בשנות ה-60, ובראשן יציאת האמנות מבין כותלי המוזיאון אל המרחב הציבורי.

.

IMG_8916

במלון דן כרמל שבחיפה שאותו תכננו האדריכל שמואל וארי רוזוב, שילב יוסף שאלתיאל ויטראז' מרהיב (צילום: ליאור אביטן)

.

.

שורשי המגמה אינם מקומיים, אך בישראל, כמדינת הגירה צעירה, היה לה מעמד לא מבוטל בתהליכי הגיבוש של תרבות חזותית מקומית ובהיתוך של רקעים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים שונים לנוסח אחוּד ומאחד. הנוסח הזה יוּעד לכל טיפוס בנייני, ויהיה זה מבנה ציבור, בית תרבות או בית משפט, בית כנסת או אתר הנצחה, מפעל או בניין משרדים, תחנת אוטובוסים מרכזית או בניין דירות. עבודת האמנות עמדה לרוב בפני עצמה, אך לפעמים נכרך בה תפקיד שימושי – כאשר הוצבה, למשל, כחלון או כדלת, שובר שמש (בריסוליי), מסתור כביסה, סורג בטיחות וכיוצא באלה. כך או כך, נדרש תמיד תיאום מעמיק בין האדריכלים והאמנים להשגת הרמוניה של יצירה שלמה.

התופעה שגשגה אמנם במשך כמה עשורים, אך למורשת המקומית שהעמידה לא היה המשך. אמנות משולבת כיום באדריכלות לעתים נדירות, וזאת באיכויות אמנותיות וטכניות הרחוקות מאלה שאפיינו את העשורים הקודמים. התוצרים הייחודיים של התקופה הנדונה זוכים אמנם לאחרונה בהתעניינות מחודשת, אך מצבם עדיין בכי רע לאחר שנים של הזנחה, ורבים מהם נהרסו בלי להותיר זכר ובלי שזכו להכרה ולהערכה ראויה.

התערוכה מקום, אדריכל, אמן: שילוב אמנות באדריכלות ישראל מציגה חתך רחב של התופעה בתצלומים עכשוויים של הצלם ליאור אביטן: כעשרים ייצוגים נבחרים של שילוב אמנות באדריכלות ברחבי הארץ, מערד שבנגב ועד קיבוץ געתון שבגליל, בבניינים שנוצרו למגוון שימושים. מעֵבר להפניית תשומת לב למצבן של העבודות, המייצגות תקופה של חברה בצמיחה, תיעודן העכשווי מעלה שאלות לגבי מעמד האמנות במרחב הציבורי ונחיצותה לחיי היומיום.

.

מוזיאון בית דגון חיפה - אמנית נעמי הנריק אדריכלים יוסף קלרוויין וסעדיה מנדל - צילום ליאור אביטן

במוזיאון בית דגון בחיפה שאותו תכננו אדריכלים יוסף קלרוויין וסעדיה מנדל, יצרה האמנית נעמי הנריק קיר בטון וזכוכית צבעונית שמלווה את העולים והיורדים במדרגות. קיר דומה יצרה בבניין משרד ראש הממשלה בירושלים (צילום: ליאור אביטן)

.

בית הכנסת בארות יצחק - אמן פרלי פלציג אדריכל יוסף שנברגר -צילום ליאור אביטן

את קיר המזרח שבבית הכנסת בארות יצחק עיצב האמן פרלי פלציג ואת המבנה עצמו תכנן האדריכל יוסף שנברגר (צילום: ליאור אביטן)

.

archartexhibition

הזמנה לאירוע פתיחת התערוכה

.

.

(2) משה סעידי: קיר אמן

את עבודותיו של משה סעידי (נולד ב-1937, המדאן, איראן) הצגתי כאן פעמים רבות. במהלך העבודה על התערוכה "מקום, אדריכל, אמן" קפצתי לסיבוב בסטודיו של סעידי. הסטודיו היה מלא בדגמי עבודותיו, כולם עשויים בדיוק מאותו החומר שממנו הוא יצר את הקירות האמנותיים וכולם בקנה מידה 1:10. מכאן צמחה התערוכה.

סעידי החל את דרכו כאמן מיד לאחר שחרורו משירות צבאי באמצע שנות ה-50. כצייר ופסל הוא הגיע להישגים מרשימים והציג את עבודותיו בעשרות תערוכות כשבמקביל החל בפעילות ציבורית וחינוכית בתחום האמנות. ב-1968 הוצע לו ליצור בתחנה המרכזית באשקלון אתר הנצחה לנהג "אגד" שנהרג במלחמת ששת הימים, סעידי בחר ליצור קיר אמנות מקרמיקה שמתנשא לגובה של חמישה מטרים. מאותה העת הוא זנח את הפיסול והציור והקדיש את העשייה לקירות קרמיקה שאותם שילב במבנים בכל רחבי הארץ – ספריות, מוסדות חינוך ואקדמיה, אולמות תרבות, אולמות ספורט, מתנ"סים, אתרי הנצחה, בתי כנסת, מרפאות, סניפי בנקים, תחנות דלק, משרדים, דירות ובתים פרטיים, וכן בחדרי אוכל ומבני ציבור שונים בקיבוצים.

בקרמיקה, שהפכה לחומר הגלם העיקרי ביצירתו, הפגין סעידי שליטה מלאה, תוך שהוא מטביע בה את גישתו הייחודית המבוססת על נופי חייו ויותר מכל על ערכים ומסרים המייצגים את רוח הזמן שבו הוא פועל. ביצירתו הענפה הוא מציג מסרים של אחדות, תקווה ואחווה, שאותם למד להכיר בקיבוץ כפר מנחם, בו התחנך לאחר שהיגר לישראל ב-1950 בהיותו בן 13 ובו הוא חבר מאז. "מלחמה ושלום", "משואה לתקומה", "עבר ועתיד", "יחד שבטי ישראל" – אלה הם חלק מהכותרות שבהן הכתיר את עבודותיו, אשר באמצעותן ביקש לגבש את הזהות הישראלית בכלל ואת זו של החברה השיתופית בפרט.

.

Image01-R1-03-4

1988: משה סעידי בעת התקנת קיר קרמיקה בחזית המתנ"ס בירוחם. לימים נהרסה היצירה בחלקה ומה שנותר נצבע בלבן (באדיבות משה סעידי)

.

.

שפע העבודות שיצר סעידי במרחב הציבורי בכל רחבי הארץ הביא להגברת המודעות של שילוב אמנות באדריכלות, אך מאז שנות ה-90 התמעט היקף הזמנות העבודה בתחום זה ופחת המפגש בין אדריכלות ואמנות. נוסף על כך, לא קם דור חדש של אמנים, אדריכלים ויזמים הממשיכים במסורת תרבותית זו. לא זו בלבד, אלא חלק מהעבודות נפגעו עם הזמן ואחדות אף נהרסו ונעלמו.

עם המעבר של סעידי מציור ופיסול לאמנות מוזמנת וכזו המתמקדת בקירות אמנות שיועדו בעיקר למרחב הציבורי ולא לגלריה או מוזיאון, הפסיק להציג בגלריות ובמוזיאונים. התערוכה משה סעידי: קיר אמן באה לחשוף לראשונה ולרכז במקום אחד קרוב ל-40 דגמי קירות אמנות שיצר במהלך השנים. המטרה היא כפולה: האחת – לשוב ולהתבונן בערכים שאותם ביקש להנחיל לציבור, אלה שמייצגים אומה בצמיחתה; ומטרה שנייה היא – להתבונן בהישגים האומנותיים אליהם הגיע. מטרה נוספת היא להפנות את הזרקור אל יצירתו של משה סעידי, ששולבה באדריכלות הציבורית בישראל, בעיקר משנות ה-60 וה-70, והעשירה את המרחב שבו אנו חיים.

.

בית הקיבוץ הארצי תל אביב - קיר קרמיקה משה סעידי אדריכל שמואל מסטצ'קין - - צילום ליאור אביטן

קיר האמנות הגדול ביותר משה סעידי מצוי במרתף "ביתה קיבוץ הארצי" (כיום "בית התנועה הקיבוצית") ברחוב לאונרדו דה וינצ'י 13 בתל אביב בבניין שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (צילום: ליאור אביטן)

.

דגם לקיר אמנות במועדון לחבר בקיבוץ כפר מנחם 1969 - צילום באדיבות משה סעידי

דגם של אחת העבודות האהובות עלי שיצר סעידי- קיר אמנות במועדון לחבר בקיבוץ כפר מנחם. הבניין תוכנן במקור על ידי זאב רכטר כבית ילדים, 1969 (צילום: אלי סופר, באדיבות משה סעידי)

.

משה סעידי - דגם - צילום באדיבות משה סעידי

דגם לקיר קרמיקה בחדר האוכל בדיור המוגן "דור כרמל" שבחיפה שתכנן האדריכל עוזי גורדון, 1981 (באדיבות משה סעידי)

.

moshesaidiexhibition

הזמנה לאירוע פתיחת התערוכה

.

.

(3) האירוע

באירוע הפתיחה שיתקיים בשבת (27.11, 12:00) אעביר סיור בשתי התערוכות. בקשתי ממשה סעידי להשתתף בסיור ולבחור את אחת העבודות שמוצגות וקרובה במיוחד ללבו ולהרחיב עליה בפני הקהל. לאחר מכן ישאו דברים בין השאר יובל דניאלי, אמן והיסטוריון של אמנות קיבוצית ואחריו מוקי צור. בשנים האחרונות פרסמו דניאלי וצור במשותף שלושה ספרים שהוקדשו לאדריכלי המחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי.

.

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • בתיה רודד  ביום 18/11/2021 בשעה 4:57

    מרגש.
    מפעלי ההנצחה והתיעוד שלך מיכאל חשובים מאין כמותם.
    בהצלחה!

  • Terri  ביום 22/11/2021 בשעה 14:14

    שלום רב

    עד מתי יוצגו התערוכות?

    בברכה, טרי

    פייסבוק אינסטגרם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: