סיבוב באולם הכיפה בדלית אל-כרמל

מעט מאד אדריכלות מודרנית מעניינת או כזו שבאה אחרי המודרניזם תמצאו בדלית אל-כרמל. בכל מקרה, האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן תכננו בה בשתי תקופות: הראשונה בתחילת שנות ה-60 וביוזמת משרד השיכון כללה תכנון שיכונים (כמו אלה שתכננו בכפר ימה). השנייה התרחשה ב-1984 כשתכננו כאן אולם ספורט יוצא דופן. בסך הכל בנו השניים שני אולמות מהסוג הזה, וככל הנראה אלה המבנים הגדולים ביותר בישראל שנבנו באמצעות בלון מתנפח.

ביום ראשון הסתובבתי במרכז דלית אל-כרמל ואז גם נתקלתי באותו אולם כיפתי. הכרתי אותו בעיקר מתמונות שמצאתי באוסף המשרד ששמור כיום בארכיון אדריכלות ישראל ובהמשך למדתי עליהם כשנפגשתי עם הקבלן יהודה שפיגל שהוביל וביצע את הפרויקט. דלתות הבניין היו נעולות אבל החלון נותר פתוח.

ועל כך ברשימה זו.

.

248656981_5009866039042938_2240574741115416314_n

1984

.

צילום מסך 2021-10-24 203007

יד לבנים ואולם ספורט בדלית אל כרמל (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

20211024_162119

מלחמה!

.

.

החל מראשית דרכם המקצועית המשותפת, הצליחו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן לקנות לעצמם שם של מתכנני מתקני ספורט מוכשרים. לאחר שתכננו והקימו את "אולם נתניה", אולם ההתעמלות הראשון שהוקם במכון וינגייט ובתקציב דל במיוחד, הם זכו לקבל את כל עבודות התכנון במכון (האולם בינתיים נהרס ואחר הוקם תחתיו). לאחר מכן, המשיכו וקיבלו לתכנן מתקני ספורט בכל רחבי הארץ – החל מאולמות ומגרשי ספורט, בריכות שחייה ועד אצטדיוני כדורגל ואתלטיקה.

לא רק בכושר עסקו שני האדריכלים, אלא גם ברוח, ולאורך השנים תכננו שורה של ספריות עירוניות, ובראשן ספריית בית אריאלה בתל אביב. על הספרייה העירונית בכרמיאל כתבתי כאן.

עם הקבלן יהודה שפיגל שבנה את "אולם נתניה" שבמכון וינגייט ולאחר מכן המשיך ובנה את שאר המתקנים במכון, שיתפו לופנפלד וגמרמן פעולה בפרויקטים אחרים מחוץ למכון. בתחילת שנות ה-80 התרשם שפיגל מפטנט שאותו מצא באיטליה ואיפשר את הקמתם של מבנים במפתחים גדולים, במהירות וביעילות גבוהה. הפטנט לא היה זר לענף הבנייה הישראלי: מנפחים בלון גדול, מתיזים עליו בטון ובתוך כמה שעות ניצב שלד בטון שהוא למעשה הבניין עצמו. בשנות ה-70 השתמשו בפטנט דומה לבניית מבנים קטנים יחסית, כמו מבני חדר לאירוח או ללימוד אך גם גני ילדים, וילות ובתי כנסת. הפטנט שאותו מצא שפיגל הציג שכלול של השיטה, כזה המאפשר בנייה באמצעות בלון ברזנט, שמאפשר הקמה מהירה של בניינים גדולים עם מפתחים רחבים במיוחד – כמו אולמות ספורט (27 מ' קוטרו).

למרות שהפטנט הגיע עם תכניות מסודרות, עדיין היה צורך בסיוע של אדריכל כדי לקבוע את התכנית המדויקת לאתר, עיצוב הפנים לרבות צורת הטריבונות ופרטי גמר שונים. לכן, הזמין שפיגל את לופנפלד וגמרמן להעניק לו את שירותי האדריכלות בפרויקט. האתגר המרכזי שעמד בפניהם היה ההתמודדות עם האקוסטיקה; צורת הבניין כוללת קירות וגג שהם אחד וכך הקול בו מהדהד בעוצמה – כל דיבור, צעקה, שריקה, כדרור של כדור ובטח מערכת הגברה יוצרים רעש צורם ובלתי נסבל. הרצפה נדרשה להיות חלקה ולא ניתן היה לפתור באמצעותה את הבעיה, לכן הותז על כל דופן הבניין הפנימית חומר שנועד לשבור את גלי הקול ולהחליש את ההד. אלא שגם מהלך זה לא הצליח למנוע את הרעש והפטנט במתכונתו הישראלית נגנז לאחר הקמה של שני אולמות כאלה, שניהם ב-1984, האחד בדלית אל-כרמל והשני בבית הספר האזורי הר-וגיא שבקיבוץ דפנה.

גם אם אולמות הספורט שתכננו בדלית אל-כרמל ובקיבוץ דפנה אינם תוצר מובהק של יצירתם האדריכלית, אלא הם בעיקר פועל יוצא של טכנולוגיית הבנייה שנבחרה בידי הקבלן, מדובר כאן בהתנסות שמשקפת את גישתם של לופנפלד וגמרמן שחזרו ובחנו דרכים חדשות לתכנון וביצוע מבנים. כבר בראשית דרכם המקצועית המשותפת בחנו השניים בלוקים שונים לבנייה (צבי אלחייני אפילו זכר שהם רשמו על כך פטנט). האדריכלים חזרו ועסקו בצורניות המורכבת של המבנים שתכננו, כשבאולם הספורט בדלית אל-כרמל צורת הכיפה שנבחרה לבניין פשוטה יחסית, ולא ניתנה להם כאן כאמור ההזדמנות לטפל בהיבט הצורני, ועדיין על אף שאולמות אלה חורגים מכלל יצירתם, העובדה כי צורת הבניין מובהקת היא משתלבת בכלל יצירתם.

כיום אולם הספורט בדלית אל-כרמל הוא חלק ממכלול מבנים ציבורי הכולל את המכינה הקדם צבאית הדרוזית היחידה בארץ, לצדו הוקם לאחרונה אולם ספורט חדש, תיאטרון פתוח שהקמתו הושלמה ממש לאחרונה וכן בית יד לבנים הפועל ב"בית אוליפנט" ששיפוצו מתרחש בימים אלה.

.

משה לופנפלד (2010-1931) יליד הארץ, בוגר תיכון חדש ובן להורים תל אביבים שהיו מעורים בבוהמה המקומית. אביו, יהושע לוף, היה שחקן תיאטרון "האוהל" וגזבר העיתון "דבר". גיורא גמרמן (2015-1927) נולד בארגנטינה והיגר לארץ-ישראל עם אביו בהיותו בן שש. הוא נשלח ללמוד בבית הספר החקלאי מקווה-ישראל שבו הצליח להפוך ממהגר לבן הארץ. כאן הוא הכיר כתלמיד את חברו דן צור, לימים אדריכל נוף, חתן פרס ישראל ומי שהיה למעסיקו הראשון (בתכנון רמת אביב למשל קיבל גמרמן קרדיט שווה בעיצוב נוף השכונה עם יהלום וצור). לופנפלד וגמרמן הכירו באמצע שנות ה-50, בעת לימודי האדריכלות בטכניון. לאחר עבודה כשכירים, לופנפלד אצל האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון וגמרמן אצל אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, חברו השניים יחד והקימו משרד עצמאי שפעל עד לסוף שנות ה-90.

בשנים האחרונות עבדתי עם ד״ר צבי אלחייני על מונוגרפיה מקיפה המתמקדת בעבודתם של שני האדריכלים. הספר יחשוף עבודות מרתקות, מפורסמות ופחות ידועות, של השניים, וירחיב על מקומם בזרם הסטרוקטורליסטי-הברוטליסטי שפעל בישראל בשנות ה-60 וה-70. הספר ייצא לאור בעוד כחודשיים ויצטרף לספרים שאותם פרסמנו בעשור הקודם ועסקו ביצירתם של האדריכל שמעון פובזנר ומשרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל.

.

צילום מסך 2021-10-25 200930

עבודות נוספות שתכננו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן: מלמעלה מימין ובכיוון השעון: "אולם פלדמן" במכון וינגייט, "היכל אדית" בקרית גת, "ספריית בית אריאלה" בתל אביב, בניין המגירות (הרב-קומות) בבאר שבע, "בית דני" בשכונת התקווה בתל אביב

.

20211024_161716

אולם הספורט הוקם כחלק ממכלול המוקדש להנצחת בני היישוב שנפלו בעת שירותם הצבאי. לבד מיד לבנים סמוכה לאולם גם מכינה קדם צבאית

.

20211024_161850

בלון ברזנט נופח ועליו הותז בטון – התוצאה היא מבנה קליפה ענק ללא קירות ועמודים, הקירות הם חלק מהתקרה

.

20211024_161834

פתחים זעירים מקיפים את הולם וכן פתח אחד רחב ומקושת

.

20211024_161837

למרות הטיח האקוסטי שאתו ציפו את דפנות האולם, נותרה הבעיה האקוסטית

.

20211024_161841

שתי טריבונות נקבעו משני צדי המגרש

.

20211024_162524

מימין לאולם מבנה המשמש את המכינה הקדם צבאית ובחזית תיאטרון פתוח (בתכנון משרד "אב אדריכלות נוף") הכולל במה התפוסה על ידי לוחות זיכרון

.

20211024_162153

המבנה הראשון שהוקם כאן היה בית אוליפנט והוא עובר כיום שיפוץ בתכנון משרד "מעשה שימור". בחזיתו הוקם תיאטרון פתוח שתכנן משרד "אב אדריכלות נוף"

.

20211024_162637

בית האבן הוקם ב-1884 עבור סר לורנס אוליפנט ורעייתו שהתגוררו לאורך השנה במושבה הגרמנית בחיפה וכאן ביקשו להעביר את ימות הקיץ החמים. אוליפנט נפטר ב-1888. הבית עמד נטוש במשך שנים רבות עד שהוסב לבית יד לבנים ב-1981

.

20211024_162655

בחזית הבניין לוח שהותקן כאן ב-1981 עם הסבת המבנה ליד לבנים

.

20211024_162721

את הסבת הבניין ליד לבנים ב-1981 תכנן האדריכל דוד פישר ששמו מופיע בלוח בשורה התחתונה

.

20211024_162817

חדר

.

20211024_162826

עליית הגג

.

20211024_162839

המרפסת

.

20211024_162845

רואים את הים

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: