סיבוב במרכז יהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה

לכבוד 70 שנה לגבעת חביבה – המוסד שהוקם כמרכז לאידאולוגיה והכשרה של תנועת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, פרסם יובל דניאלי, אמן והיסטוריון אמנות ואדריכלות קיבוצית, את הספר "גבעה ורוח בה" המוקדש לסיפור התפתחותו של המקום. בין השאר הוא מתעכב על המבנים שתוכננו בגבעת חביבה – החל מהמתחם המוקדם שתכנן האדריכל ריכרד קאופמן, דרך מבני המחנה הבריטי ועד הבינוי הייעודי למוסד שאותו תכננו בעיקר האדריכלים שמואל מסטצ'קין וחיליק ערד מהמחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר.

תמצאו כאן מבנים שונים בצורתם ובשימושם, אך רק שלושה כאלה שהם יוצאי דופן במיוחד – חדר האוכל (הבריטי) הספרייה (מסטצ'קין) ומרכז יהודי-ערבי לשלום שנחנך ב-1988 בתכנונו של האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. המבנה שבו אגף מרכזי בצורת מתומן, מכיל חדר לאירוח ולדיון שבו ערוך ארגון הישיבה באופן שוויוני (חוץ כמובן מזה שיושב ליד הדלת ויכול להסתלק במהירות). לצד הבניין שני מבנים נוספים בתכנונו של ערד שגם עליהם אתעכב כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

253166829_5047738371922371_1281374605087955280_n

1988

.

גבעת חביבה

גבעת חביבה

.

.

(1) מרכז יהודי-ערבי לשלום, 1988

"תפקיד חשוב וערכי נטלה על עצמה גבעת חביבה במהלך כל שנותיה", מספר יובל דניאלי בספרו "גבעה ורוח בה" העוסק בדמויות ובמבנים שאכלסו את המוסד הוותיק לאורך 70 שנה, "תפקיד הנובע בין היתר ממיקומה הגיאוגרפי בפתחו של ואדי עארה". דניאלי מציין כי תנועת הקיבוץ הארצי ומפלגת מפ"ם החזיקו בחזון של שותפות יהודית וערבית, ועוד בתקופת הממשל הצבאי הוקם בגבעה ב-1963 ה"מכון ללימודים ערביים ואפרו-אסייתיים", שמאוחר יותר שינו את שמו ל"מרכז יהודי-ערבי לשלום".

מטרת המרכז שאותו הגה וייסד שמחה פלפן, חבר קיבוץ גן-שמואל, היתה כפי שצוין במגילת היסוד "להפיץ תודעת שותפות התרבויות העברית והערבית בעבר, לחזק קשרי יצירתן בהווה ובעתיד". כאן התרכזו חוקרים, מורים ותלמידים, הוצאו לאור פרסומים והופקו ספרי לימוד של השפה הערבית לצד קובצי סיפורים פולקלוריסטים. ב-2001 העניק ארגון UNESCO למרכז פרס על חינוך לשלום.

עיקר פעילות המרכז היהודי-ערבי לשלום היא בתחום החינוכי, ובמסגרתו מקודמות תכניות ופרויקטים לבתי ספר ולחינוך הבלתי-פורמלי וכן תכניות לצוותי חינוך. המרכז גם פועל להעצמה של רשת עמותות וארגונים מקומיים, מיישובים שכנים ולעידוד יוזמות עסקיות בקרב נשות האזור. במרכז תוכלו ללמוד את השפה הערבית וכן להשתתף בקורסים שפונים לקהל הרחב כמו "הכשרת מנהיגות גישורית אזורית", "קידום נשים בפוליטיקה", "נשים מבשלות שלום" ו"תיעוד סיפורי נשים ערביות ויהודיות".

תחילה הוקם לשירות המרכז מבנה דו-קומתי שתכנן ערד עוד ב-1963. בקומה התחתונה נקבעו משרדים ומרכז מידע ובקומה העליונה שתי כיתות. חצי יובל שנים מאוחר יותר ולאחר שלתפקיד מנהל המרכז התמנה יורם מירון, חבר קיבוץ הזורע, הוחל בהרחבת הפעילות. בד בבד קודמה היוזמה להקמת הבניין החדש (בתקופת משבר כלכלי, חברתי ואידאולוגי של הקיבוצים), שנחנך ב-1988 לצד המבנה הוותיק שממשיך ומשמש כבניין כיתות.

במבנה החדש והחד-קומתי שהתפרס על שטח של 220 מ"ר, נכללו חמישה חדרי משרדים ואולם אחד לפגישות וישיבות. לאולם זה העניק ערד ייחודיות וערך מוסף כשעיצב אותו בהשראת מד'אפה – חדר אורחים ערבי מסורתי. המטרה של ערד היתה ליצור מקום של מפגש אינטימי, נושא שהיה קרוב ללבו. לאורך דרכו המקצועית תכנן ערד סדרה של מבנים שבהם הנושא של המפגש האינטימי היה מרכזי. לרוב היו אלה אתרי הנצחה, אך גם במבני הציבור שלו ניתן למצוא את שאיפתו לעודד מפגש אישי וממוקד.

"חיליק ערד היה איש מקצוע מצוין, איש מאד מיוחד", נזכרת ד"ר שרה אוסיצקי-לזר, חברת קיבוץ רמות מנשה, ששימשה בתפקיד סגנית מנהל המרכז בתקופת הקמת הבניין ומאוחר יותר ניהלה את המרכז. "אמרנו מה אנחנו צריכים ותיארנו לו את הרעיון של כמה משרדים וחדר אירוח ופעילות לא פורמלית בסגנון מד'אפה. הפעילות בחדר היתה אין-סופית, החל מישיבות צוות, דרך קבלת אורחים, קבוצות. בין השאר התארחו פה שמעון פרס, קמילה סאדאת, נשיאים, רוזנים ואנשים פשוטים.

ערד בחר לעצב את האולם כיחידה העומדת בפני עצמה במבנה מתומן (בעל שמונה צלעות שוות באורכן), כשעיצובו הפנימי נערך כך שיעניק לשוהים בו תחושה של נוחות ופתיחות. תקרת האולם צופתה ביריעות לבד בגוון חום כהה שהדגישו את ריבוי הצלעות ויצרו גם פתרון אקוסטי. במרכז התקרה נקבעה מנורת מתכת המזכירה עששית נפט ומעניקה למקום נופח היסטורי. הישיבה ערוכה בשני מעגלים: ספסל בנוי היקפי במעגל חיצוני וכורסאות במעגל הפנימי. "אני לא אהבתי את התקרה וממש התווכחתי עם חיליק, אבל אני קטנה לעומת האדריכל הגדול הזה. מאוחר יותר בתהליך ההקמה היתה לנו בעיה עם הריהוט, כי כבר כמעט ולא נותר כסף וגם התחלפה ההנהלה של גבעת חביבה. אז קנינו ריהוט במבוק בדלית אל-כרמל, שהיה אולי מתאים אבל לא כיבד את המקום. לפני כמה שנים החליפו את הריהוט בכורסאות. את מנורת הנחושת קנינו בשוק הפשפשים ביפו. חיפשנו במשך הרבה זמן מנורה ומה שמצאנו אולי לא היה הכי מוצלח אבל המנורה נתנה את הסגנון המזרח-תיכוני שבקשנו. בסופו של דבר כל מי שנכנס לחדר פער את הפה בהתפעלות והחדר שימש את המרכז באופן יומיומי".

.

0142BEC4EDF1475C5F4AE33F4347F197F0AA6B

תכנית חדר הפגישות (באדיבות נעמי מורג)

.

האדריכל חיליק ערד

חיליק ערד היה מבכירי האדריכלים שפעלו בדור שבא אחרי מסטצ'קין, ומהאדריכלים שכתבתי עליהם הכי הרבה. משהו על מעמדו שמעתי מאלי בראל שהיה רכז בניין בקיבוץ גזית: "כשהיו אומרים 'חיליק אמר' זה היה כמו שהיום אומרים 'ביבי אמר'. חיליק ידע מה הוא אומר, הוא היה שם נרדף לאל וכשהוא אמר מילה לא היה מה לשאול שאלות".

יליד פולין, 1927. היגר לארץ ישראל ב-1933. היה בין מייסדי קיבוץ סער שבגליל המערבי וגר בו עד לפטירתו ב-2017. הצטרף למחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי ושימש בה בתפקיד שרטט במשך שנתיים. הודות לכשרונו נשלח מטעם התנועה ללמוד אדריכלות בטכניון, אליו התקבל הישר לשנה ב'. עם סיום לימודיו שב למחלקה הטכנית כאדריכל ובה פעל עד לפירוקה. לאחר מכן הצטרף למשרד א.ב. תכנון ובמסגרת זו פעל עד לפרישתו בשנת 1999.

תכנן שורה ארוכה של מבנים בקיבוצים, במיוחד חדרי אוכל שעל רבים מהם כתבתי כמו אלה בגזיתלהבות חביבהסמרמגידו, עין המפרץ, גבולות, נחשון, סאסא, וכן בקיבוצו סער. הוא תכנן מבני ציבור רבים שעליהם כתבתי כבר עשרות מאמרים, ובחלקם ניתן למצוא שיתוף פעולה עם אריה סרטני לו הוא תכנן את הסטודיו בקיבוץ מרחביה.

חיליק ערד התמחה בתכנון אנדרטאות ברחבי הארץ שעל רובן כתבתי כאן: (1) אנדרטת חטיבת יפתח, (2) אנדרטת חללי קרית טבעון, (3) אנדרטה לשיירת יחיעם, (4) אתר ההנצחה בקיבוץ שובל, (5) אתר זיכרון ביתניה, (6)חללי משמר הגבול, (7) חללי חטיבת גבעתי במצודת יואב, (7) אנדרטת דנגור (8) הנצחה לחביבה רייק. (9) יד יערי (10) רגבה, (11) בית זיכרון בקיבוץ גלאון.

ב-2013 פורסם הספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי ומוקדש ליצירתו. את הספר ניתן להשיג בחנות מרכז באוהאוס ברחוב דיזנגוף 77 (119 ש"ח) גם ב"יד יערי" אצל יונת רוטביין בטלפון 04-6309232.

עם פטירתו פרסמתי באתר Xnet מאמר הספד, אותו אפשר לקרוא כאן.

.

hilik_04

חיליק ערד בעבודה (באדיבות נעמי מורג)

.

DSC00681

הבניין הראשון ששימש את ה"מרכז יהודי-ערבי לשלום" ונחנך בתכנונו של האדריכל חיליק ערד ב-1964. בסמוך לו (משמאל) הבניין החדש שנבנה ב-1988

.

20211103_131241

ב-1988 נכנס המרכז אל משכנו החדש שתוכנן במיוחד לייעודו וכלל אגף למפגש בצורת מתומן

.

20211103_131603

פתח מקושת מוביל ישירות אל האגף המתומן

.

DSC06784

האדריכל חיליק ערד יצר כמה מבנים דומים בצורתם באותן השנים אך זה הבולט שבהם

.

20211103_131255

הכניסה מורכבת מאגף תיבתי בו מודגשת צורת המלבן והכניסה היא בעומק החזית

.

DSC06785

לוח קרמיקה צבעוני בכניסה

.

20211103_131314

מבואה

.

DSC00697

באגף הצפוני מצויים משרדי המכון

.

20211103_131328

ובאגף הדרומי אולם המפגש

.

20211103_131338

דלת עץ וזכוכית אלגנטית שונה מהאופי של גבעת חביבה והקיבוצים 

.

20211103_131344

האולם מואר באור טבעי באמצעות פתח צר שנקבע בכל אחת משבע הדפנות, לבד מהדופן שבה נקבעה הדלת

.

20211103_131348

כורסאות מאורגנות במעגל מסביב לקבוצת שולחנות קטנים. במעגל החיצוני נקבע ספסל בנוי הצמוד לקירות האולם

.

DSC00691

במרכז מנורה

.

DSC00695

השולחנות

.

DSC00690

מגש

.

20211103_131449

תודות

.

20211103_131418

מגילת העצמאות בערבית

.

.

(2) בית צבי לוריא, 1975

אחד מהמוקדים המרכזיים בגבעת חביבה נחנך ב-1975 כשהוא נושא את שמו של צבי לוריא (1968-1906), איש רב-פעלים שהיה ממייסדי תנועת "השומר הצעיר" ומאוחר יותר ממייסדי תנועת מפ"ם (ומנציגיה במועצת המדינה הזמנית), חבר קיבוץ עין שמר, מחותמי "מגילת העצמאות", ממייסדי "קול ישראל" ומנהלה הראשון. הבניין יועד בראשיתו לשמש "מכון לחקר הציונות והתפוצות".

"המבנה שיוקם ינציח את שמו של צבי לוריא ז"ל והוא חייב לבטא – בתוכנו ובחיצוניותו – את רוח האיש שהקדיש את חייו לרעיון הציוני בקרב התפוצות", נכתב בפתח הפרוגרמה שנערכה לבניין בסוף שנות ה-60. "אנדרטה שתבנה לזכרו של האיש, צריכה להיות – כפי שהוא היה בחייו – תכליתית בכל מרכיביה". למבנה יועדו כמה מטרות עיקריות: מטרה אחת היתה עיונית וכללה ארכיון וספרייה, שירות לעורכי עבודות מחקר שיעסקו בציונות וכן "הכנת חומר עיוני לצורך הכשרת שליחים לפעולה בקרב הנוער בגולה". מטרה שניה היתה מעשית ונועדה לתת מענה לכינוסים, הרצאות, ימי עיון וסמינרים בנושאי ציונות.

עד מהרה נזנח העניין הציוני, ולמבנה יצקו תוכן חדש כ"מרכז לדור הצעיר" שיועד לסמינרים לצעירים שחזרו לקיבוצים משירותם הצבאי ולבני ה-20 וה-30 בתנועה. הכוונה המרכזית היתה לרענן את האידאולוגיה הקיבוצית ולחזק את דור ההמשך שעמד לקבל את המושכות לידיו. המרכז גם הוא עבר שינוי והפך ל"מרכז הדרכה" שבמסגרתו נהגו והועברו סמינרים, ימי עיון ומפגשים שהותאמו לשכבות הגיל השונות ולבעלי תפקידים שונים בקיבוצים.

עם שקיעתה של האידאולוגיה והתחזקות הצורך במשאבים כספיים בכדי להחזיק את "גבעת חביבה" הושכר הבניין כמו גם בניינים אחרים לגופים חיצוניים, וכיום פועל בו "קמפוס ואדי ערה של האוניברסיטה הפתוחה". את מקומם של הקיבוצניקים מחליפים כעת ערבים שמקורם בעיקר מיישובי האזור הבאים ללמוד כאן תחומים כמו סוציולוגיה, חינוך וספרות.

את "בית לוריא" תכנן האדריכל חיליק ערד כמשחק של נפחים וצורות תיביתיות, כמבנה המורכב ממערך של שלוש תיבות: בקומת הקרקע תיבה אחת שמצויה בנסיגה מהתיבה המתנשאת מעליה ומכילה את הקומה העליונה. תיבה שלישית, הקטנה מכולן, נקבעה בקומת הקרקע ולצד פתח הכניסה. עיצוב חזות הבניין לא העיד על תוכנו ונעדר חגיגיות. בחזית הראשית של הבניין נקבעו פתחי חלונות צרים במיוחד, בעיקר כדי להגן מפני חדירת קרני שמש ישירות. פתחים רחבים יותר נקבעו בחזית הצפונית. טיח שפריץ נבחר כחומר הגמר העיקרי, והמגנים מפני קרני שמש שנקבעו מסביב לפתחי החלונות ובולטים מקו החזית נותרו מבטון חשוף.

בקומת הקרקע הוקם אולם בשטח של כ-80 מ"ר שקיבל את פני הבאים והיה נמוך בקרוב למטר אחד ממפלס הכניסה. שטח זה נקרא היה "האמבטיה". תחילה הוא יועד לתצוגה העוסקת בתולדות הציונות, ומאוחר יותר יועד למפגשים וסמינרים מרובי משתתפים. כיום שטח זה פוצל לתתי-חדרים ומשמש למשרדים ואחסנה לשירות קמפוס האוניברסיטה הפתוחה הפועל בבניין. לצד אולם זה נקבעו במקור גם ספרייה וארכיון. חדרו של מנהל המכון נקבע באותו אגף הבולט מקו החזית. בקומה העליונה נקבעו שתי כיתות וחדר עיון.

.

DSC06787

חזית הבניין – למעט החזית הצפונית בשאר החזיתות נקבעו פתחים צרים ומעטים אם בכלל

.

DSC06790

נותרו השלטים. כיום משרת הבניין את "קמפוס ואדי עארה" של האוניברסיטה הפתוחה

.

DSC06791

הגנה מחדירת קרני שמש ישירות על הפתחים

.

DSC06792

טיח שפריץ ובטון חשוף

.

DSC06793

מגני שמש כאלמנט פיסולי

.

.

(3) בניין מקו"ר – מרכז קיבוץ ורעיון, 1989

זמן קצר לאחר הקמת הבניין החדש של מרכז יהודי-ערבי לשלום, הוזמן האדריכל חיליק ערד לתכנן בניין כיתות בעורפו. הבניין החדש יועד לחברי קיבוצים וממלאי תפקידים מרכזיים בו, במטרה לשכלל ולפתח את הרעיון הקיבוצי. בהמשך השתנתה מטרתו ואת מקומם של הקיבוצניקים החליפו קבוצות שבאו מחוץ לישראל כדי ללמוד על ישראל בכלל ועל הקיבוץ בפרט. החל מאותה העת נערכו כאן סמינרים באנגלית, גרמנית, ספרדית ורוסית. כיום משמש הבניין את בית הספר הבינלאומי הפועל בגבעת חביבה.

את פני הבאים לבניין מקבלת עבודת קרמיקה אמנותית שיצרה ג'ין מאיר (2000-1924) קרמיקאית וחברת קיבוץ עין השופט. עבודות קרמיקה נוספות שיצרה ומשולבים באדריכלות ניתן למצוא בקיבוצה, בכניסה לבית הקיבוץ הארצי (כיום בית התנועה הקיבוצית) שברחוב לאונרדו דה-וינצ'י בתל אביב ובמחלקה האונקולוגית לילדים בבית החולים העמק.

.

DSC06802

המבנה מכיל כיתות כשגגון הכניסה סוגר על המבואה

.

DSC06804

האמנית ג'ין מאיר, חברת קיבוץ עין השופט, יצרה קיר קרמיקה בחזית הבניין (עבודות קרמיקה נוספות ששילבה באדריכלות ניתן למצוא בכניסה לביתה קיבוץ הארצי בתל אביב ובמחלקה האונקולוגית לילדים בבית החולים העמק)

.

DSC06795

חתימת האמנית

.

DSC06801

מבט אל חזיתו העורפית של בניין מרכז יהודי-ערבי לשלום

.

DSC06798

שלט

.

DSC06799

שלט

.

DSC06800

כתה בבניין מקו"ר

.

DSC06797

כתה אחרת

.

תודה ליובל דניאלי, ד"ר שרה אוסיצקי-לזר, דודו אמיתי, נעמי מורג, מיכל שרייבר

רשימות נוספות על גבעת חביבה:

.

יד יערי (חיליק ערד)

הספרייה כשהיתה נטושה (שמואל מסטצ'קין)

אולם גולן ואנדרטת חביבה רייק (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: